פורום הריון ולידה (עמוד 4004)

ואולי לעשות את התרגילים המומלצים, יכול בטח להקל...

יכולה ממש לשפר את ההרגשה הכללית.

אני זוכרת שאחרי הלידה והתאוששות מהלידה של הבן שלי, פתאום הרגשתי מה זה קלילה וצעירה, הרגשתי רזה והיה פשוט כיף.
עכשיו מסיבות משמחות ב''ה אני שוב מרגישה בטטה נסחבת עם כאבים בגב ובכל מקום אפשרי. אבל אז אני נזכרת בתחושה של אחרי הלידה ומתנחמת שזה עובר.

חיזוק רצפת האגן וגם שינויים קטנים בישיבה וביציבה יכולים מאד לעזור לך

 

קודם כל טוב שאת פורקת זה גם משחרר וגם מזכיר שבאמת ב״ה יש על מה להודות.
ממליצה לך על כדור פיזיו, לי הוא מאוד עזר לכאבי גב ובכללי שיחרר כזה.
תפנקי את עצמך בדברים שאת אוהבת או דברים שבא לך לעשות - מניקור/פדיקור, טיפול פנים מותאם (תגידי שאת בהריון), עיסוי עדין מהבן זוג, קרמים ריחניים ושווים, בגד/בושם חדש. זה דברים קטנים אמנם אבל הם עושים הרגשה טובה.
תמצאי לך שעה נוחה ביום בה את עושה דברים שאת אוהבת - קוראת, מבשלת, רואה סדרה כיפיית, נפגשת עם חברה...

ובאמת תודי על הכל, זה גורם למוח שלנו לעשות סוויץ׳ ולהבין שהכאב שווה את זה. המון בהצלחה ובקלות

אני לא האנונימי אבל במצב דיי דומה ועזרת לי מאוד

באמת התחלתי לעשות דברים ממש נחמדים מדי פעם..
קודם כל הורדתי כל מה שאפשר מהחיים העמוסים שלי...
בזמן שיש לי אני מבשלת ואופה כל מני דברים טעימים (בכמויות כפולות ומקפיאה מה שאפשר)
קניתי בגדים יפים והשלמתי איפור ומעצבת תפאה לעיתים קרובות יותר וזה עושה לי הרגשה ממש טובה..
חוץ מזה מקפידה על תרגילים (מהספר לידה פעילה)
ו... נהנית מכל רגע (ישנה בלי שמעירים אותי, יוצאת מהבית בלי עגלה ובלי בייביסיטר... (; )
עדיין יש כל מני כאבים מציקים אבל אני לוקחת אותם יותר בקלות... אפשר לאמר די התרגלתי.. עניין של זמן (:

אא"כ את יודעת מראש שההריונות שלך הן בסיכון

 

אני עשיתי את היהודיה כשבוע אחרי שכבר גילינו את ההריון.
זה לא אמור להיות בעיה!!!

ששם המשפחה הוא כאהן או קאהן
תנסי לחפש ב 144
בהצלחה!

בעיקרון זה שבועיים לפני שהמחזור היה צריך להגיע. מכיון שאת לא יודעת בדיוק מתי היה אמור להגיע, אז גם לא תדעי בדיוק מתי היה הביוץ

תקחי את ת. וסת אחרון שלך, תוסיפי 32 ימים, ותורידו שבועיים. וזה בערך זמן הביוץ. זה בערך בגלל שאת לא יודעת מתי בדיוק היית אמורה לקבל את הווסת הבאה.
גם כשעושים אולטראסאונד לקביעת גיל ההריון, הם קובעים, כביכול בוודאות, ובעוד שבועיים מסוגלים לעשות שוב, ולשנות בוודאות. ..

הבנתי עשיתי וזה יוצא ב16.04 המחשבונים כותבים שאני שבוע 4 + זה הגיוני שאני לא מרגישה כלום ? חוץ מקצת כאבים בחזה ?

יש כאלה שלא מרגישות כלום.

זה יוצא ב18.04

אין ביוץ בהריון

שכתבת שרצית לדעת מתי היה ולא מתי יהיה.,

תחשבי את מתי בערך היה אמור להגיע.. אולי לפי החישוב של ימי החשש.. לפי הקצר ולפי הארוך ואז תחזרי שבועיים אחורה. תגיעי פחות או יותר לביוץ.
נראה לי שאי אפשר לדעת במדויק מתי היה

אז זה בשבוע 2, לא? כי הרופא הרי מתקן תאריך וסת אחרונה לפי גודל וכו' ובעקרון במחזור סדיר הביוץ אחרי שבועיים

אם המחזור היה במשך חודשיים סדיר זה אומר שבמחשבון ביוץ אני כותבת 32 ואז התשובה שהוא נותן היא נכונה למקרה שלי ?

אבל מה שאני ניסיתי להגיד זה שאם את יודעת באיזה שבוע את לפי הרופא ואם הוא שינה לך לתאריך וסת אחרון אחר, אז הביוץ היה בשבוע 2+0..

אין בעייה להשתמש עם האמבטיה, זה אולי לא הכי פרקטי.

הטרמפיסט סבבה רחב וחזק ושווה, אבל מה הוא לוקח לך את המקום ואז את צריכה להתכופף קצת כדי להגיע לידיות.. קצת לא נוח.

בהצלחה

עוד שאלות ייענו בכיף!!

1.הוא לוקח את המקום דווקא כשהעגלה במצב אמבטיה או בכלל?
2.יש מקום גם לשים תיק עגלה עם טרמפיסט?
3. מה עושים כשלא משתמשים בו?
4.את חושבת שהגיוני ךקנות טרמפיסט יד שניה או שזה מוצר שנשחק מהר? תודה!!

לוקח מקום בכלל לאו דווקא במצב אמבטיה...

יש מקום לתיק עגלה לדעתי, לא ניסיתי.

כשלא משתמשים מפרקים (לא קשה) ומניחים בצד, לא בעייה.

אין בעיה לקנות יד שנייה (אני השאלתי) זה מוצר מאוד חזק ומאריך ימים כמו העגלה שלהם בעצמה.

מקווה שעזרתי

בהחלט נשמע חלומי.
האמת שאחרי שקראתי את הספר- התאכזבתי..
התיאוריה לא מספיק אמינה בעיני, הרגישה לי קיצונית מדי ולא מבוססת.
התרגילים המעשיים נשמעו טובים, אבל הבנתי שהרב שלנו נגד היפנוזה אז סתם הסתבכתי עם עצמי מה נחשב לבסדר ומה בגדר היפנוזה ממש..
יש דם דברים טובים ללא ספק, אבל לדעתי צריך לברור טוב טוב. מעורב שם גם שטויות..
זאת דעתי

אה, ועוד משו- נשמע לי לא אמיתי ללדת ככה. כאילו- למה לא לצעוק? למה ללדת בשקט ולהתנתק מעצמי ומהתחושות שלי? לי נשמע דווקא פצצה לצעוק ולשיר בקולי קולות.. בלידה הקודמת עשיתי ככה והיה נפלא

בלידה, בעלי היה בשוק שהוא שומע צרחות ואני הגה לא הוצאתי. בעיקר נשמתי ונשמתי ונשמתי וזה מה שהקל עליי.

פשוט לא מסתדר לי מצב כזה...
מלחיץ אותי לחשוב על זה אפילו, מבחינתי (כרגע) זה כאילו לאבד שליטה ולחצות גבול שפיות מסויים...
לכן קסם לי הרעיון של השיטה.
אבל אולי דווקא מגניב להתעלות מעל עצמי בקטע הפוך ולהינות מההזדמנות שבה יש לי את כל הפריבילגיה לצעוקקקק כאוות נפשי....
סוג של תרפיה כזאת... (;

)הרהורים של לפני לידה ראשונה, לא לצחוק עלי...)

לפני שניה גם אני הייתי לפני לידה ראשונה..
כולנו מפחדות לאבד שליטה, מי יותר ומי פחות. זה עצמו נושא להודעה ארוכה בפני עצמה.
בכל אופן לגבי ההיפנובירתינג, זו שיטה שבהחלט ניתן ליישם- עובדה שהרבה נשים ניסו והצליחו. יש לה גם הרבה יתרונות- פתאום אני שמה לב שההודעה הקודמת יצאה ממש שלילית בלי כוונה.
מה שכן, זה לא קל ליישם אותה. אם את רוצה לקחת את זה עד הסוף צריך לתרגל הרבה, ללמוד את זה טוב טוב, להיות סוג של משוגעת לדבר..
כמובן שאפשר גם לקחת רק חלקים מהשיטה וזה יועיל, אבל משערת שהאפקט יהיה פחות דרמטי.

בפועל היא טוענת שזה עזר להם עם הצירים בבית,
כאשר הגיעה לבית רפואה התברר שהמצב קצת מורכב, התינוק היה עם הפנים לכיוון ההפוך, ונתנו לה פיטוצין ואפידורל וכו, כל התיאוריות עפו מהחלון ...

היה נחמד אבל לא יותר מזה..
הרגשתי שלא חידשו לי כ"כ משהו..
אמרו את כל הדברים הרגילים של לידה טבעית
מחשבה יוצרת מציאות, הרפיות, להתייחס לציר כגל שמקדם אותך ולא ככאב בעייתי, תנוחות, נשימות, הלידה היא תהליך טבעי שהגוף שלנו יודע לעשות.. זה בגדול.
כמובן שחזרה על הדברים אף פעם לא מזיקה אבל אני ציפיתי לאיזה חידוש משמעותי ולא היה כזה.
בכל אופן השתדלתי לתרגל את הנשימות ההרפיות והמחשבה החיובית וזה עזר כמובן אבל לא הייתה לי לידה אוטופית חסרת כאב.. אלא לידה רגילה טובה- מהירה וקלה יחסית, אבל כואבת.. כי זו לידה...

ממני שילדה לידה כמו של היפנובירתינג עוד לפני שידעתי שהשיטה הזאת קיימת..

זה בעיקר להבין כמה כח יש למחשבה שלנו על הלידה!

קנינו בחסדי שמואל. היה יוותר זול מבחנות זולה שהיינו בה במרכז.

עלה לנו 1750. והסלקל קנינו של סייבקס בעוד 500 ש"ח.
מקווה שיצאנו בזול. .

שום דבר. אולי רק דורש יותר מעקב.

אין מה לדאוג,אם זה ממצא יחיד והכל תקין זה בסדר גמור.
אחת ממאתיים נשים היא עם עורק טבורי יחיד ..
זה ממש בסדר גמור ואם זה משפיע זה רק על הגדילה ברחם וזהו,אין לזה השפעות בהמשך החיים
צריך מעקב,אבל ממש בנחת..
אם את רוצה אני בפרטי 😘

אם עשית ויצא תקין, וגם בסקירה הכל היה בסדר, סימן שהכל מצוין, לעיתים ממליצים בכל זאת על אקו לב עובר.
אם לא עשית חשוב לעשות סקירה אצל מומחה כדי שתהיה רגועה בכל המשך ההריון.
בד"כ הכל בסדר, לא צריך לדאוג...

מוקד אקוגני..מבינה אותך מלחיץ ולא כיף
יכולה לעודד בזה שבהריון הראשון היה לי גם ממצא חשוד.ציסטה במח.שיכול להעיד על טריזומה.וב'ה הילד הכי מתוק בעולם.

התינוק בריא ושלם ברוך ה'

אם אין בך רצון להיריון כרגע, אז זה נורמלי ביותר להילחץ מזה,

אל תתכחשי לתחושות שלך,

תשבו ביחד ותלבנו את סוגיה עד שתרגישי שאת שלמה עם ההחלטה שאת מקבלת,

אף אחד לא יכול להגיד לך לשמוח ממשהו שלא משמח אותך,

אלא אם הוא התכוון שהוא כ"כ מכיר אותך שהוא יודע שאת תשמחי מזה...

 

חבל על הלחץ, חבל שלא תשמחי מליל טבילה, חבל שלא תשמחי מבעלך, חבל שלא תהיי שלמה עם מה שאת עושה.

 

בהצלחה ומאחלת לכם קבלת החלטות קלה ובשורות טובות!

הרבה נשים מרגישות כמוך עם תינוק...

(יכול להיות שיש לך טראומה כלשהי מהלידה?)

אז פשוט לא!

עם כל הכבוד לאמונה ולרצון לילד טבעי

רק את יודעת אם תשמחי מזה או לא..

ואם את לחוצה כנראה שזה לא מתאים עכשיו

תרגישי בנוח

(גם אני עברתי את זה .. בלי ילדים אומנם ובשנה הראשונה לחתונה

ופשוט חבל על כל רגע עם ההרגשות הנוראיות האלה)

 

אם אני נשןאה 14 שנה ללא מניעה... ומצד שני תקופת הטחפולים ככ נוראית שאני כבר לא יודעת מה עדיף באמת...
תודה לכל העונות...

אבל את צריכה להיות שלימה עם כל החלטה..

ולקחת בחשבון כל מה שיכול להיות עם כל החלטה

זה מעצבן ומתיש אבל בסוף את תהיי שלמה וזה מה שחשוב

אותי למשל מפחיד להיות בהריון כי ההריונות שלי לא קלים לי ודי משביתים אותי.. אשה אחרת אולי מפחדת להביא עוד ילד ואשה שלישית לחוצה כלכלית.. כל פחד כזה הוא שונה לחלוטין ונורמלי לגמרי

כשאת יודעת מה מפחיד אותך יש לך כבר התחלה של דרך שאת יכולה לעשות כדי לעבוד עם הפחד ולהחליט בצורה שלמה יותר מה לעשות

ישי
דוד
אלקנה
הילל
יהודה
אלישע
נתן

זה בשלוף.. אם יעלה לי עוד אכתוב כאן

אולי גם בחנוית ספרים כמו סטימצקי

שכתבה את הספר.

מלבד מה שכתבו כאן ;)

* ינאי
* אוריאל
* יוסף
* גד
* נדב
* אביהוא
* אלעזר
* איתמר
* ניתאי
* שמעון
* מאיר
* מיכאל

שמואל
שלמה
יונתן
אליהו
3 האבות
12 השבטים

יואל

חבקוק..

צפניה

חגי

זכריה 

טוביה

אהרן

שמואל

 

 

לא משנה מה תבחרו - כדאי לקרוא וללמוד עליו מעט לפני נתינת השם.

גם שלא יהיה בטעות שם של אדם לא טוב, וגם במיוחד- כי הרבה יותר מתחברים לשם כשמבינים מה ומי הוא היה

מזל טוב!

כך מופיע במשנה ובירושלמי
רק בתלמוד הבבלי, בארמית, זה עקיבא

זה טוב שיש רופאה רגועה אם מבינים מספיק כדי לדעת לבקר אותה כשצריך.
והיום בעידן האינטרנט שכל המידע נגיש והאחות ליווי הריון וכו', לרופאה יש תפקיד הרבה פחות משמעותי..
ולגבי הgbs באמת חוסר אחריות שהיא לא אמרה. אבל לא תמיד אם היה את זה בתחילת ההריון זה אומר שזה נשאר. לפעמים החיידק כבר לא נמצא לקראת סוף בהריון ולכן גם תמיד כדאי לבדוק שוב בסוף.

יותר ובמקביל מחפשת רופאה אחרת.. עברתי לצערי מלא רופאים וב"ה מצאתי רופאה מקסימה שהיא גם רגועה אך גם מאוד אחראית.. שימי לב שזה באמת רוגע ולא שאננות.. עם כל הכבוד ההתפתחות של ההריון שלי בידיים שלה.. והייתי מצפה ממנה שתעשה את עבודתה נאמנה.. לצערי לא חסר רופאים חסרי רגישות..

כאן ובכל מקרה תעברי לרופאה אחרת אני הייתי פונה למנהלת בקופה של מרפאת הנשים כדי שהרופאה לא תזלזל בנשים אחרות זה עיניין של פיקוח נפש בכל מקרה תעברי רופאה

זה אסון והן חסרות מקצועיות

וגם עובדת בתור רופאה במחלקת יולדות. 

לא לחוצה אבל מעמידה במקום כשצריך, זוהי הכללה מיותרת.

וזה ממש לא הוצאת שם רע, לא נקבתי באף רופאה מסויימת.

לא כתבת על חוויותייך. אלה באופן מכליל.

הן פחות מקצועיות, וגם פחות מגלות אמפתיה (הן גם "עברו" את זה...)
וזו זכותי המלאה לכתוב ולומר שאני חושבת שהכי נכון ללכת לרופא גבר.
כן אני מכלילה את כ-ל רופאות הנשים.

אישית הייתי אצל 3 רופאות נשים מקסימות. איכפתיות ומקצועיות.

לק"י

רק חבל שאת מסיקה ממה שאת עברת לגבי כולן.
(הרי יש פה כמה שכן מרוצות מהרופאות שלהן, אז המסקנה המכלילה שלך מתבררת כלא נכונה בוודאות).

תרדו ממנה

לק"י

וכן, הכללות הן דבר מרגיז ולא פיירי כלפי המוכללים.

אבל ברגע שאת מכלילה את כל הרופאות באמירה שלך, אז זה לשון הרע על ציבור, שהוא - למיטב ידיעתי - חמור מלשון הרע על יחיד.

את הלשון הרע שלהם?
זכותה גם לומר לשון הרע, אני בטוחה שאף אחת כאן לא צדיקה תמימה.
ואם היא חוותה חוויות לא נעימות מותר לה לומר את זה.

אז כדאי לחשוב לפני שמגיבים...

אני בשום הריון לא סמכתי על הרופאות הן היו נראות לי חסרות ביטחון או שחצניות.

בהריון הזה ראיתי שיש מאד עלייה ברופאות לעומת הרופאים.

גם בקופת החולים וגם במיון יולדות/חדר לידה.

ויש רופאות מעולות באמת.

הופתעתי לטובה

הרופאה שהייתה לי בהריון הראשון היא רופאת נשים ופוריות, הייתי אצלה בשני הכובעים ... והיא מעולה מעולה.
ואני שומעת את זה מעוד נשים. מקצועית ואחראית.

מי שחושבת שזה לא נכון הרי פשוט תתעלם מזה.

דרך אגב אני גם חושבת שיש מקצועות שבהם לרוב הגברים יותר טובים. תמיד יש יוצאי דופן לכאן ולכאן.

טובים בהם, ויש דברים שנשים יותר טובות בהן.
נראה לי הגיוני שמישהי מרגישה ככה.
וזה לא לשון הרע לטעמי.

לק"י

אז ההכללה הזאת ממש לא נכונה.

וכן, גם אני הולכת לרופאה, והיא אחראית ומסודרת.

והייתי בכל הריון אצל אחר/ת מכורח הנסיבות.

2 הרופאות האחרונות היו ממש טובות! 

לא פרטי, של הקופה.

היא עלתה על דברים שאחרים התפעלו אחך גילתה מוקדם,

ובהריון האחרון נתנה לי בסוף עירוי ברזל- 

אף פעם לא הייתי עם כוחות אחרי הלידה כמו הפעם, זה השפיע מאד גם על ההנקה וכמות החלב- לטובה.

ובכל ההריונות הקודמים היה חוסר בברזל כמו הפעם, ולא נתנו עירוי- רק להמשיך בכדורים וכו'..

 

כך שלא תלוי האם זה רופא או רופאה,

אלא באדם עצמו...

דימומים בתחילת ההריון לדוגמא- יש דימום השתרשות שהוא סבבה בתחילת הריון, ויש דימומים מפחידים יותר. אולי היא איבחנה לפי הנתונים שלך שזה דימום השתרשות או דימום אחר לא מאיים? את לא יודעת פרטים רפואיים של מי שכן קיבלו תמיכה... זה כמו לטעון שיש רופאים שנתנו אנטיביוטיקה לאדם משתעל (דלקת ריאות), ואת לא קיבלת אנטיביוטיקה כשהשתעלת (מקוררת). ברור שיש הבדל בין המקרים, וזה בדיוק התפקיד של רופא...
(להבנתי לרוב כשיש חשש להפלה כמו דימום מאיים הרופא יגיד למטופל כדי שיתכונן נפשית. אותך היא לא הכינה לזה במיוחד, גם אומר שכנראה היא לא חששה מהפלה)
לגבי gbs סביר שהיא לא הקדישה לזה יותר מידי תשומת לב ולא אמרה על זה לך כי היית בשביעי, ובכל מקרה בשבוע הרלוונטי שבו בודקים gbs היא היתה אומרת לך את זה.
או דוגמא אחרת- כשהייתי בת 22 נכנסתי לרופאה שרצתה לעשות פאפ, מסיבות טהרה לא עשיתי אז. אחרי כמה חודשים הלכתי לרופא שאמר לי מה פתאום פאפ, ההנחיות הן מגיל 25 ואין שום סיבה מיוחדת שבגללה את צריכה לעשות. אפשר להגיד שהיא יותר אחראית כי היא רצתה לבדוק והוא לא. בעיני הוא האחראי שחסך ממני בדיקה לא נעימה ולא נצרכת, זה חלק מאחריות של רופא בעיני.

בקיצור, מה שאמרת פה יכול להעיד על רופאה מרחפת ויכול להעיד על רופאה שהיא לגמרי סבבה. הייתי הולכת לפי תחושת בטן, ובכל מקרה תמיד אפשר לקחת את האחריות בעצמך ולשאול על כל מה שנראה לך רלוונטי.

לא הייתי שופטת את הרופאה לפי קריאה של דברים בפורום,

אם את מרגישה שלא קיבלת מספיק מענה מקצועי תמיד אפשר ללכת להתייעצות שניה,

לגבי הדימומים, ממש לא בכל מקרה נותנים תמיכה הורמונלית- הורמונים זה לא סוכריות,

 

לגבי מנוחה- גם רוב הרופאים יגידו שלא צריך מנוחה- ובטח שלא לשכב במיטה כל היום- ממה שאני חוויתי, כולם נותנים אישורי מחלה במקרה של דימום בלי בעיה, אבל לא כי צריך מנוחה אלא כי אם תתרחש הפלה- לא נעים שזה יקרה במקום העבודה, זה ההסבר שאני קיבלתי ועוד מכמה רופאים.

בפועל אומנם אני מרגישה שמנוחה כן עוזרת- אבל זה עדיין לא מעיד על מה היית מקבלת אצל רופא אחר,

לפעמים כפציינט גם צריך לדעת מה לדרוש/ לשאול.

ואם זה מרגיע אותך- אז מהניסיון שלי- דווקא רופאים להיריון בסיכון (הייתי אצל שני רופאים) הם פחות מחמירים ובעד כמה שיותר לשמור על שגרה במקרה שאין ממש צורך לפעול אחרת.

 

לגבי GBS- גם לא ברור מה הפרטים אבל למיטב זכרוני עושים את הבדיקה בחודש תשיעי. ושוב- לקחת אנטיביוטיקה אם לא צריך- זה גם לא מעיד על מקצועיות.

 

בקיצור, אין כמו לשאול בדוגרי כל מה שצריך את הרופא ולפי התשובות להבין אם הוא לא שם לב לדברים או שהוא שם לב ודווקא בגלל שהוא מקצועי הוא לא התייחס לכך.

(היה לי מקרה בהיריון הקודם שבאולטרסאונד ראו ריבוי מי שפיר, נכנסתי לרופא שהעיף מבט על תוצאות המוניטור והאולטרסאונד ואמר הכל בסדר- אפילו עוד לפני שהספקתי להתיישב,

אז שאלתי אותו מפורשות- הריבוי מי שפיר זה תקין?

אז הוא הסתכל שוב בתוצאות והפנה אותי למיון בבי"ח וזירז אותי להגיע לשם עוד באותו יום)

 

וזה קרה לי לא מעט שרופאים שינו גישה בעקבות שאלות ששאלתי.

אמאשוני- מגיבה לך כי במיוחד אהבתי את התגובה שלך.. באמת מכניסה לפרופורציות לא להיבהל מדי ;)
ולשאול את הרופאה דברים דוגרי זה באמת דבר שאני צריכה להתחזק בו. בטבעי אני בנאדם מאד עדין ומפחדת שהרופאה "תכעס" עלי אם אתבטא בצורה שעלולה להתפרש כאילו אני מטילה בה ספק.
אבל יאמר לזכותי שהשתפרתי בזה מאד בשנה האחרונה, מתוקף הנסיבות וכל הריצות הרפואיות סביב ההריון, אז בע"ה מאמינה שאעבוד על האומץ עוד וזה ימשיך להתחזק

לגבי הGBS, זה ממצא שכיח ועד הלידה עצמה הוא לא עם משמעות. לכן אומרים לעשות בדיקה בשבועות מתקדמים ורק לאור התוצאות ההם מבקשים אנטיביוטיקה. 

אם בחודש השביעי היה לך, להערכתי מדובר בדבר שיכול גם להיעלם בשבועות לקראת הלידה.

 

ועוד משהו, דווקא אני למדתי בתוצאות של בדיקות [למרות שאין לי רקע בביולוגיה, אולי זה קשור] לא לנסות למצוא פירוש לכל תוצאה עד בדיקת הרופא, לא כל דבר שאנחנו מבינים בשחור ולבן בהתבוננות רפואית נקבל את אותה הבחנה.

[לדוגמא- היה לי חסר ברזל, אבל מבחינת הרופא הוא אמר שבשלב שאני נמצאת בהריון לכולם חסר ואני דווקא במצב די טוב. כמובן שהציע כל מיני דברים, אבל אני סתם מספרת - כי ברגע הראשון כשמתסכלים רואים שחסר ויכולים להבהל, אבל אין לנו את ההבנה הרפואית..]

ידוע לך כמה זמן לפני הלידה צריכים לחזור על הבדיקה?
נגיד תחילת תשיעי זה טוב או שעדיין יכול להיות מוקדם מדי?

לקראת סוף ההריון. ברזל, אולטראסאונד של הערכת משקל, ועוד כאלה. זה יצא שעשיתי אותם לקראת שבוע 38.. אחרי זה הבנתי שאולי כדאי לעשות בשבוע 37 בתחילתו כדי שאם תלדי מעט מוקדם, מצד שני אין לזה גבול.. אז אולי אין תשובה ברורה בעניין.

ואגב, את תחשבי כנשאית תמיד ואם תגידי שהיה בשתן גם לא יטרחו לעשות משטחים בהריונות הבאים. אם לא תגידי אולי יעשו, ואולי ייצא שלילי, אבל...

ככה לפחות נאמר לי בהריון. בכל מקרה, נושא הGBS הוא נושא מחלוקת בקרב הרופאים האם נצרך לבדוק או לא, לכן אולי לא התייחסה.

ויצא שלילי? כלומר אין חיידק?
לא מתייחסים לזה??
חשבתי שמקובל על כולם שהחיידק הזה בא והולך..

היא אמרה שgbs זה עניין של נשאות, לא של מחלה.

ושאם פעם אחת הוא הצליח לגרום לדלקת בדרכי השתן זה אומר שהוא חזק יחסית ושהוא יכול לגרום להדבקה של העובר גם אם כרגע אין בשתן כלום.

לגבי ההשלכות של הדבקה- היא דיברה על דברים ממש לא נעימים כמו דלקת ריאות ודלקת קרום המוח. א מעוניינים בדברים כאלו ביילודים... הרפואה מנסה לראות מה אחוזי הסכנה-ואם הייתה לך דלקת בשתן זה נחשב אחוזים יחסית גבוהים.

את האנטיביוטיקה מקבלים בעירוי רק בלידה, והיא אמרה שהסכנה לעובר מהידבקות גדולה בהרבה מההשפעות של האנטיביוטיקה...

קצת חפרתי כאן.. ובכל אופן.. זה ממש חשוב לי
אני מבינה שבלידה הזו אצטרך בכל מקרה לקבל אנטיביוטיקה, כן? (או שגם על זה יש מחלוקות בין הרופאים..?)
השאלה מה קורה בלידות הבאות בעה? אני נחשבת נשאית לעד ולנצח נצחים...?

אם נמצאת נשאית בתרבית שתן את צריכה אנטיביוטיקה.

בלידות הבאות- תלוי במקום, יש כאלה שאם מצאו פעם בשתן תקבלי תמיד, יש מקומות שיאפשרו לך לעשות בדיקה חוזרת.

קפץ לי, לכן נערך.

בהצלחה יקרה!

 

הרי אם את לא סומכת עליה לחלוטין אז גם אם תהיינה לה תשובות לכל השאלות שלך לא תרגעי..

 אבל שווה לנסות לשאול, סתם לשמוע מה יש לה לומר.

כנראה זאת אני אבל לי זה ממש מתאים ...
הריון קל ובריא !

את אומרת שיש לו גם אדמומיות באוזן, אולי כדאי ללכת לבדיקת רופא, אולי יש לו דלקת או משהו 'ויראלי'.
כשחולים אין תאבון..

ולקחתי אותו לרופאה היא הביאה לי טיפות לאוזן.. האמת שכבר שבוע הוא התגרד באוזן.. יכול להיות שזה באמת מזה..
אבל הייתי רוצה לבדוק אופציות כדי לוודא באמת שזה לא משהו אחר.. להיות יותר רגועה

את יכולה לתת לו ויטמין C.

ואם זה ממשיך, קחי אותו לבדיקת דם.

 

זה קרה בעבר? הוא עדיין מצמיח שיניים? אולי הוא גיע לשלב של הניבים - אלו הכי קשים בבקיעה. יכול להיות שעם זה הוא מתמודד וקשה לו.

זה לא קרה בעבר.. הניבים באמת יוצאות לו.. לא נראה לי שזה זה מכיוון שהם כבר ממש בחוץ.. נשאר להן עם טיפה והוא ב"ה מעולם לא סבל מכאבים של צמיחת שיניים ואפילו לא ירר זה עדין יכול להיות זה?

לאחותי היה ככה מלא זמן עד שגילו שהיא רגישה לחלב .. אבל יכול להיות שזה לא אומר כלום.

גם לבן שלי זה קרה ,

הוא מחופשת פסח לא רוצה לאכול כלום , רק ממתקים (במבה וצ'פס) וחי רק על זה .

והיה לוקח ממש ביס פה וביס שם ..

הגברתי את השימוש במטרנה בתקופה הזאת + דייסה ולא הסכמתי ממתקים .

 

אבל אז גם הבחנתי שהוא עצבני ונהיה עצוב מהר מאוד ,

חששתי שזה מחסור בויטמנים ,ופשוט התחלתי לתת לו על בסיס יומי ויטמין B12 וברזל ,

וכמובן תפילות!

וברוך ה' הוא חזר לעצמו , להיות חייכן וחיוני .

 

 

היא בדיוק מתעסקת עם פוריות והלכה. במכבי מקבלים עליה החזר.

ניתן לתת בהודעה פרטית. 

ביקורות בצורה כזאת חושפת אותנו לתביעת דיבה.

עד עכשיו לקחתי אסטרופם בימים הראשונים של המחזור.

כבר חמישה נסיונות ולא עזר.

 

קראתי מאמר של פרופ' אהוד מרגליות שאומר שלמי שלא עזר לקחת אסטרופם בתחילת המחזור, הם נתנו לקחת בשבוע שלפני המחזור כדי לדחות את הביוץ במחזור הבא.

אם זה לא עוזר השלב הבא הוא איקקלומין.

 

אני מאד מאד לא רוצה לקחת איקקלומין! זה כמו להביא טרקטור במקום שצריך פטיש. תרופה חזקה לבעיה אידיוטית.

 

ביקשתי עזרה במרפאת הפריון במכבי אבל שם אני בינתיים אצל ד"ר קפקא והיא אמרה שהיא לא משתמשת בשיטה הנ"ל. יש לי תור לרופא אחר (ד"ר צפריר) בשבוע הבא אבל זה יהיה מאוחר מדי לזה כשאגיע אליו.

 

בקיצור, אם מישהי קיבלה טיפול כזה אשמח לשמוע פרטים - מתי לוקחים, מינון וכו', ואיזה רופאים עושים את זה.

 

(דרך אגב, הפרופ' מרגליות כנראה כבר יצא לפנסיה ובשר"פ אין תורים קרובים).

 

זהו, פרקתי את עצבי. מקווה שאולי מישהי תדע לענות משהו. מאד מדכא ומתסכל כל העניין.

אני קוראת כאן אותך הרבה פעמים
כואב לי לראות את הקשיים והנסיונות שאתם עוברים.
בע"ה שתזכו בקרוב לבשורות טובות בבריאות ובשמחה.

מהיום השלישי לדימום פעמיים ביום במשך 5 ימים.
יואו, איזה מתסכל להיות במקום הזה.
ולחשוב שההלכה כביכול נגד הטבע זה מייאש ומבאס ואת כ"כ רוצה. כ"כ הייתי שם...
הלוואי שבקרוב תבשרי לנו בשורות טובות.
אני אצל ד"ר קטנוב מקסימה, רגילה לא פריון.

אני ממליצה לך בחום לבדוק האם דר נרי לאופר מקבל בקופה שלך ואם לא האם יש לך אפשרות ללכת אליו בפרטי...
הוא מבין בזה מאוד מאוד.אצלינו הוא עלה על הבעיה בתוך רגע ולנקות שהיינו אצל המון רופאים שאמרו שלא יהיה לנו בכלל ילדים או אם כבר אז רק במבחנה תוך חצי שנה כבר הייתי בהריון...
ממליצה בחום

במיוחד הידיעה שזאת חומרה דרבנן מאוחרת  ו"קלה" יחסית (אולי קראתי יותר מדי מאמרים בכיוון הזה באינטרנט.. )

מקווה שבעלי ינסה למצות עוד אפשרויות מהרב שלנו. או פניה לרב אחר. בעלי פחות רואה את התסכול שבזה וזה מוסיף קושי..

קבעת לאופר?
הוא מקסים

בס״ד

ירושלמית טרייה היקרה,

היינו באותה בעיה הרבה חודשים. חיפשתי פתרון ללא תרופות והגעתי לשיטת אביבה. למדתי את התרגילים ותוך זמן קצר מאד המחזור התארך ויכולנו לתפוס את הביוץ (כרגע בהריון ב״ה). ממליצה מאד מאד.

במקביל פניני לרב שמבין בדברים האלה ובצורך / רצון שלי לא ליטול תרופות וקיבלנו עצות שגם עזרו.

בהצלחה רבה ושבע״ה תבשרי לנו בקרוב שהדברים הסתדרו!!! ועד אז קבלי חיזוק גדול וחיבוק גדול!!

ממני, שעד לא מזמי היתה באותו מצב

קורס לא מתאים לי. אם זה ללמוד ולעשות בבית אז מאד אשמח לנסות.

מישהי פה המליצה לי כבר על משהו בכיוון אבל זה אצל מישהי שעושה סדנאות אז אין לי כח לזה, מה גם שעד שאמצא קבוצה פה באזור וכו'..

בס״ד

זה שלושה מפגשים של 3 שעות ואח״כ את צריכה לתרגל לבד בבית, פעם ביומיים, בהתמדה (30-40 דק׳ של תרגול). עלות המפגשים עם המדריכה די יקרה (זה חצי מחיר אם את לומדת עם סטג׳רית אבל עדיין...) אבל לי באופן אישי זה היה שווה את זה.... בעיקר התחושה ש*אני עושה* משהו שבפירוש עוזר לגוף שלי לעשות את השינויים הרצויים, במקום להסתמך על משהו חיצוני. התרגול גרם לי לצאת מן ההרגשה הקשה של התקיעות והציפיה שחשתי עד אז בהקשר הזה. במקום זה יכולתי להתמקד בעשייה וזה היה לי מאד חיובי, גם נפשית.

בהצלחה יקרה!!

הביצית 24 שעות
והזרע 48 שעות

סליחה על הבורות...

כלומר יש זרע אחרי 24 שעות בייצת הזרע עדיין שם... ויכולה להתרחש הפרייה. אם תקיימו יחסים גם היום זה עדיין 24 שעות מהביוץ אז גם יכול לתפוס.

אז אני חושבת שאם הכל תיקין וזה הממצא היחיד אין לך מה לדאוג .
שמי מבטחך ב-ה ' והכל יהיה בסדר
אמן

בסקירה המאוחרת שעשיתי גילו מוקד אקוגני בלב פלוס איבר מין קטן מהגוף (מה שעלול להצביע על בעיה הורמונלית חלילה).
חזרתי כעבור 3 שבועות, ראו שהאיבר מין דווקא בסדר וכנראה התינוק היה מונח מוזר ולכן חשבו שזה קטן. ואת הלב הוא לא הצליח לראות, כלומר-לא אמר לי אם המוקד נעלם או לא.

הרופאה שלי ביררה עם קולגות שלה בסורוקה ואמרו לה שאם זה ממצא יחיד אין מקום לדאגה!
תהיי רגועה ותשמחי! הכל בסדר!
זה ממצא יחיד אז ממש אין מקום לדאגה (:

לאקו לב עוברי. יעשו סריקה על הלב ויבדקו אם הכל בסדר.
תקבעי את זה לעוד כמה שבועות ככה שיהיה בטוח שהמוקד הזה נעלם לגמרי..

יכול להעלם בע"ה .
גם אצלי וגם הרבה שסיפרו לי אם הממצא הזה הוא יחידי לרוב הוא נעלם
בהצלחה רבה
הרבה רוגע מאוד חשוב להריון

שזה לא קשור?בכל אופן מודה לכולן עח העזרה והתמיכה

שאלתי יועצת גנטית והיא אמרה שזה כלום, חסר חשיבות לחלוטין... באמת אין מה להיבהל מזה..
אפילו בהיריון האחרון הרופא בעצמו אמר לי שזה לא חשוב ושיש את זה למלא נשים..

מקבל מכל הקופות ברחביה. נראה לי שהוא מקצועי - הוא עושה את זה המון. אין לי מושג מה נחשב למומחה לעניין זה..

עשיתי במרכז הרפואי שנמצא במגדלי וולפסון. הגיוני שהוא מקבל במקומות נוספים.

לגבי רוב האנשים העובדים היום, פעם בליל שבת ופעם באמצע השבוע.

 

מצוות עונה כרגיל גם בהריון. אלא אם כן קשה לאישה (וגם אז, אישה צריכה לעשות השתדלות כמובן).

רק שאצלי עוד לא זכיתי להריון 

וזה קורה כי יש לי מחזורים לא סדירים וארוכים יחסית..

אז מותרים הרבה זמן.

פעם חשבתי שזה כיף, מותרים הרבה זמן. יהיה לנו הרבה זמן וכיף ביחד.

היום אני כבר מעדיפה שנהיה מותרים רק שבועיים. וזהו. זה נראה לי מספיק.

הוא בקושי רוצה שאגע בו בלילה. תמיד עייף וחסר כח.

ואני עובדת קשה וממש רוצה, אולי כי גם משתוקקת להריון, וגם כי רוצה להרגיש מושכת.. שרוצים אותי..

וזה לא קורה

 

סליחה יקרה שניצלש"תי לך.

אבל בזכותך פרקתי קצת.

רציתי לכתוב פה מזמן והתביישתי..

מאחלת לך רק טוב!

אצל רב או יועץ/ת נישואין - לא להישאר עם זה, לא לתת לזמן לחלוף בלי לטפל.

 

חיבוק לשתיכן. הכאב הוא ודאי גדול.

זה הרגשה כ''כ רעה שהוא לא רוצה..
מבחינת חיוב- כן, הוא חייב. עונתה לא יגרע זו מצווה מהתורה, צריך זמנים קבועים וכשהאישה משתוקקת גם מחוץ לזמנים זו מצווה מהתורה גם כן.
אני מתארת לעצמי שלא בא לך לבוא אליו בדרישות, זה רק יגרום לזה להרגיש יותר מבאס.
מה כן? לדבר. לשאול, לבקש. שיספר מה משמח אותו, מה עושה לו את זה, שאת לא יכולה להמשיך ככה אבל את רוצה שזה יבוא עם רצון מצידו ולא מהקרבה.

בהצלחה גדולה גדולה. חיבוק.

קודם כל בעל חייב במצוות עונה ללא קשר להריון או לא. פעם בשבוע לפחות.
ממליצה לך ליזום איתו שיחה. אולי יש דברים שמפריעים לו ללא קשר לעייפות? אולי המגע שלך לא נעים לו והוא מעדיף מגע נגיד במקומות אחרים/ עדין יותר וכו.
תנסי להפתיע בבגד חדש שמתאים לחדר המיטות, בושם או כל דבר שימשוך אותו.
ודבר אחרון- אין שום בעיה ליזום קצת! להפך. בעיניי כשזה נעשה בצניעות זה מאוד נשי ומושך ומבורך. אולי הוא ישמח שתזמי?
בהצלחה יקירה והריון קל ובריא

אבל כשהסירובים מצטברים זה מוציא את כל הטעם הטוב.
כשכבר יש מגע הוא כן נהנה..
אני לא יודעת מה הבעיה.. באמת.
והלכנו לייעוץ. עזר לתקופה מסויימת וחזר לאותה נקודה.
כבר אין לי כוח להילחם על זה..לא רוצה אז לא צריך..

תנסי כן להעלות את הדיבור. יכול להיות שהוא רואה אתזה אחרת ממך בתקופה של ההריון..
לדבר איתו ולהגיע לפתרון ששניכם תהיו שמחים ממנו

כל זוג והסבירות שלו.. אם אני יגיד לך יום כן יום לא - יעזור לך?

כל אחד ומה שעובד אצלו

לגבי ערב שבת אחרי הסעודה לי אישית אין כ''כ חשק וגם בעלי עם בטן מפוצצת אז זה קורה פחות בערב שבת יותר במשך השבוע ומתי שרוצים!! ...
יש אצלנו מגע תמידי כשאנחנו אחד ליד השני אז החשק תמיד קיים וזה גורם ליותר רצון -( זה נקרא חיזורים )

להיפך כשיש הפסקה זה מוריד לי את החשק.. עד כדי כך חודשיים אחרי לידה לפני המקווה לא הצלחתי להבין למה כ''כ הייתי צריכה את זה פעם חחחח

תנסו לברר לעומק מה מפריע לו

בערך בחודש השלישי...

הרגשתי שהוא לא מעוניין בקרבתי, ומשיחה איתו התברר שלא שהוא לא מעוניין, אלא שהוא מרגיש שאני יותר מדי רוצה כך שלא מתאפשר לו להתגעגע ולרצות... (עניין של ביצה ותרנגולת- לא קיבלתי אז די דרשתי ולו נהיה פחולת חשק ואני לא קיבלתי אז...)

(בעברית אפשר לומר שקצת "הכרחתי" אותו, לאו דווקא בעניין של אישות, אלא אפילו מגע...)

 

מה עשינו- חשבון נפש. הבנתי שיש צד של צדק בדבריו. הוא הבטיח לי שאם אני אצליח להרפות קצת הוא ייתן מיוזמתו...

(ולזכותו יאמר- שגם הסתכל עם עין טובה ונתן לי חיזוקים חיוביים מדי פעם, גם אם הוא לא הרגיש בשינוי של ממש)

אני מצידי ניסיתי להשקיע בו בחזרה- השתדלתי שהמיטה תהיה מסודרת תמיד כשהוא מגיע, להתאפר (ואני ממש לא אחת כזאת) לשים תכשיטים, לקשור מחדש את המטפחת לפני שהוא מגיע, ולנסות לתת לו את המקום שלו. לקח זמן וזה עזר...

עכשיו אני באמצע שמיני ובדיוק בשבוע שעבר חשבתי שמעניין שהוא כל כך רוצה אז תדעי שיש מקום ואפשרות לשינוי. תנסו לברר מה טוב לכם ומתאים לכם.

זה שהוא יודע שזה מפריע לך אולי לא עוזר לעשות את השינוי, אבל אם את בעדינות מנסה לברר מה ייתן לו יותר כוח-מצידך-בלי להאשים אותו, או אפילו להתקרב למקום שבו הוא יכול לחשוב בקטנה ובתת מודע שזה ככה זה כבר יכול לעשות טוב.

חיבוק!

תתייעצו שניכם יחד עם רב שמקובל עליכם?

 

חיבוק. בעז"ה בשורות טובות.

זה קצת בעיה כי אף פעם לא הצלחתי להביא אותו לשאול רב.. אבל אנסה
תודה על החיבוק וגם על העיצה

בדיוק כמו שלא תרצי שהוא יכפה עליך הריון אם את לא מעונינית

ותחשבי איך זה להיות בהריון כשהבעל (או האשה) לא מעוניין בהריון ...

גם בעלי קשה לו עם הריונות ולוקח זמן עד שמסכים אבל אני איתו עד הסוף בסופו של דבר זה ילדים של שתינו!


בלי לחץ! כדאי לחכות שיהיה כלי לברכה!

:*

בהחלט להיות מודעים לכל מיני סיבוכים שעלולים להיות עם מניעות למיניהם - הורמונים כתמים ובלאגנים ..

זה מה שגרם לנו להחליט למנוע רק עם נרות

יש דברים שעדיף לפתור לפני כל ההתעסקות עם הריון,
רק שימי לב שגם מניעה הורמונלית יכולה לסבך מבחינת מצבי רוח.
ממליצה מאוד על ייעוץ זוגי טוב,
מנסיון אישי מאוד מאוד עוזר, במיוחד שיש בינכם אהבה.

מבחינת הזכות על הגוף, אני חושבת שגם בזה ייעוץ זוגי יכול לעזור המון.
על תתעלמי מהתחושות שלך

אם הבנתי נכון ממה שכתבת
את קשובה לו ומסכימה למנוע
אבל זה לא סותר שצריך לחשוב יחד איך...
כל דרך יש יתרונות ויש חסרונות
וזה מצריך בירור, מידע וחשיבה

עם מה שהציעו כאן, צריך שהרצון בהריון יהיה משותף, כי ככה השמחה תהיה אמיתית וגם הגידול בע״ה של הילד יהיה מתוך רצון ולא כפייה ח״ו.
לדעתי תאמרי לו שאת מסכימה איתו שכרגע הריון באמת יכול להיות לא מתאים אבל שאת בכל זאת מעדיפה להתייעץ עם רב כלשהו כדי שגם יעזור לכם בפן הזוגי וגם ימליץ לך על צורת מניעה טבעית, יש רבנים שמאוד מבינים בזה ממליצה לך להתייעץ עם רב שמבין בתחום, לא כל מניעה אפשרית בהנקה.

וסתם משהו קטן - לפעמים צריך להתרחק כדי ליצור קרבה ובהנקה גבולות הריחוק והקרבה מטשטשים, תשתדלו ליצור כאלה - צאי עם חברה/משפחה, שהוא גם יצא עם חברים/לריצות/כל דבר שעושה לכם טוב. אחכ תחזרו עם חשק להשקיע בבן זוג ובזוגיות בכלל.
המון בהצלחה

חוות הדעת האלה עזרו לי מאד,
עדיין אני מאד אבודה לגבי דרך המניעה
מאד קשה לי לחשוב על התקן, ודרך טבעית זה מה שאני עכשיו עושה (הנקה+מודעות לפוריות)
אבל זה לא 100% בכלל וכל פעם יש מתח שאולי אני בהריון
(ובכל פעם כזאת, אגב, הוא משדר שגם אם כן הוא שמח והוא תומך.. אז זה בכלל מאד מבלבל

בלי הורמונים...
זה בד"כ הולך טוב עם שמ"פ

 

גם לי קשה לחשוב על התקן או על הורמונים

הפתרון שלי זה דיאפרגמה - משלבת עם שמ"פ ועם ג'ל קוטל 

ואז מה עושים כשהביוץ יוצא בליל הטבילה? גם בעיה..

בימי הביוץ (ולפניו אם יצא שהביוץ אחרי הטבילה) משתמשים בדיאפרגמה, בד"כ עם קוטל זרע כלשהו, וזה מספק את ההגנה.

בנוסף - יש פתרונות הלכתיים נוספים למקרים כאלה וכל זוג שישאל את רבו אם הם יוכלים לנהוג בהם.

שהשיטה המשולבת הזאת משלבת בין סיכויי ההיריון של הדיאפרגמה ושל השמ"פ.

כלומר -

אחוזי ההגנה של הדיאפרגמה המתועדים בספרות המקצועית מתייחסים לשימוש רציף בדיאפרגמה, כל החודש.

אחוזי ההגנה של השמ"פ המתועדים בספרות המקצועית מתייחסים להתנזרות גמורה בימים הפוריים (+טווח ביטחון).

אם מקיימים יחסים כל החודש ללא הגנה, ובימים הפוריים (+טווח ביטחון) עם דיאפרגמה, אז מסתמכים על כך ששתי השיטות יעשו את העבודה. מספיק שאחת מהן תפספס (הרי לכל אחת מהן יש כמה אחוזי 'כישלון') כדי להתברך בהריון חדש.

מדובר באחוז הגנה נמוך יותר מזה שיש לכל אחת מהשיטות בנפרד.

ממש תודה לכולם

מציעה לך לדבר על זה בצורה פתוחה ואוהבת.

זה יכול להשתפר בהמשך, ולהסתדר בעז"ה.

וגם לבדוק אם לא חסר B12.