פורום הריון ולידה (עמוד 4052)

שמצאו שאמהות בהריון עם בנות היו פגיעות יותר מבחינה חיסונית מאשר נשים בהריון עם בנים. אבל זה מחקר אחד..

אם את באמת רוצה לחקור את הנושא תכתבי באתר pubmed מילים באנגלית שקשורות ותראי אם יש מאמרים בנושא..

אצל הבן שלי נידבקתי בווירוסים חופשי ואצל הבת בכלום ב"ה ואני עובדת במעון!!

ובהריון הרביעי היו בחילות ואמרתי להן שזה כנראה בת וכך היה...

אמא שלי טוענת שקיימים הבדלים (לא לכולן הריון של בת מאתגר יותר. יש כאלה שדווקא הבנים... אבל שיש הבדל)

 

בכל מקרה את כבר ממש בסוף הבחילות! שיעבור במהרה

אצל הבנים היתי חלשה יותר ועייפה בצורה שאי אפשר להסתיר, עד שחברותי בעבודה הבינו שאני בהריון, בלי שאומר זאת, אצל הבנות ,היו לי בחילות והיתי עייפה בשליש הראשון , אבל פחות, אם הלכתי לישון בשמונה, תפקדתי כמעט רגיל למחורת ואף אחד בעבודה לא ניחש שאני בהריון , עד שהתחילו לראות בטן.

מה שהשפיע על השוני בין ההריונות היה הגיל, המשקל, המצב הבריאותי הכללי...

ההריון הראשון של בן
ועכשיו בהריון שני של בת,
ומצב הבחילות והקאות היה יותר קשה עם הבן..

אבל שמעתי כבר בעבר על זה שהריון או לידה (לא זוכרת) של בנות יותר קשה.. אין לי מקור או משהו..

לגבי הבחילות - לי דווקא עם כל היריון כמות ההקאות ירדה. (הבחילות עצמן נראה לי פחות או יותר באותה רמה). והן הפסיקו באותו שלב של ההיריון.

אחרי כמה הריונות של בנים שהיו סבירים, הגיע ב"ה הריון של בת והוא היה הרבה הרבה יותר מאתגר. היה לי איזה שבוע של לא לצאת מהמיטה
העיקר בידיים מלאות בע"ה🙏

היה קשה הרבה יותר אבל לדעתי זה כי זה היה הריון ראשון

בהריון ראשון של בת בחילות כל ההריון .
בהריון שני גם של בת בחילות בשליש הראשון בלבד ,וכל ההריון דבש.
בהריוןשלישי ורבעי בנים בחילות רק בשליש הראשון ואחכ הרבה תאבון ...
הריון חמישי בן בחילה מתחילתו ועד סופו.

בחורף- הכי קל
בקיץ- הכי קשה.

לעומת ההריון הקודם שנגמר בשיא הקיץ והייתי בלון מהלך!

הריונות של בנים- השערות בידיים הפכו כהות יותר
היה צריך פעם ב להוריד שערות ברגליים
הפטמות היו בגוון מעט חום
מצב רוח יותר לוחמני ואגרסיבי

הריון של בת-
מצב רוח יותר נשי- בכיינות וכו
חא צריך בכלל להוריד שערות ברגליים כל ההריון
פטמות יותר ורדרדות

בחילות וצרבות אותו דבר

בינתיים לפי הסימנים הללו מזהה את מין העובר מהתחלה

ילדתי לפני כחודש בת.. והיא באה אחרי שני הבנים. 
ההיריון עם הבנים היו קלים מאוד ועם הבת סבלתי מלאא 
הקאות, בחילות וחולשה נוראית.. 
ה' סידר לי שלא אעבוד השנה.. בתפקידי אני מורה ..
ומזל כי ההיריון היה מעייף מאוד.. לא יודעת עד כמה הייתי מסוגלת לעבוד במצב כזה. 

אבל אצל הבנים עליתי יותר במשקל והם גם נולדו גדולים יותר. למרות שחיצונית דווקא אצל הבנים כולם אמרו לי שהבטן שלי ממש קטנה ולא שמו לב שאני בהריון עד שלב מאוחר

אצלי למשל ,

בבנים היה לי פס חוצה מהפופיק למפשעה , בהריון הנוכחי ..אין פס ו90% שזוהי בת.

בחילות והקאות ברוך ה' בכל הריון והריון היה לי  אבל זה עובר ושוכחים די מהר...

 

אין עוד תופעות מיוחדות מלבד הפס אולי ושלפעמים יש לי חצ'קונים בפנים , אבל זה יכול להיות מכל מיני סיבות ..

 

 

העיקר שנלד בבריאות בידיים מלאות זרע חי וקיימא ...

 

לא דתיה אבל עובדת הרבה עם דתיים וחרדים.
עזרה לנו מאד מאד!!
(לא האמנתי בתחילת הטיפול שאי פעם אהנה מהעניין ולא להאמין איזו כברת דרך עברתי אצלה!)

מופיע איקס למטה תבררי לשם וזה נעלם

פרסומות - לגרור למטה/הצידה וזה אמור להעלם
ובנוסף זו הדרך של האתר להתפרנס
לא נוח אבל זה מה שהם בחרו


חיפוש- לא היה מקום מבחינה גרפית, עובדים על זה ואולי יכניסו את זה חזרה *אולי*


בנוסף- יש פורום במיוחד לשאלות כאלה
פורום משוב - טכני

וכמו שכתבו- יש פורום לשאלות האלו

זו בדיקה שכל רופא אחראי מבקש שתהיה לפני הליכים לטיפולים בפוריות.
מה שכן, יש רופאים שמבקשים את זה בשלבים שונים, תלוי לפי "רמת" הטיפול. לפני ivf, לדוגמא, אף בית חולים לא יתן לעבור את הטיפול לפני שיש את הבדיקה הזו.

טיפולי פוריות כרוכים בנטילת הורמונים רבים, העלולים להוות סיכון נוסף לנשים שיש להם ממצאים בשד (גם אם לא סרטניים).

ולפותחת- בטח שיש נשים כירורגיות שד, פשוט התורים אליהן ארוכים מאוד בד"כ. תעשי את השיקולים האם את מעדיפה להמתין את כל הזמן עד לבדיקה. אני עשיתי אצל רופא גבר, ולמעט מבוכה קלה, סה"כ זה עבר והיה יחסית מהיר...
לחילופין, יכול להיות שכן יתנו לך כבר להתחיל ולקבוע תור במרפאות פוריות אם תבקשי ותאמרי שיש לך תור בהמשך.

חזקות עם פרוגסטרון... אז עושים בדיקת שד לראות שאין חס וחלילה גושים...

תעשי חיפוש כאן בפורום המליצו בעבר.

אני נסעתי לעיר אחרת כי בעיר שלי היה גבר...

זה בדיקה "קצת" מביכה אז ברור שללכת רק לאישה!!!!

אני בקופה אחרת, אבל תבררי במוקד איפה יש אישה שמקבלת. (היא היתה מעולה)

הם התקשרומאלי ואמרו לי שעוד יומיים יש תור פנוי ונכנסתי זה בדיקה ידנית של דרה וחצי. ואת נכנסת בן תורים לאיזה רופה דיש.... לי היה בן.... לא ככ נעים אבל תחשבי שהוא עושה את זה למלא נשים ביום אז...
בהצלחה.

בירושלים יש את ד"ר ענת גלוברמן.
היא כירורגית לפני ההגדרה שלה בתחום העיסוק, אני לא יודעת אם כל כירורג רלוונטי.
יש לה תורים יחסית קרובים, היא מקבלת בכמה מקומות בירושלים. אם אין בגוש דן רופאה הייתי אומרת שתסעי לפה. כי היא כל כך נחמדה ונעימה, הבדיקה אצלה כמעט כיף.. ואילו אצל רופא גבר זה נשמע לי מבוכה שלא מהעולם הזה..

את מודעת לשאר הדברים ברשימה?
רשימת הדרישות שאני קיבלתי לצורך קביעת תור לפוריות:
פרופיל הורמונלי מחצי שנה אחרונה
בדיקת שד משנה אחרונה
אולטרסאונד משלושה חודשים אחרונים - לא בטוחה בטווח
הפניה מרופא הנשים
בדיקת פאפ משנה וחצי או שנה אחרונה, לא זוכרת.

כן, ראיתי את רשימת הבדיקות....אצלי גם יש מעקב זקיקים מהתקופה האחרונה ועוד כמה בדיקות דם....
אבל אצל איזה רופא קובעים תור? כל רופא כירורג או צריך התמחות מסוימת?

הרבה יותר נעים.

וכן, חכיתי כמה שבועות לתור.

זו בדיקה שכרוכה במישוש, אותי זה יותר הרתיע מבדיקת וגניליות. (ואני ממש לא מההיסטריות. הייתי אצל רופאים גברים גניקולוגים כשזה היה הכרחי) .

אני בכללית אז לא יכולה להמליץ לך.

מי שבכללית ממליצה על ד"ר הדר טל בשערי צדק וד"ר חני ברלב במרפאה בבני ברק.
שתיהן עדינות ומקסימות.

אני עברתי את הבדיקה הזאת בגיל 15 אצל רופא גבר, ואפילו לא ידעתי מראש מה הוא מתכוון לעשות, רק כשנכנסתי הוא הסביר לי.

לא נעים לא נורא,
אם יש אפשרות לאישה מה טוב, אבל אם לא אז זה לא סוף העולם, לא צריך להפוך עולמות או להיכנס להיסטריה
רק כדאי מאוד שמישהי תיכנס איתך, אם אין את מי להביא אז אפשר לבקש מאחות שתיכנס איתך, היא לא חייבת להסתכל.

העיקר הבריאות ובשורות טובות

שכחתי את השם שלה, תבדקי באתר או באפליקציה והיא תופיע שם.

לפני חודש וחצי עברתי הפלה עם ציטוטק, כשהעובר היה בגודל של שבוע 6.

 

מה את רוצה לדעת?

כמה זמן צריך להשאר בבי"ח?

תוך כמה זמן מתחיל הדימום? 

מה עובר על כל הגוף? והנפש? וכמה כדורים צריך לקחת? ומתי משתחררים? ואיך עוקבים אח"כ?

סליחה על ההפגזה.... אשמח לכל מידע שיש לך.

תודה (אני כנראה בערך בשבוע 7)

הריון צעיר (כמו שלך, בניגוד למי שכתבה על שבוע 15) זה הליך יותר פשוט בדרך כלל. לא בהכרח באשפוז (לי נתנו באשפוז יום ושלחו הביתה) יכול להיות שהשתנה הפרוטוקול מאז שאני קיבלתי לפני כמה שנים אבל בזמני נתנו צאנס לשתי מנות בהפרש של יומיים (לא זוכרת כמה כדורים כל מנה) וכשזה לא עזר עשו גרידה...
בשורות טובות ובהצלחה!
שיעבור בקלות בעזרת השם!

נותנים את הכדורים באישפוז - 2 כדורים דרך הנרתיק, נשארתי אחרי הכדורים בערך 20 דקות כדי לראות שהכל בסדר ואז שוחררתי הביתה ל3 ימים.

הדימום התחיל כמה שעות אח"כ, בערך 3-4 שעות.

דימום חזק עם כאבים כמו של מחזור, קצת יותר חזקים.

ביום שלישי הגעתי לביקורת לבדוק שהכל יצא. נשארו קצת שאריות אז נתנו עוד כדורים 2 כדורים הפעם דרך הפה(הבנתי שזה לא היה רגיל כנראה תלוי ברופא) ושיחררו הביתה.

ב"ה לא הייתי צריכה לעבור גרידה...

אחרי שבוע הגעתי לביקורת שוב ואמרו לי להגיע לביקורת נוספת אחרי הווסת הראשונה ובנתיים למנוע.

הפסק הצלחתי לעשות רק אחרי שבועיים ויומיים.

 

מבחינה נפשית היה קשה ממש, במיוחד שזה היה הריון ראשון..

היו מצבי רוח והתקפי בכי לא ברורים..

 

לגבי הביקורות, הן נעשות ע"י אולטרסאונד נרתיקי בודקים שהכל יצא והחצוצרות תקינות.

 

מקווה שנתתי לך את כל התשובות...

שיהיה המון ב"הצלחה ורפואה שלמה ותזכי בקרוב זרע של קיימא בשמחה..

הגעתי למיון עם דימום חריג

עשו לי בדיקות,באולטרסאונד לא ראו שנשאר עובר בשק

נתנו לי כמובן אופציה של גרידה שלא רציתי,כי פחדתי (יש לזה יותר השלכות ולשבוע בו הייתי ציטוטק זה בסדר גמור!)

בקיצור נתנו לי אולי איזה 2-3 כדורים בפי הטבעת. ושוחררתי לאחר שעה.

אמרו לי לבוא שוב להבדק לאחר כמה ימים כדי לראות שלא נשאר כלום ברחם וכמובן לעקוב אחר הבטא שתרד למתחת לחמש.

 

הגוף פשוט מוציא את כל מה שהוא צבר בשבעה שבועות. זה פשוט מחזור עם כאבי מחזור קצת יותר קשים.

הנפש כמובן כואבת, כי בכל זאת אחרי הציפיה לקבל דבר כזה זאת אכזבה מאוד גדולה!!

הגעתי שלושה ימים אחרי שנתנו לי את הכדורים ובאמת אמרו לי שהרחם מתרוקן והכל בסדר.

 

ברכה, הצלחה ורק בשורות טובות אמן!!

הפחידו אותי שזה עושה כאבי תופת ודימום מהסרטים.

אצלי זה עשה פשוט - צירי לידה. כיוון שצירי לידה אני מכירה, ולא מחשיבה ככאבי תופת, גם את אלה לא החשבתי כך.

האמת, קיווותי להם, רציתי שיתחזקו עוד ויעשו את העבודה. אפשר לומר ששמחתי לקראתם, בתוך כל העצב - שמחתי שהגוף שלי מתקדם לקראת הפרידה ההכרחית...

אבל הוא לא ממש התקדם, ועבר ככה יום ועוד יום. וכיוון שהייתי מאושפזת ורחוקה מהילדים, וכיוון שהייתי גם בצום רוב הזמן לקראת גרידה, באיזה שהוא שלב נשברתי וביקשתי מאוד להפסיק עם הציטוטק ולעבור לגרידה.

הצירים לא הובילו לפתיחה (וגם דימום לא היה), אבל הם כן ריככו מאוד את צוואר הרחם, והפכו את הגרידה לפעולה פחות פולשנית עבור הגוף, כך שאני לא מסתכלת על היומיים של הציטוטק כבזבוז זמן.

אם יש עוד שאלות, תרגישי חופשי.

הרבה הצלחה לך יקרה.

באיזה שבוע היית?

מבחינתי הייתי בשבוע 17, אבל העובר נעצר בשבוע 15...

(מבחינת תהליך הלידה, הגיל של העובר הוא הנתון המשמעותי, גם אם ההריון עוד לכאורה נמשך שבועיים אחרי שהוא הפסיק להתפתח).

הריון ראשון, עובר שתואם לשבוע 6,

התלבטתי מאוד עם גרידה או ציטוטק (לא סיפרנו לאף אחד ולא היה לי עם מי להתייעץ, אז הסתכלתי באינטרנט ולכן אני כותבת לך, כי יש מלא סיפורים מפחידים אבל זה לא נכון)

אצלי, הרופא נתן את הכדורים (2 לנרתיק) ואחרי כשלוש שעות התחיל דימום של מחזור, לי אף פעם אין כאבי מחזור וזה עשה לי כאבי מחזור, אבל ממש לא נורא...

אחרי יום חזרתי לרופא לבדוק אם הכל יצא, נשאר קצת, אז הוא נתן לי עוד שניים, ואז נראה לי שאחרי שבועיים הייתה ביקורת (אבל אני לא זוכרת) ואמרו לי לחכות עד המחזור הבא לוודא שהכל יצא..

עבר בשלום!

עדיף מגרידה, בטח בהריון ראשון,

מצטרפת למי שאמרה שלוקח שבועיים ומשהו לעשות הפסק, וזו אכן תקופה קשה...

בהצלחה!  

יש שלב ביניים, שבוע 4-6 להריון (לפעמים גם מתמשך לשבוע 7), שבו לא רואים דופק עדיין אז האינדיקציות לתקינות ההריון הם:

1. עליית בטא בקצב רצוי (הכפלה כל יומיים)

2. בדיקת אולטראסאונד לראות שיש שק ושהוא ממוקם ברחם ולא בחצוצרה.

 

כמובן שהמדדים האלה לא מבטיחים שום דבר וחצי דבר לגבי המשך ההריון, גם בחודש תשיעי יש עוברים שמפסיק להם הדופק

אבל זה הכלים שיש בשלב הזה, וכרגע זה מה שיחשב תקין.

 

אם אחרי שבוע 7-8 לא רואים דופק, אז או שהיה ביוץ מאוחר או שיש בעיה...

 

בהצלחה ובשורות טובות!

אם ההמוגלובין שלך תקין זה בסדר גמור לא לקחת ברזל שבוע
אם כן חשוב שתקחי תחפשי באינטרנט איזה עוד שמות יש לו ותראי אם מופיע ברשימה
אם לא תמצאי ברשימה את יכןלה לראות איזה ברזל כן מופיע ולקחת אותו באותו שבוע
אם חשוב דווקא זה וזה לא מופיע אז שמעתי פעם מרב שאפשר לקנות קפסולות כמו של תרופות ולהכניס בפנים ואז מותר לבלוע גם בלי הכשר לפסח. תשאלי על זה רב.
בהצלחה!

כשרות תוספי תזונה וצמחי מרפא לפסח - מרכז הוליסטי מעט צרי

מקווה שייפתח. זה קישור לכתבה/מידע על תוספי תזונה והאם כשרים לפסח או לא. היא מלפני כמה שנים, כך שלא בטוחה כמה היא מעודכנת ואם רלוונטית למה ששאלת.. אבל שיהיה

זה מניעה טבעית אבל לא לסמוך על זה.
כשתקבלי מחזור זה אחרי שכבר היה הביוץ... כלומר היה כבר פוטנציאל להכנס להריון.
אז בעצם את לא יודעת מתי המניעה הטבעית מגמרת עד שתקבלי מחזור או שתגלי שאת שוב בהריון בלי לקבל מחזור...

מומלץ לחכות כמה זמן לפני שנכנסים שוב להיריון (ההמלצות הרפואיות נעות בין עשרה חודשים לשנתיים, נדמה לי. הגישה הרווחת, לפי מה שהבנתי, היא להמתין שנה).

מכיוון שזו הייתה אצלך לידה ראשונה, אולי אפשר להכין את הפירינאום לפני הלידה הבאה כמו שמתכוננים ללידה ראשונה.

אם הקיסרי היה בגלל גודל העובר - אז מן הסתם כדאי יהיה לשים לב להערכת המשקל של העובר הבא, ואם מלחיצים אותך - לפנות לרופאים מומחים ורגועים בתחום.

אני ממליצה גם לקחת דולה בלידה הבאה בע"ה.

(אני לא מומחית בנושא, אבל עברתי לידת לנל"ק אחת).

בהצלחה!

על דולה שלקחת וטובה לויב"ק?

אולי בפרטי.

תודה 

(הדולה שלי לא לוקחת בעיקרון יולדות חדשות).

ממליצה להצטרף לקבוצה 'לנל"ק ישראל', יש שם הרבה נשים שעברו ויב"ק ויוכלו לייעץ לך מניסיונן.

ולעשותהכנה גופנית ורגשית לקראת הלידה הבאה
לקחת דולה מומלץ מאד בלידת ויב''ק
הרבה תנועתיות לדחות לקיחת אפידורל או בכלל לא לקחת
זה בקצרה
אם תרצי הרחבה מוזמנת לדבר איתי

בגדול אין דברים מיוחדים, חוץ מלחכות שנה אחרי הניתוח לפני הריון הבא. מניחה שבהריון הבא בעז"ה יעקבו לך הרבה על המשקל של העובר בגלל הסיבה של הניתוח הנוכחי, ושמים גם לב שהשליה לא משתרשת על איזור הצלקת אבל חוץ מזה בדר"כ מהלך הריון אמור להיות רגיל. לפעמים קצת יותר צריכים להתאמץ באולטרסאונדים כי הצלקת מפריעה לראות.
לקראת הלידה הבאה בעז"ה כדאי להתכונן כמו ללידה ראשונה מבחינת הכנת הפרינאום וההתמודדות עם צירים, וגם כדאי לדעת שברוב בתי החולים תצטרכי להיות מחוברת למוניטור כל מהלך הלידה כדי לעקוב אחרי הצירים שהם לא חזקים מדי ומסוכנים לרחם, מה שאומר שאין לך כ"כ דרך להתמודד עם הצירים בדרכים טבעיות כמו תנועה ומקלחת. לכן אני גם לא מסכימה עם שלומית דולה לשלול אפידורל, כי אין לך הרבה מה לעשות עם הצירים כשאת חייבת לשכב במיטה וגם מה שדולה יכולה לעשות דיי מוגבל. ( והייתה איתי דולה).
אומרים שלבתי חולים דתיים יש יותר מודעות לכך שאשה רוצה ללדת עוד הרבה בעז"ה ולכן יתאמצו יותר לאפשר לך לידה רגילה אחרי ניתוח, אבל נראה לי שבכל בית חולים יתנו לך לנסות אם מהלך ההריון תקין.
עוד דבר- בגלל שהרחם מצולקת, מסוכן לגרום לה לצירים חזקים מדי ולכן בדר"כ ימנעו מלתת לך זירוז בלידה שעלול לגרום לזה.
כתבתי את כל זה כי ביקשת, אבל בעיני תני לעצמך לנוח ולהיות בנחת עד שנה מהניתוח, ובעז"ה כשההריון הבא יתקדם זה יהיה הזמן להתכונן גם ללידה הבאה בנחת ובטוב. הרבה בריאות!!

משער זה מפחד.. זו פעם ראשונה שהיא אמורה לעשות וכנראה שזה נובע מפחד.

עצם זה שהיא תספר לך ותיווכח שאתה קשוב ואוהד, יכול להקל עליה ולהפוך את זה לפשוט יותר בשבילה.

בהצלחה, ובשורות טובות!

אז חוץ מהקשבה נקייה, שזה העיקר, והמון אמפתיה ותמיכה - אם היא תרצה גם עצות - אני ממליצה לה בחום להציץ בקישור הזה ובעיקר בתשובה המעולה שניתנה שם בדיוק אתמול, הודעה אחרונה כשמגלגלים את הדף עד למטה.

היא לא רוצה לעשות בדיקת דם ואתה *משער*

תפתח איתה שיחה, תשבו, תדברו

 

לעולם אל תבנה על השערות!! 

 

ולגבי האיחור - בדר"כ יש לה מחזור סדיר? אם כן ובדיקה ביתית שלילית אז צריך ללכת לרופאה. 

אם תמיד יש לה מחזור לא סדיר - תדברו על זה. 

יש לכם ילדים? אתם מתכננים הריון? מחכים הרבה זמן/קצת זמן? זה מאד משנה את התמונה..

 

אני בחיים לא עשיתי בדיקות דם באיחור מחזור. גם אם היה איחור גדול.

אין לי כח להידקר סתם. רק כשחייבים ממש

פשוט חיכיתי או שבסוף הגיע המחזור או ההריון

וגם כשראיתי שיש בדיקת הריון חיובית לא רצתי לבדיקות דם. קודם הלכתי לרופא נשים לראות שיש דופק ואז עשיתי כי הרופא נותן הפניה לראות ברזל וכו שזה חשוב

למה לא?

כנראה מפחדת מהלא נודע ..

ואין לה כוח שמשם זה ימשך לבדיקות נוספות ,

תתדבר איתה בנועם שמה שלא יהיה אתה לצידה וכו...

בלי שבדקת, איך ידעת להגיע אם לאולטרסאונד לראות דופק?

ראית שהפותח כתב שכבר מעל חודשיים אי-ודאות? במצב כזה היית פשוט מגיעה לרופא נשים בלי לדעת בוודאות אם את בהריון?

חודשים זה נראה לי בסדר. מעל שלושה אולי זה מתחיל להחשיד . כי אולי יש בעיה אחרת לא קשור להריון

גם תלוי אם יש לה מחזור מסודר או לא

כן, היו פעמים שהיה איחור של חודשים.  וכתבתי שחיכיתי. חיכיתי ז"א בלי לחץ ולרוץ לבדיקות דם או רופא

אם הייתה בדיקת הריון חיובי-אז קבעתי תור לרופא לראות דופק בשבוע 8-10 ועד אז לא עשיתי בדיקת דם לאשר.

אם לא הייתה בדיקת הריון חיובית אלא שלילית- והיו מלא מלא שליליות -בסוף המחזור הגיע

יכול להיות איחור בגלל לחץ וכו.

פעם אחת שהיה איחור גדול באמת הלכתי לרופא נשים. העדפתי שיעשה אולטרסאונד ולא לעשות בדיקת דם. והיה שלילי והמחזור הגיע אחרי שבוע. כך שסתם גם הלכתי לרופא נשים

זה כן דורש בדיקה.

צריך להסביר לה בעדינות ובסבלנות שמדובר בדקירה קטנה ושזה לטובתה, להתיר את הספקות והדאגות.

ושהמון ילדים ותינוקות קטנים גם עוברים את זה.

רק בדיקת הריון ביתית
שונאתתתת להידקר
מספיק מתי שחייבים

אם זה מה שהיה לנו אז זה הצטברות נוזל באחד האשכים (זה מה שיש לכם?)

לפי מה שאני יודעת זה יכול לרדת לבד עד גיל שנתיים בערך

אצלינו האשך היה מאד מאד נפוח ובגלל שזה לא ירד אלא רק גדל אז עשינו ניתוח

זה לא משהו מסובך באים והולכים באןתו היום

הייתי עכשיו אצל הרופא והוא אמר שזה עבר!

ברוך ה'

זה קשה קשה קשה

איזה נסיון...

 

וקורה הרבה אחרי לידות...

 

קחו את הזמן שלכם יחד, משהו כיף לזוגיות.

 

עשיתם רצון ה', כמה זה קשה, ככה זה משתלם... 

מניסיון..

אני קיבלתי מחזור בבוקר הטבילה...

מה שניחם אותי זה שלפחות האזור יתרפא עוד קצת בטרם חיי אישות.

חיבקתי את עצמי ושיננתי בקול כמה אנו גיבורים.

 

תתעודדי יקרה!

אין לי מושג אם אצליח לספור פעם נוספת...
אני לא מניקה (לקבל מחזור?)
ודחיתי את הגלולות כדי לטבול (בניתי על זה שלא נקלט עכשיו...) אבל עכשיו אני כנראה לא אקח סיכון ואתחיל לקחת. מקווה שלא יהיו דימומים...

אם את לא מניקה, לא אמור להיות דימום מהגלולות עד כמה שידוע לי.
בהצלחה רבה רבה בהמשך!!!!

בסוף לא לקחתי גלולות אבל הבנתי שאם הייתי לוקחת כן היה צריך להיות דימום בעקבות לקיחתן. כך נאמר לי במכון פוע"ה וגם רופאת הנשים.
להבא- כדאי לקחת כבר שיש את הדימום שם הלידה (להתייעץ עם רופאת נשים מתי) ואז זה לא תוקע...

כ"כ קשה.... ומתסכל..
צריך הרבה גבורה ושליטה עצמית כדי לעבור את זה שפויים..
אני באותו יום לא השלמתי עם זה וקבעתי תור לאחות טהרה בתקווה שאולי תגיד שזה פצע. התחננתי אליה בכיתי לה פליזז את מוצאת משהו!! אך צר היה לה לאכזב...
וזה קשה קשה קשה.. במיוחד אחרי כזה הרבה ציפיה וידיעה שהנה זה בא אבל פתאום כמו סתירה בפנים.
שולחת לך חיבוק יקרה.
תתאוששי תתחזקי ואין מה לעשות.. עוברים הכל בחיים
😘

ביום השלישי היה לי כתם על התחתון והרב פסק בטלפון שזה לא אוסר ואמר לי לשים מגן תחתון ולעשות בדיקות רק בהתחלה באמצע ובסוף. ביום החמישי היה לי ממש דם על המגן תחתון והוא אמר שזה לא אוסר.. הייתי ממש מופתעת. הוא אמר שכל עוד הבדיקה נקייה אז זה בסדר. ובאמת הבדיקה הייתה נקייה. זה היה on of כזה.. בסוף טבלתי בזמן.
אני מספרת את זה בדיוק משום שככ הופתעתי מהפסיקה. וחשוב לדעת את זה שזה לא שחור לבן כל עוד זה לא בד שמקבל טומאה (ולכן לא לחכות ברגע שאפשר להתחיל לספור..) ולהתייעץ מראש עם רב איך אפשר לעבור את זה הכי בשלום.
דרך אגב זה רב ממכון פועה.
בהצלחה לך
מקווה שיעבור לכם מהר. זנה ככ קשה

אויש, אני כל כך מבינה אותך..

בפעם הראשונה שקרה לי גיליתי קצת לפני הטבילה אחרי שסיימתי את כל ההתארגנויות.. זה היה מדכא.. 

בעלי הכריח אותי שנצא ביחד להתעודד אך אני לא הפסקתי לבכות במסעדה.. נולד תינוק בכיין והיה לי ממש קשה..

בפעם השנייה, כבר הייתי מוכנה לאפשרות.. ואני יודעת שעד שלא טובלים זה יכול לקרות.. 

אגב, לבת דודה שלי קרה אחרי הטבילה במקווה. בעלה חיכה בחוץ ואסף אותה.. היא הרגישה רטיבות בתחתון.. ואמרה לו שלא יתקרב עד שיגיעו הביתה ואז היא גילתה.. קצת יותר מדכא בעיניי מהמקרה שלי..

בכל מקרה, הכל רצון ה', אנו עושות את מה שצריך ומה שקורה עם זה כבר לא תלוי בנו..

חיבוק גדול!!

תחשבי כל הזמן על כל הטוב שה' נותן לך, תינוק בריא, בעל שאת רוצה להיות אתו וכדומה.. זה קצת מעודד ומפחית את המחשבות המדכאות.

בליל טבילה אחרי לידה על תחתונים צבעוניים, התקשרנו לרב שלנו הצדיק ב 1:30 לפנות בוקר..

והוא התיר.

באמת היה סיוט
זה גם היה בשבת אז תדמיינו מה זה להכנס הביתה לבעל מחכה ומצפה ובא לתת חיבוק.....ואני בוכה ובוכה...
בדיעבד גיליתי שסתם אסרתי אותנו מחוסר ידע

ואגב קרה לי פעמיים שחזר הדיום..ברגע האחרון

באמת קשה כ''כ

להחזיק חזק בסוף זה יגמר
מבינה כ''כ
ולשאול רב על הכל

שאסרת אותכם סתם מחוסר ידע?

 

נשמע כל כך קשה מה שאת מתארת....

במקווה- יצאתי ונכנסתי לשירותים אחרי הטבילה ושניה לפני שהורדתי מיים ראיתי דם האסלה
ובבית חשבתי שאני חייבת לבדוק מה המצב ...אז בדקתי ...וכמובן היה דם ...
והשטות המרכזית שלא שאלתי רב בכלל והחלטתי לבד שאסור...
ואח''כ כשזה קרה שוב בפעם השניה שספרתי- שאלנו כמה רבנים וגם סיפרנו מה היה מקודם- וכולם אמרו לנו שחבל שלא בטוח שהייתי צריכה להאסר כי ראיתי רק בניגוב-ואפילו שאנו נוהגים כמו הרב אליהו שפוסק שאסור-עדיין אחרי לידה אפשר להקל ובמיוחד שזה היה אחרי טבילה והייתי בחזקת טהורה! וזה במילא נגמר יום אחרי אז אם לא הייתי מסתכלת לא הייתי נאסרת...

קיצר זה היה לקח שלמדתי בדרך הקשה
מאז שואלת תמיד תמיד
ולא מסתכלת

אם זה מעודד....

אני כבר התייאשתי... עברו חודשיים ושבוע מהלידה ועוד לא טבלתי.... וניסיתי כבר כמה פעמים וכל פעם זה נהרס והדימום ממשיך וממשיך... נראה כמו נצח.. פשוט מייאש...
אבל אני מסתכלת על משפחות שיש להם הרבה ילדים.. אז כנראה שמתישהו הם נהיו מותרים

אבל מבינה אותך לגמרי... ואני הפסקתי לחשוב על החיבוק.. זה רק מוסיף לקושי.... וניחמתי את עצמי בזה שגם ככה אולי יכאב... וגם אין זמן עכשיו לפני פסח...
אבל תכלס זה עדין קשה.. כבר שכחתי מה זה להיות מותרים.....

חיבוקי😘😘😘

תבדקי מה גורם לדימום. אולי זה שאריות?
אולי את פוצעת את עצמך? את בקשר עם רב?

לא נראה לי שאריות כי הדימום הפסיק בהדרגה ואחרי כמה ימים היה משו כמו מחזור ארוך ואחרי כמה ימים שוב דימום.... זה לא פצעים זה ממש דם..
ואני לוקחת כדורים.. לקחתי סרזט ואז עברתי לנורידי ועכשיו חזרתי לסרזט פעם ב12 שעות...
אני בקשר עם רבנים... נתנו הקלות ואמרו לקחת שניים ביום.. אבל בינתיים לא עזר...

אם את מבינה בזה אשמח לתגובה... ממש התייאשתי.. אפילו כבר אין לי כח לנסות...❤

לפנות לרב שסומך על פוסקים מקילים כמו הרב עובדיה יוסף, הרב שלמה זלמן אוירבאך זצוק"ל שניהם, ופוסקים נוספים.

יש את הרב בן שלמה, הרב אלישיב קנוהל, הרב דוד חי הכהן ועוד.

נשמע דוקא מחשיד שכן יש
או שזה הסתגלות מהכדורים

אם לא נבדקת תבדקי

מניסיון אישי -לי התמשך ככה דימום ואכן היתה שיליה

זה סיפור אחר. ויתכן מאוד שזה מהכדורים.
יש כאלה שהכדורים עושים להןן דימום ושום דבר לא עוזר. השאלה-לפני כמה זמן התחלת לקחת. מצוין שאת בקשר עם רב.

רק שתדעי שפצע יכול לדמם דם ממש בכמות של מחזור! .
איך מזהים? אם היה נקי לגמרי. עשית בדיקה ואחריה היה דימום. אפילו אם התחיל אחרי כמה שעות מהבדיקה. ואחרי שאת שוב נקייה ועושה בדיקה -קורה אותו סיפור, או אז הגיוני מאוד שזה פצע.

תודה!
אני מתעודדת מזה שאני וגם המקום עוד צריכים להחלים...
וגם מזה שיש לי תחושות של לפני מחזור... אולי הוא יכניס את הגוף לשגרה ואני ארגיש יותר טוב גם מבחינה הורמונלית... (מוזר, אבל בסוף אני ממש מחכה לו עכשיו ומקווה שיגיע...)

וזה קשה
ומבאס
ואחרי לידה עם ההורמונים זה יותר קשה.

את גיבורה ובעז"ה תעמדו בזה.

תעשי דברים שכיפיים לך ועושים לך מצברוח טוב.

בהצלחה יקרה!

עגבניות והרבה מים, ירקות ופירות חיים, בטטות

קודם כל לשתות לשתות לשתות! גם כשאת חושבת ששתית מספיק, תשתי עוד.

להוסיף לתזונה 5 סוגי ירקות כל יום, עדיף בצבעים שונים.
ירקות עלים זה מעולה לעצירות! חסה ושות'.
גם פירות זה ממש טוב!
לעבור לקמח מלא.
וכשאת עושה סלט ירקות תוסיפי שמן זית בשפע...
ויש כמובן את התרופות סבתא שגם עוזרות- להשרות כמה שזיפים מיובשים במים רותחים ולשתות הכל כעבור כמה שעות.

מוסיפה שמומלץ להמנע מאורז (או לפחות בכמות מועטה), מבננות, מקמח לבן

סליחה שאני לא הבריאה כאן, אבל זה פשוט נועד לעצירות.

מיץ שזיפים או להשרות שזיפים מיובשים כל הלילה ולשתות את המיץ

לגרד עגבניות ולשתות את המיץ עם מעט שמן זית

לגבי הברזל, אם את לוקחת אז במשך כמה ימים להוריד מעט את המינון 

ולוודאי שיתאימו לך ברזל איכותי שמתאים לזמן ההריון (אני עם פריפול והוא מצויין לי)

וסליחה על הקלישאה אבל..לשתות הרבה הרבה מים

בפנים. שפם וסנטר. יעיל מאד!
לגבי האזור שאת רוצה- אין לי מושג.
עולה לי 3 ש"ח לדקה

למה זה קרה? כנראה משינויי הורמונים. קורה..

 

אפילציה תעזור ותהיה יעילה? כן. עשיתי במס' מקומות כולל מסביב לפטמה, וזה עזר ממש.

אחרי כמה טיפולים השערות לא צמחו שוב.

 

מה העלות של זה בערך? נראה לי משהו כמו 60 שח לרבע שעה. אולי 70.

 

אם את מאיזור המרכז, יש לי מישהי תותחית על בפתח תקווה.

אני מאזור בית שמש אשמח לשמוע המלצות אם יש

מתאים לך??

בהריון צומחים שערות במקומות הזויים אבל נושרות אחרי הלידה.

ואפילו שתיים ליום מדי כמה ימים.

ואם זה לא מספיק, לוקחים גם Bקומפלקס.

1. לדעת שזה לא את זה ההורמונים- ולכן לא לקחת קשה מדי את המצב גם מבחינתך וגם מבחינתו

 

2. אם אין לך כוח אליו אל תכריחי את עצמך כל יום- תני לך ימים שאת משחררת ותגידי לו מראש היום אני רוצה ערב לעצמי- את יכולה לראות סרט או כל דבר אחר שבא לך באותו רגע, תבקשי ממנו שגם הוא ימלא את זמנו הפנוי כדי שלא תתבאסו אחד על השני.

מנגד, בימים אחרים, תנסי לאתגר את עצמך וכן להתייחס אליו, אפשר לקבוע מראש תוכנית שתהיה לך נחמדה כמו לימוד או הליכה זוגית (לא חייבים לשחנש, סתם בכיף כזה)

 

3. תנסי למצוא זמנים במהלך היום שכן בא לך עליו, לשלוח לוהודעות/ להרים טלפון

 

4. לפנק בדברים חומריים כמו מתנות קטנות או עוגיות או משהו, לא שזה תחליף לתשומת לב, אבל זה מראה על השתדלות

 

5. לזהות אם יש איזה טריגר שגורם למצב, למשל אם זה העייפות של סוף יום- אפשר לקבוע זמן איכות בבוקר מדי פעם, אולי את רעבה או כל גורם אחר שקשה לזהות, תנסי לזהות מתי המצבי רוח האלו באים, בעקבות מה...

 

6. אם המצב מחמיר, וכבר לא מדובר רק על "לא בא לי עליו" אלא יותר חמור מזה- עצבנות וכד', לעשות תיאום ציפיות מה נכון לכם לעשות באותו זמן. (האם נכון שאת תסתגרי בחדר עם מוזיקה? או דווקא שתצאי מהבית? אולי יעשה לכם טוב אם הוא יצא? או יכין לך אוכל? או שתיכנסי למקלחת ארוכה ומרגיעה?

כל זוג ומה שנכון לו- העיקר לא להעצים את האווירה השלילית, זה רק מתסכל את שני הצדדים.

 

בהצלחה!

שתעבור בע"ה.. דברי על זה עם בעלך שתשתפי אותו אני בטוחה שהוא יבין.. ואולי אפשר לעשות משהו ביחד לטייל ללכת לשופינג לצאת לאכול לעשות משהו שישחרר את ההרגשה הזו ולדבר על החששות שלכם להתפלל בקיצור לא חסר בהצלחה יקירתי!!

תודה רבה ממש חיזקתן!!
רציתי לשתף-
ב"ה הזוגיות שלנו מהממת, וכמובן שהנושא היה בדיבור בכל התקופה האחרונה עם המצבי רוח, והוא מקבל את זה בהבנה אמיתית ומתוקה. אבל עדיין הייתי מתוסכלת. לא כל כך ניחם אותי העובדה שזה ההורמונים, היה לי קשה שלא רציתי אותו.הרגשתי לא בסדר שטוב לי מחוץ לבית, ופתאום אני מגיעה הביתה, לבן אדם שאני הכי אוהבת בעולם, ואין לי כח אליו?!
אז אתמול הגענו למסקנה- היה צריך לעשות הפרדה קטנה. ב"ה אני עדיין אוהבת אותו, פשוט אני יודעת שלהיות איתו זה כולל להתייחס הרבה אלי ולמצב רוח שלי, והרבה דביקיות שבד"כ היא בקטע הטוב, אבל עכשיו עם כל ההורמונים ב"ה, אין כ"כ כח ורצון לזה. אז זה לא הוא, אלא עצם האנטימיות שפחות מתאימה כרגע.
אז, זה כבר עוזר להבין קצת יותר, להיות פחות עם הלקאה עצמית ולהתמודד עם זה בצורה נכונה יותר.

תודה לכן על החיזוקים וההצעות

תקני חדש, ואם לא, את יכולה להשתמש - זה מוצר שמחטא ומגן מפני חיידקים, שגם אם השתמשו בו, הוא "מחטא" את עצמו.

רק תבדקי שלא פג התוקף.

 

אבל בעיקרון הייתי מחפשת פתרון אחר שממש מחלים את הפצע, לא רק שומר שלא יזדהם.

למשל מוצר עם אלוורה, או משחה הומאופתית.

 

מזל טוב

חסדי ה'. 

אם את כבר שם, תשאלי את הרוקחת שאחראית על המצרים הטבעיים מה הכי יעיל בשבילך.

 

אני יודעת שיש גם משווקות בפרטי של מוצרים איכותיים מאלוורה.

 

מקפיצה לך. אולי כאן ידעו לענות.

לשימוש חיצוני.
אחרת לא תוכלי למרוח עם פצע פתוח...

והייתי מתייעצת לגבי מה שאת רוצה לקנות בכל מצב..

אלוורה וכאלה לא הייתי שמה על פצע פתוח עמוק כזה!צריך משהו מחטא חזק!

 

פולידין מומלץ גם אחרי ניתוחים.

תקני את המשחה, לא היוד הנוזלי. יותר קל לשים ולר נוזל לכל עבר ומכתים, וגם לא יבש כך שעוזר שיחלים יפה ולא יצטלק.

ותשימי גזה נקייה (תקני חבילה כזו גם כן) מחוברת מסביב בפלסטר לבן של תחבושות (תקני כזה, זה גליל לבן בפלסטיק כחול). הפצע עצמו יכול להתאוור כי הגזה היא רק בד רשת דקיק.

 

זאת רשימת המכולת של ההורים שלי שעברו ניתוחים בעצמם וגם טיפלו בסבים והסבתות עליהם השלום. הם מנוסים.

וחשוב מאד לתת למקום להתאוורר ולהתייבש! לא לחנוק בבגדים, רק כותנה כי אין לך ברירה ואת לא יכולה להסתובב בלי כלום..

אגב הפולידין הנוזלי כתוב עליו לשימוש ויגינלי לא נחשב סטריאלי יותר מהסיבה הזו...
חשבתי שאולי כדאי היה להשתמש בנוזלי
בסופו של דבר הדתמשתי במשחה ,למרות שהמריחה הייתה לא נעימה בכללל

אני פשוט זוכרת את הסיוט כשהוא נוזל לאן שלא צריך ועושה כתמים נוראיים..

 

אני הייתי משתמשת בפולידין נוזלי במקלחת בלבד. זה יותר לוגיסטיקה אבל חוסך את הלכלוך..
גם ככה התקלחתי בקטנה מלא פעמים ביום

והכל בסדר ב"ה. כן הקפדתי על הברזל, b12(שהכיל גם חומצה פולית). לקחתי לתקופה גם אומגה 3.

בפרינטל יש ויטמיני B נוספים, חוץ מ B12, מינרלים חשובים כמו סידן, אבץ, אשלגן, מגנזיום ועוד.

 

לקחת גם פרינטל וגם ברזל, B12, ויטמין D?

אם לקחת את כל אלו ביחד והתוצאות לא יצאו גבוהות מהרגיל, סימן שאת צריכה להמשיך עם הכל.

אם את ממשיכה עם הכל, אל תוסיפי חומצה פולית.

אז יכול להיות שזה כן הרבה מדי?
זה היה נשמע שהרופא מחרטטת קצת, כי היא סתם זרקה לי כזה שאקח גם ברזל וויטמין די, לא אחרי שקראה תוצאות בדיקה או משהו..
אוך אני מבולבלת

את לוקחת בטיפות? אם כן, כנראה שיש לזה ספיגה מוצלחת יותר מאשר מה שיש בפרינטל.

אם בטיפות, כמה יחב"ל יש בטיפה? (מה כתוב על הבקבוק?)

איזה ברזל את לוקחת חוץ מהפרינטל?

איזה B12? במציצה? - כנ"ל נספג היטב הרבה יותר מאשר בבליעה בפרינטל.

 

נשמע שאת צריכה את כל החבילה .

 

 

 

לוקחת בכדורים (כמוסות רכות) את הויטמין די,
הברזל זה אקטיפרין,
ובי12 אכן במציצה.

תוסיפי את החומצה הפולית, ותראי אם את לא נחלשת. או מרגישה שמשהו חסר.

 

כי כנראה שאת כל הדברים החשובים את מקבלת לא מהפרינטל.

 

בעיקר אם את אוכלת טוב - מזין ומגוון.

הרופאה שלי אמרה לי שאין צורך להמשיך לקחת חומצה פולית בשליש שני והלאה של ההריון, כי היא חיונית לבניית עמוד השדרה (או חוט השדרה, לא זוכרת) של העובר, ואחרי שהוא הושלם, אי שם בשליש
הראשון, כבר לא צריך ..

חומצה פולית היא לא רק עבור התפתחות העובר.

יש נשים שזקוקות לתוספת חומצה פולית בשביל עצמן.

כנ"ל לגבי שאר הויטמינים והמינרלים.

 

כל אחת והויטמינים-מינרלים שהיא נוטה להחסיר.

אין בזה כללים. הולכים לפי תוצאות בדיקת דם או לפי התסמינים הפיזיים שסובלים מהם שמעידים על חוסר.

אבל תבדקי קודם עם הרופאים שלך לאחר בדיקות דם....

אולי את מיחידות הסגולה שיש לה מאגרים מספיק גדולים ואז פרנטל מספיק

 

לי הרופאה שילבה אותו עם פריפול והיא אומרת שכך אני מקבלת את כל מה שאני צריכה במהלך ההריון

הרופאה שלי אומרת שעם הפריפול צריך גם מולטי ויטמין - לכסות את הכל..

לק"י

בגלל בחילות והקאות).

בבוקר לוקחת ברזל וחומצה פולית וויטמין D
ובצהריים פרנטאל.זה בסדר נכון?

טווח של שעתיים בערך.

שבפריפול לא צריך..שאפשר לצרוך גם בסמוך (אולי עדיף שלא אבל אפשר)

אבל קראת שבאופן כללי זה נכון

גם אני נכנסת עוד שבוע לתשיעי. מאחוריי לידות טובות ב'ה אבל מעט חוששת מהלידה. אז בואי ננסה להירגע ביחד.
קודם כל, מסתבר שזה טבעי ונורמלי. לקראת הלידה הגוף שלנו רגיש וכואב יותר, אנחנו חוששות מהמצב הבלתי צפוי- איך תהיה הלידה? מתי היא תתחיל? איך הילדים יסתדרו עם החבר החדש? איך אני אסתדר עם הכל יחד? כל אחד מהחששות נכונים ומוצדקים. תוסיפי לזה את הקושי הטבעי לישון עם בטן בגודל של אבטיח ותקבלי סערת רגשות טבעית בהחלט.
מה אני עושה באופן אישי? עובדת על להרגיע את המערכת. נעזרת ברסקיו, הרפיות להריון לפני השינה, משתדלת להנמיך ציפיות מעצמי ולנוח.
להוריד ציפיות יעזור גם לך בעניין ההנקה. אל תתחייבי כרגע שתניקי מלא. תני לדברים לזרום, ולקב'ה לנהל את העניינם. את תשתדלי להתכונן כרגע ללידה עם נפש רגועה, להכין תיק בשבועות הקרובים ולהגיע עם כמה שיותר שעות שינה מאחוריך

הרגשתי את הפחד הזה בלידה החמישית ועוד יותר בלידה השישית.נרגעתי רק אחרי שילדתי.
באתי מראש בידיעה שיביאו לי ישר כשאפשר אפידואל. זה הדבר הראשון שביקשתי כשהגעתי לביח.
לפני כן ילדתי בלי אפידוראל והיה מעולה.
נראה לי שככל שיולדים יותר זה נהיה יותר מלחיץ וגם הגוף משתנה מאוד יש הבדל בין לידה ראשונה בגיל 20 לבין לידה 6 בגיל 30...

כל יום כאילו זה היום הבלעדי שאני מניקה

גם בגגלל האיסניסטיות וגם בגלל הכאבים בהתחלה.

לא אמרתי עד מתי לא אמרתי שאני מניקה בלעדית.

והנקתי עד שנה.

ואני נגעלת מהמים של הירידת מים מאוד.

ומהדם תמיד

נראה לי זה מין חיבור לעמי 

משהו טוב

שמעיד על מחוברות לעצמי.

ו..אני גם חוששת ...

שנח לי איתם איפור סבונים קרמים. וגם אם אני ממש מרגישה לא טוב ללכת ישר אחרי הלידה להתקלח (שוטפת את המקלחת עם מים רותחים לפני שאני נכנסת) מתלבשת מתאפרת. וההרגשה משתפרת פלאים. חוצמזה מנסה תמיד לחפש בתי חולים משופצים ויפים עם קצת נשים בחדר (מהבחינה הזאת ע"כ מושלם. ככה גם יותר קל להתמודד עם האסטניסטיות.

קודם כול - גם ההזדהות עוזרת...

לקחתי לתשומת לבי את העצות שלכן. מקווה להצליח ליישם את מה שמתאים לי...

אצל הרבה נשים עם כל הריון הפחדים גדלים..
דווקא כי יש לך יותר נסיון
שמעת יותר סיפורים חווית יותר חוויות..
זה נורמלי
מה שכן- אם את מרגישה שהפחד גובר כל כך שהוא מפריע לך להתרגש ולהתכונן ללידה-
מציעה בחום להתבונן בו יותר יחד עם אשת מקצוע-
אני מאד ממליצה ואוהבת את שיטת ההתמקדות- שבה אני עובדת-
דרך עדינה וקסומה להקשיב לגוף, לרגשות, לחלקים היותר עמוקים שלנו
מאד מאד עוזרת במצבי פחד וחשש

אפשר לקרוא על השיטה הזו באינטרנט או במקום כלשהו?

כי כרגע לא נראה לי שיהיה לי זמן להיפגש עם מטפלת בשיטה...

מהיום שאני יודעת שאני בהריון אני חושבת על הלידה....
ובזמן הלידה זה מרגיש לי נצח וכל המחשבות ההזויות עולות בראש...
בעזרת ה יהיה טוב והכל יעבור בשלום.
לגבי בית חולים.... אני נהנתי מאוד בעין כרם. 2 בחדר תמיד נקי ונעים צוות מחמם את הלב... בלידה היתי ככ ליוצה והמילדות ככ נץהיו איתי... הרגיעו אותי... הצחיקו אותי.... האווירה שונה עם צוות טוב...
לגבי הדם וכו... תתקליי עם נעלי בית. קחי קרם גוף... תתקלחי טוב וכמה םעמים ביום זה מקל ומאוורר...
תתאפרי תלבשי בגדים נוחים מהבית...
אני בלידה עצמה היתי עם בגדים שלי... לא לבדתי חלוק של בית חולים... וכלאשפוז לבשתי בגדים שלי הבאתי מגבת מהבית והרגשתי טוב...
שיהיה לך בהצליה בקלות ולעדה מבץהירה כתרנגולת