פורום הריון ולידה (עמוד 3896)

ויש כאן בנעוצים

איזור המרכז מורחב - הריון ולידה

או אולי פשוט תלכי לקורס ריענון- יש על זה החזר מבתי החולים ע"פ רוב.

של תחיה דולה

ויש כאן סיפורי לידה

וספר מומלץ משהו על לידה טבעית-לא זוכרת

לי עזר מאוד ברגע שמתחיל ציר להכניס אויר מהאף לאט לאט בקצב של חמש-שש שניות ולהוציא מהפה לאט לאט בקצב של 6-8 שניות.
תנועות וסיבובים באגן.
ו- אולי זה יעזור-
מה הטיפ הכי טוב שלך לאישה שמתחילה עכשיו חודש תשיעי. טיפ אחד! - הריון ולידה

דיברו על זה פה פעם..
יש למשהי פרטים?

דלקת מלווה בכאבים ובחום בדרך כלל. חייבים מרשם רופא ובדיקה במצב כזה היא דחופה.

אבל דלקת בנרתיק היא נדירה, בוודאי בהשוואה לפטריה שנפוצה מאוד.

 

פטריה מלווה בגרד והפרשה. פחות דחוף לקבל טיפול, ולהיפך, אם מצליחים להתגבר בעזרת תזונה ושטיפות באמצעים ביתיים, זה רווח לטווח הארוך.

יש עוד דרכים לדעת אם זה זיהום?
יש דרכי פתרון טבעיים?
חייב רופאת נשים או מסםיק אחות נגיד?

אפשר גם לגשת לרופאת משפחה.

או שהיא תיתן מרשם לפי התיאור שלך, בלי לבדוק, או שהיא תיתן לך ערכה למשטח לבדוק אם זו פטריה.

את המשטח קל מאוד מאוד ולא מפחיד בכלל לבצע .

 

אם זה גרד, אפשר להמיס סודה לשתיה (כפית בכוס מים) ולשטוף את המקום, או שמן עץ התה מדולל במים לשטיפות או מדולל בשמן זית למריחה.

 

יש הומאופתיה יעילה לשני סוגי הזיהום. ואם מדובר בפטריה כדאי לקחת פרוביוטיקה.

לגבי פרוביוטיקה מותר בהריון?
זה נכון שיוגורט עוזר אם זו פטריה?

יוגורט בחמיצות מירבית וללא תוספת סוכר עוזר.

 

 

מחילה על הבורות...

עושה אותה עבודה כמו תרופות רגילות רק בלי הרעילות שלהן.

ואיפה?

(אין צורך להראות את מקום הכאב)

צריך ללכת להומאופת/ית לאיבחון וקבלת טיפול. תשאלי בסביבתך מי מכיר הומאופת/ית טוב/ה.

 

אפשרות נוספת הי א לקבל שירות כזה בסניף לרפואה אלטרנטיבית של קופת החולים שלך.

כואב רק בזמן אישות או כל הזמן...?

האמת שבלילה טיפה כאב לי בצד אבל ישמצב שזה בגלל שהתאפקתי?

לב אמיץ,
כוונתך היתה שכאבים בזמן אישות מעידים על דלקת או כאבים בכל זמן?

אם יש כאבים רק בסמן אישות, זה מעיד על דלקת..?
סוג של נצלוש...

דלקת זה לרוב מלווה עם חום והרגשה רעה כללית.

פטריה מורגשת כגרד וכאב בזמן יחסי אישות.

יש משחה אנטי זיהומית שמטפלת גם בפטריה.

לי היה פטריה עם חשש לזיהום ולקחתי את המשחה הזאת והכל עבר.

אפשר פשוט ללכת לעשות בדיקה פשוטה- מעין משטח כזה שאת עושה לבד ואז מגלים אם זה זיהום או פטריה או כלום.

כאבים תדירים באישות בדרך כלל מעידים על רגישות מיוחדת, לא על דלקת.

אני מכירה אגב בחורה שכאב לה מאוד בכל פעם, ורק אחרי לידה זה עבר... מבדיקת רופא התברר שנשאר לה חלק מקרום הבתולים.. לא כ"כ מצוי אבל הנה. קרה.

כמובן שזה אקטואלי רק לנשואה טריה...

כואב בזמן היחסים. מרגישה כאילו אני צרה מדי (אני באמת די קטנה). מישהו אמר לנו שאחרי לידה זה יותר טוב אולי סתם האזור מתרחב..

להניק להניק להניק להניק!! ולסחוט את השד תוך כדי ההנקה. לעזור לה. כי החלב האחרוי יותר קשה להוציא ולמה להתאמץ אם אפשר בקלות מבקבוק??
לא לתת בכלל בכלל בקבוקים!!
עשיתי טעות והבאתי כמה בקבוקים. היא קלטה את העיניין והפסיקה לנוק ממני כמו שצריך.
שבוע מצאתי את עצמי רק על הספה מניקה. (בעלי כבר התחרפן..) אבל היה שווה את זה!!! עכשיו רק יונקת. אוכלת ממש יפה. אין בקבוקים כבר שבועיים. רגועה בין הארוחות וכו..

בלי פטמה,בלי בקבוקים

יועצת הנקה תדע לאתר איפה בדיוק הבעיה ואיך ללמד את התינוקת לינוק,
זה עדיין לא מאוחר, בגיל הזה יש להם עדיין את רפלקס היניקה אז חבל להתמהמה,
מה גם שיכול להיות שמלכתחילה הייתה בעיה בתפיסה שגרמה לפצעים,

אז שיהיה בהרבה מזל טוב ובהצלחה רבה
וכל הכבוד לך על המאמץ! בע"ה תראי תוצאות ותהנו מתקופה ארוכה של הנקה כייפית ותורמת לשתיכן

זאת ילדה ראשונה? את יודעת האם היא תופסת טוב את הפטמה?

בינתיים ממליצה לך להמשיך להניק, גם אם רק מצד אחד. בצד השני להמשיך לשאוב ולהשתמש במשחת הנקה.
אם את נותנת מבקבוק לתת בצורה מוגבלת: התינוקת במנח אנכי ככל האפשר, הבקבוק אופקי, טהפיטמה לא מחאה בחלב, ככהשתצטרך להתאמץ לשאוב את החלב. לעשות הפסקות באמצע ולדאוג לכך שזמן האכילה יהיה מאוד ארוך- לפחות עשר דקות ל30-40cc.!
זו הדרכה שקיבלתי מיועצת הנקה להאכלה בבקבוק...

אם את בכללית יש אפשרות להתייעץ טלפונית עם יועצץ הנקה במוקד

אם היא לא מוכנה לינוק לשים לה את השד בפה ולסחוט חלב כמו שאמרו לפני, עד שתתחיל למצוץ..

המון בהצלחה! לא לוותר!

רק קראתי את התגובה ורציתי להוסיף שאם את במכבי אני חושבת שגם יש אפשרות להתייעץ במוקד.
בהצלחה

מיניקה לידו (וליד אחרים) בלי כיסוי. רוב זמן ההנקה לא רואים כלום אבל בלי קשר לא מטריד אותי גם כשהוא רואה. בכל מקרה הוא יודע מה יש שם, שאל פעם אחת וכבר לא מעסיק אותו. (הוא עצמו ינק לפני שנה אבל לא נראה לי שהוא זוכר)

כשאני לובשת בגד נוח אני מניקה בלי כיסוי ולא רואים כלום.
רק כשאני עם אנשים זרים ולא רוצה שירגישו לא נעים שמה כיסוי.
שלי בן שלוש וחצי ולא מפריע לי אם יראה קצת. אבל בכל אופן, אני בעד להניק לידם, שההנקה תהיה טבעית וזורמת עם החיים, אחרת לא הייתי מצליחה להניק מלא בלי תוספות. סתם כך חושבת שבכל גיל חשוב שיראו את אמא מניקה (כמובן בצניעות) כך הם רגילים לזה, ולטבעיות שבזה (ונתקלתי בכאלה שנגעלו מהנקה וחשבו שזה גס כי לא הכירו מציאות כזו)

אבל שומרת שהבגדים שלי יכסו אותי, ביחד עם התינוק. לובשת עליוניות רחבות כאלה, וזה מספיק בד"כ. לפעמים מוסיפה חיתול בד ליתר-הצנעה.

אבל ברגע החיבור והניתוק יש יותר סיכוי של היחשפות, אז אני משתדלת לעשות זאת כשהם לא עם העיניים לכיווני.

לא באופן חשוף, אבל בלי סינר הנקה, אני יכולה להניק בלי סינר הנקה בלי שיראו כלום, חוץ מרגע החיבור ורק בו אני שמה שמיכה קטנה/ חיתול בד.
אם את ממש לא מצליחה אולי תניקי עם כיסוי נח כלשהו, לכסות בהתחלה ואז לסדר את הבגדים ולהוריד את הכיסוי באופן חלקי אפילו שיכסה רק את מה שהבגדים לא מכסים . תינוק קטן יונק הרבה זמן ולא נראה לי מעשי לא להניק ליד הילדים.
את יכולה להסביר שיש לך מקום מיוחד בבטן שיש בו חלב לתינוק. זה מספק אותם, ואין כאן שום בעית צניעות כשאת מכוסה.

מה שהכי נוח לי זה חולצה או גופיה ומעליה חולצה עם פתח V.
לבת ה3.5 - אולי שיהיו סיפורים שקוראים בזמן הנקה, ״קופסת הנקה״ עם הפתעות בשקל ומשחקים, חומרי יצירה וכיד הדמיון שיהיה שמור לזמנים שאת מניקה.
אפשר גם לדבר לתינוק/ת ולספר (כשבתך שומעת) כמה הבת גדולה ובוגרת ומקסימה וכו׳

ואני מניקה רגיל לידו.
בעיני בשלב הזה כשהכל תמים ופשוט זה הזמן ללמד אותם דברים נפלאים על הגוף ופלאי הבריאה!
כו, שיראו וישאלו וישמעו וידעו. גם מראה החזה הנשי דרך בגדים מעלה שאלות בשלב כלשהו. בעיני עדיף לקבל תשובה אמיתית, פשוטה, טבעית- ובדווקא מההורים!
הסברתי לבן וגם לבת על פלאי הקב״ה שכל בת כשהיא גדלה בסביבות גיל 12 מתחילים לגדול לה השדיים, וזו הכנה להנקה בעזרת השם כשתהיה אמא. ובמענה לשאלה אם לכל אישה עם שדיים יש חלב הסברתי שהשם ברא את הגוף בצורה כל כך מיוחדת שרק כשאישה בהריון אז השדיים מתמלאים חלב ומתכוננים להניק את התינוק כשיוולד. וכך כשנולד יש לו אוכל.

(אולי מישהי כתבה כבר ולא שמתי לב)
שאחד הדברים שמאד תורמים להנקה מוצלחת זה היכרות מוקדמת עם הקונספט. ובעיני חשוב שילדים וילדות יראו את אמא שלהם מיניקה (ואמהות אחרות).
עוד עשרים שנה הילד שלך יהיה בע"ה אבא, ואת רוצה שהנקה תהיה טבעית וברורה לו, ושהוא יתמוך באשתו שתוכל ג"כ להיניק. אז זה התחיל כשהינקת אותו וממשיך עכשיו

כני מניקה מול הילדים. בהתחלה זה מוזר ושואלים

אז אני עונה ואחר כך מתרגלים...

ואפשר לגזור את הרצועות שלה, ומעל חולצה רחבה.

יש לי חברות , מאוד דוסות בקנה מידה מקומי,
שמניקות בלי כיסוי גם בגן שעשועים בצד ובאמת שלא רואים כלום .
לא מגיע לו נידוי..
שישב לידך עם קופסאת לגו/ הרכבה
וספרים...

מניקה ליד הילדים בלי כיסוי, לא רואים כלום , מקסימום כמה סנטימטרים מהמותניים.

כשילדתי לפני שנתיים אחרי הרבה זמן.
אז היו להם מלא שאלות. ועניין אותם מאד בהתחלה.
עניתי להם מאד ענייני ובהתאם לגילם בלי להיבהל.
עכשיו הקטנה בת 4 חוד' זה אפילו לא היה להם מוזר,
הכי טבעי זה זרם.
בבית מניקה על הספה משתדלת בצניעות. בשבת בזמן הסעודה שמה סינר הנקה.
לפעמים כשלא בא לי להיזהר מאד, נכנסת לחדר אבל משאירה פתוח, כולם יכולים להיכנס ולדבר איתי.

אם יש עוד ילדים בבית אז משתדלת לשים כיסוי. אבל גם ככה באיזשהוא שלב היונק מעיף את הכיסוי אז זה לא עוזר.

גם בחוץ, בחברת נשים, מניקה רגיל.

אני לא מניקה בחדר אלא בסלון עם כולן. לא יכולה להרשות לעצמי להיות רק איתו בחדר.

איכשהו זה פשוט נהיה חלק ממה שקורה בבית. אחת עושה שיעורי בית השניה קופצת בחבל, השלישית מספרת לי מה היה בגן, הרביעית עושה נסיונות עם הסיר והאסלה והחמישי יונק. מה שנקרא "זורמים"....    

זה מביך אם הופכים את זה למביך.
ובמילא לא כ''כ רואים משהו..

אצלנו במשפחה כולן מניקות ליד הילדים, והילדים רגילים לראות אמהות מאכילות את התינוקות שלהן ואיך הן עושות את זה, וזאת נראית לי היכרות חשובה. אחרת זה נהיה דבר סודי, משונה ומעורפל וממילא מסקרן (תחשבי, כל פעם שאמא מאכילה את האח היא נכנסת לחדר, לא נותנת להיכנס, אסור לראות...)

לוקחת חולצת בסיס ישנה לבנה/שחורה וגוזרת בה שני חורים עגולים, לובשת אותה ומעל חולצה אחרת , ואז כשאני מרימה את החולצה העליונה לא רואים כלום.

אני פשוט לובשת חולצת בסיס ומעל חולצה עם פתח גמיש או v או כפתורים, ואז כשאני מניקה אני עושה את זה מלמעלה, כלומר לא חושפת את הבטן אלא מותחת קצת את העליונית כלפי מטה ואת החולצת בסיס מרימה מלמטה.. זה ממש נח גם ככה אין לתינוק ערמות של בדים על הפרצוף, וכשיש מישהו לידי אני שמה חיתול , אם זה ילד שלך אפשר אפילו לשים כף יד וזה מסתיר.

שלובשים מתחת חולצה v וכו. לחתוך באיזור הרצוי או לעשות חור, בצד כזה פס או באיזור הפטמה וכו, ומעל לובשים מה שרוצים וזה סה"כ גופיה ישנה (או חדשה) שבוחרים..

1. זה דורש ממך ללבוש כל יום את אותה גופיה/ חולצה גזורה , אלא אם כן את הורסת לעצמך את כל החולצות והגופיות...
2. הרבה פעמים העליונית היא מבד די דק שרואים שמתחת יש משהו לא מסודר, או חתוך וגזור.. ובמיוחד שם..לא נעים..
3. זה אולי מתאים לחורף , אבל בקיץ - שכבה גופיה ,, שכבה חולצת בסיס, שכבה עליונית זה ממש חם!

בכל אופן, אני מתחברת למה שאמרה פלא ההורות לגבי הנקה ליד הילדים

רק מדגישה את הדילמה שלי-
הבן שלי מאוד חכם וסקרן, אם אני מניקה בנוכחתו אין סיכוי שהוא לא יראה, הוא יחפש לראות, זה יסקרן אותו. ואני מדברת על החזה, לא מותניים ובטן...
אהבתי את הרעיון של לשים חיתול בד בהתחלה ובסוף, הבעיה שלא תמיד צפוי מתי הסוף, הרבה פעמים התינוק מתנתק מיוזמתו בגלל זרימה חזקה או כל מיני סיבות.
בקיצור, בהנחה שיראו ולא לעיתים רחוקות, זה גם בסדר?
מה לגבי האמירה: "ראיתי לאמא את המקומות הצנועים"- אמירה שכבר נאמרה, לא זוכרת כבר באיזה סיטואציה,
איך מסבירים שאכן זה מקום צנוע ואנחנו שומרים על צניעות אבל אני כן מרשה להם לראות?
להגיד שבגלל שהם הילדים שלי אז זה בסדר? (אני באמת לא סגורה על מה בסדר ומה לא לפי גיל ורמת הבנה)

אני קצת מניקה והרבה שואבת... הגדול בן 6.. בדיוק שאלתי את בעלי אם אי פעם אחזור להיות צנועה...

גם אני קצת התלבטתי בזה. נראה לי שבכ"ז יש הבדל בין הילדים שלך לבין שאר העולם. וגם עדיף באמת לשדר להם טבעיות בנושא. אבל מצד שני - לא מלכתחילה...

בקיצור, זה סוג של שאלה הלכתית...

אז בהחלט כן.
זה גיל תמים. אין חובת צניעות עד כמה שידוע לי (נדמה לי גיל תשע לבנים)??
וזה הגיל להסביר וללמד. כן! את החזה.. לא בטן מתניים וכו.
אצלי רואים ויודעים וקיבלו הסברים וזה נפלא בעיני.
וכן, להגיד שלילדים שלך מותר לראות מה שלזרים אסור זה מתאים מאוד בעיני. כמו כיסוי ראש- האם הילדים שלך לא רואים אותך בלי כיסוי ראש? לטעמי בכל אופן אין בזה בעיה. בטח לא בגיל הזה.
אבל אם את שואלת מהפן ההלכתי הטהור אז תשאלו רב.

אם עונים בפשטות שזה מקום שיש בו חלב לתינוק, למה שיחשבו על משהו אחר, הם תמימים, גם אם ראו במקרה, אז ראו את המקום שיוצא ממנו חלב לתינוק, זהו.
מקסימום אפשר לומר שזה מקום צנוע ולכן רוב הזמן הוא מוסתר, נראה לי שאם לא עושים מזה עניין גם הילדים לא עושים מזה עניין.
נראה לי בלתי אפשרי להניק הנקה מלאה לא ליד הילדים, הנקה היא חלק מהחיים בבית.
לא ראיתי שהילדים שלי עושים מזה עניין , אחרי שמקבלים הסבר פשוט בהתחלה.

מעין אהבה כתבה שלדעת הבן איש חי בזמן הנקה אין לשדיים דין של אבר מכוסה.זאת אומרת שאין שום בעיית צניעות. ואין בעיה שהילד יראה משהו. לא אומרת להניק בלי חשבון בכלל , כן להשתדל לכסות , אבל לא קרה כלום אם הוא ראה משהו.
למדתי את זה לפני שנים ולא זכרתי מה המקור.

והוא יבין שזה מקום להצניע כי לא עונים 'כן' לדלת כשאמא מניקה/ כי את הולכת לחדר להניק.
הוא רואה שזה נעשה בצורה מוצנעת, פשוט לא מפניו.

מאוד מתחברת למה ש@פלא ההורות כתבה..

ולהיות יחסית מכוסים. הייתי מאפשרת לשניהם להיכנס ולהניק כרגיל אבל מתוך מודעות ולא כאילו את לבד בבית. לי אין בעיה להניק ככה גם ליד אחיינים, אני מכסה עם החולצה כמה שיותר מהשד והתינוק והיד שלי יכולים להסתיר אם מישהו מתקרב, ומקסימום אני מבקשת קצת ספייס בימיוחד אם זה לא הילדים שלי

למי שיש מידה גדולה קשה מאוד להניק בלי שיראו כלום כי החזה "נשפך" מכל הכיוונים
סליחה מראש על התיאורים. אני כבר כמה ימים רוצה לכתוב את זה ומתאפקת מפאת הצניעות
אבל חשוב לי שגם בעלות השפע ירגישו בנוח

אני משתדלת להניק בצניעות אבל בטבעיות...
אחים/אחיינים קטנים מסתובבים לידי וכשבפעמים הראשונות בהו בי אז שאלתי אותם "זוכרת שכשהיית קטנה גם את היית אוכלת ככה?" ואז דיברנו מי אמא של מי ומי האכילה את מי ומי תינוק של מי ומי עוד עדיין אוכל ככה.. "שימי אוכל ככה? לאאא... שימי כבר גדול ואוכל תפוח, מירי אוכלת ככה? לאאא... מירי אוכלת עוגיה. מירי אוכלת תפוח שלם כמו שימי? לאאא... כי אין לה שיניים.. איך אמא מכינה למירי תפוח טעים?"לאט לאט מעבירה נושא וככה הכל פשוט וטבעי ובלי הרבה שאלות... מקבלים את זה בתור עובדה...

לא הייתי עומדת בללכת לחדר אחר כל פעם
מה שכן לובשת חולצה קצת רחבה, לפעמים שמה חיתול בד רק באזור הבטן\השד איפה שצריך

נראה לי שזה מגיע ל90 מעלות ולא ל100 וגם לא נשאר רתוח אלא מיד שומר חום.

 

אבל תכף יבואו חכמות ממני...

ככה נוהגים אצלנו לפני שמכינים תה עם עלי נענע/שיבא וכד'

נראה לי... אולי לא בכל המתקני שתיה

וזה לא מספיק לדוגמה לאוכל של תינוק

לא ידעתי!

אין לי קומקום בבית בכלל רק תמי4

ואני נותנת לתינוק כל לילה מטרנה מהמים האלה

עד כמה זה בעייתי?

מישהי שעובדת שם אמרה לי את זה

ולפני כל בקבוק הרתחתי את המים מחדש.

אבדוק באמת 

אחות בטיפת חלב תדע?

אבל זה ממש לא נוח לתפוס את שני הבקבוקים בזמן השאיבה. א"א לעשות כלום.

לא מספיק לתפוס את החלק שנצמד לשד? הבקבוקים בדרך כלל מוברגים פנימה. שמעתי שיש חזיה כזאת שתופסת את החלק שנצמד לשד ואז הידיים חופשיות..

להחזיק עם יד ימין את הבקבוק השמאלי, והזרוע מונעת מהימני ליפול. (או ההפך כמובן)

בקבוק אחד תופסת עם הזרוע והשני מחזיק את עצמו עם הוואקום

(ואולי קצת עם הרגל)

בהתחלה חשבתי לקנות חזיית שאיבה, עד שהבנתי שזה פשוט מיותר

הפריסטייל היא חשמלית, אפשר גם על בטריה. היא קטנה. היא דו"צ. ויש בה מלא שלבים גם לשלב הגירוי וגם לשלב השאיבה, שאני מצאתי שזה ממש נח ויעיל, כי כל שאיבה הגוך קצת אחר, והשדיים אחרת וזה ממש נח שאפשר להחליף בצ'יק את העוצמה.(גם יש שעון שרץ, שמתסר שאני גם מאד אוהבת).
אני משתמשת גם בחזיה שיש לה חרצים כאלה להכניס את הקונוסים ואז אני עם ידיים חופשיות. אפשר למצוא בebay וכאלה החל מ30 ש"ח כמדומני (אם זוכרת מה שבעלי אמר).
אני לובשת את החזיה הזו כשאני צריכה לשאוב מחוץ לבית, וזה משדרג ממש את כל חווית השאיבה.
ואני בעד להשקיע בדברים שמקילים, כי עולם השאיבות הוא לא פשוט, אבל הוא כ"כ חשוב, וכל דבר שיכול לעזור לנו בזה, מבורך.
לידה ראשונה השאלתי מיד שרה, ולכבוד לידה שניה החלטנו שנוציא את הכסך על משאבה מצויינת שתענה על כל הצרכים שגיליתי שצריך אחרי חודשים של ניסיון עם שאיבות לגדול.

בהצלחה!
* המקסי סוויג היא גם דו"צ. לפי האתר הרשמי של מדלה, זה הדגם במקום השני (פריסטייל מקום ראשון). אני לא יודעת מהם ההבדלים בדיוק, יודעת רק שאין את הזמן שרץ.

וממליצה מאוד!!

הרבה יותר זולה ממדלה ושמעתי שנחשבת גם טובה..
אשמח לשמוע אם מישהי התנסתה.
תודה!

היא מעולה ויעילה ביותר.
לצערי לא זכיתי להשתמש בה יותר מידי,כי הקטן סירב לחלב שאוב...

ממליצה בחום ממש

ולא הייתי מרוצה.

ממש כאב לי ולא שאב.

 

 

אבל אני יודעת שיש כאלה שמרוצות.

היא אחלה בעיקרון אבל לאחרונה החלב הולך ומתמעט לי

ואין לי מושג אם זה קשור למשאבה..

לא ניסיתי משהו אחר אז אני לא יודעת לומר באמת.
אבל היא קומפקטית למדי, נוחה, שואבת מהר (לא יודעת אם זה מהר ביחס לאחרות.)
וזולה, שזה הכי משמעותי..

זו שבאה בתוך תיק והיא סבבה, נראה לי. אין לי למה להשוות.. יש אופציה לדו"צ אבל לא השתמשתי בה משום מה אז אולי אני לא יודעת מספיק...
קראתי כאן שקשה להשיג פאמפ אין בארץ...

ודווקא הייתי רוצה לנסות את הפריסטייל...

עזרתן מאוד!

אבל לא יודעת מה מצבך.
אצלי לא היה סכנה מידית ראו האטה אמרו ינסו זירוז ואם זה יהיה מהר מצוין אם יתעכב אולי ניתוח
אבל אם אצלך המצב יותר חמור אז יתכן שאין זמן לזירוז
העיקר שהילד יצא בריא האטה בדופק זה לא צחוק

לא הולכים מייד לניתוח

ובהחלט כן עושים זרוז

 

בנושא הזה, ניתוח זה רק במקרי חרום

להשתחרר..

לפעמים רופאים קצת ממהרים יותר מדי..

הוא לא ראה את ההאטות שהיו.. עייף מהבוקר.. השיקול דעת שלו לא מאה אחוז..

תישארי במעקב.. לפחות הלילה והבוקר.. בבוקר יהיו רופאים רעננים/מומחים ויראו את המצב מתקדם.

עדיף להיות במעקב מאשר למהר ואולי להצטער..

שיעשו מה שצריך בכדי לצאת עם תינוק בריא..

לפעמים כשיש האטות אז העובר לא מחזיק את הזירוז ונפגע..

אצלי לקחו את הסיכון בזירוז במצב כזה וכמעט סיימתי בלי תינוק.. היה לי נס גלוי..

בהצלחה!!

 

וכמה הוא מחמיר/ משתפר עם הזמן שעובר, וגם תלוי ברופאים כמה סיכון הם מוכנים לקחת.
אבל בדר"כ אם זה לא ממש דחוף, סביר להניח שיתחילו עם זירוז, ייתנו קצת כדי לראות את תגובת העובר, ויחליטו איך מתקדמים
בהצלחה ובשעה טובה!

יחד עם מוניטור- יעקבו איך הוא מגיב לזרוז מבחינת הדופק...וניתוח זה רק בלית ברירה אם רואים שיש חלילה סכנה.


לי היו האטות בדופק בלידה השניה אבל זה היה במהלך הצירים ואח''כ הסתבר שגם הראש העה מאוד מאוד נמוך וגם החבל טבור היה מסובב סביב הצוואר. ילדתי ב''ה טבעי.

מתפללת שיטפלו בך שליחים טובים של ה' ותזכי בקרוב ללידה קלה וכולכם בריאים!

תתעודדי שאת תחת השגחה של אנשי מקצוע, והם יעקבו ולא ייקחו סיכונים מיותרים, והם יעשו הכל כדי שהכל ייגמר על הצד הטוב ביותר ובידיים מלאות!
בהצלחה ותבשרי לנו בשורות טובות

הם מתייחסים גם לתנועות מרובות כמשהו שונה. זה באמת מלחיץ ולא נעים, אבל את בהשגחה, ויהיה בסדר.
תנסי להירגע, ולהאמין שבסוף יהיה בסדר, יש עוד מעט הקב"ה כבר יראה לך איך בדיוק תגיעי לסוף הזה

יכולה לספר שהגעתי למיון וגילו האטות של עד 78.90 בחלקן לא היתה התאוששות מהירה ,במשך שעתיים הייתי בהשגחה והחליטו להכניס אותי לניתוח ....
וזה היה נס ממש ...
לא רוצה לפרט מחשש לחשיפה ,היום אני חובקת תינוקת מהממת בחסדים של ה".
חשוב שתהיי קשובה לעצמך ,וכן ,גם לקחת חוות דעת רפואית נוספת ,אם דעתך לא נוחה עם מה שנאמר לך .
יקרה בהצלחה רבה וידיים מלאות בע"ה

בלינסון ישר ניתוח .. לניאדו יעשו הכל שיהיה לך לידה רגילה.

זירוז עם בלון ופיטוצין. ולא היה דיבור על קיסרי

היו האטות משמעותיות.

בלינסון מאד מקצועיים, בסוף הבריאות של האם והעובר מעל הכל ולא לידה טבעית או לא טבעית...

העובר מקבל הכל.

הלוואי וזה היה בשליטתי מנסה לאכול אבל מקיאה...

מה עם מים עם קצת לימון?
אגב, לי היו ימים שלמים בהריון שפשוט לא רציתי לאכול כלום. בלי בחילות פשוט לא רעבה בכלל ולא רוצה כלום.
ואז בלילה קמה מתה מרעב, סיוט.

אינפוזיה

כדי שלא יהיו נזקים לך ולעובר. או סתם שיהיה 100 אחוז נח וכח במהלך ההריון.

אני הייתי ככה 3 חודשים בהריון ראשון.
ולבסוף התינוקת נולדה קטנה מהרגיל. לא יודעים בגלל מה.
תעקבי שאת לא מתייבשת. תתיעצי עם רופא על פראמין\ זופרן\ דיקלקטין. שווה לבדוק מה יכול לעזור לך.
נכון שלפעמים שום דבר לא עוזר, לפחות תהיי במעקב רפואי.
ועוד דבר, מן הסתם את לא יכולה לקחת ברזל. לפעמים זה גורם שהברזל לא מצליח לעלות עד הלידה. גם על זה תעקבי. אם את יכולה לקחת ברזל נוזלי- תקחי. אם גם זה לא- תחכי שהחודשים של ההתחלה יעברו ומייד כשאת מצליחה תקפידי על הברזל וויטמינים.

בלי להלחיץ חלילה,

שהיה לי הריון שבו הקאתי המון, והייתי ממש סמרטוט.

בשלב כלשהו הגעתי לרופאה שאמרה שהיה לי בשתן יותר מידי אציטון- בגלל ההתייבשות, וזה דבר שעלול חלילה להזיק לעובר.

שלחה אותי ישר לקבל עירוי.

לאחר מעשה הבנתי שהייתי צריכה לקבל את העירוי הזה כבר שבועיים קודם לכן, ולא להגיע לכזה מצב.

 

ברוך ה' לא קרה שום נזק, אבל צריך ערנות.

בדיקת שתן שעושים אצל האחיות רואים מה המצב.. אחרי שזה קרה היו פעמים שהלכתי לאחיות לבדוק, לוודא שהכל תקין.

 

רק בריאות לכולם!

יש תרופה חדשה מאוד יקרה אבל עוזרת צריכה לדבר עם הרופאת נשים והיא תתן לך מרשם, זאת תרופה שעוזרת לבחילות עלות 800 שח אבל יש סבסוד למי שיש ביטוח זהב...

 

את יכולה לכתוב בחיפוש סיפור לידה ולהגיע לעוד המון סיפורים.

 

 

 

סיפור לידה - הריון ולידה

 

 

סיפור לידה - הריון ולידה

 

 

אהלן לכולם - הריון ולידה

 

 

סיפור הלידה שלנו - הריון ולידה

 

 

סיפור הלידה שלי - הריון ולידה

 

 

ולא לשכוח מעקב אצל אחות

יומן בדיקות בהריון

לפי ההמלצות שלהם

https://www.health.gov.il/SUBJECTS/PREGNANCY/DURING/Pages/proper_nutrition_during_pregnancy.aspx

לגבי סופלה, מותר בהריון? זה בעקרון כן עובר אפייה קצרה.

זה לא נאפה 100% וחלק מהבלילה נשאר לא אפוי ויש שם ביצים

 

מזל טוב. הרבה נחת והתאוששות קלה.

חשבתי עלייך!! תנוחי ותתאוששי, רק בריאות!!

מזל טוב!!!

שמחה לשמוע!!

תודה ששיתפת!!

המון נחת וגידול קל!!

האבה בריאות וגידול קל ומשמח! חשבתי עלייך...

חיכיתי וחיכיתי לעדכון...

איזה יופי שבסוף היה טבעי בלי זרוז!

כשיהיה לך כח תעדכני איך היה...

בנתוח..היו ירידות בדופק..
אין לי אך להודות להקב'ה מספיק..הרגשתי כמה הוא פה ועוזר לי בהכל...המון המון הסעיתא דשמיה..זה רק תפילות באמת..

בריאות שמחה ונחת!!

שיהיה בשעה טובה ומוצלחת,
הרבה נחת,אושר ושמחה

מדהים פה!

לסחוט עד הקלה את החלב העודף - עדיף ביד אל ספל, תוך כדי עיסוי, עד כמה שניתן.

אם השד כבר קשה, אל תשאבי, תניחי כמה עלי כרוב ותעטפי את השד.

 

תמשיכי להניק כמה שאפשר - קודם מהצד הזה, אחר כך מהשני.

בדרך כלל חולף תוך יממה.

 

אם יש נקודה מסויימת שאת מרגישה ששם יש צינורית חלב סתומה (מרגיש כמו אבן חצץ מכאיבה מתחת לעור), תמרחי קרם על המקום ותניחי צמר גפן ספוג אלכוהול.

 

נשמע סה"כ תקין, כלומר, נטיה טבעית לגודש בהנקה.

יכול להיות שהיא אחרי קפיצת גדילה, הגדילה לעצמה את הכמות אבל הגוף מייצר עכשיו מעבר למה שהיא צריכה.

 בסוף זה מתאזן.

רפואה שלמה.

שני דברים חשובים כשיש דלקת בשד: 1. לרוקן את השד. 2. מנוחה.
להניק הרבה מהצד הכואב בכל מיני תנוחות. אפשר לסחוט את השד תוך כדי הנקה או במקלחת תחת זרם מים חמים.
מנוחה עוזרת לגוף להחלים.
אם אין שיפור תוך 24 שעות ללכת לרופא לקבל אנטיביוטיקה.

לא לחמם את האיזור. קרח. כרוב. לא על הפיטמה.

לחמם רק במקלחת ולסחוט תוך כדי. וגם לסיים מקלחת במים קרים.

להמשיך להניק כמה שאפשר

חוץ מכל הדברים הטובים שכתבו לך
תנסי כורכום
כפית בקצת מים 3 פעמיח ביום
מגעיל אבל עד המנה השלישית כבר יהיה שיפור
אולי זה יחסוך לך את האנטיביוטיקה
בכל אופן לא הייתי מחכה יותר מיממה עם חום...

ולנוח המון

כרוב

קומפרסים קרים

מקלחות חמות וכמה שיותר לסחוט ולנסות לשחרר

 

 

מבינה אותך. היה לי לפני חודשיים וחשבתי שאני מתה

צמרמורות באמצע הלילה, חום גבוה, חולשה מטורפת

לא היה לי כח להתלבש אחרי המקלחת..

שכנה לקחה אותי לרופא בקושי יכלתי לעמוד

בסוף עבר תוך יממה בלי אנטיביוטיקה.

זה כיוון הפוך מהכיוון הרגיל ועוזר מאד לשחרר אזורים סתומים.
אני לא ממליצה לקחת נורופן, במיוחד לא ככ הרבה. לא זוכרת אם מותר בהנקה אבל בכל מקרה עדיף להרגיש שכואב ולטפל מהר ולא לדחות. אני כן בעד אנטיביוטיקה. היה לי משהו בסוף ההנקה, לקחתי אנטיביוטיקה וזה השתפר תוך יום. הרופאה אמרה שכנראה היה עובר גם לבד אבל תכלס זה לא בטוח וזה יכול גם להתדרדר.

מישהי שאני מכירה הזניחה ובסוף נאלצה לעבור ניתוח שישימו לה נקזים. מניחה שזה מקרה קצה, הרופא אמר לה לקחת אנטיביוטיקה והיא חשבה שהיא יותר חכמה, אבל אותי הסיפור הזה הפחיד..

חייבים לטפל בזה.

חשוב ללכת לרופא ולקבל אנטיביוטיקה.

אני לקחתי גם 2 אדוויל כל 4 שעות. זה אנטי דלקתי והקל עליי את ההנקה מהצד הכואב. כך יעצה לי יועצת הנקה.
וגם אמרה לקחת את האנטיביוקה (והאדויל אם את צריכה) לפני הנקה. ככה זה יגיע לתינוק כמה שפחות, כי בהנקה הבאה , כעבור 3 שעות, זה יהיה ברמה נמוכה בדם.

וכמו שאמרו לך כאן הכי חשוב להזיז את החלב! שלא ייתקע. להניק/לשאוב/לסחוט.

*כשהגעתי לדיקור ולטיפול בצמחים המטפלים שאלו אם אני על אנטיביוטיקה כבר, ואמרתי שכן, ושניהם אמרו שחבל כי יש להם צמחים אנטידלקתיים וטיפול בדיקור שיכול להיות אפקטיבי.
לא ניסיתי.
אבל כשכבר יש חום לא בטוחה שהייתי הולכת על זה, אלא אם יש לך מלא אמונה בצמחי מרפא ומלא כח סבל או שהכאבים לא כאלה עזים.

רפואה שלמה.
תכף זה מאחורייך.

ב"ה נראה שעבר מהר לבד.
בלילה משום מה הפשושית לא כ"כ הסכימה לאכול אבל בבוקר אכלה ממש יפה ועזרה לי לרוקן טוב.
לקחתי אקמול בשבע בבוקר רק בגלל הכאבי ראש...
ואח"כ זה כבר לא חזר.
הרגשתי עדיין קצת חלשה ומידי פעם טיפה כאב ראש,
אבל הלילה הזה עבר בשלום ב"ה והחום לא חזר.

תודה השם! ותודה לכן על כל העצות והטיפים

ומצילה אותי כל פעם מחדש:

 

בזמן היניקה למקם את השפה העליונה מול איזור הגודש, זה מצריך לפעמים אקרובוטיקה אבל זה ממש מקל ומשחרר מיידית.

 

כך היא יכולה להיות חופשיה.

אפשר להביא מעט משחקים.

אבל לא הייתי לוקחת את כל הבית איתי...

ומביאה כמה משחקים קטנים.

או שמוציאים את העריסה או הלול מהחדר אם זה אפשרי לסלון כדי שהתינןק לא יהיה לבד....
או ששמים בעגלה, מכניסים את העגלה הביתה
או אם ממש אין ברירה אז את הסלקל מהאןטו העיקר שיהיה ידים פנויות אם את רוצה לאכול או סתם לא להחזיק על הידים.
ובקשר לבעלך שחשבת שהשתגע, בעלי גם שנים היה משתגע מה אני סוחבת את כל הבית, והיום להפך אני רק מגיעה למסקנה שכמה שיותר, כי אחרת זה נופל עלי, לא רוצה שזה יקשה עלי, כי אם זה מקשה עלי אז אני לא רוצה לנסןע ולהתארח מעדיפה להישאר בבית.
מוכנה לנסןע מהבית בתנאי שאני לא הולכת לסבול.
כן אז עןד מוצץ ועוד בקבוק ועוד נורופן ועוד מודד חום וכו. והרשימה ענקית. אני נוסעת כשאני מרגישה שאני בטוחה עם החפצים
לא רוצה למצוא את עצמי באמצע הלילה עם ילד קודח ליל שבת ואין לי נורופן כי בעלי היה אומר פעם ברור שאנחנו נוסעים אצל אחותי יהיה נורופן, והנה הופ נגמר להם בדיוק בחמישי ולא דופקים אצל שכנים בשתים בלילה.

היום אני אפילו לוקחת איתי חלב, קפה, טרמןס מים חמים, תלוי כמובן איפה מתארחים אבל לא אחד הגעתי רגע לפני שבת ולבעלי היה בררוווררר שיהיה מים חמים לבקבןק ומסתבר שאין להם קומקום מים כי אין להם תינוקים ששותים בקבןק והם לא שותים קפה. אז מה אני אמורה לעשות באחד בלילה בקבןק לתינןק?
בקיצור אם זה לא הורים שמכירים את הבית בעל פה אז מביאים הרבה דברים

לגבי השאר לא מבינה איך זה עובד

לדעתי תעדכני את מי שנחשבת המנהלת הישירה שלך שמולה את עובדת