פורום הריון ולידה (עמוד 3979)

גם אם נמצאים כל היום בבית כי לפעמים האור שבמנורות גם משפיע.

לא ממש בולט.זה מוזר לא?
אין לי מושג מה עושים עם זה....

הקרמים האלה גורמים לרגישות גבוה במיוחד לשמש.
בהריון גם ככה את רכישה ומייצרת כתמים גם בלי שממש, אז כנראה שזה ממש מסוכן ובטח לא מומלץ.
את יכולה ללכת לרופא עור ולבקש מרשם, שיהיה לך להתחיל לשים מיד אחרי הלידה. לא יהיה לך ראש לזה אחרי הלידה אז תתכונני עכשיו.. זה גם יהיה אולי בחורף? ואז זה לגמרי עדיף.

לגבי US - זה תקין, לא חייבים לעשות US בבדיקה אחרי לידה

לגבי סרזט - לוקח לפחות שבוע עד שזה מונע

ההמלצה לקחת אחרי הטבילה זה בשביל שלא תסתבכי עם כתמים לפני הטבילה 

אבל בשבוע הראשון זה לא מונע. את יכולה להשתמש בנרות 

את מניקה?

אז אני לא מצליחה להבין למה הרופא אמר את זה...

בכל אופן הוא צריך להסביר דברים מדויקים. את לא מוגנת בשבוע הראשון

אם את מניקה הנקה מלאה זה מוסיף לך הגנה, תוסיפי גם נרות. ואז אולי זה מספיק

 

לא יודעת אם באופן אישי הייתי מסוגלת לסמוך על זה.

וזה בסדר.

כי זה לפעמים עושה דימום.

התחלתי כבר 4 שבועות אחרי הלידה.

עדיף שימשך עוד שבועיים מאשר שיהיה דימום אחרי הטבילה.

מכשור משוכלל יותר, אסתטיקה של המכון, נחת ונעימות...כך אני התרשמתי

כי הרחם עוד ממש ממש נמוכה באגן. בשבוע 20 בערך החלק העליון של הרחם מגיע לטבור.

בד"כ לא מרגישים תנועות עובר בשבוע 14- אבל יש כאלה שכן מרגישות מין דגדוגים עדינים, כאילו שיש דג ששוחה בפנים.

 

שיהיה בשעה טובה! עוד כמה שבועות תדעי מצוין איך זה מרגיש

הרחם תיכף תתחיל לעלות. ועדיין נמוכה מאוד.
וזה גם תלוי אם שיליה קידמית או אחורית.

זה הריון ראשון שלי ואמרו לי שזה לא הגיוני כי זה מוקדם..ומסתבר שאני זו שצדקתי
בהתחלה זה כמו רטט בבטן

פה היא כתבה שהיא הרגישה בבטן העליונה.

הייתי אמורה להרגיש מאוחר אבל לא

ובכל מקרה בבטן עליונה בשבוע 14 זה בטוח לא העובר

מה שמתאים לכם.


ולפי דעתי כמעט כל זוג הורים כיום צריך הכוונה בנושא, כדי לקבל כלים שיעזרו לנו להיות הורים טובים יותר.
נשמע לא פשוט בכלל!












והייתי שואלת גם בפורום הורות, יש שם כמה שממש מבינים בתחום ולא נכנסים לפה.

קודם לאיבחון, ואז לשקול איזה טיפול לקחת.

תיגשו כבר היום לרופאת משפחה, או אפשר באופן פרטי לפסיכיאטר טוב.

 

אל תיבהלי - יתכן שמדובר במצוקה רגשית חזקה, ועם שיחות ותמיכה הוא יצא ממנה במהירות. 

מה שתיארת עדיין יכול להיחשב בתחום הנורמטיבי, ועצם העובדה שהוא הזעיק אותך חזרה, וגם מדבר על המצוקה שלו, אלו סימנים מעודדים.

אבל כדאי לטפל בהקדם. כי הוא עצמו סובל הכי הרבה.

דווקא הרגועים והעדינים - אם כבר הגיעו למצב כזה של התפרצויות של כעס, בדרך כלל זה סימן שיושב להם המון על הלב שהם הדחיקו עד עכשיו.

 

בעז"ה רפואה שלמה.

לא רוצה להכינס לזה....

 

 

אם כי ברור לי שהוא היה במצוקה רגשית ענקית

בלי שום כלים להתמודד

גם להם יש מענה טוב.

הם יחליטו על סמך איבחון אם יש צורך בתרופות (פסיכיאטר) או שמספיק טיפול פסיכולוגי.

בהחלט יתכן שמספיקות שיחות עם פסיכולוג.

(אם כי צריך לפנות בדחיפות ולא להתעכב, למרות החשש המובן שלך.

אבל באמת אין מה לחשוש מלהיכנס זה. הוא זקוק לעזרה דחופה).

 

בינתיים תקני לו רסקיו.

ואפשר לעזור המון עם הומאופתיה, אפילו במקום טיפול תרופתי, אבל נשמע שהוא זקוק לשוחח ולעבד את הקושי הרגשי שהוא נקלע אליו. וכמובן צריך קודם שמישהו מוסמך יאבחן את דרגת הקושי. 

אבל תביני שאת כבר בתוך זה, זה לא בבחירה שלך. הקב"ה הוביל אותך למקום הזה ובעז"ה ובישועתו גם תצאו מזה.

 

חשוב מאד לא לטמון את הראש בחול, לא לקוות שזה יעבור מעצמו.. דברים כאלה כשהם לא מטופלים למרבה הצער בדר"כ רק מחמירים.

מה שאת מתארת נשמע מהצד די חמור. לא דבר שפותרים בשיחה זוגית.. אם הוא היה במצוקה רגשית ענקית בלי כלים להתמודד הוא חייב תמיכה ועזרה איך להתמודד

 

אם הוא הגיע למצב של לאבד שליטה על הילדים ו"טירוף" כמו שהוא הגדיר את זה - תביני שלהשאיר את זה ככה זה הרבה יותר מפחיד מאשר ללכת לפסיכיאטר!

 

לדעתי עדיף לפנות קודם לפסיכולוג ושהוא ישקול אם לערב טיפול רופתי (ואז צריך פסיכיאטר בתמונה) או להשאר עם טיפול של שיחות.

 

להשאר ככה ללא טיפול זה הכי מסוכן.

 

קבלי חיבוק, תתפללי לה' שייתן לך כוחות ושתצליחו לצאת מזה בקלות ובטוב.

 

זה עניין צמו יכל לקבע קושי זמני ולהפוך אותו לקבוע

מה עם לקחת אותו לערב זוגי שקט ונינוח
ולדבר
לשאול מה שלומו מה הוא מרגיש (בכללי לא ישר על הנושא)
אמרת שזה חדש-התחיל בחודש האחרון - מה קרה ?
תדברו בנחת. בלי טיפת ביקורת אלא הפוך עם המון הכלה שירגיש שיכל לפתוח הכל.
תשאלי אותו מה הרגש שעולה בו
מה המחשבה שיש לו בראש כשכועס
מה מרפיץ אותו? יש מכנה משותף?
נסו לנתח את המצב יחד..
עצם התחושה שלו שאת איתו ומבינה אותו תעזור לו יותר מהכל.

השלב הבא זה באמת להתייעץ...
לא צריך םסיכיאטר. מטפל ש עוסק בתחום יכל ממש לעזור.
ממליצה על הרב ערד- מטפל זוגי ומדפחתי ממש מנוסה ועדין

תשדרי לו שזה הזדמנות לגדילה וצמיחה שלכם יחד כהורים. הזדמנות לנקות מטענים

מה שהפותחת תארה אכן נשמע כמצריך עזרה מקצועית ולא רק ערב זוגי רגוע. בעיקר התאור של הטירוף, וזה שהוא היה מנותק אחר כך. אני חושב שכדאי לפנות לאיש מקצוע מוסמך , אפשר גם פסיכולוג, והוא יוכל לאמר אם יש צורך גם בפסיכיאטר. אנשים נבהלים מזה, אבל הוא בסך הכל נותן טיפול תרופתי אם יש צורך. ושום דבר לא מקבע בזה. פסיכיאטר יכול גם לאמר שיש צורך רק בטיפול רגשי. או בטיפול תרופתי לתקופה מסוימת ובמקביל טיפול רגשי. זה לא אומר שהאדם לא נורמלי, חבל לחכות עם זה. כנראה שהוא עובר קושי מסויים ודחיה של הטיפול יכולה רק להזיק. חיים בינינו הרבה אנשים נורמטיביים שנעזרו/ נעזרים בטיפול רגשי או תרופתי. הבהלה מובנת מאוד מאוד, מניסיוני המקצועי( עוסקת בתחום טיפולי) , זה רק יכול לעזור, אבל ממש ממליצה לפנות לאדם מוסמך ולא למטפל שלמד קורס של כמה חודשים וכבר קורא לעצמו מטפל ב...( לא מתייחסת ספציפית למי שהומלץ כאן, לא מכירה אותם), בהצלחה ממש

תנסי לתת לו את החופש והמרחב להקשיב לעצמו ולהבין מאיפה נובעת המצוקה,
לא מתוך בהלה, אלא ממקום מאפשר.
תקחי בייביסיטר, מנקה, מה שצריך,
תנסי לתת לו להיות עם הבנות רק לזמן איכות בזמן שהן רגועות ולטיפול להיעזר בתשלום.
לא סותר מה שכתבו קודם,
רק מוסיפה.

שמשהו הצית בו את החרדה או משהו כזה זה יכול להיות משהו שקרה בילדות ועכשיו בא לידי ביטוי בחוסר אונים לחץ וחרדה דבר ראשון תחשבי איתו לשיחה אפילו בבית קפה ותביני ממנו מה קרה מה גורם לו ללחץ כזה ומשם תפנו לרופא משפחה יש תרופות טבעיות בהצלחה

רק את והוא?
הרבה פעמים זה גורם לצבירת כוחות חדשים. ולצבירת סבלנות..

פנית לעזרה כלשהיא?

וגם- מדידה של כמות מים היא ממש מדידה הערכתית ולא מדוייקת, גם אצל רופאים מומחים ומכשור טוב.
כך לאחרונה הסביר לי רופא בבי''ח.
כך שההבדלים הגיוניים.

חוץ מזה- יש שלב שריבוי מים עלול להצביע, יחד עם עוד דברים, על מומים. זה ממש ממש לא השלב שלך.
בשלב הזה, זה ממש לא סוף העולם... לא אומר על העובר עצמו- כלום.

אני גם עם ריבוי. לא נורא...

את עם סכרת?

לא אומר כלום לפי מה שקראתי...

יותר כיף לו בפנים

איך הוא החלטי אם בבדיקות קודמות לא ראו ריבוי..  זה בהחלט יכול להופיע פתאום

 

לי היה בהריון האחרון ריבוי מי שפיר רציני שהופיע פתאום משום מקום ולא נראה בבדיקות של שבועיים לפני כן...

 

ואל תדאגי יקרה, הרבה פעמים זה לא אומר הרבה ולא עושים עם זה כלום, בייחוד לקראת סוף ההריון, כמו במקרה שלך !!

 

לידה קלה ובידיים מלאות !!!

כי אם את נשאית צריכים לתת לך אנטביוטיקה בלידה כדי שהתינוק לא יפגע...

כל עוד לא ילדת זה רלוונטי

יש חילוקי דעות בשאלה אם כדאי לעשות, אז זה נטו לשיקולך..
בכל אופן בבדיקה הרגילה של תרבית שתן מגלים gbs אם הוא קיים ברמה גבוהה.

כל הסיפור הזה משתנה מבית חולים אחד למשנהו
משנה לשנה
ממדינה למדינה
מ:לחץץץץ שזה ממש חשוב
לזה שזו בדיקה לא 100אחוז, וסתם לקחת אנטיביוטיקה שהתופעות לוואי, הפטריה בנרתיק אחכ, שצריכה גם טיפול, לא שווה את זה...
בייחוד שזה משתנה מחיובי לשלילי כל הזמן, גם בלידה עצמה..
קיצור, תקראי קצת בגוגל, זה לא מה שעושים מזה.

איפה את מנסה לקבוע לה?

אמרו לי שהיא לא תהיה 3 שבועות ואחר כך היא עמוסה. אני בחודש שמיני. לא שייך לחכות. הרופא אמר לי לקבוע בטווח של שבוע, לא של חודש.

לוידעת מה הסיבה שלך וכמה זה קריטי דווקא אליה, הייתי בודקת.
וכמובן, טוב לשמוע עוד המלצות, מקווה שתקבלי פה.
בהצלחה!!

וואו, לחמותי היה לפני שנים משהו דומה, אני לא זוכרת מה מצאו במעיים, והיא עשתה אצלה מעקב וב"ה הילד כבר בשיעור א בריא כמו שור.

מקווה שטיפה מעודד..

מקצועי ונחמד מאד!!

היתי אצלו ב2 סקירות מוקדמות ומאוחרת ובכלל לא ראיתי את התינוקי לא התאמץ בכלל שאראה..התבאסתי..אבל זה לא שהוא לא טוב או לא נחמד פשוט סקירה 10 דקות נראה לי ממש קצר

(במרכז בריאות האשה של הכללית בשע"צ)

לפני כמה חודשים.

ול @בת הרים - אני קבעתי בזמנו בעין כרם, לא לרופא ספציפי, והיה בסדר גמור, ב"ה.
אם את כבר לקראת לידה וחשובה לך הסקירה, אולי עדיף לא להמתין לרופא ספציפי.
בהצלחה ולידה קלה בבריאות לך ולתינוק בע"ה!

ד"ר טאובר זה רק למבוטחי כללית ובבי"ח עצמו עמוס... יוכלו לתת לי תור רק כשאהיה בחודש תשיעי וזה לא שייך. הרופא ממש הדגיש לעשות בימים הקרובים.

תודה על הברכות. אמן!

באותו המקום של ד"ר ינאי
בהצלחה

יסודי מאוד ונעים.
לא יודעת להשוות..

ירא שמים ובין הראשונים בארץ באולטראסאונד.
לא יודעת איך מקבל. עובד בהדסה הר הצופים,כמדומני.

תסבירי שזה דחוף, יש סיכוי שימצאו לך תור

גם הבן שלי רגיש לחלב, אז קנינו בלנדר מוט שיהיה רק בשרי והכנתי מרקי עוף עשירים בכל טוב וטחנתי לו.
גם מרקי קטניות זה מזין ומעולה.
חוץ מזה פירות קיץ, אפשר להוסיף מים או חלב שקדים וזה כמו שייק פירות.

במקום חלב לשים מים...אפשר להוסיף לזה פירות גם

 

*פירות בבלנדר ולהוסיף לזה טחינה גולמית, בריא

 

*מרק עשיר בירקות ולגוון להוסיף עוף או קטניות אפשר גם להוסיף לזה פחמימות כמו אורז ולטחון...

 

*חמין בשבת מרוסק עם תפוחי אדמה, אורז, ביצה ועוף מרוסקות.

של בשר/ דגים/ טונה
פשטידות רכות
דייסת קווקר על בסיס מים

בגיל שנה לא צריך כבר מרוסק.

מה שאת מכינה לצהריים\ערב אפשר לתת לו. לחתוך לחתיכות קטנות.

**כמובן בהתאם לרגישויות.


****פירות עם שערות הם פירות שיש להם יותר אלרגיות.

אפשר הכל.
עוף,קציצות,אורז,תפו''א,מרקים,שלל קטניות,פסטה,עגבניה,דייסת קוואקר,פשטיגות,ביצה,לחם עם כל מיני,
כל מה שאת אוכלת

גם כשאין שום שן בחוץ, החניכיים שלהם חזקות מספיק... כמובן חוץ מדברים קשים ממש ללעיסה כמו שניצל... כדאע להביא חתיכות ממש קטנות אבל בגדול הם יכולים לאכול הכל

חביתה ירקות פירות לחם טחינה אבוקדו שייק פירות אורז וכד'...

אני מכינה כמעט כל בוקר, וגם הגדולים אוהבים לאכול לפני היציאה מהבית.

מים בסיר, מוסיפים באיטיות קוואקר דק, דואגים לבחוש כדי שלא יהיו גושים. דקה שתיים לאחר הרתיחה זה מוכן.

הסמיכות היא עניין של טעם, יש כאלה שאוהבים דליל, אחרי שמתקרר הדייסה מתעבה עוד.

 

לאחר כיבוי האש אפשר להוסיף: לרזים במיוחד: גוש חמאה, חלמון ביצה.

או טחינה גולמית (לא להגזים שלא ישתלט על הטעם)

קינמון - ממש טעים

תיבול: מתוק עם סילאן/ סוכר

לקטנה ולי אני מתבלת עם מלח במקום. שזה גם נחמד. עד שתגלה את סוד הסוכר...

 

אפשר גם עם קוואקר עבה, אבל הבישול ממושך יותר והמרקם שונה.

לעניות דעתי כלל לא קשור או מעיד על איזושהי בעיה בהריון. מה שיכול לעזור: אמבטיה מרפה לפני השינה, רסקיו רמדי והרפיה טובה.
השינויים ההורמונליים משפיעים על כל אחת בצורה אחרת.

בהצלחה והריון בריא

ממש זקוקה להרגעה...

3 ילדים נכנסתי בקלות. הביוץ תמיד היה מיד אחרי המקווה והמחזור היה בין 28-30.. כשהפסקתי אחרי השלישי גלולות.. פתאם המחזור הגיע כל 24 יום... או 25.. ולא נכנסתי להיריון כמו שהייתי רגילה אחרי 3 חודשים הגעתי למסקנה שזה הביוץ.. בדקתי בסטיקים וזה באמת הראה. באחד השירשורים פה אמרו לעשות מעקב זקיקים. וללכת לרופא פוריות שיתן כדורים אם אכן זו הסיבה. אני לקחתי איקמולמין ובאמת כבר בפעם הראשונה סוף סוף הביוץ נדחה לאחרי המקווה. נכנסתי בסיבוב השלישי אחרי שלקחתי אותם. זאת אומרת 3 חודשים. סך הכל מהרגע שרציתי להיכנס לקח לי 7-8 חודש. אני מאמינה בלב שלם שההשתדלות שלי זירזה את הכניסה להיריון... אחרת לא בטוחה שעד היום זה היה מסתדר.חשוב לדעת שיש גם שיטות טבעיות לדחיית ביוץ. לכדורים שלקחתי חייבים מרשם מעקב בדיקה.. לא סתם ככה. לכן או שתקבעי תור לרופא פוריות כפי שהמליצו פה באחד השירשורים או שתנסי לדחות בעזרת דברים טבעיים.יש תרגילים שעוזרים לא זוכרת אלו בדיוק.. תבדקי באינטרנט. או תתיעצי עם מי שמבינה בנושא. אני מבינה את הלחץ שלך גם אני הייתי בשוק.. אמרתי מה קרה לגוף שלי..לא הסכמתי לקבל שמשהו השתבש.. הרי עד עכשיו הכל היה מושלם. אבל הגוף לא מכונה.. הוא מגיב בהתאם לגיל, להורמונים שטיילו לי שנה קודם בגוף...(הגלולות) לתזונה למצב הנפשי שקיים בגופינו...לגיל גם. יהיה בסדר נשמה. הכל יסתדר בעזרת ה'.מקווה שעזרתי

האמת כרגע אני רק מבולבלת... זה כל כך משמעותי.. זה לא יום יומיים שאז אפשר לעשות מאמץ.. בכמה כבר הכדור דוחה ביוץ??

לק"י

בכל הנושאים שקשורים לפוריות, חיי אישות וכדומה.

אי אפשר לקצר 7 נקיים... וכדור הרופא נותן..
לא חשוב לא אכפת לי לנסות.. תודה!!

ממליצה להתייעץ עם הרב שלמה בן זכריה

לק"י

ואם זה לא יהיה אפשרי- ינסו להתיר מכיוון ההלכה.

אבל מלהתייעץ לא מפסידים.

אי אפשר לקצר 7 נקיים בעד שום דבר בעולם... והדימום אצלי הוא שישה ימים לפחות.. כך שמכיוון ההלכה אין לי הרבה תקוות.. רק מקווה שה' יעזור לי..
גם כדורים הבנתי לא עוזרים הרבה.. מקסימום ביום יומיים

לק"י

אז לא מציעה לך לדאוג.
ושמעתי גם על פתרונות טבעיים
אבל אני לא רוצה סתם לכתוב... תתייעצי עם מכון פועה.

אני תמיד מתבלבלת בשם שלו

לק"י

או להמליץ על רופא טוב.
אולי יש גם פתרונות פשוטים יותר מתרופות.

בכל מקרה לא תפסידי מלפנות אליהם.
ועד כמה שאני יודעת זה לא נושא מסובך לפתרון.

בהצלחה!

אם רלוונטי והדימום שלך קצר אפשר בהתייעצות עם רב לפסוק בטהרה לפני היום החמישי

שהוא מסביר שרוב הביוץ מוקדם אפשר לפתור הלכתית, הרב פעמים אפשר לעשות הפסק קודם, ונראה לנו שלא.
כדאי להתייעץ, ממליצה מאוד על הרב בן שלמה.

אתן קולטות שבייצתי החודש ביום ה9 מאז שקיבלתי וסת?! הדרך היחידה להיקלט מבחינה הלכתית היא אם אוכל לעשות הפסק יום או יומיים אחרי שהתחילה הווסת... זה לא ייתכן הרי... אז מה יעזרו לי הרבנים??

קשה לי נורא עם המחשבה שאני צריכה עכשיו להתעסק בכל זה... לדבר עם רבנים שיאפשרו לי כל מני הקלות, לעשות מירוץ נגד הזמן כדי לקצר את המחזור, לקחת כדורים שאולי יעזרו במשהו... פשוט לא בא לי כל הדבר הזה... בא לי לוותר וזהו 🙁

לק"י

חוץ מזה שהרב בורנשטיין הוא ממכון פועה, ומבין גם בצד הרפואי.

אל תחששי להתייעץ!

אכן ביוץ ביום 9 זה לא תקין.
לא ראיתי את הפרט הזה.

ואכן, כל עניין הפוריות זה לא קל, מנסיון אישי..

ממליצה לך 2 דברים לשני כיוונים, קחי מה שטוב לך.

1. טבעי- נראה שיש חוסר איזון הורמונלי, ויש דרכים לפתור את זה טבעי, אם מעניין אותך אפרט קצת.

2. רפואי- מתחננת לפנייך, ללכת ישירות לרופא פוריות, ולא לבזבז זמן אצל רופא נשים.
הם לא מבינים בזה!

הייתי אצל רופא פוריות אבל אז המצב לא היה כזה קיצוני אז הוא אמר לי לחכות עוד כמה חודשים ולחזור אליו אם לא נצליח... בינתיים הביוץ ממשיך להקדים יותר ויותר.... והתור הפנוי הבא לרופא הוא עוד הרבה זמן...

לוידעת מה היה המצב קודם, אבל אם מרגיש לך לא תקין, אפשר להחליף רופא.

לגבי הטבעי-
יש הרבה אופציות
אם זה תזונה
דיקור סיני
תדרים כמו ביקום והומאופטיה
יש סדנת איזון הורמונלי בתנועה של אלישבע גורניך
יש צמחי מרפא, יש בית מרקחת בירושלים שמכון פועה ממליצים עליו ושמעתי הרבה הצלחות.
בתכל'ס זה הרבה ניסוי ותהיה כמו בטיולים קובנציונלים, למצוא מה הכי מתאים לך, כי מה שעזר לאחת לא מחייב שיעזור לחברתה.
מציעה לך לחשוב למה את הכי מתחברת ולפי זה ללכת.
אגב, זה בכלל לא סותר בירור רפואי במקביל, להפך, זה יכול לעזור.

כידוע כל עצם עשוי ממליוני חלקיקים שנמצאים בתנועה (זה פיזיקה/ביולוגיה, ואני לא ידע להסביר לעומק).
ומה שזה אומר, שלכל עצם יש תדר משל עצמו.
משהו ישב ובדק מה התדר של כל תא בגוף, ומה התדרים של מחלות וכל מיני כאלה.
מה שעושים בטיפול, ע"י תדרים מבטלים את המחלות ומחזקים את הגוף, ואת המערכות שקשורות לסיבת הטיפול.
[במאמר מוסגר, גם הומאופטיה זה תדרים, לוקחים חומר ומדללים אותו במים המון פעמים, ובדילול נשאר רק התדר]
מסתבר שגם לדברים נפשיים מצאו תדרים, ולכן הוא כללי והוליסטי.

בס''ד

 

עם מחזור שהתקצר עוד ועוד ועוד וביוץ שמתחולל ממש בתחילת שבעת הנקיים. פנינו בשני אפיקים - (1) התייעצנו עם רב (לא מכון פועה כי לא הייתי מעוניינת לקחת תרופה וידעתי שזאת בדרך כלל המלצתם הראשונה) שנתן לנו היתר מסוים שעזר ו(2)במקביל למדתי ותרגלתי את שיטת אביבה. שיטת אביבה היא שיטה של התעמלות שפועלת על איזור הרחם והשחלות ומחזירה לאיזון הורמונלי. תוך זמן קצר המחזור שוב התארך וב''ה נפקדנו.

 

כפי שאל הר המוריה כתבה, קיימים כמה וכמה דרכים לטפל במצב הזה (הן קונבנציונליים והן ממתוך הרפואה האלטרנטיבית), אני בחרת בדרך הנ''ל, בנות אחרות בדרכים אחרות, אבל העיקר שתדעי שזה לא חייב להיות נורא כפי שזה נראה בהתחלה . בדיעבד אני יכולה לומר לך שלמדתי וגדלתי הרבה מהתקופה המאד (!) לא פשוטה הזאת.

 

שולחת המון חיזוקים!!! 

מקווה לזכור..

מה זה שיטת אביבה? איפה אפשר ללמוד את זה?

הייתי מתייעצת עם רופאת נשים . זה לא נשמע תקין. לפי האבחנה שלה הייתי בוחרת איך ואם לטפל

ב. יש לרבנים את הדרכים שלהם
אין לך מה להפסיד מלברר אצלם.

ג. לדוגמא- יש פסיקה שמתחילים לספור מיום אחרון של קיום יחסים = יום לפני הווסת
טובלים ביום הרביעי = יום שלישי של הווסת
ואז 7 נקיים
ויוצא שטבלת ביום ה10 שאז עוד יש סיכוי להיקלט להריון עם ביוץ ביום 9.

וזו פסיקה של חלק מהספרדים לכתחילה שלא מצריכה אישור רבני.

ההלכה היא לא שחור ולבן.

יש מקרים שמתירים לשמור כמו נידה דאוריתא (8 ימים סה"כ ולטבול ביום השמיני, בלי 7 נקיים) ולא זבה גדולה כמו שאנחנו נוהגות כיום.
אבל אלו מקרים יותר נדירים ומצריכים אישור רבני אישי.


כך שלנסות לא יזיק.

יש תרופה יותר פשוטה מהאיקלוממין בשם אסטופרם, היא עזרה לי מייד

 

ויש פתרונות טבעיים, הפורמולות של ציון פארם

היי,

הרוב המכריע של שנות נישואיי עבר בביוץ מוקדם ובחסדי ה' יש לי ילדים בזכות האסטרופם שהוזכר פה (לאחר שפנינו למכון פועה).

לאחרונה שאלתי את הרופאה איך אפשר לקצר את ימי הדימום בלי קשר להיריון והיא המליצה על לקיחת כמות מסוימת של אסטרופם (כמובן במרשם רופא), שתיית מיץ לימון סחוט טרי בימי המחזור ומסטיק תימני. במקביל חיפשתי גם תשובות באינטרנט. מצרפת כאן קישור לדיון שהיה פה פעם:

 

טיפים לקיצור המחזור החודשי - הריון ולידה

 

וסתם ככה, באופן לא מוסבר נראה לי שלפני היריון הגוף "משתגע". כאילו הוא יודע משהו שעדיין לא ידוע לנו... הלוואי שאני צודקת

הגודש חלף?

 

אפשר לעשות עיסוי במקלחת.

אם נשארה גולה ממוקדת מורגשת, אפשר להמיס עם צמר גפן טבול במשקה אלכוהולי.

למרוח קודם קרם.

קרח\כרוב.

אולי בלוטת לימפה מוגדלת? בכל אופן זה קצת תמוה שזה ממש בבית השחי.

באיזה שלב את בהריון?

תאכלי מאכלים עשירים בברזל, קיטניות, בשר אדום וכו'.

אני גם צריכה תכף ללדת...
ועוד לא יצאתי.
לכן המנהלת שלי כבר הכניסה את זאת שמלחליפה אותי לתפקיד... דווקא למקרה ואגיד לה שאני בדרך לבי"ח...
מכירה עוד חברות שככה זה אצלן...

כי יתחילו לחפש מי מתנדבת להחליף. וממש לא באלי!!

או שלא תגידי שאת בדרך ללדת אלא לא מרגישה טוב...

אני גם צריכה תכף ללדת...
ועוד לא יצאתי.
לכן המנהלת שלי כבר הכניסה את זאת שמלחליפה אותי לתפקיד... דווקא למקרה ואגיד לה שאני בדרך לבי"ח...
מכירה עוד חברות שככה זה אצלן...
כדאי לעדכן שאת לא מגיעה באותו יום. והאחריות על המנהלים שלך... ככה נראה לי...

חבל לבזבז את חופשת הלידה, כל יום עם התינוק הוא משמעותי( לפחות אצלי, מכירה נשים שמחכות לחזור לעבודה).כל רופאת משפחה תתן לך ימי מחלה בסוף תשיעי, את יכולה לקחת חופשת מחלה לפני התל"מ.
אבל את לא חייבת, המנהלת אמורה לדעת מי תחליף אותך, כבר כמה חודשים היא יודעת שאת בהריון ולהיות מוכנה לקרוא למחליפה בהתראה קצרה.

טיפשי שזה מלחיץ אותי. אבל גם טיפשי לצאת מוקדם בגלל זה.

ומתפקדת ויש לך כוח, למה לצאת לפני הלידה? אני תמיד עבדתי עד הלידה.
היתה לי אפילו לידה ב 1 בבוקר, כאשר עבדתי באותו ערב עד 7 בערב. הבוס היה בשוק....
את הרי הודעת מתי את אמורה ללדת, והמחליפה אמורה להיות מוכנה להודעה שהיא מתחילה לעבוד ממחר, וכד'

כבר בעבודה עצמה?

קמתי באותו בוקר עם צירים, בעלי עובד באותו מקום, אז סיפר לבוס, והוא היה בטוח שאני כבר לא אגיע, ואז הגעתי כי הצירים לא היו חזקים כ"כ, וראיתי שאפשר לעבוד תוך כדי. הוא התפלא שהגעתי בכלל, אז אמרתי לו שגם אני. ..
ואז הגעתי הביתה, ומאוחר יותר התחזקו הצירים, ואז גם היתה ירידת מים, והלכתי למיון וכו' , ועכשיו אני נזכרת שלא ילדתי ב 1 בבוקר אלא ב 5. ב 1 יצאתי מהבית.
לידה מהירה יותר מהקודמות, אבל זה הגיוני בלידות חוזרות, לא משהו לא תקין

זה מאוד אישי.
אפשר להגיד לך שלא נורא שכולם ידעו אבל ברור שמה שמשנה זה איך את מרגישה עם זה. אם לך זה מרגיש משמעותי אז לא טפשי שתחליטי לצאת לפני. אמנם לא יודעים מתי יולדים אז קשה לדעת מתי לפני.. את יכולה תתכנן מה שנראה לך סביר ובסוף ממילא הקבה מתכנן..
גם אני ממליצה על ימי מחלה ולא להתחיל חלד.
אבל גם זו אופציה סבירה אם זה יותר נוח לך.
ואם בכל זאת את מתעניינת בסיפור האישי,
אז אצלי בכל לידה היה שונה. באמת מה שהרגשתי נכון לי באותו זמן.
לידה אחת עבדתי עד הלידה, לידה אחרת אודפזתי בכלל כמה ימים לפני, לידה אחרונה יצאתי לחופש מ 39 כי היה לי כבר קשה פיזית לעבוד. ובהחלט יותר נעים להשתחרר המהתח של מה יהיה אם תתחיל לידה בעבודה וכו.
בהצלחה!

אני, ב-3 לידות ראשונות שלי עבדתי עד השנייה האחרונה.

(באחת הלידות באתי אפילו עם כאבים ובלילה נסעתי כבר לבי"ח ללדת).

 

לידה קודמת- יצאתי שבוע לפני התל"מ שלי כי הייתי מאוד כאובה ולא יכולתי לעבוד. (חופשת מחלה)

 

והפעם בעז"ה אני רוצה לצאת קצת קודם. אפילו 3 שבועות קודם.

אין לי סבלנות וכוחות ואני רוצה קצת לנוח ולהתאושש לפני הלידה ולהספיק לארגן את הבית כמו שצריך. (גם חופשת מחלה. בד"כ אני לא מנצלת אותה. ב"ה!)

 

 

לק"י

ואני יצאתי לחופש כמה ימים לפני התל"מ. לקחתי חופשת מחלה.

הבעיה שגם אין לי ככ חופשת מחלה כי אני חדשה בעבודה הזאת. אז בינתיים אני נשארת מקווה שיהיה בסדר

לק"י

כל עוד יש לך עוד כח.
וכשתצטרכי ללדת- יסתדרו כבר....לא תבואי עם צירי לחץ לעבודה

לא מבינה ואין לי ניסיון.

לא ידעתי על זה שום דבר כיוון שלא עשינו סקירת מערכות

אבל לאחר הלידה "הטיסו " אותה ואנחנו אחרי האמבולנס

לבי"ח "שנידר" ושם בחסדי ה' ניתחו אותה  וב"ה הכל מצוין ילדה רגילה ומתפקדת כרגיל.

מצד אחד מלחיץ לדעת את זה בהריון.

מצד שני וזה הפלוס הגדול זה הזמן הכי טוב להתפלל

ואת לא יודעת איך תפילות קורעות גזר דין.

שיהיו לך רק בשורות טובות והרבה בריאות ושמחה.

אם יש לך עוד שאלות אשמח לענות לך.

ממליצה לבחור לכתחילה ללדת בבית חולים שיש לו קרדיולוג ילדים טוב ומערך מתאים לטיפול בבעיה.
יכולות להיות דרגות חומרה שונות.
חשוב ליידע את הצוות ולהיות במעקב לפי ההמלצות.
רפואה שלימה!

בעז"ה נעבור את האתגר הזה לאחר הלידה..
חשוב לי לשמוע על הלידה עצמה ועל ההשלכות. כותבת לך בפרטי.

שוב תודה!

שבועיים לפחות

כמה ימי מחלה קיבלתן? מי שלקחה?

יכול להוציא ימי מחלה.
באחת הלידות זה יצא זמן עמוס בעבודה והייתי חייבת קצת זמן רגוע אז הרופא משפחה נתן לי שבוע ואמר שאם אצטרך עוד אז אחזור אליו, ילדתי בדיוק בסוף השבוע הראשון

רופא משפחה נותן ולא רופא נשים.
מקובל לגמרי.
אני גם יצאתי מ39. ותכננתי להאריך לפי צואך עד שאלד. בסוף ילדתי בערב לפני התאריך

לק"י

יצאתי קרוב לתל"מ, וילדתי רק שבועיים אחרי.

בשקדים?

בפתח הלוע?

קצת יותר נמוך? אם יותר נמוך, אז כנראה צרבת. צרבת זה צורב. זאת ההרגשה?

 

משתק זה אולי כי את מרגישה עוית (התכווצות חזקה) של הושט (צינור האוכל)?

יתכן שחסר לך סידן, ויטמין D, ולפעמים ירקות כמו כרוב/קולורבי/צנון שעשירים בגופרית, מפסיקים את העווית.

לקחתי אקמול עזר טיפה
אוךךףףף אין לי כוח....
כולי חלשה וגמורה 😢

אז בכל זאת האיזור שמעל הלוע כנראה מודלק.

דלקת מקומית. 

תנוחי ותשתי הרבה.

 

 

אם זה עוזר, זה כנראה צרבת.

אני ממש נלחצתי..הריון ראשון וכל דבר שקורה ישר נבהלים..זה היה לי יום מאוד קשה..

ובסוף הסבירו לי שזה נורמאלי שיש דימום קל בהריון, במיוחד בהתחלה..כל עוד זה לא הרבה דימום ולא מלווה בכאבים חזקים וכו'..

כמו שהבנתי זה בגלל היפרדות של רקמות בגוף, באזור שעוטף את הרחם, כי הגוף יותר ויותר מכין את עצמו להריון.

אז יקרה,

את יכולה להיות רגועה, זה אמור להיות תקין ובסדר.

המשך הריון קל ומשעמם בעז"ה!!

אבל לא לגמרי תקין.

 

לא להילחץ. בעז"ה אם יש דופק, יש סיכוי טוב שיהיה בסדר בעז"ה.

תנוחי, תשמרי, לא להרים כבד, לא להתאמץ, ולקחת 800 מק"ג חומצה פולית.

 

ואם חלילה ממשיך או מתגבר תבקשי תמיכה הורמונלית.

כי זה יכול להיות לכאן ולכאן.

לא יודעת אם הרגעתי...

רק מעודדת אותך להתפלל.

עשית גם בדיקות דם?

 

רופא לא אמור להגיד שצריך להתפלל.. זה התפקיד שלך, לא שלו. הוא צריך להשתמש בידע שלו. סתם, אותי זה היה מעצבן.

ואמרה שאין מה לעשות, זה נפוץ בשליש הראשון ולא יודעים ממה זה נגרם, אז כל עוד זה לא הופך לדימום אף אחד לא יורק לכיוון שלך. כמובן שהייתי לחוצה ומתוסכלת נורא. אבל רוב הסיכויים שזה כלום, במיוחד שראית שהכל תקין.

באיזור השבוע הזה היו לי דימומים כמו של מחזור, זה היה דימום ברחם במשך כל תחילת ההריון.
עכשוו בחודש שמיני ב"ה והכל תקין

הסברתי לה שאני רוצה לנוח קצת לפני הלידה.

זה מול מקום העבודה.
כשנגמרו ימי המחלה, את נכנסת לחופשות לידה.

איך אפשר להוציא לא על חשבון חופשת המחלה שלי?

לק"י

או חופשת מחלה או להתחיל את חופשת הלידה מוקדם יותר (ואז לסיים אותה גם מוקדם יותר).

אלא אם כן, מקבלים שמירת הריון.
וזה לא כזה פשוט...