פורום הריון ולידה (עמוד 3984)

לא לזלזל.

את בשבוע מידי מוקדם

ואם זה יביא ללידה חייבים לנסות לעצור את זה.

עברת לידה בעבר או שזה הריון ראשון?

 

גם אני בשבוע די דומה לשלך ובשבת הרגשתי כאבי חזקים סביב הבטן והגב וזה נורא הזכיר לי את ההתכווצויות ש"מבשרות" לי שאוטוטו אני הולכת ללדת.

די נלחצתי אבל ניסיתי להירגע.

ובגלל שזה היה שבת והכרתי את הכאבים- לא עשיתי עם זה כלום.

רק השתדלתי לנוח ולשתות.

במוצ"ש רציתי ללכת למיון אבל לאט לאט זה נרגע והרגשתי וב יותר.

 

לפי דעתי זה קרה לי ממאמץ יתר/ הרמת "משהו" כבד (כמו הפעוט- הקטן שלי) וכד'.

 

אם זה הריון ראשון שלך ו/או שאלו תחושות לא מוכרות לך- כדאי ללכת להיבדק.

בשורות טובות!

זה הריון 5 ולא היה לי את פעם ככה.
אולי זה וירוס

אני במיטה סחוטה.

מסכנים הילדים צריכה להכין להם ארוחת ערב ואין לי כח

כל אחת כאן יכולה רק להמליץ או לא על העגלה שלה.
ובדרך כלל אנשים מרוצים מהקניה של עצמם.

ואילו הוא ממש מומחה, מכיר ממש הכל.

בגדול המון ממליצות על בייבי ג'וגרסיטי מיני, בעיקר בגלל קלות הקיפול.
אנחנו קנינו בהמלצתו מאמאס אנד פאפאס ארמדילו פליפ והיא מתקפלת יחסית בקלות ומאד מאד קומפקטית, וגם נוחה מאד לתינוק ועם סל וגגון מעולים.
כנראה הכי קלה זו בוגבו בי 3. והכי יקרה..

אבל אולי יש דגמים חדשים אז ממש כדאי לשאול.

(בגדול הוא אומר שבייבי ג'וגר נוחה להורה ולא לתינוק.. הטיולון לא מתהפך, אין תמיכה טובה לגב, זה מה שאני זוכרת).

חפשי מידע על עגלת ג'ואי כרום

היא ממש טובה ומחיר מצויין.

 

אם את רוצה משהו יותר איכותי יש את הארמדילו פליפ (הדגם החדש שלה יגיע בחודש הקרוב לארץ.)

 

שתי אלו נמצאות כרגע ברשימה שלי.

שתיהם קומפקטיות, נוחות, עם קיפול קטן.

ההבדל הוא באיכות הבדים והשלדה- הארמדילו יותר איכותית אבל גם יותר יקרה וגם מתקפלת ביד אחת

(לעומת הכרום שצריך 2 ידיים)

 

אם לא חשוב לך אמבטיה ואת רוצה עגלת טיולון מגיל לידה אז כדאי לחפש לדעתי משהו אחר. יש המון..

 

תגלשי בפורום של קובי ותוכלי לקבל המון מידע 

אני מאד מרוצה ממנה. זולה וחזקה עם סל גדול וטיולון דו כיווני.
רק הקיפול שלה די גדול...

הבדיקה מזהה הורמון שעולה לפני הביוץ.

ועד יומיים אחרי זה עוד משפיע?

אבל שווה להתקשר ולשאול

ממליצה בחום רב

 

וזה לא פעם ראשונה שלי שם....

ילדתי שם את הגדול שלי ובלידה הקרובה גם אלד שם בעז"ה

במאיר, ומאד נהנתי שם מהיחס.

עד חודש רביעי בערך...
אם ההריון תקין ורגיל אין מניעה להמשיך עם ההנקה, אם כי אני הייתי חוששת עם תינוק בן פחות מחצי שנה (לא התנסיתי בזה).
בהתחלה לא ידעתי שאני בהריון בגלל ההנקה ואח"כ פשוט היה קשה לי נפשית להפסיק, אבל זה היה מאוד מתיש וממש נחלשתי... גמלתי אותו בעל כורחו וזה ממש עזר להרגשה שלי. מספיק הייתי צריכה להכיל את עצמי עם ההקאות...
אם אני לא טועה @אמא_מאושרת כתבה שהיא הניקה כל ההריון וגם לאחריו. ממש מעורר השראה. לי זה לא התאים לצערי😔

בעיקרון ממה שהבנתי הגוף שלך דואג קודם לעובר, אח"כ ליונק ובסוף לך. חשוב ממש להקפיד על תזונה מתאימה, לנוח, ולהיות קשובה לעצמך. הגוף עובד בשביל שלושה!

בהצלחה בכל החלטה!

הנקתי בהריון עד שבוע 16 בערך
היונק היה מעל שנה וחצי כך שזו לא הנקה אינטנסיבית.
באופן מפתיע זה הקל עליי משמעותית את הבחילות של השליש הראשון.
בחודש רביעי זה הציק לי ולכן בהדרגה גמלתי...

בהריון שני הנקתי עד שבוע 10 כשהגדול היה בן 11 חודשים והוא החליט לבד שכבר לא בא לו.
בהריון שלישי האמצעי שלי לא רצה להפסיק לינוק (אבל הוא היה מעל גיל שנה, שתיים-שלוש הנקות ביום..) והוא ינק כל ההריון וגם לאחריו.
נגמל כשהקטנטונת היתה בת חמישה חודשים- גמילה קשה, כי הוא רואה את אחותו יונקת..

לענ"ד- אם טוב לך-תמשיכי
אם לא מסתדר- תפסיקי. על אחת כמה וכמה אם הוא מעל גיל שנה..
אני סתם עם אופי חלש

ו@עדינות תודה על התיוג

היא מנסה למצוץ ולא יוצא לה אז היא מפסיקה

כיום היא בת שנה ושמונה חודשים

אולי את או מישהו יודעות?

אם כן אז יש חלב.
אם לא יוצא לה אולי היא כבר שכחה את פעולת היניקה. מציצה של יניקה אינה כמו מציצת מוצץ או בקבוק. היא גדולה אז אולי תנסי להסביר לה במילים מה לעשות. את יכולה גם לסחוט לה בהתחלה לתוך הפה תוך כדי שהיא מנסה, כך תרגיש את החלב ותנסה להמשיך.
(ניסיתי לענות מהגיון, זה לא ידע או נסיון)
בהצלחה!

בעיקרון אין כ"כ אפשרות לחזור. זה אינסטינקט שתינוק נולד איתו- לדעת לינוק, וכשהוא מפסיק, כמה זמן אחרי זה, הוא שוכח את זה ואין ממש דרך ללמד אותו.

אבל גם אצלי זו היתה ילדה גדולה, היא היתה בת שנה ושבע כשנכנסתי להריון. בהתחלה ינקה מספר פעמים ביום, לקראת הסוף זה כבר היה רק פעם ביומיים (וכבר כמעט לא היה חלב), וכיוון שכבר היתה בת מעל שנתיים הייתי מזכירה לה כדי שלא יעברו 72 שעות בלי הנקה ולא נוכל להמשיך, עד שבסוף החלטתי שאם היא לא בקש ניתן להנקה להיגמר ככה, ובאמת כמה ימים היא לא ביקשה לינוק, וכשביקשה שוב אמרתי לה שכבר אי אפשר יותר, היא נעלבה ובכתה איזה רבע שעה, ובזה נגמרה הגמילה...

ובלידה היה לך קולסטרום וחלב "לא בוגר"?

התינוקת היתה בת 10 חודשים

הנקתי עד שליש שני

היתי עיפה וחלשה וסחוטה

אבל היה לי שווה

תעשי כאן חיפוש

חפרתי הרבה על הענין(מאנונימי)

בעיקר על איך לגמול והקושי הרגשי

באחד עברתי לבקבוקים אחרי 3 חודשים בערך

בשתי הפעמים האחרות גמלתי סופית חודש חודשיים לפני הלידה

הפעמיים הראשונות- היונק גמל עצמו לבד אולי בגלל מחסור בחלב? הנקתי עד חודש חמישי.
בפעם השלישית, היא כבר היתה יותר גדולה, אז פחות היה לי קריטי, הפחתתי בהדרגה הנקות, הצעתי אוכל במקום חלב, והסחתי דעה שרצתה לינוק. ההנקות ירדו בהדרגה, וכשהתחלתי חודש שישי היא נגמלה.

קחי בחשבון שזה מתיש! זה לוקח מהגוף המון כוחות. תחשבי עד כמה זה מתאים לך. ותמיד אפשר לעצור כשזה לא מתאים יותר

בהצלחה!

הנקתי עד שבוע 16
לא היה לי קשה
רק רגישות בפטמות שגרמה לסדקים מדי פעם

רציתי מתישהו להפסיק ולא העזתי

התחלתי עם גמילת לילה-זה לא היה קל כי ינק כל שעה (!) למרות שהיה בן שנה+
ואז באופן טבעי גם ינק פחות ביום

ויום אחד מצאתי את עצמי אומרת לבעלי-

היי
כבר כמה ימים לא הנקתי
בכלל לא שמתי לב
הוא לא ביקש
ואני שכחתי
ולא היה טיפת גודש
ובעיקר לא כאב לב
הוא הפסיק מרצונו
וזה תאם בדיוק לרצון שלי
ב''ה



ו

ב"ה מתקרבת לסוף השליש הראשון,
היונק בן שנה וחצי + , ולמעשה יונק רק "פעמיים" ביום, בוקר וערב.
נראה שהוא מכור להנקה, ולא מתכוון להפסיק בקרוב..
מזדהה עם @אמא_מאושרת בקשר לחולשת אופי ;)
בינתיים, ממה ששמתי לב, ההנקה לא עזרה לבחילות , אבל ב"ה טרם העליתי במשקל, ואני מייחסת זאת להנקה. הגיוני?

אפשרי. מעייף ומחליש. יש בזה טוב - שהתינוק הנוכחי מקבל עוד קצת פינוק אישי מאמא לפני התינוק הבא. חוץ מזה שהנקה זה תמיד טוב.

שורה תחתונה - תלוי בך וביונק. (לא כל יונק מוותר בקלות על ההנקה...)

בפעם הראשונה- בהריון השני הנקתי את הגדולה עד חודש רביעי- הפסקתי כשהיא היתה בת 11 חודשים. הפסקתי כי זה לקח ממני המון כוח. התבאסתי כי מיד אח"כ היה לה סטרידור ודלקת ריאות...

 

בפעם השניה- הנקתי את הרביעית עד שהייתי בחודש רביעי-חמישי, לא זוכרת בדיוק. לא רציתי להפסיק- רציתי להמשיך עד ללידה- כי היא הייתה בסך הכל בת שנה ו3 חודשים כשהפסקתי. אבל ההנקה ירדה לפעם ביום וכנראה זה לא הספיק לה- כי היא חלתה בסטרידור ומיד אח"כ דלקת ריאות (כמו הגדולה...) והיא הפסיקה לינוק בתקרופה הזו- לא רצתה כלום חוץ מבקבוק מים.  גם כן התבאסתי קצת.

מבחינת כוח- גם ככה לא היה לי הרבה כוח אז עוד הנקה ביום לא שינתה הרבה...

תארת ממש אותי.

נעבור את זה איכשהו...

חיבוקקק

אנחנו מחורפנים פה בבית כולנו.
כל אחד יותר מחורפן מהשני

תעשי חיפוש ותראי

ממש עוד מעט הקשיים האלה מאחורייך. הייתי ממש שם לא מזמן. בקרוב תחבקי אוצר מתוק וריחני, וזה יהיה שווה הכל.
תבכי לה', הוא כל יכול. זה מאוד עוזר. ואל תהססי לאפשר לעצמך להרגיש את כל הרגשות האלה. זה מובן ולגיטימי, ועוד בחום הזה. ממש מצדיעה לך!

אחרי שכמעט הפכנו לבית משוגעים,
הודעתי לבעלי שיוצאים.
הלכנו לאכול פלאפל ולשחק בגן שעשועים.
עוד מעט נחזור הביתה. לכל הבלאגן.

מקווה שהאוויר יעזור לנו לחזור רגועים יותר.

ותודה גם לחדשה ישנה על השרשור שלה,
ולכל מי שהגיבה לה שם.
עזרתן גם לי.

בגבש ובני ברק

אשמח אם יש עוד

על הגוש הצהוב - תעקבי אבל סביר שזו פשוט הפרשה ואגינלית רגילה. אולי מרוכזת יותר, מעורבת עם ההפרשה הדמית. לצבע אין הרבה משמעות.

 

כמה זמן אחרי לידה?
שימוש באמצעי מניעה וכמה זמן?
האם מניקה?

לעיתים אחרי תקופה ארוכה שלא היה דימום הדימום הראשון חזק יותר, אבל אם נראה לך הולך וגובר במקום להתמעט, מחליפה פדים גדולים כל שעה, מתחילה להרגיש חולשה סחרחורת דפיקות לב- לגשת להבדק.
שימוש בהתקן גם כן עשוי להגביר דימום

אני כמעט 4 ח' אחרי הלידה
לא משתמשת באמצעי מניעה
מניקה כל זמן שרוצה ולא משלבת ....

לגבי התחושות ,אתמול היתה לי תחושה של נימול וחולשה ולא קשרתי כלל.כרגע אני חשה בטוב .בכל מקרה היית הולכת להיבדק
לגבי הדימום הרגשתי הפוגה ,קרוב ל3 + שעות לא החלפתי פד .

אם את משתמשת בטמפונים, יתכן שזה המקור לתחושת הנימול. תהיי עירנית.

אחרי הלידה הדימום נגמר בקלות?
אם גם אז היה דימום מוגבר, כדאי לוודא שאין שארית שליה ברחם.
אם הכל בסדר אז סך הכל כל שלוש שעות זה סביר.
תמשיכי לעקוב.

לי הורידו שבוע ויומיים לפי האולטרסאונד, והגעתי לרופאה לפיו בשבוע 6+ והיא אמרה שהדופק ממש טרי.

אז מציעה בלי לחץ ללכת עוד שבוע- שבועיים, ובעז"ה מאמינה שיהיה בסדר.

מה הרופא אמר?


ובקשר לעוגה, לא מאמינה שזה פגע.

כי אם ההריון צעיר כמו שהרופא מדד זה אומר שהבדיקת הריון יצאה לי חיובית כשהייתי בשבוע 2+1. וזה לא הגיוני..

מקווה לנס..

הרופא אמר לגשת לבדיקת אולטרא סאונד נוספת עוד שבוע, ונראה מה עושים..

 

את לא צריכה להשתלט על עצמך. מותר לך לבכות כמה שהנפש מבקשת. יש לך לגיטימציה מלאה להתאבל על העובר שלך. זה תהליך טבעי ובריא של הנפש 

אל תהיי בסרטים לגבי הביצה. אני די בטוחה שזו לא יכולה להיות הסיבה. אם יש בביצה זיהום שפוגע בעובר, הוא משפיע גם על האמא - כאבי בטן, שלשולים. אם אכלת והרגשת אחר כך טוב, כנראה שלא היה שם זיהום. ברוב הביצים אין. נזהרים רק בגלל מיעוט המקרים שיש.

הסיבה שנגמר - אי אפשר לדעת כמובן, אבל אותי אישית מנחם לדעת שזה מאוד מאוד מאוד נפוץ - אחוז עצום של ההריונות נגמר מוקדם מאוד. רובם אפילו עוד לפני שיודעים.  נראה שברוב המקרים האלה מדובר בעובר פגוע שלא היה יכול לשרוד (בעיות כרומוזמליות למיניהן). אלה לא דברים שיכולה להיות לנו שליטה בהם. כך ה' ברא את העולם - הפלא העצום הזה של יצירת אדם חדש קורה אחת לכמה הזדמנויות, ובין לבין יש מצבים של חוסר הפריה, או הפריה בלי השתרשות, או הפריה שיוצרת עובר לא תקין שנפלט החוצה. בוכים עליו את מה שהנפש מבקשת, וממשיכים הלאה בתפילה לזרע של קיימא בניסיון הבא.

לבי אתך יקרה.

אין לזה סיבה ממשית, חוץ מזה שכך ה' רצה. יש כל מיני השערות שבאמת עדיף להמנע מלציין אותן, כי שוב אלו רק השערות ואין להן ביסוס בהכרח

בערך 1/3 מההריונות מסתיימים בהפלה.. תשמחי שב"ה היתה נשמה שבזכותך הצליחה להשלים את התיקון שלה!

מבינה מאוד את הכאב והבילבולים..

אבל חשוב שתדעי שאת ממש לא אשמה. וזה לא קשור למה שעשית

ממליצה לך ממש בחום לב לדבר על זה כמה שיותר עם בעלך עם אמא עם חברה.. לא להשאיר דברים בלב. לא לבלום את עצמך מלבכות. אל תיצרי לעצמך חסמים נפשיים שישפיעו על ההמשך

ובעז"ה מאחלת לך בהריון הבא ואלו שאחריו לצאת מחוזקת, בידיים מלאות, בשמחה.. וכמובן עוד המון ילדים מתוקים מדבש!!

לא חשבתי על הלגטימיציה ללבכות.

אני יושבת בעבודה ופשוט לא מצליחה להתרכז בכלום.

נראה לי שאלך הביתה, ואתן לעצמי קצת לפרוק. אולי עד שהילדים יחזרו מהגן תהיה להם אמא נורמלית..

תודה!

תני לעצמך את הזמן(שבוע עד האולטרא סאונד לפחות)

להכל זה הזמן שלך...תתפללי(נראה לי שהיו כאן סיפורים של ניסים בעבר בנושא הדופק)

את אמא טובה ותשמרי על הכוח שלך.אבל אל תכריחי את עצמך להיות גיבורה.

זה תקופה מבלבלת.זכותך להיות רגישה.

חיבוקים גדולים ...

 

(ובקשר לביצה-לא נראה לי מביצה קורה כאלה דברים-החשש הוא לסלמונלה ח"ו והית מרגישה-

תבררי על זה.אל תדמיני-תבדקי)

מטעימה לא קורה כלום ותיזכרי תמיד שהכל מלמעלה אומרת לך מניסיון שהיו לי 3 הפלות שלא נדע .אל תדאגי פשוט להתפלל ולא להאשים את עצמך אנחנו לא קובעים כלום בעולם הזה

הבדיקה הייתה בטנית או ווגינלית?
אכן זה נשמע לא מבשר טובות,
אבל תמיד יש אפשרות של טעות בבדיקה,
ולכן לפני שמקבלים החלטה כדאי שתעברי בדיקה נוספת אצל מישהו אחר.

קודם כל תודה לכולכן על התגובות
קראתי את השירשור הזה אולי איזה עשר פעמים (או יותר) וזה ממש ממש עשה לי טוב.
תודה!

הרופא אכן אמר לחכות שבוע והפנה אותי למכון אולטרא סאונד (אני מפחדת לקוות לבשורות טובות..)
בינתיים הוא גם שלח אותי לבדיקת דם שעשיתי הבוקר והתוצאה שלה הגיעה- HCGB 50013.0 IU/I.
מישהי יודעת אולי מה זה אומר? אפשר להבין מזה מה גיל ההריון?
תודה לכולן! כמה שפיות אתן מביאות לי בשבוע הזה..!

תראי בנעוצים.הנה קישור

הטווח התקין לכל שבוע הוא רחב מאוד... - הריון ולידה

מה הטוח התקין לכל שבוע.

ובקשר לאולטרא סאונד

לא עדיף וודאות?

תרגישי טוב בעזרת ד'

זה תוצאה יפה מאוד
אבל את צריכה לעשות עוד בדיקה עוד יומיים ואם תהיה הכפלה של לפחות פי 1.5 אז זה סימן חיובי.
אמנם לא מבטיח דופק...אבל לפחות מראה שיש בכלל התקדמות...
את הוודאות תדעי רק באולטרסאונד הבא...



הייתי שם. גם לי הזיזו שבוע אחורה טהיה דופק איטי ולא סדיר והיה מאוד ספק לגבי ההריון

קשה החוסר ודאות
אבל אל תספידי

שבועיים. בשןרןת טובות יקרה!!

למרות שהיה מעל 1000
ההכפלה מראה שקורה כאן תהליך שמתקדם קדימה ..
זה לא מבטיח שום דבר אבל כן איזשהו מדד חיובי

המחשבות לא מפסיקות לרוץ בראש
ואני מריצה מליון סרטים- החל מאיך שהיא אומרת לי שיש דופק ועד לאיך שאני צריכה ח"ו ח"ו לבלוע כדור ח"ו להפלה
ובשעה אחת אני יכולה לעבור מאופטימיות מוחלטת לפסימיות מוחלטת אולי ארבע פעמים
נראה לי שאני אסיים את השבוע הזה באשפוז פסיכיאטרי 😣
לא ברור איך אני אמורה לשרוד עד יום ראשון..

חוסר הוודאות כזה קיצוני שזה או הריון שזה אושר אדיר או ח''ו הפלה שזה אבל קשה קשה...
כ''כ מבינה אותך!
אני יודעת שזה לא ממש הגיוני, אבל תנסי כמה שפחות לחשוב על זה, תעסיקי את עצמך בדברים שיסיחו את דעתך, עד כמה שאפשר. כי מחשבות באמת יכולות להטריף את הדעת!! חיבוק גדול!

אבל תחשבי שמה שהכי טוב, יקרה.
והכל יכול לקרות...
אני הייתי פעם שבוע בהפלה מאיימת ובסוף נפל אז אני מזדהה בחוסר וודאות והאופטמיות והפסימיות.
תנסי לחשוב על דברים אחרים ובאוצרות שבבית!

כשזה קרה לי, מה שהחזיק אותי זה הידיעה שיש לי גוף מאוד חכם ואם ההריון לא מתפתח אז כנראה שהעובר הוא פגוע ולכן הגוף לא קולט אותו.

מאחלת לך לשמוע בשורות טובות ולחשוב חיובי.. בהצלחה!

בע"ה יהיו בשורות טובות לכל עמ"י

בפעם הראשונה -היה ספק- כמה ימי מתח-והפלה

בפעם השניה- שבוע סיוטטט. המטומה. לא ראו עובר בכלל.דימום
לא נתנו הרבה סכוי
ב''ה המתוק בן שנה ו8

ההריון הזה גם התחיל בחוסר ודאות
בטא נמוכה
ואז דופק חלש ולא סדיר ..
שבועיים שרצו בי כל הסרטים האפשריים
ואז ב''ה דופק תקין.
ועכשיו התווסף גם תוצאות מדאיגות בסקירה שעם החוסר וודאות שלהם אשאר עד הלידה

קחי את זה בתור שעור באמונה
ה' רוצה ללמד אותך לבטוח בו
לזכור שהוא זה שנותן
ותפקידנו להתמסר למשימה לא לנסות לשלוט עליה
זה קשה
אבל מבטיחה לך שגם בתרחיש הכי עצוב שרץ לך
הוא לא ישאיר אותך לבד ויתן לך כח ותתגברי ותקומי מחדש ו תראי מלא טוב
עברתי את זה -וזה ככה.

תני צדקה, ץגידי פרק תהילים כל בוקר, תדברי לעובר,תכתבי לו
תחליטי שאת לוקחת את הזמן לעבור מסע של גדילה פנימית
לא משנה מה יקרה


ובעז''ה הלוואי ויהיה טוב

מקסימה שכמוך
כמה שחיזקת אותי
כמה שאת צודקת
איזה חזקה את
מאחלת לך הריון קל ולידה קלה בידיים מלאות והרבה בריאות!
תודה על הדברים האלה. אני אקח אותם איתי להמשך השבוע.

ולא לדחוק בעצמך-להגיע לשום תוצאה

לא של רוגע לא של משהו מעשי

לא להחליט ולנחש מה יהיה 

לחיות את העכשיו עם הקושי-

וזה קשה מאוד אבל זה רק מה שבונה אותנו

אין דרך אחרת

בהצלחה

שבת שלום!

הרבה אושר, שמחה ונחת

וגידול קל

נשמח לקרוא סיפור לידה בקרוב 

לק"י

אבל אעודד אותך, שמלא נשים ככה בהריון, וב"ה התינוקות בריאים ושלמים. וגם האמהות...

לא יהיה טוב יותר אם תאכלי בכח ותקיאי, נכון?

יש אמהות שמגיעות לאנמיה מטורפת מזה, ומחסני ברזל מרוקנים.

אני למשל...

וזה לאמומלץ בכלל, וגם משפיע על הילד.

לק"י

אבל ברוב המקרים זה לא נראה לי.

צריך לראות מה המצב ההתחלתי, ולקחת ויטמינים אם צריך.

מה שהמליצו לי לעשות זה לאכול בעיקר קרקרים ודברים קשים זה עוזר להעביר את השליש הראשון הנחמה שבחודש רביעי מרגישים הרבה יותר טוב!
בהצלחה

כל אוכל מבושל מגעיל לי ולא אוכלת כמעט כלום (כבר ירדתי 5 קילו)
אבל זה כבר הריון שלישי שלי כזה אז סוג של רגילה לזה לצערי.
 

כי היה עושה לי צרבות ממש.. ובאמת לא עליתי כ"כ בסוף...

 

אני לא הצלחתי לאכול כמעט כלום בחודשים הראשונים.
ירדתי כ10 ק''ג. הרופאה אמרה לי שזה לא פוגע בו. רק בי.

ב''ה נולד בונבון בריא מאוד בלעה''ר.

הריון שלישי שכל הריון זה אותו דבר, בחילות, לא מצליחה להקיא, נגעלת מהכל, אבל ב'ה שבוע שעבר משהי נתנה לי מתכון של תרופת סבתא והיא ממש הצילה אותי לוקחים 4 תפוחים עם2 כוסות מים מינרלים או רתוחים שהתקררו מרסקים בבלנדר(לא ידני) עד שזה נהיה מימי ואז מוסיפים עוד שתי כוסות מים. שותים כוס במשך חצי שעה טיפין טיפין וזה עושה נפלאות נהייתי בן אדם אחר

הצלחת לאכול נורמלי אחרי זה?

את כל הדברים שאת צריכה ויטמינים וכו

בנות אני ממליצה לכן לא לסבול. זה סבל נוראי. יש תרופה יחסית חדשה שנקראת דילקטין היא קצת יקרה, אבל היא שווה כל שקל. תבקשו מהרופא

הייתי ככה בהריון ראשון. שלושה חודשים על טוסטים עם תה...

זה לא מומלץ.

זה פוגע דבר ראשון בך, דבר שני בקצב הגדילה של העובר.

תחשבי אם יש משהו שכן עובר.

יוגורטים למשל הם בסדר? גם בהם יש חלבון.

שניצל שמישהו אחר טיגן לך זה בסדר?

בורקס במילוי כבד קצוץ?

משהו חלבוני ש'מחופש' מספיק טוב?

תנסי לחפש בכל זאת.

וכמובן כמובן - פרנטל ממקור טבעי!!! לא לשכוח!!!

(ההמלצה שלי - מגה פרנטל של חברת מנטה קליניק.)

שמישהו יילך לקנות לך, שלא תיכנסי לחנות בעצמך.

כרגע נאבקת עם פריגנטלי... לא מצליחה לבלוע אותו:/

ממילא מה שאת לא מסוגלת לאכול, לא תצליחי לעכל או שתקיאי.

זה מה שאפשר עכשיו, ואין מה לדאוג יותר מדי בענין הזה.

 

תשתדלי בכל זאת להכריח את עצמך לאכול ביצה - מקושקשת או חביתה. היא עשירה בויטמיני B, ויכולה גם להקל על הבחילה וכמובן גם לחזק אותך.

 

אם את מסוגלת, קחי פרינטל מסוג טוב.

 

אם את לא מקיאה, את במצב טוב , ובעז"ה יעבור אחרי השליש הראשון.

ההבדל הוא כמו בין מישהו שלומד לקבל תואר ובין משהו שכבר קיבל תואר.

ניסיון רוכשים תוך כדי העבודה מעשית שהיא מתחילה כבר בלימודים וממשיכה אחר כך.

 

 

 

 

את הניסיון שלה

...לכן היא נקראת "מתלמדת".

לא שאין לה ניסיון, אלה שעדיין לא קיבלה את התעודה.

 

תלוי איזה תעודה היא רוצה לקבל   - אבל היא צריכה לעבור מינימום שעות (ולידות) כדולה ראשית - primary doula

מקבלים דולה להריון וללידה ב350 שח.

כבר לא נשארו שמות חדשים
אני בעצמי יש לי פה עוד ניק אבל השם אחר לגמרי.

ויש מישהי בשם 'ישנה חדשה', לרגע חשבתי שאני כתבתי את ההודעה ולא הבנתי. חחח

לפני כשנה וחצי ועד אז כתבתי מאנונימי ובהודעה של ישנה חדשה היא גם כתבה שהיא ישנה ופתחה עכשיו ניק חדש...

יש מישהי חדשה ב"שם" שמאודדדדד דומה לשלי...
זה מרגיש לי שנגנבה זהותי כביכול...

זה באמת יכול לבלבל ....

ראיתי גם חיוך קטן גדול-יש מישהי חיוך גדול

מימי 3 ומימי 35

הצטרפתי אחרי הפוגה ורשמתי שם מבלי שידעתי שקיים שם כמעט דומה ....
אין לי בעיה להחליף שם .הבעיה שלי היא טכני ת
זה לא הצד החזק שלי .

ומבלבל..

קצת מוזר שמתלוננים על זה אחרי שביקשו לבטל את האנונימי
אני בעד שלא יהיה אנונימי אבל מודעת להשלכות שנוצרות עקב כך
ואחד מהם זה ריבוי ניקים עם שמות דומים.

היה צורך להירשם, וזה מה שעלה לה. או מה שהיא רצתה בהתחלה היה תפוס.

לרוב זה לא נובע מרצון להזיק למישהו.
(כשזה כן, זה מטופל במישור המינהלי)

אם תכנסי לניקים תראי שזה ניקים לא חדשים שנפתחו עכשיו ואז הגיבו כאן. אלא הרבה קודם, ויום אחד הם הצטרפו לכאן למשל.

יש 3 פסים בצד שמאל, לוחצים עליהם ונכנסים לכרטיס אישי.

או שאת מחפשת לפי כתובת. שזה נראה לי כבר הגיע ל13 אלף.

http://www .inn.co.il/Forum/User/123030

בלי הרווח

מנסים לחשוב על שם או שפתחו כרטיס מזמן
או שזה נמצא אצלן בתת מודע ולכן בחרו משהו דומה
או שסתם זה מה שיצא

עם כמות הניקים שיש פה הגיוני שיהיו כאלה דומים
בפורומים השכנים יש המון דומים ולא מתלוננים על זה

לשים על הבטן
לתת לבכות קצת ולראות אם נרגעת

אני שמה אותו במיטה שלי, נשכבת לידו, והעיקר שמה יד על הבטן שלו. משום מה היד על הבטן ממש מרגיעה אותו...

כגון מיץ תפוזים ולא מוצאי חלב נניח. בד"כ זה כתוב בעלון המצורף

לא הבנתי. אני מתכוונת לחומצה פולית. זה העניין אין לזה עלון מצורף. אז לא כתוב יותר מדיי.

משנה מתי לקחת?

ולכן העיקר לקחת לא על קיבה ריקה

אז אחרי או באמצע האוכל.. לא משנה מתי בדיוק

וזה הכמות שצריך.

והיא ענתה שיהיה סמוך לארוחה ולא על בטן ריקה. ואפשר גם מיד לפני הארוחה..

תמשיכי לבשר רק בשורות טובות בעזרת ה'

תמשיכי לעדכן בבשורות טובות ומשמחות!!!!!!!!!!!!
בעז"ה שהכל ימשיך בקלות בבריאות בשמחה וברוגע!!!

שימחת! איזה משמח,ברוך ה!!

שמחה גדולה!!!! הריון בריא ושמח!!!!

שיהיה בטוב ובקלות בעז''ה!

שיהיה הריון קל, עגול ומשעמם

באושר ובשמחה

לידה קלה בידיים מלאות.

שמחה בשבילך ומעודדת בשבילי
הריון קל ובידיים מלאות!

חוסר סבלנות וצעקות מצידי על כולם.
פחות מחודש אחרי לידה....
תמיד אני מניקה מלא. הפעם אני מניקה כביכול מלא אבל אחרי שעה וחצי כאילו התינוק רוצה לינוק שוב . מחפש אוכל לא עןזר שאני מחזיקה. ואז אני נותנת בקבוק. כי אני מרגישה שאני נהייצ חסרת סבלנןת.
אין לי בעיה להחזיק תינוק בוכה אבל זה נראה שזה לא מספק . שכל הזמן הוא מחפש אוכל. והוא עלה מאוד יפה.כך שאני יודעת שההנקה מספיקה.
בשבועים עלה חצי קילו וזה עןד אחרי השלמה של משקל לידה.

ואין לי הסבר למה הבכי הזה. למה לא נרגע בידים

שבמידה ועלה יפה, לא בהכרח הייתי משלימה עם בקבוק.. לא בטוח שהחוסר מנוחה הזה הוא רעב(הייתי בודקת ריפלוקס, גזים וכו').
לא שאני נגד בקבוק חלילה

צורך לאכול שוב אחרי שעה וחצי
לתינוקות אין שעון
פעם הארוחה ארוכה יותר ופעם קצרה יותר
פעם הארוחה הבאה תתבקש בעוד שלוש שעות, פעם ארבע ופעם שעה וחצי.
יכול גם להיות צמא. אם חם.
כלומר את מוזמנת לתת בקבוקים אני פשוט מסבירה שזה שהוא רוצה שוב אחרי שעה וחצי לא אומר שמשהו בהנקה או בחלב לא מספיק. אם את מעוניינת את יכולה במקום בקבוק פשוט להניק שוב.

קודם כל!
זה לא קל.. אחרי לידה, עייפות, ובנוסף כל מטלות הבית ושאר בני הבית..
לי אין עזרה נוספת מעבר לעזרה הרבה של בעלי..
ביתי התינוקת אמנם בת 4 חודשים אך עוד טרי התקופה שקרובה אחרי הלידה..
עד איזה שעה ילדייך במסגרות? את צריכה לדאוג לצהרים כל יום או רק לערב?
מה שאני יכולה להציע זה-
א. לישון בבוקר/ לפני צהרים כשהתינוק/ת ישנ/ה! לפחות שעה! אני נהגתי כך חודש- חודש וחצי. כל עוד הרגשתי צורך.
ב. מטלות הבית- לצמצם למינימום הכרחי. בישולי שבת- מינימום, עוף ותפוא, מרק, קציצות ואורז, וכד. מה שקל לך. בלי קשקשת ובלי מיליון תוספות/ סלטים/ מנה ראשונה/ חלות וכו וכו
כביסה- העיקר שיהיה נקי! לא חייבים לקפל אם אין זמן וכוח. שיהיה מרוכז באיזה מקום ולקחת מה שצריך.
ג. לשתף את הילדים בעזרה כמה שיותר לפי גיל והתאמה! גיליתי שאפילו אם מקלפים לי תפוא לשבת- זה עוזר מאוד! מורידים חבל מהכביסה- עזרה גדולה! מה שעוזרים עוזר.
ד. להכין לך במקום ההנקה קופסא עם פירות יבשים/ קרקרים/ אגוזים וכד- להשתדל דברים יחסים בריאים ומזינים- ובקבוק מים. לנצל הנקה להתמלאות באנרגיה
ה. לא להלחם על שינת הילדים. זה יותר מתיש. גיליתי שלדחות את ההשכבה בחצי שעה הקל מטוד על ההשכבה. שישחקו בנתת או יקרטו סיפור וילכו לישון כשיותר עייפים.
לחילופין- שיטת הפרד ומשול אם הילדים באותו חדר/- להשכיב אחד אחד הם נרדמים מהר יותר
ו. בזמן ההנקה- להשתדל להתייחס תוך כדי לגדולים. לפחות לאחד. לתת לו לספר ולשתף או לקרוא סיפור וכד
זה מה שעולה לי כרגע
בהצלחה רבה!!!

עצות נפלאות! אני משתדלת לישון בבקרים, היום לא הספקתי כי היה חופש לגדולים... לפעמים מרוב שאת בלחץ להירדם מהר כל עוד התינוק ישן השינה הופכת להיות ממך והלאה...
אשמח לעוד עצות מועילות, ושוב תודה!

איזה יום מתיש ואיך קמים מהספה לבשל לשבת כשעוד יש פה כמה ערים ואני בעצמי כבר חצי רדומה...

מן טבלת ייאוש כזאת שמסמנת לך שעכשיו זה קשה. וזה באמת באמת מתיש ומורכב. אבל תיכף את תתחזקי

ותיכף הילד ייגדל קצת ותיכף הבית יתאזן והילדים הגדולים יותר יתרגלו לשינוי. ופתאום תראי כמה ארבעה ילדים זה חוויה אמיתית.

 

המון המון המון כוחות!

ועצה שלי.. ברגעי קושי פשוט תתפללי. אלוקים שומע הכל אבל במיוחד תפילה של אימהות\

אבל עדיין נראה לי שזה מורכב, לא?
צריך לחזור לעבודה, וכרגע לא ברור לי איך בכלל עושים את זה...

תתני לעצמך לנוח. תשחררי את הביקורת העצמית.. תאפשרי לילדים שלך לעזור יותר..

ותהני מהם.. זה בעיקר.

כמו תמיד.
לידת ילד חדש זה כמו מגדל שנבנה בעמל- התפרק ועכשיו נבנה מחדש.

בקרוב סדר היום של הקטנה יתאפס לתקופה ויהיה יותר קל לצפות ולתכנן שעות מראש. עכשיו זאת התמודדות לא תמיד ידועה, לכן הערכות מראש חשובה. הקטנה נרדמת בארבע וחצי - חמש או אפילו רק רגועה, שימי אותה בעגלה עם עין משגיחה ותכניסי ילד למקלחת, או תתחילי להכין א. ערב (קלילה ביותר! ) גם אם לא אוכלים כרגע, שתהיה מוכנה.

הקטנה יונקת אחה"צ ברגע שנתפס טוב, תושיבי לידך את הילדים עם סיפור, או תצרי זמן לשיחה עם הגדולים. ותגיד להם מראש עכשיו שולה בוכה, עוד רגע כשתאכל ותרגע נשב ונשוחח/ נספר סיפור וכו'

מכונת כביסה תפעולי בבוקר. את רואה שהקימה מתעפצת בדרך לשינה תכניסי מכונה ותלכי לישון אתה. אחרי שתקומו תוציאי את הכביסה גם אם לא תתלי מייד.

אוכל לשבת- להתחיל להערך באמצע שבוע. להכין עופות/ קציצות/ שניצלים אפילו ביום שלישי ולהקפיא. ולהכין אפילו בכמות כפולה שיהיה גם לשבת הבאה...
יש רגעים שהתינוקת רגועה לנצל אותם לזה או לשים במנשא ולזרוק עוף בתבנית ולתנור...

לאט לאט כולם ייכנסו לשגרה ברוכה. בעז"ה

כשאין אף אחד, זה זמן נחת להיות, לדבר איתה, לשיר לה כשמחליפים טיטול.
אחרי צהרים להתרכז יותר בגדולים. גם היא מקבלת גרויים מכל ההמולה מסביב ונהנת...
זה לא שאת מתעלמת, פשוט אז נותנת לה צומי כמו לכולם בהמולה הכללית ב"ה.

פחות זמן יש לעצמי, לבעל ולילדים האחרים...

שכל מצב קשה/מתוח/עמוס הוא זמני וזה יעבור
ברגע שאת יודעת את זה קל יותר לעבור את התקופה הקשה. ולוקחת הכל יותר בפרופורציה. מצליחה לוותר לעצמך ולקבל את זה שלא הכל הולך כעת בדיוק כמו שאני רוצה.
כל לידה של ילד זה סוג של טלטלה לבית ולוקח זמן להתרגל למערך החדש, ואל תקחי דוגמה מיום כזה מטןרלל שהילדים בחופש...
מבטיחה לך זה עובר!!
ובחודש האחרון של החופש לידה תספיקי אפילו להנות מהחופש ...
גידול קח והרבה נחת

עכשיו את בשלב הכי קשה.

עם הזמן דברים יסתדרו- התינוק יכנס לקצת סדר, לך יהיה יותר כוח וכולם יתרגלו למציאות חדשה.

והעצה הכי יעילה לדעתי- לא לצפות שהבית יתנהל כרגיל מבחינת נקיונות וסדר וגם לתת לגדולים משימות שהם יכולים לעשות.

(לשטוף כלים, לסדר סלון וחדרים, לטפל בכביסה- להחזיק את התינוק- תלוי בגיל וביכולת)

עוד חודש חודשיים כבר יהיה לך יותר כוח לטפל בבית ולהיכנס שוב לשיגרה מסודרת.

בינתיים- לבשל הכי פשוט ומהיר, לא ללכת לישון רק כשכלים שטופים והסלון מסודר....

ולישון מתי שאת יכולה.

בהצלחה!!

מזל טוב!!

אני בכלל לא פאנטית של סדר, אבל יש דברים בסיסיים...
ברגע שהבית מטונף, הרבה פעמים מצב הרוח שלי נוסק למטה.
שלא תבינו לא נכון, יש לי עוזרת שבאה לנקות ועוזרת לבשל, אבל הבית והילדים דורשים נון סטופ וקשה לי נורא ללכת לישון כשאני יודעת שהמצב בבית על הפנים.
אז יש לי שאלה. אלו הגילאים של שלושת הגדולים שלי: 7, 5 וחצי ו3. מה אפשר לתת להם לעשות בבית? תנו דוגמאות בבקשה מהבתים שלכם.

אז גם אני ילדתי לפני חודשיים ויש לי ילדים בגילאים שלך.

אני משתדלת להקפיד שלפני ארוחת ערב כל המשחקים אסופים. ואני גם עוזרת להם בזה

לעיתים אני מבקשת מהם להוריד מהשולחן.

את כל השאר אני עושה. 

זה גם הרגל טוב בשבילם חוץ מהעזרה שהם נותנים לך. וכן, אפשר לצ'פר אותם על זה...

אצלי הזמן הכי קשה זה ארוחת ערב, כי בדיוק הקטן צריך את שלו. אז אני קודם דואגת לו מקלחת אוכל ולישון. ואז אני יודעת שאני פנויה לאחרים. ולא יקרה כלום אם הם ילכו לישון בשמונה ולא בשבע

בת ה7 שלי למשל אחראית לפנות כל יום אחרי המקלחות את הכביסה מהאמבטיה לחדר כביסה. צריכה תזכורת כמובן אבל עושה את זה בקלות. כשנחה עליה הרוח היא אפילו שוטפת כלים, לא סירים אבל סכום. כוסות וכדו'. היא ממש אוהבת לעשות את זה. מרגישה גדולה..
לקטנים יותר קשה לתת תפקיד קבוע. אבל יכולים בהחלט לסדר משחקים למשל

זה על מתלה במרפסת. לא משהו מסוכן או מסובך והיא עפה על עצמה..

לטאטא ולאסוף לכלוך או משחקים אפשר לחוטין גם לבני ה3- וה5.5.. כמובן שזה לא ברמה שאת תעשי אבל זה גם תעסוקה בשבילם וגם הם שמחים שסומכים עליהם וגם תכלס יש שינוי לטובה בנראות הבית

זה הכי גדול אצלי
שטיפת כלים
עריכה ופינוי שולחן
להוריד כביסה מהחבל
להוציא כביסה מהמכונה לסל (פתח קדמי)
לתלות כביסה- לפחות חלקית, נגיד את הפריטים הקטנים כמו תחתונים וגרביים וכו
לסדר את הצעצועים
לקלף ירקות
לחתוך ירקות בחיתוך גס
לשטוף ירקות
לטאטא לכלוך נראה לעין
לשטוף מרפסת על ידי גריפת מים
להוריד מצעים אם צריך להחליף
זה מה שזוכרת כרגע.
בוודאי גיל שבע יכולים לעשות לפחות את זה ואולי יותר
גיל שלוש- משתתף בחלק מהמשימות הנל. בהחלט פחות.
אבל לאסוף ולסדר משחקים
להביא חיתול או חיתול בד שאת זקוקה עבור התינוק (נשמע טפשי אבל מאוד עוזר כשכבר התיישבת להניק או התיישבת על הרצפה ליד התינוק וגילית שצריך לחתל ופשוט אין כוח לקום להביא ציוד)
ועוד
בהצלחה!

את כל הדברים האלו עושה בת 5?
מצדיעה לך שלימדת אותה. אבל פליזזז תזהרי עם סכינים, ועוד יותר תזהרי שלא תגדל לך ילדה הורית.
לא בטוח שזה הכיוון אבל בכל זאת, מעירה לתשומת לבך
לפעמים כ"כ נהנים שיש ילדה כזאת עוזרת ובוגרת שלא שמים לב
בכל אופן היא בטח ילדה מיוחדת

הכל נובע מבקשות ורצון שלהם,
כמובן הכל במידה, בהתאם ליכולת, ובזמנים משתנים
אל תדאגו! זה לא הכל באותו יום ולא כל יום. זו רשימה של מטלות מגוונת שהם יודעים ואוהבים לבצע. זה לא תפקיד קבוע שלהם או אחריות מלאה שלהם וכו וכו.

זה לא רק תלוי גיל, גם תלוי ילד.

בגדול- ילדה בת 7 יכולה לסדר חדר ולשטוף אותו

יכולה לשטוף כלים

להוריד כביסה

לסדר משחקים

להעסיק יפה אח קטן יותר.

 

אמנם לא "זורקים" אותה לענין אלא מלווים אותה בזה- עשית כבר כך וכך? יופי, עכשיו השלב הבא וכו' 

 

ואפשר שלפני שאוכלים ארוחת ערב יהיו אחראים לסדר את הסלון ולטאטא אותו, ככה גם לך תהיה הרגשה יותר טובה.

 

 

עם שלנו זה לייצור להם תפקיד קבוע לפני שבת
פינוי פחים
פינוי מדיח
עריכת שולחן
סלט ביצים
יש סבב וכל שבוע זה מתחלף
זה הולך ממש טוב .

עכשיו רוצים להרחיב לתפקיד יומי קבוע:
פינוי שולחן צהריים
לשים כביסה מקופלת במקום
לפנות פח
לאסוף נעליים מרחבי הבית לקטנה...

אבל זה עדיין לא במציאות רק ברעיון...

נותנים לך מתנה? קחי ותהני.
אם תהיה לא טובה- תעבירי הלאה.

ב. לא תמיד מפילים.

רוב.אפילו רוב המוחלט

שמעתי בעצמי מהרב בורשטיין, שלפעמים אותו רב פוסק שונה לשתי משפחות שונות.
אין פה כללים, יש פה נפשות, ורב בודק את הנפשות הפועלות לפני שהוא מחליט.

זה נותן הסתברות לאפשרות של תסמונת דאון (מעל 3 ממ)

אבל בהחלט לא מאבחן או שולל...

יחד עם כל הבדיקות (2 הסקרים והשקיפות) מגיעים לכמעט 90% ורב האנשים בכלל לא עושים את כל הבדיקות, וזו זכותם המלאה.

חוץ מזה, למרות שאני באה מתחום הגנטיקה אני חושבת שאף פעם לא נזהה את הכל, ככה הקב"ה ברא את העולם, נשגב מבינתנו, ומי שחושב שיום אחד נצליח לזהות הכל, טועה...

תסמונת דאון ויש כמוני שאפילו לא עשו שקיפות עורפית בריונות האחרונים רק סקירה מאוחרת ונכונות לקבל את מה שהשם נותן

עובר עם תסמונת דאון
אני יודעת שיש כאלו שכן מתירים
אותי אישית זה מזעזע בטרוף
וסיכוי למחלות נוספות ממש לא סיבה כי זה לא מחייב שיהיו וגם בחלק אפשר לטפל ולעזור

אז גם מי שבודקת לרוב זה כדי לדעת ולהתכונן
ולא כדי למנוע מהם להתקיים