לא יודעת מה לעשות אופ...ת"ר
קצת מיואשת... אולי ישמע מצחיק, אנחנו לא בהריון, או לא יודעים לפחות,
אבל התחלנו שיחה בעלי ואני על מה ואיך היינו רוצים שדברים יהיו, איפה להיות אחרי לידה, כמה זמן, מי יהיה איתי בחדר לידה, ואם ברית- אז אולם או לא, ופשוט כל הדברים שלנו הרצונות שלנו הפוכים לגמרי זה ממש מתסכל.. שבא לי לבכות. אמרתי לו שיש דברים שבתור היולדת- כן, אני קצת קובעת, כמו מי אני רוצה שיהיה איתי וכו, אז הוא אומר "שאני רוצה שאמא שלי תהיה גם", ואני לא רוצה. "אז היא תהיה איתי מחוץ לדלת" אבל אני רוצה שהוא יהיה איתי, והייתי רוצה להיות אצל אמא שלי אחכ- הוא לא יוכל/ מסוגל להיות אצלה,
ועוד כל מיני, ואם נהיה אצל אמא שלי כמה זמן אז גם נהיה אצל אמא שלו. כאילו זה חובה פה- אם ככה חייב גם לצד השני. ולא בטוח שיהיה לי נח אצלה, אני לא רוצה בכלל, וזה לא המקום לדעתי לעשות השוואות כאלה בכלל.. הוא אומר באמת שיש גם את הצד שלו, וכו ואני לא מבטלת חלילה, וזה קשה כל כך..
לדעתי.. תתמודדי 'פרה, פרה'סוג של חסוי

חבל לריב מעכשיו איפה ואיך תהיה הברית. בעזרת ה' שתהיה בזמנה. אבל אם לא?

חבל להתאמץ מעכשיו להחליט איפה להיות אחרי הלידה, אולי פתאום יתחשק לך ללכת הביתה.

 

ברור שאת קובעת! את ילדת! ואת המחליטה על עצמך! אבל עדיף לך במנות קטנות לבקש כל פעם התחשבות רגעית.. ואז הוא לא ירגיש כאילו את מבטלת אותו ואת רצונותיו..

 

וסתם מנסיוני האישי.. יש דברים שאני מתפשרת עליהם, כמו לדוגמא מיקום הברית והסגנון.. מעדיפה להחליט על דברים שחשובים לי יותר כמו לאיפה הולכים אחרי השחרור

 

בהצלחה!! ואל תשכחי שהוא מאוד מאוד מתרגש ומאוד מאוד לחוץ.. וממש ממש מפחד.. שהוא ורצונותיו יעלמו..

^^היטבת לכתוברק אמונה


רעיוןאופטימיתת
קודם כל אני מחזקת אותך שבכל המתחים והחוסר הסכמה את לא מאשימה אותו לרגע ואת פשוט מציגה את הדברים כשתי דעות שלא נפגשות יחד.
זה מאוד לא ברור מאליו כשאחד הצדדים הוא הצד שלך ואת מסתכלת בצורה כל כך הוגנת ולא שיפוטית. באמת כל הכבוד ממש!

שנית, בקשר ללינה אצל אמא שלו, אחרי לידה (בעזרת השם שתגיע בזמנה ובקלות) את נכנסת לתקופה שנקראת משכב לידה.
בתקופה הזו חשוב מאוד מאוד לנוח ו"לשכב" כמה שיותר. זה חשוב לבריאות הנפשית של האמא, חשוב כדי שהגוף יתאושש מהטראומה של הלידה וחשוב ליצירת קשר עם התינוקי החדש.
תנסי להסביר לבעלך שאצל אמא שלך בבית אם תשכבי ותנוחי עם התינוק 90% מהיום זה בסדר גמור כי זו אמא. לעומת זאת אצל חמותך (אפילו שתהיה הכי מדהימה ומבינה בעולם) תסבירי שאת תרגישי שלא בנוח לשכב ולנוח שם כל היום. זה ממש קריטי שתנוחי ותרגישי בנוח איפה שתהיי אחרי הלידה.
אפשר לוותר עבורו בנושאים אחרים.
למשל בחדר הלידה באמת לבקש ממנה להגיע ולהיות ליד החדר (גם כאן את יכולה להסביר שבחדר לידה לא כל הלידות הן כמו בחלום, רוב הנשים מגיעות לסיטואציות מאוד שונות ולא נינוחות בלשון המעטה ולא היית רוצה שהיא ממש תראה אותך בסיטואציה הזו.) ומבחינתך זה שהיא תהיה בחוץ זה ממש לא נורא וזה רק ללידה הראשונה, אח"כ תוכלי לתת לה בשמחה את תפקיד הבייביסיטר ולומר משהו בסגנון "רק עלייך אני סומכת שאני אוכל להיות בראש שקט בחדר לידה ולדעת במאה אחוז שהילד בסדר".

עוד רעיון, אפשר ללכת לקראתה במשהו נוסף, לאחר הלידה בע"ה כשצריך לבחור שם תבחרו 2 שמות שאתם מתחברים ואוהבים ולתת לה להחליט מה יהיה השם מבינהם. זה מאוד מאוד מרגש לסבתא ומחבר אותה בדרך סמלית ללידה ולילד לכל החיים.

אבל הלכתי מאוד מאוד רחוק רק בשביל שתדעי שיש עוד המון פתרונות ודרכים להתגבר על אי הסכמות. די לצרה בשעתה. בעזרת השם שתהיו תמיד בשלום בית, שתזכו להרחיב את המשפחה מתוך שמחה ונחת.

בהצלחה!
אני מניחה שרוב החמיות יבינו שלא מזמינים אותן ללידהיעל מהדרום
לק"י

גם לא לשבת ליד הדלת.
ולא חושבת שצריך לפצות על זה.
ואם לא, אפשר לעזור להן להבין לב אמיץ


אישית אני חושבת שההצעות לבוא לקראת מוגזמות..צוקולטה


מצחיק בכלל לשוחח על כך כעת.כשיגיע זה ייראה אחרתשואפת ומאמינה
הוא יראה אותך בהריון
יקלוט את החוויה
והכל יהיה אחרת..
עכשיו מבחינתו זה משו טכני..חבל לך בכלל להתייחס לזה..פשוט תצחקי..חכי ..אין לי ספק בכך.
בכלל לא בטוח..צוקולטה

יש דברים שכדאי לגשר עליהם מראש..

אבל רק היא יכולה לדעת ולהבין את החששות שלה ומה היא צריכה לעשות

זה מאוד תלוי בחמות ובכלהאופטימיתת
אני מכירה חמות שנפגעו מאוד מאוד וזה השפיע על היחסים בין הבעל לאישה בסוף.
כל אחת באופן אינדווידואלי יודעת מה הכי נכון לסיטואציה שהיא נמצאת בה
אם זה לא נוח לכלה החמות יכולה להפגע כמה שבא לה..צוקולטה

ותאמיני לי שזאת הגישה הרווחת אצל יועצי נישואים בכל מה שנוגע ללידה 

שהחמות פגועה כולם ניפגעים במיוחד הבעלאני לי
שהוא באמצע. הכי טוב לא לספר שהולכים ללדת ואם במקרה יודעים שנסעתם תגידי לעשות מוניטור שזה מה שבדרך כלל עושים לפני לידה .
יוו כל כך הקבה דברים יכולים להשתנות עד אז חמודה שכמוךניקית דמיונית
גם אני תכננתי ימבה דברים
.
ואז יצא כיפור..שבת והרבה דברים לא היו בשליטתי.
לא הייתי אצל אמא חסרתי ישר הבייתה.
בניגוד לכל ציפייה אפששרית


כמו שנאמר האדם מתכנן ואלוקים צוחק דח..
את מקדימה את המאוחרmp3
עכשיו את צריכה להיות רגועה ושלווה כדי שתצליחו להיכנס להריון.כשתחוו יחד את ההריון ותהיו שותפים לדבר הזה אז יהיה לכם הרבה יותר קל להבין אחד את השני ולהתפשר בהתאם.
נראה לי מוקדם מדיבונים מגדל
לא יודעת כמה זמן אתם נשואים. כל הקשר עם הצד השני מתבסס עם הזמן. ברור שעוד 8 חודשים זה ירגיש אחרת מעכשיו.


חוץ מזה, אתם עוד בכלל לא שם. לדבר עכשיו על מה יהיה בלדה כשעוד לא ידוע על הריון נראה לי מוזר קצת. מוקדם מדי.
דווקא ברית אולי טיפה יותר רלוונטי. וגם לדמיין שמות כי אפשר להתארגן מעשית לדברים. ואם צריך לחסוך לקראת תמיד טוב להתחיל מוקדם. ואני מניחה שתמיד צריך לחסוך לקראת...

איך תרגישי, ומה יהיה לך נוח אז, ומה היית רוצה שיקרה ומה הוא ואל תשכחי שהוריו והוריך גם עם רצונות משלהם בנושא, נראה לי טיפה מוקדם.
בשלב זה את העלת תמונה. הוא העלה את התמונה שלו. מעניין לגלות כזה פער. טיפה מלחיץ אולי גם, אבל יש עוד לא מעט זמן להגיע למסקנות.

לצורך העניין לצוותי היה ברור שהיא צריכה לבוא. לי היה ברור שהיא לא צריכה לבוא. גם לא כדי לשבת בחוץ.
כששוחחנו על זה גיליתי שמה שקיים היום בבתי חולים שונה לגמרי ממה שהיה כשהיא ילדה (אולם גדול עם וילונות בין יולדת ליולדת... ברור למה הבעל לא נכנס. שמחה שלא הייתי צריכה ללדת בתנאים האלה...) והיה לה הרבה יותר ברור למה יש מקום לנוכחות של בעלי איתי. (+מגבלות הלכתיות בנושא בשלבים השונים... גם את זה תרצו בטח לברר בבוא העת) ולמה הנוכחות שלה פחות רלוונטית... למרות שעדיין היא תכננה לבוא.

ומה קרה בסוף?
1. לידה בשבת. נודע לה ולכולן רק אחרי...
2. לידה מהירה. סיפרנו שנכנסנו לחדר לידה. ולא הרבה זמן אח"כ כבר הגיע הסיפור על הילד שזכינו לו.
3. לידות הבאות הדיון הוא על מי יהיה עם הילדים כשאנחנו ניסע לבית חולים...

ה' סידר לנו מה שהתאים. רבות מחשבות בלב איש...
לגבי החמותצוקולטה

קראתי בפייסבוק כל כך הרבה סיפורים על נשים שלמרות שניסו לרמוז בעדינות לחמות שזה לא מתאים והיו מקרים שהבהירו היא עדיין הגיעה בלי להודיע..

וומכמה סיפורים שחלקם אני מכירה במציאות נוכחות של מישהו לא רצוי בלידה עוצר ומעכב ומשבש את הלידה!!!! 

אז זה דבר שחשוב להיות בו ברור לכל כיוון..

ואם אי אפשר אז להגיע להסכמה שלא מספרים שמגיעים לחדר לידה בכלל..

או כל פתרון אחר...

לי היה מילדת נוראית ושתלטנית-ונעצרה לי הלידה(אז מסכימה איתך)רק אמונה


כשיש מישהו לא רצוי בחדר לידה או שידוע שהואכוח הרצון
יכול/ יכולה להיכנס בכל רגע זה ממש אבל ממש פוגע בלידה. זה מכניס את היולדת למתח וסוגר מאוד את השרירים למטה..
אני יכולה להגיד לך שגיסתי רצתה ללדת לבד, רק עם בעלה אבל איכשהו נודע לאימא שלה (שהיא אדם מאוווד לחוץ) ולקח לגיסתי 3 ימים עד שהיא ילדה!!!! והיא לגמרי אומרת בפה מלא שזה פשוט הכניס אותה למתח נוראי.
שלום לך!חדשה ישנה
נשמע שבעלך לא מבין כ''כ בהריון ולידה (וטוב שכך.. כל דבר בעיתו ובזמנו), הוא לא מספיק מבין איפה המקום שלך, היולדת, ואיפה המקום שלו. התפקיד שלו זה רק לעזור ולתמוך בך. לידה זה לא רק פיזי זה גם המון המון נפשי ורגשי. אין מה להתעצבן עליו כי הוא באמת כנראה לא יודע.
אני מציעה לך כשתהיי בהריון בע''ה תלכו יחד לקורס זוגי הכנה ללידה, כדאי שתגידי קודם למדריכה את הגישה של בעלך והיא תכוון אותכם. יש עוד המון דברים שחשוב שהבעלים הטריים ילמדו לקראת לידה וזה חוסך המון עגמת נפש. למשל, אנחנו בזמנו גם עשינו קורס כזה והמדריכה דיברה על ההורמונים שאחרי הלידה, היא אמרה לבעלי- אחרי הלידה היא תבכה המון ובלי סיבה, אתה לא תבין מה יש לה-, היא צריכה להיות הכי שמחה בעולם! יש לכם תינוק חדש.. אל תנסה להבין, פשוט ככה זה אחרי לידה וזהו. ובאמת מזל שבעלי שמע על זה לפני הלידה אחרת הוא ו(גם אני) היינו חושבים שהשתגעתי .. מצבי רוח, כאבים, הנקה וכו'.. כמה שיותר ללמוד לפני-יעזור לכם לתאם ציפיות ביחד בלי התנגשויות.

וגם את יכולה להסביר לו שלידה זה לא כזה דבר נעים.. את יכולה גם לצרוח ולהשתולל מכאבים בחדר לידה וזה לגיטימי גם אם את מאוד עדינה וביישנית, והמראה שלך לא יהיה מלבב במיוחד, אז זה ממש לא נעים אם חמותך תהיה אפילו מחוץ לחדר. וגם אחרי לידה את רוצה להיות עם פיג'מה כל היום ולהתפנות בשירותים בלי שחמותך תיכנס אחרייך.. ועם ההורמונים שפתאום בא לך לבכות בלי סיבה וולא יהיה נעים שהחמות תבוא ותשאל מה קרה? בקיצור, הבנת את הרעיון ואל תדאגי, אני בטוחה שזה יעבור לו...
חמודה חשבתי עלייך הרבה...אבל לא התפניתי לכתוב...ליצור חיים 1אחרונה
אז הינה. לע"ד. אין כללים על מה לדבר ומתי.
מרגיש לך שאת צריכה לדבר על זה ולתאם ציפיות דברי . זה בסדר.
נשמע מדברייך שיש ציפייה ואפילו כמיהה לילד. וזה מקסים.
חשבתי עלייך הרבה כי רציתי להסב את תשומת ליבך לנושא מאד חשוב. בקשר שלכם . ובשיח שלכם.
שבו ותדברו. תחשבי על זה קודם לבד. ותכיני את הנושא. "איך אנחנו כזוג מקבלים החלטות"
עזבי רגע את כל הנושא הקודם. ותחזרי כאילו ...אחורה. לנושא קבלת ההחלטות.
אם תלבנו ותתאמו בינכם איך אתם מקבלים החלטות לדברים שקשורים אליכם כזוג . הרבה מהדברים שהעלת יפתרו.
הוא שונה ממך מעצם היותו גבר. ובעל בחירות שונות משלך אולי. ואת שונה מעצם היותך אישה . וגם לך יש בחירות משלך . מצד שני... אנחנו זוג עכשיו. כלומר אנחנו "אחד"
מה משמעות האחד הזה? שבו תחשבו יחד.
עם השנים גיליתי . שנכון שיש לי רצונות שונים משלו . אבל יש לי בנוסף לזה גם רצון חזק שיהייה לו טוב. שהוא יהיה שמח כי כשטוב לו טוב גם לי. אנחנו אחד. אנחנו ככ מושפעים זה מזו ולהיפך.
כשמגלים בעצמנו מה משמעות היותינו לאחד. אז יש דברים שהרבה יותר קל לנו לוותר בהם . פתאום משהו שהיה עקרוני בשבילי . מקבל פרופורציה אחרת כשאני מבינה שהוא יגרום צער לחצי שלי. או סתם אי נוחות וכן להיפך. יוצא מצב ששני בני הזוג רוצים להתחשב אחד בשני . כי ההבנה שכשנתחשב יהיה לנו טוב ביחד היא חזקה.
וכשיש ילדים וטוב להורים זאת עוצמה. זה מדהים לראות את זה.
בהקשר לנושא הספציפי שהעלת. לא לפחד!!!!
אחד הדברים שמן הסתם יעלו לכם . . הוא גם " איך אני מקבל החלטות לבד" לעומת "איך אנחנו מקבלים החלטות כזוג". ומן הסתם יעלה גם העניין של אני מקבל החלטה אחרי שיש לי את כל הנתונים לפניי. את כל הידע בנושא. נטיית הלב שלי . היכולות הפיזיים שלי ועוד ועוד. אני מניחה שתגיעו למסקנה. שבשלב הזה אין באפשרותכם לקבל הכרעות בנושא ההתנהלות של הלידה או התקופה שאחריה. פשוט משום שאין לכם מספיק נתונים . וכשיגיע הזמן הנתונים יתבהרו וזה יהיה יותר פשוט לכם וברור לכם. עם מה אתם מסוגלים להתמודד ועם מה פחות. מבינה?

באמת עצתי לכם היא לחזק את הרגשת " האחד " וה"יחד " שלכם. ולדבר על ה...כל.
רק להשאיר את קבלת ההחלטות לזמן שיהיה לכם בו את כל מכלול הנתונים.
מקווה שה צלחתי להביע את עצמי בבהירות.
אם משהו לא מובן מוזמנת לשאול.
בהצלחה רבה.

לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי

טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.

הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.

ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.

הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.

ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.

היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים

פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.

באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.

קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.

וזה הקטע - שאני לא. 

 

רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.

 

מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.

מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.

 

בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה

יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.

בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה. 

לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.

למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?

מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן. 

למה אני תקועה על הזוגיות?

אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?

לא יודעת.

לא סגורה על עצמי.

 

איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.

אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)

בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.

אמן!רק רגע קט

נגעת ללבי.

תודה.

חלומות בהיריוןאהבה.

מישהי שמעה על הדבר הזה?

אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.

ממש קשה ומפחיד

אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.

מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר? 

אני יודעת שזאת תןפעה מוכרתאוזן הפיל
אני חושבת שהיו פה פעם עצות לזה
וואי הלוואי שיכתבו ליאהבה.
אני באמת מפחדת ללכת לישון, הלילה קמתי כל שעתיים בערך ופחדתי לחזור לישון
מנסה..אפרסקה

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

כן כןןשירה_11

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אני חושבת שאפרסקה
@אמא לאוצר❤ פתחה פעם שרשור על חלומות משונים, לא יודעת אם זה היה בהיריון או לא, את יכולה לנסות לחפש לה בכרטיס
חחחח יש מצב יפה לך על הזכרון😅אמא לאוצר❤

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אני גם לא מוצאתאהבה.
את זוכרת משהו שעזר לך? 
לא עזר לי כלום בגדול, זה היה סיוטאמא לאוצר❤
אצלי היו חלומות מפחידים לגבי ההריוןזמינה

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

לי זה קרהההההתייעצות הריון
באופן כללי לגבי חלומותאוזן הפיל

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

וואי אני אנסהאהבה.
חופשי היו חלומות הזויים בהריון.מוריה
תופעה ממש מוכרת, כל תחילת הריון אני ככהמסע של החיים
כן. פעם קראתי על זהבאתי מפעם

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

אולי זה קשור לשינה לא עמוקהנעמי28

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.


אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

כן אבל גם חלומות ממש טראומטייםאהבה.

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

אולי ההריון מביא איתו חרדות ❤️נעמי28

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

יכול להיותאהבה.
וואי, קרה לי גםעוד מעט פסח

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

תקראי על חלום צלולכל היופי
בגדול יש טכניקות שעוזרות להבין תוך כדי חלום שזה חלום, ואז זה מרגיע (כי זה לא אמיתי) או לפעמים אפשר לשלוט בו או לסיים אותו
גם לי היה את זה בהיריון הראשון...והרי החדשה

נוראי.


העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

את לוקחת בונגסטה ? אצלי יש קשר לכדורהרמה
לא ידעתי שזו תופעה נפוצה בהריון...קוראת פהממתקיתאחרונה

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

אטופיק דרמטיטיס - מה אתן יכולות לספר לי על זה?מתואמת

אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -

הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.

(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)

הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.

באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...

לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.

אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.

אבל אולי אני טועה?

מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?

עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?

מצוייןבשורות משמחות

אם את בכיוון של קושי בעיכול המציאות שהיא חוותה אז כדאי לטפל בטיפול רגשי

אבל במקביל אנשים שנוטים לכך המערכת הפיזית שלהם מקבילה את הנושא הרגשי בקושי עיכול המזונות וכדאי לתמוך אולי רק בהפרדת מזונות, רווחים בין הארוחות, להוסיף לתזונה יותר אוכל שקרוב לטבע ופחות מעובד ולא לגעת בתזונה עד עכשיו -זה קריטי עבורם כדי שהגוף יוכל לפלוט את הרעלים שהצטברו עד עכשיו ובהמשך באופן יעיל שמערכת העיכול ושאר איברים נוספים חשובים יעבדו כמו שצריך בלי לנצל עליהם המון אנרגיה

ורוב האנרגיה תנוצל על ריפוי האטופיק

התקנים...1375422

אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה

אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף

אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)

אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים

ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב

יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?

ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?

עוקבתרקאני
קכמצברוח

את רוצה גם למנוע הריון?

כןרקאני

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

ממליצה על דוקטור שאול ברוך (פרטי)סטודנטית אלופה

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

בדיוק בימים האחרונים קראתישלומית.

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

עונהרק לרגע 1אחרונה

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

בעקבות השירשור סופר פהחמדמדה

שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר

אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)

ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו

ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי

מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות

מה זה הבריאות של הילדים

נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי

תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅

ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?

אני מגזימה?

חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈

אני גם כתבתי, שאנחנו מקפידים שיהיה רשוםטארקו

חלק/מהדרין

אבל לא כשרות מעבר לזה בהכרח...

אופ מה עושים עם קילקול קיבה בהריון?…חמדמדה

אתמול בערב אכלתי משו בחוץ כנראה היה מקולקל מאז כל דבר שאני אוכלת אני בשירותים או מקיאה או שילשול😭🥴

ומהבוקר זה באמת אני לא יכולה לשתות אני תוך חמש דק בשירותים

ואני חלשה

ולא כיף לי

ואני צמאה ורעבה

בה התינוקי זז בבטן

אבל אני במיטה חסרת כוח

והבית הפוך😭😭😭😭😭😭

חיבוק.. מצב מעצבןשמיכת פוך

תנסי לשתות תה כהה מאד ללא סוכר בלגימות קטנות. זה עוצר שלשולים.

ואז תתחילי לשתות בהדרגה מים קפואים עם קוביות קרח. זה ימנע ממך את הבחילה.

כדאי לשתות מיץ פירות כדי לתת לגוף גם מזון וגם שתיה.

אורז טוב גם לשלשולים.

בע''ה יעבור לך מהר...

תרגישי טוב!!!

כשיש קלקול קיבהאמאשוני

וזה לא וירוס, הדרך הכי טובה להבריא זה לאכול ולשתות ולתת לחומרים להתחלף בגוף.

אז כן זה להיות צמוד לשירותים, אבל לפחות תגמרי עם זה.

לי קרה שאכלתי לפני צום אורז מלא כנראה שהיה מקולקל, גם בהריון,

הרב אמר לי לצום לפחות עד הבוקר,

(לפני שידענו על הקלקול קיבה)

כל הלילה סבלתי תופת, ניסיתי למשוך עד הזריחה ללא הצלחה.

וואי זה היה קשוח!!

אז חייבת לדרבן אותך כן לאכול ולשתות.

יש לך בבית בננה, אורז, תפוח ירוק? אפשר גם להכין צינימים, מרק עוף.

וברור להישאר במיטה! בית הפוך לא מעניין, רק שיהיה לכם אוכל לשבת, וטיפול מינימלי בילדה,

אם בעלך עושה אז להישאר במיטה.

הרבה יותר גרוע שתגיעי להתייבשות במיוחד שאת בהריון.


תרגישי טוב. שבת שלום!

בעצם לא בטוחה מרק עם עוףאמאשוני

אולי השומניות פחות טובה, אולי עדיף מרק ירקות בלי עוף, תייעצי עם הצאט

רפואה שלמה

אמאלה אני גם!!מחכה עד מאודאחרונה
המלצות למטפלת- עו"ס קלינית או פסיכולוגיתאנונימית בהו"ל

בירושלים/ הסביבה

אשמח להמלצות מניסיון בלבד .

תודה רבה

מטפלת למי ולמה?...❤️מתואמת
לעצמיאנונימית בהו"ל
ענייני חרדות, מחשבות ועוד
בהצלחה! (לא מכירה...)מתואמת
יש לי המלצה לשתיים מדהימות ממשאמא טובה---דיה!אחרונה
תפני אליי בפרטי
דימום אחרי גרידהכמהה ליותר

ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.

אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.

 

זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)

חיבוק🫂כחל

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

תודה! ואמן ❤️כמהה ליותר

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

לא בטוחה לגמרי, אבל חושבת שהרעיוןכחל

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

חיבוק יקרה! לגבי הדימוםshiran30005
עונה לא מבחינת ההלכה- ככה זה ביום יומיים הראשונים נראה שאין דימום ואז הדימום חוזר שוב לכמה ימים, אז מציעה לך לחכות עוד טיפה
תודה על המידעכמהה ליותר

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

צריך לטבול אחרי שבועייםהשקט הזה

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

זה נראה שנגמר ואז חוזר דימוםוהרי החדשה
השם ישלח נחמה עברתי את זה לא מזמןלב המעייןאחרונה

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

אולי יעניין אותך