פורום הריון ולידה (עמוד 4002)

איך בוחרים דולה לפני לידה ראשונה? - הריון ולידה

או יותר טוב סודה עם לימון

בלגימות קטנות אבל (גם מים...) 

לאכול דברים יבשים כמו לחם בטוסטר... ביסקוויטים לחמית וכאלה

ורצוי לאכול בבוקר ולא להשאר עם בטן ריקה.

 

יש בטוח עוד דברים שעוזרים

תרגישי טוב!

מחקרים גילו שג'ינג'ר עוזר מאוד!

יש לחברת אלטמן כדורים בשם ג'ינג'רול - טבעי לחולטין,  כשר למהדרין, ומומלץ על ידי רופא,

ועל ידי ;)..

או שלא.. הכל יכול להיות.
רק שימי לב שלא ככ בריא לחבר חפיסות. הגוף זקוק להתנקות..

מעבר לזה הדעות חלוקות.

 

הרופא שלי אמר לא יותר משתיים, ולדעתי יש כאלה שאומרים שגם זה לא.

אם את ככ סקרנית את יכולה לבדוק, אבל יש סיכוי שגם אם יש הריון את עוד לא תדעי.. ולפי שאת אומרת שיש ציפייה גדולה,אולי כדאי לחכות קצת, כדי שאם תהיה אכזבה היא תהיה וודאית..
בכל מקרה אם הייתי בודקת הייתי עושה עם הבדיקות הריון שבודקות לפני האיחור (יש בסופר פארם)

ה2 מחזורים האחרונים היו כל אחד אחרי 35 יום, ואלה לפניהם היו, סביב ה30 יום +-, עכשיו, ביום רביעי האחרון היה ה35 יום, והיו כמה כאבי בטן חזקים.. אתמול, וגם לפני כמה ימים.. יש לי הרגשה של כאבים לא רגילים, בדר"כ אין לי כאבי בטן, וכגם כשיש זה רגיל ולא מדהו מטורף. גם השבוע היציאות לא היו הכי תקינות.. זה אומר משו? כדאי לרבוע תור לקופא או לקנות בדיקת היריון? או לחכות עוד ארבעה ימים לשמונה ימים אחרי ה35 יום?
תודה רבה, זה הריון ראשון אם כן. אני טרייה.

בד"כ יש לי 28-30 יום.   מה זה אומר? מתי נקרא כבר איחור שבדיקה ביתית רגילה תזהה?

כי יש סיכוי סביר שהמחזור ההוא היה חד פעמי... וזה סתם מבאס לראות בדיקה שלילית כשייתכן בכלל שזה כן הריון אלא שהביוץ היה מאוחר יותר.

 

בשורות טובות!!

 

 

וערכת הבדיקה יקרה אז אני הולכת על בטוח ובודקת ב-40+

אישית לקחתי גלולות שנים רבות כרווקה והיו לי מצוינות.

לפעמים צריך לנסות כמה סוגים עד שמגיעים למשהו שטוב לך וללא תופעות לוואי.

אפשר גם לצרף חבילות ולקבל תקופות ארוכות יותר ללא דימומים.

 

לא כתבת אם את מניקה וזה מאד משנה: בהנקה את מוגבלת בסוג הגלולות.

 

לא יודעת לגבי התקן, אני נרתעת מאד מהרעיון. יש הבדלים גדולים בין ההתקנים השונים, כדאי לברר היטב. בניגוד לגלולות שאפשר להחליף בקלות את ההתקן את לא מכניסה "לניסיון"..

 

יש ריח חמצמץ, הפרשות וגירוד. כאן רק ממש שורף לי בטירוף במיוחד כשאני מתפנה. זו גם לא התחלה של פטרייה כי זה 3 ימים כך. אובדת עצות!

בכל מקרה שטיפות פנימיות עם סבון טבעי של אינקולינה עוזרות מאד מניסיון. 

והיכן רוכשים את הסבון שהמלצת עליו?

ביוגורט יש חיידקים פרויביוטים שיכולים לטפל בפטריה,

עם הפרי יש שם סוכר שיגרום לפטריה לחגוג...

 

הסבון, יש אצל משווקות במקומות שונים בארץ, את יכולה לכתוב לי מהיכן את ואחפש לך

או לבדוק באתר שלהם incollina

יש משחה ויש נרות שאפשר לקנות בלי מרשם.
הרופאה שלי לא בודקת, ברגע שאני אומרת לה שמגרד לי שם, היא מייד נותנת לי מרשם לאגיסטן שיותר חזק ומשפיע, מאשר מה שאפשר לקנות בלי מרשם.

נראה לי שזה רק במקרים של עומס כשצריכים את המקום שלך.

לפעמים אפשר להשתחרר יום קודם (שם האישפוז 3 ימים) ולקבל שובר מתנה בחנות מוצרי תינוקות

אבל תבדקי מה עם זה היום

זה בדר"כ בזמני עומס שהם רוצים לשחרר מוקדם

התמורה הייתה שקט ושלווה במרחב הביתי האישי

בסורוקה.
אחרי 36 שעות במקום 48.

בהצלחה!!

התמורה היתה זהה...

תודה בנות. פעם מישהי סיפרה לי שהיא קנתה במתנה עגלה..

 

אבל רק מתי שלא היה מקום והם ביקשו מהיולדות כדי שהתפנה מקום זה קורה לפעמים בבתי חולים

הריח הלא נעים מופיע במשך היום לקראת הצהרים ערב..
זה קשור להריון? אני די לקראת הסוף ומרגישה שהעובר ממש למטה כבר וכנראה לוחץ על השלפוחית...

יש לי את זה

ידוע לך ממה כדאי להמנע?

לשים תחתוניות ולהחליף מדי פעם.

אני בלי, ומתקלחת המון ובכל זאת

לא עושות רייח ופשוט מצרפים אותן לכביסה
הרבה יותר נעימות וסופגות נהדר.

ההפרשות ממש מרובות בהריון
אולי להחליף פעמיים ביום תחתונים זו אופציה...

ואני רואה את אותם הפרשות שמהם מופיע הריח ,זה מעצבן בעיקר בקיום ... זה ממש משאיר ריח על האצבע ,

כבר בפעם האחרונה אמרתי לבעלי לא נעים לי שאני פחות יהנה ב"ה למזלי הוא הראה לי הבנה..

שמתי לב שאני אוכלת בצל חי בסלט אפילו מעט או חריף או חילבה זה ממש מגביר את הריח,

הלואי ואמצא לזה פתרון ,

למה דחוף??
יש ערך סטטיסטי לא תקין?
מה מדאיג אותך?

1: 188 : הסיכון המשולב לתסמונת דאון לפי הגיל והבדיקות

   

• 1: 885 הסיכון לתסמונת דאון לפי גילך בלבד

99.5% שהכל בסדר
יש סיכון קטן שלא ..

בדר"כ ממליצים על סמך זה דיקור מי שפיר כדי לוודא שאין.
עשית סקירה? שקיפות? איך היה?

לכי ליעוץ גנטי יסבירו לך הכל בנחת.

אותי.. תודה לך!

בקיצור מה זה אומר? הערכים תקינים? בנורמה?

0.5% נחשב גבוה לכן ממליצים דיקור מי שפיר.
אבל!! עדיין רוב הסיכויים שהכל בסדר.

לכי ליעוץ גנטי. יסבירו לך הכל. יסתכלו על כל הנתונים שלך.

בהצלחה

שתוצאות הבדיקה לא שינו את הסטטיסטיקה לפי גיל.
כלומר עצם הגיל, בלבד, בלי קשר לבדיקה, מעלה לך את הסיכון- דבר ידוע.
מניחה שאת מעל גיל 35? אולי אפילו מעל 40?
תתייעצי עם הרופא שלך שיסביר לך הכל.
אפשר להתייעץ גם עם מכון פועה.
בהצלחה!

בכל אופן מה שכתבתי עדיין תקף (לפי מה שכתבת) הסיכון לפי גיל והסיכון לפי גיל בשילוב הבדיקה הוא זהה. אני מבינה מזה שזה אומר שרק הגיל הוא גורם הסיכון. כמובן ייתכן שאני טועה אני לא מהתחום.
ממליצה להתייעץ עם מכון פועה / ייעוץ גנטי על מנת להבין את הנתונים.
בשורות טובות בעזרת השם!

מ1:800 לפי
ל1:200 לפי גיל ובדיקה
(עיגלתי כמובן )

לא קראתי נכון את המספרים... ראיתי את שניהם כ 881 ו 885...
מתנצלת!!

והרופא שלי אמר לי שכיוון שהשקיפות עורפית שלי תקינה

תנסי לעשות עכשיו סקירה.
לעשות מוקדם את המאוחרת אפשר כבר בשבוע 20.
אתם לך עוד מדד חשוב שהכל בסדר

והרופא שלי אמר לי שכיוון שהשקיפות עורפית תקינה אז מן הסתם הכל בסדר, הוא גם ממש לא בעד הבדיקה הזאת היא מאוד לא מהימנה וסתם מלחיצה נשים. אני קצת הייתי לחוצה ובהמלצת מכון פועה עשיתי סקירה מורחבת אצל פרופ יגל והוא לא מצא סימנים לדאון.
היום מקרה כזה הייתי עושה את אחת הבדקות דם לזהוי תסמונת דאון יש השתתפות של הקופות וגם של ביטוחים. זה שווה את רוגע הנפשי....
לא מומלץ לעשות מי שפיר כי הסיכון של זה גדול יותר מהסיכון שיש דאון... בהצלחה והריון קל ובידיים מלאות.

לא כדאי להשליך ממקרה אחד לאחר.
אני מכירה אמא לילדי עם תסמונת דאון שאמרה בהריון-1:200 זה סיכון קטן.
אבל כשלה נולדה ילדה כזו... עם כל האהבה וההשפעה שהיא השקיעה בה (באמת! ) בשבילה זה היה קשה ורעיונות אח"כ היא כבר בדקה.

אז בהחלט זה סיכון קטן אבל בשביל מי שזה קרה לה זה כבר 100%.

בשביל זה כתבתי קודם ללכת ליעוץ גנטי. שם יבדקו את כל הנתוניפ של המקרה שלך

אחוז הודאות שלה אינו גבוה.גג 80%.
אצל 20% מהנשים היא נותנת ערך סטטיסטי מוטעה.
בשביל זה צריך להתבונן בכל הנתונים של הפותחת ולשקול האם בתוספת הסיכון כאן משקפת משהו אמיתי או לא.
ובשורה התחתונה בשביל זה יש מי שפיר כדי לעבור מהאי ודאות לודאות.
מי שפיר היא בדיקה ודאית ולפעמים כדי לקבל אישור שהכל בסדר (או ח"ו לא בסדר ) כדאי לבצע אותה.

למה לעשות מי שפיר?, יש היום בדיקת דם שהיא מאוד מדויקת ואין צורך היום בשביל סיכון כזה קטן לעשות מי שפיר ולקחת סיכון...
זה גם מה שכתבתי למעלה כשאמרתי לא לעשות מי שפיר....

1. לפותחת יש את התקציב
2. היא רוצה לבדוק רק תסמונת דאון ואין צורך דברים נוספים (הסקירה תוכל לכוון בענין הזה )
3. הפותחת מוכנה לקחת את הסיכון, הקטן מאוד מאוד, שבדיקת הדם תגיד שהכל בסדר אבל יש בכל זאת תסמונת דאון שבדיקת הדם לא זיהתה (false negative)

אלא רק בסקירה מוקדמת.. אבל יש כאלה שבשקיפות כבר רואים משמע שבוע 13 בערך

בנות קשה לראות בשבוע 13?

אבל לכאורה יותר סיכוי לבת

(יש עוד כמה פרמטרים שמשפיעים מחבד התזמון)

3-4 גם לי נשמע הרבה מדי.
אבל כל זוג ומה שמתאים לו. ולכן לדבר ולדבר.

אם מותרים רק שבועיים... ונמצאים יחד פעמיים בשבוע זה ממש מעט,
אז יוצא 4 פעמים בכל החודש...

מסכימה שצריך לדבר ולדבר ולדבר,
והגבר גם צריך לחזר אחריה ולגרום לה לרצות יותר.

שתוכלו לדעת אחד את השני ותגיעו להסכמה.
זה דבר שתלוי אצל זוגות. 4 גם לי נשמע הרבה מדי.

אני רוצה ולבעלי מבפיק 2

בכלל לא אמרת מה מצבה הפיזי. למשל היא בהריון? מניקה? חולה? עייפה כל הזמן?
מה מצבה הנפשי? היא רגועה? היא בלחץ? היא בעומס רגשי?
יש כלכך הרבה פרמטרים שמשנים את הרצונות והרגשות בקשר לעניין שאיך אפשר לייעץ בכלל למשהו אחר ולשפוט משהו אחר בדבר כלכך אישי.
ניסית להבין למה הרצונות שלכם שונים? למה היא מרגישה אחרת ממך? ניסית להכנס לנעליה?

הסבר של חשיבות העניין רק יחסום יותר את האשה. במיוחד אם הוא ילך לאיש חיצוני ויערב אותו ללא הסכמתה.

(אם רב או רבנית היו פונים אלי ואומרים לי שבעלי דיבר איתם על משהו כ"כ אישי ללא הסכמתי- הייתי על המקום מרגישה כעס כזה גדול שלא הייתי מוסגלת לקבל כלום מאותו אדם, וכעס על הבעל שהיה רק מרחיק אותי עוד יותר.)

אמון הוא המפתח הראשון לאשה כדי להרגיש בנוח בזמן אישות. אם אין אמון בבן הזוג (ולדבר עליה מאחורי גבה זה מפתח לחוסר אמון) אז עוד יותר יהיה לה קשה להפתח בזמן קרבה גופנית. 

 

שכל לא יועיל כאן.

המחסום של האשה איננו שכלי.

הוא או פיזיולוגי (הורמונאלי)

או רגשי (מתח, לחץ, חוסר באמון בבן הזוג)

או שאין מספיק הכנה זוגית מראש במהלך היום. (חשק נשי לא נבנה מ0 ל100 בבת אחת. הכל מושפע מה24 שעות שקדמו לחיבור)

או פסיכולוגי (דימוי גוף נמוך, תפיסת אישות לא נכונה כתוצאה מחינוך לא נכון)
 

הרצאה שכלית לא תעזור כאן.

כפי שגם לגבר לא יעזור אם ניתן לו הרצאה על החשיבות של לבוא לקראת האשה ולהקשיב לה.

 

(דרך אגב- אם כבר פנית לרב או רבנית- מבחינה הלכתית נטו הגבר חייב לאשה אולם היא לא חייבת לגבר. כל עוד יש לה סיבה לסירוב- מותר לה לסרב. כך שדווקא ההלכה בצד שלה. וגם לדעת המחמירים שטוענים שהחיוב הוא גם על האשה- החיוב מדבר על בין פעם לפעמיים בשבוע. כלומר עדיין האשה צודקת.

אבל בזוגיות יש להיות חכם ולא צודק.

יש לדעת לדבר ביחד ולהגיע לעמק השווה)

 

פשוט להסביר לה כמה זה חשוב לך ובנוסף שזה יותר חשוב, פשוט מה שנקרא לגרות אותה ליטופים וכו' תביא אותה למצב שגם היא תרצה.

אולי אתה לא מספק אותה כמו שצריך?

תמיד יהיו פערים ברצון בחשק. לפעמים האיש רוצה יותר, לפעמים האשה. 

אני מצרפת פה משהו שכתבתי- זה מיועד לנשים, אבל זה יכול לתת לך גם קצת פרספקטיבה. קצת להבין מה קורה אצלה בראש, אתה יכול גם לתת לה לקרא ולפתוח דיון על זה- האם היא מזדהה עם הכתוב? (שכמובן נותן פתח לתפועה מסויימת שממש לא נכונה לכולן. אלא רק לחלק מהנשים) מה היא חושבת? מה היא רוצה? מה היא מרגישה? 

לתת לה להסביר איך היא מרגישה לגבי כל הנושא- כשהיא חושבת על אישות- מה התגובה האינסטנקטיבית שלה? מה היא מרגישה בגוף? 
ועוד שאלה חשובה - כאשר אתה חושב על אישות- האם אתה חושב גם עליה? לפנק אותה? כמה מאמץ אתה עושה כדי שהיא תצא מרוצה ומסופקת? כמה אתה משקיע במהלך היום כדי שהיא תגיע ללילה רגועה ושמחה? האם למדת אי פעם את הנושא של מיניות נשית? אילו ספרים קראת בנושא? (בה לא חסרים ספרים שנכתבו ע"י דתיים- אזכיר פה את עת דודים של הרב קנוהל ואת לדעת לאהוב של אברהם שמואל. 

 

לגבי החשק הנשי

אצל הרבה נשים יחסי אישות הפכו להיות בראש איזו "מטלה" משהו שעושים בשביל.. (השלום בית, הבעל, המצוה וכו')

לא משהו שעושים בשבילי.

אשה שתצליח לשנות את התפיסה הזו בראש- שאישות זה הפינוק שלה. זה מה שנותן לה את הכוח, השמחה, החיות ביומיום.

תצליח שיהיה לה יותר חשק גם בזמנים של הורמונים\עומס\לחץ.

יש את המודל של רוזמרי בסון למעגל המיניות הנשי

מה שבסון בעצם אומרת- אצל אשה הכל תלוי בהכל. זה לא קו רציף אחד כמו אצל הגבר-

חשק->עוררות->שיא-> רגיעה.

אצל אשה הרבה תלוי באיך היא יצאה מהפעם הקודמת.

מה קרה בינתיים.

מה שביעות הרצון שלה מכל המסביב.

אשה צריכה לבחור בחשק הרבה פעמים ולא לחכות עד שהחשק יבוא על הסוס הלבן ויגאל אותה.

להחליט- היום אני רוצה ואני מתמקדת ברצון הזה. אני בוחרת לפנק את עצמי ולהנות מחוויה אינטימית עם בן הזוג.

איזה כיף!
 

חוייה אינטימית צריכה לכלול אינטימיות רגשית וגופנית.

להתחיל מהאינטימיות הרגשית- שיח מקרב. רוגע. אמון. תחושת אהבה והערכה.

להמשיך לאינטימיות פיזית לא מינית- מגע רך. לאו דוקא מיני.

ומשם להמשיך למגע מיני ולחוויה מינית.

לפעמים זוגות מחוסר ידע או מחוסר זמן מתחילים ישר מהחלק המיני, ואז האשה מרגישה שקפצו שלבים.

(גם הגבר צריך את החוויה האינטימית-הלא-מינית! אבל אצלו זה פחות צורם כשקופצים מעל זה..)

אם החוייה האינטימית מגיעה מתוך בחירה וכשאת מתכוננת אליה- ולא בהפתעה ובפתאומויות כשאת חייבת להגיב כאן ועכשיו ולהחליט אם את בעניין או לא- אז הסיכוי שהאשה תגיע עם מוטיבציה ורצון יהיה גבוה יותר.

זה לא סותר שלפעמים נכון וצריך גם חוויה של "חפוז" מגע מיני קצר ופשוט.

לא לפחד לקבוע מראש, להחליט מראש, לדבר על זה מראש.

וליזום- כשאת מחליטה ליזום זה נותן לך את האפשרות להתכונן, ונותן לגבר שלך להרגיש נחשק, אהוב, מושך ומוערך.

 

המודל של רוזמרי בסון-

בעבר ניסו להתיחס למיניות הנשית כמו שהתיחסו למיניות הגברית- חשק מגיע כתוצאה ממשהו שהתקבל בחוש- מגע, ראיה, ריח של משהו מושך- ויש עוררות מינית.

כיום כבר הבינו כולם שאצל האישה הכל מתחיל בראש.

אם בראש הערוץ למיניות פתוח- אז החושים יעוררו אותה. אבל אם הוא סגור- אז גם מה שהיא תראה או תרגיש או תחווה- לא ישפיע כי אין שם תנועה.

תשבו על כביש- אם הוא פתוח- יש תנועה של מכוניות, וכל מכונית שמגיעה- יוצאת מהצד השני. אם יש מחסום- אז כל המכוניות נתקעות והולכת.

 

אז מה סוגר ופותח לנו את הערוץ הזה?

זה ערוץ שמשופע מכמה דברים.

 

נפשית- פחד, עצב ודיכאון יוצרים לנו מחסומים. לחץ זה משתנה- יש נשים שלחץ חוסם אותן ויש נשים שהפוך- לחץ דווקא גורם להן לחפש קרבה וחום.

לעומת זאת תחושות של שמחה, קרבה, אהבה, חברות, צחוק, רוגע, אמון ותקווה- פותחים אותו.

לכן אם באמת אשה נמצאת במצבים נפשיים חוסמים- היא צריכה לעבוד לשנות את המצב הנפשי שלה לפני שהיא יכולה בכלל להנות מאישות.

לעשות משהו מהנה ומצחיק עם הבעל, ליצור יחסים של אמון, לעשות משהו שיגרום לה להרגיש טוב יותר.

 

פיזית- עייפות מאד משפיעה על הערוץ הזה. לכן כדאי לדאוג לשינה טובה (בכללי זה טוב לבריאות..)

גם הורמונים- כאשר הורמון הפרוגסטרון נמצא בכמות גדולה זה משפיע גם על החזק המיני. לכן במצב של גלולות (שמכילות פרוגסטרון), הריון, לקראת קבלת הוסת (שאז יש את הכמות הכי גבוהה של הפרוגסטרון במחזוריות החודשית) ובהנקה- החשק המיני יורד. זה לא אומר שמותר לנו להכנע למצב הזה- יש מה לעשות ועל זה אני אדבר בפוסט נפרד.

 

בסופו של דבר יש לנו אחריות- אנחנו חלק מזוגיות, ויש לנו אחריות על עצמנו. יש לנו אחרית על החשק שלנו ועל היכולת שלנו לחיות בזוגיות בריאה ולתת לבני הזוג שלנו זוגיות בריאה.

אז אני נגד לקיים יחסים בלי חשק- זה לא נכון, לא בריא ופוגע לטווח הרחוק.

אבל אני מאמינה שחשק מיני זה דבר שיש לנו יכולת ליצור. ויש לנו יכולת להוריד את המחסומים. זה בידיים שלנו.

 

לגבי זמנים שבהם באמת יש כבר פער ואין חשק לאחד הצדדים (נכתב מהצד שלאשה אין חשק, אבל נכון לכל הסיטואציות.)

 

1. תיאום ציפיות. גם במובן הכללי- לשתף אותו במקום שלך- מה את מרגישה, מה את חושבת. לבקש ממנו לשתף אותך במקום שלו- מה הוא מרגיש\חושב במצב כזה. לא כשאתם נמצאים במקום של פער עכשיו- אלא הפוך. בזמן אחר, רגוע. מהמקום הזה קל יותר לעשות תיאום ציפיות ב"זמן אמת" ולהחליט כי כל אחד מכיר גם את הצד של השני.

ולדעת גם איך לסרב. לא להגיד משהו כמו "אין לי כוח אליך" אלא "אין לי כוח עכשיו ליחסי מין", כן לתת שמחה עם עצם זה שהוא מציע- בסופו של דבר זו מחמאה! זה אמירה של אהבה, של משיכה, של רצון לקרבה זוגית.

להראות לו שאת שמחה בעצם זה שהוא מציע, אבל עכשיו זה לא מתאים לי- ולתת אלטרנטיבה. "לא היום, אולי מחר? יש לי יום רגוע יותר." "אולי היום נעשה רק X וY ולא Z" מה כן או מתי כן ולא רק מה לא.

 

וגם- "זה לא אתה, זה אני" הוא עדיין החתיך המושך והמדהים שהוא. זה רק אני והחוסר חשק שלי.

 

2. אני רוצה לחלק את ה"חוסר חשק" ל3 רמות.

1- אין חשק כרגע, בא לי לישון- אבל תכל'ס סיכוי טוב שאם נתחיל- אני אזרום ואהנה בסופו של דבר.

2- אין לי חשק בכלל, אני לא אהנה, אבל גם לא אסבול.

3- אני אסבול. (בין אם כאבים\בחילות\עייפות\כל דבר אחד שגורם לך לאי נעימות)

 

1- מותר גם במצב כזה להגיד לא, אבל לא בצורה של דחיה כמובן. ומותר גם לנסות לראות אותו ואת הרצון שלו ולהגיד לו- כרגע אין לי חשק, אבל בא ננסה, נראה לאן נגיע. אולי בסוף בכלל תהני ויהיה לך כיף? לא חבל לוותר מראש? ואם לא- כל עוד יש תיאום מראש לאופציה של נסיגה והוא מסכים- אז אפשר לסגת בכל שלב (כמובן שתמיד אפשר לסגת, אבל עדיף לעשות תיאום מראש ולא להפתיע אותו ולהשאיר אותו מאוכזב..)

 

2- לפתוח את הנושא לשיחה. לא סתם "לדחות אותו" אלא לשקף לו את מה שאת מרגישה, את התוצאה מבחינתך. ולתת לו להבין למה את לא רוצה עכשיו. ולבקש ממנו גם להגיד לך מה הוא מרגיש ועד כמה הוא כרגע רוצה. ואז להחליט ביחד- כן, לא, חפוז, היום לא ומחר כן, לשים שעון מעורר מוקדם יותר בבוקר- או כל דבר אחר שמתאים לכם באותה סיטואציה.

בסופו של דבר- כשהתחושה היא של "החלטה משותפת" זה פחות מרגיש כמו דחיה. כי זה לא שאת אמרת לא- זה שהחלטתם ביחד.

אם זה יחסית שכיח- אז הפתרון יכול להיות לקבוע ימים קבועים. ככה האשה יודעת להתכונן בימים הללו מראש- והגבר יודע לא לפתח ציפיות בימים האחרים.

 

3. אם זה משהו קצר או חד פעמי- אז ברור שלא. אני חושבת שכל בעל נורמאלי בזוגיות תקינה לא היה רוצה להכאיב לאשתו. אישות אמורה לשמח את שני בני הזוג- ולבוא מרצון שניהם. לא להכאיב. גם הלכתית - אישות שמכאיבה לאחד מבני הזוג היא בעייתית מאד. גם אם שני הצדדים מסכימים לזה.

אם זה משהו ממושך- ללכת לייעוץ פרטני, כי זה מאד תלוי במה הגורם, מה המצב של בני הזוג וכמה זמן זה עלול להמשך. כמובן שלא להגיע למצב של להכאיב או לצער- אלא למצוא פתרונות אחרים שיהנו את שניהם.

 

דרך אגב- זה נכון גם לסיטואציות כשהפער הוא הפוך- היא רוצה והוא לא. שיחה ותיאום ודיבור.

 

לגבי איך ליצור חשק - כאן זה כבר יותר מורכב, כי אני מאמינה שלכל אשה יש את המחסומים שלה, ואת הדרך שלה לפרוץ אותם.

 

רוב הנשים יכולות לטפל בעצמן- צריך בשביל זה מודעות, נכונות ורצון.

ישנם מצבים בהם צריך טיפול חיצוני- בעיקר אם החסימה באה כתוצאה מטראומה או מקרים שקרו או חוויה שלילית שנמשכה המון זמן ביחס לאישות.

 

יש 4 שלבים לטיפול עצמי, זה בעצם מודל של חזרה אל עצמי- אל ההנאה שלי, אל החיבור שלי עם עצמי ועם הגוף שלי ועם המיניות שלי.:

 

1. זיהוי המחסום.

מה חוסם אותי? מומלץ לשבת ולכתוב, או לדבר עם הבעל- לפתוח איתו ולנסות לחשוב איתו. מתי אני נחסמת? מה אני מרגישה כשאני נחסמת?

מה ההנחות שלי לגבי כל עניין המיניות? כשאני חושבת על יחסי אישות- איזה רגש זה מעלה אצלי? איזה תחושה?

כשאני חושבת על הגוף שלי- איזה רגש זה מעלה אצלי? איזה תחושה?

כשאני חושבת על הגוף של בן זוגי- איזה רגש זה מעלה בי? איזו תחושה?

לכתוב את כל התחושות והמחשבות.

 

איזה חוויות היו לי עד היום בתחום המיני? כמה מהן מעצימות ומהנות וכמה מהן פחות?

(מי שחוותה חוויות של אונס\תקיפה בעבר- מומלץ ללכת לטיפול. קשה לצאת מזה לבד..)

 

2. זיהוי המנוע- איזה "מנוע" יש לי? מהכן גורם לי לאהוב את הנושא של יחסי אישות? מה כן טוב לי? מה אני אוהבת?

ממש לכתוב בדף- מצד אחד את כל החוויות הטובות, הדברים אני אוהבת וטובים לי, ובצד שני- את המחסומים.

 

3. מציאת המשפטים שחוסמים אותי-

איזה משפטים אני אומרת לעצמי בתת המודע, שחוסמים אותי?

לדוג'- אשה שחוותה כאבים בתחילת הניסיון המיני שלה, יכולה להגיד לעצמה בתת המודע "יחסי אישות זה כואב" גם אם היא חוותה המון חוויות טובות אח"כ- המשפט הזה נחרט לה.

או אשה שיש לה בראש משפט שאומר "יחסי אישות זה בהמי" או "הגוף שלי מכוער" או "לא מגיע לי להנות" או "יחסי אישות זה בשביל הגברים" או " יחסי אישות זה מטלה" כל משפט כזה- יוצר מחסום. וצריך להתבונן טוב טוב כדי לזהות את המשפטים הללו שבתוכנו.

 

4. מציאת המשפטים ההפוכים למשפטים החוסמים.

לדוג'- אם אשה מצאה שהמשפט החוסם שלה הוא "יחסי מין זה כואב" אז המשפט התופר הוא "יחסי מין זה מהנה, זה כיף, זה הפינוק שלי"

או אם המשפט של האשה הוא "הגוף שלי מכוער" אז המשפט ההפוך- "אני יפה! מגיע לי להנות. מגיע לגוף שלי להנות"

אפשר לכתוב אותו ולשים נניח בארון מבפנים (שאף אחד לא יראה...  ) וממש להגיד אותו  כל יום, או אפילו כמה פעמים ביום. במיוחד לפני הלילה.

 

אם לא הצלחת למצוא משפטים- תנסי משפט כללי- "יש לי חשק, אני אוהבת אישות, כיף לי עם בן הזוג המהמם שלי" או כל משפט דומה שתתחברי אליו..

 

אפשר גם להשתמש בדמיון- לדמיין את עצמך- נהנת, כיף לך, טוב לך, אוהבת את הגוף שלך ואת עצמך.

יפה מה שכתבת!!!

כתבת- גם הלכתית - אישות שמכאיבה לאחד מבני הזוג היא בעייתית מאד. גם אם שני הצדדים מסכימים לזה.

 

מה המקור לזה?

 

תודה

דלקת בדקכי השתן.

או שהאזור כואב. 

במקרים קיצוניים זה מגיע לחום.

אם זו באמת דלקת,

ממליצה לשתות המון מים עם לימון. 

הרגשתי שהלכתי היוםממש טיפה יותר מהרגיל לשירותים..אבל זה גם תסמין של תחילת הריון לא?
אין צריבה בזמן השתן.
ישמצב להריון ככ מוקדם?3 ימים אחרי ביוץ?

לא תקינה לא מתחשבים בזה?ומה פחות או יותר כן נחשב לתקין.?1 לכמה?

אולי זה הכאב של הביוץ עצמו. באמת כואב בצד הטן.

 

אבל אולי בגלל שהתינוק לא השתחרר איתי בשתי הפעמים (היו בהשגחה בגלל משקל נמוך).

 

אני יודעת על מישהי שילדה שם חודש אחרי וקיבלה סינר.

אם מתפתח יפה ואת לא דואגת, לדעתי תחכי

אם את תתחילי לשאוב ולאחסן (מומלץ להתחיל לאחר שההנקה מתבססת, אם את רוצה להימנע מתמ"ל כשתחזרי לשגרה), אז תוודאי שאת יודעת כמה הוא שוקל בתחילת התהליך, ואז יש עניין לשקול בתדירות יחסית גבוהה, כדי לוודא שאת מחשבת נכון כמה הוא צריך למנה.

אם הם נולדו ממש קטנים שוקלים אותם פעמיים בשבוע

אם קצת יותר גדולים- אז פעם בשבוע

הבת שלי נולדה פחות מ3 ואף אחד לא הנחה אותנו להישקל... מהלידה נשקלנו שוב רק כשהייתה בת חודש וחצי כי רק אז היה תור פנוי

לאחר התלבטות רבה זה לא מתאים לנו.

אשמח לדעת יותר ברמה העקרונית. האם להמשיך לחפש בקדחנות דגם אחר בגלל סיבה כזו או שזה משהו שניתן להסתדר איתו.

אבל בכל מקרה זה יהיה מפלצת..

כל מה שאני מכירה צריך לפרק.

יש עגלות מסורבלות במיוחד שצריך לפרק גם את הטיולון כדי לקפל.. שזה כבר מזעזע..

העלה שלנו יחסית קומפקטית, מאמאז אנד פאפז ארמדילו פליפ. אני חושבת שאם הבגז' ריק היינו מכניסים את שני החלקים. אם היתה מזוודה בבגאז' ועוד דברים כבר לא היה מקום.

 

האמבטיה היא לתקופה קצרה, חצי שנה בערך. אפשר לנסיעות לקחת את הטיולון אם אין מקום באוטו אעפ שבגיל קטן האמבטיה דווקא מאד שימושית, גם להרדים ואפילו לישון אם צריך..

לא חושבת שזה שיקול פשוט כי אין ברירה - אין אפשרות אחרת.

 

אבל אלוי יענו לך עוד.

תשאלי גם בפורום של קובי סופר.

את אומרת שבעצם השילדה וגם האמבטיה לא נכנסות ביחד בבאגז גם כשהן מפורקות אחת מהשניה?
אנחנו עם באגז ממש קטן ולקראת לידה שלישית חיפשנו משהו שיכנס שם כי יהיו בע"ה עוד שלושה קטנטנים מאחורה.
מצאנו את העגלה בבה קונפורט דגם אליה.
לא עשינו תחקירים רציניים אבל הלכנו לחנות וביקשנו לראות עגלות שהקיפול שלהם קטן.
עדיין לא ילדתי אז לא יודעת לתת לך עליה ספציפית חוות דעת ממשית.
מקווה שנהיה מרוצים.
לדעתי תנסו לברר עוד קצת...

יונדאי 10, ממש קטן.
בדיוק היום הלכנו לבדוק עגלה.. התרשמנו ממש מפופ אפ של פג, היא נכנסה לנו בדיוק. אין מקום לשום דבר עוד בפנים. היא בעיניי עגלה מושלמת, אהבתי ממש ממש! אבל יקרה בטירוף..

רוב העגלות לא נכנסו לנו בבגאז' ככה שחושבת שאל תתחרפני על זה כי באמת עגלה ואמבטיה זה דבר גדול.

ונכנס לנו שניהם לפגז׳... והוא גם סטנדרטי.
את מתכוונת אולי שזה לא נכנס מחובר אלא אמבטיה לחוד ושלד לחוד?

הכנסנו לקיה פיקנטו.
טוב נו, בעלי הכניס ;)

אם מנסים להכניס קודם את האמבטיה עצמה זה לא נכנס, אבל אם מכניסים קודם את השלד זה נכנס...
תנסו.

אמנם יש אמבטיה שמתקפלת, אבל רק מזכירה ומעודדת שזה ממש כמה חודשים עד שעוברים לטיולון אז אם באמת התחברתם אליה מבחינת מחיר, פרקטיות ועיצוב אז לדעתי באמת שווה לכם

א. לדעתי זה כן שיקול. קניתי עגלה שאהבתי מבחינות מסויימות אבל החסרון שלה שגדולה מאוד. קניתי כשלא היה רכב אבל חשבתי על זה שבעתיד יהיה אבל בסוף ויתרתי על השיקול הזה ואחר כך כשקנינו רכב הצטערתי יל זה. זה נכנס לבגאז אבל ממלא את כולו. בעיני זה חסרון.
ב. לפעמים זה עניין של כיוונים וזויות. כך לא נכנס אבל הפוך כן וכו. נסו בכיוונים שונים.
ג. אפשר להחליט שבנסיעות לוקחים טיולון ולא אמבטיה (תלוי בסוג הטיולון אבל לדעתי רוב הטיולונים אפשר להשתמש כבר מגיל לידה או מקסימום מגיל חודשיים בערך, גם אם לא הכי נוח אפשר להחליט שזה שווה לנסיעות- כמובן תלוי כמה ולאו אתם נוסעים)
בהצלחה!

מתקפלת לפיצי ממש, כולל האמבטיה. הכי קלה שקיימת היום בשוק.
וגם מבחינת מחיר, יצא לנו טיולון+אמבטיה באזור ה2200.
אבל- האמבטיה לא חזקה ובומבסטית כמו שאר האמבטיות. לי התאים מאוד, בעיקר מבחינת גודל ומשקל. השתמשנו באמבטיה עד גיל חצי שנה.

אולי תתאים לכם.

ממש המליצו לנו עליה מבחינת נוחות קיפול וכו'

וגם שהיא לא ענקית, ואפשר להכניס בקלות לבגאז'.

 

אנחנו השגנו ביד 2 אחת ממש טובה

יש לי כמה חברות שיש להן אותה והיא לא נכנסת להן לבגאז..

והיא נכנסת ממש בקלות (טוב לא ממש ממש בקלות, אין לי למה להשוות, אבל נכנסת לבגאז' בלי בעיה).
אנחנו עוד לא ניסינו להכניס, אז לא יכולה לומר מנסיון שלנו אלא של אחרים גם...

(פג פרגו פליקו)
ונכנס מצוין.
אולי תנסו להשכיב את האמבטיה על הצד ואז השלד קצת ייכנס לתוך האמבטיה.

יש מצב שלא ידעתם אבל אפשר לקפל את העגלה עם האמבטיה בלי לפרק ואת האמבטיה עצמה לקפל... לנו היא נכנסת קומפלט בבגאז' וגם לפני זה נכנס לנו ברכבים עם בגאז' קטן יותר כמו ניסן מיקרה ופיאט פונטו שבהם היינו צריכים רק לפרק את הגלגלים...

אני חושבת שזה גם קצת טכני... אבל חשוב לי שיכיר את העולם התורני.

את השמות האלה בהקשר ליעוץ בקדושה בענייני בינו לבינה: הרבנית נעמי וולפסון, הרבנית נעמי שפירא, הרבנית קטי מנדלביץ'. אין לי נסיון אישי ביעוץ איתן, אולי מישהי בפורום תוכל להמליץ ספציפית.

הן יותר בכיוון שלנו..

 

מישהי יודעת אם אחת מהן מקבלת שאלות בצורה אנונימית?

לענ"ד כן...