פורום הריון ולידה (עמוד 4086)

ברוב מוחלט של המקרים לא מדובר בשום דבר מלחיץ. פשוטו צריך טיפול. כמו שאם יש שיניים עקומות לא נלחצים, רק לוקחים לאורתודנט.

ייתכן מאוד שהרופא לא יראה את הפזילה, אז תשימי לב מראש שתוכלי לדווח לו: באיזו עין הפזילה, ולאיזה כיוון.

אצלנו הוא הפנה לרופא עיניים בקהילה, רק בשביל הפרוטוקול: בשביל פזילה אצל ילדים צריך רופא מומחה, וזה לרוב לא בקופה אלא בבי"ח, אבל בשביל להגיע לשם צריך הפניה מרופא עיניים של הקופה. גם רופא הילדים וגם רופא העיניים בקופה לא ראו את הפזילה, אבל האמינו לי ושלחו אותי הלאה. בבית חולים יש רופאי עיניים מצוינים.

מכירה כמה ילדים (בן דוד, אחיין...) שנראים ממש פוזלים,

ולכל אחד מהם רופא אמר שזה רק נראה, אבל זה לא באמת פזילה.

וגם אם זה פזילה- יש רמות שונות וטיפולים שונים.

לבת שלי, לדוגמא, יש פזילה (לא רואים את זה בכלל, אבל גילו בבדיקת עיניים). היא עושה תרגילים כמו פיזיותרפיה לעיניים, וזה עוזר.

 

ומסתכל מרחוק משם.ושהואלא בלול לא קורה כמעט

ואפרוח פרה וחפושית לגיל שלו

למסכה (לחבר המון מסכות פשוטות מנייר/סול/ בריסטול לבגדים, ולשים מסכה על הפנים... הוא יכול לצבוע אותן)

אז מי אמר שלא בוכים על חלב שנשפך?!....

תנסי יותר מאוחר שוב, הלוואי ותצליחי את כל הכמות שצריכה!

 

 

אולי כשהוא הולך לישון -  לנסות לשאוב עוד מנה....

 

בהצלחה!

ההשקעה והצער, ו"לפום צערא-אגרא", גם אם מעשית הכל ירד לטימיון,יש לך שכר בשמיים...

יועצת הנקה אמרה לי פעם שכל טיפה ששאבת זאת מצווה!
דאגת לבן של הקב"ה!

קרה לי כמה פעמים. ממש מתסכל.

התינוק היה בן 3 חודשים והייתי צריכה לעבור היסטרוסקו פי ה ניתוחית שזה אומר לצאת לפני 7 בבוקר ולחזור בערב
והוא רק יונק
וידעתי על זה יום וחצי מראש...אז נכנסתי למרתון שאיבות נגד השעון..קמתי בלילה כדי לשאוב..וסיימתי!!


ושכחתי הכל הכל מחוץ למקרר כל הלילה...ה-כ-ל לפח!!!!!!
גיליתי את זה רק בבוקר...קנינו סימילאק ואיכשהו הסתדר...


אבל הרגע הזה.....םתאם הביטוי 'לא בוכים על חלב שנש פ ך " מקבל משמעות שונה......

 

 לך ולפותחת.

יש כאלה שכן. (לי אישית זה מנע מעל שנה)
אבל!! גם אם אין ווסת זה לא אומר שאין ביוץ ושלא תיכנסי להריון.
דיאפרגמה זה בלי הורמונים אם את מחפשת מניעה לא הורמונלית(צריך לעשות שאלת רב כי לא כולם מאשרים את זה)
ויש גלולות להנקה.

אני הנקתי הנקה מלאה וקיבלתי מחזור בערך מחודשיים אחרי הלידה

פירוט מדברי דפנה מאיר הי"ד:

פריון בהנקה

בימים היא גם יונקת המון אך גם אוכלת הרבה.
קיבלתי לראשונה שנה וחצי לאחר הלידה.

כמה ימים את לאיחור?
הלוואי שלא, אבל סיכוי לא רק שזה "הריון כימי" = התחלת הריון שלא ממשיך, ובד"כ לא יודעים עליו בכלל, רק חושבים שהיה איחור קטן במחזור.

בשורות טובות ובהצלחה!

המחזור קצת בתבלגן לי בשנה האחרונה .
אווףףף
אין מישהי שהיה לה ככה ואחכ הכל היה בסדר ?

אז אולי התגובה שלי בכלל לא רלוונטית אבל גיליתי על ההריון הנוכחי בצעירותו ממש, בטא 16, אם זה מנחם וכבר בחודש חמישי ברוך ה בברירות ונחת..

קרה לעוד מישהי ?

ועכשיו בחודש רביעי

היום בחודש חמישי ב"ה.

ידוע לכן כמה היה הפרוגסטרון שלכן ?

ביום חמישי בטא 67 והיום 108.
זה לא תקין נכון ?

מישהי אולי יודעת או חוותה משהו דומה ?

אחרי 3 ימים ...הממ..לא כ''כ..

תשאלי את הרופא

שמבין בעניינים כאלה הוא אמר שזה לא נראה כיוון טוב
אז מה עושים ? מחכים עד שזה נופל ?

כדאי ללכת לרופאה ולעלות על המינון הנכון לך. יש המון סוגי גלולות.
 

אני אישית לקחתי מינולט והיה בסדר.
יש גם נובה רינג שזה מינונים יותר נמוכים של הורמונים.

אני סתם רוצה לודא שלא יצא לי על נופש...

יש בחנות בייביסטאר (קומה ראשונה, ליד שוק העיר),
וגם נדמה לי שיש חדר ליד חדר השירותים באחת הקומות.

בעז"ה הכל בסדר. חשוב להירגע.

 

אם חלילה יש התפתחויות, תני למיון נשים.

אשה מהממת

אם ההלכה אומרת לנו לעשות כך אז אין פה שום עבודה, יש דרך לשמור על עצמנו להיות טהורים מה שיותר.

ואם יש משהו רציני אז רואים בדר"כ גם על התחתונים.

אני חושבת שאם יש כתם שהוא פחות מגודל גריס (משהו כמו מטבע שנקל)[או כמה כתמים שלא מצטרפים לגודל על הזה] אז זה לא אוסר בכל מקרה. אבל תשאלי רב גם על זה.

זה כתם, בלי הרגשה, אפשר טישו צבעוני, בפרט אם זה פצפון, גם מצד ההלכה היבשה זה לא אסור.

 

הרב הציע לי לא להסתכל בשביל להימנע מנקיפות מצפון ולב. לא בגלל שאוסר.

ואני אסביר למה:
ההלכה אומרת שכשאישה רואה כתם דם (יש גדרים של גודל, נסיבות, צבע וכו', אני לא נכנסת לפרטים האלו) היא נטמאת. ולא כשיש כתם דם, אלא כשהיא רואה! !
ולכן, אם היא לא רואה- אינה נטמאת!
זה אולי כמו שההלכה אומרת שאם בבצק עשוי עם קמח ומים, אז הברכה היא המוציא. אז אנחנו" עוקפים" את הבעיה, ולשים את הבנק עם מיץ, ואז הוא לא המוציא. . האם זו עבודה בעיניים? (ואני לא נכנסת לעניין אם קובעים סעודה וכו' ,אני מתכוונת ברעיון-) ההלכה אומרת שאם x אז y. אני לא רוצה y, אז נמנעת מ x.

שיותר מותריך. יש גדרים מה כן אוסר ומה לא.

מנשמע למרגיש..
תודה לכן. עדיין ירגיש לי ככה..לא יודעת למה, אבל עזרתן לי להכניס את זה לראש.

תודה מתוקות

ועדיין לא קיבלתי תשובה לשאלה אם שומרים את הטישו במקרה ורואים..

ותתארי לרב בלי להראות. אין בזה צורך.

או שתזכרי את הגודל ואת המיקום על הטישו.

לא כל דם אוסר.

מחזור שיודעים שהוא מחזור, אוסר.

אבל אם מותרים כבר ויש איזה כתמים ודברים אז זה סט אחר של הלכות. פשוט סט אחר. קשה לנו להוציא מהראש את המחשבה שצריך "לתפוס" כל טיפה. אבל היא לא נכונה.

במצב של דימום שמפתיע ואינו מחזור יש את הגדרים של חז"ל מתי הכתם אוסר.

מסםיק שהכתם יהיה קטן מדי, או אפילו מספיק גדול אבל היה קמט בבד ואם פורשים את הבד הוא מתחלק לשני כתמים קטנים מדי, אז זה לא נכנס לסט ההגדרות של חז"ל.

לכן גם אם לא מסתכלי םבניגוב אז לא נכנסים להגדרות הנ"ל. וזאת המטרה שלנו.

תגגלי שרה מעוז או הודיה בכור הן מתמחות בזה בדגש על פוריות. אני גם נלחצת מבדיקות פנימיות, זה טבעי

בעיתו ובזמנו ובקלות.
דעי שבהריוו תקין בעזרת השם מספר הבדיקות הנרתיקיות מועט עד אפסי.
ודאי שקשה יותר כשהחויה הראשונה היא הפלה. אבל דעי שזה נפוץ ובעזרת השם לא מעיד על העתיד.
ואני מניחה שהייתה לך סוג של הפתעה בבדיקה הראשונה וזה מגביר את אי הנעימות. ככל שלהבא תגיעי מוכנה לקראת מה את באה, ותשתדלי להיות מה שיותר רגועה ורפויה ואפילו ללחוץ כלפי מוה בזמן הכנסת המתמר אז יהיה לך יותר קל.
זה מעגל- מהפחד מתכווצים והכיווץ מגביר את הכאב ואי הנוחות.
בהצלחה ואך טוב!

יש עוד הרבה נשים כאלה וגם אני ביניהן.
הכי חשוב שתצאי מהקטע של האשמה עצמית. זה ממש אבל ממש לא קשור. מפתח החיים בידי הקב''ה בלבד.
יש כמה פתרונות:
א. להתפלל על זה!!
ב. לפני בדיקה פנימית להגיד לרופאה, בלי להתבייש, אני מאוד רגישה, בבקשה תעשי לאט ובעדינות.
ג'ולי. לנשום עמוק ולנסות כמה שיותר להרפות ולשחרר את הגוף. מה שגורם לכאב זה הכיווץ, את מכווצת את הגוף ואז כשמכניסים מתמר, אצבע, מכשיר... את מהדקת אותם עלייך וזה מה שמכאיב. אם תרפי זה לא אמור לכאוב. כדי להרפות אפשר לחשוב מחשבות חיוביות וכו.
ד. לנסות' להתחמק ' מבדיקות פנימיות. אני למשל עברתי הריון שלם בלי שום בדיקה פנימית. בהתחלה לא רואים טוב את העובר ולכן צריך לעשות וואגינאלי, אז פשוט אני מגיעה די מאוחר, שבוע 9 וככה יש סיכוי טוב שאפשר לעשות אולטרסאונד בטני.

ואם את מרגישה שזה ממש מלחיץ אותך ועושה לך על טוב, אז שווה לנסות לטפל בזה.

1. אין קשר להפלה. הפלה טבעית בשבוע כזה זה מאד מאד נפוץ ולא קשור ללחץ שלך.. 

2. לא חייבים לעבור הרבה בדיקות פנימיות - לי יש 7 ילדים ב"ה ובכל ההריונות לא עברתי בדיקה פנימית אחת!! כמה פעמים רופאים רצו לבדוק וכל פעם שאלתי בשביל מה? ולא בקנטור אלא כדי להבין באמת האם יש בזה צורך רפואי אמיתי או לא. בכל הפעמים לא היה מדובר בצורך רפואי אמיתי. למשל בתחילת ההריון הראשון הרופא רצה לעשות בדיקה פנימית שאלתי בשביל מה והוא אמר שזו רוטינה שגרתית. אמרתי שאני לא מעונינת וזהו.

3. הקושי שלך הוא טבעי מאד, עם הזמן מתרגלים. בלידה הפוקוס לא על זה אז לי אישית זה פחות הפריע

 

 

אמרתי שאני עיפה ואין לי כח

תכלס עיצבן אותי.

גם כשבאתי לUS בשבועות ממש מוקדמים 6-8 שתיתי כמה כוסות מים לפני וביקשתי שיעשו חיצוני

 

US פנימי חשוב כהדיוק הוא קריטי כמו למשל בטיפולי פוריות שלפי גודל הזקיק קובעים טיפולים מסוימים וכו'

במצב של הריון אני לא הרגשתי שקריטי לי הדיוק, הרבה יותר חשוב היה לי שה US יהיה בטני ולא וגינלי.

וזה היה עם גרידה כי זה היה בשבוע יותר מתקדם

אז בבדיקות שלפני הגרידה הטכנאית רצתה לעשות US וגינלי ואני לא הסכמתי, היא ממש התווכחה איתי, זה היה הזוי. שאלתי אותה למה היא כל כך מתעקת אז היא אומרת לי שרואים יותר טוב. כאילו מה יש לראות יותר טוב?? שאין דופק?? שהעובר הפסיק להתפתח לפני יותר משבועיים?? הזויה לגמרי. כמובן שאני התעקשתי והיא בסוף נכנעה, עשתה US בטני.

 

לעומת זאת בגרידה כיון שאין ברירה אז אין ברירה, לכן גם לא הרגשתי רע מזה.(במובן הזה בכל אופן) כי היה פה צורך רפואי אמיתי

ואא לראות את זה בברור בא. ס חיצוני! אז היא צריכה לקחת אחריות על סמך בדיקה שהיא ראתה בערך?? ואם אחכ יתפתח זיהום אז למי תבואי בטענות? אליה. זה נשמע כאילו הטכנאיות רוצות לעשות פנימי. והם באות נגדנו או משהו. סהכ גם הטכנאית מעדיפה שלאשה יהיה כמה שיותר נעים!!!

אותה יותר קל לראות את הרחם כי הוא "עולה למעלה" ולא מתחבא באגן

והיה לו ממש קשה לראות כי השלפוחית שלי הייתה מלאה.. הוא אמר לי פעם הבאה תתפני לפני כן..

בתחילת ההריון, שבוע חמישי למיטב זכרוני. הגעתי בגלל ציסטה.

היה מכאיב ומשפיל אפילו שבעלי ישב לידי.

היום ברור שלא הייתי מסכימה.. זה לא הי הלצורך. ועוד סטאזר ערבי! אני מתחלחלת מהמחשבה. אבל מהניסיון לומדים!

 

לפותחת - דווקא לאולטרסאונד הוגינלי כדאי להתרגל, וזה ממש לא כואב. נקלתי רק בטכנאיות עדינות ונעימות כל כך, ממש לא מרגישים כלוום והן מיומנות שאפילו לא מסתכלות כשמכניסות את המתמר. דווקא רופאות אולי עושות פחות בנעימות כי הן לא מיומנות כמו הטכנאיות.. וזה שהן לא מסתכלות מאד מפחית את הפדיחה. הן שמות נייר או בד מעל הרגליים ואת וגם הן לא רואות אזורים חשופים בגוף. אם לא שמים לך כיסוי תריגיש נעים לגמרי לבקש!

 

אבל באמת בהריון עצמו כמעט לא עושים וגינלי. רק האולטרסאונד הראשון, שגם ממנו אפשר לנסות להתחמק.

גם לי בהתחלה היה ממש לא נעים ואפילו כואב. הריונות הבאים כבר תרגישי יותר בנוח, וכמו שאמרו לך כאן, בסביבות שבוע 10 האולטרא סאונד הוא כבר חיצוני...

הבדיקות של הפתיחה לפני הלידה הן גם לא נעימות , אבל זה ממש הקטנה בהשוואה ללידה...

קראתי את מה שכתבת וזה דומה מאד למה שהיה לי, אז חשוב לי לשתף.

גם אנחנו מייד אחרי החתונה זכינו להריון, אבל הוא הסתיים בשבוע 6

כשזה קרה הרגשתי שהשמים נופלים. ממש.

לקח לי זמן להבין שלצערנו הרב רוב הנשים עוברות את החוויה הזאת, וש1 מכל 5 הריונות מסתיים לצערנו בהפלה. ושזה לא אומר כלום על הגוף שלי והיכולת שלו ללדת...

 

בהריונות תקינים (בע"ה לכולנו בקרוב) לא אמור להיות אוטראסאונד פנימי.

וגם- מתרגלים.... מלידה ללידה בע"ה...

 

 

בע"ה תפקדו בקרוב בשמחה ובאהבה. בזרע קודש בר קיימא

הרגעתן אותי קצת לגבי ההריונות הבאים...

שבאמת אין כמעט בדיקות כאלה..

 

עיקר הקושי הוא נפשי פחות גופני.. פחות הכאב יותר הבושה וההרגשה החשופה..

מרגישה שחודרים לפרטיות למקום הכי אישי (ואצלי הפרטיות זה אחד הדברים הכי חשובים לי)...

 

רק שאלה אחרונה, חוץ מהאולטרסאונד הפנימי, יש הרבה בדיקות אצל רופאת נשים כשהיא מסתכלת על המקום?

(זה גם אחד הדברים שממש היו קשים לי)

 

תודה על כל הברכות ורק בשמחות אצל כולן!

כמו שכתבו לפני.

 

בדיקת נשים במקום- אני מכירה רק אחרי לידה. שאז צריך לראות שהכל חזר לקדמותו והתאחה כמו שצריך.

 

יש רופאות עדינות ונעימות!!

אז האו''ס הראשון בדר''כ ואגינלי כי בטני לא תמיד רואים.
וחוץ מזה אין שום בדיקה םנימית....
הממ...בעצם אני לא עושה שקיםות וחלבן עוברי וסקירה מוקדמת אז לא יודעת לגביהן...אבל הן לא חובה בכל מקרה...

ובסקירה מאוחרת ולפעמים יציעו לבדוק אורך צוואר ואני מסרבת...לא חובה.

לפני הלידה אם אין סיבה מיוחדת אין צורך בשום בדיקה פנימי ת


כל הנ''ל יכל להשתנות בהריון בסיכון או אם יש משהו שמצריך...

אולטראסאונד אפשר לעשות חיצוני, אפילו את הראשון כבר משבוע 9 ( למרות שאם לא יראו טוב יעשו פנימי).
בדיקות פנימיות זה רק אם יש בעיה פטריה או דימום.
בלידה עצמה כמובן
ואחרי הלידה לבדוק אם התאושש ולבדיקת פאפ שהיא מומלצת מאד- מגלה סרטן חס ושלום.
והכי חשוב, תחשבי על האוצר שב'ה תקחי הביתה, זה יעזור לך לעבור את הבדיקות. אני עשיתי את הרוב אצל רופאים שפחות הכרתי ולא הרופאת נשים, הרגשתי שזה דווקא עוזר כי הכל מאוד מקצועי ולא מכירים. אולי יעזור גם לך. וחפשי רופאת נשים קבועה נחמדה שתהיה רגישה.

בגלל הערכת משקל נמוכה.
אף פעם בהריון לא היה וגינלי...
פעם הרופא ביקש שטכנאית או אחות תבדוק מחיקה בוגינלי, כי לא ראו טוב בבטני, וגם זה הסתדר בסוף עם טכנאית אחרת.
אפילו במיון יולדות בפעם הראשונה שבאתי, לא דרשו בדיקה פנימית.

זה ממש אפשרי, לעבור הריון בלי בדיקות. זו זכותך, ואם אין צורך של ממש, את יכולה לסרב או לעבור מרפאה אם זה יעזור.

אולטסאונד פנימי עשו לי כל כך הרבה פעמים שזה ממש לא מטריד...
פשוט לנשום עמוק.
זה בדיוק כמו לקיים יחסים ולא כואב ולא פוגע..

על החוויה שעברת. לא פשוט בכלל.

בהריון הבא בע"ה אפשר לחכות לשבוע 10 ורק אז לבדוק באולטרסאונד ביטני ולא וגינאלי. 

אם צריך בכל זאת בדיקה וגינאלית אפשר לבקש שיהיה מלווה נוסף,להניח אגרופים מתחת לישבן. ולקחת נשימות עמוקות. לבקש לאט ובעדינות ולהסביר בדיוק ולחכות שאת תהיי מוכנה. 

 

וראו סבבה.
סהכ צריך לראות הריון בתוך הרחם ודופק.

לא מקבלות מחזור בתקופת ההנקה וכאלו שכן

רק בשביל הבנת הפרופורציה- קניתי חזיה חדשה בסביבות שבוע 7, והלכתי לקנות עוד אחד בערך בדבוע 12 והמוכרת אמרה לי שהראשונה בעקרון כבר קטנה עליי :/. עכשיו בשבוע 16 ולא מרגישה שגדל עוד, אבל גדל בכללי ברמות!!!
אממ אני לא נהנית מזה ככ, מתנחסת בעקרון, אבל מתפללת שזה ישאר ככה ולא יקשה עליי.. מתנחמת בכך שזה משמח את בעלי ושזה מסיבות משמחות!!


בקיצור מבינה אותך ממש ממש

אצלי בהריון ראשון חמותי שמה לב וכך הבינה שאני בהריון, הגוף מתכונן להנקה

ואפילו פחות מזה

יש שחוזרות לגודל שלפני ההריון, יש שלא.
תלוי בגנטיקה של האם.
מי שגדלה ולא קטנה אחרי סיום ההנקה, בד"כ לא תגדל עוד בהריון נוסף. וגם לא בהריון אחריו.

ויש כאלו לקראת סוף הריון או בתחילת הנקה.

אני בהיריון ראשון ככה שאני לא מדד אבל מספרת ממה שאני חוויתי..
בהתחלה הוא ממש ממש גדל לי. ברמה שהגב שלי כאב בטירוף, בטירוף! לא יכולתי לשבת, לשכב כלום. כאב כל יום כל היום.
עכשיו הגב הפסיק לכאוב, אני לא מרגישה במידה שהוא גדל (החלפתי מידה פעם אחת,כי ההיקף לחץ על הקיבה ועשה לי בחילות כל היום) - אני בשבוע 19+6. מאמינה שיגדל עוד טיפה לקראת הסוף..
זה מהניסיון שלי..

ברור שמתחילת ההיריון כאבה לי הבטן התחתונה מדי פעם-אבל לא כאב רציף,אלא כמה פעמים ביום וממש בקטנה.
שבוע שעבר היו לי כאבים רציפים במשך יומיים והפנו אותי למיון כי הם התגברו. במיון אמרו שהכל בסדר.
אם הייתי במקומך הייתי הולכת להיבדק בעיקר בשביל השקט הנפשי כי אפחת פה לא תיקח על עצמה להגיד לך שהכל בסדר..
תבדקי, תבררי עם הרופא האם זה הגיוני וזהו..

אז לא רואה סיבה שלא..גם יש הרבה כדורי ברזל שמכילים ויטמין c.. השאלה מה יש עוד בכדור מלבד ויטמין c

אני גם אוהבת את זה ואפעם לא חשבתי לשאול...נראלי שממש אין בעיה ועדיף לא ממש להריח.

כירה מעולה של שניי עיגולים
רק החיסרון היחיד שהיא מרעישה כמו טרקטור

מה שאני חוששת זה שאני אצטרך חום גבוה ואח"כ כשאצטרך להנמיך את החום יקח לזה הרבה זמן, והאוכל ישרף בינתיים..

חבל שבכלל צריך להעלות כזה דבר לדיון

אבל כל הכבוד לך שעשית את זה.

מה לעשות כשיש אפשרות לאנונימי אנשים מרשים לעצמם להגיב אייך שבא להם.. 😕🙁

יש פה גם בנות דלא יודעות כ"כ לשרשר או ל"קרואב שרשור
ולכן חושבות שכל תגובה היא ישירות לפותחת למרות שלפעמים מגיבים למישהי שהגיבה, ואז ההקשר שונה
אז כדאי לשים לב גם לזה ולא לקפוץ לפני שמוודאים שהבנת למי התגובה שושרה..
וכן, זה מאוד מבלבל עם כל האנונימי שיש פה ובגלל שהשירשורים ארוכים

אבל אין מה לעשות אי אפשר לחנך את כל העולם.
נשים ששואלות שאלה צריכות לקחת בחשבון שיהיו גם תגובות לא נעימות ופשוט להתעלם.
ואגב ראיתי כמה שירשורים שנשים הגיבו בצורה יפה ועדינה ותמיד היתה משהי שטענה שהתקיפו אותה וכו..
זה מאד תלוי איך כל אחת קוראת את זה.

מישהי מעלה בעיה מסויימת. אבל אם מישהי עונה משהו אחר ממה שהיא צפתה לשמוע ישר מה את מתקיפה ואחריה איזה 5 תגובות וכולן מאנומימי מסבירות עד כמה התגובה שלה היתה לא במקום ולא מתחשבת. אז מי שהעלתה משהו שתגיד מראש אני לא מוכנה לשמוע ולקבל שום דעה אחרת משלי.

בבקשה בנות לשים לב! אנחנו פורום הורמונלי,לנסות לדון כל אחת לכף זכות. מי שקשה לה שירשור מסויים יכולה לדלג.

אני חוויתי דכאון קשה אחרי לידת בתי השניה. הרגשתי מחנק תמידי, ושאף אחד לא מבין אותי. פניתי למטפלת רגשית, והיא פשוט ליוותה אותי באמצעות שיטת cbt. במקביל, קיבלתי טיפול תרופתי לאיזון.
התעמלות וויטמינים זה יותר טיפול בסימפוטמים, כדי לצאת מזה באמת צריך להתמיד במפגשי תמיכה ולפעמים גם לשלב טיפול תרופתי חזק יותר.
אני חושבת שהצעד הראשון הוא פניה לפסיכיאטר, שימליץ על הכיוון עבורך. בדרך כלל יש החזר, וגם אם אין, בריאות הנפש שלך חשובה יותר. אני התמדתי בטיפול תרופתי (כדור נוגד דיכאון שנקרא לוסטרל) ויחד עם תמיכה ממטפלת רגשית בס'ד יצאתי מזה.

חוץ מלקחת כדורים פסיכיאטריים.

כדורים זו לא מילה גסה. לפעמים חייבים אותם בשביל לחזור לאיזון. עדיף לא להסתפק בהם, כמובן, ולהמשיך טיפול פסיכולוגי וכדומה במקביל, אבל הם בהחלט יכולים לעזור. וזה לא אומר שלוקחים אותם כל החיים! לוקחים לתקופה, עד שמתאזנים בע"ה, ואז אפשר להפסיק.

ממליצה לך לפנות בהקדם לרופא פסיכיאטר.

לפותחת תנסי הומאופתיה. ויש הומאופתים מקצועיים במחירים סבירים הרבה יותר  מהמחיר שציינת.

 

אלא שהומופאטיה (לפחות זו שאני מכירה) היא תהליך ארוך. והשאלה הגדולה היא אם יש לה זמן לתהליך הזה, שגם עלול לכלול בתוכו מורדות לפני העליות...

יש מטפלים שעובדים אחרת, מתאימים מינון שעוזר מיד להקלה ובהמשך להחלמה מלאה.

וגם כאן משתדלים לגעת בנקודה המדוייקת למטופל, כמו בקלאסית.

ואני בהחלט מאמינה שהיא אידאלית לטיפול ברוב המצבים!

אבל צריך לקחת בחשבון שזה לוקח זמן...

חצי שנה אחרי הלידה ובדיכאון קשה.
אני בטיפול של פסיכיאטרית מהקופה, שנתנה לי כדורים,
ושל פסיכולוגית ממרכז גוונים שנמצא בשער בנימין.
אם יש לך גישה לשם זה ממש כדאי כי זה מחיר מסובסד ממש.
וזה עוזר! רוב הזמן לפחות..

זה שאת מודעת ומחפשת דרך טיפול זה כבר חצי דרך!
כל הכבוד.
אני ממליצה להשקיע בעצמך, להיקשר לחברות טובות, אמא אחיות, לעשות דברים שמשמחים אותך, לחזור לעבוד, תחביבים חדשים, אמבטיות מפנקות וכאלה..
מעבר לזה, יעוץ אישי אמור לעלות 200-500 לפגישה.

ויציאה כל יום
ליצור דברים חדשים ולהשקיע בעצמך
העיסוק בילדים והבית בהחלט קשה

מגיע לך טיפול דרך המדינה,ויש גם דרך בתי החולים. ויש מטפלים הרה יותר זולים. מוזמנת לפרטי. חיבוק. ותודה על השיתוף.

אשמח להמלצות באזור ירושלים

ואם עובדים עם כללית 

 

מזל שיש את הפורום לפנות כשמתייאשים מכל השאר.

 

למישהי שלא עובדת עם כללית.

מתמחה בציבור הדתי והחרדי.

מקבל בירושלים באזור מקור ברוך.

מומלץ מאוד מניסיון אישי. זה מספר הטלפון לקביעת תור: 036186628

כשאני הייתי קיבלתי החזר מכללית.

 

בהצלחה יקרה!

תקופה נוראית

ולדעתי טיפול תרופתי הוא חובה! השקעתי המון כסף בפסיכיאטרית פרטית (1100 ש"ח לביקור ראשון ועוד כמה מאות בכל ביקור להמשך הטיפול..) אבל זה היה חובה

מאחלת לך שתגיעי למטפל\ת הנכון\ה ותצאי מזה בע"ה 

אין לי שמץ של מושג למה זה ככה...
הרגשה כאילו נתפסת הבטן למטה...
משו הזוי...
אבל הבנתי שזה נורמאלי לחלוטין...

לא עברתי קיסרי..

ולתמוך ברחם.

כאב חד בבטן תחתונה. זוועה. אצלי מופיע בתחילת כל ההריונות, נעלם וחוזר שוב לקראת הסוף.

הופיע פתאום וחלף בלי טיפול

לא נראה לי שצריך להדאיג