חצי שנה אחרי לידה ב"ה
הייתה הנקה מלאה וכרגע בשלבי האטה וסיום
יש לי הפרשות ממש צמיגיות כמו לבן של ביצה
האם זה הריון ?
![]()
חצי שנה אחרי לידה ב"ה
הייתה הנקה מלאה וכרגע בשלבי האטה וסיום
יש לי הפרשות ממש צמיגיות כמו לבן של ביצה
האם זה הריון ?
![]()
ביוץ זה יום יומיים לא ?
דושההלוואי אמן הריון בבריאות
מיליון דולרסתתתאםםם
אומרים שהלידות עושות משהו.. אבל ת'כלס אל תשכחי שעם כל לידה את נהיית יותר עסוקה ויותר מטלות וכו' כך שזה די הגיוני לשכוח פה ושם...
שישלה
אומרים שתאים במוח שעוזרים לאמהות (אני לא זוכרת בדיוק מה תפקידם-אולי אהבה? הכלה? סבלנות?) מתרחבים על חשבון תאי זיכרון וחוזרים לעצמם עד שנתיים מהלידה
לא חושבת שנמחק רק עובר אחורה.
הראש שלך עכשיו עסוק במיליון דברים אחרים
את צריכה לזכור מתי הבייבי אכל וכמה וכו' וכו'
ואם יש עוד ילדים בבית אז גם להחזיק ראש מה קורה איתם
וכל הזכרונות הפחות חשובים פשוט זזים הצידה לזכרונות שדחופים לנו עכשיו.
כי תכל'ס לא קריטי עכשיו אם תזכרי מתי היתה המהפכה הצרפתית
ואפילו לא תאריך היומולדת של אחותך או היום נישואין של אחיך.
גם לא מספר הטלפון של חברה שלך.
מה שחשוב זה שתזכרי מה הילדים שלך צריכים.
אורמים שאחרי קיסרי חלק מהזיכרון נעלם ![]()
ועובר כשמסיימים להניק
שקיבלת ווסת,ועכשיו הדימום יהיה שונה..בגלל ההורמונים והשינויים
ואם את לא רוצה לעשות העמסה, תקני גלוקומטר בקופת חולים ותסדקי סוכר בבוקר מיד כשאת קמה ושעתיים אחרי אוכל. הערכים התקינים בבוקר הם מתחת 100 ושעתיים אחרי אוכל מתחת 120. תרשמי את הערכים ותראי לרופא.
כמובן הכל בליווי רפואי.
סכרת הריון זה לא משחק, זה יכול להוביל לדברים קשים ח"ו ולכן לא כדאי לחפף (מנסיון).
אז גודל העובר הוא ממש לא מדד.
תקבעי תור בהקדם לרופא/ת הנשים שלך ותקבלי מרשם בהקדם. כדור בטוח לחלוטין ופשוט הציל אותי, הייתי מיובשת, מאושפזת במיון עם מצב רוח ברצפה וזה פשוט הרים אותי חזרה לתפקוד. זה יקר אבל שווה כל גרוש
סביב ה300 ש"ח, את תצליחי להשיג את הסכום בע"ה
תקופה קשה..טווולייאצלנו אפשר לבקש מהרוקח כמה כדורים של דיקלקטין רוצים (למשל קיבלתי מרשם ל100 וביקשתי 30 כדי לראות אם זה טוב לי..) ואז אפשר לקנות לא הרבה וזה לא יוצא מאד יקר.
שווה בשביל החזרה לשפיות..
מקווה שיעבור לך מהר!
וכמו שאמרו לך למרות חוסר החשק הנורא תשתדלי לאכול כל מיני דברים יבשים
שאת מסוגלת ביגלך/קרקרים/צנימים/פריכיות באופן אבסורדי, אפילו שהדבר האחרון שאת מסוגלת לחשוב עליו זה אוכל דוקא זה שהבטן ריקה מגביר את ההרגשה הקשה..
אני בתקופות המתישות האלה דוקא השמנתי בגלל שכל הזמן כרסמתי... למרות שכל הזמן עוד ועוד דברים יורדים מרשימת האפשרויות כי הם בעצמם מתחילים לעשות לי בחילה... זה עוזר
ועוד אני יכולה לעודד אותך ששבוע 9-10 זה בד"כ שיא הסיוט ומכאן והלאה המצב הולך ומשתפר
תחזיקי מעמד ![]()
עשיתי אולטרא סאונד רגיל בשבוע האחרון ואמרו לי שיש לי בן. שבוע 17.
שאלתי היא האם זה וודאי כבר בשבוע כזה או לא?
והאם בשבוע מאוחר יותר או בסקירה מאוחרת יכולים להגיד לי פתאום שזאת בת?
סתם מענין אותי לדעת.
קרה למישהי שהשתנה או ששבוע 17 הוא שבוע כבר דיי וודאי לקביעת מין העובר.
(כי שמעתי על מקרים שאמרו בהתחלה מין מסוים ויותר מאוחר המין השונה.
השאלה אם זה קשור לשבוע של ההריון?
קשור לבדיקה עצמה?
קשור לאולטרא סאונד רגיל או בדיקה יותר מכוונת?)
מי יודעת לענות לי?
שבוע 17 הוא כבר די ודאי, ובנוסף (חוץ ממקרה לאה אמנו שהתפללה שהבן שברחמה ייהפך לבת:דינה) שמעתי (לא שאני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רק מנסיון של חברותיי) שכאשר היתה טעות ראשונית באבחון מין העובר זה היה רק כאשר הרופא לא הבחין באיבר המין של העובר הזכר עקב מצג מסתיר ולכן קבע שזו בת, כאשר בהמשך ההריון התברר מין העובר במצג נוח יותר לצפייה.
גם לי יש 2 בנות רצופות וזה ממש חמוד כשיש לך 2 מאותו מין רצוף.
בעז"ה יבואו גם הבנים.
מאחלת לכולם שיהיה להם כל מה שהם צריכים ורוצים.
גם בנים וגם בנות!
לאחותי אמרו באחד ההריונות שלה כל ההריון שזה בן בוודאות!!
הלידה התחילה ביום שישי בבוקר, והורי, בלחץ ההתארגנות ל"שלום זכר" שכנראה יהיה בליל שבת,
קנו וארגנו את כל הדרוש.
ובשעה 14:30 בצהרים נולדה בת......
עשינו "חלום זכר".......... ![]()
שיהיה הריון עגול ומשעמם, וייגמר בזמן ובידיים מלאות, עם אמא בריאה ותינוק בריא ושלם!!
וכל השאר - בונוס!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אם אומרים בת יש סיכוי כי אולי היה קשה לראות. אבל אצל בנים כאשר רואים את איבר המין קשה לטעות.
כשאנחנו שאלנו את הרופא אם הוא בטוח הוא אמר שהוא בודק דברים פיצפונים בלב ובמוח אז לטעות באיבר המין... אמור לא לקרות.
יש לי בבית גן לגילאי שנתיים, פלוס הבן שלי בן עשרה חדשים
לאחרונה הילדים התחילו, להציק לו , מכה קטנה, לוקחים לו משחקים וכ"ו
והם ממש סוחפים אחד את השני בעניין , כמובו שאני דורשת מהם לעשות לו "טובה" וכ"ו
אבל יותר מעניין אותי ממה נובעות ההצקות האלו, כי נתקלתי בזה כמה פעמים גם במקומות אחרים
ואולי זה יעזור לי לדעת כיצד לפעול
תודה
הבן שנתיים שלי מציק די הרבה לתינוק שלנו
והוא עוד לא בגיל שקל להסביר לו דברים
כאילו אני אומרת שאני לא מרשה ואומרת איך כן להתנהג אבל הוא לגמרי מפנים את זה מייד
מבחינתו זה כמו איזה בובה שמציקים לה והיא מגיבה בצרחות...
מה הסכנות לאם? האם זה עלול גם לסכן את העובר?
הסכנה העיקרית היא באיבוד דם רב מדי במהלך הלידה?
אשמח לשמוע ממי שיודעת
.
(כמובן, אני מתכוונת לטפל בזה בלי קשר! הרי זה גם "סתם" פוגע בהתנהלות החיים. אבל מסקרן אותי לדעת מעבר...)
כי בלידה מאבדים תמיד דם, והברזל יורד משמעותית בכל לידה, גם אם היא לא הסתבכה עם דימומים מטורפים.
ויש גבול שהוא מסוכן לאמא אם הברזל יורד אליו.
לא כדאי להגיע לזה.
ולא ידוע לי שזה מסכן את העובר.
מה הגבול הזה? (שבו זה מסוכן) זו סכנת חיים של ממש?
ערכים תקינים במבוגרים: נשים: 12-16 מיליגרם לדציליטר, גברים: 12-18 מיליגרם לדציליטר, ילדים: 11.5-15.5.
למיטב זכרוני ההמלצה היא, לא להגיע ללידה עם ברזל פחות מ11.
השאלה מה רמת ההמוגלובין שאפשר עדיין "לחיות" איתה...
ואחרי קיסרי ברגיל מאושפזים גם ככה חמישה ימים, לא?...
טוב, נו, שלא נדע...

.
פעם אחת בחיי הייתי עם המוגלובין 7 ולא יכולתי להרים את עצמי בכלל.
אז איך אפשר לתפקד?
ואיך בכלל חמצן נקשר לדם בכזאת רמה נמוכה?
שבקורס הכנה ללידה
מישהי שאלה-(שהיה לה נמוך)
מתי מתים כשההמוגלובין באיזה מספר??ד' ישמור.
אני רוצה להגיד לך שאישית היה לי 9.9 והעלתי עם העירוי
קיבלתי כבר פעמיים ואני מרגישה בן אדם חדש
יש לי חיוניות ב"ה וחזר לי השמחת חיים אני ממש מתפקדת ב"ה
וזה הבדל משמעותי.
טרח לומר לי כשרק קיבל אותי ללידה: 'עם איזה המוגלובין הגעת??! את מסכנת את עצמך ואת התינוק!! כמובן שזה מאד טרם למוראל הכללי שלי בלידה ההיא.. <צ> (במאמר מוסגר זה מה שגרם לכך שב"ה ילדתי בלידה בייתית כשרק התאפשר לי רפואית)
בקיצור לטענתו ולטענת שאר הרופאים המוגלובין נמוך כ"כ עלול לפגוע גם בתינוק...
שלא לדבר על זה שאחרי הלידה ההמוגלובין ירד ל7.. ובקושי יכולתי לקום מהמיטה...
בקיצור, מאז אני יודעת שערויי ברזל אצלי בהריונות הם חובה.. נזקקתי גם בין ההריונות, אבל אני מודה לה' על האפשרות הזאת, זה פשוט ניסים איך שזה משפיע מהר!
תרגישי טוב!!
(שזה מסכן גם את התינוק)
בלידה, וגם לאחר הלידה אנמיה קיצונית של האם עלולה לגרום לאנמיה של התינוק.
ואכן התינוק שלי היה בהשגחה ועבר בדיקת דם מיוחדת עד שהתברר שב"ה הכל בסדר איתו
ללידה האחרונה, הגעתי עם הומוגלובין 12.1.
ממש מצוין.
אחרי הלידה השיליה לא יצאה.
השליה הוצאה בחדר ניתוח.
ההומגלובין שלי ירד ל-7.1, וכמעט התעלפתי שם.
אחרי הוצאת השליה, קיבלתי 2 מנות דם.
לא מציעה לך להתנסות בחוסר ברזל.
בחודש שמיני הבנתי שאני לא מסוגלת ללכת מספר צעדים, הייתי פשוט חלשה מאוד מאוד מאווווווד.
חיוורת, כמו שהרופאה אמרה, כמו רוח רפאים- הייתי שקופה ממש...
בגלל שאלו היו התסמינים + מאחר ודובר על תחילת חודש תשיעי החליטו לתת לי עירוי דם שהקפיץ לי את הברזל...
מאז הייתי עם ברזל נוזלי והגעתי ללידה עם 13...
לא יודעת כמה חסר בברזל עלול לפגוע בעובר, אבל זה בפירוש פגע בי.
בחוסר ברזל נכנסתי למעגל קסמים של בחילות וחוסר תיאבון וחולשה מטורפת.
(ומעוד אזכורים של הנושא בפורום)
- הוא שעניין הברזל הוא ממש אינדיבידואלי!
יש אחת שעם המוגלובין של 11 תרגיש מעולפת, ויש אחרת שרק ב-7 תרגיש ממוטטת... (ואפילו רק בפחות מזה!)
אז מעניין על סמך מה קבעו ברפואה את ערכי הברזל התקינים לכל האנשים...
(למען האמת, באחד ההיריונות הקודמים שלי כשהיה לי ברזל נמוך - לא כמו הפעם, אבל נמוך - שאלנו את מכון פוע"ה על צום תשעה באב במצב כזה. הם אמרו שזה לא קשור למספר של ההמוגלובין, אלא לתחושות שלי...)
מימד אובייקטיבי לחלוטין.
אני הייתי עם המוגלובין נמוך מאד (לא בהריון) וגם מחסני ברזל (פרטין ואיירון) ריקם לגמרי. (פרטין מתחיל נדמה לי מערך של 4 ולי היה 0.1....) הרופאה התקשרה אלי היסטרית ואמרה לי שאם ארגיש שאני מתעלפת לפנות מיד למיון כדי לקבל ערוי דם. אבל אני ב"ה הרגשתי ממש בסדר...
אבל לגבי צום שהזכרת, באותו זמן שהיה לי ברזל כ"כ נמוך, לא הייתי מודעת לזה בכלל... ואיך עליתי על זה? כי אחרי צום תשעה באב שכמובן צמתי (לא הייתי בהריון כאמור) הרגשתי זוועה.. למחרת לא יכולתי לקום מהמיטה.. ורק לאחר שערכתי בעקבות זה בדיקות דם, גיליתי שהברזל וכו' ממש ריק לגמרי.
זאת אומרת שגם כאשר אדם מרגיש בסדר יחסית, הגוף שלו בהחלט סובל מחוסר הברזל! רמת החימצון בגוף יורדת! חד משמעית, וזאת הסכנה האובייקיטיבית של הדבר. מחסור חמור בחמצן שעלול לגרום לפגיעה בלב!
כשיש נפילה של המוגלובין בגלל אירוע של איבוד דם מסיבי פתאומי, הרי שהמצב בגדר סכנה מיידית, ולכן יתייחסו אחרת למי שהגיעה ללידה עם המוגלובין 11.. שנפל ל 7 לאחר לידה, בגלל דימום מסיבי בלידה, ויתנו לה מנות דם, אבל ייתכן מאד שלא יתנו דם למי שהגיעה כמוני עם 8, וירד ל7.. כך הסביר לי הרופא, מכיוון שהנפילה הפתאומית מסוכנת יותר ללב, מאשר ירידה הדרגתית לאורך ההריון.
אבל אם הייתי מאד מאד חלשה היו נותנים לי דם גם במקרה השני, וכאן זה כבר אינדבדואלי כמו שכתבת. (אני הייתי רק 'חלשה' ולכן נתנו לי ערוי ברזל ולא דם...)
אבל הערכים שנקבעו אכן הם הערכים 'הנכונים'.. אמנם חריגה קטנה סבירה היא עדיין בגדר הנורמה כמו 11-11.5.. אבל פחות מזה זה כבר מצב של אנמיה שמחייב התייחסות. כמובן שיש כאלה שכבר ב11 ירגישו חולשה...
אגב, יש תופעה של מצב דמוי אנמיה (קרי, ערכים של המוגלובין נמוך) שמסתדר מעצמו אחרי הלידה.. אבל זה רק כשמחסני הברזל מלאים.. אז כדאי לבדוק את הערכים של המחסנים, מה שמן הסתם בדקו לך, כי כשמגיעים לערכים כמו שלך, בודקים את זה אוטומטית.
הפריטין שלי 3
אם תרצי אפרט לך עליו
הוא לא בריא, כך שאם אין סיבה ממש חשובה לחבר, לא הייתי עושה את זה.
זו טבעת שמפרישה הורמונים, הרופא שלי אמר שאפשר לחבר 3-4 טבעות, כל אחת טובה ל-3 שבועות (את מחברת ברצף)
לא עשה לי עד היום שום בעיות או כתמים. אני כבר בסוף הטבעת השלישית ברצף
בהצלחה!
וזה גרם לי למצב רוח רע אז הפסקתי איתו
אם מעניין אותך מדלה פאמפ אין סטייל משומשת ב 650 ש"ח תפני באישי.