הסבר של חשיבות העניין רק יחסום יותר את האשה. במיוחד אם הוא ילך לאיש חיצוני ויערב אותו ללא הסכמתה.

(אם רב או רבנית היו פונים אלי ואומרים לי שבעלי דיבר איתם על משהו כ"כ אישי ללא הסכמתי- הייתי על המקום מרגישה כעס כזה גדול שלא הייתי מוסגלת לקבל כלום מאותו אדם, וכעס על הבעל שהיה רק מרחיק אותי עוד יותר.)

אמון הוא המפתח הראשון לאשה כדי להרגיש בנוח בזמן אישות. אם אין אמון בבן הזוג (ולדבר עליה מאחורי גבה זה מפתח לחוסר אמון) אז עוד יותר יהיה לה קשה להפתח בזמן קרבה גופנית. 

שכל לא יועיל כאן.

המחסום של האשה איננו שכלי.

הוא או פיזיולוגי (הורמונאלי)

או רגשי (מתח, לחץ, חוסר באמון בבן הזוג)

או שאין מספיק הכנה זוגית מראש במהלך היום. (חשק נשי לא נבנה מ0 ל100 בבת אחת. הכל מושפע מה24 שעות שקדמו לחיבור)

או פסיכולוגי (דימוי גוף נמוך, תפיסת אישות לא נכונה כתוצאה מחינוך לא נכון)
 

הרצאה שכלית לא תעזור כאן.

כפי שגם לגבר לא יעזור אם ניתן לו הרצאה על החשיבות של לבוא לקראת האשה ולהקשיב לה.

(דרך אגב- אם כבר פנית לרב או רבנית- מבחינה הלכתית נטו הגבר חייב לאשה אולם היא לא חייבת לגבר. כל עוד יש לה סיבה לסירוב- מותר לה לסרב. כך שדווקא ההלכה בצד שלה. וגם לדעת המחמירים שטוענים שהחיוב הוא גם על האשה- החיוב מדבר על בין פעם לפעמיים בשבוע. כלומר עדיין האשה צודקת.

אבל בזוגיות יש להיות חכם ולא צודק.

יש לדעת לדבר ביחד ולהגיע לעמק השווה)

פשוט להסביר לה כמה זה חשוב לך ובנוסף שזה יותר חשוב, פשוט מה שנקרא לגרות אותה ליטופים וכו' תביא אותה למצב שגם היא תרצה.

תמיד יהיו פערים ברצון בחשק. לפעמים האיש רוצה יותר, לפעמים האשה. 

אני מצרפת פה משהו שכתבתי- זה מיועד לנשים, אבל זה יכול לתת לך גם קצת פרספקטיבה. קצת להבין מה קורה אצלה בראש, אתה יכול גם לתת לה לקרא ולפתוח דיון על זה- האם היא מזדהה עם הכתוב? (שכמובן נותן פתח לתפועה מסויימת שממש לא נכונה לכולן. אלא רק לחלק מהנשים) מה היא חושבת? מה היא רוצה? מה היא מרגישה? 

לתת לה להסביר איך היא מרגישה לגבי כל הנושא- כשהיא חושבת על אישות- מה התגובה האינסטנקטיבית שלה? מה היא מרגישה בגוף? 
ועוד שאלה חשובה - כאשר אתה חושב על אישות- האם אתה חושב גם עליה? לפנק אותה? כמה מאמץ אתה עושה כדי שהיא תצא מרוצה ומסופקת? כמה אתה משקיע במהלך היום כדי שהיא תגיע ללילה רגועה ושמחה? האם למדת אי פעם את הנושא של מיניות נשית? אילו ספרים קראת בנושא? (בה לא חסרים ספרים שנכתבו ע"י דתיים- אזכיר פה את עת דודים של הרב קנוהל ואת לדעת לאהוב של אברהם שמואל. 

 

לגבי החשק הנשי

אצל הרבה נשים יחסי אישות הפכו להיות בראש איזו "מטלה" משהו שעושים בשביל.. (השלום בית, הבעל, המצוה וכו')

לא משהו שעושים בשבילי.

אשה שתצליח לשנות את התפיסה הזו בראש- שאישות זה הפינוק שלה. זה מה שנותן לה את הכוח, השמחה, החיות ביומיום.

תצליח שיהיה לה יותר חשק גם בזמנים של הורמונים\עומס\לחץ.

יש את המודל של רוזמרי בסון למעגל המיניות הנשי

מה שבסון בעצם אומרת- אצל אשה הכל תלוי בהכל. זה לא קו רציף אחד כמו אצל הגבר-

חשק->עוררות->שיא-> רגיעה.

אצל אשה הרבה תלוי באיך היא יצאה מהפעם הקודמת.

מה קרה בינתיים.

מה שביעות הרצון שלה מכל המסביב.

אשה צריכה לבחור בחשק הרבה פעמים ולא לחכות עד שהחשק יבוא על הסוס הלבן ויגאל אותה.

להחליט- היום אני רוצה ואני מתמקדת ברצון הזה. אני בוחרת לפנק את עצמי ולהנות מחוויה אינטימית עם בן הזוג.

איזה כיף!
 

חוייה אינטימית צריכה לכלול אינטימיות רגשית וגופנית.

להתחיל מהאינטימיות הרגשית- שיח מקרב. רוגע. אמון. תחושת אהבה והערכה.

להמשיך לאינטימיות פיזית לא מינית- מגע רך. לאו דוקא מיני.

ומשם להמשיך למגע מיני ולחוויה מינית.

לפעמים זוגות מחוסר ידע או מחוסר זמן מתחילים ישר מהחלק המיני, ואז האשה מרגישה שקפצו שלבים.

(גם הגבר צריך את החוויה האינטימית-הלא-מינית! אבל אצלו זה פחות צורם כשקופצים מעל זה..)

אם החוייה האינטימית מגיעה מתוך בחירה וכשאת מתכוננת אליה- ולא בהפתעה ובפתאומויות כשאת חייבת להגיב כאן ועכשיו ולהחליט אם את בעניין או לא- אז הסיכוי שהאשה תגיע עם מוטיבציה ורצון יהיה גבוה יותר.

זה לא סותר שלפעמים נכון וצריך גם חוויה של "חפוז" מגע מיני קצר ופשוט.

לא לפחד לקבוע מראש, להחליט מראש, לדבר על זה מראש.

וליזום- כשאת מחליטה ליזום זה נותן לך את האפשרות להתכונן, ונותן לגבר שלך להרגיש נחשק, אהוב, מושך ומוערך.

המודל של רוזמרי בסון-

בעבר ניסו להתיחס למיניות הנשית כמו שהתיחסו למיניות הגברית- חשק מגיע כתוצאה ממשהו שהתקבל בחוש- מגע, ראיה, ריח של משהו מושך- ויש עוררות מינית.

כיום כבר הבינו כולם שאצל האישה הכל מתחיל בראש.

אם בראש הערוץ למיניות פתוח- אז החושים יעוררו אותה. אבל אם הוא סגור- אז גם מה שהיא תראה או תרגיש או תחווה- לא ישפיע כי אין שם תנועה.

תשבו על כביש- אם הוא פתוח- יש תנועה של מכוניות, וכל מכונית שמגיעה- יוצאת מהצד השני. אם יש מחסום- אז כל המכוניות נתקעות והולכת.

אז מה סוגר ופותח לנו את הערוץ הזה?

זה ערוץ שמשופע מכמה דברים.

נפשית- פחד, עצב ודיכאון יוצרים לנו מחסומים. לחץ זה משתנה- יש נשים שלחץ חוסם אותן ויש נשים שהפוך- לחץ דווקא גורם להן לחפש קרבה וחום.

לעומת זאת תחושות של שמחה, קרבה, אהבה, חברות, צחוק, רוגע, אמון ותקווה- פותחים אותו.

לכן אם באמת אשה נמצאת במצבים נפשיים חוסמים- היא צריכה לעבוד לשנות את המצב הנפשי שלה לפני שהיא יכולה בכלל להנות מאישות.

לעשות משהו מהנה ומצחיק עם הבעל, ליצור יחסים של אמון, לעשות משהו שיגרום לה להרגיש טוב יותר.

פיזית- עייפות מאד משפיעה על הערוץ הזה. לכן כדאי לדאוג לשינה טובה (בכללי זה טוב לבריאות..)

גם הורמונים- כאשר הורמון הפרוגסטרון נמצא בכמות גדולה זה משפיע גם על החזק המיני. לכן במצב של גלולות (שמכילות פרוגסטרון), הריון, לקראת קבלת הוסת (שאז יש את הכמות הכי גבוהה של הפרוגסטרון במחזוריות החודשית) ובהנקה- החשק המיני יורד. זה לא אומר שמותר לנו להכנע למצב הזה- יש מה לעשות ועל זה אני אדבר בפוסט נפרד.

בסופו של דבר יש לנו אחריות- אנחנו חלק מזוגיות, ויש לנו אחריות על עצמנו. יש לנו אחרית על החשק שלנו ועל היכולת שלנו לחיות בזוגיות בריאה ולתת לבני הזוג שלנו זוגיות בריאה.

אז אני נגד לקיים יחסים בלי חשק- זה לא נכון, לא בריא ופוגע לטווח הרחוק.

אבל אני מאמינה שחשק מיני זה דבר שיש לנו יכולת ליצור. ויש לנו יכולת להוריד את המחסומים. זה בידיים שלנו.

לגבי זמנים שבהם באמת יש כבר פער ואין חשק לאחד הצדדים (נכתב מהצד שלאשה אין חשק, אבל נכון לכל הסיטואציות.)

1. תיאום ציפיות. גם במובן הכללי- לשתף אותו במקום שלך- מה את מרגישה, מה את חושבת. לבקש ממנו לשתף אותך במקום שלו- מה הוא מרגיש\חושב במצב כזה. לא כשאתם נמצאים במקום של פער עכשיו- אלא הפוך. בזמן אחר, רגוע. מהמקום הזה קל יותר לעשות תיאום ציפיות ב"זמן אמת" ולהחליט כי כל אחד מכיר גם את הצד של השני.

ולדעת גם איך לסרב. לא להגיד משהו כמו "אין לי כוח אליך" אלא "אין לי כוח עכשיו ליחסי מין", כן לתת שמחה עם עצם זה שהוא מציע- בסופו של דבר זו מחמאה! זה אמירה של אהבה, של משיכה, של רצון לקרבה זוגית.

להראות לו שאת שמחה בעצם זה שהוא מציע, אבל עכשיו זה לא מתאים לי- ולתת אלטרנטיבה. "לא היום, אולי מחר? יש לי יום רגוע יותר." "אולי היום נעשה רק X וY ולא Z" מה כן או מתי כן ולא רק מה לא.

וגם- "זה לא אתה, זה אני" הוא עדיין החתיך המושך והמדהים שהוא. זה רק אני והחוסר חשק שלי.

2. אני רוצה לחלק את ה"חוסר חשק" ל3 רמות.

1- אין חשק כרגע, בא לי לישון- אבל תכל'ס סיכוי טוב שאם נתחיל- אני אזרום ואהנה בסופו של דבר.

2- אין לי חשק בכלל, אני לא אהנה, אבל גם לא אסבול.

3- אני אסבול. (בין אם כאבים\בחילות\עייפות\כל דבר אחד שגורם לך לאי נעימות)

1- מותר גם במצב כזה להגיד לא, אבל לא בצורה של דחיה כמובן. ומותר גם לנסות לראות אותו ואת הרצון שלו ולהגיד לו- כרגע אין לי חשק, אבל בא ננסה, נראה לאן נגיע. אולי בסוף בכלל תהני ויהיה לך כיף? לא חבל לוותר מראש? ואם לא- כל עוד יש תיאום מראש לאופציה של נסיגה והוא מסכים- אז אפשר לסגת בכל שלב (כמובן שתמיד אפשר לסגת, אבל עדיף לעשות תיאום מראש ולא להפתיע אותו ולהשאיר אותו מאוכזב..)

2- לפתוח את הנושא לשיחה. לא סתם "לדחות אותו" אלא לשקף לו את מה שאת מרגישה, את התוצאה מבחינתך. ולתת לו להבין למה את לא רוצה עכשיו. ולבקש ממנו גם להגיד לך מה הוא מרגיש ועד כמה הוא כרגע רוצה. ואז להחליט ביחד- כן, לא, חפוז, היום לא ומחר כן, לשים שעון מעורר מוקדם יותר בבוקר- או כל דבר אחר שמתאים לכם באותה סיטואציה.

בסופו של דבר- כשהתחושה היא של "החלטה משותפת" זה פחות מרגיש כמו דחיה. כי זה לא שאת אמרת לא- זה שהחלטתם ביחד.

אם זה יחסית שכיח- אז הפתרון יכול להיות לקבוע ימים קבועים. ככה האשה יודעת להתכונן בימים הללו מראש- והגבר יודע לא לפתח ציפיות בימים האחרים.

3. אם זה משהו קצר או חד פעמי- אז ברור שלא. אני חושבת שכל בעל נורמאלי בזוגיות תקינה לא היה רוצה להכאיב לאשתו. אישות אמורה לשמח את שני בני הזוג- ולבוא מרצון שניהם. לא להכאיב. גם הלכתית - אישות שמכאיבה לאחד מבני הזוג היא בעייתית מאד. גם אם שני הצדדים מסכימים לזה.

אם זה משהו ממושך- ללכת לייעוץ פרטני, כי זה מאד תלוי במה הגורם, מה המצב של בני הזוג וכמה זמן זה עלול להמשך. כמובן שלא להגיע למצב של להכאיב או לצער- אלא למצוא פתרונות אחרים שיהנו את שניהם.

דרך אגב- זה נכון גם לסיטואציות כשהפער הוא הפוך- היא רוצה והוא לא. שיחה ותיאום ודיבור.

לגבי איך ליצור חשק - כאן זה כבר יותר מורכב, כי אני מאמינה שלכל אשה יש את המחסומים שלה, ואת הדרך שלה לפרוץ אותם.

רוב הנשים יכולות לטפל בעצמן- צריך בשביל זה מודעות, נכונות ורצון.

ישנם מצבים בהם צריך טיפול חיצוני- בעיקר אם החסימה באה כתוצאה מטראומה או מקרים שקרו או חוויה שלילית שנמשכה המון זמן ביחס לאישות.

יש 4 שלבים לטיפול עצמי, זה בעצם מודל של חזרה אל עצמי- אל ההנאה שלי, אל החיבור שלי עם עצמי ועם הגוף שלי ועם המיניות שלי.:

1. זיהוי המחסום.

מה חוסם אותי? מומלץ לשבת ולכתוב, או לדבר עם הבעל- לפתוח איתו ולנסות לחשוב איתו. מתי אני נחסמת? מה אני מרגישה כשאני נחסמת?

מה ההנחות שלי לגבי כל עניין המיניות? כשאני חושבת על יחסי אישות- איזה רגש זה מעלה אצלי? איזה תחושה?

כשאני חושבת על הגוף שלי- איזה רגש זה מעלה אצלי? איזה תחושה?

כשאני חושבת על הגוף של בן זוגי- איזה רגש זה מעלה בי? איזו תחושה?

לכתוב את כל התחושות והמחשבות.

איזה חוויות היו לי עד היום בתחום המיני? כמה מהן מעצימות ומהנות וכמה מהן פחות?

(מי שחוותה חוויות של אונס\תקיפה בעבר- מומלץ ללכת לטיפול. קשה לצאת מזה לבד..)

2. זיהוי המנוע- איזה "מנוע" יש לי? מהכן גורם לי לאהוב את הנושא של יחסי אישות? מה כן טוב לי? מה אני אוהבת?

ממש לכתוב בדף- מצד אחד את כל החוויות הטובות, הדברים אני אוהבת וטובים לי, ובצד שני- את המחסומים.

3. מציאת המשפטים שחוסמים אותי-

איזה משפטים אני אומרת לעצמי בתת המודע, שחוסמים אותי?

לדוג'- אשה שחוותה כאבים בתחילת הניסיון המיני שלה, יכולה להגיד לעצמה בתת המודע "יחסי אישות זה כואב" גם אם היא חוותה המון חוויות טובות אח"כ- המשפט הזה נחרט לה.

או אשה שיש לה בראש משפט שאומר "יחסי אישות זה בהמי" או "הגוף שלי מכוער" או "לא מגיע לי להנות" או "יחסי אישות זה בשביל הגברים" או " יחסי אישות זה מטלה" כל משפט כזה- יוצר מחסום. וצריך להתבונן טוב טוב כדי לזהות את המשפטים הללו שבתוכנו.

4. מציאת המשפטים ההפוכים למשפטים החוסמים.

לדוג'- אם אשה מצאה שהמשפט החוסם שלה הוא "יחסי מין זה כואב" אז המשפט התופר הוא "יחסי מין זה מהנה, זה כיף, זה הפינוק שלי"

או אם המשפט של האשה הוא "הגוף שלי מכוער" אז המשפט ההפוך- "אני יפה! מגיע לי להנות. מגיע לגוף שלי להנות"

אפשר לכתוב אותו ולשים נניח בארון מבפנים (שאף אחד לא יראה...  ) וממש להגיד אותו  כל יום, או אפילו כמה פעמים ביום. במיוחד לפני הלילה.

אם לא הצלחת למצוא משפטים- תנסי משפט כללי- "יש לי חשק, אני אוהבת אישות, כיף לי עם בן הזוג המהמם שלי" או כל משפט דומה שתתחברי אליו..

אפשר גם להשתמש בדמיון- לדמיין את עצמך- נהנת, כיף לך, טוב לך, אוהבת את הגוף שלך ואת עצמך.

יפה מה שכתבת!!!

כתבת- גם הלכתית - אישות שמכאיבה לאחד מבני הזוג היא בעייתית מאד. גם אם שני הצדדים מסכימים לזה.

מה המקור לזה?

תודה

זה סכום יפה גם ככה

ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים

אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים

ושיש לו אופציה דיגיטלית

דרים קארד יותר ספציפי לחנויות

וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון

רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.

כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי. 

יודעת כי קיבלנו

העברנו את הקוד לסמארטפון

אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…

ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.

מעניין איפה קונים ביי מי באמת

רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".

כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..

סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.

או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים

הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו

אבל

היתי נותנת בסכומים שלמים

170 או 180

לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.

לא הייתי אוספת עוד כסף.

גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום 

בהנחה שהיא על חשבונך האישי.

יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה

אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת

כרטיס דרים קארד של 180₪

ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד

הביא מהגן חטיף . התברר שהוא לא אוהב אותו , חילק לאחים תוך כדי אמירה- אל תשכחו לומר לי תודה!

בבוקר יצאנו לגן . בספסל ישבה שכנה מבוגרת , לידה כלב רחוב . הוא - נתפלל שהכלב שלא יאכל אותה!

בתחילת שנה לקח לו כמה שבועות להתרגל לגן. אז הוא סיפר לי שגננת טרפה ילד . שאלתי - רק ילד אחד?

הוא ענה - רק אחד , כל השאר הלכו הביתה מהר.

אני שואלת אותו "איפה האף שלך?"

הוא עונה לי "במטבח".

(הטישו היה במטבח).

לפעמים באמבטיה הוא מתחיל לשאול אותי על השמפו והסבון "מה זה?", למרות שהוא יודע את התשובה.

אז פעם בצחוק עניתי לו דברים לא קשורים.

מאז הוא בעצמו שואל ועונה דברים לא קשורים.

וגם- כל לילה כשאני שרה לו 'המלאך הגואל אותי מכל רע' הוא אומר אל תגידי מכל רע, רק מכל טוב! (אחרי כל ההסברים שניסיתי

ושואל שוב ושוב בטון עולה ומתעצבן "איפה החריף שלי!?"

לקח לי כמה דקות טובות להבין שהוא מחפש את החטיף שקיבל מהגן.

גם אצלנו בן ה4 מברבר כל מיני פנינים.

באחת הפעמים אבא שלו שם אותו מהר מהר בחדר לישון אז הוא אומר לו- אבא אבל למה אתה לוקח אותי בהילוך מהיר?😂😂

לשני הילדים אין כתמים.

אני בגישה שאם יש לך חשק לפיצה, כנראה הגוף רוצה את זה.

תאכלי ותהני.

אם לא יהיה חשק, אל תאכלי בכח. 

איך פיצה תרגום לכתם לעובר? מהכוונה בכתם?

סליחה, אבל נשמע כמו איזו אמונה תפלה.

וגם אם היה בזה שמץ של אמת- מה הבעיה בכתם בצורת פיצה? נראה לי מגניב ממש

אבל אם יש חשק אז למה לא לאכול?

בכל מקרה כתם לא יהיה את יכולה להיות רגועה

שלא מומשו

הרעיון זה פשוט לסלוח לעצמך כשיש לך חשק כי זה טבעי ואם בא לך ויש לך אפשרות - פרגני לעצמך ותאכלי אם את רוצה

זה הכל

אכלתי פיצה אחת

ועכשיו אכלתי עוד אחת

למזלי לפחות אין לי תאבון

כי לפני ההריון הייתי אוכלת אפילו 3

בשם ד"ר רז בכר. היא עובדת בשיבא ומומחית באדומטריוזיס, ובאחד הפרקים של הפודקאסט היא אירחה פיזיותרפיסטית רצפת אגן שמטפלת בנשים עם אנדו'.

מצרפת קישור, אולי יהיו לך תובנות מהפרק שיעזרו לך

על הצלקת אני לא יודעת להגיד

לגבי השרירים, הגעת מתישהו לשלב שהם היו תקופה בסדר?

או רק להטבה כל פעם?

משתמשת במאמני נרתיק בין הביקורים אצל הפיזיותרפיסטית?

משתמשת במאמנים

הגעתי רק לשיפורים קצרים

לא נעלם לגמרי

וגם את מוזמנת לפנות בפרטי ואשלח לך קישורים לקבוצות וואצאפ ופייסבוק של מתמודדות עם כאבים.

אני יודעת שהיו מקרים שהיא פספסה דברים.

בכל מקרה ממליצה להיכנס לקבוצות היעודיות ולהתייעץ עם מתמודדות בעצמן.

אולי היא תיתן המןצה לטיפול שונה

או תמקד את הפזיותרפיסטית

לפני עשור פלוס, אכן שילמתי.

הדיסק עלה 30 שקל אם אני לא טועה, וזה לכל הזמן, לא מנוי חודשי.

התזכורות היו בעצם דרך מיילים מתוזמנים. (לא זוכרת אם התוכנה יצרה אותם או בעלי, בכל אופן זה היה שניה וחצי להכניס לגוגל קלנדר)

כיום שאפשר ליצור בקלוד דבר כזה (כולל התזכורות) לא הייתי משלמת.

אם בא לך לעשות לזיכוי הרבים, אחלה.

אם זה בשביל הכנסה כלכלית לדעתי על תבני על זה לטווח ארוך.

מתזכרת אותי בעיקר על ימי פרישה

כי את השאר אני זוכרת מרוב שזה מעיק עלי...

לא רואה סיבה לשלם כשיש חינמי.

בעלי מחשב את הימים.

אני זוכרת.

לא מרגישה צורך במשהו נוסף.

נקודות שעולות לי שכדאי לקחת בחשבון:

* אנחנו מחשבים את ימי הפרישה בצורה אחרת מהמקובל. אז אם יש אפשרות לבחור שיטות שונות לחישוב.

* לא הייתי רוצה שהילדים שלי יראו תזכורות בטלפון ויתחילו לשאול שאלות. אז לחשוב איך אפשר לתזכר בצורה שתישאר דיסקרטית.

אני רושמת שם

זה נוח לי שלא צריכה לזכור פרישות

מקבלת תזכורות למייל אז זה דיסקרטי

ושלום

(משו כמו 20 לחודש, 18 אולי)

ומסתדרת סבבה

לא רואה צורך באפליקציה 

ספורט קבוע

קורס דיגיטלי או פרונטלי לפיתוח תחביב

לימוד תורה

השתלמויות אם יש דברים רלוונטיים

הכנה לשנה הבאה

לסדר או לעצב איזו פינה בבית

התנדבות

לקבוע עם חברות או משפחה או לנסוע למקומות מעניינים כי יש זמן

מזדהה עם הקושי לסדר לעצמי לו"ז ולא ללכת לאיבוד בזמן הפנוי, אולי בזה אני שמחה שאני לא מורה ;)

כל מיני פרוייקטים בבית כמו סידור ארונות וכו'

ספורט

התנדבות

קורס 

אבל אחרי שאני רואה את העבודה שלהן כל השנה, אוותר על החשק הזה...חחחח
 

האמת שבשלב הזה בחיים הייתי שמחה לעבודה עם פחות יציאות מהשגרה, אפילו שמדובר בחופש... אבל מניחה שעם הילדים החשק הזה יעבור

למשהו קבוע יותר עוד אין לי תוכניות. מחכה שבעלי יסיים את המילואים ואז נראה...

יש לך רעיון איפה יש השתלמויות לא יקרות מידי?

בד"כ קבוע מחכה לסדר אלבומים בקיץ

קורס

ימי עיון לנשמה - תנ"ך, בכל לבבך

לקבוע עם חברות/אחים/משפחה

להגיע לסדר דברים שאין לך זמן היומיום

ליצור

וכמובן להאט את הקצב ולהנות מהנחת

משלוח חינם זה בפחות מזה.

נס שלפחות מה שקניתי התאים לנו אחרת היתי מתבאסת ממש

אין סיכוי שיוותרו לי?

להגי שעריןר ניסיתי וזה היה כזה מסובך האתר הרשמי ודורש טפסים ויאללה התיאשתי

ואצלי עוד היתה סיבה כי כשהמזנתי הזמלא היה מפורסם ישרד המכס

הז כבר הופץ ופורסם לפחות שבוע-שבועיים

אני כבר קבלתי את החבילה לשי אפילו

יש לי הזמנה גדולה משם

לק"י

רציתי להזמין בסכום גבוה יחסית. אבל אולי זה יהיה בסדר.

איך אני יודעת מי המוכר?

וניסיתי עם כרטיס אשראי שאני משתמשת בו בשגרה.