פורום הריון ולידה (עמוד 3906)

שקדים וקוואקר.

אני הרגשתי ממש שינוי בשובע.

צודקת שהיא רוצה רק הנקה... זה הכי טעים... גם התאומה אצלי לא נוגעת במטרנה.

חשבתי בהתחלה קפיצת גדילה אבל אין מצב

היא כבר יותר משבוע ככה

 

ואני לא שואבת כי אין עניין. היא לא מוכנה לקחת בקבוק לא משנה מה יש בפנים.

לא מים, לא מטרנה ולא חלב שאוב

אפילו לא מיץ ענבים

גם חלבונים ופיסטוק וכאלה שקדים עוזר

ואם פעם אחת היא תישן טוב

אז אחכ יכול להיות שיסתדר

אולי תלבישי אותה חמים ואז תישן עמוק ותסדר זמנים

אני מובנת?

 

אולי הריון חדש... מי יודע.... 

 

אבל נראה לי שהיא פשוט גדלה וצריכה תוספת.

לקראת גיל חצי שנה הרבה תינוקות כבר צורכים יותר מהנקה

וזו גם המלצה של טיפת חלב להתחיל לתת אוכל.

 

הקודמים אצלי קיבלו דייסה כבר מגיל 3.5 חודשים

פתאום זאת החליטה להתפנק לה.

לפעמים טיפ שווה המון

בתכלס נשמע שאת יודעת יותר ממני

כי עד עכשיו הכל היה בסדר.

היא ינקה כל 3 שעות וישנה בלילה 6 שעות

 

 

את מביאה לה אוכל מרוסק/טחון או רגיל?
שלי אוכלים עם כל המשפחה וזה מאוד עוזר להם (ועדיין יונקים למרחקים..)
לא טחנתי במיוחד אפעם.

אוף! אני מרגישה כמו אמא טירונית איתה.

כל מה שעבד יופי עם הקודמים פשוט לא הולך לי עכשיו.

 

בישלתי לכבודה מרק עוף עם ירקות וריסקתי את הירקות.

ניסיתי גם כשכולם אוכלים ארוחת צהריים

ואפילו כשאני אכלתי הושבתי אותה עלי ונתתי לה מהאוכל שלי

 

וכלום.

היא צורחת כאילו הרבצתי לה ויורקת הכל מהפה

כן, יש דבר כזה שיניים בגיל הזה. אצלי לכולם יצאו בגיל 4 חודשים. ושמעתי גם על כאלה שיצא להם מוקדם יותר.
לא בטוח שזה קשור לאוכל שהיא לא רוצה

גם אצלי ינקו בצורה אינטנסיבית וסירבו למוצקים כשהצמיחו שיניים - לא היו מוכנים שהכפית תיגע להם בחניכיים.

 

ויכול להיות בשילוב עם קפיצת גדילה של גיל חצי שנה.

זאת הסיבה שמוסיפים מוצקים בגיל הזה, כי הרבה פעמים בגיל הזה כשמתרחשת קפיצת גדילה אין אפשרות לגוף לייצר כמות גדולה יותר גם אם הביקוש גדל והיניקה מוגברת.

אבל אם היא בדיוק מצמיחה שיניים, וזאת הסיבה שהיא מסרבת למוצקים, אז הפתרון הוא באמת לנסות להעשיר את החלב ולהניק תכופות לפי הדרישה שלה.

 

 

והבעל בטוח שלא יעיר הוא מבין פחות או יותר שזה זמני ומה עברנו.

שבתקופה הזו המשיכה היא אל האמהיות שאנחנו משדרות במראה החדש שלנו

"נוחה לחיבוקים" כתבו שם, ועוד כמה תיאורים יפים - משום מה הניסוח הזה נחרט לי.

 

אפשר להוסיף על המראה עם בגד חדש, איפור וכד'

אבל יותר חשוב מכל אלה - להרעיף תשומת לב, וגילויי חיבה ואהבה על בן הזוג.

כ"כ יפה ונכון.

 

 

 

לעומת הגברים.
בטוח שיש גברים שזה מציק להם מאד.
אבל רוב רובם אוהבים את האישה בעוד היא מטפחת את עצמה. פחות מפריע להם צמיג כזה או אחר.

כמו שאם חס וחלילה הגבר שלך היה חוזר ממלחמה פצוע והיתה לו צלקת ענקית על הבטן, כנראה שהיית אוהבת אותה בגלל מה שהיא מסמלת, ככה גם צריך להתייחס לגוף שלנו אחרי לידה- הגוף שלנו מסמל מה עברנו, מה יצרנו, מה גדל בתוכנו. זה להוקיר את הזכות שהיתה לנו בזה שהבטן שלנו נמתחה בשביל להכיל את הילד שלנו: -)
וגם- אפשר לעשות "חשיפה איטית". בהתחלה בחושך, רק מגע, בהמשך יותר באור ישיר. לקנות בגד תחתון יפה שמסתיר את הבטן, בשביל התחושה האישית שלך. לאט לאט תהיי שלמה עם עצמך וגם הבטן תחזור קצת לנורמליות שאת רגילה אליה..

אפשר גם קצת 'להכין' אותו-
לא בישירות ומסכנות כמו 'הבטן שלי נראית נורא, בטח לא תאהב אותה/ אותי.....'
אלא יותר בעדינות- כמו שאתה יודע, הגוף קצת השתנה אחרי הלידה, קצת סימנים.. אבל אני אותה אחת, אל דאגה...' או משהו כזה רומז, עם חיוך..

תצטרכי גם לחזור מוקדם... כשהתינוק יהיה קטן יותר, וזה קשה.
אם כבר, עדיף לך לקחת חופשת מחלה. אבל בעצם אני לא יודעת אם זה עוזר למה שרצית.

כמדומני שאפשר לבקש להחשיב את החודשים הקודמים אם יש לך הסבר.

להיית.לפחות חצי שנה בבית..רק לא רוצה שיחשבו לי את אוגוסט.
אך ייצאים לחופשת לידה מוקדמת?

יש טופס שבו הרופא צריך לחתום לך מה התל''מ שלך.
והשאר פשוט למלא רגיל ולכתוב מה התאריך סיום עבודה- ..
אבל השאלה היא אם לא מאוחר לך להודיע לעבודה
כי עוד שניה נגמר אוגוסט
אם זה בסדר עם העבודה- מצד ביטוח לאומי אין בעיה לצאת עד 7 שבועות לפני ..

קודם כל תודה.
אז מה אני צריכה לעשות עכשיו?
למי יש את הטופס הזה?

את יכולה להדפיס
למלא ולהחתים רופא

יש פשוט סעיף למי שיוצאת לחופשה מוקדמת.

לומרות שלא באתי לעבודה?ומהיום עד סוף אוגוסט אין לי כבר ימי מחלה?

אם תצאי באוגוסט -אם החודש לא יהיה מלא-הןא מת לא ייחשב בחשבון
אם התאריך שתצאי לחופשה יהיה בספטמבר-הוא ייחשב

לבטוח לאומי שכבר לא הגעתי לעבודה ב28 לאוגוסט וילדתי בספטמבר זה לא מספיק להם?חייב לצאת מפורשות עם תופס של בטוח לאומי?

תאריך היציאה לחופשה - חתום גם על ידי המעביד- במקרה שלך צריך באוגוסט

ויש סעיף שמי שיוצאת מוקדם מהתאריך צריכה רק להחתים את הרופא על התאריך המשוער- מאמינה שגם אצל רופא משפחה אפשר.

בלי זה לא יאשרו לך

לדמי לידה?באתר של בטוח לאומי?
ושוב ממש תודה על העזרה!!

מעודדים מאוד הנקה. מעדיפים חלב אם על פני תחליפים.
יש חדר הורים.
בהצלחה!

ב"ה היה ממש זמן קצר והשתחררנו הבייתה יחד. היה אפשר להיות עם התינוקת כל הזמן רשמית היו שעות שלא אמורים להכנס (בזמנים של החלפת משמרות. מפני צנעת הפרט..) אבל בפועל מעולם לא ביקשו שאני אצא.
מאוד מעודדים הנקה אבל בפועל הייתי צריכה ללכת איתם ראש בראש שיתנו לי להניק ולא ידחפו לה כל הזמן מטרנה.
יש חדר משפחה עם לוקרים, שירותים, מקרר,ספה וכו׳ אפשרי לישון שם לא יודעת אם הכי נח.

האם לסבתות יש אפשרות להכנס לפגייה, להחליף אותנו במידת הצורך?

ההורים והסבים והסבתות של התינוק.
מניחה שככה בכל מקום

אפשר להיות 24/7 חוץ מזמני החלפת משמרת וביקור רופאים בבוקר
מאד מעודדים הנקה/מתן חלב אם ולא מטרנה
יש חדר הורים וחדר הנקה
סבתות יכולות להכנס רק בליווי אחד ההורים

יש מקום לישון? להתקלח? לשים ציוד?
חדר הורים מאפשר את זה? או שזה חדר אחד שמיועד לכל ההורים?

מאפשר את זה אבל זה לכל ההורים
ודרך אגב יש משפחה מקסימה ליד הביח שגם מארחת בחופשיות בני משפחות שצריכים

להיות ליד התינוק - אפשר כל הזמן, הורים וסבים וסבתות. בני משפחה אחרים לא יכולים להיכנס.
בשערי צדק יש חדר סמוך לפגייה שנקרא 'חדר משפחות'. יש שם כורסות, שיש קטן, מקרר, מיקר, שירותים ומקלחת, לוקרים. זה ממש נוח וכדאי לברר על זה בפגיות אחרות. (בתכל'ס לא כ''כ נעים לנוח שם כי יש גם גברים וגם נשים...)
בתוך הפגייה יש שני חדרים וזה נועד רק לאימהות שנשארות ל24 שעות של הנקה לקראת שחרור.
האימהות רשאיות לאכול במחלקת יולדות כל זמן הפגייה (וחניה חינם).
הנקה - בוודאי. כל זמן שהאם נמצאת. אחרת זה בקבוק - חלב שאוב או מטרנה. בשערי צדק ייחסו לחלב האם חשיבות גדולה, כמו תרופה.
(אגב, מדהים שם... חוץ מהצער והקושי של פגייה, כן?)

חיבוק על ההתמודדות. לא פשוט בכלל.

בנות עם ניסיון בפגייה,
יש דברים נוספים שצריך להכניס לתיק, מעבר לדברים לשהייה רגילה במחלקה?

חשבתי על משאבה, אם הנקה לא תתאפשר.
עוד משהו?

ממליצה מאוד על חולצה עם פתח קדמי (אני גזרתי חלוק), כך שיהיה אפשר להחזיק את התינוק בשיטת 'קנגרו' (מתחת לבגדים).
ממליצה גם על נעלי בית.

(כנראה נהיה בפגייה בגלל מצב רפואי וניתוח של התינוק..)
יש אפשרות להרים אותו?

תודה על ההמלצה לגבי החולצה, רעיון טוב!

ברור שמאפשרים להרים את התינוק! אלא אם הוא נולד בשבוע ממש מוקדם ואז חייב את החום של האינקובטור או אם הוא במצב שלא מאפשר להרים אותו.
בגדול ממש דוגלים שם על החשיבות הטיפול של ההורה בתינוק.
מועדדים קנגרו וממש מעודדים ומעדיפים הנקה (-זה גם תלוי מצב התינוק) וחלב אם על פני מטרנה/סימילאק!
נותנים לאמא להשאר אם מבקשת עוד יום או יותר במחלקת יולדות תלוי במצב המחלקה)

זה ממש חשוב להורה ולתינוק. תבקשי!
בהתחלה סביר להניח שתצטרכי את האחות. כדאי גם להצמיד את התינוק לשד גם אם הוא לא יונק, כדי שיריח ויכיר את המקום.

אני גם לא חשבתי שאפשר להרים (הוא היה בטיפול נמרץ עם מלא חוטים וכו'), ומזל שחברה אמרה לי את זה, ככה ביקשתי ונתנו לי להרים.

עקרונית מעודדים להרים אבל מצב רפואי יכול להיות סיבה לא להרשות להרים.
למשל כשיש עירוי מהטבור לא תמיד מאפשרים ועוד..
לגבי משאבה אין צורך להביא. יש בכל הפגיות את המשאבות הכי טובות.
רפואה שלימה!

ההורים יכולים להיות תמיד, ובעיקרון גם הסבים.

יש חדר משפחות שאפשר לנוח, אבל לא לישון.

כשמיניקים - יש מחיצה ניידת כזו שמאחוריה אפשר להסתתר. אבל בד"כ לוקח זמן עד שאפשר להיניק. יש גם חדר שבו יש משאבות חשמליות, לשאיבת חלב. ההנקה עצמה בהתחלה בד"כ קצת קשה, וצריך להתאזר בהרבה סבלנות. בד"כ האחיות בפגייה מבינות בהנקה ובשאיבה יותר מאחיות במחלקת יולדות, והן עוזרות בזה בשמחה.

שיהיה בשעה טובה, בקלות ובמהירות!

קיבלתי אותה מתנה. אבל היא ממש מרגיעה אותו ונותנת לי במהלך היום כרבע שעה דל שקט פה ושם

טרמפולינה לתינוקות קטנים- - הריון ולידה

שאלה הזויה... סליחה - הריון ולידה

קראתי את השרשור המצורף והרבה אומרות שהטרמפולינה עוזרת ומרגיעה בגזים.

הכוונה רק כשהרטט מופעל? כי כשהוא סתם יושב לא נראה לי כל כך מרגיע...

ואם כבר, לא עדיף נדנדה? לא יותר מרגיע?

 

לאמהות המנוסות שפה - מה יותר שימושי? - הריון ולידה

העדפתי לשים באוניברסיטה וגם התינוק די רגוע...
עזר קצת בימי שישי כשמבשלים ואז אפשר לשים ליד על הרצפה לא בתוך הבלגן והלכלוך על הרצפה...

אני ממש לא בקיאה..

זה פשוט שיגע אותי

זה עזר יופי

תבדקי קצת בגוגל.. אולי נטורופתים או הומאופתים וכאלה

הייתי מרגישה נורא כמעט עד מצב של התרופות.. חולשה וסחרחורת..

הייתי לוקחת כדור של מגנזיום וויטמין b12 ב10 ימים שלפני המחזור לא זוכרת אם פעם או פעמיים ביום וזה איזן את זה..
לפעמים הייתי חושבת שאולי כבר לא יהיה ככה וחודש אחד לא הייתי לוקחת.. ובהגיע הזמן חטפתי קשות..

ממי קיבלת את ההדרכה הזאת?
נראלי שהויטמינים שלי במצב על הפנים כרגע... אולי זה קשור?

לא מבינה בחסרים אבל זה עבד לי.

חזרה עם כמה דברים חלק לקחת כל יום.. אני לא אוהבת את ההרגשה של לחיות על כדורים אז העדפתי להתחיל לנסות את המגנזיום וזה עבד. היה נשמע לי פחות מלחיץ מכל החיים לקחת כדורים..

גם לי היה ככה בתור נערה לא הרגשתי יותר מידי ואחר כך התחילו כאבים וגם כאבי גב תחתון..
אני אישית חשבתי אולי שזה עם הגיל כזה אבל מסתבר מפה שיש מה לעשות...
בכל אופן זה קרה גם לי והשרשור שלך עוזר לי גם😁

כשאני במחזור בימים של הכאב הבלתי נסבל.

מאד חזקים. אקמול לא משפיע בכלל ואדקס ממש הרגיע. אם זה לא עוזר תנסי משככי כאבים יותר חזקים תשאלי רופא משפחה אולי לא בריא אבל זה סהכ יומיים בחודש לא נורא. ואגב ניסיתי גם דיקור סיני ולא עזר בכלל.

חפשי בגוגל.

אופציה א':
מוקדמת בפרטי עם מסלול הסדר- הקופה משלמת לך (את משלמת 57 שח אאלט)
מאוחרת במרכזי בריאות האישה של הקופה

אופציה ב':
מוקדמת ומאוחרת בפרטי, אחת במסלול הסדר ואחת במסלול החזר - את משלמת מגישה קבלה ומחזירים לך מתוך הסל הריון.

לכן כדאי לעשות אותה דרך ההסדר עם מושלם/פלטינום משלמים השתתפות עצמית של 114/57 שקל.

סקירה מאוחרת יש לך במרכזי בריאות האישה ועושה את זה רופא ואם עשית סקירה מוקדמת את יכולה להיות רגועה ביותר.

אם לרופא יהיה חשד הכי קטן הוא ישלח לבדיקה יותר מכוונת.

ולגבי צבעוני ותלת מימד... הרופאים המומחים בכלל לא משתמשים עם זה.
עשיתי סקירה מאוחרת באסף הרופא (תאומים) הטכנאית עובדת עם הצבעוני וכל השטויות ופרופסור מיימון עבר רק בשחור לבן...

רציתי שהפרטי שמגיע לי מהפלטינום יהיה לסקירה המורחבת, ולכן את המוקדמת עשיתי במרכז בריאות האישה דרך הקופה. הרופא שם היה מאוד מאוד לא נחמד ולא רגיש. המכשיר שלו היה דפוק ןבקושי ראו משהו בבירור. הוא החליט שהוא מצא איזה ממצא במוח והלחית אותנו. אני לא ממש סמכתי על זה כי לא התרשמתי ממכשיר האולרסאונד שלו וגם לא ממנו. אבל אי אפשק להישאר באמת רגועה ממצא במוח....
החלטתי שאעשה סקירה פרטית בסבסוד של הקופה.... אבל זהו! לא הסכימו לי... כי זה כבר לא סקירה רגילה אלא מכוונת... כי נמצא ממצא שצריך לבדוק. ביקשו ממנו 1000₪ בערך על הבדיקה. הייתי צריכה לעבור מסכץ יסורים של טלפונים צעקות ואיומים... כדי שיבינו בסוף שאני מעוניינת בבדיקה רגילה בלי שום קשר לממצא ובלי שיבדקו אותו לעומק. ב"ה בסוף נתנו לי והכל היה תקין (שזה מה שחשוב), אבל קחי בחשבון את העובדה שאם חושדים במשהו בבדיקה הראשונה עלולים לעשות לך אחרי זה בעיות...

לכן עדיף את המוקדמת לעשות דרך ההסדר ושם כבר רואים כמעט הכל.

לא היה מגיע לך לעשות סקירה מכוונת בבית חולים בגלל שמצאו ממצא?

כמו שאם יש חשד על משהו בלב שולחים לאקו לב

שגם חשדו במשהו בלב ושלחו אותנו לאקו לב.. אלא שהתור הקרוב ביותר שם היה אחרי הלידה.....
ברוך ה' שפשוט לא האמנתי לרופא הזה והרגשתי שהכל בסדר.
בכל מקרה סקירה מכוונת זה כנראה לא משהו ש"מגיע", אבלאולי כדאי לברר לעומק. אני פשוט לא רציתי מכוונת, רציתי רק לבטל ולמחוק את הבדיקה שהייתה.... הריונית הורמונלית טיפוסית😜

העיקר שאת יודעת עכשיו שהכל בסדר.

ברוך ה' הוא כבר בן שנתיים ילד מהמם שלי😍

יש לי ב"ה כבר 2, עם הפרש של שנתיים, עכשיו הקטנה בת 7 חודשים ואני ממש מתלבטת אם כן או לא להפסיק מניעה

הלידה הראשונה הייתה טראומתית שעד שלא השתחררתי מהפחד לא יכולתי לחשוב על עוד ילד, הפעם ב"ה הייתה חוויה מתקנת וכבר מתחיל לדגדג לי הרצון להרות שוב...

 

אם לדייק, לא לגמרי השתחררתי מהפחד לפני ההריון השני, אך הגעתי למסקנה שאם אחכה עד ש... אחכה לנצח, תמיד יש ממה לפחד וממה לחשוש, אך צריך לראות מתי החשש הוא אמיתי ומתי זה הגזמות

 

אין ספק שהריון כשיש פיצפון בבית זה יותר מעייף ויש פחות הנחות לעצמך, אבל רק לחשוב על התינוק/ת החדש/ה שיוולד, כבר בא לי שוב!

 

אני לאחרונה כבר חשבתי "לעשות סקר" בין חברות ולשאול אותן איך זה עם הפרש קטן/גדול, כדי "להבין" את ההשלכות, בינתיים אני קצת מתביישת לעשות זאת

ברור שכל אחת יש לה כוחות ויכולות אחרות ובסופו של דבר רק את יכולה לענות לעצמך אם את מסוגלת לזה...

 

לא נראה לי שעזרתי יותר מדי, אני גם ממש בהתלבטויות...

 

בהצלחה!

 

מקפיצה לעוד תגובות

אתן לכן קצת מניסיון של 8 ילדים.... בהתחלה נולדו לי צפוף(שנה ו10, 11 חודשים, שנה ו5...) ואני לא מתחרטת לשניה! להפך! טוב שכשהייתי יותר צעירה, היה לי יותר מרץ ועכשיו מחכה קצת יותר מלידה ללידה! עכשיו יש גדולות שעוזרות בכל וזה הכי כיף!

הבת שלי בת 7 וחצי חודשים, ובמהלך החודש האחרון ממש בא לי ללדת שוב.

מין רצון לחוות את החוויה האדירה הזאת של הלידה.

הלידה הקודמת היתה מהירה יחסית כי קיבלתי פיטוצין ואפידורל מפתיחה 6, ואני מרגישה כאילו לא חוויתי כ"כ את הצירים. 

נפשית לא בטוח שיהיה לי כוח לטפל בבת שלי בהריון- ההריון הקודם היה זוועה. אבל אני ממש רוצה.

בקיצור, את צריכה לבחון את עצמך האם בזמן ההריון יהיה לך כוח לטפל בבכור כמו לפני ההריון? 

כי זה לא פייר שההריון יבוא על חשבון הילד הבכור= ככה דעתי 

ואגב, אומרים שהמעבר בין ילד ראשון ל-2 ילדים זה הכי קשה...... אולי זה יעזור לך להחליט....

בהצלחה לך, ומחכה לראות עוד תגובות. אולי ישכנעו גם אותי להרות שוב. מה שבטוח שהחופשת לידה ממש מושכת אותי. 3 וחצי חודשים חופש?!!!! בתשלום?!!! חלום.

 

על חשבון הילד הבכור בדרך כלל... באמת ההבדל הוא אם הוא גדול או קטן יותר שהוא קטן הוא דורש יותר מבחינת טיפול מצד שני ילד גדול מבין יותר ויכול יותר להיפגע...
זה באמת דילמה ...
ולא נראלי שאפשר לבחון את זה אם יהיה לה כוחות אצלי לדוגמא הייתי בטוחה שהריון שני יהיה יותר קל ואכלתי אותה חח ויש כאלו שההפךbr />
אם יש לכן עזרה לדעתי כדאי כל עוד הילד קטן אני רואה איך הילד שלי בן שנתיים נפגע מזה שאין לי כוחות אליו הם יותר מבינים זה יותר קשה...
אם זה נגיד 7 חודשים אז שתלדי נגיד היא תהיה בת שנה וארבע חודשים וזה הפרש יפה לא? הוא לא קטן מידי ולא גדול מידי...

אבל שוב יש לפה ולפה

טוב לשמוע שהייתה לך חווית לידה טובה!

בהתחלה היו לי יסורי מצפון שהגדולה "נפגעת" מההריטן והלידה הצפופים של השני, אבל אז הבנתי שהיא אמנם מפסידה כביכול, אבל מהצד השני גם מרוויחה- כל כך כיף לה שיש לה אח קטן! ממש!! והיא מרוויחה גם כישורי חיים ועוד..
אז לדעתי אם אין חולשה קיצונית וכד'- זה לא שיקול..

אני לא דיברתי על צפופים ...דיברתי שיש ממש הפרש

כרגע יש לי בן שנה וחצי שעוד לא הולך, להיות עם עוד תינוק שרק נולד נשמע לי ממש קשה...
לא שזה לא אפשרי (ובאופן אישי גם לא מונעת, ההנקה מונעת לי ואני יודעת שיש סיכון שיהיו לי ילדים צפופים בהפתעה..), אבל באופן אישי נראה לי שפער סביר שהוא לא גדול מידי ולא קטן מידי הוא יותר סביב שנתיים+, קטן מזה זה אפשרי אבל בהחלט קשה בהתחלה.

וגם בכוחות של האמא...

נכנסתי להריון בערך 10 חודשים אחרי לידה...
כבר חודש אחרי הלידה ממש רציתי שוב.. וההריון הקודם בתחילתו ממש לא היה קל.. הייתי עם בחילות והקאות,חולשה ועיירות.. והייתי ישנה ממש הרבה.
ועכשיו אני בערך בשבוע 10 וחוץ מבחילות קלות רוב היום ברקע אני מרגישה נפלא. מלאה בכוחות ואנרגיה.. וכל כך שמחה שאני יכולה להמשיך להניק את הילדה.
מרגיש לי מושלם כל כך התזמון הזה.

עוקבת

והוא אמר לי לומר פרק קכ"ח בתהילים

הרגיש לי פרק שמתאים לבקש על זרע של קיימא

הרב אליהו זצ"ל מציין בפירוש שזה רק אם יש עבר של הפלות חוזרות ואין שום סיבה לדאגה לשים תכשיטי זהב למי שאין לה עבר כזה. אני יכולה לצלם בלנ"ד בהזדמנות מהספר.

אבל ראיתי גם במקום אחר והרב לא התייחס להפלות

כי אני עושה את זה, ראיתי את זה בספר "כחלום יעוף"- שיש שם עוד מלא סגולות שאני לא זוכרת בע"פ

אבל הרעיון הוא כמו יום כיפור, מידת הדין וחטא העגל.

אבל לא חשבתי שזה כולל טבעות...

והיה נראה לי טיפשי לשאול,

או בכלל על עגילים בצבע זהב (לא אמיתי),

היה נראה לי שהעניין הוא תכשיטים נוספים, והטבעות תמיד עליי...

מה אתן אומרות?

 

מדובר על תכשיטים מזהב אמיתי שרשראות , טבעות ועגילים..

על זהב אמיתי, אבל אני כן הולכת עם הטבעות.

נראה מה נעשה...

רציתי לעזור..
אבל אולי כדאי לברר את זה לעומק...
בכל אופן גם לי קשה ללכת בלי אז אמרתי שלפחות בשבת או בחג אני אענוד...

הוא ליקט הכל בסוף, מקווה לזכור לצלם ולהעלות.

יש שם מספר פרקי תהילים מהרב קנייבסקי ואכן גם נשמת כל חי

אולי תנסו תמ"ל צמחי? תראו אם יש הבדל בתגובה..

ובגיל חודש וחצי הפסקנו עם המטרנה ועברנו להנקה מלאה והיא פשוט נהייתה ילדה אחרת.

תנסי להחליף לסוג תמ"ל אחר.

מה את משתמשת?

מדובר על מטרנה. עד עכשיו היא אכלה חלב שאוב כי בהנקה לא יצא מספיק חלב.

ועכשיו גם השאיבה כבר מתישה מאוד ולכן התחלנו לשלב.

 

רק השאלה האם מדובר באלרגיה או שזה משהו רגיל שיש תקופת הסתגלות של בכי וכאבי בטן שעוברת עם הזמן?

תעברי לסימילאק.

הוא יותר עדין לגוף

תעברי לתמ"ל אחר. (סימילאק, נוטרילון)

בס"ד

 

יש תינוקות שחברת מטרנה לא טובה להם.

כשעברנו לסימילאק הכל היה בסדר

תחליפו סוג ומהר.

שמעתי על תינוקת שמתה משעלת ל"ע. אמנם היא היתה פגה, אבל זה לא שווה את הסיכון.

היה גם מקרה לפני כמה חודשים שיולדת במעייני הישועה חלתה בשעלת, ונתנו הוראה לתת אנטיביוטיקה לכל התינוקות במחלקה, גם לאלה שאמא שלהם התחסנה!
אפשר לראות את זה כסיבה למה לא להתחסן, אבל אם הרופאים לא לוקחים סיכון ועדיין נותנים אנטיביוטיקה, כנראה שזו מחלה ממש מסוכנת בגיל קטן.

השאלה הזאת נשאלת שם המון, ועונים רופאי ילדים, אימונולגים ואחיות שזה המקצוע שלהם. הם עונים ממש יפה ובסבלנות על כל שאלה. (ובשורה התחתונה- ממליצים להתחסן)

אני הלכתי להתחסן במיוחד בפרטי כי במדינה שבה אני גרה החיסון לא מסובסד.

אני חושבת שזה חוסך את הגמילה מהסיר לשירותים.
תנסי לקחת אותה כל חצי שעה להושיב אותה באסלה .
היא עדיין קטנה אבל אם היא מוכנה זה יהיה מצויין.
תני לה להסתובב בלי טיטול תתכונני לדי הרבה פיספוסים כי בהתחלה זה קשה . אז המוווון סבלנות, וכמובן המון בהצלחה.

לק"י

ותושיבי על האסלה.
שתכיר את האפשרות..

שנראה כמו כיסא קטן. 20 שקל במקס סטוק.
תקחי בחשבון הרבה זמן ישיבה לידה כשהיא על הסיר ולעמוד לידה כשהיא בישבנון זה מאוד מעייף. את הסיר אפשר לקחת גם לפינות אחרות בבית ובהמשך להעביר לישבנון. היא מאוד קטנה ולדעתי עלולה לפחד מהגובה ומהמים. אבל תנסי. תמיד אפשר להתחרט וסיר זה טוב לטיולים ויציאות ולמתי שהשירותים תפוסים ויש מקרה דחוף..
בהצלחה.

זה שהיא מודעת ואומרת קקי זה מצויין. אבל צריך שהיא תגיד גם לפני שהיא עושה.
ולפעמים כשמתחילים מוקדם זה מתכון לתסכולים.
בהצלחה!

מתחילה קודם רק עם הקדמה לגמילה... מעין היכרות עם הישבנון... לפני המקלחת בערב אני שמה אותו/ה על הישבנון עם ספר או משהו.. וכשיוצא להם אני אומרת "איזה יופי!! הנה יצא לך פיפי.... איזה ילד/ה גדול/ה!" כנ"ל במקלחת אם יוצא להם... מסבה את תשומת לבם... בקיצור לאט לאט ובעדינות...

היא נשכבת עד הסוף... אנחנו קנינו אמבטיה סלקל וטיולון והטיולון לא נשכב כי הוא מובנה וזה מבאס..

ואם תזמיני מסין לא יקחו לך מכס על זה?

ממילא האמבטיה בשימוש רק 4 חודשים וכבר יש לנו טיולון פשוט ומעולה..

אחרי לידה ראשונה קיבלנו עגלה והיא היתה עם כמה בעיות אז מסרנו הלאה
 

ראיתי באינטרנט את הדגמים האלה, ולדעתי נקנה את הראשון:
מונקו Baby Safe ב740ש"ח - עגלה מונאקו Baby Safe - השוואת מחירים ret

 

עגלה Graco Signature סיגנטור קרגו ב700 ש"ח - Graco Signature - השוואת מחירים ret

(הידית שלה מוזרה)

זה בלי סלקל, אבל בכל מקרה בכיסא בטיחות אני לא חוסכת ומתכננת לקנות עוד כיסא בטיחות שעבר מבחני ריסוק ועומד בתקנים מחמירים...
 

ויש לי עוד כמה חודשים עד ללידה בע"ה, עד אז אברר עליהן יותר.

אבל אמרו לי שכדאי ללכת לטלזסטון ושזה פינוק אמיתי.

היו מרוצות מאוד (בעיקר בחדרים הפרטיים, אבל יותר יקר כמובן) מטלז סטון.

גיסה אחת היתה בביכורים ולא היתה מרוצה בכלל, היא דברה על היחס של הצוות, תנאים ליולדות (לטענתה החדרים נשארו במתכונת אורחים של מלון,ולא הקדישו מחשבה על נוחיות לצרכים של יולדת, כמו פח יותר גדול בשרותים לפדים וכאלה ועוד, לא ממש זוכרת). בגדול היא נחה, אבל לא היתה מרוצה.

היית כמה פעמים, פשוט עזר לי לקום על הרגלים.

לפעמים אומרים לחכות שתספיקי להוכיח את עצמך..

אבל צריך לספר עד 18 אז אני לא יודעת אם יש לך אפילו חודש..

כמה אפשר להוכיח את עצמך בזמן קצר כזה?

בכל מקרה את לא תהיי מוגנת מפיטורים :/

מקווה שתקבלי החלטה נכונה ושלא יפטרו אותך

להוכיח את עצמך בתחילת הריון.

 

אם כבר לא סיפרת לפני, אז לדעתי תחכי כמה שבועות, לפי  החוק.

עכשיו את בנקודת האפס מבחינתם, עוד כמה שבועות תהיי בפלוס משהו

 

הריון קל והחלטות נכונות.

 

קחי בחשבון שיכול להיות שתפוטרי בהמשך, מסיבות כאלה ואחרות, אבל כרגע אין מה לעשות בנידון...

כשחיפקתי לא היה רשום שום דבר על פיטורים

יחס המעסיקים לנשים, דתיות, בגיל הפוריות, גם בצד השני של המתרס.

אין לך הרבה מה לעשות כרגע.

תשקיעי כמו שהיית משקיעה במקום עבודה חדש ותתפללי.

 

 

כלומר תשלחי מייל, או משהו כזה. לא רק לספר בעל פה. חברה שלי עשתה את הטעות הזאת ופיטרו אותה, וטענו שהיא לא סיפרה.

הלב מתרחב

הכח נמתח

כל מה שחשבת הרגשת-משתנה

יוצאים מהכלים הגשמים -רואים ניסים

נהיים משפחה

יש עוד זמן עדיין בהתחלה..
עוד אין תובנות מיוחדות.

אבל זה שווה את זה הם כאלה מתוקים ב"ה!

ויש איכשהו יותר כוח אחרי הלידה
אצלי לפחות ההתאוששות המידית יותר מהירה, הכוח המלא חוזר אחרי כמה חודשים
אבל קמים מהמיטה הרבה יותר מהר

בעלי תזמן פעם כמה זמן לוקח מאז שהתינוקת מתחילה לבכות ואני בשינה עמוקה עד שאני מגיעה אליה.. אמר שזה בין 10 ל15 שניות
אולי יהיו שיאים חדשים

אפילו לפעמים מהר יותר.

עוקבת

אבל יכולה להגיד שכשהם קצת יותר גדולים, זה ממש כיף שהם משחקים יחד ומעסיקים אחד את השני, פתאום יש זמן שאת מוצאת את עצמך יושבת בנחת והם משחקים בכיף וצוחקים יחד

מפחדת מאך זה יהיה ואך זה הסתדר.על הילד הראשון בכלל לא היה לי את הפחד הזה .
עכשיו חוץ מהפחד מהלידה יש לי את הפחד מאחרי הלידה..

גמאני עוברת תכף לשניים חח..
מעודדות התגובות פה

הגדולים שלי ממש צפופים,

בתחילה לא היה קל בפרט שילדתי בחופש ולא היתה לי עזרה מידי מרובה...

יש קטע שקשה כי הגדול עדיין לא עצמאי ואת מחלקת את עצמך בין שתיהם 

אבל בהמשך זה מדהים!! ברגע שאת קצת מתאפסת על עצמך ומתחזקת 

ובמיוחד כשהם גדלים ומעסיקים אחד את השני,

תחשבנה על זה שתמיד תמיד יש חבר בבית

סהכ די זורם. חוץ מזה שה"גדולה" מאוד מקנא. מרביצה וכו..
אבל זה קורה גם כשיש שמונה...

הגדול בן שנתיים תכף והקטנה בת חודשיים..
פתאום אני מרגישה שכל החיים שלי הפכו לאמהות. לפני הלידה הייתי אמא, אבל היה לי גם קצת חיים מהצד, עכשיו אני רק אמא. ותו לא.
זה בטח יתאזן עוד כמה חודשים..
יש רגעים של נחת ואושר,כ שאני שמה אותה על מיטה והגדול בא להתכרבל לידה, והיא מחייכת לו. או שהוא מתגאה בה ליד אחרים..😘
ויש רגעים שבא לי לצרוח על מישהו.. לפעמים הקורבן זה בעלי.. והיום הקורבן היה הגדול😕 כי הקטנה נרדמה וכל חמש דק' התעוררה מהטריקות שלו, טורק ארונות, זורק משחקים, צועק - לא בעצבים, ככה הוא משחק! ואז הוא זרק קופסת מטרנה .. בוםם! צעקתי עליו שיפסיק לעשות רעש! מסכן.. איך הוא נעלב..
חיכיתי שהחופש יגמר.. אבל עכשיו נצבט לי הלב שהוא לא יהיה איתי...נסיך אמיתי!

רק המחשבה על זה מעבירה בי שוב צמרמורת,
אחת התקופות הקשות,
הבן היה בן שנתיים ורבע כשהקטנה נולדה,
והוא היה קשה...
לקח לי המון המון זמן ללמוד בבית ספר של החיים איך להתמודד,
הקטנה רק ינקה, בלי מוצץ ובלי בקבוק,
והבן כל הזמן הציק לה כשהיא ינקה,
ילד אנרגטי ברמה שלא ראיתי הרבה בנים כמוהו
למזלי רוב שעות היום הוא היה במעון, אבל השעות המעטות בחברת שניהם גרמו לי לקרוס
שלא נדבר על תקופת צוק איתן שהיא תקופה של חור שחור.

היתרון היה כשבעלי חזר אז כבר הייתי יותר מומחית בשילוב עם חזרה למעון פתאום היה לי מלא זמן פנוי...

אומרים שרק חצי שנה אחרי הלידה הבית מתרגל לשגרה החדשה ככה בדיוק היה אצלנו,
ומהרגע שהצלחתי להתאזן פתאום גם נהניתי מהשטויות והרגעים החמודים שלהם,
כשהפסקתי להניק בסביבות גיל שנה בכלל החיים נהיו תותים
שלא יובן אחרת, עם התינוקת נהניתי, רק עם שניהם יחד היה קשה עד תסכול.
לא סתם ההפרש עכשיו בין 2 ל3 גדול משמעותית, אומנם עוד לפני לידה אבל כבר מרגישה את ההבדל

בהמשך כמובן זה עולם אחר, כיף גדול לראות אותם משתוללים, רבים, משלימים, מתכננים קונצים ביחד ומה לא...
וגם מבחינת חינוך הרבה יותר קל לדבר עם ילדים שיש מה לדבר איתם.

ואחרי שני הראשונים - הגיעו התאומים, ש"טרפו" את כל הקלפים שהכרתי בגידול ילדים, והפכו את המעבר מילד אחד לשניים לבדיחה...

אבל כן, היו קשיים. פתאום להתמודד מול שני תינוקות בעלי צרכים שונים. פתאום לגלות שצריך לתת מקום בלב לילד נוסף...

אבל היו גם דברים מתוקים: ה"גדולה" הייתה מסורה ממש לאחיה הקטן (ב"ה היא עד היום כך - לכל אחיה), והיו תמונות חמודות של שניהם, וטיולים בחוץ של שנינו עם שתי עגלות... הרגשה של משפחה, למרות שהילדים עדיין "בשליטתנו"...

וככל שעברו השנים - הם נהיו חברים טובים מאוד זה של זה, ונראו דומים זה לזה. (כשהייתי הולכת איתם ועם התאומים בעגלה בחוץ - היו כאלה שחשבו שגם שני הגדולים תאומים...) וגם כיום - למרות שמינם שונה ותחומי העניין שלהם שונים, הם משחקים לפעמים ביחד, קוראים את אותם ספרים, דנים ביניהם על כל מיני נושאים של "גדולים"...

הגדול היה בן שנה וחצי. ואני כל כך חששתי מזה!!! כל הזמן פחדתי איך אסתדר... וכשזה קרה היה לי קל להפליא... היא הייתה בובה מהממת.. אכלה יפה ישנה יפה.. הייתה רגועה וסבלנית... לא מה שהיכרתי מהגדול... וגם הוא היה מהמם! בעיות השינה שלו נעלמו פתאום! כאילו הבין שמספיק.... ולמדתי לסנכרן ביניהם ממש בקלות... נהנתי מכל רגע!
מאחלת לך גם

חסדי השם!
בהצלחה

פתאום מרגישים משפחה אמיתית!

הבכור שלי היה מדהים ובוגר (חשבתי שבזכותי) אבל כשנולד השני הבנתי ששום דבר מהאופי זה לא בזכותי.

כשהשני נולד, הבכור היה בן יותר מ3

ואני זוכרת שהקושי הכי גדול דל י היה ההשוואות.

הייתי נטרפת מזה.

כל הזמן הייתי בודקת את מי אני אוהבת יותר...

וכל פיפס נהיה הוכחה למי אני אוהבת יותר

וזה התנדנד בטירוף.

ברגע שכאילו היה סימן שאת הבכור, מייד הייתי צריכה להוכיח לעצמי שאני אוהבת גם את השני

וכן להפך.

לקח כמה חודשים טובים עד שזה התיישב לי בלב בצורה נורמלית עם הבנה שאני אוהבת את שניהם

ולשניהם יש מקום בלב שלי- כל אחד את המקום שלו ולא אחד על חשבון השני.

בילדים הבאים, תודה לאל, זה כבר לא קרה.

 

אבל אם אומרים לכם את המיתוס הזה שעם כל ילד נולד מקום בלב- זה לא תמיד כזה פשוט.

כן קרה לנו קצת חלק מזה

דימום פסיכי.. נהרות של מים. הלכתי למיון בטוחה שאני בהפלה גם כי כאב לי ברחם. והרופא אמר שיש דופק ושזה קורה ומבחנה סטטיסטית רוב הסיכויים הכל יהיה בסדר... והדימום המשיך איזה חודש אבל התמעט ונהיה חום עדשנעלם והכל היה תקין.. כבר כמעט שנה אחרי עם בובה מושלמת..

ההמטומה נספגה לגמרי.
כרגע בשבוע 35 ב"ה. הכל תקין
הבאסה הייתה הדימומים שאסרו...

זה ממש מנחם אותי!!
איך התנהלתם באותם ימים?
עבדתן או נשארתן בבית?
אני מורה ואמורה לפתוח שנה השבוע

את יכולה לפתוח אם זה בשישי.. פשוט אל תתאמצי הרבה.. אני אישית לא עובדת אחרי שבועיים שאני מגלה שאני בהיריון כי אני מקיאה ולא מתפקדת עד שבוע 13-14 כזה. אז בכל מקרה לא הלכתי..אבל הרופא המליץ רק על 3 ימים ואמר שאין יותר מדי מה לעשות.. ואם ההיריון לא תקין הוא יפול.. לא קשור למאמץ או לא. שוב. זו דעתו. . לא יודעת מה רוםאים אחרים יגידו

בהרגשה שלי הגוף היה צריך את זה
לקחתי כמה ימי חופש והודעתי לממונה הכי קרוב אלי שאני בתחילת היריון

אנוח עד שישי... אמן והכל יהיה בסדר!!

כמו ברז. במיון יש דופק הכל בסדר. הילד היום בן כמעט 11ב"ה

כי המנוחה כן עוזרת.

לחברה שלי היו דימומים כל ההריון

וכל פעם שעשתה משהו הכי קטן ישר היה דימום אפילו מלהתקופף.

תזרמי עוד כמה ימים ותראי את מצב הדימומים ותחליטי אז.

במצב שהדימומים ממשיכים אפשר להוציא שמירת הריון ולא לבזבז ימי מחלה

אומנם שלי הייתה ע-נ-ק-י-ת ביחס לשלך (7*8 ס''מ..) אבל הסתיים מלא נחת וטוב ⁦⁩
אני כן יצאתי לשמירה מלאה, כי כל פעם שהתכופפתי או שטפתי כלים- חזר הדימום המטורף והייתי צריכה להגיע לבית חולים לקבל נוזלים /מנות דם...
לקח לי כמה חודשים להפסיק לדמם, והיינו אסורים רב ההריון...
אבל ב"ה סיימנו אותו בידיים מלאות ושוכחים כמה קשה זה היה.
בהצלחה רבה!

זה אפילו לא בהגדרה של הריון בסיכון,
אבל תקפידי על מנוחה, לאבד דם בהריון זה לא קל לגוף גם בלי קשר לספיגת ההמטומה.

לגבי אם מנוחה עוזרת או לא,
לי הייתה המטומה בגודל 7 ואחרי 10 ימים שהילדים לא היו בבית ולא הלכתי לעבודה (כן יצאתי מהבית אבל אי אפשר להשוות מבחינת מאמץ)
ההמטומה קטנה ל2.5
שבוע אחרי שהילדים חזרו ההמטומה גדלה ל5-6 בערך.
וזה לא שהשתוללתי כשהם חזרו, לא מקלחות, אפילו קומקום עם ליטר מים השתדלתי לא להרים,
אבל בכל זאת יש כביסות, בישולים, כלים, סידורים...
אז לשיפוטך אם יש קשר או לא

קטניות זה נפלא!
אצלינו הולך בעיקר עדשים, כתומות וירוקות.
אפשר לשלב במרק ירקות, מרק פטריות, מרק עדשים כזה או אחר, בתוך ירקות מבושלים או בשילוב עם אורז...

את יכולה גם להכין חלב שקדים מחמאת שקדים (שקדיה), טעים ובריא

ממרח שקדים זה רעיון..
בעה מחכה לעבור בקרוב את הבחילות וחוסר התיאבון. ולהתחיל לחזור לעצמי אמן! (:

כשיש לי צרבת,שורף לי גם בגב בצד ימין למעלה 

הצרבות באות בזמנים אחרים
תודה!

ולא חייבים להרגיש בקיבה שזו צרבת.
כששורף לך קחי חצי כוס מים חמימים עם כפית סודה לשתייה. תערבבי ותשתי. אם כעבור כמה דקות הפסיקה הצריבה- סימן שזו צרבת

אם כן, יכול להיות בגלל עייפות ומתח נפשי.
אם סתם כך בגב, יכול להיות שהתנוחה בה את יושבת גורמת... אולי נתפס לך משהו שם?

לא באמצע הגב אלא בצד שמאל למעלה, מהצד השני של הכתף פחות או יותר.
אם נתפס משהו זה אמור לשרוף? כי זאת לא תחושת כאב אלא תחושת שריפה.
תודה על התגובה!

לי גם היה והייתי אצל נוירולגית שאמרה לי שזה עלול להיות מלחץ או מצב רוח אבל אם זה ממשיך צריך לעשות בדיקות...
ולי זה המשיך כם למקומות אחרים כמו באוזן כזה.. והתעצם הרגשתי כמו ברנר של אש עובר לי שם..
שהואדתי לחץ ונרגעתי זה עבר כלא היה
אבל לפעמים גם שורף מתנוחה לא נוחה שעשית .. גם הגיוני

אולי זה באמת מלחץ או מתנוחה, למרות שלא ממש מרגישה קשר בין לחץ/ תנוחה לא נוחה, לזמן שבו כואב לי. אבל יכול להיות, מקווה שזה רק זה... תודה!