פורום הריון ולידה (עמוד 3942)

מזה היא היתה נהנית ..

על זה היתה לה תשובה טובה

רק ראיתי אותך מגיבה תשובה

מצחיקה

ולא גבר כפי שהיה אפשר לחשוב.

ניסיתי עם מדלה סוינג

לא היתי מלאה בכלל

זה היה שעה ומשהו אחרי הנקה

לא במקום הנקה רציתי שיהיה לי ללילה כשהלכתי

(איך במקום הנקה?מה היא תאכל בינתיים?)

לצבור?זה אומר שמותר לחבר?

תודה רבה

סך הכל יצאתי מותשת

זה שפוי?

איך מגיעים למנות הללו?

היא גם חיונית ב"|ה

בלי קשר

זוכרת את הנעלים של הגדולה?

בסוף מצאתי לה של פפאיה

ואני היתי לחוצה ולא הצלחתי להתרכז

(יצאתי להרצאה-ליד הבית)

גם ככה המח מנוון אז גם הדאגה 

שהיא תתעורר

לפחות כך במכבי.

אני קניתי בבית האורתופדיה, יש בבני ברק ובירושלים והם גם באים הביתה, ויש להם את החברות הטובות.

באמת צריך מרשם כדי לקבל החזר וכדאי גם להיבדק אצל כירורג כלי דם שייתן מידה. אולי  יש רופאי משפחה שיודעים למדוד. אולי גם השרות של חנויות האורתופדיה יודע למדוד, אבל מידת לחץ זה יותר עניין של הרופא.

אז בעצם-

1. לא קונים גרביים כאלה בלי הפנייה ומידות של רופא?

2. זה עוזר בצורה משמעותית ששווה את החום איתם?

לא מבחינת הצבע אלא אם זה גרביים עבות..

יש ציסטות שטיפוסיות להריון ונקראות ציסטות גופיף צהוב.

הסוג הזה תקין וייעלם מעצמו בהמשך, רק צריך קצת להיזהר לא להשתולל כשזה עדיין מאד גדול.

יש עוד סוגים שכנראה תקינים ולא מפריעים.

זו ציסטה בשחלה שלוקח לה זמן להספג וזה תקין לגמרי!!!

את יכולה לבקש מהרופא שעושה שקיפות עורפית לבדוק את הציסטה הזו,

סביר להניח שהוא יראה אותה קטנה או שלא יראה בכלל.

במקרים נדירים יותר הציסטה של הביוץ ממש גדולה (מעל 4 ס"מ) ואז לוקח לה יותר זמן להספג וזה גם בסדר.

אם רק בעלי נמצא איתי וזה מה שאני צריכה זה בסדר לחלק מהדעות

לא היתי מותרת

אבל תלוי בך\

אני לא מסוגלת לדבר עם בעלי בלידה

את פשוט אומרת שקשה לך כבר לעבוד/הנסיעות/השינה בלילה וכו'...

* עלייך לשאוב בתדירות שהתינוק אוכל

* גודל מנה זה 150 מ"ל כפול כמה שהוא שוקל לחלק לכמה פעמים ביום שהוא אוכל (לפי משרד הבריאות)
*אם לא מאוחר מידי, כדאי שתתחילי לשאוב לפני שאת חוזרת ללימודים, כי הרבה פעמים הגוף צריך כמה נסיונות עד שהוא מתרגל למשאבה (וגם צריך לתת לתינוק לנסות לשתות מבקבוק, הם לא תמיד רוצים על ההתחלה)
*עולם השאיבות הוא מורכב מאד ומאד מאתגר, אבל בהחלט בהחלט אפשרי, במיוחד שמדובר "רק" ביום אחד בשבוע.
מצרפת לינק משרד הבריאות שם את יכולה למצוא עוד מידע בנושא

https://www.health.gov.il/Subjects/infants/feeding/Pages/Milk_extraction.aspx

https://www.health.gov.il/Subjects/infants/feeding/Pages/Moms.aspx

יש קשיי הסתגלות, אבל אחרי פעם-פעמיים מתרגלים

בהתחלה לא שאבתי מספיק ביום אז היה לי גודש שהפריע לי לישון אח"כ בלילה

לא הרגלתי אותה לבקבוק לפני אז בפעמיים הראשונות היה לה קשה עם הבקבוק, אבל פעם שלישית היא כבר טרפה

בהצלחה!!!

חיסונים לאחר הלידה - מדעת

כל המידע הוא בפיקוח אנשי מקצוע - רופאי ילדים, אימונולוגים וכו'

יצרניות החיסונים.

גם כאלה שיולדות בבית נותנות אותו.

המשחה- יש נשים שנושאות מחלת מין בלי שהן יודעות, והתינוק יכול להידבק בעיניים בשעת הלידה ולכן נותנים. האמת, שאני וויתרתי על המשחה כי חשבתי שאין סיבה שאהיה חולה במחלת מין... אבל זה בלי אחריות.

אני חושבת שזה בכלל למזהמים שונים בתעלת הלידה ולאו דווקא למחלות מין. פשוט כי הם עלולים לגרום לדלקות עיניים...

אבל אני לא סגורה על זה לגמרי 

שיש בערך 5 דעות על כל נושא כזה....

אין מקור מוסמך אחד שמביא את כל הצדדים.

את יכולה להתייעץ עם רופאי משפחה שחושבים קצת אחרת לגבי חיסונים- הם בעולם הרפואי הקונבנציונאלי ובכל זאת המלצות החיסונים שלהם שונות.

וודאי ובוודאי עבור בנים שעוברים ברית ימים ספורים אחרי....

שאפשר לתת ויטמין kבפה

(הם לא כ"כ רוצים לתת בבית חולים-הם מעדיפים את הזריקה)

טיפות אנטיביוטיות

אם לאמא היה חום או גי בי אס

דר. סוזן המפריז, אחת הרופאות הבכירות ביותר שחקרו את נושא החיסונים ונחשבת בת סמכא בתחום,

מסבירה את הקשר בין הידוק וחיתוך חבל הטבור סמוך אחרי לידה לבין מתן ויטמין K.

היא מסבירה שבמצב שבו לא ממהרים להדק ולחתוך את חבל הטבור, ומאפשרים לדם מהשיליה לזרום חזרה אל התינוק, הוא מרוויח את כל נפח הדם שלו, ובנוסף מרוויח את תאי הגזע העובריים שיש להם תפקיד אנטי דלקתי לכל החיים.

(בחיוך היא אומרת - במקום לשאוב את הדם הטבורי שמכיל תאי גזע עובריים, ולשמר או למכור עבור מאגר שנועד לטפל בהתפרצות סרטן חלילה, מוטב לתת לתאים האלו לחזור במלואם אל התינוק כדי למנוע מחלות..).

בנוסף, היא מסבירה שברגע שכל הדם העוברי חוזר אל גוף התינוק מהשיליה אחרי הלידה, לפני שמהדקים וחותכים את חבל הטבור, השילה נפרדת ביתר קלות מדופן הרחם.

בברוקולי יש כמות גדולה של ויטמיןK וכן בעלים ירוקים כך שבשבועות האחרונים של ההריון העובר יקבל  ויטמין K דרך השיליה, ואחרי הלידה בחלב האם בהנקה.

תפקיד נוסף של תאי הגזע העובריים הוא להחלים את שטפי הדם הזעירים שמתרחשים בלידה, שטפי דם גולגולתיים קלים מעצם המעבר של התינוק בתעלת הלידה הצרה.

לדעתה זו אינה טעות של הטבע (אנחנו נאמר בטבע שהקב"ה ברא ) שתינוקות נולדים עם דם מדולל יותר - אם נותנים זריקה של ויטמין K שמעבה את הדם פי 20 ממה שהיה במקור, הדבר מונע מתאי הגזע בדם הטבורי מלהגיע אל אותם מקומות זעירים ולעשות את הפעולה לשמה נועדו.

בברוקולי יש כמות גדולה של ויטמיןK וכן בעלים ירוקים כך שבשבועות האחרונים של ההריון העובר יקבל  ויטמין K דרך השיליה, ואחרי הלידה בחלב האם בהנקה (ברוקולי ועלים ירוקים בעדיפות לאורגניים כי חומר הריסוס נמצא כמפריע לסינתזה של הויטמין).

בתנאים אופטימליים של (1) תזונה מספקת של האם, (2) מעבר הדם הטבורי מהשיליה חזרה אל גוף התינוק, ו (3) לידה לא טראומטית במיוחד, לתינוק יש מספיק ויטמיןK כדי להתמודד עם הנזק המזערי, אם נגרם, בלידה.

בכל מקרה, אם נותנים ויטמין K, היא ממליצה על טיפות.

ההרצאה הבאה של דר. המפריז מתורגמת לעברית. אפשר לצפות ולהחכים :

באירופה מקובל לתת טיפות ולא זריקה.

וזה העלון לצרכן (או למעשה הסבר מפורט ביותר)  Konakion MM Paediatric 2 mg/0.2 ml - Summary of Product Characteristics (SPC) - (eMC) .

בסעיף 6.1 רשימת מרכיבים לא פעילים: לציטין - עלול לגרום לתגובה אלרגית, חומרים נוספים משמרים משמשים מרכיבים גם בתעשיות הקוסמטיקה וחומרי הניקוי.

בסעיף 4.8  מצויין כי דווחו מקרים של תגובה אנפילקטית (תגובה אלרגית מסכנת חיים) לויטמין K בזריקה.

בסעיף 4.9 מצויינות תופעות לוואי למינון יתר (סעיף 4.2 עוסק בזהירות הנדרשת בדיוק המינון בהתאמה למשקל היילוד).

אנחנו חגגנו את יום הפגישה הראשונה במקום את יום הנישואין כי זה היה אמור להיות אחרי הלידה.

אפשר במקום לחגוג גם את יום האירוסין/ הצעת הנישואין / וורט וכו'.

לגבי צורת הבילוי:

-מסעדה זה תמיד כיף

- הוצאנו מהאינטרנט מתכון לקינוח שווה באמת. עם חומרים וצורות הכנה שאין ביומיום. הכנו יחד, וכמובן שהיה מדהים.

-אפשר לצאת למעיין/ לטבע/ למתחם קמפינג. מדורה ודיבורים לתוך הלילה.

- שחייה משותפת. קלאסי להריון. יש בהרבה מקומות בארץ בריכה פרטית ומוצנעת לחלוטין. אשמח לעזור גם בפרטי.

- סדנאות משותפות:
*בנייה בעץ לזוגות במקום בהרי ירושלים (אם רלוונטי אחפש בפייסבוק). לא זול אבל שווה ממש. משהו דומה בירוחם.

*מלאכה משותפת אפשר ב"בחפץ כפיה"- בית מלאכות בשכונת עין כרם

*סדנת שוקולד/ סושי/ בישול- יש מישהו מהר ברכה או את אלינור רחמים מתקוע או "יער הקקאו" בירושלים.

*אסתר לחמן מנתיבות- רוקחות טבעית

* שלומית כהן מבת עין- טיול ליקוט. מלקטים צמחי בר ומכינים ארוחה מכל אלה.

למשל היה במקסטוק שולחן צד (קפה) ממתכת, ממש מתאים להדביק עליו פסיפס ולמלא ברובה...

והמחיר לא יוצא כזה יקר (כל מרצפת לפסיפס עולה 3-5 ש"ח, אם קונים 10 גוונים- 50 ש"ח מקסימום)

יש בפינטרסט מלא רעיונות לנגרות DIY וכזה. למשל אהיל למנורה- מענפים/ מבקבוקי זכוכית מיוחדים (יש שיטה לחתוך)

מיליון דברים מטריפים

תוך כדי נשיפה

בהתעמלות(פילאטיס) היא מצרפת את זה לרצפת אגן

וקוראת לזה לסגור את הרוכסן ואז את הכפתור בגינס הצמוד

ברוך ה' לא עברתי חווה דומה, אבל קראתי על התופעה.

ולגבי ההרגשה שלך, בזמן לידה הראש שלנו ממש לא נמצא במקום וממש לא מצופה ממך "לקחת החלטות" כמו שצריך ואל תחשבי שאת התנהגת בטיפשות או שאת צריכה להתבייש את עשית את שלך - ילדת ילד. המיילדת כשלה בתפקידה וגרמה לך השרתה לחוסר ביטחון.

נשמע שהיא ממש אבל ממש לא בסדר. מה זה הפסקת סיגריה למען השם הטוב, ומה זה "כועסת" ?!

אם זה עוזר אז אני קצת אחפור לך

התופעה שתיארת היא תופעה לא כל כך נפוצה אבל מוכרת. הכאב נגרם בגלל שהמחט פוגעת בשכבה החיצונית הקשיחה של מערכת העצבים (חוט שדרה+מוח). למעשה זריקת אפידורל היא החדרת תערובת של חומרי הרדמה לחלל האפידורלי (החלל שנמצא מעל שכבת ה-dura), לעיתים בטעות המחט ממשיכה קצת ובמקום לשחרר את החומר בחלל הזה ולצאת, היא קצת דוקרת את הדורה. הכאבים מגיעים גם לראש ולצוואר כי הדורה עוטפת לכל אורך חוט השדרה וגם את המוח.  

את צודקת אנחנו חותמות על טופס ובית החולים מכוסה, בסיבוכים ה"מקובלים" (כאילו יש כזה דבר). אז אם את לא יכולה לעשות משהו מול בית החולים, לפחות תתלונני ותוציאי קיטור בפורומים אחרים (כמו הפורום הזה), אם זה עושה לך טוב.

לפעמים לשתף ולהתלונן אצל אחרים גם מקל קצת !

שתהיינה לך רק חוויות חיוביות ונעימות בלידות הבאות בעז"ה. 

הפסקת עישון?? מותר לה בכלל?

הרי זה ידוע שגם כשמסיימים לעשן מביאים עוד עשן פנימה וזה מסריח. אז בלידה.. ליד תינוק שזה עתה נולד..

אני מקווה שפיטרו אותה או שהיא לפחות הפסיקה לעשן.

לא יודעת מה לומר לך לגבי האפידורל, רק ב"ה שזה עבר, ואם היתה מיילדת שיותר פנויה אליך אולי היתה מנסה למנוע ממך לקחת אפידורל כי לא נשאר הרבה זמן. אבל אין מה לעשות לגבי זה.. רק לומר שב"ה שעברת את זה בשלום..

הסיבוך הכואב שהיא חוותה בהחלט מצוין בטופס ההסכמה מדעת שעליו מוחתמת כל יולדת שמקבלת אפידורל...

אני נמצאת כאן הרבה כצופה מהצד ולא אוהבת להגיב אבל בנושא הזה לא יכולה שלא להגיב...

לפני ארבע שנים חוויתי את הצרה הזאת גם כן... צר לי שחווית זאת...

התופעה נקראת Post Ephidural Headache (מקווה שלא טעיתי באיות- "כאב ראש פוסט אפידורלי"). מפצחת האגוזים תיארה במדויק מה קורה. הכאב בלתי נסבל. אישית, הייתי בטוחה שאני הולכת למות..

ככל הידוע לי, יש שתי דרכים לעבור את זה- הקשה והארוכה היא מה שאת עברת. והשנייה קצרה, ודורשת התערבות כירוגית נקראת Blood Patch. בעצם זה הכנסת דם שלך, לצורך העניין מכף היד למקום הנפגע עמ"נ לסתום את החלל שנוצר בדליפת הנוזל. ההרדמה מקומית ותוך זמן התאוששות קצר של כמה שעות כבר ניתן ללכת ולהתנהל כאילו לא היה כאב ראש.

מהנסיון שלי לא כ"כ פשוט לקבל את הטיפול הזה- לא כי הוא יקר או מסובך אלא כי זו בעצם הודאה בכך שהיה "פאשלה" כלשהי במהלך הכנסת האפידורל... בשיחת בירור על הנושא שעשיתי אח"כ עם שכנה מיילדת היא הסבירה לי שזה דבר שיכול לקרות לכל מרדים, גם מרדים מעולה. לכן אנו זקוקות כ"כ לחסדי שמיים בעניין...

בזמנו, אמא שלי ואני חיפשנו המון באינטרנט על התסמינים שהרגשתי אבל כמעט ולא היה כלום בעברית, אך באנגלית המון. מתוך כך אני כותבת- כדי שנשים ידעו שזה קיים ולא יתביישו אם ח"ו ירגישו כאבי ראש בלתי נסבלים ויתלוננו באישפוז בביה"ח. לתלונות שלי ביה"ח לא הקשיב ואחרי יום חזרתי למיון ונשלחתי הביתה וערב הברית אושפזתי במיון ושם ערכנו את הברית...משמיים הייתה שם אחות שחוותה זאת בעצמה והיא לא וויתרה עד שהרופאים הסכימו לבצע את הפרוצדורה הזאת. מאז, הרופאת נשים שלי אומרת לי לפני כל לידה (וב"ה היו כמה, וכולן עם אפידורל) "תגידי להם שהיה לך- שיהיו קצת יותר זהירים ודייקנים..."

צר לי שעברת כזאת טראומה וסבל, גיבורה!

אוף כזאת טיפשות שלהם!! במוקדם או במאוחר בסוף זה נסגר בכל מקרה, והיולדת סובלת בינתיים כאבי ראש מזעזעים....אז מה העניין של "אם לא ייסגר לבד...". יכולים פשוט לחסוך הכל עם הפרוצדורה הזו...

סידן וויטמין D - גבינה לבנה, טחינה גולמית מלאה, סרדינים, דגים.

ואם יש בבית טיפות ויטמין D של התינוק אפשר לעשות נסיון עם טיפה יום-יומיים ולראות אם יש שיפור.

ויכול להיות ויטמין A - הירקות הכתומים, עדיף מאודים או מבושלים עם מעט שמן, וגם פירות כתומים - מלון כתום, מישמש, פאפיה וכו'.

עודף ויטמין A לא טוב לעובר.

מודדת כובעים העלתה נקודה חשובה - הכאב הוא חרף? כזה שלא מאפשר תנועה של המפרקים? יש נפיחות? אם כן, אולי מדובר בדלקת.

כי מה שתצליחי להשיג מהמזון כנראה לא יספיק.

לפחות בתור התחלה.

אחרי יומיים-שלושה בדרך כלל אין בזה צורך יותר ואפשר להסתפק בתזונה.

צריך ממש להיזהר עם הויטמין הזה בהריונות ובכלל

אמור להיות לך סיכום אישפוז, ושם כתוב מה היה מצב השחלה.

אחרי הניתוח הם היו אמורים לההגיד לך אם הצילו את השחלה, אם היא נראית תקינה או לא.

בכל מקרה זה לא נחשב דבר שפוגע בפוריות.

אם השחלה כן נפגעה זה עלול לקצר מעט את תקופת הפוריות לפי מה שקראתי. אבל לא לפגוע.

קחי בחשבון שגם אם הם כותבים שהשחלה התאוששה תמיד יכול להיות שכן היתה איזשהיא פגיעה, וגם מי שלא עברה שום תסביב עלולות להיות לה בעיות פוריות.. כך שיש איזה משמעות לזה אבל היא מוגבלת יחסית.

לגבי פגישות - אולי אולי רק אם זה זה נעשה רציני מאד. ככה ממש לפני אירוסין. וגם לגבי זה לשאול רב. אם במכתב מבית החולים כתבו שהשחלה ניצלה אז יש מצב שאין בכלל צורך להגיד. אפשר לספר, כבדרך אגב, ולומר שהיא ניצלה. שלא ישתמע מזה שיש חששות.

שנגעת בליבי, ואני מקווה שתמצאי את הפיתרון הנכון לך

להיות מובכת ממשהו בגוף, זו הרגשה מתסכלת ומוריד ביטחון עצמי.

תכף יבואו מבינות דבר

אל"ף טוב שאת מודעת לבעיה ורוצה לטפל בה. הבעיה שלך היא לא השיעור, שיעור היתר הוא סימפטום של הבעיה האמיתית - ההורמונלית. האם האנדוקרינולוגית אבחנה אצלך שחלות פוליציסטיות (PCOS)? אם כן תזונה ופעילות גופנית מאד עוזרים, באפן כללי מה שטוב לסכרת טוב גם לPCOS. את יכולה לפנות אלי באישי גם בקשר לאיזון טבעי, אולי אוכל לעזור לך.

בי"ת בקשר לבעלך - הוא יכיר רק את הגוף שלך, ומה שיש בגוף שלך יהיה טוב בשבילו. כמובן בתנאי שאת תמצאי חן בעיני עצמך. אז תתמקדי בלאהוב אותך כמו שאת כרגע ולא את איך שלדעתך היית צריכה להיראות. זו עבודה לא פשוטה אבל משתלמת, בכל מקרה צריך לעשות אותה - אם לא עכשיו אז סביב היריונות, לידות ובכלל.

א. את צודקת שהבעיה האמיתית היא ההורמונלית אולם מבחינתי הסימפטום שלה- שיעור היתר זו הבעיה שאני צריכה להתמודד איתה.. ב"ה לפי מה שהרופאה אמרה, אין בעיות אחרות- נוספות כתוצאה מחוסר האיזון ההורמונלי. 

יש לי הפניה גם לאולטרא סאונד..

ב. קשה לי עם האמירה הזאת

אני לא יכולה לאהוב את עצמי כפי שאני כרגע. אני פשוט לא אוהבת את זה

אולי זו דוגמא לא ממש טובה-- כמו שאני לא אלבש בגדים שלדעתי לא מחמיאים לי, כך לא אהיה עם "תוספות" שגורמות לי להיות פחות יפה

ויש בגוף שלי דברים שאני פחות אוהבת- אבל חיה עם זה יותר בשלום.. עם השערות אני פשוט לא יכולה

זה הפתרון הכי טוב בעבורך ( חוץ מהאפשרות לטפול הורמונלי למנוע צמיחה מחודשת ולהאט את קצב הצמיחה)

זה אמנם יקר, אבל משתלם

בדרך כלל רואים תווצאות די מהר וההרגשה שלך תשתפר פלאים

אל תחכי לרגע האחרון, תתחילי את התהליך בצורה חכמה ומושכלת ולא מתוך לחץ ( שהנה זה מגיע ומה יהיה....)

אני עשיתי ואני מכירה המון המון בנות ונשים שעשו ועושות וכולן מרוצות

ויותר מזה, חבל שלא עשיתי בתור בחורה ורק בתור אישה

בהצלחה!

אני מתכננת לעשות הסרת שיער בלייזר

אבל זה לא יהיה אפקטיבי ללא טיפול הורמונלי במקביל.

הלייזר לא יסיר את השיער לצמיתות. הוא יחזור שוב ושוב. ככה הרופאה אמרה

אולי יהיה פחות, יכול להיות

אבל לא ייעלם לגמרי

לכן אני מאוד רוצה לשמוע על טיפול טבעי במקביל

אם השילוב הגנטי שגורם לשיעור היתר לא נעוץ עמוק מדי במבנה הגנטי, טיפול הומאופתי רגיל יכול לשנות את המצב.

ויש גם צמחי מרפא שיכולים לאזן כמו טיפול הורמונלי. הם לא יגרמו שינוי כללי כמו הומאופתיה, אבל יהיה לך פיתרון יעיל וטבעי.

את צריכה לפנות למישהו מקצועי בתחומים האלו.

אבל שיהיה בהצלחה

לא אהבתי את האמירה של הרופאה שלך. חוסר האיזון הוא הבעיה עצמה, וצריך לפתור אותה.

בהצלחה!

על השאר קשה לי לענות כרגע, אולי בהמשך. אני רק אגיד שהגוף נושא על עצמו כל מיני תוספות עם הזמן שצריך להתמודד איתן בשלום: שומנים, סימני מתיחה, צלקות שונות.

שנזכה לאהוב את עצמנו ואת זולתנו ולהיות בריאים.

קודם כל, לגבי העניין ההורמונלי:

ייתכן שכדאי לך לקחת גלולות לכמה חודשים וזה יכול לשפר את המצב גם הלאה, אחרי שתפסיקי לקחת. מאד ממליצה לך לברר עוד, ללכת לעוד רופא מומחה, אפילו פרטי. כדאי לשמוע מכמה רופאים.

תגידי באיזה אזור את גרה והבנות החכמות יכולות להמליץ על רופאים.

(רק מספרת לך שלי היה בלגן גדול בגיל ההתבגרות, לא עשיתי בדיקות דם אבל הגעתי עם איזה עניין לבית חולים ושם "צעקו" עלי למה לא סידרתי את המחזור. לקחתי גלולות אחרי כן במשך חודשיים בלבד וזה קצת נירמל לי את המחזור לכמה שנים קדימה. ובהמשך זה התנרמל קצת עם הגיל. אז לפעמים כדאי. ודווקא אם מתארסים וכבר לוקחים גלולות זה הכי קל - יותר קל לתכנן חתונה, אין את הלחץ של רוב הכלות שצריכות להחיל עם הגלולות אחרי האירוסין..  בקיצור, תלכי להתייעץ עם עוד רופא ואל תשללי מראש).

עכשיו לגבי השיעור:

אני מה זה מבינה אותך!!

היתה לי בעיה באזור מסוים בגוף וכל כך התפדחתי. סיוט. אפילו התביישתי כשהייתי צריכה להראות את זה לגברת במכון הלייזר..

אבל אחרי שטיפלתי התחלתי לאהוב את הגוף שלי. אם את סובלת מזה אני לא רואה טעם לנסות "לקבל את עצמך כמו שאת". היום זה כל כך נפוץ, כל מי שאני מכירה עושה לייזר לפחות בחלקים מסוימים.. והרבה גם עושות בכל הגוף. הבחורה שעשתה לי את אחד הטיפולים אמרה לי שעשתה בכל הגוף ויש עוד הרבה כמותה. אז אל תהססי!

לגבי המחיר: אני מניחה שמה שהציעו לך זה מחיר לסדרת טיפולים שלמה. אישית לא רציתי סדרה כי זה להתחייב למקום מסויים לכמה שנים. ואולי יהיה זמן שלא תרצי לעשות, אולי תחכי להשפעה של גלולות בין טיפול לטיפול, אולי תתחתני ותעברי דירה.. אולי תגלי שיש מכון יותר מוצלח..

בקיצור אני לא אוהבת את הרעיון שמשלמים מראש.

אישית אני עושה אצל אסתי טראובה, אפילוג'יק, זה בירושלים ליד הר נוף. כבר שנתיים לא הייתי שם..

עשיתי מרווח של שנה בערך בין טיפול לטיפול. רק בטיפולים הראשונים עושים צפוף למיטב הבנתי, כי אז עוד חוזר יותר שיער. אחרי שהשיעור טיפה נרגע עדיף למשוך את זה על הרבה זמן, ככה את נהנית מזה לכמה שנים. לפחות ככה אצלי.

ואני משלמת על כל טיפול בנפרד! לא משלמת מראש על כלום!

יכול להיות שזה יוצא כביכול יותר יקר, אבל אם אין לך עכשיו את הכסף הרי לא תקחי הלוואה בשביל לשלם על משהו מראש לכמה שנים, וגם את לא יודעת - אולי לא תצטרכי לעשות את כל הגוף הרבה פעמים, אולי תעשי בהמשך רק חלק כי המצב ישתפר..

בקיצור תבדקי אפשרות לשלם על טיפול בודד או נגיד על שלושה, לא על שמונה או כמה שמציעים לך.

בהצלחה רבה, תעשי את זה בהקדם וזה ישמח אותך מאד בעז"ה.

אני מודה לכן על כל הרצון לעזור.. (ההודעה מכוונת לכלל המגיבות כאן בשרשור)

אני מקווה שאני לא פוליציסטית (עוד לא עשיתי אולטרא סאונד, לא יכולה לומר בוודאות...)

שאלתי את האנדוקרינולוגית כשהייתי אצלה אם לאנדרוגן הגבוה יש השפעות נוספות מלבד השיעור (כמו בעיות פוריות), היא אמרה שלא.

אם יש כאן בנות נוספות בקהל שמתמודדות עם אותה בעיה ויכולות לשתף בדרכי פיתרון אפשרויות אותן ניסו אשמח לשמוע! חשוב לי לשמוע כמה שיותר המלצות, אני לא רוצה להתחיל משהו ולהתאכזב...

אמנם כבר טחנתי פה על זה, אבל חוזרת - את לא מדמיינת כמה בנות עושות לייזר וגם בכל הגוף.

זה ממש שינה את המראה של בנות בעשורים האחרונים.

חלק מזה שאת חושבת שאת שעירה מאד הוא כי רוב הבנות חלקות מאד כי הרוה מסירות שיער.

ולגבי מה שאמרו שזה לא יעיל לפוליציסטיות -

קודם כל באמת לא ברור אם את פוליציסטית, וחוץ מזה, הכללות הרבה פעמים לא נכונות, ולא כל הפוליציסטיות הן באותה רמה ואותם תסמינים. ופשוט אין משהו יותר מוצלח מהלייזר. גם אם היהי קצת פחות יעיל מהממוצע זה עדיים הפיתרון האולטימטיבי לשיעור.

שעווה דווקא מאד לא מומלצת, היא גורמת לפעמים לשיער לחזור מחוזק. ובמיוחד שלא תעיזי לעשות שעווה חמה בפנים! לחברה שלי זה עשה צלקות!!

אםשר לעבוד עם אפילציה (מחט חשמלית) בעוצמה נמוכה. יהיה צורך לחזור על הטיפולים אבל זה די יעיל. בעוצמה גבוהה גם זה עלול להשאיר סימנים, במיוחד באזור השפם. לא בטוחה שלא כדאי לייזר בפנים, זאת שאלה של כמות.

דרך אגב שכחתי לכתוב לך שגם אני עשיתי קצת בעורף - לתקן את קו השיער. ואז חברה שלי התלהבה מזה ועשתה גם, ואז גם אמא שלה, בת ארבעים או חמישים, התלהבה ועשתה גם אחרי ששנים לא אהבה את קו השיער בעורף.. בקיצור גם זה נפוץ. לייזר היה שם סופר יעיל, טיפול או שניים וחסל.

בהצלחה.

בהריון שלה לקחתי דיקלקטין עד הלידה וגם היום אני חיה על הכדורים האלה (4 ביום, בכל זאת מקיאה לפעמים.. ורוב הזמן עדיין יש בחילות למרות הכדורים) ככה שאי אפשר לוותר עליהם, בלי הכדורים אני מקיאה כל רבע שעה-עשרים דקות עד לאשפוז..

בעיקרון הייתי חלשה ממש בתחילת ההריון וניסיתי לגמול ללא הצלחה, ביום שהייתי חייבת להתחיל דיקלקטין, הפסקנו הנקה, היו כמה לילות קשים של בכי ונסיונות להביא כל מיני תחליפים (סירבה לתמ"ל..) אבל אחרי כמה ימים היא הבינה, היום כעבור חודש ב"ה נרדמת רק עם מים.

כנראה בגלל שכשניסיתי לגמול בימים הראשונים היא ידעה שאחרי חצי שעה של בכי אוותר ואניק אותה, אבל מרגע שהתחלתי דיקלקטין היא פשוט הבינה שאני לא אוותה ולא אניק, אז זה מה שעזר לגמילה.

לי גם לא היו בחילות כשהנקתי בהריון אבל אני לא בטוחה שזה קשור..

אבל משהו חשוב- הרופאת נשים אמרה לי להפסיק להניק כי כל פעם שיש גירוי לפטמות זה מקווץ את הרחם= צירים...

אבל אני ממש סובלת מבחילות והקאות בהריון.

הריון ראשון סבלתי מאוד עד שהתחלתי לקחת דיקלקטין שמונע הקאות אבל לא בחילות, במינון של 2 כדורים עד הלידה.

בהריון הזה ניסיתי לגמול כשגיליתי על ההריון כדי שלא אתעייף מידי, אבל היא סירבה להיגמל, ביום היא קיבלה כבר רק פעם אחת כשחזרה מהמעון אז את זה הפסקתי, ובלילה המשכתי להניק כרגיל, נרדמת רק עם הנקה ומתעוררת כל 3 שעות בערך לינוק..

ברגע שהבחילות התגברו וההקאות התחילו לקחתי דיקלקטין ומאותו לילה גמלנו סופית.

ומה אני אוהבת שמנו מוזיקה מרגיעה וביקשתי ממנה שאני לא רוצה לשכב כי מאד כואב לי.. היא הסכימה ועשתה לי מוניטור בעמידה.. אחרי כמה דקות נכנסה הרופאה והתחילה לצעוק היא חייבת לשכב על המיטה היא לא לידה רגילה בכלל היה עדיף שתעשה ניתוח זה סכנה שתשכב לפי הנהלים ותחברי אותה כמו שצריך הקשבתי לה לא היה לי כבר כח להתווכח  אני רואה שהמיילדת קצת לחוצה יש האטות ושינויים במוניטור מחליטות לפקוע את המים בציר הבא היא מכינה את המחט אנחנו מתכוננות ובצי ר הבא המים בוקעים לבד פתאום יש מן לחץ כזה שמשתחרר אבל היא אומרת שאני חייבת הרגע ללדת ואני רואה שהיא לחוצה היא קוראת לרופאה ושתיהם עוזרות לי .בציר הבא אני לוחצת כמו שאומרים לי ובאמת אחרי כמה שניות אני שומעת בכי מתוק לא האמנתי שזה קורה כ"כ מהר.. הייתי בחדר לידה בסך הכל רבע שעה.. הבנתי את הלחץ שלה חבל הטבור היה מסובב סביב התינוק וזה הלחיץ אותה.. בשעה 6:00 בבוקר נולד המלאך שלי שבאמת קראתי לו מלאכי וזה היה האושר הכי גדול שלי לדעת שהיה חשוב לי ללדת אותו וידעתי שאני מסוגלת.. ונשלח לי מלאך משמים המיילדת המדהימה שלי שהיה חשוב לה מאד שאצליח..  אחרי הלידה תפרים קטנים ולא איכפת לי העיקר שילדתי אותו זה ההרגשה הכי עוצמתית שיש.. לראות את המלאך שלי מחובר אליי לאורך כל הדרך הרגשתי שאין מספיק יחסשלא מתייחסים לא לוקחים ברצינות שכנעו אותי ללכת הבית. טוב אז בבוקר נשחרר אותך.. אבל היתה לי התחושה שהיום אני יולדת.. המיילדת היתה הפיצוי שלי לכל היחס שלפני אחרי זה נכנסה הרופאה ואמרה נו ידעתי שתלדי רגיל.. 

שהיית קשובה לעצמך וידעת מה צריך בכל שלב.

מזל טוב!

ואיזה שם מקסים ומלא משמעות נתת לו.

איזה מעצבן היחס הזה

ושאלה הרי בפתיחה 4 נכנסים לחדר לידה?

למה לא הכניסו אותך?

אבל היה שווה בשביל ללדת רגיל לא?

ודווקא אני ראיתי מישהי שבכתה שם

והיתה בפתיחה 2 והכניסו אותה לחדר לידה

כנראה היה שם עומס לא?

וואו ממש חיבוק גדול ממש לא יפה ככה להתיחס.

ושוב אני אומרת שזה מוזר

כי הייתי שם פעמים והיה יחס מקסים

ואולי בכלל לא מצמצמת והיו בטוחים שאת לא בלידה

אבל זה מוזרר.

ושוב חיבוק

כנראה לא הייתי נראית מספיק סובלת בשביל שיקחו אותי ברצינות ומה גם שלא רציתי להיכנס לחדר לידה מוקדם ואז יעברו כמה שעות ויתחילו לשגע אותי על ניתוח וכאלה..

מבחינת הצוות אחרי הלידה המקום מקסים ונהדר ומילדת מהממת.. הם פשוט מפחדים לקחת אחריות יותר קל לנתח וזהו..

אהבתי, שידעת להלחם על מה שאת רוצה ויכולה, וידעת להרפות כשצריך כמו שבסוף כן הסכמת לשכב...

חשבתי עלייך ועל הסיפור הבלתי-רגיל שלך כמה פעמים... שמחה ממש לראות שהכול הלך לפי הרצונות והאמונה שלך!

שתרווי הרבה נחת מילדייך, ושתזכי לעוד ילדים בריאים וללידות טבעיות ובריאות ובלי תפרים בכלל!

זה מקל מאד על הכאבים ומרגיע יכול להיות שגם מזרז מה שבטוח שבצירים המתקדמים כמעט לא מרגישים כלום בקודמת שלי נכנסתי בפתיחה 4 למקלחת ישבתי שעה ואז התחיל ממש לכאוב קראתי למילדת שהיתה איתי בדקנו והיא אמרה פתיחה מלאה 10 דקות וילדתי צריך לשים לב...

תבדקי שאין לו שערה כרוכה סביב האצבע ביד או ברגל 

או שהגדם של חבל הטבור נתפס בבגדים.

זה נשמע כמו משהו שעשוי להוביל לצרחות כאלה...

בהצלחה והרבה נחת וכוח!