פורום הריון ולידה (עמוד 3994)

כמה עבודה! מקווה שהצלחת קצת לנוח בכל זאת...
ואני מכירה עוד משפחה שהבן הראשון שלהם אחרי ארבע בנות נולד באותו תאריך עם ברית בערב פסח...
תהנו מהבחור!

תהנו מהנסיך הקטן ומאחיותיו הגדולות!

תודה רבה שסיפרת, שימחת מאוד,
שיהיה לכם רק טוב ונחת, וכל הכבוד על ההתארגנות!! ממש מפעים!
בטח הבנות מאושרות מהצעצוע החדש,

התאוששות קלה ומהירה, שתהני ממנו,
ונשמח שתחזרי אלינו לכאן יותר 😆

המון נחת, שעות שינה ושפע מבצעים וחלב(אם את מניקה)!!!

הגשמת את כל הסיוטים שלי... (הבן שלי נולד בסוף מעט אחרי הזמן, בל' בניסן...)

אלופה! מקווה שאת נחה עכשיו...

את יודעת\ באישזהו שלב, שבוע אחרי התאריך כבר שחררתח לגמרי- אמרתי מה שיהיה, יהיה. 

ובאופן מפתיע- זה מה שקרה. מה שהיה פשוט היה.

והיה מעולה.

באמת לא מובן לי איך עשינו הכל. ואיך ישנתי 3 שעות בלילה- 2 לילות רצופים- כדי לקום ב1-2 ולעשות דברים לפסח ןלברית.

אבל בסופו של דבר הכל נחרת כחוויה חד פעמית ומלאת שמחה, וזה מה שחשוב. 

אז תהנו מהתינוקי הטרי! 

הכול שווה בשביל הבן שהגיע סוף סוף, אה?

תודה והרבה נחת גם לכם!

המון מזל טוב
שתזכו לגדל אותו בנחת, בשמחה ובבריאות!

זוכרת אותך..
שתזכו לגדלו!!

בנות תחילה סימן לבנים .

זכרתי שאת בהריון, ושמחה מאוד לשמוע על הלידה. ועוד בן!!!
הרבה נחת מכולם, בריאות ושפע😘

איזה יופי, שמחה גדולה. גידול קל ונעים

מתיש....

 

אבל העיקר שיהיה גידול קל

והרבה נחת ושמחה

שתגדלו אותו ביחד עם אחיותיו.. בנחת בשמחה ובבריאות
🌹

ובלי השוואה לכך שהיה ערב פסח (צל"ש ענק לך!) - מזכיר לי את הברית שלנו בערב יום כיפור מחוץ לעיר אצל הרב של בעלי

נולד ביום השני של ר"ה

ברית בערב יוכ"פ מחוץ לעיר

צמתי ביוכ"פ עצמו בלי הקלות (הנקתי 24 ש' - כל הזמן, תינוק אחרי ברית, כשאני גם על תקן המוצץ...)

ויומיים אחרי יוכ"פ היינו חייבים לנסוע לחג הראשון עם כל הילדודס 

 

הקושי עבר - נשארו הזכרונות והחוויות

אבל אז זה לא היה פשוט

 

 

 

 

 

אני הייתי בוכה מראש אם הייתי יודעת שאני הולכת ללדת בערב פסח..

אני בכיתי כל הזמן על הפסח וילדתי מאוחר

והיא גם ילדה מאוחר אבל  בערב פסח

ואם יצא לכן פעם ללדת בן בז' בניסן אז תדעו שזה לא נורא.

רק צריך לצאת מהראש שהלילה נועד לשינה והיום לפעילות- ולהתייחס ל24 שעות היממה באופן שווה ...

ולא נשמע מומלץ בכללללל
מכירה כמה נשים שעשו דיאטה עם ספריי ללשון הכל טבעי בלה בלה בלה והיה להם תופעות לוואי מאוד לא רצויות לא אפרט...
וגם לא עזר - בסופו של תהליך הם עלו פי שתיים

ביום שמישהו ימצא את הדרך המושלמת להוריד 15 קילו ב40 יום- העולם יהפוך לטוב יותר ...

התרסיס זה בדרך כלל קשקוש- ולזה מוסיפים איזו דיאטת רעב הזויה שכל מי שיעמוד בה- ירזה בכל מקרה.

ממש דחוף לעשות דיאטה בהריון?
אם כן אז כדאי להתייעץ עם דיאטנית טובה...
אגב, לא כל ד"ר הוא באמת בעל דוקטורט ברפואה...
בהצלחה!!! (:

זה יכול להיות משהו ממש מזיק. יש לזה אישור של משרד הבריאות?

וכמו שכבר אמרו פה כנראה התרסיס הוא או:

1) שום דבר

2) משהו שעלול להיות מסוכן ומשרד הבריאות כנראה לא מאשר.

 

תעשי דיאטות כלשהן שקשורות באכילה, וגם שם עדיף לא משהו מטורף. לא להוריד שומנים! זה לא בריא! אולי לטווח מאד קצר זה אפשרי.

וללכת הרבה למכון כושר, אפילו כל יום אם אפשר. הליכות גם מאיצות מאד את העניין. לפעמים גם לא יורדים המון אבל השרירים נותנים יציבה טובה ומכניסים את הבטן ונראים רזים יותר גם בלי לרזות כמעט. וזה כמובן בריא וטוב בלי קשר להרזיה.

 

לשתות הרבה ולישון הרבה.

 

ועכשיו נראה אותי עושה את כל זה אני יודעת בדיוק מה צריך לעשות וכבר חצי שנה לא עושה כלום..

ככה הבנתי בכל אופן...
אז למה להתאמץ להכניס את הבטן?
אבוד מראש נראה לי...
מכון כושר גם צריך לוודא שלא מזיק... (הריון וזה..)
בטוח יש אפשרות לרדת במשקל בצורה בטוחה והגיונית..
)חלילה אני לא ביקורתית סתם הצחיק אותי... מסתומא לא הבנת שהיא שאלה על הריון... או שהיא לא התכוונה ואני זאת שהבנתי לא נכון...)

..מכל האפשרויות האחרות.

דיאטה רצינית הרי אי אפשר.

דיאטה מסוכנת עם איזה ספריי מפוקפק במקרה הטוב זאת נוכלות ובמקרה הרע זאת סכנת נפשות..

 

לפחות ככל הידוע לי..(הפסקתי עם המניעה ומחכה..)

סתם חשבתי לעצמי שאם אכנס  להריון אז זה כבר יות ר בעייתי מבחינת התרסיס

כתוב שנשים בהריון או כאלה שמתכננות הריון צריכות להיוועץ ברופא.

האמת שאף פעם לא ניסיתי את התכניות "פלא" האלו אבל הפעם זה קרץ לי

כתוב שזה משהו טבעי שרציתי לשלב את זה עם הדיאטה שהתחלתי גם ככה ועם קצת פעילות גופנית...

 

 

טוב, מקווה לעדכן בעוד כמה חודשים שהגעתי ליעד בעזרת עבודה קשה ומשתלמת-הלוואי!!!

 

שוב תוודה

נסי עוד כמה ימים לבדוק שוב..

זו הבדיקה השניה שלי ! אני ממש מרגישה בחילות אבל קיבלתי מחזור קל לפני שבוע

עקבת אחרי הביוץ אולי?
בחילה יכולה להיות מהמון דברים ולא רק מהריון..

אין איחור ... פשוט הקדימה ביומיים

לא הייתי מפתחת ציפיות..
ממליצה ממש ללמוד על שמ״פ, עוזר להכיר את הגוף שלנו, לזהות מצבים וממש מוריד את מפלס הלחץ.... לי זה ממש עזר
שיהיה בשורות טובות בקרוב💐

ובבדיקה שלישית ראו בטוח. ואחרי הבדיקת דם, הבחילות. ואפילו טיפה התנפחה הבטן..

אגב עברו 3 שבועות מאז ההפרייה.... להיפך יש לי ירידה במשקל 

תעשי שוב עוד כמה ימים

בתמונה לפני זה רואים משו...
תעשי שוב עוד כמה ימים

זה לא פס הריון...
זאת מן חריטה קטנה במקל הבדיקה שמראה פס אבל בלי צבע
כשזה הריון אז גם אם הפס דק וחלש יש לו צבע

מקווה לא לפתח לך מידי אבל זה מה שאני רואה
בהצלחה

מקבלים מגיל חצי שנה
האחות הסבירה שזה מסוכן למי שיש מערכת חיסונית חלשה כגון חולי סרטן
ולכן אם יש מישהו עם מערכת חיסונית חלשה שבא בסביבת הילד, לא נותנים את החיסון הזה

ושאלה נוספת..
בכלל לא נותנים? לכמה זמן זה משפיע? נניח שבועיים אחרי החיסון זה עדיין מסוכן?

אני לא נתתי

אם זה קריטי כדאי להתקשר לטיפת חלב לשאול

את הפוליו המומת כן מביאים.

כך שהילד מחוסן

שאר השאלות- ממליצה לשאול בטיפת חלב. (הבנתי שזה גם בעייתי עם זקנים חולים...)

באמת אשאל, זה מאוד קריטי..

אנחנו מספרים להורים שלי אחרי שרואים דופק
ולהורים שלו אחרי שקיפות בדר"כ
אבל אם את לא סומכת על אמא שלך שלא תספר הייתי מחכה עם זה עד שתרגישי בנוח שגם יתר העולם ידע

זה תלוי בכם- בקשר עם ההורים, עד כמה שומרים סוד.

גם איך את מרגישה זה משפיע- אם את צריכה יותר עזרה, או שרואים שקורה משהו.

 

אנחנו סיפרנו אחרי א"ס ראשון, כשראינו שיש דופק.

אמרתי להם כמה ימים אחרי שידעתי.

 

לחכות כמה חודשים באופן אישי, לי, נראה מוגזם ופוגע.. כמובן שזה מאד אינדבידואלי כל אחת ורמת הקשר שלה עם ההורים. 

מיד כשהגיעו התוצאות בדיקת דם
זה היה הריון ראשון והרגשנו שאנחנו לא יכולים / לא רוצים למנוע את השמחה והנחת הזאת מהם.

בגלל שאמרת פה גדול..

אח"כ זה כבר תלוי עד כמה קריטי לך שאחרים לא ידעו (נניח אם בטעות נפלט לה- כמה תכעסי מ1 עד 10?
אם 9-10 אז אל תספרי, זה לא שווה את המריבה.
ואם 6-7 אז נגיד לפני שאת רואה אותה תגידי לה בטלפון- אמא אני רוצה לדבר איתך על נושא חשוב מחר.
ואז כשאת פוגשת אותה פנים מול פנים תגידי לה שזה שיחה בארבע עיניים... ככה להעלות את הרצינות והמשמעות שאת מייחסת לנושא.
ואז לספר וכמובן להדגיש שאת מספרת רק לה כי היא אמא וכו' ולהגיד אנחנו לא מספרים לאף אחד, רק לך
חשוב לנו שאף אחד בעולם מלבדך לא ידע מזה...
ככה גם להחמיא לה וגם להבהיר שברור שזה לא לפרסום.
ואם קרה ואיכשהו סיפרה - לדעת שיש צרות גדולות יותר...

לגבי הדאגה, מניסיון שלי אני מעדכנת עדכון כללי במצבי ואומרת בגדול מתי תהיה הבדיקה הבאה (באיזה שבוע)
אני כבר לא אומרת באיזה יום כי אותי זה מרגיז ממש שהיא מתקשרת לשאול איך היה, כשאני מרגישה בנוח אני מעדכנת אותה, וככה אין לה מושג שבעצם הבדיקה הייתה לפני יומיים ופשוט לא עדכנתי אותה כי הייתי צריכה את הזמן לעצמי.
אז היא לא נעלבת, ואני מרוצה.

אצלינו אני מספרת מייד כשאני מגלה, לשני הצדדים, מטעמי כיבוד הורים, כדי לגרום להם שמחה ונחת. אבל אני יודעת שגם מהצד שלי וגם מהצד של בעלי הם לא יספרו כלום לאף אחד. ...

להורים של בעלי אחרי שבועיים בערך... לא מחכה לשום בדיקה.. נראה לי מיותר.

בארבע בבוקר קמתי מתרגשת,בדקתי וחכיתי לשש בבוקר כדי להתקשר אליה.
אבא ואחי הגדול היו הבאים בתור ממש ביום יומיים אחרי הבדיקה.

חמי וחמתי בחודש 3. אחרי שקיפות עורפית. ואם זה היה תלוי בי הייתי מחכה עוד..

מה שמרגיש לך נכון. אין כללים.

לאמא שלי באותו יום.
)אבא שלי ידע מאמא שלי בהסכמתינו)
חמי וחמותי לקראת חודש 3 כשכבר התאפסנו והתרגלנו לכל הבחילות וכו'..

הייתי צריכה לצלם את התגובה שלו.. הוא הרס אותנו מצחוק..
התחילו להתבלבל לו המילים מהתרגשות(:
'רגע,מה מה את אומרת?אני לא מבין..'
ואחי הגדול בכה חחח
חמודים שלי ♡

אבא שלי ממשששש התרגש (לא ממש יודע להביע את ההתרגשות כדרכם של רוב הגברים...)
התחיל לקנות לי כל מני דברים טעימים (כל מה שאמא שלי אוהבת בהריונות ומסתבר שהטעמים שלנו די שונים (בלשון המעטה חחחח) וזה היה מצחיק ממש...)

באמת גברים לא יודעים להביע רגשות..
זה מצחיק חח

כל אחת מה שמתאים לה...
אני לא יודעת אם זה תלוי במספר ההריון, מעניין אם בהריון הבא ארגיש צורך לשתף אותה מיד.. (היא בדרך כלל משתפת אותי בימים הראשונים... אז זה יצא די הדדי... תלוי בקשר בין האמא והבת...)
מבחינת חמי וחמותי זה נחשב שסיפרנו להם ממש מוקדם כי שאר הילדים (הבנים) מספרים להם בדרך כלל לקראת החודש החמישי...

דבר ראשון מספרת לחמותי. התגובה שלה תמיד (אני כעת בהריון 6 ) כזאת חמה ומתלהבת ואני גם בטוחה שלא תוציא מילה מפה
באופן עקרוני אני חושבת שבהריון ראשון יפה לספר מיד בהתחלה. כמובן אחרי us. ההורים תמיד רוצים לדעת שהכל בסדר. ומצד כיבוד הורים הייתי מספרת. בהריונות הבאים זה באמת תלוי בהרבה פרמטרים משתנים

מה הלאה? מתי רופאת נשים? נתי אולטראסאונד?
ומה לגבי בדיקות גנטיות? לא עשינו עדיין. במשפחות אני יודעת שהכל תקין. אבל נעשה כדי לבדוק שאין נשאות. איך אני יודעת איזו בדעקה מתי וכו.. תודה

הוא עושה בדיקת דופק, שולח לשקיפות ובדיקות דם.
כדאי לעשות בדיקות גנטיות, אם כי זה מלחיץ לפעמים בהריון.
הרופא אמור לשלוח אותך גם לזה.

בשבוע 8 באולטרסאונד בטני או רק וגינלי?

בד"כ בשבוע 8 אפשר כבר ביטני, אבל אני לא מבטיחה כלום.
בשבוע שבע כמעט בטוח שלא, לכן עשיתי ישר וגינאלי (אחרי מעקב זקיקים זה כבר לא כ"כ הפריע לי..)

היה מאוחר .. כנראה בגלל זה הוא עשה לי בטני..
מתארת לעצמי שאם מלכתחילה הייתי בשבוע 7אז זה היה נרתיקי..

איזור שבוע 6 בערך

הבטא מראה על הריון, ובודקים הכפלה בשבועות שלא רואים דופק (אגב, בשבוע 6 כבר רואים שק ברחם) ומראה על איפוס הגוף אחרי הפלה.
חוץ מזה היא לא רלוונטית כמעט.

תדעי באיזה שבוע את.
אגב, בד"כ אפשר לראות בוגינאעלי כבר בשבוע 7, אבל הרבה מעדיפים לא כי יש רופאים שמלחיצים אם לא רואים דופק.
אני יגיד לך מה אני עושה- הולכת בשבוע 7-8, ואם יהיה צריך, הולכת שוב למעקב, ולא נלחצת מהרופא.
אני מעדיפה להקדים מלאחר (שימי לב ששקיפות זה בין שבועות 11-13 ואפשר בקלות לפספס אם לא קובעים תור בזמן, וככל הזכור לי, לקבוע תור לשקיפות חייבים הפניה)

צריך הפנייה מרופאת משפחה? או לחכות לרופאת נשים ואז לעשות? אני רוצה לדעת איזה שבוע אני ומה המצב..

ואז פתרת את זה בבת אחת.
ומנסיון, זה עדיף מאשר הטירטור לבדיקות.
יש כאלה ששולחים בכל זאת לטכנאית, אבל לא בכל מקרה, לדעתי דופק יבדקו.

חוסכת טיולים למרפאות...
ותקבעו מייד תורק. למה לחכות?

סיפרתם להורים על כך?

ולשאר הסביבה?

סליחה אם זו סקרנות מיותרת...

מתואמת, אתם סיפרתם על התיאומים?
למי? באיזה שלב?
)לא, אין לי תיאומים כרגע... אבל יש סיכוי באחת הפעמים הבאות) כי:
א. יש במשפחה
ב. סתם כי אני רוצה... (;

בעלי תאום

ולחמותי יש אחים תאומים...

 

אולי גם לי יהיה באיזשהוא שלב?

להורים של בעלי סיפרנו מיד. היינו חייבים לשתף מישהו בדבר הענק הזה
להורים שלי חיכינו מכל מיני סיבות, אבל היה ממש קשה להתאפק
ספרתי להם מייד שאני בהריון אבל על השלישייה רק בשבוע 18

ספרתי לידידה שיש לה שלישיה בני שנה וחצי
בשביל לשמוע... להתעודד וכל מיני כאלה
לאחותי נראה לי אספר לקראת הסוף. תלוי איך יהיה ההריון

והילדים הגדולים לא יודעים?

 

אנחנו סיפרנו על התאומים רק להורים (די מיד אחרי שידענו, לשניהם), אבל מכל השאר הסתרנו לגמרי. (ולא נתנו תאריך מדויק ללידה הצפויה, כי תאומים נולדים הרבה פעמים מוקדם. בשלישייה זה עוד יותר צפוי...)

והילדים שלפניהם היו קטנים, אז רק סיפרנו להם שעומד להיוולד "תינוק".

[זו תשובה גם ל@כח הרצון]

לחברות לקראת שבוע 20

 

משפחה-תלוי מתי יוצא לדבר , אבל לא לפני 3 חודשים. סתם כי אני אדם דיסקרטי מטבעי 

היה קשה.
ולא הייתי מונעת.

אם כבר הייתה אפשרות לנבא, אולי הייתי רוצה לדחות קצת את החתונה ולהשקיע טיפה בבניית הזוגיות וכמובן להשקיע המון עם ליווי צמוד גם אחרי.
מהבחינה הזאת היה קשה עוד לא מכירים בכלל וכבר תופעות שגם אני לא מכירה על עצמי.

תכלס מה שאומרים "שנה ראשונה" לנישואים, חווינו רק כשכבר היה לנו ילד, ולא כלוח חלק אלא אחרי הרבה משקעים.

אם הייתי משנה משהו, זה את ההכנה, מה זה היריון, מה זה זוגיות בהיריון, זה שונה מאשר "רק" השינוי של אחרי החתונה.
סתם דוגמה קטנה למשל לפני החתונה דמיינתי את עצמי מלכה במטבח, כי אצל ההורים שלי הייתי מבשלת לפי קונספט של אמא שלי,
עזבו את זה שפתאום יש עוד מישהו שרואה את עצמו בעל רצונות ודעות, פתאום שבועיים אחרי החתונה אני לא מסוגלת להריח את המטבח.
דברים שאהבתי מגעילים אותי, ובכלל לא חשבתי בכיוון של היריון, וגם כשידענו לא ידענו מה זה אומר.

וזאת רק דוגמה קטנה,
הדברים המשמעותיים יותר היו למשל שבעלי ממש חשב אמיתי שהוא התחתן עם בחורה בדיכאון,
איזה באסה לחיות ככה כמה חודשים אחרי חתונה בהרגשה שהוא מתחרט על הטעות שהתחתן איתי.
ושנינו לא ידענו לקרוא לזה בשם האמיתי של זה "תופעת הריון"
כאילו הוא היה אומר לי בוקר טוב והייתי מתחילה לבכות,
הייתי מתארגנת לצאת מהבית,
ופתאום עושה אחורה פנה ונכנסת בוכה למיטה,
כשהייתי מספרת לו שלפני החתונה זה לא היה קורה לי הוא לא האמין.

אז לא הייתי מונעת, אבל היינו מתכוננים נפשית אחרת לגמרי.

מענין שאנחנו נכנסנו רק כשנה אחרי

אבל עדיין חלק מהתופעות שכתבת לא דילגו עלינו

וגם היתי רוצה עוד להתכונן לזוגיות

 

מאד רצינו את זה, אז היה כיף. בשום אופן לא הייתי מונעת..
הרגשתי שמאד חיבר בינינו ההריון שהוא משותף לנו.
וכמובן שהיו דברים קשים. אבל זרמנו, ובאמת בה לא היה קשה בטירוף. הרבה מהדברים הייתי חווה פחות או יותר אותו דבר גם כמה חודשים אחרי.

תאריך תחילת הריון (לפי וסת) יוצא פחות משבוע לפני החתונה..

 

לא הייתי מונעת.

שמחתי מאד, ועדיין שמחה.

עכשיו בשבוע 5 ב"ה!
מאוד שמחה מכך, ולא הייתי רוצה להגיע למצב של קצת לחץ כי ההיריון לא מגיע..

לא דוגלת בלמנוע, אולי הייתי חושבת אחרת אם הייתי נכנסת ישר.
נכנסנו כ8 חודשים לאחר החתונה, ביחד עם הצבא והכל- שמחה בכך מאוד. מרגישה שאני כרגע לא אני ואם בעלי היה פוגש אותי ישר ככה כי היינו נקלטים ישר שנינו היינו מתחרפנים. מה גם שבנתה אותנו המון הציפייה הזו..

לא מתחרטת שלא מנעתי.
אין לי תופעות לוואי קשות מידי (קצת הקאות בבוקר, ועייפות, בערך זהו) , מאוד מפחיד אותי לחשוב שיש מצב שמונעים, ואז כשרוצים- זה לא מגיע, לא הייתי לוקחת סיכון שזה יקרה, זה נראה לי הרגשה נוראית שלא הייתי. יכולה להתמודד איתה.
בסה"כ זה מאוד משמח ומוריד דאגות כשאת רואה שאת יכולה בקלות להרות, ויש ב"ה ילדים שמחים ובריאים.
הדבר היחיד שבאמת מעצבן הוא שאנשים עושים חשבונות: "רגע, מתי התחתנתם? ", אז אני (עוקצת בטבעי) עונה: "אל תדאגי, עברו 9 חודשים" ....

זה כ''כ מחבר ומרגש, זה פשוט הדבר הכי בונה זוגיות שיכולתי לדמיין...
ב''ה נכנסתי להריון חודש אחרי החתונה. רוב הידע שלי היה מהאינטרנט, מה התופעות לוואי וכו', וכל פעם הייתי משכנעת את האיש שלי שלא צריך להתרגש ממני, ואני בוכה משטויות בגלל ההריון,
והוא מצידו- תומך ומנסה לעזור כמה שהוא יכול (וכמה שאני מרשה לו..)
וההרגשה שאנחנו יוצרים חיים חדשים ביחד...

ותכלס- גם להיות מותרים מלא זמן זה ממש כיף ומחזק.


מוסיפה שישר כשגילינו את ההריון זה היה לי ממש קשה. האיש שלי היה חולה, ואני לא ידעתי איך לאכול את זה בלי התמיכה שלו. בכלל לא הבנתי מאיפה זה נפל עליי... אבל אחרי לא הרבה זמן עיכלתי את הרעיון ואת הנס המהמם הזה. (טוב, וגם הוא הבריא😋)

ב"ה התחתנו צעירים, וחיכיתי מאד להתחתן, וכמובן להרות.. ורבש"ע שלח. וזה הכי טוב, שמח, מרגש, וסוד רק של שנינו ביחד

מאוד מאוד טוב ונכון לנו, ב"ה!
טוב לי שלא היה מייד, למדנו לעבוד על עצמנו ולקבל את המקום של הנידה וההרחקות, למנף למקום בונה ומקרב.
וטוב לי שזה עכשיו, מרגישה שכל ההריון הזה מינף אותנו למקומות חדשים בזוגיות ובעהודת ה', וגם דורש ממני עבודה עצמית של להרפות, לשחרר...
לא חשבתי בכלל על מניעה, ולא מתחרטת.

לפי מה שביררתי לני החתונה לא הייתה לנו כ"כ ברירה,אז מניעה לא באה בחשבון..

נכנסתי להיריון חודש אחרי החתונה וכחודש אחרי התחילו התופעות הקשות..ויתרנו על טיול נורמלי ביחד,ועל סתם אווירה טובה יחד..הרגשתי פשוט זוועה..לא יכולה להסביר.. ב"ה אני צריכה ללדת בקרוב מאוד ושנינו מחכים והכי שמחים בעולם. אבל אני תוהה אם זה סתם יצר הרע שאומר לי שזה כי לא חיכינו או שזו האמת.. מצד שני,כמובן שאני מודה על מה שעברנו כי ההתקדמות בזוגיות שלנו המון המון בזכות התקופה ההיא..

עם תופעות לוואי קשות מאד של בחילות הקאות ומצבי רוח נוראיים
בעלי היה בטוח שהתחתן עם חולנית 
כי בדיקה ביתית יצאה שלילי
אבל לא התחרטנו לרגע על זה
הכל משמים
 

מקבלים מנה אחרונה של המחומשת
מנה אחרונה של פרוונר
(שני אלו קיבלו בגיל חודשיים, 4, 6 חודשים)
אלו יכולים לעשות חום/ אי שקט ביומיים הראשונים
בנוסף מקבלים מרובעת- חצבת, חזרת, אדמת, אבעבועות רוח- חיסון חי מוחלש, יכול לעשות תופעות לוואי אחרי 10 ימים (7-14) של חום ופריחה קלה.
בהצלחה!!

יש לי תור עם תינוק בן 10 חודשים

אמור להיות חיסון?

אלא אם כן לא עשיתם בגיל חצי שנה

עשיתי בחצי שנה חיסון אז כנראה רק התפתחות כמו שאת אומרת

תודה!

להיות תחת מעקב של בעיות ביוץ, ואולי העברה לרופא פוריות מאוחר יותר.

פשוט לא הבנתי למה אם סבב של מחזור הוא 40 יום זה נקרא לא תקין..

ו-תודה!

כי אם זה מחזור ארוך ולא סדיר, שכל פעם הוא באורך אחר.

למשל: חודש אחד 42 יום, אחר כך 48, אחר כך 39, וכד'.

אז קשה לדעת מתי יוצא הביוץ- ועדיף לבדוק את זה.

 

יש גם אפשרות שאין ביוץ, ולמרות זאת מקבלים ווסת בהפרשים גדולים.

אז אולי לכן היא רוצה שתהיי במעקב- כדי לוודא שיש ביוץ תקין.

 

אז יכול להיות שהכל בסדר, ופשוט יש רווח גדול בין המחזורים.

אבל זה יכול גם להעיד על בעיה בביוץ, ולכן כדאי לבדוק את זה.

לפי מה שרואים בבדיקה- תראו מה לעשות הלאה.

לי יש מחזור קבוע של 36 יום וברוך ה' לא הייתה לי בעיה להיכנס להריון ויש לי ביוץ קבוע.
מחזורים ארוכים ולא סדירים מאוד יכולים להצביע על בעיה למשל של מחזור ללא ביוץ ולכן אם מתקשים להיכנס להריון כדאי להיבדק ולבדוק שאכן יש ביוץ כל חודש והוא אכן בערך שבועיים לפני המחזור. באותה מידה יכול להיות שאין שום בעיה רק קצת קשה יותר לקלוע לזמן הביוץ...

לי אף פעם לא היה קבוע, ותמיד היה לי הפרש של יותר מ5 שבועות. ונכנסתי להריון בלי בעיה בכלל,בלי לעקוב אחרי ביוץ, וכו' . כלומר: מבחינתי זה תקין לגמרי, נותן לי עוד שבוע, לפני שאנחנו נאסרים. ...
אז השאלה למה היא אמרה לך את זה? בדרך אגב, או שהגעת אליה בגלל קושי להרות, ואז היא מנסה לברר מה הבעיה, ולכן בודקת גם בכיוון הזה, או סיבה אחרת

לי יש כל 6-7 ואפילו 8-9 שבועות (לעיתים רחוקות...)
לא סדיר
ומעולם לא אמרו לי שזה בעיה. אמרו לי שכל עוד יש מחזור פעם בשלושה חודשים, זה בסדר (אלא אם ידוע שיש שחלות פוליציסטיות).
נכנסתי להריון בקלות אחרי ביוץ מאוחר מאוד אפילו עבורי (ביוץ ביום 53...).

35 יום כמחזור לא סדיר (אוליגומנוריאה).

ואז יש לבדוק האם באמת מתרחש ביוץ, ואם כן מתי, בקיצור מנסים לברר מה קורה.

בהצלחה יקירה!

(בפועל אצלי מחזורים ארוכים כנ"ל וילדים בלי בעיות, לכי תשכנעי לסדר תהגדרות)

פשוט תלוי בסיבה.

אבל הריון לא מגיע בקלות, אז מתחילים בירור...

או שאת אחרי לידה או הפלה ל"ע? אצלי למשל זה השתנה אחרי הלידה המחזור לא היה סדיר בכלל פעם 30 40+- זה היה הטווח וראיתי שאני לא נקלטת כבר כמה זמן התיעצנו עם הרב של בעלי שקצת מבין בתחום והוא אמר שכנראה יש שינוי בהורמונים לעקוב אחרי המחזור ולראות את הרווחים אם זה לא משתנה לפנות לרופאת נשים ולאט לאט זה הצטמצם חזר ל30+- ולאחר 3 מחזורים כאלה נקלטתי..

כשזה יותר ארוך (מעל 38 יום),

זה יכול להצביע לפעמים על כך שלא התרחש ביוץ (ואז כן יש מקרים שיש מחזור למרות שלא היה ביוץ),

או כשהביוץ הוא מאוחר יחסית, אז מצב רירית הרחם עצמה פחות טוב בשביל לקלוט הריון (כי היא "ישנה")

או מראה שלגוף קשה לבייץ, למרות שכן עושה את זה בסופו של דבר...

 

אולי יש עוד סיבות שאני לא יודעת, זה מה שהוסבר לי פעם על ידי אנשי מקצוע שונים (אם מהרפואה הקובנציונלית או מהרפואה המשלימה).

 

כמובן, שיש מקרים של ביוץ מאוחר, ועדיין נכנסים להריון והכל בסדר, ולא חסר נשים עם שחלות פוליצסטיות שמבייצות "פעם ב..." ונקלטות להריון. 

 

 

תקינות לא נקבעת לפי האורך אלא אם כן זה קיצוני.

גם מחזורים של 21 הם תקינים מבחינת הרופא אם יש ביוץ נורמלי.

וגם מעל 35.. אם שוב, יש ביוץ סדיר.

ואם המחזור בערך קבוע, כלומר בהבדלים קטנים של ימים ספורים לפה ולשם.

גם קראתי את זה איפשהו...אבל לא מוצאת את הקישור להביא.

זה נכון שאם מישהי מבייצת כל 50 יום, לדוגמא, באופן סדיר- המחזור שלה הוא סוג של סדיר.
השאלה ששאלו פה, האם זה תקין.
ועל זה עניתי על מה זה יכול להצביע, ולמה זה יכול להוות בעיה.
וגם מחזורים קצרים מדי יכולים להראות סדירות, אבל כן שמשהו לא תקין. לדוגמא, שהשלב הלוטאלי (השלב בין הביוץ לווסת) לא תקין, בגלל שאין מספיק תמיכה של פרוגסטרון, שהביוץ לא היה איכותי מספיק ועוד...

אבל בהגדרות רשמיות לגבי אורך מחזור תקין, כך זה מופיע בספרות.

למעשה מה שמשנה הוא הביוץ ולא האורך המדויק.

ולא לכעוס עלי...

יומיים אחרי הראשונה, ולראות שהבטא עולה כמו שצריך.

(הכפלה של יותר מ- 1.5).

הגיוני שהבטא נמוכה, כי בדקת ממש מוקדם.

כמו שכתבת, תקבעי תור לרופא נשים לעוד בערך חודש, ואז תעשי גם אולטראסאונד.

כדאי לקבוע תור לשקיפות עורפית כבר בזמן הקרוב, כי קשה להשיג תור.

אני שונאת להיות בחוסר מודעות

אם עשית בדיקה אתמול, אז תעשי שוב מחר.

אם את רוצה להמשיך לעקוב- תעשי שוב אחרי יומיים.

(ביום שישי- לא בכל מקום יש אפשרות לעשות).

זה לא אומר שמשהו לא תקין,
את יכולה לבקש עוד הפנייה מרופא משפחה לבדיקת בטא אבל לא חובה לעשות את זה.
וכן, תקבעי תור לרופא נשים לעוד 3 שבועות או חודש ולבנתיים תהני מהתחושה.

בשעה טובה!

זה לא אומר בהכרח שתלדי בימים הקרובים. אולי כן ואולי לא. אצל הרבה נשים יש בשבועות האחרונים צירים מדי פעם. זה לא דבר רע. זה מקדם את הרחם, מכין את הלידה שתהיה בזמנה טובה ופשוטה בע"ה.

כדי לקבוע אם זה לידה ממש או עדיין חזרות, אפשר לעקוב אחרי משך ותדירות.

זה נכון שיש כאלו שכמהים לילדים

אבל האם זה מוריד מהקושי שלנו?

זה קושי טוב, אבל עדיין קשה!

 

שולחת לך חיבוק. זו תקופה לא קלה

אני לגמרי מזדהה איתך כי גם אני חודש וחצי אחרי לידה

וגם בעלי יוצא מוקדם וחוזר מאוחר

 

ועם כל זה שצריך להודות על הקושי, מותר גם להודות בו.

 

תנסי לארגן לעצמך כמה דק' של הנאה. משהו שאת אוהבת לעשות.

אפילו תביאי בייביסיטר לאיזה חצי שעה ותתפנקי.

 

וזה מרגיז לשמוע את זה-

אבל תזכרי שעוד מעט זה יעבור.

זה רק החודשים הראשונים אחרי הלידה שככה קשה

אח"כ נהיה קל יותר.

 

ושוב, שולחת לך חיבוק.

עם 2 קטנים או 3 זה מאד קשה.
הצרכים שלהם מרובים ואת אחת מולם, לא קח.
בהמשך הילדים גדלים אז גם כשיש תינוק, הם מפריעים כמובן😜 אבל גם עוזרים.
אז תתעודדי, זה באמת לא קל ואת לגמרי נורמלית.
גם אני עם קטן בן שנתיים ובת שבועיים, לפעמים זה מביא לחוסר אונים... (לי יש גם גדולים)
קבלי חיבוק😘

בילד השני הייתי בוכה בלילות עד שהייתי נרדמת (שנתיים הפרש). לא היתה לי עזרה מלבד בעלי והקב"ה. מבטיחה לך שהמצב רק ילך וישתפר!
בינתיים:
1. מותר לבכות, לא להשבר, לדבר עם הקב"ה כמה שיותר - אין תפילה ששבה ריקם.
2. אמבטיות, אפילו יחד עם הבייבי בבוקר כשהבית יחסית ריק, עם מוזיקה, מרגיע וממכר ויתן לך ים של כוח להמשך היום.
3. לצאת! טיול בשמש מלטפת, פיקניק בגינה או סתם סיבוב בעגלה. לראות פרצופים, לפגוש אמהות אחרות מחזק ממש.
4. לחפף במטלות הבית: להכין אוכל כמו פסטה, אורז על תוספות מהירות וקלות, כלים חד פעמיים, מה שניתן כדי להוריד מעלייך את עול הבית.

הרבה הצלחה יקירה! לא פשוט אבל לגמרי עובר, תתחזקי!

עברתי את זה לא מזמן (חצי שנה ) תינוק קטן + ילד בן שנתיים, עייפות שלא נגמרת וכל קימה מהמיטה פשוט קורעת אותך, והכי נורא זה ההורמונים שהופכים הכל לגרוע יותר.

אין לי איך לנחם אותך חוץ מזה שבקרוב הכל יעבור. 

אגב-

משהי באמת חושבת שחופשת לידה זה כ"כ כיף? עד שמתחילים להנות כבר צריך לחזור. אני לא נהניתי באף חופשה בכלל! אני הרבה יותר נהנית עכשיו מהחופשת סופ"ש מהעבודה עם חיים נורמליים...

אני גם במצב כמו שלך.
ילד בן שנתיים ועוד אחד בן חודד וחצי.
חזרתי לתפקוד מלא כבר שבועיים אחרי הלידה כי לא הייתה ברירה בגלל פסח.
אני ובעלי גם סטודנטים והמצב הכלכלי לא מקל על הקושי. קיצר אני ממש ממש אשמח גם לעצות מה אםשר לעשות עם המצב הזה.

האמת שחשבתי שיכול להיות שזה מהגלולות שהתחלתי לקחת בשבוע האחרון. יכול להיות?

ומצטרפת למה שכתבו להקל במה שאפשר...

והכי חשוב שיהיה לך בראש שאת עושה עבודה אדירה!!את ממש מלכה!!

וזה יילך וישתפר, הכי קשה כשכולם קטנים

לפי מה שאני הבנתי הכי קל להוציא בזמן ווסת.
כנראה שאז צוואר הרחם פתוח יותר.
בגלל זה אני באמת הגעתי לרופאה שלי (לא היא הכניסה את ההתקן) בלי תור והיא ממש לא שמחה ולא הבינה למה זה כזה קריטי לי.
כשהיא הוציאה היא אמרה שזה ההתקן שיצא לה הכי בקלות עד היום...
ניסיתי לחשב מתי אני אמורה לקבל מחזור ולפי זה קבעתי את התור אבל בפועל הוא הקדים בשבוע ולכן באתי בלי תור.

לגבי כניסה להריון,
אני כבר לא ממש זוכרת אבל נראה לי שלקח לנו איזה 3 חודשים עד שנכנסנו להריון.
באופן כללי זה בטוח לא משבש את הגוף כמו הורמונים.
אז לדעתי יש סיכויים טובים להריון בקלות יחסית.

הכי קל בזמן מחזור, כשקובעים את התור הרבה זמן מראש קשה לדייק. ולכן אפשר לבוא בלי תור, להתקשר לקופת חולים והם מכניסים בין התורים.
לגבי כניסה להריון יכול להיות גם מייד, כמו בכל פעם, אין פה התערבות של הורמונים ולכן אין סיבה שזה יהיה שונה מכניסה להריון במצב רגיל. אצלי ב"ה לא היה עיכוב .

לי נאמר להוציא כשאני טהורה, ואז אם יש כתמים אפשר לתלות בכך שנפצעתי בהוצאה (לעומת אם הייתי מויאה בווסת, ואז אולי ההפסק היה מתעכב). אבל לענ"ד יש שפוסקים שההוצאה עצמה מטמאת, או שאם רואים דם אחרי ההוצאה זה מטמא, ולפי הגישה הזאת עדיף אולי להוציא כשממילא טמאים.

בקיצור, לשאול רב שמקובל עליכם.

 

רפואית זה נכון כמו שכתבו לך שבזמן וסת העסק רך יותר וקל יותר להכניס ולהוציא דברים מהרחם. אבל בפועל כבר כמה פעמים שהוצאתי התקן בזמן טהרה (בגלל השיקול ההלכתי לעיל) וזה היה בצ'יק צ'ק ובקלי קלות. מן הסתם תלוי גם במיומנות של הרופא, ובחסדי ה' הגעתי לרופאים מעולים.

 

לגבי חומצה פולית - רוב הנשים לא יאריכו מניעה בגלל זה, אבל זה שיקול שלך כמה השתדלות לעשות. בכל אופן תקפידי מעכשיו כל יום בלי חריגות.

 

בשורות טובות!

ממה שקראתי בזמנו- אם חום השחר נשאר גבוה 18 ימים ברצף, זה סימן מובהק להריון.
נראה לי שבהחלט יש סיכוי (בדיקות הריון 'מפספסות' הריונות צעירים מאד) אבל הדרך היחידה לדעת היא לחכות עוד קצת..
בשורות טובות!!

אם את עוקבת אחרי המחזורים בשיטת שמ״פ היה אפשר לשער, אבל במידה ולא, אני קראתי שצריך 18 ימים של טמפרטורה גבוהה בשביל שיהיה הריון ודאי...
הייתי מחכה עוד כמה ימים ובודקת שוב

אפשר לומר לפי הגרף שצירפתי שחום השחר שלי הוא גבוה ביחס לחום השחר שלפני הביוץ ?
וערכת הריון לא מזהה הריון אחרי 14 ימים מהביוץ?

אני לא השתמשתי בערכות לבדיקת הריון בשלבים האלה אלא רק לוודא אחרי שמדדתי טמפ גבוהה מספיק זמן... אין לי מושג איך הן עובדות אבל בגדול זה סתם בזבוז כסף בעיניי...
שיהיה בשורות טובות בעז״ה💐

אמן

רציתי לעדכן שהבוקר ירד לי החום.
ביצעתי בדיקת הריון למען הסר ספק והתשובה הייתה שלילית.

איזה תסכול !!!!!!

תהניי ואם יש לך פלאפון חכם תצלמי

לפעמים אני יושבת בשקט בשקט עם הפלאפון במצב מסריט תוך כדי מארב...
אחר כך צופה בהסרטות שוב ושוב... (אחרי שחותכת אותן ומשאירה רק את הרגעים התנועתיים...)

יש כמה מידות וסוגים (רכה/קשה)
אולי היא לא מתאימה לך?
ויוצרת לחץ לא נכון על השד?

ממה שאני רואה מה שפוצע זה שהפטמה נכנסת ויוצאת בכל לחיצה, לעומת ההנקה בה זה כנראה לא קורה..

לכולם הפטמה נכנסת ויוצאת אבל זה לא אמור לגרם לכאב.

וגיליתי שלמשל הכוס הרכה יותר נוחה לי
והיציאה והכניסה היא היניקה שמושכת את החלב
זה לא אמור לפצוע

כמעט כל סוגי המשאבות פוצעות אותי. לכן אני משתמשת במשאבת אמדה שלוקחים מגמ'ח (יד שרה במקרה שלי). זו משאבה רפואית והיא מאוד עדינה על השד. כשהייתי סטודנטית, הבאתי אתהמשאבה לחדר צדדי ושם שאבתי. אולי תנסי להשיג כזו משאבה מגמ'ח.

עכשיו אני נזכרת שהשתמשתי באמדה פעם קודמת והיא באמת לא פצעה אותי.

יש להם משהו יותר קומפקטי מהדו"צ שאפשר לקחת ללימודים?

וגם אין לי שם חדר לשאוב אז לא יודעת אם חשמלית תעזור..

 

תודה!

היא גם של אמדה. מאתר זאפ:
משאבת חלב חשמלית חד-צדדית אמדה ameda

אבל אין לי מושג כמה היא שווה בדיוק...
משאבה ידנית מבית Ameda אמדה

עם החשמלית זה בעיה כי אין מצב למצוא כיתה ריקה באוניברסיטה

אולי אנסה אותה באמת.

 

אם מישהי מכירה אותה במקרה אשמח לשמוע אם היא טובה..

היא חלום...
משאבה חזקה איכותית,שואבת עדין ...
ממליצה בחום.

אגב.לכי למשרד הדיקנט יש להם חדרים מיועדים לזה.מנסיון שלי שסבלתי כל יום מחדש איך ואיפה וכל זה...תבררי?

אני אברר, אבל הדיקנט מאד רחוק מכיתות הלימוד שלי כך שאני די פסימית..
תודה לך!

חדר שאחת המטרות שלו היא להוות חדר הנקה. צריך לפנות למזכירות כדי להכנס.
מהניסיון שלי, אם החדר לא פנוי או משהו בין פותחות משרד כלשהו שפנוי באותו רגע.
תבדקי אם גם אצלכם יש כזה דבר, נראה לי זאת הנחיה של אגודת הסטודנטים הארצית

לפני שבע שנים היה ממש סבבה בלי שום תופעות לוואי.. השנה לקחתי אחרי שהיו לי בעיות של דימומים עם גלולות הנקה וזה רק החמיר... כלומר עם יסמין זה החמיר ממש...
אלה גלולות ישנות.. אני בטוחה שהיום יש גלולות הרבה יותר עדינות...

אחרי שהפסקתי לא קבלתי מחזור במשך 5 חודשים ופתאום גיליתי שאני בהריון.... חודש שלישי... עם שלישיה!!!!

האם השלישיה קשורה לגלולות?

יכול להיות שמה שהיה טוב למישהי אחת לא יהיה טוב לך.

אם את מדברת על יסמין ולא על יאז, אז זו גלולה די ותיקה עם מינון לא מדי גבוה למיטב זכרוני. תנסי ותראי. קל לעבור גלולות - בין חבילות או אפילו באמצע חבילה בתנאים מסוימים.

 

לגבי גלולות חלשות, לפעמין דווקא החלשות מאד, החדשות כמו מינס, עושות יותר בעיות. לפחות אצלי היה כך. במיוחד בסיום הנקה עדיף משהו יותר חזק, שישתלט כמו שצריך על הבלגן.. הייתי שנים עם אורתוציקלן שזו גלולה חזקה וישנה מאד והיה מעולה, ואז היא יצאה מהשוק והרופאה אמרה שחבל נורא כי המון נשים היו מרוצות ממנה. בקיצור אי אפשר לדעת.

יש את פופיק באיזור תעשיה אבן יהודה. הם עמוסים בטירוף אז לא עונים ולכן פשוט תסעי כשהם פתוחים.. ממש אדיבים ועוזרים. מציינת שאין להם את כל הצבעים כי זה נקרא עודפים.

זו עגלה יקרה ככה שאין מה לעשות.. אבל הוזיל לנו ב1300 מלקנות בחנות. בשבילנו זה היה משמעותי.
כמובן שיש שם דגמי פג זולים יותר רק שהיינו נעולים מראש אז לא בררנו עליהם

ויש אחריות והכל כרגיל?

כןכן זו חנות יבואן של פג.. הם משווקים לחנויות ככה שאחריות יש להם.

ולכן היא בסל הבריאות והמוקדמת לא.
למה בעצם לא לעשות?

לק"י

אם אינני טועה.

רואים את האיברים בצורה ברורה יותר. יש איברים נוספים שהתפתחו מאז הסקירה המוקדמת. וזה עוד סיבה לראות את תינוקי בא.ס איכותי(:

ולהזיק זה לא יזיק :-*

ו114 אצל רופא פרטי. מישהי שעשתה את הראשונה יש לה גם מחיר גבוה יותר, לא נראה לי בהרבה (כללית).
אבל זה לגמרי מחיר סמלי, זה מאוד מרגיע לבדוק שהכל בסדר וגם כיף

המאוחרת 30 שקלים או 33 מטעם הקופה.

בכללית מושלם ופלטינום הקופה מממנת או מוקדמת מורחבת או מאוחרת מורחבת, אנחנו לא עשינו מוקדמת ולכן יכולנו לעשות את המאוחרת מורחבת בהשתתפות של 57 ש"ח (בפלטינום, במושלם משלמים קצת יותר).
לא יודעת איך בקופות האחרות.
אבל אם הקושי לעשות הוא כלכלי אז לפחות תעשו רגילה ולא מורחבת כי זה בסל אז זה באמת במחיר מינימלי.