אותי לימדו לא לנסות לפני 6 שבועות מהלידה.
הדימום אחרי לידה הוא עם אופי מתעתע. יכול להפסיק לכמה ימים ולחזור, וזה נורמלי. אז חבל לנסות ולהתאכזב כל פעם מחדש.
היו שכתבו בשרשורים בעבר שהצליחו מוקדם, בזמנים שבעיני לא הגיוניים..
אני התאמצתי לעשות כמה פעמים....קודם כל גם כשהדם נגמר בפנים הוא היה עדיין טרי. היו לי ימים של הפסקה (תכננתי כבר את ההפסק) ואז פתאום עוד שטף רציני של דם טרי... . בסוף הצלחתי וביום של הטבילה קיבלתי מחזור!.
אז כמובן שטבילה לא הייתה... .
בקיצור- למדתי שלהבא עדיף פשוט לחכות. לא לנסות ולמהר, לא לצפות כי יש הפתעות רבות!
בהצלחה
ההומאופתית, שתחשוב על חומר אחר מזווית אחרת. כנראה שהוא רגיש במיוחד.
אצלי התינוקות היו רגישים לקליפות - של תמרים, של תירס או אפונה טריים (קטניות יבשות לא העזתי לנסות) אפילו של הגמבה.
לפעמים זה לא מה שהוא רגיש אליו אלא מה שאת רגישה, או לך חסר.
תאכלי הרבה שומר. תשתי תה שומר, תה קמומיל. תקפידי על סידן וויטמין D- בפרט אם הורדת מוצרי חלב - כי כשהם חסרים העיכול אצלך לא במיטבו.
בהצלחה.
הלילה שבא אחרי אותו יום היה מאוד לא שקט.
ניסיתי למחרת ללא קליפה ועבר חלק.
אפונה- עוד בבית החולים - הגישו אפונה והתינוקת התפתלה כל הלילה.
אני עצמי בודקת עם מטוטלת. למי עבר בסדר גמבה ותמרים - לתינוק?
כי ההרכב של הפרי/ירק עצמו הוא מזין ואין סיבה שיעורר רגישות, אני משערת שאם הייתי בודקת עם מטוטלת, זה היה עובר בסדר.
יש את מוצרי החלב - שזה הסטנדרט.
יש את הירקות החמים כמו כרוב, כרובית, קולורבי, צנון, לפת.
יש רגישים לסויה - וזה סיפור - כי לציטין הסויה יש כמעט בכל דבר - גם בלחם.
שמן - כדאי לך לבשל רק בשמן זית. ולפעמים יש תינוקות שרגישים לשומני (כבד, לא מעכלים) אזצריך להשתדל לבשל עם מעט.
תשתמשי בתבלינים בסיסיים - לא חריף- לא פפריקה חריפה, לא להגזים עם פלפל חריף.
זה בערך.
ועדיין יהיו תינוקות שאחרי כל זה ימשיכו לסבול ולהתפתל.
יש גם את הענין של שפע הזרימה של החלב - הוא פולט הרבה? אם יש זרימה חזקה, הם מתמלאים מאוד ואח"כ צריכים לפלוט את העודף שמכביד עליהם.
תינוקות - לא מדע מדוייק 
.
אין לי הרבה נסיון בכאבי בטן כאלה, אבל אני חושבת שמנשא יכול להרגיע אותו ואותך- לתת לך שתי ידיים פנויות בזמן שהוא נרגע.
אפשר גם לעשות עיסוי לבטן עם קצת ערק- זה עזר לי עם תינוקת שכן קצת סבלה מגזים.
דיאנהאני מכירה מטפלת קרניוסקרל מעולה בעפרה אם מתאים לך תגידי.
כמה אתן מקפידות על מתן ברזל מידי יום?
היו לי ילדים שלא היה להם מחסור בברזל. חבל לתת סתם. במיוחד שזה עלול לעשות עצירות...
בקושי זוכרת לתת במקרה הטוב פעם בשבועמזמור שירכל עוד אני מניקה מקפידה שהתזונה שלי תהיה עשירה בברזל או שאני לוקחת ברזל
וכשתינוקת כבר אוכלת- מקפידה להכניס מזוונת עשירים בברזל כמו טחינה גולמית, אגוזים טחונים, עדשים, קוואקר, בשר וכו'.
איך אפשר לדעת?
כמובן שאצל תינוקות צריך לעקוב במשנה זהירות ולהיות עם האצבע על הדופק כל הזמן.
כשרואים ירידה בחיוניות.
וצריך לשים לב, כי הרבה פעמים זה מלווה דווקא באי שקט, ובשינה או הירדמות לא שקטה.
בכל אופן כה אני עושה.
כמובן מקפידה על תזונה נאותה שלי ועל הנקה עם תוספות מזינות.
ומגיל 9 חוד', מדי פעם אני סוחטת במסחטת מיצים שליש חבילת פטרוזיליה או כוסברה + שליש גזר ונותנת מיד בכפית.
וחבל..
מקווה להקפיד הפעם..
ילדתי את ביתי הבכורה לפני חודש וחצי. ומאז מאוד קשה לי.
כל פעם שהיא בוכה או אפילו רק מתעוררת משינה אני נלחצת ומרגישה שאין לי כוח להתמודד איתה.
אני מתקשה מאוד להיות איתה לבד וכל פעם שבעלי צריך לצאת אני נכנסת ללחץ ועצבנות.
אני יודעת שזו ההתחלה ואני אתרגל למצב ויהיה לי פחות קשה אבל בינתיים אני במצב לא טוב ואני מפחדת שזה משפיע עליה.
קודם כל תדעי שזה לגיטימי ומצוי.
תחושת העומס והעול דווקא בגלל הקשר והמחוייבות העמוקים לתינוקת, אלו רגשות שיכולים לפעמים להכריע אותנו.
אולי תנסי לקחת רסקיו של באך?
ואם זה לא מספיק, אז הומאופתיה.
אולי יקל עלייך לשוחח על זה עם מישהי תומכת - חברה או בת משפחה? או אפילו איש מקצוע - אפשר לעזור הרבה בכמה מפגשים בודדים - תלוי במצב.
יש לה אמא שמודעת לקשיים שלה ומשתפת,
חושבת שדרך ההתמודדות הזאת שלך תהיה לה נכס לחיים.
תחשבי על זה שכשאת דואגת לאמא רגועה את בעצם דואגת לה.
גם אם זו רק ההתחלה-
תדברי עם אנשים בסביבה
עם בעלך, חברות, משפחה, שכנות
תשתפי ברגשות שלך
תבקשי עזרה
לפעמים לתת למישהו להאכיל בבקבוק פעם אחת
וללכת לישון רצוף לשעה-שעתיים יכול לאושש ממש!
או לצאת עם חברות או אפילו סיבוב קניות כשהיא נמצאת בידיים טובות.
אל תתייחסי לאלה שאומרים לך שעכשיו זה בקטנה, ואח"כ יהיה יותר קשה.
ההפך, עכשיו נורא קשה, אח"כ יהיה יותר קל.
אומרים: ילדים קטנים - צרות קטנות, ילדים גדולים - צרות גדולות. - שטויות!!!
יש הרבה תינוקות בין גיל חודש לחודשיים, שמאוד קשה להרגיע אותם, ובהמשך, הם כבר נהיים יותר רגועים.
אומרים: עכשיו יש לך רק תינוקת אחת, נראה אותך עם כמה... - שטויות!!!
היום יש לי תינוקת, ויש לי גם ילדה מיוחדת מאודדדד מאתגרת.
חייבת לומר: התקופה הראשונית עם הילדה הבכורה, הייתה הרבה יותר קשה!!
אם קשה לך לשמוע את התינוקת בוכה, אני ממש ממליצה לך לקנות מנשא איכותי, שיהיה ממש נוח לך ונוח לתינוקת.
במנשא היא בטח תהיה הרבה יותר רגועה.
מעוניינת לעשות הגדלת חזה,
הבעיה שאני מפחדת, רועדת מפחד.
מצד שני אני לא מרגישה נוח עם עצמי, ואני רוצה.
יש פה בנות שעברו את זה? שיודעות מה ההשלכות? החסרונות?
מי שיכולה להמליץ לי על רופא או מקום שעשתה, על ההרגשה אחרי הניתוח, הפחדים, חרטה אולי?
אפשר באישי.
לא עזר כלום.
אם כן זה הגיוני שכואב בלי קשר לסימני המתיחה
אתמול גיליתי הריון
אני קצת בשוק... הפיצית עוד לא בת שנה.
לא חשבתי שזה יגיע כל כך מהר, אבל ב"ה מודים על כל הטוב...
לא מזמן התחלתי לעשות קצת כושר בחדר כושר (לא משהו ממש אינטנסיבי, חצי שעה כל פעם)
לא פעולות של אירובי אלא חיזוק שרירים (ידיים, רגליים ובטן)
אפשר להמשיך גם עכשיו? כדאי לחכות קצת כי ההריון מאוד צעיר?
לא נעים לי לדבר עם המדריכת כושר בחדר כושר, אבל אם זה נצרך אדבר איתה...
אבל-
רק אם ההריון רגיל ואת לא בהריון בסיכון!!!!
המדריכת כושר חייבת לדעת על זה ולהדריך אותך מה מותר ומה אסור.
ותקשיבי לעצמך לא למתוח יותר מידי כי הגוף כן חלש יותר עכשיו.
*כוכבית*נולדים עם כהות, ולאט לאט מתבהרות לתכלת / אוקינוס צבע מאד מיוחד שאנשים נעצרים ברחוב ואומרים לילד - "אפשר לטבוע בעיניים שלך"
(אה, אבל גם אני וגם בעלי עם עיניים בהירות, הגם שלא כאלו יפות כמו של הילדים)
גם לי ולבעלי אין עיניים כחולות אבל יש מספיק עיניים כחולות בגנים משני הכיוונים.
הבן שלי נולד עם מן גוון אפור כהה והעיניים התבהרו ונהיו כחולות כמו הים. היום הוא בן שנתיים וחצי אז מסתבר שזה כבר צבע קבוע.
בהירות.
אם רק לצד אחד יש אז העיניים לא יהיו בהירות.
חוקי הגנטיקה...
לעומת זאת גם לשני הורים עם עיניים כחולות יש סיכוי גדול שיוולד ילד עם עיניים כהות לעומת בהירות
ועכשיו בתור אמא ל4 ילדים עם עיניים כחולות- אף פעם לא הבנתי את ההתלהבות (בגלל שזה פחות נפוץ?)וזה אולי כאילו מיוחד ושונה אבל שתדעי שבעיניים בהירות צריך לטפל- משקפי שמש, כמה שפחות חשיפה לשמש ולשמור עליהם ועוד כל מיני....
אני מונעת כבר שנה (מאז הלידה הקודמת) ועכשיו ממש ממש רוצים הריון.
אממה? נזכרתי פתאום שצריך לקחת חומצה פולית שלושה חודשים לפני...
כמה זה קריטי עכשיו? אני אמורה להמשיך למנוע שלושה חודשים ובהם לקחת חומצה פולית או שאפשר להפסיק למנוע, להתחיל לקחת חומצה פולית ואולי אכנס להריון לפני שיעברו שלושה חודשים מאז שהתחלתי לקחת?
תודה
)ושתבשרי לנו בקרוב מאד בשורות טובות.
מה שרואים בסרטים זה לא המציאות ב"ה וגם לא השאיפות. לצערי אנשים ניזונים ממה שרואים וזאת בעיה. ואנחנו ב"ה יש לנו את הדת הקדושה שלנו,ומצוות עונה כולה בשבילנו הנשים לעשות את זה באהבה שמחה ויש גם חוקים וכללים.
השעה שתיים וחצי
עוד שעה אני יוצאת הביתה להוציא את כל הצאצאים המקסימים שלי מהמסגרות
אבל אני מ=ת=ג=ע=ג=ע=ת!!!
פשוט לא מצליחה לחשוב על העבודה מרוב געגועים 
מה עושים??!
שעכשיו אני עובדת בשביל שיהיה לנו כסף לקנות להם כל מה שצריך... 
אני חושבת על שבת או על חופש אחר
או על הצהריים שאעשה משהו כיף איתה
ואז הכל בסדר
אנונימי (פותח)
החוסר וודאות ממש קשהנסיכה בגרבייםבשורות טובות!
יש לכם מושג מה עובר על אישה שחוששת להפלה?
לכתוב דברים כאלו וודאיים שאתם חורצים את גורל ההיריון זה נוראי!
גם אם סביר להניח שאתן צודקות, תהיו עדינות ואל תעשו את החישובים האלו פה בפורום גדול..אלו לא דברים שאומרים למישהי בפורום.
גמילה "טבעית" וגמילה מתוך הבנה.
אלה שגומלים בגיל צעיר מאמינים שהגוף יודע לשלוט על הצרכים באופן טבעי, רק צריך לאפשר לו את זה. (יש כאלה שאפילו לא משתמשים בחיתולים מרגע הלידה!)
אלה שמחכים שהילד יבין את הרעיון של עשיית הצרכים, גומלים בגיל מבוגר יותר.
אישית גמלתי את ילדיי רק בסביבות גיל שלוש. עם הקטנה עכשיו חשבתי להתחיל בגיל צעיר יותר, כי ראיתי שיש בה יותר הבנה - אבל היא בינתיים לא רוצה, ואני גם אמורה ללדת עוד מעט בע"ה, אז לא רוצה להעמיס על עצמי...
בשביל גמילה "טבעית" צריך כוח ו"לב חזק"... (ואשמח אם אלה שמבינות בזה יותר ממני - יתקנו אותי).
גננת לגילאי שנתיים,
אצל בנים בכלל אין על מה לדבר לפני גיל שנתיים וחצי במקרה הטוב
גמילה מוקדמת, עלולה רק לגרום לנזקים רגשיים אצל הילד
בלי לחץ
הגדול נגמל בשנתיים ו9 וזה היה מושלם...[נכנס לגן בגיל שנתיים ו10]
תוך 3 ימים.. מדבר טוב...מבין...
אני בעד ממש מעל שנתיים וחצי.. מה הלחץ לגמול??????????
פשוט לא מעניין אותו. הוא ילד ממש חכם, שפה מפותחת בצורה יוצאת דופן. אנשים בשוק שהוא עם טיטול...כשמדברים איתו מרגישים שהוא הרבה יותר גדול.
וכולם שואלים אותי- הוא כזה חכם, איך הוא עדיין עם טיטול???
אז ככה זה. כל אחד והגיל והבשלות שלו.
קיצר,סביבות גיל 2.5-3
המומחים מצליחים לראות גם בא.ס. בטני רגיל.
כמו אישה שסובלת מצירים מוקדמים ורוצים לדעת כמה הם משפיעים
או לידות מוקדמות בעבר וכו'
בעבר תמיד עשיתי וגינלי
הפעם הרופא עושה רק בטני
הוא רופא מומחה אז אני מאמינה שאם היתה בזה בעיה
הוא היה עושה וגינלי.
כמה זמן יוצא כל הזמן של הווסת+ שבעה נקיים?
כשאת מזהה ביוץ באמצעות המקלונים- כמה זמן אחר כך מגיע הווסת?
אבל אם את מזהה ביוץ אחרי הטבילה, והווסת מגיע שבועיים אחרי- אז כנראה שזה באמת ביוץ, ואתם לא מפספסים.
אם את רוצה לדעת יותר בוודאות- את יכולה לבקש מרופא הפנייה לבדיקת דם כדי לבדוק מתי הביוץ לפי ההורמונים.
אולי תנסי להתחיל לבדוק עם המקלונים כמה ימים לפני, ולראות אם בזמן של הכאבים (או סמוך) יש גם תוצאה חיובית.
פרוגסטרון ואסטרוגן, לעשות ביום המקווה (או מיד בבוקר שלמחרת, מה שהכי קרוב לטבילה וכו').
כי אי אפשר לדעת בוודאות על סמך המקלונים!
יכול להיות שאתם כן מפספסים כי הגוף שלנו זה לא מכונה ויכול להיות עוד יום לפה או לשם שמשנה.
ותנסי אולי להתנקות אחרי שישה ימים? יש מצב?? אם הרבה בדיקות שואלות לרב וכו' אבל אולי אולי..
אולי היא רוצה לעשות עוד בדיקת דם סמוך יותר ללידה, כדי לוודא שנשאר כך.
