פורום הריון ולידה (עמוד 3943)

אם היא במשפחתון או אצל אחד מבני המשפחה אז כל פעם מנסים לתת לה בדרך כלל אם ביא תהיה ממש רעבה היא בסוף תאכל... חשוב שהפטמה של הבקבוק תתאים לה ....

אני קצת חוששת שהיא תתיבש אמרו לי שזה לוקח בערך חודש עד שהם מסכימים לקחת בקבוק

הם ישימו יותר עין.. אז תראי אם היא ממש לא אוכלת להם אז אפשר בתור התחלה לתת בטפטפת או מזרק קטן ואז אולי כשהיא תטעם היא תרצה עוד ואז יהיה אפשר לתת לה את הבקבוק

הבן שלי בן שלושה חודשים ופשוט לא מוכן להכניס בקבוק או מוצץ לפה. הוא עוד חודש וחצי נכנס למעון ואני בלחץ. אשמח גם לטיפים ועצות...

חייבת לציין-שהגדול שלי גם היה ככה, ואז אמרו בלידה הזאת, להביא לו פעם בשבוע בקבוק, ככה הוא יכיר אותו ולא תיהיה בעיה בעתיד. אבל שבוע אחד שכחתי לתת לו ומאז בלאגן...😁

בדר"כ לא מגיבה...אבל בגלל שעברתי ממש אותו דבר עם הבת שלי רציתי לעזור לכן..

גם הבת שלי לא לקחה בקבוק והייתי ממש בלחץ! קניתי איזה 3 סוגי בקבוקים. ניסיתי את כל סוגי האנשים שיתנו לה וכלום!!בסוף החלטתי לנסות עוד בקבוק אחרון- של טומי טיפי וקרה הנס!!!!!!

אז תנסו אתהבקבוק של טומי טיפי...הוא ממש ממש דומה לפטמה האמיתית וידוע שהוא טוב...

בהצלחה!!!!!ולא להתייאש!!!

מקווה שהוא באמת יקח את זה.

קצת נוזל לה מהצד כשהיא שותה.. או שזה בגלל שהיא מתנגדת לשתות..

אני חושבת שזה חשוב להכיר את המושגים, המדיניות של המקום שאת הולכת ללדת שם, לדעת מה את הולכת לעבור, כי ברגע האמת קשה להיות אסרטיבית כשיש דברים לא צפויים,
יש מקומות שמקבלים החזר מלא על הקורס ככה שזה לא סותר.

לגבי מה שכתבת, אם את מתחברת נשמע שווה, חלק מהסיבוכים בלידה נגרמים מחוסר ידע/ רצון/ יכולת להתמודד נכון עם התפתחות הלידה- וחבל אם אפשר להימנע מזה.

לגבי דולה- אם יש לך מלווה בראש שלך שתהיה שם בשבילך ותדאג לך אז זה גם בסדר.

ההחזרים שמקבלים מהקופה הם חד"פ ועל כל דבר שקשור חהריון ואביא עליו קבלה.. כלומר, כביכול אולי יכולה לבקש החזר גם על זה? (לא חשבתי על זה מראש, אבדוק..תודה!)
לגבי מלווה- כרגע זה בעלי אמא שלי לא ממש אופציה מבחינתי (על אף שיתכן ומעט תיפגע), ודולה...זה עסק יקר!! למרות שממש הייתי רוצה.. מתפללת ליפול על מיילדת טובה וסבלנית בע"ה!

הלכתי למיון כי גם אני נלחצתי והסתבר שזה גדילה של הרחם

תיבדקי בכל מקרה בשביל השקט הנפשי..

הרחם גדל

למיון כי הם לא רוצים לקחת סיכונים, נגד תביעות. אני גם הייתי מתקשרת אליהם הרבה עד שקלטתי שכל דבר נגמר במיון, הפסקתי לעשות את זה.
רב הסיכויים שהכל בסדר, תהיי רגועה!

פחות התערבותית מגלולות, סיכון נמוך יותר לתופעות לוואי.
לי ההתקנה לא כל כך כאבה, רק גרמה לכאבי מחזור כמה שעות אחר כך. לא נורא בכלל.

חודש.

כמו שציינת התקן זה שגר ושכח. וזה יתרון משמעותי.
התקן לא הורמונלי אין תופעות לוואי הורמונליות (ירידה בחשק, מצב רוח ירוד וכו)
מה שיתכן בהתקן- דימומים. דימום קל סביב ההתקנה, יתכן דימום הסתגלות, וכשמקבלים וסת- היא עלולה להיות ארוכה וכבדה יותר. מי שמניקה ולא מקבלת וסת בהנקה- לא ישפיע ההתקן מהבחינה הזו. אלא כשתקבל וסת יכולות להיות ההשפעות.
וכמו כל גוף זר בגוף- סיכון לזיהום, סיכון שייפלט החוצה או יעלם פנימה לחלל הבטן....
ההתקנה לא נעימה אבל בגדול לא נורא (כמובן גם זה עניין אישי) וההוצאה זה ממש פעולה פשוטה.
יש סוגי התקן שונים, את הפשוט כל או רוב הרופאי נשים מתקינים, את המיוחדים למיניהם יש רופאים מומחים להתקנה.
גלולוחת- משנה אם את מניקה או לא מבחינת האפשרויות הקיימות ותופעות הלוואי האפשריות.
אין את הסיכונים של גוף זר. יתכנו השפעות הורמונליות.
בהצלחה!

החוט של ההתקן עלול לפצוע את צוואר הרחם. זה כמובן לא אוסר היות וזה דם פצע, אבל עלול לסבך את תהליך הטהרה.

כדאי להיות בקשר צמוד עם רב מומחה.

 

 

ואגב - דיאפרגמה איננה אופציה?

בדר"כ אחרי ניתוח כי אין לה אחוזי מניעה מספיק גבוהים.
זה יכול להיות מאד מסוכן להיכנס להריון מוקדם מדי..

ואחרי שמתרגלים - זה כבר הופך לטבע שני כמעט... אם אין לך בעיה רצינית עם שכחנות, אז נראה לי שתוכלי להסתדר עם זה.

היתרון של גלולות זה גם אורך הזמן שמותרים...

החיסרון, כמו שאמרו, הוא ההורמונים. גם בריאותית וגם נפשית.

מהבחינה הנפשית - רק מציינת שגם בהיריון ובהנקה יכולות להיות תופעות הורמונליות כאלה ואחרות... 

למיטב ידיעתי ומנסיוני לא שמים אחרי ניתוח, כיוון שהרחם כבר פצוע ומצולק, ולא רוצים להכניס אליו עוד גוף זר שעלול לגרום לסיבוכים..
כך שהאפשרות שלך היא גלולות.
מניחה שתשמעי הרבה סיפורים על הכתמים והבעיות שעושות הגלולות, אבל חשוב שתדעי שזה לא חייב להיות ככה. יש הרבה נשים שמסתדרות איתן מעולה, בלי כתמים מצבי רוח וכו' אז פשוט צריך להתחיל ולראות. (באופן אישי ממליצה על מיקרולוט ולא סרזט, שאלו שתי האפשרויות אם את מניקה.)
בקשר לשיכחה שתי עצות-
א. לשים תזכורת בפלאפון בשעה שנוח לך, ויש לך עוד מספיק זמן ביום להיזכר אם שכחת, ולא לכבות אותה אף פעם לפני שלקחת. גם אם את בדיוק בדרך לקחת והיא מצלצלת, שימי אותה על נודניק, ותכבי רק אחרי שלקחת, שלא תעשי משהו בדרך ואז תשכחי כי כיבית את התזכורת.
ב. כל פעם שאת לוקחת, תשלחי הודעה לבעלך עם סימן מוסכם שאומר שלקחת. ככה גם זה יתחבר לך למעשה קבוע כל יום, וגם יעזור לבעלך לעזור לך לזכור. ( אם כי האחריות עדיין עלייך כמובן..)
בהצלחה!!

אני עושה זה אצל הרופאת נשים בבדיקה של 6 שבועות אחרי הלידה?
צריך להגיד לה מראש?
צריך הכנה גופנית כלשהי מצדי?

כי אולי אין לה ואת צריכה להביא איתך.
אין הכנות כל שהן. חוץ מלרוקן את שלפוחית השתן לפני.
היו פה נשים שכתבו שעדיף להכניס לפני טבילה, ואחרות שאמרו שעדיף אחרי, תלוי בפסיקת הרב שלך בקשר לדימום שנובע מההתקן. אז כדאי לברר איתו קודם.
בהצלחה

עדיף התקן לא הורמונלי.
הגלולות עשו לי פשוט רע.
לי לא כאב ההכנסה שלו, אולי קצת לא נעים
תבקשי מהרופא מרשם, את קוננ, חוזרת ומקינה.

מה שכן- המחזור עם ההתקן ארוך יותר

כמו שאת רואה כאן לכל אחת חוויה קצת אחרת,

יש יתרונות וחסרונות בשניהם.

כדאי להתייעץ עם רופא הנשים. אחרי ניתוח הרופא ירצה כנראה לחכות קצת יותר מ6 שבועות הרגילים להכניס התקן אז אפשר בינתיים גלולות.

גם עם התקן וגם עם גלולות יש בעיות של דימומים לחלק מהנשים... וחלק אין...

היתרון הכי גדול של ההתקן זה שגר ושכח... 

יש מעקב כל כמה זמן לראות שהוא במקום והכל בסדר...

עם גלולות זה הורמונים - על היתרונות והחסרונות.

אם לא התנסית קשה לומר

שוב חשוב לקבל דעה מקצועית...

בהצלחה!

והעדפה שלי היא גלולות

 

ההתקן היה לא נוח בכלל

 

עשה לי כאבי בטן והרגשתי אותו לא מעט פעמים

לק"י

מקריאה בפורומים אני מבינה שזאת לא הדיעה הרווחת.
אישית, שמחה שלקחתי גלולות (סרזט, של הנקה), כי לא היו לי כמעט תופעות לוואי.
חייתי על תזכורות בפלאפון...בשלב מסויים כבר זכרתי לבד.

אחרי הלידה הקודמת הייתי עם גלולות והדימומים היו סיוט... (גם בסרזט שלקחתי בהנקה וגם אחרי)

הפעם עשיתי התקן לא הורמונלי, עד גיל שנה שהנקתי לא קיבלתי בכלל מחזור ועכשיו אני מקבלת כרגיל והוא לא יותר ארוך.

 

לגבי דימומים- אני מקפידה ללבוש תחתוניות שחורות שכך אם יש דימומים קלים אני לא מודעת לזה בכלל.

 

היתרון המשמעותי מבחינתי בהתקן זה שהוא לא הורמונלי, לא אוהבת את המחשבה להכניס לגופי כל כך הרבה הורמונים, זה ממש לא בריא.

לק"י

דימום הסתגלות קצר בהתחלה וזהו.
טיפה כתמים אחרי כמה חודשים, ושקט.

או השפעה פחותה באופן משמעותי.

אלו מדבקות בשם evra

מאד מומלץ

 

הורמונליות לחלוטין..
אולי זכית ולא השפיע עלייך, אבל כמו גלולות שמשפיעות שונה על כל אחת כך גם המדבקות.
עוד אציין שהמדבקות מקבילות לגלולות משולבות ואינן מתאימות לאישה מניקה.

הבנתי שכן יש הבדל מסוים, זה לא לגמרי כמו גלולות.

דבר נוסף זה שיש פחות סיכוי לשכחה : המדבקה נמצאת עלייך ויש יום מסוים בשבוע שבו מחליפים. לעומת גלולות שנלקחות באופן יומיומי.

תופעות לוואי הרבה יותר נוראיות מגלולות.

ישנם תחליפים הורמונליים אחרים עם פחות תופעות לוואי.

הזכירו כאן כבר את המדבקות.

 

אני רוצה להוסיף לגבי הנובה-רינג שהיא גם הורמונלית משולבת, אבל עם תופעות לוואי מופחתות בהרבה בגלל שהיא מפרישה הורמונים רק ליד צוואר הרחם ולא דרך מערכת העיכול, דם וכדו' (כמו גלולות).

אני אישית עוד לא השתמשתי מספיק זמן כדי לדווח לך מכלי ראשון,

אבל מכירה אישית כאלה שהיו על גלולות ועבור לנובה-רינג ומדווחות על היעלמות של תופעות הלוואי ההורמונליות. 

לפי מה שידוע לי מפרישה לדם דרך צוואר הרחם... אני השתמשתי והיו לי כאבי ראש וצמרמורות איומות לדעתי זה ממש תלוי בכל אחת איך היא מגיבה ...🙂פשוט צריך להתחיל לנסות...
יכולה לומר שאני אחרי קיסרי השתמשתי בvcf ואני יודעת שיאמרו שזה מסוכן ולא מאה אחוז אבל אם משתמשים בו עם תוספות אני יודעת שזה בסדר.. לי זה עזר ואני מכירה עוד מישהי שממש אסור לה להכנס להריון והדתמשה בvcf ועוד איזה שני חומרים שממש הצילו אותה מהענין ההורמונאלי...
אם מגיבים להורמונלי בסדר אז כמובן שזה עדיף...
בכל אופן כדאי להתייעץ

כי אם כן הורמונלית מותר רק סרזט ומיקרולט או התקן הורמונלי.

המלצה שלי- התקן.
שגר ושכח.
לא ככל כך כואב בהתקנה שזה לגמרי שווה את השנה וחצי האלה.

היה ממש דקה-שתיים אבל זההיה בחג והייתי בערך היולדת היחידה שם

ולא היה עומס חריג. לחדר לידה נכנסתי כמעט מיד.

שערי צדק כמובן

עד הלידה האחרונה שהיה עומס

ואז עד שהוא הגיע כבר לא יכלתי לקבל.

 

לכן, לדעתי, בכל בתי החולים זה תלוי בעומס

קיבלתי שם אפידורל בלידה ה1 שלי

תוך כמה דקות מבקשתי

ממש דקות ספורות

והמרדים היה ממש נחמד וסבלני ונעים

אני חושבת שזה פשוט תלוי בעומס

וזה דבר שמאוד משתנה

אני ילדתי בשערי צדק והיה שם עומס לכן קיבלתי אפידורל ממש מאוחר...הבנתי שרוב הזמן יש שם עומס לכן אל תצפי לאפידורל ככ מהר

אבל, לרוב שערי צדק הוא העמוס ביותר, כך שהסיכוי בו לקבל בזריזות הוא סביר להניח הכי נמוך.

 

ילדתי פעמיים בעין כרם, פעם אחת חיכיתי שעה כי היה נורא עמוס. בפעם שניה לא היה מרדים זמין (מתוך שלושה מרדימים!! וזה נחמד מאוד שיש כמה מרדימים בחדרי לידה). אחראי המרדימים בבית החולים ניסה לסנג'ר לי משהו ממחלקה אחרת, וברגע האחרון התפנה אחד מהמרדימים של חדרי לידה. אבל שאפו להם על ההשתדלות

מנסיון שלי לא חכיתי בהם הרבה

הבעיה היא הקרינה באותו זמן של הצילום, זה לא משפיע לאח"כ.

אבל אף פעם לא עשיתי צילום פנורמי, למיטב זכרונני הוא מצלם את כל הפה אבל באיכות נמוכה אז לא שווה הרבה. אבל אולי העולם התקדם..

ואם יש בעיה בפה כדאי לטפל בה,
בהריונות המצב יכול להחמיר אז חבל סתם לדחות

הצילום לא אמור לפגוע בכניסה להריון, אלא שהקרינה של הצילום לא טובה לעובר, את עדיין לא בהריון בזמן הצילום, כך שלא אמורה להיות בעיה

כולל צילומים...

הילד נולד עם אצבע אחת כפולה...

אך כולם אמרו שזה לא קשור לצילומים שעשיתי בזמן ההריון.

ברור לי שלא הייתי חוזרת על זה היום...

ונראה לי שהרופא שיניים לקח צ'אנס גדול בעניין...

וכל זה כשהייתי בתחילת הריון וידעתי עליו.

אבל אם את לא יודעת על הריון, מה הבעיה?

לפספס הריון בוודאי אין קשר לצילום..

1- 24 שעות מרגע שהוצאת מהמקפיא
2- כן

בסוף שמתי את החלב השאוב במקפיא של הגלידות בקפיטריה.
אז כשלקחתי אותו הוא היה קפוא ועד שאחזור הביתה הוא כבר די יפשיר.
אפשר להקפיא שוב חלב שהיה שפוא והופשר??

בעצם 2.
1- למה אסור?
2- מסתבר שלא הסברתי ברור לבעלי והוא הקפיא את החלב המדובר. החלב היה במצב שחצי קפוא וחצי הופשר. מה דינו?

ברגע שהוקפא והופשר אי אפשר להקפיא שוב ויהיה טוב עד 24 שעות...

מה זה אפינו?
קראתי על זה בפורום כמה פעמים כבר ולא הצלחתי להבין מה זה בדיוק

שמכניסים לנרתיק ומנפחים כל פעם קצת
עד שמגיעים לגודל של ראש של תינוק.
משהו כזה.
וזה עוזר במניעת קרעים וחתכים.
אני ממש רוצה!! הלוואי ואצליח להשיג.

ואיפה משיגים??

ז"א לצורך הגמשת הפרינאום. נראה לי שגם אפינו... אבל לא סגורה על זה...

אני גם רוצה לנסות...

לכן ממליצים להתחיל להתאמן משבוע 37.
וצריך שיהיה רצף של 11 אימונים.
אבל אם הלידה תהיה בשבוע 38 אז האימון לא יהיה מספיק.

אשמח אם מישהי יודעת. תודה!

אני נפצעתי בלי קשר להתקן ועם ההתקן המון, ועם הדיאפרגמה ב"ה לא. מציעה לך לשאול מתאמות דיאפרגמות.

ואיך להכניס לומדים אצל מתאמת טובה.

זה עשוי מסיליקון שהוא גמיש ולא פוצע את האזור


כמובן שאם יש לך משהו חריג הייתי מתייעצת עם הרופא/ה המטפל/ת לפני.

איך זה קרה בסוף?
טבעי?זירוז?

משם לפיטוצין ו---
תוך4 צירים הוא היה בחוץ...
יום של צירים שלא התקדמו
זירוז
ולידה..
והרבה חרדה ומתח..(זה היה עיקר הסבל..)
תודה לה' יתברך שהיה איתי והציל אותי מכל מני דברים..ושאני אחריי!!

מתרגשת מהמחשבה שגם אני אכתוב הודעה כזאת יום אחד...

תרוו נחת!

מהלידה...

איזה קשה זה כשהם מחליטים לא לישון ברצף אחרי הלידה...

החלמה מהירה ומאושרת !

תגדלי אותו בנחת ובשמחה

1. מתה לא לשאול אבל לא מתאפקת... אבל בתכלס אני מרגישה בוודאות את המין עוד בלי שיגידו לי.

פשוט מין ביטחון כזה. ואם יודעים להסתכל באולטרסאונד רואים די בקלות...

 

2. מקובל אצלנו. ואני שונאת את זה. ומתה שיגיע היום שבו אני אהיה היחידה עם האומץ להגיד "אנחנו מעדיפים לא לגלות" - יום יבוא יש תקווה !!

אנחנו גם מספרים, לא מסתירים מה יש בבטן

תמיד ידענו מה יש לנו.

ואף פעם לא אמרנו לסביבה.

בהריון האחרון התאומים, לא אמרנו לאף אחד שזה תאומים חוץ מלהורים.

זה היה מאד מאד קשה אבל שווה.

הפעם עם השלישייה כמובן לא התאפקנו. ..
2. לא מספרים לסביבה

אצלנו לא מקובל לשאול,
אולי כי זה משהו נסתר והבדיקות הם לא בשביל זה. (בכלל, עושה מינימום בדיקות, רק או"ס ראשון וסקירה מאוחרת).

1) שואלים גם בגלל הסקרנות שלי וגם כי אני רוצה לדעת יותר ספציפי על מה להתפלל ( כמובן יש דברים כללים אבל יש גם בקשות על בנות או בנים בנפרד...)
2) לצד שלי גילינו כי ידענו שזה לא יעבור הלאה לצד השני אמרנו שאנחנו יודעים ולא אומרים... הם פשוט מגלים לכל העולם וזה ממש הופך להיות נושא שיחה מעצבן...
אבל אין לנו כללים ברורים בזה.....סתם העדפות על פי שיקולים של אותו רגע....

למה להרוס את ההפתעה??

הרי לא מזיז לי לדעת מראש על אחרים
וכשמטגיעים על לידה זה פי כמה יותר מרגש לגלות מה זה

לק"י

אחרי שההריון כבר לא היה סוד.
(ושונאת שחופרים...בעע).

כדי שיהיה קצת פחות חוסר ודאות, לדעת להתכונן.

בינתיים לא סיפרנו מה המין, שיהיה הפתעה לאחרים.

נהיננו מההפתעה ברגע הלידה.
חח כל התיכנונים מה עושים עם ברית ביום כיפור בסוף נולדה בת . .

1 בטח ששואלים!
2. החלטנו בעיקרון שלא נספר אני התייאשתי אחרי שבוע סיפרתי לכולם בגאווה. ובעלי לא סיפר..

2. מי שרוצה לדעת אני מספרת, לא רואה עניין להסתיר

ועכשיו בשניה כן מספרת
דווקא לא נהוג אצלנו לספר והחלטתי שכן לספר

מספרת לכולם.

במשפחה שלי מקובל לספר (כי אחותי התחילה במסורת)
אצל בעלי לא מקובל לספר והם התלוננו שאני הורסת להם את הכיף (כן, ממש כיף לי שאתם חופרים אם זה בן או בת)
חברים וכזה הרוב המוחלט לא מספרים, וזה לא מזיז לי לספר, נראה לי ככ עניין מיותר.

כי בעלי אמר שאם אני אדע יהיה לי קשה לא לספר (צודק;)) אז עדיף שפשוט לא נדע..
תכלס נהננו מאלמנט ההפתעה.
מה יהיה בבאים אני לא יודעת אבל אם נחליט לדעת זה על סמך זה שאני אספר. לא מבינה מה הטעם לא לספר- זה לא משפיע על העובר..

לק"י

2. כל אחד עושה מה שבא לו.

(ולהורים של בעלי נתנו לנחש כי היו צריכים לדעת - היתה להם טיסה וחששו להפסיד ברית..)

ויש מצב ששאר המשפחה ניחשו לקראת הסוף.

2. הריון ראשון לא סיפרנו. הריון נוכחי, למשפחה הקרובה סיפרנו

אבל באיזשהו שלב היה ברור לי שזה בן... הפעם בטוח אשאל, לא חושבת שההפתעה שווה את המתח כל ההריון... מספיק שמחים בלידה גם בלי זה...

ולגלות - ברור שלא מגלה.

למה לגלות??? זה כה אישי וזו גי..... וברכה שורה על הדבר הסמוי מן העין....

רוצה הפתעה.
בהריון הבא בע''ה רוצה לומר שיודעים אבל לא מגלים.
לא מקובל אצלנו בכלל לגלות.

כמו בגדים, שמות וכו..להתרגל נפשית להצטרפות למשפחה

2. רק האימהות יודעות. רוצות לקנות דברים מתאימים...

1. לא

2. לא רלוונטי

 

אני אוהבת את הפרטיות ואת ההפתעה- אנחנו מרגישים שאין הברכה שורה אלא במה שסמוי מן העין. מעדיפים לא לדעת והרבה יותר מרגש ומדרבן ללדת כשלא יודעים!

7 לידות ככה ב"ה! 

ממליצה לנסות

 

אני חושבת שגם אם אני הייתי יודעת לא הייתי מספרת לאחרים- בכל זאת לשמור משהו שלא כל העולם צריך לדעת...

מצד שני לא סיפרתי לאף אחד כי אני חושבת שיש יותר ברכה בדבר ניסתר

גם כשלא הייתי.

הייתה מישהי שהיתה כל הזמן מלטפת לי את הבטן

באיזה שהוא שלב דיברתי עם מישהי מהמשרד שתגיד לה שאצל דתיים אסור לשאול על היריון

זה הפסיק

בכללי מעצבן אנשים בלי טקט! 

 

בכל מקרה ממש אל תספרי אם את לא רוצה ורק בגלל סביבה מעצבנת, שמעתי פעם עיצה שאהבתי:

אם אומרים לך/שואלים אותך אם את בהריון ולא בא לך לענות, לא לענות כן/לא, אלא פשוט לזרום אם האנשים בשאלה נגדית: "למה? זה נראה?" ולצחוק שהשמנת ואת צריכה להתחיל לשמור... וכאלה, לפי העניין. (מקווה שהובנתי)

 

ראיתי מישהי בעבודה שזה עזר לה (אחרי שנתתי לה את העיצה הזאת), היא סיפרה רק לי על ההריון, והיו כאן כמה חסרי טאקט ששאלו...

 

בהצלחה! ובשעה טובה ובידיים מלאות

 

שאצלנו לא מדברים על זה, ואני לא רוצה שיידעו על זה עדיין, ואני מבקשת ממכן לא לשאול ולדבר איתי על זה, ואשמח שגם לא תדברו על זה ביניכן.
זה גם מה שאני עושה כששואלים אם אני בהריון, אם התשובה חיובית אז אני מהנהנת בראש ומסבירה אצלינו לא מדברים על זה

וברגע שאני מוכנה לספר למעסיק אני מספרת רק לו ולא אכפת לי מה השאר יגידו אני בסה"כ עובדת איתן ותו לו.. קרה לי משהו דומה בהריון האחרון ולא התייחסתי.. ותכלס אם הם ידעו מה כבר יקרה? תתפללי לקב"ה שהכל יעבור בשלום בע"ה! יכול להיות שזה גם מקנאה.

זכית בהריון ביושר לא גנבת מאף אחד כלום. ..
או שזה מצורך בפרטיות?
שואלת מתוך עניין לא מבקרת

במיוחד שכואב זה מצריך בדיקה .אין מדהו חשוב יותר מהשקט הנפשי. בשורות טובות.ולא לרוץ גם לא לאוטובוס.

ממתי מתחילה להתפתח שלייה?

 

ותודה לך על התגובה!

יש למישהי מושג מה המדיניות בשלב הזה של ההריון?

 

לא בא לי לשאול את אמא שלי כי היא ישר תלחץ...

 

יש לי כאבים בבטן התחתונה ובגב התחתון, לא ברור לי אם זה מהמכה, או הכאבים המוכרים מההריון...

 

תודה!

מה לעשות אל תחכי

אז אחרי התייעצות עם האחות במרפאה שלי, שביקשה שאלך מיד לבדוק.

נסעתי למיון נשים וב"ה ראו דופק ברור ולא נצפתה בעיה מיוחדת, בחסד ה' עלי!

 

קצת מידע, שלי לפחות היה חדש:

1. שאלתי את הטכנאית (המקסימה, חייבת לציין...) מה בעצם העניין בבדיקה בשלב זה, מלבד דופק כמובן- היא השיבה שבשלב זה ניתן גם לבדוק את הקרומים ולראות על פיהם אם יש בעיה.

2. הרופא הסביר לי: בשלב זה השק נמצא בתוך האגן, רק משבוע 8 מתחילה להיווצר שלייה (או כמו שאמר- נפלת בזמן...) ומשבוע 12 הרחם עולה מאזור האגן ללמעלה.

 

לסיכום: שמחה שהלכתי ולו רק בשביל השקט הנפשי, אם מישהי פעם תתקל בזה (חס וחלילה), אולי יהיה לה קצת מידע שמושי. בכל מקרה ללכת להיבדק.

 

ותודה לכל המגיבות

בטח שלא בשליש הראשון.. זה קשה, אני יודעת, אבל לא מומלץ בכלל.

(בשליש השלישי גם אם תרצי לרוץ-לא תצליחי )

בעיקרון אני בן אדם כזה, ממהרת תמיד...

זמן טוב להתחיל לעובד על המידה הלא משהו הזאת...

 

 

אני רגילה תמיד לצאת בריצה, לרדוף אחרי אוטובוסים, לרוץ ממקום למקום ואני לא מצליחה לעצור את עצמי. עד שמגיע השלב שאני מנסה לרוץ וזה פשוט לא הולך... זתומרת, זה הולך, זה לא רץ )

מה הסיבה שעשו לך קיסרי?

אבל - לפני שאת מפסיקה אמצעי מניעה
הרופאים ממליצים על 9 חודשים ואפילו שנה (מינימום!) של מניעה אחרי קיסרי
במיוחד אם את רוצה ללדת רגיל

שלי הייתה רגילה ומהממת (-:

רק אל תשחקי עם המניעה.. ממליצים בדר"כ שנה, כדי שהרחם יתרפא לגמרי. אם לא תחכי בסבלנות, זה עלול לגרום לסיבוכים בהריון הבא שימנעו ממך ללדת רגיל.

מנסיון

עדיף לחכות עוד קצת עם המניעה הריון. אים יש פחות מדי זמן ע ללידה אז הסיכוי ללידה רגילה פוחתת ככה הרופאה הסבירה לי. לי אמרו לימנוע לפחות שנה. בלידה שהייתה אז שמו לי מוניטור כל הזמן אבל הכל היה בסדר וילדתי רגיל. ליפעמים אי אפשר לעשות זירוז נגיד או דברים כאלה. ניראה לי שגם היפוך אסור לעשות אחרי קיסרי ואז זה בטוח עוד קיסרי.

לידה טבעית?

אם הכוונה בלי אפידורל, עם תנוחות שונות, בלי ניטור רציף - אז זה כבר יותר בעייתי...

צריך אולי ללכת לבית-חולים שמאפשר דברים כאלה, ולא נלחץ בקלות.

(אני אישית עדיין חולמת על לידה כזו...)

אם ההריון היה תקין ולא היו תחושות בצלקת ,לא צריכה להיות שום מניעה .

לבחור בית חולים שבעד זה כמו ביקור חולים לניאדו ואפשר גם מעייני הישועה לא לבוא מוקדם מידי וכדאי מלווה טובה ולעמוד על שלך כמובן..

ולדעת שזה רצון ה' ... את עושה את ההשתדלות שלך.

ומהלך ההריון היה תקין, אין שום בית חולים שאמור להתנגד לזה.
כמובן שיש בתי חולים שיותר ממהרים להתערב, אבל לא חייבים ללכת דווקא לאלו שקיצוניים לצד השני..
גם שערי צדק ועין כרם הם סבבה בזה.
מצטרפת להמלצה לא להגיע מוקדם מדי ועם מלווה טובה.

ללידה *טבעית* (בעיקר - בלי ניטור רציף) - לא כולם יסכימו...

פשוט לי מראש היה פחות חשוב הטבעי ויותר הרגיל...
וב"ה הייתה לי לידה מהממת וכ"כ שמחתי שהצלחתי רגיל שבכלל לא חשבתי על טבעי...

בלידה הראשונה שאחרי זה טיפה יותר במעקב ואומרים לך שיש סכנות
אחר כך זה בגדר היסטוריה רפואית...

היא נעזרה בדולה שמתמחה בלידות כאלה ובאמת ילדה רגיל

 

יש גם דולות שמנוסות בלידה רגילה אחרי 2 קיסרים

כל עוד לא אמרו לך אחרי הקיסרי שלא - באופן עקרוני זה בהחלט אפשרי. לי היה קיסרי דווקא בלידה ה6 ואת ה7 ילדתי ב"ה בלידה רגילה.

הדר"כ אי אפשר זירוז אחרי קיסרי וכן חשוב ללכת לבית החולים כשמתחילים צירים- כי הכי חשוב זה להיות עם המוניטור ובמעקב. הסיכון העיקרי אחרי קיסרי זה לקרע ברחם. קרע אפשר לאבחן בשלב מוקדם ע"י מוניטור ועוד כמה סימנים ואז אם תופסים את זה מוקדם יש אפשרות להציל את המצב אם את נמצאת בביה"ח. אם חס וחלילה מתחיל קרע כשאת עוד לא הגעת לבית החולים ואת לא מזהה זה יכול להקרע עוד ועוד עד לקרע שלא יהיה אפשר לתקן חס וחלילה! אני מכירה מישהי שבגיל צעיר מאד, בלידה השלישית, איבדה את הרחם כי חיכתה ולא נסעה לבית החולים כשהתחילו צירים, עד שהגיעה הרחם היה עם קרע כל כך גדול והיו צריכים להוציא את הרחם כדי להציל את חייה. זה נס גלוי שהיא בחיים ושהתינוק בחיים. מצטערת להפחיד אך אני רואה שליחות בלספר את סיפורה על מנת להציל נשים אחרות ממצב כזה.

 

וכמו שאחרות אחרות- ההמצלה למנוע שיהיו שנתיים בין לידות. אחרת יש סיכונים בהריון וסיכון הידבקויות ברחם שגם יכולים להוביל לבעיה ביכולת ללדת עוד ילדים- שווה לחכות עוד קצת ובעז"ה ללדת עוד ילדים מאשר להזדרז ולאבד לגמרי את היכולת. 

בבית חולים כמו שערי צדק הם מודעים לאוכלוסיה שמגיעה שרוצה ללדת הרבה ילדים ולכן הם לא כל כך ממהרים ללכת לקיסרי אם אין צורך. 

 

הרבה בריאות ובעז"ה לידות טובות!

למה לחכות בבית עם צירים חזקים ולא להתפנות לבית חולים

בהריון רגיל שלא בסיכון וכו' אין סיבה לכתחילה לרוץ לבית החולים כל כך מהר

אבל אחרי ניתוח קיסרי יש סיכונים ולכן לא לחכות!

בשורות טובות לכולן! 

כשילדתי היו כמה כמה נשים שלא מיהרו אחת ילדה בבית ואחת במעלית של בית החולים .

והגיעו לבית החולים מוקדם מידי ולא היה להם מקום נורמלי להעביר בו את הצירים והלידה שלהן נתקעה, ואז זירזו אותן והן נאלצו לקחת גם אפידורל ואז היו ירידות בדופק, או שלא הצליחו ללחוץ כמו שצריך והיה צריך ואקום או ניתוח....

שלא תדעי.

מול ביל וילדים מפוחדים?זה מה שקרה לבחורה שהיתה איתי. וחוץ מזה אפידורל זה תענוג למי דלא מוכנה לסבול. הכל יכול לקרות בכל לידה מלידה שניה ומעלה לא משחקים זה יכול להתפתח בדקות.

אצלי התחיל קרע בחדר לידה הם גילו את זה בזמן והטיסו לחדר ניתוח והצילו אותנו

 

מאוד מאוד חשוב לשים לב לזה!

אם המחזורים שלך לא סדירים- הגיוני מאוד,

וגם אם כן- עדין קורה... ואז את לא בשבוע 9, אלא הרבה לפני...

 

אני לא מספיק מבינה אם בבטא כזאת - לבדוק הכפלה זה משמעותי.

בכל מקרה, זה בהחלט יכול להיות הריון תקין, הכי טוב לקבוע תור לרופא ולראות באולטרסאונד.

 

בהצלחה ובשעה טובה!

וואלה אז איך יודעים מתי היה לי ביוץ? כדי לחשב באיזה שבוע אני? 

תקבעי תור לרופא, את יכולה אפילו לעוד שבוע+, כדי שלהגדיל את הסיכוי שתראי משהו

המחזור האחרון שלי היה ב-17 למאי (יום לפניך) ואחרי ביקור אצל רופא הוא תיקן לי ל- 22 במאי.

זאת אומרת שהביוץ היה מאוחר ב-5 ימים, שאצלי זה נורמלי, לפי אורך המחזור).

אני היום בשבוע 7 + 3.

 רק מרגיעה

בעיקרון המחזורים שלי לא סדירים ויש מצב שהביוץ היה מאוחר...

 

ממה שאני זוכרת שקראתי פעם, אפשר לראות דופק בבטא שבין 10000-15000,

אבל אני לא בטוחה...

 

והי, אל תשכחי לחזור לעדכן אותנו בבשורות טובות בעז"ה!

מחזור אחרון ב17.5 ואתמול הייתי אצל הרופה והיא תיקנה לי ל24. היא אמרה שאני בשבוע 7.
(גם אני יודעת שאצלי זה הגיוני ביוץ מאוחר כי המחזורים שלי קצת ארוכים).
אני גם לא מבינה בערכי בטא אבל אל תמהרי להחליט שאת בשבוע 9..

נשמע ממש מתאים לביוץ מאוחר. יכול להיות שאת בסביבות שבוע 5 או 6. שיהיה בהצלחה!

לא הייתי אצלה קבוע אבל היא לפעמים ברפואה דחופה והיא ממש בסדר לי עשה רושם שהיא מקצועית היא גם עובדת בכמה קופות חולים בדרום...
אם יש את סוזנה אקרמן בבאר שבע אז אני גם ממליצה עליה מאוד....

נראה לי בגיל חודש הן כבר קשות יחסית, ושלי נולדים עם ציפורניים ארוכות ושורטות

בגיל 3 שבועות בערך שמתי לב שהציפורניים ממש ארוכות וכבר לא נושרות, אז הייתי חייבת.
גם אצל הגדולה זה היה ככה בערך.

רק זכור לי שזה היה כיף שאפשר "לתלוש" את הציפורניים כשהן מתחילות לנשור, בלי להזדקק למספריים מפחידות...

כבר לא עמדתי בשריטות שלה (את עצמה היא לא שורטת, רק אותי).

בשביל כדורים לסידור המחזור חשוב דווקא רופא שמבין בענייני נידה.
מציעה להתייעץ עם מכון פועה 026515050
גם לגבי האופן המומלץ עבורך לסידור הוסת (יש כמה אפשרויות) וגם לגבי הרופא שאליו כדאי לפנות.
בהצלחה!

לא כל כך הבנתי למה הוא צריך להבין בענייני נידה...

פשוט צריך להבין איך לקחת כדורים ככה שבתאריך שאגיד לו לא יהיה וסת, לא?

ושמיד אחרי החתונה הוא יתחיל

זה נשמע כמו נטו עניין רפואי

כן הם בדרך כלל יודעים להמליץ על אזור
ומה שלא כתבתי קודם- כמובן זה רלוונטי אם את שומרת טהרת המשפחה.
אז צריך להוסיף שבעה ימים נקיים אחרי הוסת, ולפעמים מנסים להוסיף קצת יותר שיהיה מרווח בטחון..
וגם מה ואיך לקחת כדי לא להתקל בבעיות כתמים או להספיק להתמודד איתם בזמן..
בקיצור אם את שומרת טהרת המשפחה- תתייעצי עם מכון פועה.
בהצלחה!

בכל זאת אני אשאל גם על רופאים ספציפיים כדי לזרז את התהליך...

מישהי מכירה:

 

ד"ר רוני רביע

ד"ר לודמילה בדרין

ד"ר שמעון דסקלו

 

דתיים? נחמדים?

 

תודה

או לפני כן לדעת בדיוק מה הצרכים.
אני נגיד לפני ההדרכת כלות בכלל לא ידעתי שלפני החתונה צריך גם לספור 7 נקיים. הייתי בטוחה שרק טובלים וזהו ;)

ממליצה לקבוע פגישה אחת אצל המדריכת כלות לפני הרופא כדי שתעשה לך סדר בראש

היתה נחמדה (וצעירה ודתיה...)

עולה 250, והם דואגים לך להכל, וזמינים תמיד לשאלות. עם הרבה ניסיון

זה כנראה רק אחד מהשמות שכתבתי:

ד"ר רוני רביע

ד"ר לודמילה בדרין

ד"ר שמעון דסקלו

 

מישהי מהאיזור יכולה להמליץ אולי על רופאים דתיים שלא בהכרח באריאל?

אלא באיזה יישוב קרוב.

 

(אני מחפשת לאחותי. אני ב"ה נשואה כמה שנים אז אני מבינה מה צריך.

כמובן שלפני שתלך אוודא שהיא יודעת מה צריך...)

דיברתי עם מכון פועה, והם אמרו שלא חשוב רופא דתי,

אלא חשוב רופא שמבין בדיוק בזה (כלומר גם רופא דתי זה לא מספיק).

נתנו לי שם של רופאה מרבבה, כנראה עמוסה לגמרי.

אם לא נצליח לקבוע אליה, יש להם שמות של רופאים שמבינים בזה שעובדים פרטי.

לשאוב במקום להניק כמה פעמים רצופות ולבדוק כמה באמת יצא לך. תינוק בגיל הזה אמור לאכול סביב ה60, כך שזו בערך הכמות.
אם את מגלה שיוצא לך מספיק חלב, אז יש שתי אפשרויות- או שהמתור סובל מרפלוקס, וחוסר המנוחה היא בגלל החומציות בושט. במקרה כזה אני הייתי פונה לרופא ילדים לבדיקה. אפשרות נוספת לחוסר המנוחה היא מפני שלא שחרר אוויר. מניסיון, כדאי לבדוק את האפשרות השניה, ורק אם הוא הוציא מספיק אוויר הייתי ניגשת לרופא.

אם את מצליחה לשאוב פחות מ60, תנסי להשתמש במשאבה כדי להגביר את החלב. כדי להגביר חלב, אני שואבת 10 דקת בערך אחרי ההנקה. אפשרות נוספת, היא לשבח את החלב שלך כדי שהתינוקי המתוק יהיה יותר שבע- לאכול ארוחות מלאות ולשתות הרבה מים.
מקווה שטיפה עזרתי.

היא יכולה לדעת כמה הגוף מסוגל לייצר ולפעול בהתאם.

יוצא יותר חלב מאשר בשאיבה
התינוק יודע לפנות את השד הרבה יותר טוב מהמשאבה.

אין לה את העוצמות והמינון המתאי

אישה יותר רגועה בהנקה אז יוצא יותר חלב מאשר בשאיבה....גם ההורמון האחראי על החלב מופרש יותר טוב בהנקה

אני מאד נלחצתי מהכמות שהצלחצי לשאוב, כי הסקתי מהכמות הקטנה (50 cc בלחץ) שאין לי חלב והבת שלי כנראה רעבה, ובגלל זה היא ישנה כל היום וחלשה.
כל זאת על רקע זה שבצאתי מבית החולים קיבלתי הנחייה להעיר כל 3 שעות להנקה כי ירדה הרבה במשקל, ובקושי הצלחתי להעיר את השובבה הקטנה, בטח לא להניק רבע שעה מכל צד. היתה פשוט נרדמת עמוקות...

מרוב לחץ מהמצב שקלתי אותה בטיפת חלב פעמיים בשבוע ובכל פעם התברר שהיא עלתה במשקל מעל ומעבר למצופה והיא באמת ממש שמיינה, ב"ה, חמסה חמסה.

קשה להאמין ולתפוס את זה, אבל כנראה בהנקה יוצא יותר חלב. ב"ה. נסתרות דרכי האל...

הוא לא רעב.

אולי הוא עמוס. תינוקות בוכים כשכואבת להם הבטן ומפרשים כל כאב בטן כרעב.

אחרי שעה וחצי, לא לתת לו יותר, וכנראה גם שעה וחצי זה יותר מדי אם הוא פולט הרבה באמצע.

תעשי לו הפסקה של לפחות שעה, תחזיקי אותו זקוף כנגד החזה או הכתף שלך, עד שיוציא בועת אויר (גרעפס) ויפלוט את מה שמיותר לו.

בהדרגה זה יתאזן.

אומנם תינוות זה לא מדע מדוייק , ויהיו שלבים, כמו קפיצת גדילה למשל, שהוא יצטרך לינוק במרווחים צפופים, אבל נשמע שלשלב של עכשיו כדאי לרווח את ההאכלות.

 

כל הכבוד לך על הנחישות וההצלחה ב"ה.

שהוא לא באמת רעב אלא רוצה להיות קרוב אליך... הבן שלי היה ככה וכל פעם חשבתי שהוא רעב וקלטתי שזה לא רעב אלא סתם הרגל מציצה הייתי מוצץ שלו ולכן שניתקתי אותו ממני התחיל לבכות... תבדקי אם זה באמת ככה ואם כן אז לטובתך כדאי לך להרגיל אותו רק לאכול ממך שלא תהיי מוצץ שלו כי זה נורא קשה ומגביל....אפשר גם לשאוב ולתת לו להרגיל אותו לבקבוק שלא תהיי מוגבלת וצמודה אליו כל היום....( וכך גם תוכלי לראות את כמות החלב שיש לך)

כתבת שהתייעצת עם יועצת הנקה??
כדאי להפנות אליה את השאלות!
היא ראתה אותך, את התינוק, את ההנקה- היא תוכל לתת ייעוץ מיטבי ומותאם אישית..
בהצלחה!

היא אמרה שפליטות הן לא מדד למשהו.
ושאם הוא דורש אותי אז לתת לו. גם במחיר של פליטות כביכול.

בלילות אני מביאה לו בקבוק. כי כל הנקה היא קשה לי ומורכבת ובלילות אני עייפה :/

מקווה שיתאזן

1. התינוק אכל יותר מידי.
2. יש תינוקות שיונקים ותוך כדי בולעים אוויר, ואז אחרי הארוחה מה שמציק להם זה פליטה - כלומר תקועה להם בועת אויר שעליה יושב אוכל וכדי שהאויר יצא, גם האוכל שמעליו יוצא... זה לא אומר שהתינוק שבע וזה לא אומר ש'התינוק רעב.
3. ריפלוקס -האוכל עולה לבד למעלה וזה מציק מאוד, ולכן אחרי ארוחה שמים כרית להגבהה . עובר בגיל 8 חודשים.
4. אן שפשוט 'מערבבים' את התינוק יותר מידי אחרי האוכל.

זה מה שעלה לי, אולי יש עוד סיבות..

ואחכ הוא ממשיך לבכות,אין סיבה שזה רעב,נכון?
אני שמה לו מוצץ. אני בלחץ שאני מרעיבה אותו.
הוא בן שבוע היום,מחר הברית בע"ה

כתוב שיש כאלה שאוכלים בגיל הזה אפילו 120 אבל זה ממש תלוי בילד החישוב שהם אומרים לעשות זה משקל הילד כפול 150 סיסי חלקי 8 ארוחות ביום ומה שיוצא זה כמה שאמור התינוק לקבל בכל ארוחה....

או משהו כזה.
ואני מרגישה שזה לא מספיק לו..
מקווה שאצליח לקרוא אותו. הוא הראשון שלי אז אני לא מבינה כל כך ודיי אבודה.

אם את רואה שהוא לא מסיים את כל הבקבוק אז זה מספיק לו אבל באמת לוקח זמן עד שקולטים כמה הוא באמת צריך כי יש גם כאבי בטן וכאלה שמשפיעים על התיאבון ומיד אחר כך הוא כן מרגיש רעב... לאט לאט את תלמדי אותו אל תדאגי... רק חשוב לי לציין לך שילב אם מתעכל הרבה יותר מהר... אז התדירות קצת משתנה והם יותר קמים בלילה.... אז גם אם הוא דורש אחרי שעתיים וחצי זה בסדר גמור....
בהצלחה
המון מזל טוב!!🌹

אולי סימן שיכול לעזור לזהות - בכי של רעב זה בכי קורע לב , ואי אפשר להרגיע בדרך אחרת כמו לשנות תנוחה, להוציא אויר,ללחוץ על הבטן, או  מוצץ.

 

זה בגדול.

אבל הכי חשוב בנחת, לא להילחץ, בשלווה.

את בטוח לא מרעיבה אותו אם הוא פולט. יש לך חלב ב"ה, ועכשיו שהסתדרת עם הסיליקון והוא תופש יפה - וגם היועצת וידאה את זה - אין לך מה לדאוג.

 

בעז"ה שיהיה בבריאות ובקלות ובנחת, ומזל טוב מחר בברית.

 

 

זה החישוב הנכון