פורום הריון ולידה (עמוד 3933)

אמור להיות בקיא בהלכות אשכנז והלכות עדות מזרח. 

וד"א, השוני, לא כזה גדול....

לא משנה מהי העדה של הרב רואה המראות. 

השוני בין עדות מזרח לאשכנז הוא בדינים אחרים של טהרת משפחה (חציצה, ימים להספק טהרה וכדו')

בכל זאת בהריון ודיי שכחתי מהנושא.. 

חלק מהשיקול לפסוק אם טהור או אוסר הן הנסיבות בהן נראה הכתם, ויש שוני בין פסיקה מקילה לפסיקה מחמירה על אותו מראה ממש.

אם את מגיעה ללידה ואומרת שאולי תרצי אפידורל,ישר יקחו לך דמים, ליתר ביטחון אם תרצי אח"כ. בבית חולים התוצאות הם צ'יק צ'ק.

מה שכן שבוע 36 זה ממש סבבה ויכול להיות שאפילו ייסתמכו על זה אם תביאי להם את תוצאות הבדיקה בכרטיס מעקב הריון שלך.  

אבל הבסיס חשוב מאוד..

אני ההפך טיפוס נורא לחוץ וכל ידע עוזר לי להרגע גם שזה מלחיץ אבל עוזר לי לחשוב מה אני רוצה שיקרה במצב כזה

ובכלל מה אני רוצה שיהיה בלידה שלי

ואם את בהריון ספציפי שלך נתקלת במשהו כדאי ללמוד על זה. 

מהם סוגי ההרדמה המוצעים, איך ללחוץ כמו שצריך בצירי לחץ... כאלה דברים ממש הכרחיים

מה שכן, כן כדאי לבחור בית חולים. לא חסרות כתבות וטבלאות השוואה בין בתי החולים השונים בגוגל

זה ממש תלוי בנאדם, ותלוי סיטואציה

ולתת לראש שלי לנוח?

אני חושבת שגם חשוב לדעת מה המגבלות של בי"ח (לא תמיד האינטרס שלך ושלהם עולה בקנה אחד)

אצלי למשל היו האטות בדופק במהלך הלידה (אחרי ששכבתי על הגב עם אפידוראל)

המיילדת המליצה לי לשנות תנוחה וזה באמת עזר, אח"כ בא רופא שלא היה מבסוט כי פעמיים היו ירידות בדופק,

אח"כ לא נכנס שום איש צוות אז הנחתי שזה בסדר,

וכבר הרגשתי צירי לחץ והייתה איתי מיילדת מתלמדת שחיכתה למיילדת שתיילד אותי ולבנתיים היא אמרה לי לא ללחוץ כי אין מי שיקבל את התינוק, וזה בסדר לחכות עם זה ואין לאן למהר, עוברות 40 דקות, המיילדת באה להעיף מבט ונחרדת מהמוניטור, תוך דקות מגיע צוות שלם נתנו לי ללחוץ לחיצה אחת ובלחיצה השנייה כבר עשו וואקום,

אח"כ הסבירו לי שבחדרים אחרים היו כמה מקרי וואקום רצופים שהיה צריך הרבה צוות אז אף אחד לא נכנס אלי...

אם הייתי מבינה בזה קצת יותר קודם לא הייתי ממשיכה לשכב על הגב,

דבר שני הייתי מתעקשת בצירי לחץ שיהיה מישהו שיקבל את התינוק, הוא יכל להיוולד ללא דופק רק כי לא היה איש צוות שיראה!

ובלידה השניה גם היה לי מקרה של חוסר ידע- יצאנו ברכב לכיוון בי"ח שרציתי ללדת בו והוא היה די רחוק, עוד כשהיינו בעיר אמרתי לבעלי שיעשה את העיסויים של הצירים יותר ויותר למטה, ממש בישבן כבר,

איכשהו לא קישרתי בין מרכז הציר לגובה התינוק ולא הבנתי שהלידה מאוד קרובה, רק כרבע שעה אח"כ כשהתחילו צירי לחץ רק אז קלטתי שאני בשלב מתקדם אבל אז כבר היינו בכביש מהיר...

מסתבר בדיעבד שאמא שלי כן הבינה נכון את המצב אבל לא רצתה להתערב בהחלטות שלנו- זה יכל לעלות לנו ביוקר. אם היה לי את הידע הזה ברור שהייתי מחליטה ללכת לבי"ח הקרוב. בסוף ילדתי באמבלונס- אבל זה יכל להיגמר אחרת...

בקיצור אין ברירה אלא ללמוד כמה שיותר, והכי טוב שמלווה ילמד ואם אפשר מלווה שכבר שולט בעולם הלידה ויקבל את ההחלטות ככה את תוכלי להתמקד בלידה וזהו.

כל המעקב הבלתי פוסק הזה זה בסך הכל אשליה של שליטה.

ממש מזדהה! גם לי היה חסמים לזה עד בערך סוף חודש שביעי

בתחילת שמיני הייתי בקורס הכנה ללידה וגם לקחתי דולה בלידה.

אתה מבין שזה מתקרב ואז אתה יותר מתכונן לזה, המוח מוכן לשמוע...

בסופו של דבר הייתי יולדת גם בלי כל המידע אבל לי זה היה חשוב והוריד לחץ, גם ככה זו חוויה שאין כמותה בייחוד ללידה ראשונה. ואני אוהבת שליטה.

היה לי ידע על כל מהלך הלידה, איזה משככי כאבים אני יכולה לקחת ומה ההשלכות(עובר שילה/לא עובר), מתי עדיף לוותר עליהם וכו' וכו'

בכל מקרה שיהיה לידה קלה בידיים מלאות!

שבקורס הכנה ללידה לא זכרתי כלום בכוונה

ועל הכל אמרתי לא יקרה לי

בסוף בלידה התחרטתי

כי כן היה לי ווקאום וכן היה לי מצג או פי

מוזר שלא בדק אורך צוואר.

בהריון אצלי היה די דומה למה שאת מתארת, הלכתי למיון וראו שהתחילה מחיקה וקצת פתיחה (ואז יצאתי לשמירה). מצד שני, ראו במוניטור שיש קצת צירים....

מקווה שאצלך באמת הכל תקין ובסדר, אבל אם ממשיך ללכת לבדוק שוב, אצל הרופא או במיוןן, להיות עם אצבע על הדופק!

אם התדירות של ההתכווצויות היא גבוהה ונמשכת, בהחלט ללכת לבדוק גם אם אין כאבים. 

(שוב דוגמא ממני, אני לא הרגשתי כאבים בחלק מהפעמים שהיו צירים,  אבל בהחלט היו התקשויות. תכלס, פניתי לבית חולים רק כשהיו לי כאבים כמו כאבי מחזור חלשים כאלו, אבל גם אחר כך היו לי עדיין צירונים, פשוט בלי כאב.).

ונשמע מהשאלה שלך שהכאבים נמשכים, אז בהחלט כדאי לבדוק למה. 

באמת, מלפנות בוקר, הוא "לא נח לרגע".

סלטות, בעיטות, כל הזמן בתזוזה.

יש מה לעשות כדי שירגע?

וגם בהתאם למנח והמצג של העובר.

לרוב בהריון ראשון מרגישים תנועות מאוחר יותר מבשאר ההריונות הבאים מכיוון שלא יודעים לאיזו תחושה לצפות ומהן בעצם תנועות. וזה לאו דווקא קשור לשליה.

יכולה להגיד לך על עצמי שבהריון ראשון (יותר נכון שני, בראשון לא זכיתי להרגיש תנועות) הרגשתי תנועות החל משבוע 18 והשליה היה אחורית נמוכה

ובהריון הבא אחריו שבו השליה היתה דווקא קדמית, התחלתי להרגיש בשבוע 12 אבל התנועות היו ממש חזקווות.

שמעתי שיש כאלה שאומרים שאם השליה קדמית מרגישים פחות תנועות כי היא בולמת אותן, אבל קראתי שזה לא מוכח מחקרית בוודאות ואני אישית חוויתי בדיוק ההיפך - שליה קדמית ותנועות חזקות מאוד. וסתם ככה זה ממש לא משנה. 

לגבי מיקום שליה בכלל, אין משמעות רפואית לשליה קדמית אחורית או פונדלית (למעלה) כולן בסדר, מיקום שליה בעייתי הוא רק כאשר שליה קרובה או נמצאת על פתח צוואר הרחם (שליית פתח), אם כי זה גם מצב שלעיתים עם תקדמות ההריון נפתר מעצמו כי השליה "מטפסת" למעלה. במידה ולא שוקלים ניתוח קיסרי/לידה רגילה ע"פ אחוז הכיסוי שהשליה מכסה את פתח צוואר הרחם. 

וספציפית לגבי מה שאת שאלת בעניין ההבדל בין קדמית לאחורית - אין הבדל בכלל, פרט למקרים שבהם השליה קדמית ונמוכה וחייב ניתוח קיסרי המנתח צריך לקחת שהשליה יכולה להיות ישר מאחורי חתך הניתוח, אבל הדברים האלה פתירים, וודאי כאשר כיום יודעים מצוין איפה השליה. 

לק"י

אבל החשש היה קיים אצלי.

ורופא אחד, שכל תפקידו אצלי, היה לבצע סקירה, שאל- למה לא עשיתי את איזה בדיקה?

וזה הרגיז אותי..

(אולי הייתי בתחושת מגננה, ולכן הרגשתי שהוא נוזף. אולי הוא שאל בצורה רגילה, כבר לא זוכרת).

מצד שני, יש בי הבנה קלה לתחושת האחריות של הרופאים.

כי סך הכל יש נשים, שאולי מסכנות ככה את העוברים שלהן.

אבל, שיפרידו בין המצבים!

ושלא יקחו אחריות מוגזמת... 

עם הברזל חיכיתי עד שהתפרים יתרפאו, התחלתי השבוע.

ויטמינים אחרים לא היו חסרים לי עד כה...

אף פעם לא עשיתי בעצמי. הרופאה שלי עושה בעצמה.

אני גם בכללית וראיתי שבדיקות כמו משטחי גרון וכאלה אפשר לתת כל היום לאחות כל זמן שהיא נמצאת, אפילו אם זה בערב... זה לא שונה ממשטח גרון נראה לי, וגם האחות רק צריכה לקחת לא עושה בעצמה. 

נרתיק ופי הטבעת.

ויצא חיובי

מכיוון שהגעתי עם "ראש בחוץ" לא הספקתי לקבל אנטיביוטיקה, רק היינו צריכים להיות במעקב שהתינוקת לא נדבקה ושלא עולה לה החום. ב"ה הכל היה בסדר.

הבנתי מהצוות שלמי שיצא תשובה חיובית בכל לידה תצטרך לקבל אנטיביוטיקה..

דווקא אחרי שעשיתי וקיבלתי פעמיים תשובה חיובית

הבנתי שבפי הטבעת ברור שיהיה

הכל זה מקום מלא חידקים

תוהה אם סתם קיבלתי אנטביוטיקה והכל..

אל תלחצי

אמרו לי לעשות סיבוב בשתיהם

קודם נרתיק ואז פי הטבעת

זהו

שזה בדיקה חיצונית ואם מתקלחים- מנקים את החיידקים במידה וקיימים.

נתנו לי 2 מקלונים, 1 לנרתיק ו1 לפי הטבעת.

ברגע שיש gbs חיובי בלידה אחת.
ככה יהיה בכל הלידות?

אותי לימדו שאין חינוך באוכלין. כמו שהילד אוכל בשר - חלב עם הפרדה מינימלית כל עוד הוא קטן וגם אוכל קטניות בפסח, ככה גם בשר נראה לא בעייתי.

גילוי נאות- מעולם לא ניסיתי את זה.

אפשר גם לשים שיני שום או בצל קצוץ (זה שורף..)

לקחת פרוביטיקה (אותו עקרון של היוגורט וגם הקרירות שלו עוזרת ומרגיעה) 

ולהפסיק עם סוכר לגמרי ושמרים..

לאכול תזונה של ירקות הרבה..

בהצלהח!

זה מאד נמוך! ואחרי הלידה זה עוד יצנח.

תשקיעי עכשיו בלהעלות את הברזל בכדורים ולאכול מאכלים עם הרבה ברזל (טחינה, עדשים שחורות, הודו, בשר, ירוקים, אגוזי ברזיל) 

אחרת תמצאי את עצמך אחרי הלידה בלי כוחות בכלל..