פורום הריון ולידה (עמוד 3951)

אמרו לי שאני אראה את זה במשכורת הראשונה.. אצלנו קיבלו בתחילת החודש (1.7)

ואם את מקבלת הבראה אחרי דמי לידה אפשר להגיד בקשה לתשלום הפרשים

דמי לידה

 

מקווה שלזה התכוונת

הם בעצם לוקחים את הדמי הבראה, מחלקים ל- 12 (חודשים)

ואז את הסכום שיוצא מכפילים ב-4 כמעט (שזה התקופה של חופשת הלידה)

 

ככה הסבירו לי,

והלוואי שאני טועה (לטובתנו,היולדות כמובן )

דמי הבראה זה סכום שמשולם בתשלום אחד אך הוא משולם בעד זכאותך המצטברת- שהיא לפי חודשי העבודה שלך ןולכן ביטוח לאומי מחלק את הסכום בצורה ליניארית ל12 חודשי השנה כך שרק החלק היחסי ששייך למשכורות לצורך חישוב הגמלה יחושב.
כך גם מי שחודש יוני או יולי לא נכלל בחישוב שלה- לא מפסידה את החלק היחסי הזה רק שהיא צריכה להגיש על כך תביעה נפרדת

כי כשקבלו ביולי שנה שעברה עבדתי אז רק 7 חודשיים?אז מחלקים את זה לשנה וחצי או רק לשנה,?
תודה רבה רבה לכל העונות!!!

למיטב ידיעתי הזכאות היא שנתית ומחלקים ל12 חודש

את תקבלי עבור שנה וחצי

חבל לריב מעכשיו איפה ואיך תהיה הברית. בעזרת ה' שתהיה בזמנה. אבל אם לא?

חבל להתאמץ מעכשיו להחליט איפה להיות אחרי הלידה, אולי פתאום יתחשק לך ללכת הביתה.

 

ברור שאת קובעת! את ילדת! ואת המחליטה על עצמך! אבל עדיף לך במנות קטנות לבקש כל פעם התחשבות רגעית.. ואז הוא לא ירגיש כאילו את מבטלת אותו ואת רצונותיו..

 

וסתם מנסיוני האישי.. יש דברים שאני מתפשרת עליהם, כמו לדוגמא מיקום הברית והסגנון.. מעדיפה להחליט על דברים שחשובים לי יותר כמו לאיפה הולכים אחרי השחרור

 

בהצלחה!! ואל תשכחי שהוא מאוד מאוד מתרגש ומאוד מאוד לחוץ.. וממש ממש מפחד.. שהוא ורצונותיו יעלמו..

קודם כל אני מחזקת אותך שבכל המתחים והחוסר הסכמה את לא מאשימה אותו לרגע ואת פשוט מציגה את הדברים כשתי דעות שלא נפגשות יחד.
זה מאוד לא ברור מאליו כשאחד הצדדים הוא הצד שלך ואת מסתכלת בצורה כל כך הוגנת ולא שיפוטית. באמת כל הכבוד ממש!

שנית, בקשר ללינה אצל אמא שלו, אחרי לידה (בעזרת השם שתגיע בזמנה ובקלות) את נכנסת לתקופה שנקראת משכב לידה.
בתקופה הזו חשוב מאוד מאוד לנוח ו"לשכב" כמה שיותר. זה חשוב לבריאות הנפשית של האמא, חשוב כדי שהגוף יתאושש מהטראומה של הלידה וחשוב ליצירת קשר עם התינוקי החדש.
תנסי להסביר לבעלך שאצל אמא שלך בבית אם תשכבי ותנוחי עם התינוק 90% מהיום זה בסדר גמור כי זו אמא. לעומת זאת אצל חמותך (אפילו שתהיה הכי מדהימה ומבינה בעולם) תסבירי שאת תרגישי שלא בנוח לשכב ולנוח שם כל היום. זה ממש קריטי שתנוחי ותרגישי בנוח איפה שתהיי אחרי הלידה.
אפשר לוותר עבורו בנושאים אחרים.
למשל בחדר הלידה באמת לבקש ממנה להגיע ולהיות ליד החדר (גם כאן את יכולה להסביר שבחדר לידה לא כל הלידות הן כמו בחלום, רוב הנשים מגיעות לסיטואציות מאוד שונות ולא נינוחות בלשון המעטה ולא היית רוצה שהיא ממש תראה אותך בסיטואציה הזו.) ומבחינתך זה שהיא תהיה בחוץ זה ממש לא נורא וזה רק ללידה הראשונה, אח"כ תוכלי לתת לה בשמחה את תפקיד הבייביסיטר ולומר משהו בסגנון "רק עלייך אני סומכת שאני אוכל להיות בראש שקט בחדר לידה ולדעת במאה אחוז שהילד בסדר".

עוד רעיון, אפשר ללכת לקראתה במשהו נוסף, לאחר הלידה בע"ה כשצריך לבחור שם תבחרו 2 שמות שאתם מתחברים ואוהבים ולתת לה להחליט מה יהיה השם מבינהם. זה מאוד מאוד מרגש לסבתא ומחבר אותה בדרך סמלית ללידה ולילד לכל החיים.

אבל הלכתי מאוד מאוד רחוק רק בשביל שתדעי שיש עוד המון פתרונות ודרכים להתגבר על אי הסכמות. די לצרה בשעתה. בעזרת השם שתהיו תמיד בשלום בית, שתזכו להרחיב את המשפחה מתוך שמחה ונחת.

בהצלחה!

לק"י

גם לא לשבת ליד הדלת.
ולא חושבת שצריך לפצות על זה.

הוא יראה אותך בהריון
יקלוט את החוויה
והכל יהיה אחרת..
עכשיו מבחינתו זה משו טכני..חבל לך בכלל להתייחס לזה..פשוט תצחקי..חכי ..אין לי ספק בכך.

יש דברים שכדאי לגשר עליהם מראש..

אבל רק היא יכולה לדעת ולהבין את החששות שלה ומה היא צריכה לעשות

אני מכירה חמות שנפגעו מאוד מאוד וזה השפיע על היחסים בין הבעל לאישה בסוף.
כל אחת באופן אינדווידואלי יודעת מה הכי נכון לסיטואציה שהיא נמצאת בה

ותאמיני לי שזאת הגישה הרווחת אצל יועצי נישואים בכל מה שנוגע ללידה 

שהוא באמצע. הכי טוב לא לספר שהולכים ללדת ואם במקרה יודעים שנסעתם תגידי לעשות מוניטור שזה מה שבדרך כלל עושים לפני לידה .

גם אני תכננתי ימבה דברים
.
ואז יצא כיפור..שבת והרבה דברים לא היו בשליטתי.
לא הייתי אצל אמא חסרתי ישר הבייתה.
בניגוד לכל ציפייה אפששרית


כמו שנאמר האדם מתכנן ואלוקים צוחק דח..

עכשיו את צריכה להיות רגועה ושלווה כדי שתצליחו להיכנס להריון.כשתחוו יחד את ההריון ותהיו שותפים לדבר הזה אז יהיה לכם הרבה יותר קל להבין אחד את השני ולהתפשר בהתאם.

לא יודעת כמה זמן אתם נשואים. כל הקשר עם הצד השני מתבסס עם הזמן. ברור שעוד 8 חודשים זה ירגיש אחרת מעכשיו.


חוץ מזה, אתם עוד בכלל לא שם. לדבר עכשיו על מה יהיה בלדה כשעוד לא ידוע על הריון נראה לי מוזר קצת. מוקדם מדי.
דווקא ברית אולי טיפה יותר רלוונטי. וגם לדמיין שמות כי אפשר להתארגן מעשית לדברים. ואם צריך לחסוך לקראת תמיד טוב להתחיל מוקדם. ואני מניחה שתמיד צריך לחסוך לקראת...

איך תרגישי, ומה יהיה לך נוח אז, ומה היית רוצה שיקרה ומה הוא ואל תשכחי שהוריו והוריך גם עם רצונות משלהם בנושא, נראה לי טיפה מוקדם.
בשלב זה את העלת תמונה. הוא העלה את התמונה שלו. מעניין לגלות כזה פער. טיפה מלחיץ אולי גם, אבל יש עוד לא מעט זמן להגיע למסקנות.

לצורך העניין לצוותי היה ברור שהיא צריכה לבוא. לי היה ברור שהיא לא צריכה לבוא. גם לא כדי לשבת בחוץ.
כששוחחנו על זה גיליתי שמה שקיים היום בבתי חולים שונה לגמרי ממה שהיה כשהיא ילדה (אולם גדול עם וילונות בין יולדת ליולדת... ברור למה הבעל לא נכנס. שמחה שלא הייתי צריכה ללדת בתנאים האלה...) והיה לה הרבה יותר ברור למה יש מקום לנוכחות של בעלי איתי. (+מגבלות הלכתיות בנושא בשלבים השונים... גם את זה תרצו בטח לברר בבוא העת) ולמה הנוכחות שלה פחות רלוונטית... למרות שעדיין היא תכננה לבוא.

ומה קרה בסוף?
1. לידה בשבת. נודע לה ולכולן רק אחרי...
2. לידה מהירה. סיפרנו שנכנסנו לחדר לידה. ולא הרבה זמן אח"כ כבר הגיע הסיפור על הילד שזכינו לו.
3. לידות הבאות הדיון הוא על מי יהיה עם הילדים כשאנחנו ניסע לבית חולים...

ה' סידר לנו מה שהתאים. רבות מחשבות בלב איש...

קראתי בפייסבוק כל כך הרבה סיפורים על נשים שלמרות שניסו לרמוז בעדינות לחמות שזה לא מתאים והיו מקרים שהבהירו היא עדיין הגיעה בלי להודיע..

וומכמה סיפורים שחלקם אני מכירה במציאות נוכחות של מישהו לא רצוי בלידה עוצר ומעכב ומשבש את הלידה!!!! 

אז זה דבר שחשוב להיות בו ברור לכל כיוון..

ואם אי אפשר אז להגיע להסכמה שלא מספרים שמגיעים לחדר לידה בכלל..

או כל פתרון אחר...

יכול/ יכולה להיכנס בכל רגע זה ממש אבל ממש פוגע בלידה. זה מכניס את היולדת למתח וסוגר מאוד את השרירים למטה..
אני יכולה להגיד לך שגיסתי רצתה ללדת לבד, רק עם בעלה אבל איכשהו נודע לאימא שלה (שהיא אדם מאוווד לחוץ) ולקח לגיסתי 3 ימים עד שהיא ילדה!!!! והיא לגמרי אומרת בפה מלא שזה פשוט הכניס אותה למתח נוראי.

נשמע שבעלך לא מבין כ''כ בהריון ולידה (וטוב שכך.. כל דבר בעיתו ובזמנו), הוא לא מספיק מבין איפה המקום שלך, היולדת, ואיפה המקום שלו. התפקיד שלו זה רק לעזור ולתמוך בך. לידה זה לא רק פיזי זה גם המון המון נפשי ורגשי. אין מה להתעצבן עליו כי הוא באמת כנראה לא יודע.
אני מציעה לך כשתהיי בהריון בע''ה תלכו יחד לקורס זוגי הכנה ללידה, כדאי שתגידי קודם למדריכה את הגישה של בעלך והיא תכוון אותכם. יש עוד המון דברים שחשוב שהבעלים הטריים ילמדו לקראת לידה וזה חוסך המון עגמת נפש. למשל, אנחנו בזמנו גם עשינו קורס כזה והמדריכה דיברה על ההורמונים שאחרי הלידה, היא אמרה לבעלי- אחרי הלידה היא תבכה המון ובלי סיבה, אתה לא תבין מה יש לה-, היא צריכה להיות הכי שמחה בעולם! יש לכם תינוק חדש.. אל תנסה להבין, פשוט ככה זה אחרי לידה וזהו. ובאמת מזל שבעלי שמע על זה לפני הלידה אחרת הוא ו(גם אני) היינו חושבים שהשתגעתי .. מצבי רוח, כאבים, הנקה וכו'.. כמה שיותר ללמוד לפני-יעזור לכם לתאם ציפיות ביחד בלי התנגשויות.

וגם את יכולה להסביר לו שלידה זה לא כזה דבר נעים.. את יכולה גם לצרוח ולהשתולל מכאבים בחדר לידה וזה לגיטימי גם אם את מאוד עדינה וביישנית, והמראה שלך לא יהיה מלבב במיוחד, אז זה ממש לא נעים אם חמותך תהיה אפילו מחוץ לחדר. וגם אחרי לידה את רוצה להיות עם פיג'מה כל היום ולהתפנות בשירותים בלי שחמותך תיכנס אחרייך.. ועם ההורמונים שפתאום בא לך לבכות בלי סיבה וולא יהיה נעים שהחמות תבוא ותשאל מה קרה? בקיצור, הבנת את הרעיון ואל תדאגי, אני בטוחה שזה יעבור לו...

אז הינה. לע"ד. אין כללים על מה לדבר ומתי.
מרגיש לך שאת צריכה לדבר על זה ולתאם ציפיות דברי . זה בסדר.
נשמע מדברייך שיש ציפייה ואפילו כמיהה לילד. וזה מקסים.
חשבתי עלייך הרבה כי רציתי להסב את תשומת ליבך לנושא מאד חשוב. בקשר שלכם . ובשיח שלכם.
שבו ותדברו. תחשבי על זה קודם לבד. ותכיני את הנושא. "איך אנחנו כזוג מקבלים החלטות"
עזבי רגע את כל הנושא הקודם. ותחזרי כאילו ...אחורה. לנושא קבלת ההחלטות.
אם תלבנו ותתאמו בינכם איך אתם מקבלים החלטות לדברים שקשורים אליכם כזוג . הרבה מהדברים שהעלת יפתרו.
הוא שונה ממך מעצם היותו גבר. ובעל בחירות שונות משלך אולי. ואת שונה מעצם היותך אישה . וגם לך יש בחירות משלך . מצד שני... אנחנו זוג עכשיו. כלומר אנחנו "אחד"
מה משמעות האחד הזה? שבו תחשבו יחד.
עם השנים גיליתי . שנכון שיש לי רצונות שונים משלו . אבל יש לי בנוסף לזה גם רצון חזק שיהייה לו טוב. שהוא יהיה שמח כי כשטוב לו טוב גם לי. אנחנו אחד. אנחנו ככ מושפעים זה מזו ולהיפך.
כשמגלים בעצמנו מה משמעות היותינו לאחד. אז יש דברים שהרבה יותר קל לנו לוותר בהם . פתאום משהו שהיה עקרוני בשבילי . מקבל פרופורציה אחרת כשאני מבינה שהוא יגרום צער לחצי שלי. או סתם אי נוחות וכן להיפך. יוצא מצב ששני בני הזוג רוצים להתחשב אחד בשני . כי ההבנה שכשנתחשב יהיה לנו טוב ביחד היא חזקה.
וכשיש ילדים וטוב להורים זאת עוצמה. זה מדהים לראות את זה.
בהקשר לנושא הספציפי שהעלת. לא לפחד!!!!
אחד הדברים שמן הסתם יעלו לכם . . הוא גם " איך אני מקבל החלטות לבד" לעומת "איך אנחנו מקבלים החלטות כזוג". ומן הסתם יעלה גם העניין של אני מקבל החלטה אחרי שיש לי את כל הנתונים לפניי. את כל הידע בנושא. נטיית הלב שלי . היכולות הפיזיים שלי ועוד ועוד. אני מניחה שתגיעו למסקנה. שבשלב הזה אין באפשרותכם לקבל הכרעות בנושא ההתנהלות של הלידה או התקופה שאחריה. פשוט משום שאין לכם מספיק נתונים . וכשיגיע הזמן הנתונים יתבהרו וזה יהיה יותר פשוט לכם וברור לכם. עם מה אתם מסוגלים להתמודד ועם מה פחות. מבינה?

באמת עצתי לכם היא לחזק את הרגשת " האחד " וה"יחד " שלכם. ולדבר על ה...כל.
רק להשאיר את קבלת ההחלטות לזמן שיהיה לכם בו את כל מכלול הנתונים.
מקווה שה צלחתי להביע את עצמי בבהירות.
אם משהו לא מובן מוזמנת לשאול.
בהצלחה רבה.

לפי 3 חודשים אחרונים או 6 אחרונים- הגבוה מבין 2 הממוצעים.
מחשבים רק את החודשים השלמים, למשל אם ילדת באמצע דצמבר החודש הזה לא נכ ס לחישוב

האם אני אמורה לקבל חצי מדמי הלידה או דמי לידה מלאים (3 חודשים)??

קיבלתי רק חצי ואני לא מבינה למה, באתר של ביטוח לאומי כתוב שמי שעבדה יותר מ6 חודשים זכאית לדי לידה מלאים... אשמח לשמוע מנסיונכן!

תסתכלי בקישור מה כתוב

דמי לידה - אמהות | ביטוח לאומי

אולי להפגש איתו בחצר אם אפשרי לו לצאת

וממש חשוב לי לבקר אותו.. 😔

ובמחלקה עצמה

בד"כ יש איפה לשבת

אוף, תודה!

נסי למצוא לה בייביסיטר שיהיה איתה בבית לכמה שעות
או שיהיה איתה מחוץ לבי"ח ותבקרי בנחת

את לא רוצה שהיא תידבק בכל מיני חיידקים לא עלינו.

תודה לכולן..

תנסי אולי לדבר איתו בשיחת וידאו,
כל הכבוד שזה היה חשוב לך!

להניק, להניק להניק...

מבינה אותך זה סיוט... ולשים לב שהתינוק תופס נכון.
אני באיזה שהוא שלב שמתי כרוב כי כאב לי בטירוף ולא האמנתי שהחלב יגמר לי בגללו... אבל אם יש לך נטיה שהחלב נגמר אז לא כדאי להסתכן.
לי היה גודש מהיום השלישי עד ליום השביעי.. רפואה שלמה!

1. לדעתי נשמע תקין.
2. קודם כל להניק, דבר שני אפשר לשאוב (לא יותר מדי, זה בעצם אומר לגוף שהתינוק רוצה עוד... והגוף ייצר עוד) דבר שלישי אפשר לשים קצת כרוב . גם זה ממש בזהירות את לא רוצה לייבש לגמרי את החלב! אפשר לנסות לשים קומפרסים חמים/ מקלחת חמה, ולסחוט קצת ידנית, זה יכול להקל על העומס...
החלמה מהירה לשניכם!

לכן כבר לא מטפטף

מה המשמעות של הסימן הזה: ^^^ ?

זה הריון ראשון שלך?

ירגיע אותך שזה נורמלי?

אנחנו מתחבאות לעצמינו גם-ולא מכירות תעצמינו.

תגידי לו שזה לא אישי נגדו זה ההרומונים

והחום..

מנסה להאמין שזה נורמאלי אבל זה קשה ראות את זה ככה..
מה נורמאלי בזה ?

מצד אחד כ"כ רוצים את הקרבה מחכות שהבעל יבוא

לשתף אותו וזה

ברגע שהוא בא-

אוי איזה ריח איזה מעצבן הוא איזה לא מבין

ומעיפים אותו

ואז בוכים-למה הוא הלך...

לא ככה?

זה הכי נורמלי להריון

מזכיר לי שחברה שלי היתה בהריון ואיזה לילה אחד גילתה יתוש ענק בחדר השינה. ברחה לסלון ובכתה את נשמתה בטירוף. כשבעלה הגיע לברר מה קרה, היא כעסה עליו שהכל באשמתו והיתוש הזה הגיע בגללו...

 

נשמע ממש נורמלי, יקרה !!! בייחוד בגלל שאת מציינת כמה הוא בעל מקסים ושיש לכם זוגיות טובה ברוך ה' עד השבועיים האחרונים. בגלל מדהים שהוא אמר לך שהוא מסכים ללכת לטיפול. גם גברים שבאמת נמצאים בבעיה אמיתית בזוגיות לא מסכימים כ"כ בקלות  רק מראה כמה טוב  הקב"ה שהביא לך את בעלך

 

אני הייתי מציעה שתשבי איתו ותקדימי מראש שיכול להיות שתכעסי יותר מהרגיל ותהיי הזויה וזה בגלל ההורמונים. אפילו כדאי שתדפיסי טבלה שבה מצויירות עקומות העליה בהורמונים בזמן הריון, כך שתוכלי ממש להראות לו את ה"סיבות" לטירוף.... תפרגני לו כמה הוא בעל מקסים וכמה היה טוב לך איתו עד כה וכמה את יודעת שהכל יחזור להיות טוב ברגע שתתעשתי על ההורמונים !!  ברגע שהוא יקבל קצת הסברים, את תהיי רגועה יותר והוא ייפגע פחות מהקריזות. 

 

בהצלחה

אם הוא עושה בשמחה - זה הכי טוב בעולם !!!

 

אבל גברים הם גברים וכמו שבעלי אומר "אני אוהב שאת מחלקת לי הוראות ברורות, ואז אני עושה בכיף ומרגיש בעל טוב". גברים צריכים בקשות ברורות ולא רמזים. ובכל פעם שאת צריכה תבקשי, הוא לא צריך להבין לבד שאת רוצה.

בקטע הומוריסטי תסכמי איתו על "פרצוף" שאת עושה כשאת צריכה עזרה ספציפית 

שוב באלי לבכות.. כי הוא באמת בעל מדהים ..
ולא נפגע מהיחס הנוראי שלי.. רק רוצה להיות יותר טובה אליו , לא מצליחה...

כמו זבוב כלוא בפנים

או כמו מכונת כביסה שפועלת על  סחיטה

זה מה שיש לך בראש ובפנים לא?

תסבירי לו ככה

זה הורמונים

בגוגל תמונות אפשר למצוא. זה מראה לאורך ציר זמן את האסטרוגן והפרוגסטרון

איזה קשה זה.
איך התביישתי לומר לו בתחילת ההריון כמה הוא מעיק עליי. הייתי ממציאה תירוצים כדי להסביר איך זה שאני מרגישה רע בדיוק כשהוא מגיע..
תדברי איתו. פשוט תחליטי שאת עושה את זה, תקבעי לך מתי- ותדברי.
אם את ממש לא מסוגלת- את יכולה לנסות לכתוב לו במכתב.
זה לא ש*את* נרתעת *ממנו*, זה שהבילבול והקושי שהגוף שלך חווים מבלבלים ומוציאים הכל עליו. ואם הוא כ''כ רוצה לעזור לך, אז בטח שאם הוא ידע את זה זה יכול רק לעזור.

ותתעודדי! זה עובר ממש עוד מעט...

(אני לא חושבת שאתם צריכים ייעוץ. זה נשמע שיא הנורמלי לשלב הזה בהריון. כשהייתי בו גם אני כתבתי פה הודעה דומה וקיבלתי מליון תגובות מזדהות... חבל שלא ידעתי לפני כן שזה עומד לקרות, הייתי מקבלת הרבה יותר בקלות.)

אני בהריון הראשון פירשתי את זה כחוסר אהבה כלפי בעלי וקצת נבהלתי שהאהבה נגמרה מצידי ושיתפתי אותו שאני מרגישה שאני פחות נמשכת אליו וכו' אך בה הוא קיבל הכנה מראש והרגיע אותי שזה בסדר והוא מבין כמובן שאחרי הלידה הכל עבר בה

ברוך ה' באמת בעלי מבין ..
כל הזמן הוא אומר ךי שהוא מבין אותי וזה בגלל ההריון ואז גם זה מעצבן אותי ואני מתעצבנת עליו.. מסכן שלי..
אני רוצה לשנות את זה !!

ואת התסבוך הנשי הזה של
אוהבת ונמשכת אבל ... רוצה מרחק
יחד עם חיבוק אבל.. בלי שיתקרב
שיתן יחס אבל.. בלי מילות חיבה...
ראש של נשים, הן בעצמן לא מבינות את עצמן...

לדעתי, הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות זה לשתף אותו ולהגיד כל מה שיש לך בראש גם אם את סותרת את עצמך, אל תיבהלי, את לא צריכה לתכנן מראש מה לומר, פשוט לשפוך ומותר לך גם לבכות באמצע
אני בטוחה שתרגישי הקלה עצומה אח'כ והרבה מהתחושות הללו כבר יעברו מעצמם אחרי שתפתחי ותדברי.

בעזרת ה' היום אנסה לדבר .. תודה תודה לכן
ממש הקל עליי.. ומבינה שפחות צריכה להיבהל מעצמי

מצטרפת לכל אלו שענו לך שזה נורמלי! את ממש ממש לא מוזרה וזה קורה להרבה ובקיצוניות גם לפעמים... מה שכן, אני חושבת שיעזור לך להבין שזו תקופה מטלטלת מכל הבחינות, את עוברת שינויים בגוף ובנפש ומתכוננת לקראת היותך אם, וזה לא דבר פשוט בכלל...

אל תהי קשה עם עצמך, אבל לטובת שניכם ולטובת הזוגיות, שבו על כוס קפה ועוגה ותפתחי ותרעיפי עליו את כל הטוב שאת חשה כלפיו ותספרי לו בדיוק מה שכתבת פה, שאת מרגישה שאת לא עצמך ומתפרצת עליו בלי סיבה וזה לא אמיתי אלא רק קושי ספציפי עכשוי שבעז"ה יעבור... גם אני הייתי ככה מבולבלת ובעלי הבין אותי ותמך בי גם ככה. הסברתי לו בדיוק איך אני מרגישה כשהוא חוזר וכמה זה מרגיז ושאני נהיית קטנונית וכן, הרגשתי שאני זקוקה להרבה יותר תשומת לב ממנו וסיכמנו שהוא יפתיע אותי כל יום עם הפתעה פצפונת אך משמעותית, שניכר שהוא חשב עלי (פרח, פתק קטן, לסדר משהו כמו שאני אוהבת וכו') וזה עזר לי מאד ונתן לי תחושת ביטחון...

שיהיה בקלות ובנחת ובידיים מלאות ולב שמח לשניכם!

70 לשונות יש ועוד אחת של נשים  

 

הוא יודע אצלי:

לאידעת = כן! פשוט לא נאה לי לומר את זה..

כן = לא!

לא = כן!

ועוד על זה הדרך...

@abc

 

לאידעת= ממש ממש לא
אפשר/ איך שבא לך= ברור שכן מה השאלה

אבל אצלי דווקא הוא פיענח את השפה בעצמו וכל פעם שהוא תירגם אותי - התעצבנתי🙊

אני אחרי לידה ראשונה ופתאום האהבה שלי לבעלי חזרה אליי בגדול..כמעט כל ההריון לא סבלתי אותו..הריח,המגע,האהבה שהוא נתן לי.. לא יכולתי והוא באמת הבעל המושלם.. כנראה שההורמונים משגעים אותנו... אל תדאגי!האהבה תחזור בע"ה!!

דבר ראשון זה ממש הגיוני בהריון יש הרבה קריזות.... לנו עזר לכתוב במקום לדבר ככה זה יותר מבוקר , הרגשות פחות מפריעים וכל אחד יכול לקרוא שוב וככה לא יוצא מצב ששוכחים ונראה שבכל היה לריק או שלא הקשיבו אחד לשני.... חוסך המון מריבות וגורם להעצמה זוגית כזאת ביחד תסבירי לו שבהריון יש דברים כאלה.... ושאת צריכה את העזרה שלו והיית רוצה שיזום... תראי גברים בדרך כלל עושים רק מה שתאמרי הם לא רואים מצב ויוזמים יש יוצאים מן הכלל... אבל זו תכונה של גבר וצריך ללמד אותם לעשות את זה ולהודות להם על כל עזרה שהם נותנים אפילו אם זה חובתם ואפילו אם זה משהו קטן.... לאט לאט וזה עוזר לנו ממש עזר... אל תעלבי אם הוא לא יוזם תעזרי לו ליזום ותראי לו כמה את שמחה במה שהוא עושה . ובקשר לזה שכל דבג מעצבן אותך אם תסבירי הוא יבין שזה קשור להריון ויצליח יותר להכיל... בעצמך אמרת שהוא רוצה שתדברו וזה יפה..... הכתיבה ממש יכולה לעזור כאן....

בלי עין הרע.. תודה לכולם !
באותו ערב יצאנו למסעדה קצת והראתי לו את השירשור והוא צחק עליי שאני מסתכלת על זה בצורה כזאת דרמטית..
והמצב רוח שלי יותר טוב ברוך ה'..

ממש רציתי להציע לך להראות לו את השירשור
בכל מקרה תכננתי להראות את השירשור הזה גם לבעלי... אז... תודה שפתחת אותו

אני מתארת לעצמי..
אני מרגישה עדיין שאני ממש רגישה..
מקווה שנדע להיות יותר בתיקשורת ואיזון

"התקף הורמונים" למשל

ואז הוא ידע שזה זה ולא יבהל

(וגם את לא-כי זה כבר מוכר..)

 

חום אם מלבישים אותם יותר מידי... ההנחיה היא שכבה אחת מעל מה שהיית רוצה ללבוש לכן אם לך חם למרות שאת לבושה בגלל הצניעות והתחושה על תלבישי אותו יותר מזה פשוט שימי לו שכבה אחת דקה (לפעמים אפילו קצרה) ואם יש צורך הוסיפו שמיכה דקיקה... ושימי לב איך הילד מתנהג...

נראה לי שימי לו שכבה אחת דקה וארוכה. אפילו שאין מזגן. ובלי שמיכה.

אם יש מזגן תוסיפי עוד שכבה..

 

אבל זה גם קצת לך... 

יש מגוון דרכים. מאוורר. מפזר קור. כמובן לא ישירות עליו. מן הסתם יש עוד פתרונות. לא יודעת באיזה איזור בארץ את אבל בכל זאת מציעה.

זה מצנן יופי את הבית

שנה שעברה

במקום שיש לחות זה רק יוסיף ללחות

מאוורר על תינוק בן 3 ןחצי חודשים זה בסדר?
אני כל הזמן בהתלבטות מצד אחד חאאאאם נורא ואין לנו מזגן מצד שני אולי רוח ישירות עליו זה לא טוב? אבל כמו שאמרת אם זה לא עליו אין טעם...
מה אומרות?

עליה (ועלי. ישנות יחד) מכסה אותה בחיתול בד.
אותו גיל כמו אצלך.

האויר חוזר בצורה יותר מעודנת. בכל מקרה גם אם המאוורר לא מכוון עליו יש משב רוח בחדר. נראה לי עדיף מכלום.
אצלי יש מזגן. ולפעמים בעיקר בתקופה שאחרי החורף שעוד לא ברור אם מה יהיה מזג האויר אני מעדיפה להשתמש במאוורר בעיקר בשבת דווקא בגלל היכולת להזיז אותו. כדי לווסת את הקור

לא חושב שיש סיכוי שיהיה לו קר

אם את לובשת שרוול ארוך, זה רק בגלל עניין הצניעות, אחרת -- גם את היית לובשת הרבה פחות. עניין הצניעות, לא שייך בתינוק/ת. הבריאות כן שייך.

אבל, יש לי הסתייגות אחת: אם את עם התינוק שלך בחוץ, חשוב שהוא ילבש משהו דק שיכסה את רוב גופו כדי שהוא לא יקבל כוויות שמש. ביום כמו היום בכלל לא כדאי להיות איתו בחוץ בין השעות 9 בבוקר ו- 5 אחרי הצהריים.

 

אם יש לך מזגן, אותו כלל נכון: איך שהיה לך עצמך נעים [אם היית מתחשבת רק בעניין הפיזי, לא הדתי או החברתי]. כך שלא משנה מה מזג האוויר בחוץ, חשוב -- מה מזג האוויר בחדר שבו נמצא התינוק. חוץ מזה, לא כדאי לשים את התינוק ישר מתחת למזגן, כדי שלא יקפא, אלא במקום אחר באותו חדר קריר ונעים.

זה לא צחוק.

שימי לב שהוא לא חם וחשוב להניק הרבה, זה חשוב שיקבל נוזלים.

עדיף ללכת למקום עם מזגן אם יש אפשרות- אצל ההורים

בצהריים אני מרימה אותו מרגישה שהוא חם מדדתי לו חם והיה לו 37.3 זה נקרא חם? יכול להיות שהיה לו חם מידי?

ממליצה ממש בימים חמים אלו להיות במקום ממוזג

זה לא נקרא חום בגיל הזה.
אבל אם הוא חם ממש, מזיע וכד' זה לא בדיוק בריא וכדאי לקרר אותו קצת.

זה יכול להראות שחם לו מידי והוא לא מצליח לקרר את עצמו מספיק...

"ליד הפופיק ובצד" כמו שתיארת. כי הראש למטה והרגליים מקופלות למעלה והגב שלו לאחד הצדדים ובצד הנגדי את מרגישה את הבעיטות אשל הרגליים. ככל הנראה התנועות שאת מרגישה בצד אחד באגן הן של הידיים

במצג עכוז מורגשות תנועות יותר למטה.

כל זה כמובן בעריבון מוגבל, פשוט כך הסבירה לי מיילדת...

 

לגבי איך יודעים בוודאות. לא חייב אולטרסאונד. רופא או אחות מיילדת מנוסים, יכולים לזהות די טוב על סמך מישוש חיצוני של הבטן 

מיילדת ותיקה נגעה בהם ואמרה לי ששתיהם ראש.

אני גם למדתי לזהות שהם התהפכו כי היו לי ממש שינויים בתנועות

הם יכולים להתהפך אפילו בשבוע 36

תקבעי תור לרופא לתחילת תשיעי עד אז הכל יהיה בסדר.

קשה להאריך לפי תנועות.

עובר רוחבי מרגישים את התנועות הצלעות.

בעכוז התנועות הן ממש למטה על השלפוחית...

בראש מרגישים ממש את הרגליים למעלה לפעמים הן בולטות החוצה ואפשר ממש לתפוס אותן.

כן הריון ראשון ואני מתחילה להיות קצת לחוצה, אני חיה כבר כמה שנים בהולנד ופה זה קצת אחרת, עד עכשיו היו לי רק 2 בדיקות אולטרסאונד אז אני מרגישה קצת סימני שאלה, קוראת המון אבל לפעמים זה רק גורם ליותר בלבול. חחח אני מנסה להישאר הכי חיובית ולבטוח בגוף שלי. תודה רבה על התגובות והעידוד

הם רוצות שמישהו כשהוא רגיל לעמוד? או להפך..

אולי ישבנון כמו בבית יעזור?

וגם שם מנסים בעמידה

היה אצלנו בגן ילד כזה והגננת הראתה לו איך היא מנקה עם אקונומיקה 

ומאז פלאי פלאים..

אולי להציע לו סיר לגן.? (אם אפשרי מבחינת הצוות)

בדיוק מקודם חשבתי על האופציה של הסיר, אני אברר עם הגננת אם זה מתאים

אבל אצלה זה בגלל שהחבר הטוב שלה ככה עושה והוא פשוט שכנע אותה גם לא לעשות בגן

זה מעצבןןן
נגיד אצל סבתא או חברה היא כן עשתה
גם בפעם הראשונה בגן בלי טיטול עשתה בסיר שם
רק מאז שאמר לה- לא עושה
ואז כשמגיעה הביתה מפספסת ברגע שנכנסת


מצטרפת לבקשת עצות

לפשפש אותה בדרך מהגן הביתה.
ולדעתי להרפות, זה יעבור לה.

אז מקווה שיסתדר


ובאמת מי שיצא לה לקרוא את השרשור שפעם פתחתי בנשואות בלבד על ילדה בת 3 שמסרבת בכל תוקף להגמל.....

אז לא מתלוננת
ב''ה שהתקדמה כ''כ הרבה ויותר בקלות ממה שחשבתי
זה לא שלגמאי לא מתנגדת בבית
אבל ב''ה מסתגלת מקסים יחסית ויש שיפור


אהה ואגב- הקשבתי לתחושה שלי
שבמקרה שלה לא נכון רק להרפות ולחכות שיום אחד היא תרצה
כן קבענו עובדות אבל בצורה הדרגתית
בהתחלה רק שעה ביום
למחרת שלוש שעות
ואז מהצהרים עד הערב
והשבוע התחלנו גם בגן מהבוקר

בלילה לא מנסה כי היא שותה הרבה

באמת התקדמות.

לגבי הלילה , הבנתי שזה בעיקר פיזיולוגי.
אני הורדתי טיטול בלילה אחרי ששמתי לב שבבוקר הוא יבש.

היא פשוט שותה חצי בקבוק לפני השינה
עוד 2-3 חצאי בקבוק במשך הלילה


איך תהיה יבשה?

ולגמול אותה מזה קצת בעייתי כרגע מהרבה בחינות
יום אחד זה יקרה אבל זה לא הזמן

מהשירותים הקטנים והנמוכים ומעדיפים גדולים כמו בבית

השירותים שם קטנטנים

נראלי הוא בסוף יפתח את יודעת מה זה גנים יכול להיות שהוא בלחץ... בבית עושה את זה בכיף שלו בנחת ....ובגן יש הרבה ילדים אולי יש תור כי את כולם שולחים לשירותים דיי באותו זמן....לפעמים הגננות ממהרות וכאלה... במיוחד אם הוא שקט ועדין כזה זה ממש יכול למנוע ממנו ללכת לשם שוב...וזה מלחיץ אותו
לגבי זה שהוא מתאפק בטח כבר ניסית אבל כדאי שוב ושוב לומר לו שכן יעשה בטיטול או משהו עד שיתרגל שחס וחלילה לא יהיה לו נזק מההתאפקות(מנסיון!!זה פשוט יכול להרוס ההתאפקות הזאת)
בסוף זה יקרה! בטוח...
בהצלחה ...🙂

אצלנו הסיבה היתה פחד ללכת לשירותים בלעדי. בבית היא היתה צריכה שאבוא לשירותים איתה ואשב לידה, ובגן היא התאפקה כי לא הייתי איתה.
עברנו תהליך ארוך בנושא, אבל בגדול מה שעשינו היה לעבוד קודם על העצמאות בהליכה לשירותים בבית (בעזרת הרבה טבלאות של איסוף נקודות ופרסים, כל פעם על השלב הבא בתהליך).

באתר של כללית כתוב שאפשר לבצע אולטרסאונד ראשון בשבועות 6-12.
קבעתי לשבוע 10 וכמה ימים. אני כן קצת חוששת שזה מאוחר. מה אתן אומרות?
חשוב םציין שהביוץ שלי שבוע ויומיים אחרי הטבילה כך שמן הסתם כמו הריון קודם ישנו לי את התאריך ווסת אחרונה.
מצד שני לא באלי להגיע ויעשו בדיקה פנימית.
אשמח לעזרתכן.

א"ס ראשון הוא בד"כ פנימי כי בחיצוני קשה יותר לקבוע את גיל העובר

אם את לא רוצה בדיקה פנימית בכלל תקבעי לשבוע מאוחר יותר
כעיקרון אחרי שבוע 10+6 (כלומר שבוע 11) עושים א"ס בטני ולא וניגלי.

התור שלי לשבוע 10+4 יעשו ביטני נכון?
מהו טווח השבועות שבדרכ עושים את הבדיקה? עד שבוע 9?

ואפשר בד"כ לקבוע את הגיל בשלב הזה

משבוע 11 זה כבר יחסית מאוחר לקבוע גיל ולא תמיד אפשר

אולי הרופא עושה בטני
אבל כדי לקבוע גיל מדיוק עדיף פנימי

לא מבינה למה כ"כ מרתיע
סה"כ לא נתקלתי בטכנאי א"ס כך שזה רק נשים
וזה בד"כ כ"כ פשוט ועדין.

לי רחם אחורי..

אולי זה נדיר.. אבל קחי בחשבון שלא בטוח שיצליחו לראות בטני מכל מיני סיבות

לכן גם לא הייתי מקדימה כי אז הסיכויים שלא יראו טוב גדלים

לא יודעת אולי זה מוזר ורק אני ממש חוששת ולא מוכנה בדיקה פנימית?

אני לא אגיד לך שמתרגלים כי לא מתרגלים חח

אבל מתרגלים לא לחשוב על זה יותר מדי ולעשות הכל טכני

בנוסף בדר"כ החדר חשוך והטכנאיות הן נשים רגישות ועושות את זה בעדינות

אפילו בלי להסתכל (אם הולך להן חח)

בכל מקרה גם בלידה היה לי ממש קשה עם בדיקות פנימיות ופתיחה..ממש מקווה שיעשו לי ביטני בעז"ה.

רק לכל מקרה כדאי להתכונן חח

היה לי קל יותר בפעם האחרונה שהכנתי את עצמי לאופציה הזאת

ואגב בלידה אני הולכת לבקש כמה שפחות אם בכלל...

זה נראה לי עוד יותר קשה מהאולטראסאונד

אבל בלידה זה יותר הכרחי לא?חייב לדעת באיזה מצב את...מבחינת פתיחה וכו

אז אני לא בדיוק יודעת איך אני בדיוק רוצה תלידה שלי ואיפה

ויודעת גם שאני יכולה לרצות מליון דברים.. 

אי אפשר לשלוט בהכל.

יש מישהו למעלה

אבל אני מאמינה שאפשר להסתדר בלי...

ואפשר למצוא לזה פתרון

או לפחות להפחית

מקווה שיהיה לבנות פה מה לומר לי על זה

עד כמה שאני יודעת- לא עושים הפסקה, אלא כל יום לוקחים כדור.

כדאי לקחת בשעה קבועה כדי שלא יהיו כתמים, לא נראה לי משנה מתי.

תקבעי זמן שיהיה לך נוח ולא תשכחי.

אני התחלתי סרזט לפני חודשיים. גרם לי לדימום כמו מחזור לאחר 10 ימים בערך ואחרי שהפסיק פתאום הופיעו לי כתמים קלים למשך כ4 ימים (צריך לשאול רב אם אוסר או לא) ועכשיו ב"ה אין כלום...
בעיקרון לוקחים כל יום ללא הפסקה. צריך לקחת בשעה קבועה כל יום. פספוס גורם לכתמים לפי הידוע לי.
אומרים שאחרי שהגוף מסתגל אז לרוב הבנות לא יהיה מחזור בכלל...

לא היה דימום בכלל.

כמו שכבר ענתה לך, לוקחים רצוף, בלי הפסקות. בשעה קבועה, ככל שתדייקי יש פחות סיכון ל כתמים

באיזו קופה את?

יש סיבסוד מקופת החולים בדרך כלל.

ורידים נוצרים מההורמונים וכמובן שזה גנטי.

איזה הריון זה?

אני בכללית..
וואי זה ממש מבאס. אני אבדוק על הגרביים תודה! למרות שבקיץ זה בטח זוועה להסתובב עם זה

תבדקי איפה יש באיזורך לקנות דרך המושלם.

את משלמת השתתפות עצמית של בערך 150 שקל.

אני בהריון האחרון לא ירדתי מהמיטה בלי זה וזה חסך לי כאבי רגליים.

סיימתי הריון תאומים בלי בצקות, זה בטוח בזכות הגרביים.

תנסי להניק בתנוחות שונות אולי יהיה לה טוב יותר.

מקווה שיעבור מהר.
הבת שלי גם עושה את זה מדי פעם ושמתי לב ובתנוחות אחרות כן זורם לה.. לפעמים יוצא לי להניק אותה כמו שמניקים תאומים בו זמנית..העיקר שאוכלת ולא כואב לה

שאם חום הגוף יורד דרסטית אחרי הביוץ אז לא היתה הפריה...

אגב, הסטיקים הם לא אמינים... לא אומרת שלא כדאי להשתמש בהם! אבל תמיד תמיד לקחת אותם בערבון מוגבל..

זה אומר שאין למה לקוות ??
ביחס לחודשים קודמים שבדקתי - זה אף פעם עוד לא קרה.
יש חשיבות לכך שהשחלות שלי הן פוליציסטיות?

אין דבר כזה שדברים כאלה יכריעו. זה הכל בערך. לא מדויק. שלא נדבר על זה שה' יכול הכל. אין דבר כזה "אין סיכוי" אצלו.
אז תפילה תמיד טובה...

ממליצה להתייעץ עם מישהו שמומחה בעניינים האלו. באופן אישיתאם את משקיעה בזה כמה חודשים חבל על כל האכזבות.
אם את עם שחלות פוליציסטיות בכללללל כדאי להתייעץ עם מומחה...
יש דרגות לרמת חוסר האיזון ההורמונלי.... שמזה נובע השחלות הפוליציסטיות.


ממליצה לנסות לאזן עם תזונה אצל נטורופטית ו/או דיקור סיני...

תודה רבה קודם כל על המענה המעמיק והמהיר - זה מרגיע ותומך מאוד. אני אסירת תודה לך.

ביצעתי הרגע בדיקת סטיק - ושוב הראה לי ביוץ (שני פסים ברורים) - איזה הזוי ...
יכול להיות שבייצתי פעמיים החודש ?

 

אולי תבדקי הריון?
באמת נשמע מוזר גם בקטע שלא הייתה עליה בכלל אחרי הביוץ וגם שבדיקת ביוץ סתם ככה באמצע החיים נותנת תוצאה חיובית. תעקבי אם מחר/מחרתיין תיהיה עליה בטמפ ואז אולי זה באמת ביוץ והבדיקה הקודמת טעתה

בדיקת הביוץ הקודמת הראתה שני פסים חזקים ללא כל עוררין במשך יומיים. לאחר מכן המשכתי לעקוב ובדיקת הביוץ הראתה פס אחד בלבד (כלומר שאין ביוץ). העלייה המשמעותית של החום מאתמול יכולה לתת אינדיקציה חיובית לכך שכרגע מדובר בוודאות בביוץ.

קשה לי מאוד להאמין שמדובר בהריון כי עברו רק 5 ימים מאז שהסטיק דאז הראה שהיה ביוץ. לא נראה לי סביר שבדיקת ביוץ תזהה הריון בשלב כל-כך כל-כך מוקדם.

והיה לי מחזור רגיל (אמנם הוא לא סדיר, אבל נע בין 28-36 ימים).

הטווח של המחזורים. כן מראה על חוסר איזון הורמונלי, אבל כנראה שדי קל... ב"ה... לא מעט נשים חיות ככה כל חייהן... אני אישית נוטה כן לאזן... ועושה זאת בעצמי... לפחות מנסה...

לגבי הביוץ, אני אישית לא בונה על הבדיקות ביוץ בכלל... מבחינתי הן פשוט לא מוצלחות, זה לא כלי נכון למדוד איתו. יש בזה הרבה פאשלות....

בע"ה בשורות טובות!

החום אמור לעלות *אחרי* הביוץ.

עוחה בהיוץ ואז אם יש בריון זה נשאר גבוה. אם הביןץ עבר ואין הריון אז יש ירידה דרסטית...

הפרוגסטרון הוא ההורמון שמעלה את החום. הוא מופרש באיזור הביוץ וכשיש הריון נשאר גבוה.

יש אפליקציה שאני מכירה שמחשבת לך לבד מתי היה הביוץ לפי הנתונים שאת מכניסה אליה היא יכולה לעזור להבין איך זה עובד
קואים לה ff mobile

ובאמת יש שתי עליות, לפני הביוץ ועוד עליונת קטנה אחרי הביוץ.
מצרפת צילום מסך מהאתר הבא:
כיצד לנהל מעקב אחר חום השחר וההפרשות כדי לאתר את מועד הביוץ ולהרות

לא מצאתי את השם ff mobile ...
האם זה השם המלא שלה ?

Fertility friend

עשיתי ממש הרגע שוב בדיקת ביוץ ועכשיו היה פס אחד בלבד !!!!!!
אני לא מבינה מה קורה פה ואיך אפשר להסביר דבר כזה ??

ה - ז - ו - י

יכול להיות גם פטריה.

זה עוד מוקדם מידי לעבור נשמה.

לי עדין קצת כואב (היה לי תפרים)

חודשים וחצי אח"כ.

יש לך מה לשים?

אני מליצה על בפנטן משחה מקסימה להכל

גם לפטמות גם לתפרחת חיתולים וגם לכאלה שריטות וזה

כמו למשל שלא שתית מספיק והשתן היה מרוכז במיוחד וצורב.

 

סיבה נוספת, שדווקא סמוך להחלמה, שריטות מגרדות או צורבות במיוחד.

או שבגלל שהמקום באופן כלל עבר טראומה שעכשיו חולפת, את מרגישה את השריטה עכשיו יותר מקודם.

גיסתי ניכנסה להריון עם תאומים עם מדבקה

ולא נהנתי, כנראה שלא התאים לי.

תמיד התחילו כתמים כמה ימים לפני שהייתי צריכה להוריד את המדביקה האחרונה.

תמיד זה כן בסדר?

"לכל זמן ועת לכל חפץ"

שתזכי לידיים מלאות בעיתו וזמננו

בדיקור הראשון היתה תגובה אבל נדרש דיקור נוסף למחרת עד שהתפתחה לידה.

במקום עיסוי פטמות אפשר לשאוב חלב בעזרת משאבה. זה יותר נעים לדעתי... נראה לי שגם זה עזר לי.

הרי בהתחלה זה מה שיוצא. קולסטרום. ואני רוצה שזה יגיע לתינוק

אפשר לשאוב ולשמור לאח''כ.


ועיסוי פטמות יעיל זה כשיוצא חלב.

אבל אם את רוצה זירוז טבעי, אני חושבת ש*רק* יחסי אישות שייכים עכשיו כי הם לא יזיקו ולא יסבכו שום דבר. שמן קיק לא יקדם לך אם הגוף לא מוכן. וסתם תרוצי לשירותים שוב ושוב עם עוויתות של המעי. חבל על הכאבים ועל איבוד הנוזלים (בטח בימים החמים האלה). עיסוי פטמות יעיל מאד בעקרון אבל נראה לי פשוט לא שייך לפני הזמן...נראה לי קצת אלים להכריח את הגוף...סליחה אם אני פוגעת בדבריי, ואת כמובן תחליטי כרצונך, כוונתי טובה...

את ממליצה התקן כאמצעי מניעה בכלל

או כדי להביא את המחזור ???

 

אם זה האופציה הראשונה אז כבר בחרנו בנובהרינג

תיהנו עם הנובה רינג.

עשית בדיקה אצל הרופא/ת נשים לראות שהכל תקין ואין שאריות ברחם?

כעיקרון לפעמים אחרי לידה לוקח לגוף זמן להתאזן חזרה.
והייתי מתייעצת עם רופא לגבי התחלת מניעה

כי הערכה לגילוי ביוץ לא מדויקת בכלל.

עשיתי בדיקה לפני שבוע - הכל תקין ברוך ה'.

התייעצתי עם הרופאה לגבי המניעה וסיכמנו על נובהרינג והיא הנחתה אותי לחכות למחזור כדי להתחיל להשתמש בטבעת.

 

טבלתי אתמול. היה לי דימום רציף במשך 5 שבועות מאז הלידה שהלך וחזר אבל אף פעם לא נעלם, קיצר רציף יחסית. 

ביום השני של השבעה נקיים היה צבע חשוד בניגוב שהרב טיהר... 

אבל חוץ מזה הכל היה די פשוט ברוך ה' בלי בלגנים וכתמים...

 

וכן, הערכה לחיזוי ביוץ היא ממש לא 100 אחוז ולכן זה כזה מלחיץ 

והוא אמר לי שאם נהיה טהורים, אז אין לו כל כך מה להציע חוץ מנרות או חיזוי ביוץ שזה בעייתי...

בייחוד שזו מניעה רק עד שהוסת תגיע ואז כבר יש נובהרינג..

 

נרות לא יכולתי להשיג. קיצר מעפן. אוכלת סרטים

נראה לי שאפשר למצוא בבית מרקחת. אבל האמת שאם את מחכה להיות לא הייתי לוקחת סיכון...

לא מתמצאת אבל מוזר לי השלב שאת נמצאת בו-בלי כלום. מה עוד שהמחזור יכול גם לא להגיע כמה חודשים בהנקה.
לא רוצה להלחיץ, מנסה להבין. ומניחה שלרופאה יש תשובות. נראה לי שווה לשאול.

אי אפשר לדעת מתי יופיע מחזור, ואם הביוץ יופיע לפניו או אחריו.

 

בדרך כלל טווח הזמן הארוך ביותר, הנורמלי, הוא שישה שבועות מהפסקת ההנקה. 

אבל אי אפשר לדעת מתי אצלך הגוף התחיל לאותת על הפסקת הנקה - אחרי שלושה שבועות (הנקה מלאה), או אחרי חודש וקצת (הנקה חלקית).

 

פתרון אחר אין, למעט דיאפרגמה, שאני מבינה שהרב לא מתיר.

בעקרון (רצוי) עשרה ימים, למעשה גם 5 ימים לפני המחזור, התרופה תעשה את העבודה.