יודעת פרטים על זה? מתי מתחסנים?

כשרופאים רואים לנכון ליידע מטופלות שלמיטב הבנתם מוטב להימנע מהחיסון למרות המלצת משרד הבריאות, אין זה עניין של מה בכך. 

חיסון שעלת - הריון ולידה

חיסון שעלת - הריון ולידה

חיסון שעלת בהריון? - הריון ולידה

לאחרונה מתרבות העדויות ללידות מוקדמות והפסקות הריון בעקבות החיסון, לא על אף אחת.

בדיוק חברה סיפרה שהיא הלכה לרופא נשים והוא הוציא הפניה והיא אמרה לו שהיא לא רוצה והוא סיפר לה שאשתו גם רופאה והיא לא עשתה את החיסון במהלך ההריון.
אני קראתי הרבה על הנושא ואני משוכנעת שזה צעד מסוכן מאוד שיכול לפגוע באמא ושאין שום דרך לחזות כיצד זה יפגע בתינוק.
כשמבינים מה חיסונים מכילים וכיצד הם משפיעים על המערכות בגוף שלנו מסוגלים להכיל את העובדה שיש אנשים שנפגעים מחיסונים. יצא לי לקרוא הרבה עדויות על לידה מוקדמת, על מחלת השעלת עצמה למרות החיסון. וקראתי גם מחקרים שמצודדים בלחסן והתרשמתי שהם מתעלמים התעלמות בוטה בתופעות לוואי שיש לחיסון. והתופעות לוואי האלה הם במיידי. החיסון הרי מכיל אלומיניום שמכניסים ישירות למערכת הדם ואנחנו יודעים שאלומיניום עובר דרך השלייה, אין דרך לדעת כיצד אלומיניום משפיע על מוח של עובר.
מוזמנת לקרוא את המחקר הבא, מחקר מעקב שעקב אחרי 20000 נשים שקיבלו את החיסון. מה שאני רואה שם זה ככה- 17 מקרים של מוות היו אבל זה כמות הגיונית באולוסייה של עשרים אלף נשים. היו אלף שלושים מקרים של לידות עד שבועיים אחרי החיסון אבל צפינו את זה כי זה מספר הגיוני של לידות שיהיו בשלבים האלה.
עכשיו נכון שיש מוות עוברי ונכון שיש לידות מוקדמות והם קרו הרבה לפני שהחיסון נכנס והם ימשיכו לקרות כי הריון זה תהליך מורכב שלפעמים יש לו סיומים יותר מסובכים וקשים. אבל מן הראוי אם אתה בודק ועוקב אחרי תופעות לוואי ואתה רואה שאלף שלושים נשים ילדו עד שבועיים אחרי החיסון. מן הראוי לפרט באיזה שבוע הם ילדו ואיך היה הלידה לפני. אם הם ילדו בשבוע 29 אחרי הריון תקין לחלוטין ונראה לעין שהסיבה היחידה לכך זה החיסון וכשאת מבינה מה החומרים שנמצאים בחיסון אז את גם מבינה למה החיסון יכול לגרום ללידה מוקדמת.
יש פה נושא שראוי לחקור אותו. לא מדובר בטיפול מציל חיים אלא במניעה וראוי לדעת מה את מכניסה לגוף.
וכל מה שאמרתי עוד לא מדבר על המחלה עצמה שהיא באמת מסכנת חיים עד גיל שלושה חודשים הבעיה היא שיש הרבה מאוד עדויות של תינוקות שחלו למרות שהאמא שלהם חוסנה או למרות שהם חוסנו בעצמם בגיל חודשיים. ויש כמה זנים של שעלת ודווקא מי שחוסן יהיה יותר בסיכון לחלות.
ועוד משהו שאנשים לא יודעים, יש דרך יעילה מאוד לטפל בשעלת עם ויטמין סי שיעילה מאוד לטיפול בהרבה מחלות. הנה הרצאה של חוקרת בנושא

הם שיקולים מערכתיים רחבים - הם לאו דווקא שיקולים טהורים של בריאות הציבור.

יש כאן שיקולים של לחץ כבד מצד הCDC (המרכז למניעה ובקרת מחלות בארה"ב) ליישר קו עם תוכנית החיסונים בארה"ב שהיא העמוסה ביותר).

הבעיה היא שהCDC קשור קשר הדוק עם חברות התרופות ויצרניות החיסונים (מי שעמדה בראש הCDC סיימה את תפקידה ומיד מונתה לעמוד בראש יצרנית החיסונים MERC  עם משכורת אסטרונומית,

וכבר הוכח בעבר שהחוקרים היטו את תוצאות המחקר על הקשר בין חיסון ה MMR לאוטיזם - גרסו אלפי דפים עם נתונים ושינו את תוצאות המחקר כדי שלא יצביעו על הקשר המובהק.

מידע על כך התאפשר רק בזכות אד החוקרים שליבו נקפו, יצר קשר עם עורך דין, קיבל מעמד של חושף שחיתויות, וחשף את התרמית.

הצהרה על כך ניתנה בקונגרס בשנת 2015.

באמת לא צריך להיות מתנגד חיסונים באופן גורף כדי להבין שיש אינטרסים כלכליים עצומים בנושא הזה.

כל כך הרבה פעמים משרד הבריאות בארץ ובארה"ב עשו ריקול (איסוף חזרה) של סדרות פגומות.

אבל בפשטות, גם אצוות (חיסונים מסידרה מסויימת) ללא פגם, ידוע שמכילות אלומיניום ושאר מרכיבים בעייתיים - המרכיבים מופיעים גם באתר משרד הבריאות. הינה לדוגמא:

באתר של היחידה למחלות זיהומיות בילדים מרכז רפואי וולפסון, בעמוד שמתייחס להוראות נגד כלליות למתן חיסונים:

"Thimerosal הינו חומר משמר המכיל כספית שהיה בשימוש בהכנת תרכיבי חיסון משנת 1930. החומר יעיל במניעת קונטמינציה חיידקית ופטרייתית. בשנים האחרונות בשל המודעות לצורך להקטין ככל האפשר את החשיפה לתרכובות כספית (במסגרת אמצעים למניעת הרעלות כספית) הוצא ה- Thimerosal מתרכיבי החיסונים השגרתיים, ורק חלק מחיסוני השפעת מכילים עקבות Thimerosal."

מתוך חיסונים - כל מה שחשוב לדעת - יש לך שם קישורים לאתר משרד הבריאות.

למרות הוספת מנות דחף והוספת החיסון לנשים בהריון.

וגם מתחסנים חולים במחלה. שלא לדבר על כך שתופעות הלוואי לחיסון לפעמים מסכנות חיים יותר מן המחלה עצמה.

למעשה הצוות הרפואי הוא נשא שקט של המחלה בגלל התחסנות, השיטה לא מוכיחה את עצמה.

שעמד בראש בית הספר לרפואה אוניברסיטת תל אביב, עמד בראש מחלקת פנימית ב' בשיבא תל השומר 22 שנה, ובסורוקה עוד 5 שנים, והיום מנהל המרכז למחלות אוטואימוניות בשיבא תל השומר:

אנשים כל כך מקובעים, שגם כשמביאים פרופסור לרפואה, מתוך המערכת, שלא מתנגד לחיסונים, למרות פוטנציאל הנזק שלהם, קשה להם להשתכנע.

לא באופן אישי כמובן .

אני לא מחסנת.

עוד לפני שהשתלמתי בהומאופתיה, נעזרתי בהומאופת, רופא עם תואר ברפואה דר' איב קמכאג'י שעלה ארצה מצרפת.

בזמנו הוא יעץ לי לחסן רק לפוליו וטטנוס וזה מה שעשיתי עם הגדולים. את הקטנים לא חיסנתי בכלל אחרי שלמדתי את הנושא.

בתקופה שהיתה בהלת הפוליו נאלצתי לחסן בחיסון המומת, מנה אחת, כי הילדים באו במגע בגן עם מתחסנים בחי המוחלש והסתכנו בהידבקות מילדים מחוסנים.

מקווה שלא העברתי תחושה של תגובה חריפה שעלולה לפגוע. לא מצאתי מילים אחרות בלחץ שלפני שבת.

אם התגובה פוגעת באיזשהו אופן, אני מתנצלת. 

יש בהחלט רופאים שחקרו את הנושא, או אפילו מפעילים גישה של שכל ישר לגבי חיסונים בכלל וחיסונים בהריון בפרט, ואפשר להתייעץ איתם.

אבל אי אפשר לומר על המידע שהבאתי שהוא מגמתי או חד צדדי. מדובר בכל זאת באדם שהוא אחד המומחים בארץ למחלות אוטואימוניות, וגם מילא תפקידים חשובים במערכת הבריאות.

ואת העובדות שהוא מתאר חשוב להפנים, במיוחד אם  את מחפשת מידע מאזן, כדברייך,

ובפרט אם את לא מוכנה לוותר על החיסונים, וויתור שהוא מבחינתך סיכון ילדייך במחלות קשות.

שימי לב מה הוא טוען : שלמעט חיסון אחד שלא מכיל אדג'ובנט (בדרך כלל אלומיניום), לכל החיסונים פוטנציאל לגרום למחלה אוטואימונית - מחלות לא פשוטות שבהן המערכת החיסונית תוקפת את עצמה.

הוא מציין שתקופת הדגירה אינה 21 יום או חודשיים-שלושה, אלא בין שלושה חודשים לשמונה שנים, או בממוצע 53 חודשים.

כל המחקרים על מסקנותיהם גלויים וידועים.

הוא מדבר על MMF ועל סינדרום העייפות הכרונית שנגרמות מעומס אלומיניום בגוף שהוא תוצאה ישירה של חיסונים, ומזכיר שנמצא כי כשליש מהחולים ב MMF לקו בסופו של דבר בטרשת נפוצה, מחלה אוטואימונית שלמעשה מבחינת הרפואה הקונבנציונלית אין ממנה דרך חזרה (טרשת נפוצה).

אני מעריכה מאוד את דברייך שנכתבו באופן מכבד לגבי הגישה הטבעית וההמלצה על הומאופתיה.

דווקא מהעמדה של הטיפול ההומאופתי והיכולת להוציא חולים ממצבים שנגרמים כתוצאה מהחיסון, קשה מאוד לקבל שגישה של התחסנות בהריון, עשויה להיחשב גישה מאוזנת.

הן לא מחלות חמורות כשלעצמן ואפשר להחלים ולהתאושש מהן יחסית בקלות, בטח עם שירותי רפואה מתקדמים כמו בישראל.

כשאני הייתי ילדה עוד חלינו בחזרת, אדמת ואבעבועות, רובנו הגדול ללא סיבוכים (בוודאי בהשוואה לשיעורי הפגיעה מחיסונים).

חצבת היא מחלה קשה יותר, אבל גם היא בסופו של דבר מחלת ילדות, ובעזרת תוסף של ויטמין A אפשר למתן את התסמינים ולהקל על החולה.

וכבר הבאתי כאן פעם קישור למקבץ סרטים וסרטונים קומיים שמזכירים לנו איך התייחסו פעם למחלות הללו, גם למחלת החצבת 

והינה מהעת החדשה : 

-תמיד צריך לזכור שמחלות הילדות כולן יש להן תפקיד משמעותי בבניית המערכת החיסונית לאורך שנים, ואין מדובר רק בנוגדנים למחלות הספציפיות עצמן, אלא חוסן כללי.

-וצריך לזכור שהמחלות כנגדן מחסנים מתפרצות גם, ולפעמים בעיקר, בקרב אוכלוסיה מחוסנת.

-וצריך לדעת שהיום, בגלל החיסונים, נשים, קודם בהריון, ואח"כ בתקופת ההנקה לא מעבירות לעובר או לתינוק שלהן נוגדנים כנגד חזרת/אדמת/אבעבועות/חצבת כי הן לא מחוסנות לכל החיים כמו כשחולים במחלה עצמה.  והתינוקות חשופים למחלה עד שהם מתחסנים בעצמם.

והם חשופים בגיל צעיר הרבה יותר מבעבר, כי לפני החיסונים, בגלל העובדה שנשים חלו וחוסנו לכל החיים, ובגלל האקולוגיה של המחלות (המחזוריות  ההתפרצות שלהן בקרב האוכלוסיה). ילדים חלו בחצבת למשל, בין הגילאים 5-9 ולא קודם.

-וצריך לזכור שאין ואקום בעניין הזה: בגלל החיסונים, שמחסנים בדרך כלל לזן מסויים בלבד, זנים אחרים של החיידק או הנגיף של המחלה (בדרך כלל אגרסיביים יותר) מתפרצים. עד כדי כך שגם ממציא חיסון האבעבועות צוטט לאחרונה אומר שהחיסון כבר אינו יעיל וצריך להמציא חיסון חדש.

כך גם במקרה של חיסון הרוטה,החיסון נגד זיהומים פנוימוקוקים (פרבנר), וחיסון ה HIB (קרום המוח) שאמנם הביא לירידה דרמטית בתחלואה מחיידק הHIB, אבל בצד הירידה במספר מקרי הHIB, חלה עליה דרמתית של מאות אחוזים במחלות הנגרמות מזנים אחרים מסוג אינפלואנזה, במקומות שונים בעולם. ואין לדבר סוף.

כל זה עוד לפני שמדברים על פוטנציאל הנזק של החיסונים, אפילו רק למערכת החיסונית עצמה, שלא לדבר על פגיעות קשות ומקרי מוות ישירות כתוצאה מחיסון, פגיעות שהממשלים מכירים בהם ומפצים את הנפגעים בסכומים כוללים גבוהים מאוד.

ולאן רוצים להגיע עם זה עם הדהירה הבלתי נתפסת והלא מוסרית של חברות התרופות לייצר עוד ועוד סוגי חיסונים שיהיו, כמובן, איך לא?, מחוייבי המציאות כנגד "מחלות איומות ונוראות" נוספות.

הצפי בארה"ב, על פי מגמת הזינוק בשיעורי אוטיזם היום, אם תימשך תוכנית החיסונים המלאה, הוא שבעוד 20 שנה כל ילד שני ילקה באוטיזם - בארה"ב.

לא התייחסתי כאן למחלות פוליו וטטנוס שהן שונות מהאחרות, אבל גם במקרה שלהן הגרפים הראו ירידה חדה בשיעורי התחלואה עוד לפני שנכנסו החיסונים האלה לתוכנית החיסונים הודות להקמת מערכות הביוב, והשיפור הרב ברמת ההגיינה והתקדמות שירותי הרפואה בארצות המתפתחות.

להיפך- כשנכנסו החיסונים לתוכנית היתה עליה בשיעורי התחלואה (כמו שקורה היום בהודו מאז שביל גייטס ואישתו היקצו ברוב חסדם קרן בשווי מליוני דולרים כדי לחסן את האוכלוסיה והביאו לעליה של 12% ויותר בשיעורי מחלת הפוליו במדינה).

וזה כנראה לא נכון.

הפוליו מוגר ממש בזכות החיסונים.

המדינות היחידות שעדיין יש בהן מגפות הן פקיסטן ואפגניסטן, שבהן יש התנגדות אנושית לחיסון. כל מיני קבוצות אוכלוסיה שאפילו מוציאות להורג מי שמחסן.. אלקעאידה וכאלה.

אני לא יודעת מאיפה האינפורמציה הזאת. היא לא נשמעה לי נכונה והיא באמת לא נכונה.

(רק הערה, גם ככה המגפות האלה באו בגלים. היו גלים באזור 1900, ואז שוב ושוב ושוב.. בשנים 1940-1950 זה כנראה היה הכי גרוע. מיליונים של נפגעים. עד פיתוח החיסון המומת של ד"ר יונה סאלק ב 1955 שהוריד דרסטית את כמות החולים בצורה לא ניתנת לערעור (מ 50-60 אלף בשנה ל 5000 ומשהו), והחיסון החי מוחלש של סייבין כמה שנים אחריו.

אולי מישהו מנצל את זה שזה בא בגלים כדכי לנסות לטעון שהמגפה נרגעה גם לפני החיסון. אבל זה לא מבוסס עובדתית, זה ברמת שקר מזעזע).

דרך אגב קראתי על הד"ר יונה סאלק בראיון עם הבן שלו. היה צדיק ממש. אפילו לא רשם פטנט על החיסון. היה יכול להיות מיליארדר אבל עסק רק בבריאות הציבור. לא קשור לענייננו אבל סתם מעניין ויפה.

ג'ונס סאלק עצמו צוטט ב1977 כשאמר "חיסונים חיים כנגד שפעת ושיתוק פוליו לדוגמא, עשויים בכל פעם לגרום למחלה אותה הם אמורים למנוע".

חיסון הפוליו לא עוצר הדבקה (אינו מייצר חסינות עדר) או היווצרות דלקת. הוא מתוכנן ליצור נוגדנים לוירוס בזרם הדם.

אבל כיוון שוירוס הפוליו שוכן ומשתכפל במעיים, נוגדנים אינם יכולים לעצור הדבקה מאדם לאדם.

החיסון המומת, הניתן בזריקה, אינו יכול לעצור את התפשטות הוירוס באוכלוסיה, ואילו החיסון החי-מוחלש הניתן דרך הפה, יכול לגרום להדבקה במחלה כרונית ושיתוק אצל אנשים עם מערכת חיסונית חלשה.

חלק מהמתחסנים לא מייצרים נוגדנים, ואצל אלה שמייצרים נוגדנים, הנוגדנים יכולים להיעלם במהירות.

אין חיסון אשר יעילותו נאמדת ב- 100% ועם זאת, בניגוד לחיסונים אחרים למחלות אחרות אשר בהן אנו עדיין רואים התפרצויות בקרב אוכלוסיות מחוסנות, אין אנו רואים התפרצויות של מחלת הפוליו ולראייה לא דווחו מקרים חדשים של פוליו בישראל למעלה מ- 20 שנה.

תרומת החיסון להיעדר תחלואה איננה ברורה. ניתוח מפורט של הפוליו בשנות החמישים בישראל מעלה שורה של ממצאים אשר הביאו את החוקרים להסיק שיש יותר מדי גורמים ש "לא מאפשרים הבנת האפידמיולוגיה של המחלה בשנים בהם הוחל החיסון ולכן לא ניתן לבצע ניתוח אמין באשר לאפקט החיסון בשנים אלו"

A. Michael Davies et al, Epidemiology of Poliomyelitis in Israel, 1952-1959, Bull. WHO 1960, 23, 53-72

:עוד ציטוט

באופן כללי, נראה שהתערבות רפואית (תרופתית ומניעתית) תרמה מעט לירידה הכוללת בשיעורי התמותה בארה"ב משנת 1900 ואילך, כאשר במקרים רבים הופיעה [הרפואה] עשרות שנים לאחר שנרשמה ירידה משמעותית וללא תרומה ניכרת כלל במרבית המקרים. במיוחד, בהתיחס לחמש המחלות (שפעת, דלקת ריאות, דיפתריה, שעלת, פוליו) בהן ניכרת ירידה בשיעור מקרי המוות לאחר נקודת ההתערבות [הרפואית] – בהנחה הבלתי סבירה שהרפואה תרמה לכל הירידה הזו – אנו מעריכים שלרפואה תרומה של 3.5% לכל היותר מסך כל הירידה בשיעורי התמותה מאז שנת 1900 [ועד 1973]

The questionable contribution of medical measures to the decline of mortality in the united  tates in the twentieth century

28 -Mckinlay JB, Mckinlay SM, Milbank Mem fund Q Health Soc. 1977  Summer; 55(3) : 405

יש שתי סיבות עיקריות להתפרצות מגיפת הפוליו בשנות ה50 של המאה ה20 אצל מבוגרים ואצל ילדים:

מתוך פרק 7 בספר "האמת על החיסונים" מאת ד"ר ריצ'רד הלבורסן :

מחלת הפוליו שונה מרוב המחלות המידבקות של המאה ה-20, משום שבתחילת המאה, לפחות באנגליה, היא לא נחשבה למחלה רצינית. היא תוארה לראשונה בשנת 1789, אולם זכתה לתשומת לב מעטה עד לשנות ה-40 של המאה ה-20, תקופה שבה חלה עלייה חדה בשיעורי המחלה שלוותה בפרסום עצום ויצרה התפרצויות פאניקה שהתחרו בעוצמתן במגפות הפוליו.

בעבר נהגו לקרוא למחלה בשם "שיתוק ילדים", מה שרימז על כך שהמחלה תוקפת תינוקות מתחת לגיל שנה. במהלך שנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 מתו מדי שנה בין 200-100 בני אדם (בעיקר ילדים) ממחלת הפוליו באנגליה. בנוסף, כמות החולים שנותרו משותקים לצמיתות מהמחלה עמד על פי ארבעה ממספרים אלה. אולם אם לוקחים בחשבון שבאותה תקופה הרגו החצבת והשעלת אלפי ילדים מדי שנה, לא קשה להבין מדוע ההתייחסות למחלת הפוליו הייתה כה מעטה.

כל זה השתנה בקיץ החם של 1947, כשמגפת הפוליו הגדולה הראשונה פרצה באנגליה, גבתה את חייהם של קרוב ל-700 בני אדם והותירה מעל ל-7,000 בני אדם משותקים. בעשור שלאחר מכן גרמה מחלת הפוליו למוות ולנכות בקרב אלפים רבים. 

שני גורמים סייעו להפוך את הפוליו ממחלה שחשיבותה נמוכה יחסית למחלה שהשלכותיה חמורות ביותר. הראשון שבהם, באופן פרדוקסאלי, היה היגיינה מוגברת. פעם כולם היו חשופים לפוליו שהוא נגיף המתפשט מאדם לאדם על ידי מגע עם צואה נגועה. הרבה יותר קל לנגיף לעבור את המסע הזה בתנאי תברואה ירודים וביוב זורם. לכן עד לתחילת המאה ה-20 רוב האנשים נדבקו בפוליו בחודשים הראשונים לחייהם, כשעדיין נהנו מההגנה החיסונית של אמם, או כילדים קטנים מאוד. מעל ל-99% מהאנשים בקושי חשו במחלה ויש להניח שחום גופם עלה אך מעט. לאחר מכן הם פיתחו חסינות תמידית ולא יכלו להידבק שוב במחלה. אולם ככל שתנאי ההיגיינה השתפרו, ילדים לא באו במגע עם המחלה עד לגיל מבוגר יותר, שבו הסיכון למות מהמחלה גבוה יותר, היות שהם כבר אינם זוכים להגנת הנוגדנים שרכשו בבטן אמם. דחייה זו בגיל ההדבקה הייתה ניכרת יותר בקרב בני המעמד הבינוני, שמודעותם לניקיון גברה והיו גם הראשונים שיכלו להרשות לעצמם לרכוש את השירותים החדשים שבהם ניתן להוריד את המים. אחוז האנשים הבוגרים והילדים מעל גיל 5 שנדבקו בפוליו הלך וגדל, מרבע בשנת 1912 לשני שלישים ב-1950. שיפור הרגלי התברואה בחברה הפך אם כן באופן אירוני את מחלת הפוליו למחלה הרסנית הרבה יותר מכפי שהייתה אי פעם: הסיכון של אדם בן 30 למות מפוליו גדול פי חמישה מזה של ילד מתחת לגיל 5.

אולם את הסיבה הנוספת לעלייה במספר מקרי השיתוק מפוליו לא מרבים להזכיר. הסתבר שהזרקת כל סוג של חומר עמוק לתוך שריריו של אדם הנמצא בשלבים המוקדמים ביותר של מחלת הפוליו עלולה למעשה לגרום לסיבוכים. הזרקה כזאת עלולה לגרום לשיתוק במקרים שבהם יכולה הייתה להיות החלמה מלאה אילו לא ניתנה הזריקה. 

כשנגיף הפוליו היה נפוץ, כמעט כולם נתקלו בו, בדרך כלל בהיותם תינוקות או ילדים קטנים. אם היו נותנים אפוא לתינוקות או לילדים קטנים הרבה יותר זריקות בפרק זמן קצר יותר, הדבר עלול היה לעורר מגפה של שיתוק ילדים.
עד לשנת 1940 החיסון היחידי שניתן בקביעות היה חיסון נגד אבעבועות שחורות, אך הוא לא ניתן בהזרקה לתוך השריר. אולם ב-1942 החל באנגליה מסע התעמולה הלאומי למען החיסון נגד דיפתריה שלאחריו, בשנת 1946, החלו לנסות את החיסון החדש נגד שעלת. שני החיסונים הללו ניתנו בהזרקה עמוקה לשריר.

נראה שהחלת תוכנית החיסונים הלאומית נגד דיפתריה בשנת 1942 תרמה להפיכת הפוליו ממחלה קלה בדרך כלל לאסון לאומי.
השערה זו קיבלה אישור מדו"ח שהוציאה הוועדה למחקר רפואי, שבו הוסק כי הסיכון ללקות בשיתוק כתוצאה מפוליו, בתוך חודש מיום קבלת חיסון נגד דיפתריה או שעלת, גבוה פי שלושה מהשיעור הרגיל. בין השנים 1953-1951, אחד מכל 37,000 הילדים שקיבלו חיסונים נגד דיפתריה ושעלת באנגליה, לקו בשיתוק כתוצאה ממחלת הפוליו.2 שיעור זה הגיע ל-13% מכלל מקרי השיתוק מפוליו אצל פעוטות בני 6 חודשים עד שנתיים במהלך שנים אלה. אין זה מפתיע אפוא שעצרו את השימוש בחיסון הדיפתריה בכל מקום שבו חלה התפרצות של מחלת הפוליו.

1962 צנח מספר האנשים שסבלו משיתוק כתוצאה מפוליו, ממספר שיא של 7,000 ב-1947 לכמה מאות מקרים בשנה. גם מספר מקרי המוות צנחו בשיעור מדהים. נראה שחיסון ה-IPV פעל היטב בהתמודדות עם מחלה ששיעוריה כבר ירדו במהירות.

פוליו

• 95% מהאנשים הנחשפים לנגיף לא יפתחו תסמיני מחלה כלל
• צריכה נמוכה של סוכר ועמילנים מפחיתה משמעותית את הסיכוי לחלות במחלת הפוליו
• לרוב מתרחשת החלמה מלאה מכל תסמיני המחלה לרבות תסמיני שיתוק 
• חלה ירידה דרמטית במקרי הפוליו עוד לפני כניסת חיסון הפוליו. כמו כן מחלת הפוליו נעלמה גם במדינות שלא חיסנו את אזרחיהן.

מבוסס על:

 The polio vaccine: a critical assessment of its arcane history, efficacy, and long-term health-related consequences  N.Z. Miller/Medical Veritas 1 (2004) 239–251

העתקתי מבחר קטעים במיוחד בשבילך כי ידעתי שלא תיכנסי לקישור.

תקראי. מבטיחה שזה רציני ומחכים, גם אם לא תסכימי.

(וגם כי ככה אי אפשר לנהל דיון..אם כי אני יכולה להבין את מי שניגש בחריקת שיניים לחומר קריאה שסותר את מה שמאמינים בו ).

בכל אופן, את החיסון החי-מוחלש הפסיקו לתת לגמרי במדינות בהן הפוליו לא מתפרץ, אחרי שנתנו אותו במשך תקופה ארוכה והוא גרם הרבה בעיות.

בהנחיית הCDC אין לתת אותו, אלא בארצות שבהן יש התפרצויות חוזרות, למצער, כי הוא ממש חרב פיפיות וגורם בעצמו להתפרצות התחלואה.

אם תקראי את החלקים שהעתקתי לך, תראי שיש קשר בין התפרצות פוליו לבין הזרקה  לעומק הרקמות, ואכן על פי הוראות יצרנית החיסונים אין בשום אופן לתת את החיסון החי-מוחלש בהזרקה,רק בטיפות לפה.

הסתכלתי היום בגרף שמתאר את שיעורי הפוליו בארה"ב מאז 1912 (אז התחילו לתעד) ועד 1969.

הגרף מראה שמ 1912 הקו נושק ברציפות לאפס למעט שתי התפרצויות גדולות: האחת ב1916, והשניה, המפורסמת והקטלנית ב 1952  (ועוד שתי התפרצויות מינוריות סביבות 1943).

ככה לא נראה גרף של מחלה שמחכה לחיסון כדי שימגר אותה.

ככה נראה גרף של מחלה שיש סיבות משמעותיות לגלי ההתפרצות הלא רגילה שלה (גם בתקופת שנה לא אופיינית). ואכן לכל התפרצות יש גורם שאפשר להצביע עליו.

שכחתי להוסיף בתגובה אתמול -

אני אשמח לקרוא על דר' יונה סאלק באותו ראיון, אם תוכלי להפנות אותי.

אין חולק על התרומה שלו למדע, וטוב לשמוע על רופא שהיה מסור באופן אמיתי לבריאות הציבור.

זה תיאור המצב מהמאה ה-18 ועד תחילת המאה ה-20.

הגיינה היתה אויב טבעי כשעדיין היו פערים בין בעלי יכולת למיעוטי יכולת כלכלית. השיכבה החברתית הגבוהה נהנתה מתנאי תברואה משופרים, אבל סביבה היתה שיכבה חברתית נמוכה יותר שעדיין חלתה בפוליו בגלל תנאי הגיינה ירודים.

השיכבה הנמוכה הדביקה את השיכבה הגבוהה.

באופן אובייקטיבי, על פי התיעוד, זה היה היחס בין שיעורי התמותה מדיפטריה וחצבת לעומת אלו מפוליו.

זו סקירה היסטורית, לא מסקנות שלי.

גם לא מסקנה שלי לעצור את השימוש בחיסון הדיפתריה היכן שהתפרצה מחלת הפוליו, זו היתה המדיניות של הרשויות האחראיות על בריאות הציבור אז.

זה דו"ח שהוציאה הוועדה למחקר רפואי.

סרטון הומוריסטי הוא לא טיעון. הוא בא ללמד על רוח התקופה. הסירטונים הופקו בשנות ה 70 המוקדמות של המאה ה-20, לפני שנכנס החיסון נגד חצבת, והרבה לפני חיסוני אדמת,חזרת, אבעבועות).

כשהפיקו את הסירטונים לא ידעו שבעתיד ייוצר חיסון, מבטאים שם בתמימות ובאופן טבעי את היחס האמיתי, האותנטי למחלות האלה, שהיום אנחנו בחרדה מהן.

הסרטון רק מוסיף על העדויות המחקריות.

על חיסון שעלת בהריון

לגבי הרופא שלך: פורסם, שלפחות שליש מרופאי נשים של קופות חולים נגד חיסון בהריון.

יתכן ואחוז אמיתי גבוה יותר, כי לא לכל אחד יש את האומץ להצהיר הצהרות נוגדות המלצות משרד הבריאות.

ויתכן גם שרופא שלך שייך למתנגדים לחיסון זה או למי שלא בטוח בו. גם במקרה זה הוא לא יזום הצעה להתחסן, כי בכל זאת מדובר בבריאות ואולי בחיי האדם.

אז איך מחליטים???

בדיוק פירסמו בפייסבוק מקרה של אמא שביתה חלתה בשעלת , מכיון שהאם לא התחסנה, ונפטרה ל"ע..

היום יחסית קשה להשאיר בגן.

מצטרפת להמלצה להתייעץ עם הפסיכולוגית בגן ועם הגננת.

מתאים לך לפרט מה הקשיים שאת רואה? כי יש קשיים שיותר משאירים בגללם ויש כאלה שפחות.

מצד שני להעלות באמצע שנה, או אפילו מעט לאחר תחילתה.
לא הכי מומלץ לא?
הם כבר מתקדמים עם אותיות, חוברות, הכרות חברות, פתאום להצטרף מבאס קצת.

לא הייתי בונה על זה.

יכול להיות שהיה מקרה חריג ספציפי. אבל תחשבי ילד שלא התכונן נפשית לעלות, לא עבר את כל הרכות וההדרגה של תחילת שנה...

ב''ה משחה בבחירות שלי

שמחה עם מי 'העליתי מוקדם יחסית

ועם מי 'בחרתי להשאיר אפילו שהגננת לא תמכה. אבל בחשיבה שלנו ובהתיעצות עם אחרים השארנו וממש מבורך

כדאי להתיעץ עם מי שמכיר את הילד מהגן בנוסף לגננת ואולי הפסיכולוגית של הגן

או מטפלת בתחום

ובעיקר להקשיב לתחושת בטן האמהית שלך

אני השארתי ומודה לה' כל יום

ומבינה מאוד את ההתלבטות, שנה שלה התלבטתי. 

לנו היה ספק עם הבן שלי.

בתחילת השנה בגן חובה הרגשתי שהוא קטן מידי ולא בשל רגשית. התלבטתי מאוד. הגננת גם היתה בעד להשאיר.

בהמשך השנה ראיתי שהוא התקדם בהרבה דברים שחשבתי לגביהם. אבל הגננת עדיין חשבה שנכון להשאיר, וגם אנחנו עוד התלבטנו הרבה.

בסוף העלינו לכיתה א', מכמה שיקולים. ב"ה לא מתחרטת בכלל. הוא פורח שם (עכשיו כבר בכיתה ב'), גם לימודית וגם חברתית. רגשית הוא גם מסתדר יפה, עדיין לפעמים יש טיפה קשיים אבל לא ברמה שהיה צריך להשאיר בגללם, וגם לא בטוחה שזה היה משנה משמעותית.

כשאמרתי למורים שלו שהגננת חשבה שהוא צריך עוד שנה בגן, הם לא הבינו על מה היא דיברה.

אני התלבטתי קשות עם הבן שלי.

לימודית חכם.

רגשית לא הייתי בטוחה.

גם קטן בשנתון נולד בסוף אוקטובר.

ובסוף העלתי.

וואלה היה חכם מאד לעשות את זה.

גם מבחינת המורה שלו הכל בסדר ואין משהו חריג.

תודה להשם.

על מה ההתלבטות.

אם רגשי עדיף גורם כמו פסיכולוג הגן, מדריכת הורים וכד'.

אם לימודי אז הגננת, קלינאית תקשורת.

רק אומרת שיצא ממשרד החינוך שיתחילו מאוד להקשות את זה ברמת וועדות מהשנה הזו, אז קשה קצת לדעת איך זה יתנהל בפועל.

בגדול צריך להסתכל על הילד כמכלול. אבל הפן הרגשי סופר משמעותי... אומרת כקלינאית.

אני פסיכולוגית חינוכית, עוסקת בזה

אבל בעיני דווקא מי שמכיר את הילד מההתנהלות שלו בגן ידע טוב יותר, כי זה לא מנותק

אני הרגשתי שחלק מהסיבה שהגננת חשבה שנכון להשאיר את הבן שלי עוד שנה, זה כי היא מאמינה שצריך להגיע לכיתה א' מאוד מוכנים, אז למשל אחד הדברים שהיא אמרה לי כהסבר למה הוא עוד לא מוכן לכיתה א' זה שהוא לא כותב להנאתו סיפורים כמו ילדות אחרות מהגן שלו.

וזו ציפיה נחמדה אבל ממש לא חובה...

היום בכיתה ב' הוא כותב סיפורים שהמורה ממש מתרשמת מהרמה שלהם. אבל בגן זה לא התאים לו, וזה עדיין לא אומר שהוא לא מוכן לעלות לכיתה א'.

אני מכירה ילד אחר מהמשפחה שהגננת שלו דווקא לא הבינה למה היא רצתה להשאיר עוד שנה בגן, והוא היה הרבה פחות בוגר מהבן שלי.

ככה שזה תלוי מאוד בגישה של הגננת, ולא רק במה שהיא רואה.

הגננת הסבירה שהיא בוחנת מוכנות לעלייה לכיתה א' בארבעה פרמטרים (שכלי / קוגניטיבי, פיזיולוגי, רגשי, חברתי) ואם יש קושי בשניים או יותר, לרוב היא תמליץ להישאר בגן.

בעיניי זו חלוקה יפה שעושה סדר, ובאמת מנסה לתת פרמטרים אחידים לשאלה האם להשאיר או להעלות (כמובן שיש גם גמישות בהתאם לילד, אבל זה באופן כללי)

נכון, זה גם קשור לגובה ומשקל

וגם קשור ליכולות מוטוריות (סרבול, מוטוריקה עדינה - שזה בשלות לכתיבה לביצוע משימות יותר מורכבות, יכולת תנועה תואמת גיל - קפיצה, ריצה, טיפוס) זה נשמע טריוויאלי, וכנראה שזה לא משהו שמסתכלים עליו בנפרד מעוד דברים. אבל תחשבי על ילד שמדדה אחרי כולם כי המוטוריקה הגסה שלו עוד לא מספיק מפותחת, או נופל הרבה, או לא מצליח עדיין להביא את עצמו למכונות לכתיבה. זה דברים שיכולים להיות משמעותיים בבית הספר. 

לנו הייתה גננת שהגישה שלה היא שכל עוד אין סיבה להעלות עדיף להשאיר וכל ילד נתרם מעוד שנה בגן...

והיא מאוד דחפה אותנו להשאיר את הבן שלי עוד שנה למרות שהוא יליד יולי(!!)

ב"ה העלינו אותו וזו הייתה ההחלטה הכי נכונה בשבילו.

ולא כי אין לו קשיים

אבל זה לא קשיים שהיו נפתרים מעוד שנה בגן, ולהפך, הפערים והפגיעה היו גדולים יותר ככה"נ. רק כשעלה לכיתה א זיהו מה הקשיים ויכלנו לגשת לאבחון ולהתחיל לתת לו תמיכה מותאמת..

רק לחשוב שהיינו מחכים עוד שנה סתם...

@מתיכון ועד מעון אשמח לפנות אלייך בפרטי, אכתוב לך..

בכללי הגננת חושבת שאין סיבה להשאיר אני יותר חוששת כי אני רואה את רמת המתח שיוצאת בבית לפני המסגרת ואחריה...שמלווה גם באתגר תחושתי..

ממה שכתבתן נראלי שהכיוון הוא כן לעלות אבל השאלה איך להכין כמה שיותר לעליית מדרגה בעומס על שלל גווניו...

@לפניו ברננה! 

@שמש בשמיים 

@מצפה88 

@חשבתי שאני חזקה 

@מכחול 

@התלבטות טובה 

@בוקר אור 

@בארץ אהבתי 

@ואילו פינו 

@מישי 22 

@התייעצות הריון 

@השם שלי 

@שומשומונית 

@כבת שבעים 

@תודה לה'' 

@עוד מעט פסח 

@חולמת להצליח 

@פצלשהריון 

@אוהבת את השבת 

@אמ פי 5 

@שמ"פ 

@רקאני 

@שירה_11 

@תוהה לעצמי 
 

מי שרוצה תיוג כשנפתח שרשור חדש מוזמנת להצטרף ולהגיב ובעזרת ה' נתייג את כל מי שפעילה בשרשורים מי שמתוייגת כאן אבל לא רוצה תיוג תגידו לנו ונוריד מהרשימה

והיה סבבה, עשיתי דברים כמו לתלות כביסה לדבר בטלפון, לא הגעתי להרבה מדי מעבר...

הבעיה עם תינוק קטן שאני מושבתת מתי שהוא מחליט, אז המסך הוא פיתרון קל ונוח

מזדהה מאוד

הבחור הקטן שלי גורם לי לבלות ערבים שלמים בישיבה איתו..

מה שעוזר לי -

כמו שכתבתי שבוע שעבר חסמתי לי את יוטיוב, זה עוזר חלקית אבל טוב שיש את זה. הבוקר מצאתי את עצמי מתבזבזת על סטטוסים...

אבל חוץ מסור מרע יש גם עשה טוב

דאגתי לי לחומר קריאה (ספרים וגיליונות ישנים של פנימה) וזה עוזר לי לדעת שיש אלטרנטיבה ויש מענה מיידי לצורך שלי בזמנים האלה.

מ11:50 בע"ה 

ב''ה, מעכשיו עד חמש.

בהצלחה לי.

כן הייתי בטלפון, אבל ממש לרגעים קצרים, בעיקר לצורך.

אז מצד אחד לי התמתקתי לגמרי, מצד שני התחלנו סדר ט''ו בשבט, ואז הרדמות, וכבר המשכתי עד עכשיו.

אז זה כן משמח.

בעיני מה שאנחנו עושות זה ללמוד איך לנהל את עצמנו ואיך להשתמש בפלאפון בחכמה. ולאו דווקא דיאטת מסכים, אלא הפוך - מילוי של הזמן בתוכן חיובי.

אחהצ כשאני עם הילדים.

מ 3:30-6:00. ואולי אצליח גם עד 7

איזה אלופה שכל פעם ניסית מחדש!! 👑

כל פעם כזאת שאמרת אוף, ננסה מההתחלה יקרה וטובה בעיני ה'!

תעופי על עצמך שניסית וניסית.. ובע"ה עוד תצליחי 💞

בכלל על כל התגובות שלכן בשרשורים האלה!!

@שמש בשמיים

@לפניו ברננה!

כותבת את זה בעקבות איזו הרצאה של לוקחים אחריות ששמעתי והרגיעה בי משו ברגשות אשם סביב הפלאפון... לא כדי לא לשנות הרגלים אלא כדי להוריד תסכולים...

חוץ מזה, לא הייתי ממהרת לעבור לתמ"ל כי אפשר כבר אוטוטו להתחיל מוצקים וזה יכול לעזור עם העלייה במשקל

יצא לי לראות במשקלים שונים יום אחרי יום הפרש משמעותי

וגם לוודא שהמשקל תקין, לשים קילו קמח ולראות כמה שוקל

אם באמת ירד בהנקה זה מדאיג וצריך ליווי של יועצת הנקה / אחות / רופא לפי הגישה שאת רוצה

כדי לקבל תוצאה הכי מדויקת.

ואם הוא היה חולה בזמן הזה, הגיוני שהוא ירד.

גם אם הוא יורד, לא מחייב לוותר על הנקה.

אפשר לאכול דברים שומניים שמעשירים את החלב,

להניק בתדירות יותר גבוהה (אם הוא מסכים).

ועוד מעט אפשר להתחיל גם מוצקים, ואז כמה שיותר להעשיר אותם.

תמשיכי לעקוב אחרי המשקל, ואם הוא ממשיך לרדת ולא לעלות, אז תבדקי את זה הלאה.

ומה עם מוצקים?

אפשר להוסיף דייסה בכפית, אבוקדו וכו'

לא נראה לי שתמל זה הפיתרון הראשון

אבל כמו שכתבו לפני, קודם כל תשקלי באותו משקל (משקל ביתי הוא הרבה פחות מדויק ממשקל תינוקות), כדי לדעת מה באמת המצב.

דבר שני, תבדקי עם רופא הילדים מה דעתו על זה. הרופאה שלנו אמרה לי - אם הוא עולה 140 גרם בשבוע זה מספיק. נדמה לי שזה רק בחודשים הראשונים, ובגיל 5 חודשים העליה כבר אמורה להיות איטית יותר, אבל אני לא יודעת.

רק אח''כ, תתחילי להילחץ מה לעשות... אפשר כבר להתחיל לתת קצת מוצקים, אז לתת שומנים.

וחוץ מזה, למה לוותר על ההנקה? יכול להיות שבקבוק אחד ביום, אפשר (בהתייעצות עם גורם רפואי) גם להעשיר אותו בדייסה או כפית שקדיה, יכול להיות שיספיק כדי לעלות במשקל.

מציעה לך גם לעשות רישום הנקות וטיטולים לאורך 48 שעות. תוכלי להגיע עם זה לרופא, תראי כמה הוא יונק ביממה (אם הוא יונק 6 פעמים ומטה - צריך לצופף הנקות), ותכתבי לך גם אם הרגשת שהוא לא שבע בסיום הארוחה או נרדם מהר מדי. תכתבי כמה טיטולים היו, כדאי לצלם צבע של הצואה, כל זה יתן מידע לרופא האם ההנקה תקינה.

אקח אותו לשקילה בטיפת חלב, חשבתי לוותר על זה כי לא באלי שילחיצו אותי.....

בשאר הדברים נראה לי שמתפתח מצויין ב"ה

הוא מצונן.

אבל אם היה עם בקבוקים זה גם היה משפיע על המשקל?

אפשר כבר להתחיל מוצקים? איך מתחילים?

עם הקודמים התחלתי בגיל גדול יותר בירקות מעוכים במזלג, מתעצלת לטחון תפוא בשביל ביס אחד.
 

@השם שלי זאת בדיוק השאלה, מה אפשר לעשות כדי לשמור על ההנקה.

מה זה דברים שומניים?

הוא לא מסכים לינוק אם זה לא בזמן שהוא מחליט, מקווה לפחות שזה לא אומר שהוא רעב כי התחילו לי יסוריי מצפון על זה

יונק 8-9 פעמים ב24 שעות.

היו לו שבוע שעבר יומיים שינק 6 פעמים אבל כל השאר לפני ואחרי זה 8-9 (אני כןתבת לעצמי קבוע אז בדקתי עכשיו)

וזמן ההנקה זה בין 10 ל15 דקות

בקודמים ברגע ששילבתי בקבוק זה היה אות הסיום של ההנקה

ומה זה מאכלים שומניים? בשבילו ובשבילי, אשמח לפירוט

להחליף ארוחות.

וממש לא לטחון. לתת מעוך במזלג ממה שאתם אוכלים..

כמובן שאלרגנים לתת בנפרד אבל שאר הדברים אפשר לתת ביחד.. נניח למעוך ירקות מהמרק, בננה גם אפשר למעוך במזלג או כפית.

מאכלים שומניים- אגוזים לסוגיהם, אבוקדו, טחינה, שמן זית.. גם לך כדי להעשיר את החלב וגם לו אפשר להתחיל לתת לאט.. (נגיד כשנותנים ירקות מעוכים אפשר להוסיף לזה קצת טחינה, או להוסיף חמאת בוטנים טבעית/ ממרח שקדיה לפירות מרוסקים)

ולגבי השקילה- אפשר גם לשקול אצל רופא ילדים ולפעמים הם פחות מלחיצים מהאחיות

לדעתי כאמור, קודם כל לשקול במשקל קבוע.

אם לא בא לך על טיפת חלב, אפשר גם אצל רופא הילדים, העיקר שיהיה באותו משקל כמה פעמים כדי לעקוב.

את לא חייבת לשלב בקבוק, אפשר גם לתת לו דייסה סמיכה בכפית... בגיל חמישה חודשים כבר מותר.

לגבי טעימות ומאכלים שומניים - אפשר להתחיל בלתת לו ללקק כמה טיפות מהאצבע שלך: טחינה (מוכנה או גולמית), אבוקדו, שקדיה, נוזלים של סלט חי.

בטיפת חלב לרוב סתם מלחיצים... (אבל יש גם רופאים שמלחיצים)

אפשרות אחת שיש לך היא ללכת ליועצת הנקה טובה, כדי שתראה שהוא יונק טוב ויעיל ושיש לך מספיק חלב, ואם לא - אז שתיתן לך טיפים איך להגביר את החלב ולייעל את היניקה.

אפשרות שנייה (שזה מה שהרופא כנראה יציע) היא לשלב תמ"ל - בקבוק או שניים ביום.

אני ניסיתי את האפשרות הראשונה, אבל לא הצלחתי לעמוד בדרישות... בסוף הלכתי לפי מה שאמר הרופא.

במשך כחודשיים היא קיבלה בקבוק תמ"ל ביום, וכשהמשקל התייצב עברנו להנקה מלאה.

(לא משנה שבשלב מסוים ראיתי שהיא פשוט לא יונקת טוב, אז לקראת גיל שנה שוב שילבנו תמ"ל, עד שההנקה דעכה לאט לאט, לצערי ויגוני הרב)

לך לעשות סדר

ממש ממליצה לך כבר היום לפנות

אני חושבת,  לא זוכרת בדיוק...

ואמרו לי בטיפת חלב לשים לב שאני לא מושכת אותו ונגיד לא להציע מוצץ אלא להציע לינוק

ושמתי לב שאני באמת מושכת אותו וממישכה לו שאת השינה בעגלה או במוצץ או במנשא וככה יש רווחים גדולים יותר בין ההנקות- זו היתה תקופה מאודד אינטנסיבית ולכן משכתי הרבה..

ואז אחרי שהיצה את הירידה או העצירה לא זוכרת, התחלתי להניק כל הזמן, למדתי להניק כשהוא במנשא והייתי מניקה כשהולכת ממקום למקום בפיזורים ואיסופים רוב הדרך הייתה הנקה וככה גם בבית, בדרך לתורים וכו...

האמת ברגע שזה הלך במנשא זה ממש הקל עלי והרבה את ההנקות.. וגם חוסך זמן חחח.. לא רציך לשבת כשמניקים.. אבל אינטנסיבי לגב..

ואחרי כל זה הוא לא עלה המון אלא סביר.. ואז הבנתי שזה הילד.. לא אכול הרבה.. והוא ככה עד היום..

המנשא גם עזר בזה שזה הגיל של משבר גיל 4 חודשים שהכל מעניין אותם ברמות אחרותתתת וממש קשה להם לינוק כי כל הזמן יש להם גירויים... אבל בתוך המנשא הוא לא ככ יכול להסתכל לצדדים אז זה ממש ריכז אותו בהפקות..  

שיהיה בקלות ובשמחה בעז"ה ❤️

ומה התמונה הכוללת...

וגם הייתי קובעת מהר תור לפיזיותרפיסטית רצפת אגן

ואם כמו שכתבת את בוכה ומתמלאת פחדים, אז זה עוד מישור לטפל בו, בכל הכלים שיש...

זה פשוט הגיע משום מקום, למרות שתיכננתי לחכות לפחות שנתיים כדי לחזור למשקל שלי, ולעבד את החויה הלא פשוטה

עם הבקע לא עושים כלום כל תקופת הפוריות

תודה על הרצון לעזור

מטורף...

מתפללת איתך שכמו שקיבלתם בהפתעה את ההריון מהקב"ה, כך תקבלי בהפתעה הריון קל !! ותקבלי בהפתעה לידה קלה וחוויה מתקנת לקודמת!! ותינוק בריא ואמא בריאה מאוד!!

בע"ה!!!

וחיבוקקק על השוק... קחי את הזמן לעכל! זה בסדר וטבעי לגמרי..

ואיזה כיף שבעלך שמח !! זה הרבה וב"ה תידבקי בזה גם בשמחה בהמשך..

שיהיה המון בריאות ♡♡

וכתבתי את זה גם כאן בעבר כמדומני. אחרי לידה הדימום הוא כנט פצע שצריך להחלים. ומנוחה עוזרת לו להסגר ולהפך. (לעומת דם ווסת שזה כמו כלי שצריך להתרוקן, ותנועה דווקא עוזרת).

בלידות שהקפדתי על כך טבלתי תוך חודש. אבל נראה לי שלא הגעתי לרמות מנוחה כמו שאת מתארת.  

בלידות שלא הקפדתי, ראיתי לגמרי איך כל הסתובבות והליכות, גם כשהרגשתי פיזית טוב, הגבירו את הכתמים.

להגיד, שהמנוחה חשובה מאוד לא רק לעניין כתמים, ואם כבר בשיווק עסקינן, גם המנוחה וההחלמה הן קלף מנצח, ולא רק שבעה נקיים

ובנוסף, זה גם באמת מאוד משתנה, ואם מישהי לא הצליחה לטבול אחרי שלשה שבועות (או כן הצליחה), זה לא בהכרח בגלל מנוחה או לא מספיק מנוחה. אלו דברים שקשה להוכיח.

אני לא אומרת את זה כדי להגיד שאין צורך לנוח, אלא כדי להקדים ולומר לא להתבסס אם זה לא עובד, ולנקות מראש את המצפון אם לא יצא לכן. כי זה לא תמיד עובד.

לק"י

@אמהלה

יש שמן לאמבטיה וקרם של לה רוש פוזה. יקר, אבל טוב. (לפעמים יש מבצעים בכל מיני מקומות, למשל בשופרסל אונליין).

לנגב היטב, גם בקפלים (נראה לי שבפורום המליצו לנגב בטפיחות).

להלביש בגדים מ-100% כותנה.

(לשני ילדים שלנו היה בתור קטנים, וב"ה עבר. לקטן הנוכחי ולזה שלפניו יש יובש בגוף, אבל לא כמו שהיה לאחרים).

בלנאום, משהו כזה

אלה עשו לו פריחה מוזרה

אבדוק על השמפו שציינת 

תודה @יעל מהדרום  על התיוג.

מצרפת לך משהו שכתבתי פעם. אני פה לכל שאלה.

ד"א הכי בזול מצאתי את השמן והקרם לחות בסופר מדיקה. לוקח כמה ימים משלוח..

https://www.supermedica.co.il/web/?pagetype=9&itemid=354570

הילד שלי אובחן בגיל חודשיים וחצי עם אטופיק בדרמטיטיס ברמה חמורה מאד.

אחרי הרבה ניסוי וטעיה(או תהיה ) הגענו למתכון שהכי טוב לו. ב"ה בשנים האחרונות כמעט ולא היו התפרצויות שנזקקנו להשתמש בסטרואידים.

אז ככה:

1. ללבוש רק 100% כותנה.  בקיץ זה קל, בחורף קשה למצוא אבל שווה להתאמץ ולהשקיע כסף בדברים איכותיים. יש לקסטרו 100% וגם לנקסט

2. לתינוק שצריך גופיה - להפוך את הגופיה כי התפרים מאד מציקים ומגרים את העור, במיוחד בגופיות פלנל של חורף.

3. להקפיד על בית נקי מאבק. יודעת שזה קשה לביצוע, אבל לפחות החדר בו ישן.  לאוורר את החדר הרבה ולדאוג במקרים שיש חימום בבית לתוספת לחות.

4. מקלחות: 

* קצרות!! בשום אופן לא אמבטיות

*שמן אמבט ולא שמפו או סבון. אני ממליצה כרגיל על ליפקאר באום של לה רוש פוזה- לדעתי זה מה שהציל אותנו! הוא מצד אחד עם ריח נעים, מצד שני לא שומני כמו מקביליו...  לא מומלץ שמן אמול/בלנאום, הרופא שלנו טען שזה רק מחמיר את המצב לאטופיים. היו פה המלצות שונות על מוסטלה וכד', לנו רק ליפיקאר באום זה עזר.

*ראיתי שהרבה המליצו על אמבטיות שיבולת שועל. יש ילדים אטופיים רבים שרגישים לשיבולת שועל וזה רק מחמיר להם את המצב, זה נראה שיש רגיעה לאחר האמבטיה ואז זה מחמיר.  מצד שני יש כאלו שכן עוזר להם. ד"ר אפרים שגיא- מומחה עור ומתמחה באטופיק ממש הזהיר אותי לא להשתמש בזה וגם לא בשמן בלנאום.

*לנגב במגבת בטפיפות זהירות ולא בניגוב חזק.

*תוך דקה מהיציאה מהמקלחת, למרוח את העור בקרם לחות איכותי. (כשהעור עדיין לח) אני משתמשת בליפקאר באום של לה רוש פוזה.

5. במקרים של התפרצות חמורה:

באזור הפנים והצוואר- משחת אלידל, היא לא עם סטוראידים ומאד מאד עוזרת

בשאר הגוף- אלוקום (סטוראידים) לשים יומיים ואז להפסיק ולראות איך מתקדם. שיטת ON&OFF

6. אם הילד לא מצליח לישון כי מגרד לו מאד- פניסטיל/טינדן. לי הרופא אמר לא לתת כל היום ולתת בלילה כמות משולשת. כדי שהילד ישן טוב והגוף יוכל להחלים וגם שההורים שלו ישנו טוב כדי שיוכלו לטפל בו.... עשיתי את זה רק במקרים חמורים.

הרבה הצלחה והחלמה מהירה

עם טיפול עקבי והקפדה על יומיום מריחת קרם לחות, אפשר לעבור חודשים בלי התפרצויות. כמובן שבימים יבשים ובעונת החורף צריך להקפיד הרבה יותר

מניסיון אישי מזג האוויר הנוכחי מאד מגביר התפרצות.

לשמפו קוראים לה רוש פוזה והוא נהדר.

אכן כדאי להמעיט במקלחות.

אצלנו עזר טיפול אלטרנטיבי בשם "ביקום".

מכירה את העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס? אם לא ממליצה לקרוא את החומרים שלהם.

לדעתי יש גם קבוצה בפייסבוק, אני לא נכנסתי אליה.

בריאות שלמה!

סבונים של לה רוש פוזה אבל לא רואה משהו לשיער, שמים להם בשיער את הסבון של הגוף? או שאמור להיות אחד בנפרד?

הוא יקר אמאל'ה!!!! כיום הוא עם שמפו של פינוק חחח

קיבלתי המלצה לעוד שמפו, שקונים בבית מרקחת

לא זוכרת איך קוראים לו אנסה להיזכר

מעניין אם את מכירה ומה מביניהם טוב יותר

ליפיקאר הוא השמפו וסבון של חברת לה רוש פוזה.

זה שמן שקוף- צהבהב, אכן יקר.

ממליצה לא לסבן את כל הגוף אלא רק במקומות היותר מלוכלכים..

מומלץ לשים קרמים עפ מקדם הגנה

כי ההורמונים של הריון והנקה מגבירים פיגמנטציה בחשיפה לשמש

יש גם יותר זולים

וגם טובים

שמעתי על גרניאר gernier גם מאוד מומלצים ויותר זולים

יש בסופר פארם מבחר גדול.

חשוב למרוח סרום טוב לפני הקרם

וכזה שמכיל ויטמין סי הבנתי שזה מאוד משפר את האיכות.

תפני לרופא, תתעקשי שיתנו לך בדיקות ויתייחסו אלייך ברצינות.

תשאלי אם יש תוספי תזונה שמומלץ לקחת.

חוץ מזה, פעילות גופנית ונעלי ספורט איכותיות.

יכול להיות גם שצורת ההליכה שלך לא נכונה.

את מניקה? איך נראית השגרה שלך?

שגרה מאוד עמוסה, אבל תמיד אני מאוד עמוסה ועכשיו החולשה הזו חדשה יחסית..

יכול להיות קשור לזה שאני עומדת הרבה בעבודה?

לעמוד בעבודה חצי שנה אחרי לידה יכול להיות מאוד מתיש.

יכול לקחת לגוף שנתיים לחזור לעצמו.

לי לקח יותר

במיוחד שהשגרה מאוד עמוסה.

נסי להוריד הילוך או לשבת יותר.

אי אפשר להשוות את עצמך לעבר, הגוף משתנה כל הזמן ובד"כ לא נהיה צעיר יותר.. צריך לתת לגוף את המנוחה והיחס הנכון ולא להעמיס ולצפות שהוא יתפקד בטופ שלו לאורך זמן.

(אני מרגישה את זה פיזית בבדיקות עד) קשה לי ללכת ולעמוד הרבה זמן.

עוד לא ניגשתי לבדוק, אבל זה כיוון ששווה מחשבה לדעתי.