פורום הריון ולידה (עמוד 4010)

יש שם את יוספטל

לא בטוח שחברות התעופה/ ביטוח מאפשרים טיסה בשלב הזה,

יש עוד מגבלות על נופש בהריון (ג'קוזי/ בריכות חמות וכד')

מעבר לזה נשמע נהדר,

יש שם מרכז רפואי במידת הצורך. (אם כי שמעתי משמועות שעדיף לא להתקרב אם ממש לא חייבים בגלל שיש שם כל מיני מטופלים לא הכי הגייניים...)

בה הכל תקין
אני צריכה לקבוע נופש

והכל היה בסדר...
נסענו באוטו עשינו הרבה עצירות
אך הרופאה שלי אמרה ק מקסימום תלדי באילת.. אין שם עומס ואלה בית חולים

תסעי ותהני.

אנחנו עשינו נופש בשבוע 38, בידיעה שלפני כן היו כבר ב"ה כמה ילדים ואף פעם לא ילדתי לפני התאריך.
בשבוע 33 אין בעיה, מקסימום אם יש צורך גם שם יש שרותי רפואה.

ספרון מסביב- מהרגע הראשון, מתי שער- אפשר. ממליצים בהתחלה על שחור לבן.
אוניברסיטה מתחילה בגיל יודש- חודש וחצי.
משחקים ליד- כשהוא יקח בעצמו (שלושה חודשים ויותר...)
בהצלחה!
תסמכי על החוש האימהי שלך! זה רק קריאת כיוון מה שכתבתי.

מול ספרון / תמונה או משחק צבעוני. זה מפתח אותם גם פיזית וגם שכלית...

במקום ספרון הנחתי מולם תמונה של צדיק / עלון דברי תורה וכדומה. הנשמה שלהם סופגת.

יש לו עולם שלם לגלות ולהכיר

אפשר מידי פעם לשים באוניברסיטה או איזה משחק/ספרון
אבל זה לא חובה ויש להם עולם שלם לגלות לאט לאט...

שעמום זה משהו שאנחנו חשים בו ולא הוא

הוא מסתכל עליהם, הוא מושיט להם ידיים, הוא עושה להם קולות... זה הזמן שהוא רוצה משחק...

את אמא את תדעי הכל לבד מעצמך זה בטוח.

היה נראה שהיא צריכה משחקים..

תודה על שהשקעת והעלית.

וגם סרוב אשפוז אם יש לך תמיכה מתאימה בבית ומוקד רפואי קרוב למקרה חלילה... בסך הכל רוב הפעמים זה בסדר (לזרוק את העגבניות אחת אחת.).

בקשר לאוכל במחלקה, ברוב בתי החולים מאפשרים להוציא מחדר האוכל ולקחת לחדר, יש כאלו שגם מביאים לך מגש לחדר במידה ואת בביות.

בכל מקרה תמיד אפשר להביא אוכל מהבית. (אם זה מסתדר.)

אין ממש צורך לצאת כי את צריכה בעיקר לנוח את ממש סמוך ללידה.. אולי כשתשתחררי אז תעשי איזה סיבוב קטן כדי להתאוורר באמת בלי שום מגבלה.. ולגבי אוכל.. כל ביח והנוהל שלו יש כאלה שאין בעיה לקחת אוכל לחדר..
בקיצור הביח לא כמו הבית אך יהיה לך שם מה שאין תמיד בבית שזה שקט רק את התינוק וארוחות מוכנות.. וחוצזמה זה רק ליומיים שלושה.. שתהיה החלמה מהירה!!!

לי אחד הדברים הקשים הוא ההגבלה על ההנקה בשכיבה.
וגם הדברים האחרים שציינת.
זה הכי טבעי ונכון בעיני שהתינוק יהיה צמוד לאם, אך יחד עם זה שתהיה לאם עזרה צמודה. נראה לי שבעבר נשות המשפחה היו נרתמות.
באחת הלידות לקחתי בייביסיטר ללילה וזה היה ממש מעולה. אילו זה לא היה יקר הייתי לוקחת לאורך כל האשפוז. ואני בהחלט חושבת שכדאי למצוא מישהי כזאת מראש, ולקרוא לה במקרה הצורך (בהנחה שלא מסתדר עם הבעל או מישהו אחר מהמשפחה).
יש פעמים שאפשר לבקש מהשותפה לחדר לשמור לכמה דקות. אבל זה מאוד תלוי מי היא ומה מצבה (ממישהי שהתינוק שלה בוכה הרבה, או שהיא מאוד כאובה אני לא אבקש) וגם אם התינוק שלך רגוע.

וכמובן להשתחרר מוקדם.
עד 12 שעות מהאשפוז - יכולים לעשות בעיה עם התשלום(לחייב אותך בהוצאות הלידה), אבל לאחר מכן לא.
אמנם ייתכן שתצטרכי לחתום על טופס מפחיד שאת לוקחת על עצמך את האחריות, כי לפי הפרוטוקולים של בית החולים את צריכה להישאר שם.
גם יש חשיבות להישאר במעקב רפואי. אבל אני לא זוכרת מהו הזמן הקריטי. לדוגמא ייתכן שלאחר 24 שעות כבר לא בעיה. אאל"ט גם בלידה ביתית המיילדת באה לאחר זמן מסויים לבדוק את היולדת.
שימי לב שלאור זה שעשית ביות, ההתלבטות שלך כבר לא ביות כן או לא (בתוך בית החולים), אלא ביות או שחרור מוקדם. כלומר בתוך בית החולים אני מבינה שמבחינתך כמובן שביות.
בעיני חשוב לבוא עם כמה שיותר ידע (כגון איזה בדיקה קריטי לעשות בבית חולים ואיזה אפשר גם בקופ"ח), עם הכנה למקרים שונים (כגון סיכום עם בחורה שתלווה אותך באשפוז למקרה הצורך), ולהחליט בסופו של דבר לפי מה שקורה בשטח.

לדוגמא, אספר לך מה שהיה בלידה הרביעית שלי- הלידה היתה בעין כרם והתאשפזתי בביות מלא.
נולד ילד במשקל יחסית גבוה, שלפי הפרוטוקול אצלם מחייב מעקב סוכר.
באשפוז היה לי לא נעים, היתה אחות שממש הציקה (באופן יוצא דופן, רוב הצוות מהמם. על זאת שהציקה כבר שמעתי מעוד יולדת שהציקה גם לה), ויצא שלא הצלחתי לישון. החלב לא שפע, ואז הבן שלי לא עלה מספיק במשקל, ואז היה יותר בעייתי מבחינת הסוכר. הרופאה המליצה על בקבוק מטרנה.
ב"ה היה לי הרבה ידע שהשתמשתי בו כדי להחליט- קודם כל שמתי לב שהמשקל של הבן שלי גבולי ובבית חולים אחר הוא לא היה נכנס תחת הגדרה זו, כי הפרוטוקולים בבתי החולים אינם זהים. שנית, ידעתי שבקבוק הוא נזק ללא יכולת חזרה (מבחינת הרכב החיידקים במעיים, חוץ מזה שזה יכול להרוס את ההנקה), וזה פתרון מציל במקרים קיצוניים שזה לא המקרה הזה. הבנתי שבשל תנאי בית החולים אני לא ישנה, ולכן החלב לא מיוצר מספיק. אך אם אבוא הביתה אשן ואז יהיה חלב ואז לא תהיה בעיה עם הסוכר.
ואכן, למרות מצעד הרופאים שניסו לשכנע אותי אחרת (ולא היה להם מענה לטיעונים ההגיוניים שהעלתי), השתחררתי לאחר כ-24 שעות מהלידה. נאלצתי לחתום על טופס מפחיד שאני לוקחת את האחריות ושהילד יכול למות.
נסעתי הביתה, באותו הלילה ישנתי 12 שעות עם הפסקת הנקה אחת, כשבני לצידי. מאז ב"ה החלב כמובן היה בשפע. עשינו ליתר ביטחון בדיקת סוכר אחת במרפאה שהיתה כמובן תקינה, וגם pku.
בקיצור לאור כל הנתונים הכרעתי. ואין לי ספק שנהגתי בחכמה והיטבתי עם הבן שלי. אמנם לא היה לי נעים להיות במצב כזה של לחצים לאחר לידה, אך עמדתי בזה בלית ברירה.
דרך אגב באותה הלידה היה לי סידור לבחורה שתעזור לי בלילה, אך נמנעתי מלקחת אותה בשל הסכום, ואחר כך הצטערתי מאוד.

בלי קשר, בכל הלידות השתחררתי מוקדם מהנורמה (בדרך כלל כ-36 שעות לאחר לידה, לפעמים כדי לחסוך לעצמי הליכה לקופ"ח בשביל ה-pku), בשל הסיבות שציינת.

לסיום, הרבה הרבה מזל טוב!!!

זה דבר מדהים שיש רק שם.
יש מקומות שמחייבים ניטור בתינוקיה.
לי אישית היה מקרה דומה אך שונה, הילד שלי נאנח בחדר לידה אחרי השקילה.
עשו לו מדדים שיצאו תקינים ושמו בחימום והעלו אותנו ברגע האפשר ביחד למחלקה ששם רופא יחליט מה לעשות.
ב"ה אמא שלי הגיעה והלבישה אותו אחרי השקילה במחלקה וראתה שהרגלון פצע אותו והורידה, ואז הכל הסתדר.
מובילות מהפכת אפס הפרדה בארץ אמרו לי שאין מצב שזה היה קורה במקום אחר...

זה שתכל'ס יש לי ביקורת על הבי"ח, מצד שני הוא הכי גמיש בנושאים מסויימים, ולכן אני מוותרת על דברים אחרים, כי זה חשוב לי יותר.

ואפילו האחיות עברו בין החדרים לוודא שכולן אכלו או לקחו אוכל. (אמרו למלווה ללכת לקחת ליולדת נגיד.. או הביאו בעצמן)
והיה אפשר לטייל במחלקה עם העריסה... לא ניסתי לצאת מהמחלקה עצמה לבי"ח כך שלא יודעת לגבי זה..

אני הייתי בביות מלא והשתחררתי אחרי 36 שעות.
לא כדאי פחות מזה לדעתי כי אז צריך לצאת מהבית ימים ספורים אחרי לידה להשלמת בדיקות.
אחרי 36 שעות סיימו בדרך כלל את כל הבדיקות הנדרשות.
בהצלחה והחלמה קלה ומהירה!

במיוחד ל@אילנ_ה, על התשובה הארוכה והמפורטת. (גם לי אכן קשה עם האיסור של הנקה בשכיבה - ומודה שלמעשה לא התחשבתי בו כ"כ...)

בפעם הבאה בע"ה (אם וכאשר תהיה) נראה לי שבאמת אשתחרר מוקדם יותר...

(ואני יולדת בשערי צדק, וכרגע לא מתכוונת לשנות את זה. הם טובים למצבי כאחת שעברה ניתוח קיסרי, ואני כבר רגילה לשם ואוהבת את המקום - על כל המגרעות שיש שם...)

מתאומת, תסלחי לי על האנונימי, זה רק כי אני לא רוצה להזדהות בניק שלי (אם זה חשוב לך אבוא אלייך לאישי להזדהות).

בתור מישהי שהייתה חלק מהצוות במחלקת יולדות בעי"כ, קרה לי שהערתי ליולדת על הנקה בשכיבה ועל שינה משותפת. זה נובע לא מרצון להציק, זה נובע מרצון לשמירה על בטיחות היולדת והיילוד.
הרי אם חס ושלום משהו היה קורה, היו באים בטענות אל הצוות...

לא אומר שהתקנה הזאת הגיונית או טובה.
צריך להתאים את המיטות שיאפשרו הנקה בשכיבה, ולהחתים על טופס שזה באחריות היולדת.
מרוב שהרפואה מתגוננת, היא לא מצליחה להתקדם הלאה.
תראי מחלקות בבי"ח בחו"ל, שכבר הבינו את הצורך (ועוד, בין השאר כמו חדר לכל יולדת ושלבעל יש מיטה גם, ארוחות לחדר ועוד)

https://www.facebook.com/hanaka.yotam/photos/a.228598763876241.53742.142695892466529/818906728178772/?type=3&theater

אני פשוט יודעת שאני כבר מנוסה ב"ה בהנקה בשכיבה, ועשיתי את זה בבטיחות המרבית - לכן הרשיתי לעצמי "להתעלם" מההוראה הזו.

(ובאמת אחות אחת שראתה אותי עושה כך לא אמרה לי כלום, אבל בבוקר אמרה לי שהיא מדי פעם באה להסתכל לראות מה שלומנו...)

ולגמרי חשתי אותו, למזלי האחות נכנסה קודם לשותפה לחדר אז כבר התעוררתי, ואז היא כבר לא העירה לי כי הייתי ערה (רק ביקשה שאקרא לה בהנקה הבאה ל PKU)
אין ככל שאני מהרהרת על זה יותר, אין על עין כרם.
באסה שאני גרה רחוק.
אבל אולי ללדת בדרך וללכת לשם?
סתםה אני יודעת שזה מסוכן...
כשנגיע לגשר..

ואפילו האחיות ראו אותי כשנשכנסו ואף פעם לא העירו לי..

לק"י

בעצמך באמצע הלילה לקחת את התינוק מהתינוקיה? איך אפשר לדעת מתי? כורזים שם באמצע הלילה?!

בברזילי פשוט הביאו לי אותו לחדר בלילות על פי בקשתי (מראש, שיביאו להניק כשהוא קם), ואני רק החזרתי...

במרבית בתי החולים במידה ואת לא בביות, אין להניק בחדר בלילה, (מפריע לאלו שהחליטו לתת בקבוק או לא להניק לישון לילה שלם) ולכן תבוא אחות לחדר, תעיר אותך לבוא ולהניק את התינוק בחדר הנקה. (שנמצא בחלק מבתי החולים בתינוקיה.)

לק"י

למרות ששם הבנתי שהביות גמיש, ואפשר לעבור ממצב למצב בחופשיות.
בפועל לא יודעת מה...

אולי זה קשור לזה.

מלאה, בת דודתי ילדה שם עכשיו (שבוע שעבר), והדיווחים הם מהשטח...

מחלקת היולדות שלהם לא יפה

אבל שמעתי יותר מאחת שנהנתה שם..

לק"י

 

אני פשוט זוכרת שבאחת הפעמים רציתי לשים את הבן שלי בתינוקיה, כדי לעשות משהו. ואני חושבת שאמרו לי שזה לא השעות של התינוקיה.

לא יודעת באיזה מצב "ביות" הייתי מוגדרת.

ומירב ההתחשבות ביולדת. הם מרכזים את כל הבדיקות השיגרתיות - ליולדת, לתינוק וכו' בזמן קצר.

 

בשערי צדק לעומת זאת, יצאתי ממוטטת רק מלתאם בין זמני הבדיקות, חדר האוכל והתינוקיה.

בתינוקייה. (אם ציינתי שאני מעוניינת בהנקה מלאה).

ולפעמים פשוט באתי בעצמי, כי הרגשתי צורך...

הוא עוד בגודל שיכול להידחק לאיזו פינה שבה לא תרגישי את התנועות שלו, אז כרגע מעקב תנועות לא נותן מידע בעל משמעות.

שהרגשתי ופתאום נחלש/הפסיק ?

היה פעמים שנלחצתי ודאגתי לשכב ולעקוב... הייתי מרגישה חלש חלש לפעמים הליכה יכולה לעזור.
לפעמים היא הייתה כנראה בתנוחה שהיה לי קשה להרגיש. בדיעבד נראה לי שהיה נכון ללכת להבדק. ב"ה שהכל היה בסדר.
בהמשך כבר הכרתי את הסדר שלה שבערך פעם בשבוע יש תנועות חלשות..
ואגב, הייתה לי שיליה קדמית וכנראה בגלל זה היה את המצב הזה מידי פעם. אומרים שהמצב כזה קשה יותר לעקוב אחרי תנועות כי יש תנוחות שבהם לא מרגישים.

אם את דואגת לכי להבדק. זה חשוב ממש

הרגשת כשהעובר היה כנראה בקדמת הבטן, באזור שיש לך בו ''חיישנים', בינתיים הוא עשה מה שעוברים אמורים לעשות מפעם לפעם, וטייל קצת בבטן הגדולה, וכנראה נעצר באזור אחר, מרוחק יותר, שבו אין לך דרך להרגיש את התנועות שלו.

עוד יגיעו ימים שהגודל שלו ימלא את כל חלל הבטן, וכל תנועה תורגש. ובשלב הזה גם תהיה הנחיה על מעקב תנוועות. כי בשלב שהוא כבר גדול, אם את לא מרגישה אותו זה אומר שהוא כנראה לא זז, וזה מדאיג. אבל עוד לא הגעת לשלב הזה.

אם ירגיע אותך- לכי להבדק אבל בלי לחץ...

לכי!בשורות טובות!הלוואי ותיהיה רגועה בשבת

נשמע שאת לא כ"כ בטוחה, ובהיריון כשיש ספק - מיון (לא?).
אולי תסעו כבר עכשיו לאן שתכננתם ותלכי שם למיון?

הוא נפתח עוד כמה דקות...

אם אין מי שיעשה לי אולטרסאונד אז אין בכלל טעם ללכת לשם,

וללכת למיון בבי"ח זה עיכוב של שעות ככה שלא אספיק לנסוע לשבת

אני לבד בבית בעלי והילדים לא בארץ אז זה יהיה באסה רצינית להיות פה לבד.

 

ובאמת ללכת למוקד שם איפה שאני מתארחת זה הכי טוב, השאלה אם זה לא סיכון הדרך, כלומר אם זה בסדר למשוך שעתיים.. זאת השאלה.

 

כרגע אני בכל מקרה מחכה שהמוקד פה אצלנו יפתח

הלוואי והכל יעבור בשלום, ובשבת תהיי עם אנשים שיחבקו אותך (כי נשמע ממש לא כיף להיות לבד).
בשורות טובות!

אני מכירה בכללית שיש מוקד של אחיות לשאלות שכאלה, לא יודעת איך זה בקופות אחרות..

תודה רבה!

נראה לי שההוראות של משרד הבריאות לגבי מוות בעריסה זה מגיל שנה והלאה

מיטה-לחודשים ראשונים. עריסה מיד שרה.
לבגדים-שידת 4-5 מגירות של כתר.
לחתל-אפשר על המיטה/ספה/שטיח... לא צריך שידה.
ממה עוד אתם חוששים?

אפשר גם מדף בארון של ההורים אם יש מקום או לתלות מדף על הקיר כדי לא לתפוס שטח רצפה..
אמבטיה לא חייב בכלל/ לא חייב על רגליים.
אנחנו בילדים הראשונים בבית צפוף השתמשנו בגיגית של הכביסה (הייתה לנו אובלית מספיק גדולה) שהנחנו על השיש במטבח או בתוך האמבטיה. חוסך את המקום שתופסת אמבטיה ייעודית ובטח שתופסות הרגליים

ובכללי לדברים על הרצפה..
מחפשים יותר דברים שאפשר נגיד לתלות מהתקרה/על המיטה..

מחולק לקומות עם פתח בכל קומה. מכירה? אולי יהיה פתרון לבגדים.

אם מישהי יודעת על מרובע כזה אשמח לשמוע
עוד רעיונות יתקבלו בברכה ..
תודה לכל העונות 😘

אז יש כזה מתלה מבד לאחסון נעליים שמחולק לתאים. אולי יותר יתאים לבגדים.

כי רואים את כל הבגדים וזה יוצר עומס בעיניים ובתוך חדר קטן וצפוף זה יוצר תחושת צפיפות יותר גדולה.

שווה להגיע לשם. בול לבגדי תינוק

קניתי ומרוצה

בקופסאות גדולות שנשלפות מתחת לעריסה כמו "מגירות".
בכללי באיקאה יש המון רעיונות מעולים כדאי לראות.
שקיות ואקום לבגדי חורף בקיץ ולהיפך גם חוסך המון מקום.
עוד טיפ טוב, להכין חלק גדול מהצעצועים בעצמך, זה נשמע הזוי אבל זה בדר"כ מחזיק לתקופה של כמה שבועות (חלקם עוד אצלי שנים) וכשמתחיל לשעמם לו בדרכ זה כבר נהרס ואפשר לזרוק במקום שיתפוס מקום.
אני מחליה טיטולים על המיטה ואין לי שידת החתלה, אז 10 טיטולים בערך+חבילת מגבונים+משחת החתלה+צעצוע מעניין אני שמה קבוע בתוך סלסילה מפלסטיק בפינת המיטה.
אמבטיה כמו שאמרו לך בגיגית ואח"כ תולה אותה על הקיר.
זה מה שעולה לי עכשיו בראש..
בהצלחה

אשמח לרעיונות

יש ילדים שאוהבים לשלוף מגבונים מהחבילה, לקחתי קופסת נעליים קטנה, עשיתי לה פתח בחלק העליון (כמו של קופסת טישו) גזרתי בדים ישנים לגודל של 30 סמ על 30 סמ בערך וציירנו עליהם ציורים אני והגדול שיהיו מעניינים. מכניסים אותם לקופסה ושולפים אחד אחד במקום מגבונים, אח"כ אוספים בחזרה ואפשר לשחק שוב. גם הדבקתי בד מצוייר עם דבק פלסטי רגיל כדי לחזק את הקופסה, עד היום 4 שנים היא מחזיקה לא רע.

קונים בד אפור שאפשר להצמיד אליו סקוצ'ים, גזרתי צורות מבריסטולים צבעוניים והצמדתי להם את ה"זכר" שיחבר אותם ללוח, ככה אפשר לשחק בסגנון מה בצשצת למיון צבעים או צורות, אותו הדבר עשיתי עם אותיות. החזיק כמעט שנתיים, אהבו מאוד מגיל שנה וחצי בערך עד גיל 5 כל פעם שנהרס חלק החלפתי בחדש.

רעשנים מכל מיני דברים, אקטימל, דנונה, שמפו, קופסאות תבלינים הם מאוד אוהבים.

חתכתי את החלק התחתון של בקבוק אקונומיקה וחוררתי אותו בשיפוע שמוביל לפקק תליתי אותו על מקל של מטאטא שהעברתי באמצע והנחתי אותו על האבמטיה, הילדים ממלאים מים בפתח הגדול והמים מטפטפים מהחורים הקטנים כמו סוג של משפך, היה משחק אבטיה להיט.

לוקחים גרביים ישנות שאבד להן הזוג ומכינים חיות.

יש עוד, כשאזכר אשתדל להעלות..

לא כדאי להשתמש בבקבוקים של חומרי ניקוי ותרופות וכל דבר שאסור לילדים להתקרב אליהם/לגעת בהם למשחקים שלהם.

שטיפה יסודית ולא משמש למזון, את חושבת שעדיין בעייתי?

ילדים לא מבדילים בין ריק למלא.
מבחינתם זה משחק גם אם יש שם משהו מסוכן.
אם הם הגיעו בטעות- זה עלול להיות מסוכן.

לא חשבתי על זה אבל יש בזה משהו.

אימצתי לי..
לגבי הבקבוקים מעלה רעיון- אפשר לצבוע בספריי וככה זה גם יפה וגם לא נראה כמו הבקבוק המקורי.

בעיקר אהבתי תרעיון של המגבונים זה ולקרוא טישו המשחקים האהובים שלה...

הזמנתי נגר שתלה לי כמה שיותר מדפים על הקירות בחדרי שינה. וזה ממש עוזר גם עם שני תינוקות. 

מלא משחקים, קרמים, מסרקים וכו' אפשר לשים שם. 

 

כשנכנסנו בנינו בוידם צמוד לתקרה ושם אנחנו שמים מלא דברים כמו בגדים לתינוק שהוא כבר לא לובש.

 

בהמשך כשהתינוק גדל אפשר לקנות מיטת קומותיים במקום מיטת יחיד (זה כבר יותר מאוחר).

וגם זה חוסך מקום.

 

וכמו שכבר כתבו טוב לעשות מיון ולהוציא מהבית מה שלא באמת צריכים וסתם תופס מקום.

כיס מבד שתולים על המיטות תינוק. פרקטי מאוד!! לשים כמה הטיטולים, מגבונים וכד'
אני יודעת שיש באיקאה, אני אישית תפרתי אחד

מחפשת דברים בסגנון הזה..
כנראה שאיקאה זה הפתרון

וזה נראה לי לא נוח להחליף ככה טיטול.

לדעתי שידת החתלה ממש נוחה כי לא צריך להתכופף. אולי כדאי לחסוך במקום לדברים אחרים.

במיוחד אחרי לידה, הגב יכול לכאוב יותר, ולהתכופף זה קשה יותר.

אפשר לקנות משטח ששמים על הסורגים של המיטה.

להחליף לתינוק בישיבה על הספה, כשהוא על הברכיים שלי.

עם ילדים קודמים היו לי משטחים מוגבהים להחתלה, כך שאני יכולה להשוות...

או להעלות תמונה גם ממש יעזור! אם מתאים ונוח לך כמובן..

גם אנחנו גרנו בבית פיצפון (יחידת דיור יותר נכון) עד יותר מגיל חצי שנה של התינוקת, ורק עכשיו לפני פסח עברנו ב״ה.

קודם כל להתחיל לעשות כמה שיותר סדר בכל הארונות, ארגזי מצעים, מקומות אחסון (מעל המקרר, ספריה...) לפנות מה שאפשר.

• תאחסני דברים שאת יכולה בוואקום פוך, בגדי חורף.

• אני מחתלת בעיקר על הספה, היה לי שם סוג של סלסלה מאורכת כזאת כמו אדנית עם טיטולים, מגבונים, קרם, משחת החתלה וצעצועים. זה היה נוח נגיש ומסודר.

• אם יש לכם אפשרות להוסיף מדפים לקירות תעשו את זה . קנו סלסלאות יפות ובכל סלסלה שימו סוג בגד אחר (בגדי גוף, מכנסיים, אוברוליים, חולצות, שמלות, סינרים, חיתולי בד, גרביים..) זה יראה טוב ומסודר על המדפים.

• עריסה - תמדדו איך היא נכנסת בחדר, תנסו להשאיר מרחב לעבור.
של יד שרה מאוד קטנה ונוחה להתחלה.

• אנחנו קנינו אמבטיה שמתקפלת זה ממש נוח הדפני יושב מעולה וזה חוסך מקום כי כשמסיימים פשוט מקפלים וזה נהיה שטוח.

• תפנו מקום בארון או בתלייה לחבילה של הטיטולים והמגבונים זה די גבוה ומעצבן לראות את זה באמצע הבית

• משטח פעילות - מכירה את הפזאל הענק הזה מסוג של ספוג? עולה 10 שח במקס סטוק ואפשר להרכיב גודל משטח לפי המקום שיש בבית.

המון בהצלחה!!

כמה זה דחוף להתחיל- זה כבר תלוי בתוצאות של הבדיקות דם שלך.

בכיל אאלט חומצה פולית ברזל ועוד דברים חשובים ומחזקים

מזכיר לי אדיר זיק...

אבל הבנתי שהוא קצת בעייתי
כי הוא אחד מהכינויים של הקב"ה: "אדיר במרום.."
למרות שאני מכירה כמה כאלה...

יש בזה עניין קבלי נוסף שאני לא יודעת אותו במדיוק אבל כך אמרו לי.

שלום פחות בעייתי כי הוא לא רק שם ה' במקורות.

וקשה שזה לא נגמר.. בדרך כלל באמת יש הקלה באמצע..
תהיי חזקה יקירתי! בסוף זה יעבור..

תנסי להקל על עצמך כמה שאפשר. רק מה שממש הכרחי בבית, אולי אפשר לקבל עזרה אפילו בתשלום.

כשאת עם הילדה תנסי לתת לה לשחק לידך כשאת שוכבת על הספה או במיטה. אם היא אוהבת סיפורים אפשר לספר בע״פ. לי זה עבד הרבה פעמים, ואחרי מנוחה קצרה הרגשתי קצת יותר טוב.

באמת לא פשוט לא להיות פנויה לגדולה, שגם היא עדיין תינוקת בעצם, אבל בע״ה התקופה הזו תעבור והיא תקבל אח/ות שזו בעיני המתנה הכי גדולה שיש.

אני כבר בשבוע 39, וההריון הזה (ה4) היה קשה מכולם.
אישפוזים עד שבוע 20, חולשה לא נורמלית, עירויי ברזל. בקיצור, לא תותים.
מה שמנחם אותי זה שתמיד אומרים- הריון קשה, לידה קלה.
מניסיון אני רואה שזה נכון. וגם להתפלל עוזר לי מאוד. וכמובן לזכור
שלפי הצער, השכר.

משחק לילדים,

לדעתי זה יותר שווה מעוגה.. זה משהו שנשאר...

איזה דרגת קרבה האירוח? חברים? קרובי משפחה?

אני בדכ משתדלת להביא עוגה כשלא יוצא אני מביאה משהו לילדים או מתנה למארחת (פרחים עם/בלי אגרטל, קערה יפה, בקבוק יין איכותי..)

לא תמיד יוצא לי להכין עוגה.. אם זה אחות או גיסה או חברה ממש טובה אז אני אתן במתנה לילדים.. ככה לא נראה לי שייך.. במיוחד אם אין לי כזה קשר לילדים..

שאלה חשובה בשביל להבין את התשובות זה גם ההפרש בין השניים הראשונים- אצלי שנתיים+

 

א. אחרי 5 חודשים עלינו על המסלול בתחילת ספטמבר כשהתחילו המסגרות לשניהם.

כשהקטנה הייתה בת שנה בערך התחלתי גם להנות מהמצב. (בסוף ההנקה)

 

ב. הרגשתי מוכנות כשהקטנה הייתה בת כמעט 3.

לנו יש 2 ילדים ב"ה. הקטן בן 10 חודשים ועדיין לא הסתגלתי לשניים..

 

לא חושבת על הריון שלישי כרגע..אולי זה יתחיל כשאתחיל לישון טוב בלילות

 

כל אחת והקצב שלה. זה יבוא מתוכך.

ולתת לכל אחד את המקום שלו. אצלי ההפרדים בן כולם 3-4 שנים. לא חיכתי להרגיש מוכנה... פשוט גם שהיתי מוכנה מנעתי.
( ראיתי חברות שילדו כל שנה מרצון ובסוף קרסו או שהבית נראה בהתאם ולי אישית זה מםריע שיש מדי בלאגן ואין כח)

ממש קשה כי הילד משתעמם לבד בבית.לי יש אחד בן שנה ו10 עכשיו בהריון ואני חושבת שהיה לי יותר קל אם היה לו חבר

חצי שנה בערך (שנתיים הפרש בינהם) ועוד הייתי מוכנה לשלישי רק בגיל שנתיים+++

מזל טוב !!

כמה זמן יש לך אותו?

חברה שלי.

הרתה עם התקן.

לא הוציאו את ההתקן במהלך ההריון. יצא אחרי הלידה.

 

תראי מה יגידו לך שם במיון. בעז"ה בשורות טובות .

 

לא יודעת אם הוציאו או לא, אבל התינוקת שלה נולדה בריאה ויפה, והיום בת 7.

מקווה שזה הריון רצוי בשבילך, ואם לא שתיקשרי בהמשך.

ואין מה לדאוג על ההריון (לפי מה שאני יודעת) פשוט ללכת להוציא.

רק טוב.

משהו ממש דומה.

זה היה בפעם הקודמת שהשתמשתי בתחליב רחצה, שהשבוע מצאתי ולא זכרתי למה החלפתי...

(של הוואי - פרוטאין יוגורט עם תמצית דבש, -אם מעניין מישהי )

מזל שפתחתי את השרשור הזה... זה הביא את התובנה

 

יומקסים לכולן, ושתמיד תמצאו במהירות  את הפתרונות -הכי טובים! 

הריח או הרטיבות.
יכול להיות כל הנקה, ויכול להיות פעם בשבוע.
וכמובן, כשזה גולש מעבר לרפידה.

והן יבשות בדרכ כי הן לי כל כך זליגה של חלב...

אבל אני כן הייתי אומרת במקסימום פעם ביום ולא להשתמש יותר מזה, מצד ההגיינה

זליגה קטנטונת גם ככה נספגת בחזיה.

בתנאים של לחות ומתיקות עלולה להתפתח פטריה. את לא רוצה את זה ...מנסיון כאוב

אני בהמשך החלפתי פעם ביום וזה בדכ היה די נקי.

תסתכלי כמה זה נרטב ולפי זה. סביר שזה ישתנה עם הזמן ובהמשך גם לא תצטרכי.

מתחילים מספיק זמן מראש ומססנים רעשים ואנשים שיכולים להפריע בדיוק כשתהיי פנויה.
כמה שעות לפני מנסים לתכנן מתי ישן ומתי יצטרך אותך.
יש אפשרות אולי שבעלך לא יחזור מאוחר היום חד פעמי?

 

ההכנות למקווה- הזדמנות מצוינות להתחיל לתקתק. גם אני כמוך. ולמדתי לשים לעצמי סטופר ולתקתק בלי להימרח על ההכנות.

כשהתינוק ישן יש זמן לזוגיות... .

בהצלחה 

לא צריך לעשות מקלחת. תשטפי מה שצריך וזהו.

וחוץ מזה, לא צריך להתקלח, אפשר לרחוץ רק חצי גוף תחתון ואפשר אפילו לשפוך קצת מים מקומית בשירותים.
תעשי הכל הכל בצהריים כך שאם יהיה איזה אילוץ מאוחר יותר תהיי כבר "מכוסה". בדיעבד זה בסדר.
ואז בשעה שלפני השקיעה נשאר לך רק לעשות בדיקה טובה נוספת. ושוב, לא בחמש דקות האחרונות!

ושימי אותו לידך בעגלה. ככה את רגועה, זה הכי נוח, לפחות לי.

ביום המקווה בעלך יצטרך לחזור מוקדם, אין ברירה. עכשיו השקיעה מאוחר מאד אז זה לא בעייתי.
יום קודם כדאי כבר לגזור ציפרניים כדי לחסוך זמן.
ובאמת לתקתק.. מקווה שיש לך דף מסודר, אני הכנתי לי:
כמה דברים שצריך לעשות על "יבש" לפני האמבטיה, אח"כ דגשים מה לעשות באמבטיה, בגדול זה לעבור עם מים וסבון על כל הגוף ולחפוף, ואח"כ מה לעשות אחרי.
ולעשות לפי הרשימה בלי לחלום..

בהצלחה!

רשימה זה יכול להיות רעיון טוב וחסכוני בזמן.
יש מצב שאת שולחת רשימה?

צריך לחפש איך אפשר להעביר לך את זה.

בהפסק טהרה לא אמור לקחת הרבה זמן אם מתחילים לנקות את האזור מראש. זאת אומרת הרבה זמן לפני.
בקשר למקוה אני פשוט שמתי את התינוק בסלקל איתי באמבטיה וככה יכלתי לעשות הכל ומקסימום בוכה ישר יכולה לדחוף לו מוצץ או לנענע קלות את הסלקל.
בהצלחה

מספיק לשטוף את המקום, אפשר בישיבה על דופן האמבטיה. לא להפסיד הפסק טהרה בגלל שאין זמן מספיק למקלחת.

דבר שני - את יכולה לעשות במשך היום, כבר עכשיו, אם את חושבת שהדימום נפסק ויכול לצאת נקי.

 

אומנם צריך לעשות הפסק טהרה בטווח של שעתיים וחצי מהשקיעה (זמניות - כלומר מחלקים את אורך שעות היום מזריחה עד שקיעה ל 12 ועושים חשבון זמן של שניים וחצי חלקים כאלה), אבל בדיעבד, אם לא הספקת, יהיה לך הפסק טהרה משעה מוקדמת יותר שאפשר יהיה לסמוך עליו.

יותר מזה - יש פוסקים שסוברים שאישה אחרי לידה אם הצליחה לעשות הפסק טהרה מוקדם יותר במשך היום, והוא יצא נקי, עדיף לא לעשות נסיון נוסף לפני השקיעה, אלא לסמוך על הפסק הטהרה המוקדם.

 

וגם, אם בכל זאת מנסים שוב לפני השקיעה, וההפסק הזה יוצא לא נקי, בניגוד לזה שנעשה מוקדם יותר, אפשר בשאלת רב להתיר לסמוך על הראשון, ולתלות את המראה בהפסק השני בפצע או תפרים אחרי לידה.

 

מוך דחוק צריך לעשות בין השמשות, אבל בדרך כלל מתירים לוותר עליו לאישה אחרי לידה.

תשאלי את הרב שלכם. כי מוך דחוק עלול לפצוע את המקום ולסבך בשאלות הלכתיות.

 

לגבי התארגנות למקווה, כבר יכתבו לך כאן, אני הארכתי מספיק .

מזל טוב ובהצלחה.

כדאי לדבר עם הרב מראש.
אם את מרגישה יובש והבדיקה קשה ולא נעימה אז רוב הסיכויים שעדיף לא לעשות מוך דחוק, הוא רק יסבך.

להיכנס למקלחת אחרי שהוא אכל, הוחלף, ואמור להיות עייף ורגוע.

ולהיות במודעות שגם אם הוא בוכה- אף אחד לא נמס מדמעות..

הכי הרבה קצת מציק הרעש.
הוא מוגן ולא אמור לקרות לו שום דבר במשך הזמן שאת מתארגנת.

חסר לו משהו, אז הוא בוכה. זה לא ילד שיכול לעשות מניפולציות, זה תינוק!!!

 

 

עשיתי כעצתכן וניצלתי את זה שהוא ישן ועשיתי עכשיו בדיקה...

ונראה לי שפצעתי את עצמי אוף!

אם אני יעשה הפסק לפני שקיעה והוא יצא נקי - אני צריכה לשמור גם את העד מעכשיו?

ותכתבי על העד בפינה בעט דיו את השעה והיום.

 

בעיקרון, העד של לפני השקיעה, אם הוא נקי, הוא קובע.

אבל אם לא, והרגשת שפצעת את עצמך, יכול להיות שאפשר להתיר גם את העד הזה של עכשיו, וגם את העד הבא של לפני השקיעה.

 

על הכל תשאלי רב.

אולי תשאלי מעכשיו אם את יכולה למרוח את העד בקרם או במים כדי שלא תפצעי. יש פוסקים חשובים שמתירים לעשות ככה.

את העד.

וגם לא לעשות מליון נסיונות סתם פוצע.

תשאלי רב מראש כמה בדיקות תצטרכי, מוך דחוק כנראה בטוח לא, ובקשר למס, הבדיקות זה תלוי ברב הפוסק, לא תפסידי, זה בטוח.

בהצלחחחחה! זה עובר בסוף! (אם אני הצלחתי בסוף....אז....)

זה לא הוראה שמותרת באופן גורף לכל הדיעות.

אם הבנתי נכון את האנונימית שחיוך גדול הגיבה לה, אבל חיוך גדול כתבה לשאול רב רק על מספר הבדיקות, לא על להרטיב עד, לכן הדגשתי שלא אוטומטית זה מותר, אלא צריך לשאול.

אבל כנראה לא הייתי ברורה.

(יש לי קצת דיסלקציה..., כנראה חלק מהדמנציה של אחרי לידה...)

ולפני ההפסק מספיק לשטוף עם היד

 

כמו שאת הולכת לשירותים ככה את יכולה גם להכנס לשירותים לעשות את ההפסק

לא יקרה לתינוק כלום

 

ההכנה למקווה זה באמת יותר זמן, אז אם הוא ישן בסלקל את יכולה להכניס אותו עם הסלקל איתך לחדר אמבטיה

או למצוא מישהי שתשמור עליו

 

גם לגבי ההכנה למקוה - אם את רואה שהוא נרדם לך בצהריים או משו כזה את יכולה לנצל את זה ולעשות אז את האמבטיה הרצינית ובמקוה מקלחת קצרצרה לפני שאת טובלת

 

איך מסתדרים כשרוצים להיות ביחד - זה כבר לוגיסטיקה שלומדים עם החיים, בהתחלה קצת מסובך ובמשך הזמן מתרגלים ולומדים..

 

בהצלחה! והרבה מזל טוב.

 

שטיפה+בדיקה 5-7 דקות
אולי קצת יותר אם זה הקצב שלך

לא חייב בדיוק בדיוק בזמן ממש מוגדר יש איזה טווח סביר לעשות בדיקה ובתוכו סביר להניח שתמצאי 5-10דקות פנויות

אל תשאירי לדקה באחרונה שלא יהיה בלחץ.

בהכנות לטבילה- שהבעל יגיע
או בייביסיטר או משפחה

ו..אם בוכה אח''כ?

קורה ויקרה עוד עשרות פעמים בהמשך החיים
ילדים הם לא מכונה..
מה עושים?
הממ..מתבאסים רגע לוקחים אויר ומבינים שככה זה
וכן לפעמים הוא יבכה לרגע אחד או שניים ...מה לעשות..

אז מקסימום תחכי עוד יום

 

אם הדימום באמת נגמר אז אני לא מבינה למה צריך לעשות מקלחת ולשטוף היטב וכו'

תתקלחי בערב כרגיל, תשטפי עם הטוש את המקום ולמחרת תעשי הפסק

אם  הדימום באמת נפסק אז אין צורך במקלחת בדיוק בזמן שלפני הבדיקה

 

בהכנות למקווה תעשי בשלבים. כל פעם שהוא ישן או רגוע תעשי משהו אחד, ככה  במשך כל היום

ולמקלחת האחרונה תבקשי שבעלך יהיה בבית וישגיח עליו בשעה הזאת

הרחיצה יכולה להיות סמלית בלבד (כגון לשפוך על האזור מספל בשירותים) ולא צמודה להפסק עצמו.

 

לא שטיפה פנימית. ק לרחוץ מבחוץ שאריות שעלולות להכתים את הפסק.

למה להפסיד יום בטהרה? שוטפים את המקום, או אפילו מגבונים אם אין זמן, או נמצאים בדרך (מי שלא רגישה ומתאים לה).

זה נשמע טפשי, אבל מכיוון שיש את המנהג לרחוץ לפני אז אם לא מסתדר אפשר לרחוץ סתם בבוקר גם אם עוד לא ברור שהדימום נגמר.

רק מסבירה שיש רחיצה בשביל להצליח בהפסק ויש רחיצה בשביל לצאת ידי חובה..

מקלחת זה בגדר המלצה

ממליצה לעשות את רוב ההכנות בלילה קודם כשבעלך בבית, את יכולה אםילו חשבת באמבטיה ערב קודם ואז ביום של הטבילה זה לא יקח הרבה זמן, וברגע שהתינוק נרדם את מתארגנת ציק צק....

לעשות הפסק ליתר ביטחון בזמן שישן במהלך היום, גם אם לא סמוך לשקיעה, כך שאם לא תספיקי לקראת שקיעה יהיה לך על מה לסמוך.
לגבי טבילה, זה באמת לא פשוט להתארגן כשאת לבד עם תינוק, אבל חלק ניכר מההכנות אפשר לעשות יום קודם (אפילו כמעט הכל, מקסימום עוברים בקטנה למחרת וזה כבק הרבה יותר קל), לגזור ציפורניים את יכולה אפילו יומיים קודם כי לוקח להם 3 ימים להתחיל לגדול חזרה, בקיצור, תבררי מה אפשר להקדים למהלך ה 7 נקיים, ותחלקי לך את ההכנות ליומיים שלושה שלפני המקווה לפי מה שמותר, כך שתוכלי לעשות את זה בזמנים שבעלך כן נמצא או שהתינוק ישן.

לגבי איך אפשר להיות בלילה כשיש תינוק? אין ברירה אלא לסמוך על זמן שאת יודעת שאמור לישון, כמובן כדאי אחרי שאכל ומיד כשנרדם כדי לדעת שיהיה לכם יותר סיכויים לזמן שקט ממנו, מקסימום אם יבכה קצת לא יקרה לו כלום עד שמישהו מכם יוכל לגשת אליו.

בהצלחה!

פשוט משום מה לא הצלחתי להתחבר אז פתחתי חשבון בשם חדש..

אני לא הכתובת.
מקווה שתמצאי מישהי

אולי היא חוותה משהו לא נעים (לא להיבהל - מספיק שהחליפו לא בעדינות) ונשארה עם חרדה?

 

כשהבן שלי היה בן 7 חוד', בייביסיטר מדדה לו חום בפי הטבעת.

בלילה הוא התעורר בצרחות אימים והחזיק את המקום. בקושי הצלחנו להרגיע אותו.

 

אולי משהו בכיוון.

או תולעים.
אלו שני הכיוונים שאני הייתי בודקת..
רפואה שלימה!!

בגיל הזה באמת כבר מתחיל להציק להם החומר המלאכותי של החיתול,

אולי תנסי כשמזג האוויר טוב, לתת לה להסתובב עם מכנסיים ללא טיטול ותראי אם יש שיפור.

גם אפשר לנסות לתת לה לשבת הרבה באמבטיה ולבדוק אם כשאת מוציאה אותה יש שיפור (נניח אפשר לספר לה סיפור כשהיא עטופה במגבת) ולאחר מכן לבדוק אם כששמים לה שוב חיתול יש את אותם תופעות כמו בעת החלפה-

אם זה דלקת או תולעים כנראה שעדיין יציק לה ועם זה זיעה וכד' אז לא יציק לה.

 

תרגישו טוב!

דלקת בשתן לבת השנתיים שלי. מסכנה התלוננה בערך שבוע שכואב לה אבל לא הייתה שום אדמומיות רק כשכבר עלה לה החום הלכנו לבדוק.

ולהתייעץ עם איש מקצוע.
כי זה אומנם דיי פרנואידי מצידי אבל הייתי בודקת שהיא לא חוותה איזו הטרדה.
סליחה אם אני מלחיצה אבל זה מה שהייתי עושה.

להוריד טיטול שמציק לה

לפעמים הייתי ניראת חודש חמישי...
ועכשיו בשביעי יש אומרים שאני ניראת שישי...
הכל יכול להיות...
הריון זה לא מתמטיקה... (:
בהצלחה! שהכל ילך בקלות ובשמחה.