פורום הריון ולידה (עמוד 3934)

עד 3 כדורים.

ממליצה לך שלא. יש על זה כמה מחקרים שהראו שזה לא טוב לעובר.

נראלי לוקחים כדורים.....זה מה שידוע לי תכף יענו לך פה תשובות יותר מפורטות...

ממליצה לך בחום רב לפנות למכון פועה הם יסבירו הכי טוב

בשלב הראשון מביאים אסטופרם שהוא כדור קל יחסית

 

אם זה לא עוזר לאחר מספר פעמים מביאים איקלוממין

 

יש גם אפשרות לסדר את זה בצורה טבעית דרך הפורמולות של ציון פארם מירושליים

זה קורה להרבה. לי זה היה 9 חודשים ברצף ולפני כן גם ברצף של 7 חודשים....

 

זה יכול להסתדר גם לבד קחי בחשבון.

 

את יכולה לפנות לרופאה כמו שציינו כאן,

לחלופין את יכולה לנסות להאריך את המרחק בין המחזורים באמצעים טבעיים (המליצו פה לפני כמה ימים באחד השרשורים. תחפשי. אם אני לא טועה בציון פארם או רינה פארם)

להתקשר למכון פועה גם לא יזיק 

 

בהצלחה !! 

לפי הודעות פה בפורום, אל תמהרי לקחת איקלוממין כי זו תרופה מאוד לא בריאה, וזה רק למקרים שאין מה לעשות.
לכן, קודם כל לנסות כמה שיותר דרכים טבעיות.

בטח תכף יבואו המנוסות ויעזרו יותר. בהצלחה רבה רבה!🌸

הקב"ה פשוט רצה שאני אכנס להריון ואותו חודש הסתדר !! 3 פעמים !!

עושים בדיקה לפרוגסטרון, אסטרוגן ו LH.

לפי הפרוגסטרון בעיקר אפשר לדעת חד משמעית אם היה ביוץ או לא.

אם בדקת עד עכשיו לפי מקלונים אז רוב הסיכויים ששום רופא לא יטפל בך בלי לוודא בבדיקת דם כי המקלונים זה מאד לא מדויק.

כלומר, גם כשמזהים עליה של הורמון LH במקלון אי אפשר לדעת כמ הזמן עוד יש עד לביוץ, האם העליה כבר היתה ואנחנו תופסים את המצב בירידה, האם זו רק תחילת העליה וכו' וכו'.

וכל מה שרואים במקלון תלוי בכמה שתית קודם וכמה השתן שלך מרוכז.. בקיצור לא מדויק.

 

אם זה אכן המצב, אז אם זה גבולי זה יכול להשתנות מחודש לחודש.

מה שהמליצו, אסכם לך מחכמות הפורום:

שיטת אביבה

כדורים טבעיים של ציון פארם (אין לי מושג מה זה אומר טבעיים, אני דווקא משערת שהם מכילים הורמונים ממקור צמחי)

כדורי אסטרופם מהרופאה

 

כדאי ללוות את האסטרופם במעקב זקיקים, וכדאי לעשות איתו הפסקות ולא לקחת ברצף חודש אחרי חודש. הוא עשה לי צרות צרורות עכשיו. דווקא בהריון הראשון הוא עזר לי מיד - לקחתי פעם אחת וב"ה הפשוש בת שנתיים.

 

אם אסטרופם לא עוזר עוברים לנסות לוטרזול (לא כדאי איקקלומין) ואם גם זה לא עוזר יש עוד כל מיני דברים אבל כאן ממילא כבר מגיעים לרופא פוריות ולרב..

מניחה שאם הבעיה קלה תסתדרי בעז"ה בלי כלום או לכל היותר עם אסטרופם פעם אחת

תבדקי עם רב אולי את מחמירה יותר מידי או מטמאת כתמים טהורים מחוסר ידע.

השאלה היא האם זה בגלל שהמחזור כולו קצר (מחזור-הזמן שבין וסת לוסת.) או שהוסת (הדימום עצמו) ארוך.
כלומר- האם יש לך יותר מ28 ימים בין וסת לוסת אבל לוקח לך יותר מ5-6 ימים לעשות הפסק 

או שיחסית אין לך בעיה עם ההפסק אבל כל המחזוריות קצרה.

במקרה של מחזור קצר אבל גם וסת קצרה- רז יכו להתיר לעשות הפסק מיד שנגמר הדימום. יעוץ צמוד של רב או יועצת הלכה יכולים לעזור לך להטהר בזמן.

במקרה של דימום ארוך ומחזור ארוך גם ליווי של רב או יועצת יכולים לעזור, וטיפול אלטרנטיבי כמו דיקור סיני, תזונה מתאימה יותר (לפעמים דימום ארוך מעיד על רעלים בגוף וחוסר בשתיה אז הגוף משתמש בוסת כדי להתנקות) ואיזון הורמונאלי.
אם הבעיה היא כתמים- אז שוב ליווי של רב או יועצת הלכה יכולים לעזור לך להטהר מהר יותר. 

במקרה של דימום ארוך ומחזוריות קצרה- צריך גם התערבות רפואית. ללכת לרופאת פוריות (לא רופאת נשים רגילה!) שתעשה מעקב זקיקים ובמקביל להתיעץ עם רב או יועצת הלכה.
 

תוכלי לבקש מהם קפסולות על בסיס צמחים טבעיות, לקיצור המחזור. לי ממש עזר 

025373497

משירשורים ש"י פה בעבר הבנתי שזה מאוד נורמלי ותקין

טוב לדעת שזה נורמאלי!
תודה...

גם אני בלי קשר להריון רגישה לריחות.. ועכשיו עוד יותר.
שמתי לב בשבוע האחרון שבבקרים מפריע לי הריח של בעלי (של לפני שמצחצחים שיניים) וזה מה זה מבאס אותי להרגיש ככה כלפיו. מה גם שביחס לבנים הוא מה זה לא מסריח...
מעניין אם יש משהו לעשות עם זה, ואם לא אז אם יש שלב בהריון שזה נרגע או שזה עכשיו ל9 חודשים

ריח הפה גם אם הוא לא רע מפריע לי .....
אפילו שזה אחרי ציחצוח שיניים או מסטיק משהו מגעיל אותי שם חחח
אם יעזור אז יש את הספריי שעושה ריח טוב בפה אולי יעזור לך
לי אישית זה גם עושה בחילות ובהריון הקודם בשלבים המתקדמים זה לא נעלם אבל קצת ירד כזה...

בדר"כ אני נגעלת מהרגילות אז יש לי משהו מיוחד שאין בכל סופר

ועכשיו גם זה עושה לי בחילה!!

בקיצור שיעבור הזמן כבררר

וגם קבוע יש בקבוק מים במקלחת אם לא אני כמעט מתעלפת..

אבל לגבי הריחות אני באמת רגישה באופן כללי וזה החמיר..

יש לי פחות בעיה עם אנשים סתם כי לא מתקרבת כמעט

זה כן מציק לי לפעמים עם בעלי

(במיוחד אחרי סיגריה צריכה מרחק של מטר לפחות חח)

בימים האחרונים זה בכלל גרוע.. אני אוכלת אוכל שטעים לי.. אבל הריח עושה לי בחילות חח

ויש מאכלים שכמעט גורמים לי להקיא (רק כמעט.. מזל..)

מה שגורם לי לרצות להקיא זה הטעם שזה משאיר בפה( אפילו שזה טעים) ואז אני לועסת מסטיק ונשאר הטעם של המסטיק אי אפשר להימלט מזההההה.....

אולי סוכריות אם כבר

עושה לי בחילות אם זה מתוק מידי... יש לך המלצה למשהו?

רק חשבתי שזה יכול לעזור ומתכננת לקנות

 

של MUST אולי

הרבה זמן לא נגעתי בדברים כאלה חח

נעשה ניסויים.. יש מלא חומרים לא טובים במסטיקים וסוכריות אז זה גם עושה לי בחילות.. מעניין אם יש משהו שמוגדר טבעי או בריא( חוץ מסוכריות מציצה לגרון חחחח) אני לקחתי נוזיקס לבחילות ובגלל הרעיון של מציצת סוכריות פשוט התמכרתי למרות שהטעם קצת חריף חח
ומנטה ממש לא חח עושה לי עוד יותר בחילות מעדיפה מתיקות מעודנת כזאת ...

קיצור אם תמצאי משהו לפני תעדכני

כנ״ל.. תעדכני כם את אם תמצאי חח🌺

היריון אחד הלך מנטה

היריון אחר - במבליק

 

הבעיה שהייתי צריכה כל הזמן סוכריה בפה.

והשיניים...

אבל זה לא טעים כמו המתוקים חחח

סוכריות לימון של מוסט.
אולי שווה לנסות

והטראומה היתה כל כך קשה, שלפעמים חודשים רבים אחרי הלידה לא יכולתי לסבול ריחות מסויימים.

זה באמת מפריע לתפקוד היומיומי בקשר הבין אישי במשפחה במיוחד,

אבל חשוב לקבל את זה באהבה ולהבין שיש נשים שיותר רגישות - מאוד רגישות, בתקופת ההיריון וצריך להיאזר בסבלנות ולנסות להקל.

זה הזמן לנסות סוגים שונים של כל מיני דברים - דאודורנט, להבדיל - ספריי לשירותים, מגבונים, אבקת כביסה, וכו'...

 

כן .....אני מפחדת שהילד יפגע ממני אז לפעמים אני ממש מנסה לחבק אותו וכאלה זה קשה....ובאמת צריך לנסות עד שנמצא ריח שמתאים ....
תודה לכולכן

הייתי מריחה אנשים שחולפים על פני ברחוב. הרגשתי כלב גישוש.

 ובגלל זה באמת קשה להתקרב לאנשים ולחבק אותם....

 

כל דאורדורנט שבעלי השתמש אמרתי לו "תחליף מייד. זה מגעיל" וכולם היו מגעילים אחד אחד....

 

 

זה של חברת פוראוור שאין לו ככ ריח אבל אני צריכה לקנות ועד אז סובלת חחח
ממש כלב גישוש ככה אני מרגישה....

בעלי היה שם דאודורנט במטבח כשהיה מתעורר ואני עוד הייתי ישנה חח

מתחילת ההריון לא מסוגלת שאף אחד יגע בי, אבל ממש, ברמה שנרתעת... ולא נעים, כי מסביבי אנשים לא יודעים על ההריון. נס שמגע של בעלי (ברמה מסויימת) אני עדיין סובלת.

 

לגבי הריח- וואו כלב גישוש נהייתי, אני ממש צריכה להיזהר עם זה, כי אני יכולה להפליל את עצמי... אני מריחה דברים מקילומטרים... (פעם אחת אפילו חברה שלי צחקה איתי שהיא מתחילה לחשוד...)

וכמו שסמיילי כתבה, גם בעלי לא מורשה יותר לשים דאורדורנט ובושם לידי, עד להודעה חדשה...

 

נורמלי לחלוטין, בתקווה שיעבור עוד לפני הלידה! (מקווה גם בשבילי)

בעלי כבר נעלב...

 

והחום הזה רק מחריף את העניין...

וכל ההליכה אני אומרת לבעלי, תקשיב, יש פה ריח של כפרות! יש פה תרנגולת בטוח!
והוא אומר לי דיי, הגזמת עם כל הרחרוחים האלו, למה שיהיו כאן תרנגולות?
ואחרי חמש דקות הליכה אנחנו רואים הומלס עם שלוש תרנגולות קשורות בחבל

ובכלל, כל פעם שמישהו נכנס לחדר אני יודעת מה הוא אכל ואיפה הוא היה, אם יש לו ריח של דג (כי תשעת הימים וזה מה שאוכלים) או יש לו ריח של אוטו...
איזה כיף לדעת שאני לא הכלבלבה היחידה בעולם

וב"ה אף אחד לא נוגע בי יותר מידי, ובעלי גם מחבק מרחוק 😅

לבנים.

עם הרבה תפילות .גם לי באו אחרי בנות ואחרי תפילות
.טיבעי שתירצי בנים אחרי בנות את בסדר גמור. בהצלחה .

שאנחנו כמה אחיות ויש בזה משהו מיוחד. מכירה גם מכמה חברות שככה.
ובע"ה תזכו לבנים בריאים במהרה

עם התור ושהכל טוב... ב''ה.
זאת בת שלישית? מהצד של הילדים- 3 בנות ברצף זה ממש ממש כיף. אני ושתי אחיות שלי ממש חבורה כזאת, גם בתור ילדות קטנות היינו משחקות ביחד המון וזה הוריד את הצורך של ללכת לחברות (וזה מחזק את הקשר והאהבה לבית ולמשפחה) וגם בתור גדולות- הן נורא חמודות, אוהבות לבוא לבקר אותי, להתייעץ איתי על דברים... ממש כיף להיות אחות גדולה שלהן.
מקווה שזה מעודד אותך קצת♥

ולגבי זה שהתבאסת שאין ברית- אפשר לעשות סעודת הודיה רצינית ומושקעת גם לבת. תעשו מה שנכון לכם ומשמח אתכם...

שיהיה המשך הריון קל ובריא!

אצלנו היו כמספר הזה בנים ב"ה, וזה כל כך מובן הרצון לתינוק מהמין השני.

מכירה כמה משפחות עם 6 ויותר אחיות והקשר הוא מיוחד מאוד.

בעז"ה יגיע גם הבן .

בית של בנות זה בית הכי כיפי שיש!!!ובעז'ה יהיו גם הרבה בנים!!

טבעי ונורמלי לצפות למין השני וקצת להתאכזב
לא סותר כלום, לא את ההודיה על מה שיש ולא את השמחה.
בעז"ה שתזכו לבנים ובנות בריאים בנחת

בזהוי מין העובר?

או יש אפשרות לשנות ע"י תפילה? כמו לאה אמנו? או שכרגע זו תפילת שווא?

ושוב  אני כותבת בשביל עצמי- תודה לך ה' על מתנת ההריון ועל עובר שלם אני יודעת שזה לא מובן מאליו.

תודה תודה תודה ובעז"ה שהקב"ה יפקוד את כל בנות ישראל זרע בר קיימא חי בריא מושלם עושה רצון אבינו.

 

וטעויות תמיד יכולות להיות אבל לא הייתי מצפה כדי לא להתאכזב

5 בנות..

אני פשוט מקנאה..

איזה כיף ללכת עם 5 בנות ברחוב..

להלביש אותן.. שמלות.. ורוד..

אישה עשירה ממש..

לסבתא שלי היו חמש בנות ראשונות.. והסביבה צחקה עליה והקניטה אותה.. היא הייתה מאושרת מהבנות.. ואמרה "ה' נותן בנות למי שהוא אוהב"..

בנים יבואו בהמשך כעת זכית במפעל הפיס..

 

העלית לי  את המצב רוח למרומים

הבת החמישית. הבנות באו לבקר אותה ואיזה שיירה מתוקה זאת היתה גינגיות  מהממותתת מתוקות אחת אחת והן ככ התלהבו מהתינוקת. היית צריכה לראות איך כולם נשפכו מהן

את צריכה לישון ביום שהיא ישנה.
ולנסות להניק במהלך היום כל שעתיים וחצי-3.
ואז בלילה אולי היא תפתח פער.

שעות היא הולכת לישון ואז ככה תכיני את עצמך מראש יש להם שעות מסודרות בדרכ אם תצליחי לעקוב זה יקל אלייך

תמונה ברורה תהיה לך כשתעשי את זה לפחןת 4 ימים

את כותבת שהייתה ערה שעתיים באמצע הלילה.. מה את עושה בזמן הזה? איך את מתייחסת?
כמו כן לדעתי עוזר לייצר הפרדה עי החשכה בשינה ואור בערות- אם היא נרדמת לקראת ערב כשאת לא רוצה שממש תישן, אז להניח בעגלה או בעריסה בסלון עם האור והרעש וכך תישן רק קצת ותתעורר, לעומת אם תניחי במיטה החושך השינה יותר עמוקה..
גם בבוקר את יכולה לנסות להעיר אותה ולא לאפשר לשנת הלילה להמשך עד עשר.
בהצלחה !

תשכיבי אותה לשנת לילה אחרי מקלחת ב7, ותהיי סבלנית. אגב, אם היא מתעוררת אחרי חצי שעה - תעזרי לה לחזור לישון מיד: בלי אור, בלי דיבורים...

היא מנמנמת לרבע שעה וערה שעה.. ככה 3 שעות.
ברגע שאני נרדמת, היא קמה..

אשמח לשמוע

את הספר של הלוחשת? יש לך איך להשיג ? כי לי הוא עזר אומנם ממש מאוחר( רק בגיל שנתיים התפקחתי חחח עד אז ממש סבלתי מהרדמה בהנקה וישן איתי במיטה) הספר הזה פשוט הציל אותי... גם עכשיו בגמילה מהנקה וטיטולים..

אני זוכרת שהיה משהו של סדר יום, כמובן באופן גס, לא הכוונה להכניס למסגרות, של כמה לישון וכד'. אם מישהי תוכל להעלות זה יהיה נחמד מאוד

שלנו מאד עזרו-

- הסדר יום של 'הלוחשת' הוא easy: אוכל (eat), פעילות (activity), שינה (sleep), את (you)- כלומר זמן לעצמך בזמן שהתינוק ישן.

התינוק צריך לאכול, אח"כ להיות בפעילות כלשהי- עיסוי, מקלחת, שכיבה במיטה על הגב עם מובייל או על הבטן עם משחקים, אמבטיה- כל דבר שנעים לו ומשאיר אותו ער... לאחר מכן הוא הולך לישון (וזאת תורה שלמה אצלה שגם אני צריכה ריענון בה..) ואז יש לך זמן לעצמך. המטרה של סדר היום הזה היא להפריד את האוכל מהשינה כך שהתינוק לא יהיה תלוי בו להירדמות. (ולא משנה אם זה הנקה או בקבוק)

- לא לתת לתינוק לישון יותר מ3 שעות רצוף ביום.. ואז הוא עייף ללילה. (בסוגריים- בבוקר אני כן מאפשרת, זה נוח לי, אבל מהצהריים מאד משתדלת להעיר- לאוכל, למשחק, מה שטוב לכם..)

- אם התינוק מתעורר בלילה אחרי זמן לא סביר, שאת יודעת שהוא לא רעב, הטיטול נקי וכו', לא להוציא אותו לאור, אלא לעזור לו להירדם בחזרה. (לפעמים הם מתעוררים מגזים או גרפס ואחרי ששיחררו יכולים לחזור לישון מייד..)

- את כל הפעילויות שנדרשות בלילה- אוכל, החלפת טיטול וכו', לעשות באווירת לילה- חושך, שקט, בלי דיבורים ויותר מדי צחוקים שמעירים אותו...

 

זה מה שאני זוכרת.. מקווה שיעזור...

בהצלחה והרבה נחת!

אני מנסה להיזכר כמה שעות לפני שנת הלילה צריך להיות ערים

הם לא רק ה-24-48 שעות האלו,

 

אלא יכולים להיות גם היומיים שלפני, כי תאי זרע יכולים לשרוד יומיים קדימה ואז לפגוש את הביצית שיצאה אחריהם

הביוץ הוא החריגה של הביצית מהזקיק. זה לוקח בטח כמה דקות? אין לי מושג, אבל זה לא מאורע מתמשך.

אפשר להיכנס להריון יומיים לפניו וגם שלושה, עד חמישה, משהו כזה. נראה לי שאצל הרופאים יחסים שלושה ימים לפני הביוץ נחשבים גבוליים.

ולגבי אחרי הביוץ - הביצית מתחילת להתפרק תוך 12-24 שעות. אז יום אחרי הביוץ זה כבר מאוחר מדי!

בנוסף לזה אחרי הביוץ רמות האסטרוגן מתחילות לרדת ורמות הפרוגסטרון מתחילות לעלות (מקווה שאני לא טועה פה) ואז רירית צוואר הרחם משתנה ונעשית פחות ידידותית לזרע. אז כנראה כבר פחות מ 12 שעות אחרי הביוץ הסיכוי להיכנס להריון נמוך.

 

רוב חלון הפוריות הוא לפני הביוץ.

בבי"ח מביאים פדים ענקיים כאלו לדימום הרציני של אחרי הלידה ובאמת עדיף להשתמש איתם בתחתונים חד פעמיים, כי גם ככה הם מתלכלכים
אחרי היומיים שלושה הראשונים אפשר כבר בד"כ לעבור לפנים רגילים

תחתונים חד"פ?
הדבר היחיד שראיתי בסופר זה תחתוני רשת, זה זה?

ואח''כ עברתי לפדים רגילים.
בטעות לא התארגנתי על תחתוני רשת ודווקא התחתונים לא התלכלכו לי. (שמתי שני פדים אחד על השני בלילה הראשון😬)

קחי תחתונים ישנות שלך אם יש, כאלו שלא יכאב לך לזרוק...

בכל זאת זה הרבה יותר נוח...

השתמשתי ברגילים כמו במחזור. פשוט שמתי 2 או 3 מהפדים שהם נותנים במחלקת יולדות, ואחרי כמה ימים זה כבר פחות או יותר כמו מחזור

תחתונים רגילים זולים, קניתי כאלה של חמישה בשלושים שקל בטח יש יותר בזול.

בימים הראשונים השתמשתי בתחבושות של בית החולים, הן גדולות ורכות ונעימות. לא נעים לשים תחבושת של "אולוויז" במצב הזה.

למיטב זכרוני מתישהו הוספתי תחבושת של אולוויז מתחת לזו של בית החולים, כי בבית החולים הן בלי דבק וכנפיים.

וקניתי גם תחבושות "וניה" שהן גם רכות וגדולות והשתמשתי לפחות עוד שבועיים אחרי כן. עם אולוויז מתחת כי רק לאולוויז יש דבק חזק וכנפיים.

 

בסוף נראה לי שזרקתי רק תחתון אחד. לא מהחבילה שקניתי אלא סתם אחד שכבר היה ישן ודהוי..

יכול להיות שיש רגעים שזכורים כטראומה והם מפריעים לנו בחיים,

יש מה לעשות עם זה. היית רוצה לשמוע? 

אני בטוחה שיש עוד נשים שחוות את זה, זה עוזר לך?  

 

אני בשלב הסטאז' בלימודי B.O.T- תרפיה מוכוונת לידה,

אז אני יכולה להציע את עצמי או להמליץ על נשים אחרות שעובדות עם השיטה שיעזרו להתמודד עם הטראומה או עם התחושות שעולות סביב הלידה. 

 

וכן, לא יודעת מה יעודד אותך לשמוע אבל להרבה נשים יש דברים שעד היום היו שגרתיים לגמרי ובעקבות הלידה קיבלו הקשרים אחרים, הגוף לומד ממצבים קיצוניים ומפתח מנגנונים עם הגיון פנימי שיגנו עליו ולא תמיד זה מובן לנו וכשמתעמקים בזה אפשר להבין פתאום למה הגוף מתנהג ככה ומה ההגיון בזה וממילא לעזור למצוא דרך אחרת למלא את אותו צורך שהגוף רצה למלא בדרך יותר טובה  

 

וסליחה על השאלה, את מתכוונת שקשה לך להתפנות, ז"א בעיות של עצירות

או שאת מתכוונת שהסיטואציה מציפה לך טראומה חבויה מהלידה?

כשיש עצירות (לא כל פעם) אז זה מציף לי את החוויה

אני פעם עברתי בנסיבות אחרות לגמרי תקופה של פוסט טראומה. 

במילים פשוטות, זה מצב שבו היית במצוקה מסויימת, והוא נחרת בך, אחר כך כשאת נמצאת במצב שדומה מאיזשהו מאפיין אז הגוף נזכר בחוויה השלילית שעבר ומגיב כאילו הוא שוב במצוקה.

בטיפול פשוט אפשר לצאת מזה, לפחות מאד להחליש את התגובה, אז ממש ממליצה לך לא להשאר ככה. מה שאת יכולה לבד זה לשחזר שוב ושוב עם עצמך את האירוע הטראומטי ז"א הלידה בשלב האחרון בצורה מפורטת. אולי 

הכי טוב בכתב. או לספר למישהו שיכול להקשיב בלי להתערב בכלל. זה עוזר להשתחרר ולהפוך את זה לפחות טראומטי.

בשניה הראשונה שנהיה לי הקישור התכווצתי מהמחשבה על הזכרון הזה מהלידה. ואז, נזכרתי שזה באמת היה משהו של כמה דק שממש הביא אלי את התינוקת. אז דווקא לעומת כל שאר הלידה שהיתה שעות על גבי שעות של צירים כואבים ומעט מייאשים, דווקא בשלב הזה הרגשתי שנתתי את כל כולי בשביל שהתינוקת תבוא אלי. ולכן מנסה להסתכל עליו כחיובי וזה דיי עוזר לי.

לפני כן לא בריא לאם

הרי גם ככה אני מחזיקה אותו בידיים.. אז מה ההבדל אם הוא במנשא או בידיים?
תודה♡

עדיף למעט ככל האפשר בהסתובבויות איתו בשבועות הראשונים, בין אם במנשא ובין אם בידיים. אם בכל זאת את לוקחת אותו - מנשא עשוי להיות לך יותר נוח, רק שהנוחות של המנשא לא תגרום לך להיסחף ולשכוח שהכוחות שלך כרגע דלים יותר משנדמה, ורצפת האגן שלך עוד בשלבי החלמה וזקוקה למנוחה מרובה.

אגב, בטן לבטן (ובמיוחד במגע עור לעור) יכול להיות בשבילו טוב מאוד גם כשאת בשכיבה והוא עלייך, ואז אין בכלל בעיה.

ועוד אגב - גם בשבועות הראשונים מותר לתינוק לקבל הרבה שעות מנשא, בשביל זה ה' ברא לו אבא... (ואפילו סבתא, דודים וכו' - אם הם בעניין זה יכול להיות מגניב, וכשמצטלמים עם האחיין במנשא נהנים להסתכל בזה עוד שנים קדימה, מניסיון...).

הנסיכוש נרדם.
לדודים אני לא ככ מרשה להתקרב. הם עוד צעירים וגם יש לנו כלב בבית ואני לא רוצה שירגישו יותר מדי חופשי לגעת בתינוק אחרי שנוגעים בכלב (אני אצל ההורים)
אבל אבא שלו זה רעיון.
וכן, היום אחרי 3 שבועות אינטנסיביים שלא אפשרתי לעצמי לנוח הרגשתי כאבים בכל הגוף. כאילו מותשות פיסית מטורפת!

ולהסביר להם שלא מתאים לכם.

עם בעלי הדירה לחודש.

זה הגיע די בהפתעה, אחרי שאמרו שאולי הם יקפצו לאזור שלנו.

איך אפשר להתחמק?

ומה עושים עם המחנק שתקוע בגרון?

 

(אגב, סליחה שזה לא ממש קשור לפורום. אלו דיני נפשות ממש....)

יש לך סידור לילדות לאוגוסט! הידד!!!

בגלל הסידור הזה (שמירה על ילדים),

הם ירגישו חופשי להגיע אלינו, להעיר ולבקר (חמותי בעיקר כמובן)

לכל מטבע יש שני צדדים.

 

כך תוכלי לעבוד בנחת מהבית
ולדעת להגיד - עכשיו לא מתאים לנו.

אחת בשביל להכניס ואחת בשביל להוציא.

סתם, חמותי מהממת, אין לי ממש ניסיון (הלוואי שהיא היתה מגיעה יותר).

אבל אני חושבת שעם תיאום ציפיות וגבולות ובעיקר עין טובה - אפשר ממש ליהנות מזה.

הבעיה אצלי שלפעמים הדברים נתקעים באוזן שמאל,
ועד שהם יוצאים...

לא יודעת מה הייתי עושה במקומך..
אבל ב"ה שיש לך עזרה ותוכלי לעבוד מהבית יותר בקלות

אולי הייתי שולחת את הילדים יותר אליהם ופחות שיבואו אלינו

הצעתן עצות מעולות.

אנסה ליישם. ה' יעזור....

תגידי לה שאת צריכה כרגע לעבוד מהבית על המחשב, אז אם תוכלי להקפיץ אליה את הבנות..
ככה תקדימי אותה. שהן יבואו אליה, ולא היא אלייך.

אצלם ומידי פעם לטייל עם הבעל או סתם להתאוורר .. תנסי לראות איך את מפיקה מזה את הטוב ביותר.. ותהיי קלילה ולא במגננה זה עושה את ההבדל

עצה טובה מאוד.
לקחתי לתשומת הלב.
בעלי הבטיח לעמוד לצידי, אז אני ערוכה ומוכנה לכל.
סה'כ הם טובי לב, והכל מגיע מרצון טוב.

ותזכרי שגם אם יש משהו מעצבן- זה רק לחודש.

תנשמי עמוק ותגידי תודה לה' שזה לא כל הזמן.

אפשר גם לצחוק על דברים בינך לבין עצמך.

הם מדברים על להאריך את החוזה לשנה.
אבל, יש לי עוד זמן להתפלל לשינוי המצב👼
תודה!

חזקי ואמצי 

תשתדלי להישאר מעל פני המים של ההתרחשויות.

יש מלא נשים שהיו רוצות לגור באיזור של המשפחה כדי להעזר בהם.. זה ישמע רע אבל נצלי את זה (במובן הטוב).. אם חמתי הייתה גרה לידי היתי מתחילה לעשות איזה משהו פעם בשבוע או שמה את הילדים אצלה כשאני יוצאת לסידורים.. ולכי תדעי אולי כן תצליחי ליצור איתה יחסים טובים של חמה וכלה בעלך ישמח מזה

מציעה לך לא לרחף ולהודיע להם כבר עכשיו שאת לא מעוניינת בזה,

הם חושבים שזה לטובתך, נכון? אז פשוט תסבירי להם שזה לא!

נשמע שהם יבינו

@מתואמת היתה שם

בביות מלא עדיין לוקחים את התינוק לתינוקיה לבדיקות רופא/בדיקות דם/חיסונים וכ'ו.
באפס הפרדה עושים את כל הדברים האלה בחדר של היולדת והתינוק לא מגיע לתינוקיה בכלל. אולי רק למקלחת.

ואין את זה בכל בית חולים...

טיפול שוטף כולל מקלחת ביצעתי בעצמי. התינוק לא אמור להגיע לתינוקיה בכלל. אצלי ספציפית- הבדיקות הראשוניות והקבלה למחלקה נעשו בתינוקיה לאחר שהאחות ביקשה את רשותי. יכולתי לסרב.
מה ההבדל?

תכל'ס, מה שחשוב זה מה שקורה בפועל.

אצלנו היה אפס הפרדה לגמרי והיה נפלא!

 

אני חושבת שאם את בביות המלא זה מובנה..

אני ביקשתי מבעלי שילך עם התינוק כשעשו לו את הבדיקות והחיסונים אחרי הלידה, וזרמו עם זה ב"ה.

אבל בעצם - אחרי שילדתי לא היה מקום בביות עדיין, רק ביום למחרת. אולי מי שמההתחלה נמצאת בביות גם עושים את הבדיקות הראשונות לידה. אבל יש לי הרגשה שלא...

בכל אופן - מהרגע שהיינו בביות, את כל הבדיקות עשו בנוכחותי. ובעצם, גם ביום הראשון, כשעוד לא היה מקום - ביקשתי שיקראו לי לתינוקייה כשבודקים אותו, ואכן כך עשו. (מקווה שלא היו "פספוסים"...)

[מה שמטריד אותי בכל זאת זה שכאילו מסתכלים על מי שבחרה בביות כ'משוגעת', כלומר - זו בעיה שלך שבחרת בביות, ואל תבקשי שנתחשב בך. זה מה שאני קלטתי לפחות, מהניסיון הבודד שלי. רציתי מאוד לצאת מהמחלקה וקצת להסתובב בביה"ח, ומכיוון שאי-אפשר להוציא את התינוקות מהמחלקה - ניסיתי לבקש בתינוקייה שישמרו עליו בינתיים. הסכימו "רק לכמה דקות". לא ממש עוזר לי...]

לק"י

אומר שכל האחריות על האמא, לא?

אז הייתי מוציאה אותו מהמחלקה...

אבל זה לא כך.

טוב, אני מבינה את השיקולים לכך. בכל אופן, בפעם הבאה שתהיה בע"ה - נראה לי שאחתום על שחרור מוקדם, ורק כך הוא באמת יהיה איתי בכל אשר אלך...

והציעו עזרה והכל.

אני הייתי בה לפני כשנה וחצי, גם הבדיקות היו איתנו (בעצם היו כמה דקות שהתקדמתי לחדר ובעלי נשאר איתו, לא זוכרת מה עשו לו אז, אבל נראה לי שזה סתם כי היה מאוחר ובלילה ורצינו להתקדם עם הקבלה לחדר, ואם הייתי מבקשת להישאר איתו היו מאפשרים).
לפני השחרור הייתי צריכה להגיע עם התינוק לתינוקיה לבדיקת רופא ילדים, אבל גם שם הייתי איתו (את שאר הבידוק עשו אצלי בחדר).

הבעיה באמת זה כשאין במחלקה מקום. אני ביקשתי כבר בתחילת הלידה (4 אחה"צ) שישמרו לי מקום בביות מלא ואמרו לי שאין מקום. בסוף ילדתי ב11 וחצי בלילה וכשהאחות כמעט לקחה את התינוק לתינוקיה ביקשתי שיבדקו שוב אם יש מקום בביות מלא ובנס פתאום היה מקום..

הבנתי שזה גם גורם לצירים...

עדיף שתלכי אליהם כל יום מאשר שתתפתח לידה,

כל פעם שאת מרגישה החמרה כדאי ללכת להיבדק.

ואין קשר לתנועות, החשש הוא שתתפתח לידה טרם זמנה.

 

אבל אני עובדת מול מחשב,בישיבה רוב היום..

 

זה שצוואר הרחם סגור זה לא אמור להרגיע?

אם ממשיך נגיד מחר,

ללכת שוב להיבדק?

הצירים שנבדקו לא גרמו לתחילת תהליך לידה, אבל אמרת שיש החמרה של הצירים...
חוץ מזה שגם אם לא הייתה החמרה אבל הצירים היו נמשכים,
אני אישית הייתי הולכת לבדוק שוב...
לא משהו שצריך לרוץ למיון באמצע הלילה, אבל כן הייתי מתעכבת בבוקר לעבור בחדר אחיות לוודא שעדיין לא משפיע.

ופתאום יום אחד כן להשפיע.

שיחררו אותך בלי לתת נוזלים?

אותי במיון לא שיחררו רק כשראו שאין עוד צירים אחרי שנתנו 2 ליטר נוזלים.

זה דווקא טוב הנוזלים, משפיע לכמה ימים...

זה שהצוואר סגור זה מצויין, אבל הבדיקה נכונה רק לרגע הבדיקה. צירים שממשיכים יכולים לשנות את התמונה...
אני כל הריון עם צירים משבוע 30 בערך.
באחד ההריונות אחרי שנבדקתי כמה פעמים במוקד הגיתי לרופאה שלי ואז היא נתנה לי את הסימן שכל עוד אני מרכישה אותו דבר זה כנראה אצלי שום דבר. היא הנחתה אותי שאם ארגיש שהעוצמה גוברת או התדירות מצטופפת אז לגשת לבדיקה חוזרת.
לי ההנחיה הזו מאוד עזרה ואפסה. גם להריונות הבאים.
לא ממליצה לך לקחת מכן המלצה רפואית, אלא לדאול את הרופא נשים שלך באיזה מצב לבוא להבדק שוב.
ובנוסף- אם לא עשו לך אז לבקש בדיקת שתן לתרבית. דלקת סמויה יכןלה לגרום לצירים.
בהצלחה!
תרגישי טוב!

יש מצב שנפתח צוואר הרחם ולא יצא הפקק הרירי?
)בשלב הסופי בהריון, סוף תשיעי)
או שאם לא יצא סימן שאין פתיחה?

שזה סימן..
לפעמים גם יש קיצור צוואר בלי פתיחה ועדיין מתייחסים לזה (כשזה מוקדם, במועד פחות רלוונטי).
יש נשים רבות (בלידות חוזרות בעיקר) שמסתובבות עם פתיחה 1-2-3 ס״מ במשך כמה שבועות עד הלידה.

לי היה פתיחה בסוף תשיעי והפקק הרירי לא יצא .

הרגשתי צירים, הלכתי לקופת חולים כדי להבין אם זה זה(לא רציתי להיטרטר סתם לבית חולים..) , ראו צירים סדירים, אבל אין פתיחה.
אמרה לי שאני לא בלידה (בקול כזה של "מה התלהבת..")
האחות עשתה לי פרצוף ואמרה שכשיצא הפקק הרירי אז אפשר ללכת לבית חולים כי כל עוד הכל סגור אז זה לא לידה..
זה היה נשמע לי הגיוני אבל מוזר..

היו לי צפופים וסדירים וזה היה יום שישי, לא רציתי להכנס לשבת עם סימן שאלה.. (:

וגם כשיש פתיחה זה לא תמיד לידה מידיית (הייתי שבוע עם פתיחה קטנה, לא הייתי בבי"ח אלה בבית וזה לא הפריע לתפקוד כמעט)
כמעט הכל הגיוני בלידה

לצירינו הרב יש בכל מערכת אנשים שלא מתייחסים בכבוד ללקוחות, הרבה פעמים לא בכוונה רעה אבל בטעות כך יוצא או מתפרש...

למה היא המציאה לך?....

ולא תמיד כשהוא יוצא הלידה תהיה באותו יום, יכול לקחת גם שבוע...

ויכולה להיות פתיחה מבלי שהפקק הרירי יצא.

תודה!

לפעמים הפקק הרירי לא יוצא עד פתיחה ממש מתקדמת ואחרי שעוווות של צירים

 

ולפעמים הוא יוצא אפילו שבועיים לפני הלידה....

 

 

שום פקק רירי יוצא...

בתור אחת כזאת.. קודם כל צריך לקבל את הנטייה הזו ולא להילחם בה. בטוחה שהרגישות שלך יש לה גם צדדים טובים, להיות רגישה לעצמך, לאחרים, למציאות, לרגשות של אחרים.. אבל יש לזה גם את הצד השני שמקשה על החיים. 

ואחרי שמקבלים את זה אפשר לנסות לעשות עבודה מול זה.. 

אני ממליצה על טיפול אצל מישהי טובה. משפר את איכות החיים

משהו מפנק שאת לא היית מתנגדת לקבל עם פתק החלפה...

עם פתק החלפה זה באמת פיתרון, אבל מאיזה חנויות כיף לקבל?
תודה

אבל לא בדיוק.

זה מראה שחשבת איך להכיר לה טובה, וטרחת והלכת לחנות מסוימת כדי לקנות את הכרטיס.

ורק בגלל שרצית שיהיה לה משהו לטעמה נתת לה כרטיס ולא מתנה.

עגילים
צמידים
ויש פתק החלפה

מגבת מפנקת עם השם שלה

ראיתי כריכות יפהפיות, בצבעי פסטל יפים וגם עם הדפס פרחוני מקסים.

תכשיט ממגנוליה- עם פתק החלפה.

יש בשמים קטנים שאולי יכולים להיכנס בסכום הזה

לי יש 12.3 ואני וקחת כי הIRON ןהFERRITIN שלי ממש נמוך

מציעה לשאול את הרופא בפעם הבאה

בס"ד

 

תרימי טלפון למרפאה ותשאלי.

תתייעצי עם רוקח.

ברזל טבעי.

בהצלחה

את בשלב שההמגולבין רק יורד.

תגיעי ללידה לפחות עם 12

כי הוא יורד בלידה וחבל שירד מידי נמוך.

אני ראיתי הבדל גדול בהתאוששות אחרי הלידה כשההמוגלובין היה גבוה.

לבדוק שזה לא צירים ושהצוואר לא מתקצר

@תחיה דולה.תדע

אני היתי רוצה לענות אבל לא יודעת

א. שינויים הורומונלים, לפעמים זה תסמין של הריון אבל לא בהכרח

ב. כן, פורום סגור. ט' מנהלת אותו. משום מה לא מצליחה לתייג

אגב, לא חייב לרסק
אני הבאתי פירות רכים מקולפים וחתוכים לרצועות

תקני כוס גבוהה, בלנדר מוט איכותי, ואז כל הריסוק הופך לקלי קלות.

 

יש כאלה פירות טעימים עכשיו, שחבל לתת גרבר מלא חומרים משמרים.

 

 

יש גרבר בלי סוכר

אני פשוט לא נותנת טעימות, רק מדי פעם כשבמקרה יש לי מרק טחון

לא רואה בעיה להתחיל בגיל חצי שנה מוצקים בלי טעימות קודם

לק"י

וזה לא כבד לתינוק פתאום מנות של מוצק בלי הכנה?

לק"י

טעימה קטנה במשך שלושה ימים, כדי לראות שאין אלרגיה.

לנסינו מאוד מומלץ
אפשר גם בנפטן - ניתן להשיג בבית מרקחת רק לשטוף את האזור לפני השאיבה

הכוונה למשך איזו תקופה? התחלת לאחרונה או תקופה ארוכה ועכשיו התחילו כאבים??
יכול להיות שגודל החצוצרה לא מתאים..

אני רק שואבת והמשאבה עשתה לי חתכים בפטמה..
בשאיבה אני שמה שמן קוקוס לפני ואחרי זה רפידות של נורסיקר.