פורום הריון ולידה (עמוד 4085)

באופן גורף

בהריון רגיל עושים מוניטור רק אחרי שעבר התאריך (מסוף שבוע 40 פעם ב-3 ימים)

הבנתי ממי שקנה

שהיא כבדה מאד

ונמוכה מאד.

אם את גבוהה היא ממש לא מתאימה לך.

אז סליחה על התשובה שלי. היא לא רלוונטית לגבי העגלה הזאת.

נחפש טיולון אחר קליל וחזק

חזקה מאוד ויציבה !!!

ולא בא לי להשקיע הרבה כסף

יש לי טיולון של בייבי ג'וגר במצב מעולה רק צריכה קליל יותר 

המליצו על הפלה.

הרב מרדכי אליהו אמר שיהיה בסדר ואכן נולדה ילדה לתפארת, היום בת 10. יפה חכמה ומוכשרת.

לחברה אחרת אמרו שלעובר ראש קטן מדי, אישפזו את האמא להמון בדיקות. גם להם נולדה ילדה מתוקה ובריאה.

כי יש לי חברה שלבעלה יש ראש כזה ורוב הילדים ככה (אחרי הלידה.. עד 120..).

וכמובן שזה תקין.

בגיל שלושה ארבעה חודשים מתחיל שלב חדש מבחינה פיזיולוגית. אם אני זוכרת נכון מופרש פחות מלטונין והיכולת להרדם עצמאית נהית מורכבת (אם מישהי זוכרת את הפרטים אז תדייקו אותי), זה ממש יכול להסתבך בחודשים הקרובים.

כמובן שזה תלוי תינוק ומשתנה מאוד בין הטבעים השונים.

אני בשלב הזה משתדלת להתמיד בשיטה אחת שנוחה לי ונמנעת מלהוסיף עוד הרגעות חיצוניות כדי לא להכביד עלי ועל הקטנטן. לדוג': החזקת המוצץ וליטוף מהמצח לכיוון האף, נענוע קל-אם אין ברירה- משתדלת להמנע או להפסיק עוד לפני ההרדמות עצמה. אפשר לתת חיתול בד או שמיכה נעימה רכה לידיים הקטנות כדי שלא ימשוך את המוצץ מהפה. 

ראשית תמיד אני מניחה במיטה רק עם מוצץ שמיכה ונשיקה ומכבה אור, נותנת צ'אנס להרדמות עצמאית, לעיתים יש מלמולים או יללות קטנות-אני עוקבת מרחוק כי לפעמים זה תהליך הרדמות פרטי ואני לא רוצה להפריע. אם מתחילות יללות שמתגברות אני חוזרת עם מה שתארתי למעלה. משתדלת לקצר במידת האפשר ולא לחכות להרדמות מלאה אלא-נים ולא נים כזה.

שוב, מאוד תלוי באופי - אצל חלק זה מצליח בקלות ואצל אחרים יכול להיות ארוך ומתיש (אפשר לסדר שק''ש ליד )

צריך לעשות הכל כדי לחשוב טוב ולקוות לטוב

ולזכור שהפחדים משתקים וגורמים להפרשה של כל מיני חומרים מדכאים..

תנסי לעשות דברים שעוזרים לך לשכוח את הפחדים ותנסי לפגוש כמה שיותר תינוקות בריאים וחמודים...

אפשר להעיף אותם מהמחשבה (בכוונה לא כתבתי להסיח מהם את הדעת - פשוט להעיף).

חוץ מלהתפלל, ולהיות בשמחה ולטפל בעצמך כראוי, ממילא ההתפתחות של ההריון לא תלויה בנו.

לי זה ממש עוזר להתמלא שמחה ואופטימיות, להתפלל ולהאמין בקב"ה שהכל מאיתו יתברך.

בעז"ה בשורות טובות ומשמחות .

כשאת אומרת עד הסוף.

אם את מתכוונת שהוא לא מצליח להכנס בפנים עד הסוף- זו לא אמורה להיות בעיה.

אפשר להכנס להריון גם אם הוא מסיים רק בפתח הנרתיק.

אם את מתכוונת שהוא לא מצליח להגיע לסוף האקט- כלומר בעייה עם יציאת הזרע-

זו כבר כן יכולה להיות בעיה שצריך לבדוק אותה.

לא נכנסים עד העומק ממש, השאלה אם זה מקטין את הסיכוי אם לא.

כלומר, נניח אם מגיעים עמוק יותר אז הסיכוי להריון גדול יותר מאשר אם לא מגיעים כ"כ עמוק.

אנחנו נשואים טריים יחסית, ככה שאני לא יודעת אם אני לפחות אמורה להרגיש שהוא כן עד סוף הנרתיק או לא. אבל יש לי הרגשה שאם היתה אופציה, הוא כן יכל להכנס עמוק יותר..

ותודה.

מספיק שייכנס מעט כדי להיכנס להריון וזה לא משנה את הסיכויים עד כמה שידוע לי. במילא הרוב יוצא אח"כ.

אגב, לי זה ממש מכאיב אם הוא נכנס עמוק מדי בטעות. 

מזל טוב!(:

כן, מעולה

לא מרגישים, קל להחדיר ולהוציא

אפשר להשתמש ברצף

מומלץ מאד

לא מציק ולא מורגש,

אפשר לחבר חבילות אם הגוף שלך מסתד עם זה (הרופא שלי אמר שאפשר לחבר כמה שרוצים. פעם הייתי מחברת שלוש. היום רק שתיים, כי בשלישית כבר יש לי כתמים)

בבדיקות-

לי אמרו להוציא בהפסק טהרה, ובבדיקות יום ראשון ויום שביעי. בכל שאר הבדיקות אני משאירה את הטבעת בפנים.

בטבילה צריך להוציא. אם שכחת בדיעבד רוב הדיעות שלא לחזור ולטבול.

אין בעיה להוציא. עד שלוש שעות אין בעיה להישאר בלי טבעת (רק לזכור להחזיר...)

הרופא שלי אישר לי לחבר 3-4 טבעות ברצף

לא מורגש בכלל וכמו שכתבו כאן קל להוציא ולהחזיר

אבל עדיין לא יצא לי בדיקות עם זה

(אולי מוציאים את זה בבדיקות?? תבררי..)

התחלתי. מקווה שיהיה לטובה בעז"ה!

צעיר וחדש יחסית בתחום אבל מקסים 

את יכולה לפנות אלי באישי.

או סתם עם אופי כזה...

רוב התינוקות לא ישנים לילה שלם...(תשוטטי טיפה בפורום ותגלי... )

אצלי עד גיל שנתיים הוא לא ישן לילה שלם..

אצלי הוא ישן לילה שלם בדיוק מגיל 5 חודשים.

כשהיה מתעורר לאכול, הייתי מנסה לתת לו מוצץ במקום אוכל והפלא ופלא הוא קיבל זאת בשמחה וחזר לישון כמו גדול.

שאין למידה בעניין הזה...

אלא אופי.

יש לתינוקות (וגם לנו) מחזורי שינה. יש מחזורי שינה עמוקה ומחזורי שינה קלה. 

אולי- התינוקת שלך עוברת לשינה קלה אחרי שעתיים ומתעוררת. יכול להיות שאם "תתפסי את הרגע" שבו זה קורה- ותרדימי אותה חזרה לפני שהיא מתעוררת לגמרי זה יעזור לה להירדם חזרה.

ולגבי לילה שלם- אמנם אני לא מצפה בגיל 5 חודישם שתינוק יישן לילה שלם, אבל כן יכולים לישון חמש-שש שעות רצוף. 

חוץ מזה אין לי כ"כ מה לייעץ, אני אישית לא חסידה של שיטות הרגלי שינה לתינוקות, ומתנחמת בעובדה שבסוף התקופות האלה עוברות והם ישנים טוב. 

אפשר לחלום על זה איזה שעה-שעתיים...

תנוקות מהעקומה החמישים ומעלה ישנים יותר שעות בלילה. כלומר הדביבונים יותר.

תינוקות קטנים יותר-עדיף לא לאפשר להם כי אלו קלוריות משמעותיות. אלו שעות בהן ההנקה לא מופסקת ההסחות דעת או מגזים וכד'. כך שגם אם הם מעצמם יכולים לישון שמונה שעות עדיף להעיר אחרי חמש שעות מקסימום לדעתי.

לא עליתי הרבה בסה"כ הכללי, אבל הרבה בזמן קצר יחסית...

חמש קילו בחודשיים בערך... לי זה לא היה נשמע הרבה אבל האחות אומרת שכנראה זה מה שגורם לי הרגשת כבדות וכאבים...

מקווה שיעבור לי גם

כאבי ראש?

הפרעות ראיה?

נפיחות ובצקות?

כי עליה חדה במשקל יחד עם עוד תסמינים יכולה להעיד על רעלת

ו5 קילו בחודשיים זה באמת עליה מהירה במשקל

רק עכשיו נהיה לי כאבי שרירים ברגליים (בשוקיים מאחורה) והם נתפסים לי בקלות...

רק רציתי לעורר את המודעות לעניין

כי אצלי הרופא פספס את הקטע הזה

ואני זאת שעליתי על זה שיש לי רעלת

אם יש בצקות או כאבי ראש וכו'.. כל פעם שאני אצלה היא שואלת מחדש...

יש מצב להוריד קצת פרופיל ולנוח יותר? ואולי גם לעשות בדיקות דם לראות אם חסר ברזל.

אני לא יודעת מתי לנוח יותר, אם כי לפעמים אני פשוט לא עושה דברים כי אין לי כח לעמוד או ללכת... 

אני עובדת כל השבוע כך שזה קצת בעייתי... מחכה לסיים עבודה אחת עוד חודש ואז יהיה לי מתי לנוח..

בדיקות דם אני  באמת צריכה לעשות..

לקחת חופשת מחלה

עדיף מאוחר מלעולם לא..לראות שאין ריבוי/מיעו מי שפיר. לראות שהוא במצג ראש. ומה הערכה.

אוף, מעצבן קצת. אני רוצה"לחסוך" באולטראסאונדים...

כי אני מאמינה שזה לא בהכרח טוב לעובר. לא מבחינה פיזית (הרי שום דבר לא הוכח - לא לכאן ולא לכאן), ולא מבחינה רוחנית... (שמסתכלים עליו כל הזמן...)

ניסיתי לדחות את התור שיש לי מחר, אבל אין תורים בשבועיים הקרובים. טוב, נו, לא נורא כ"כ...

אני צריכה להגיע לדייט שבועי....

ההריון הזה בגלל הסכרת עשיתי כל שבועיים

זה ממש קשה לא יכולה לתפקד

ואם את רזה והשיליה אחרוית הכל יכול להיות.

באמת מים יכולים להקל,אפשר גם אמבטיה. או בקבוק מים חמים/כרית חימום. אם את מאזור ירושלים מוזמנת לטיפול.

לגבי הבכי-

זה יכול להיות 2 דברים:

או שלא טוב לו שם

או שזה כמו שקורה להרבה ילדים. משהו מאד טבעי.

יש כמעט לכל ילד תקופה כזאת שהוא מחליט שהוא לא רוצה ללכת לגן.

השאלה מה קורה אחרי שאת נעלמת לו.

אם הוא ממשיך לבכות עוד הרבה- זה מחשיד

אן הוא נרגע מייד וחוזר למשחקים- זה בד"כ בסדר.

אנ כותבת בד"כ כי לפעמים למרות שהוא נרגע זה לא בסדר. הוא פשוט משלים עם המציאות.

איך הוא נראה כשאת באה לאסוף אותו? נראה לך שהוא סובל שם?

בגלל ההמשך של מה שכתבת אני נוטה להאמין שזה שילוב של 2 הדברים.

גם תקופה וגם לא כ"כ טוב לו שם.

ילד בן שנה וחודשיים שמתנהג כמו שכתבת זה פשוט ילד קצת שובב.

נכון שאולי צריך לרסן קצת, אבל ההתנהגות טבעית

בגיל הזה מתחילים לתת גבולות אבל לא בצורה כזאת.

בוחרים דבר או שניים בלבד שהם משמעותיים ומקפידים עליהם.

זה לא שהוא ילד בן 7. הוא סה"כ בן שנה וטבעי שהוא יפזר משחקים.

הגננות מתלוננות כי זה עושה להן עבודה

אבל, לדעתי, מי שהולכת להיות גננת צריכה לקחת בחשבון שהיא עובדת עם ילדים

ולא עם דגים ויש ילדים שובבים.

לא הייתי דואגת מהעניין. הייתי יותר דואגת אם הוא היה, סליחה על הביטוי, ילד בטטה.

יש לך ילד קצת שובב? מעולה! תהני ממנו. זה אומר שהוא מלא חיים.

ואם הגננות ממשיכות להתלונן או שהילד ממשיך לא לרצות ללכת-

זה הזמן אולי לפנות למנהלת של המעון ולדבר איתה על זה.

אני מכירה כאלה(והיתי כזו) ממה יש לדאוג?

לא התכוונתי לתמים

ככה אני קוראת לאלו שלא יודעים בכלל להזיז את עצמם.

יושבים כל היום בפינה אחת מהבוקר עד שבאים לקחת אותם מהמעון

היו לי בגן של הבן שלי 2 ילדים כאלו 

וככה הסייעת היתה קוראת להם

אז נדבק אצלי הכינוי.

אולי באמת לא ראוי. סליחה.

פרושו- אין לי כח להתמודד איתו ולחנך אותו

אז פשוט אתקע אותו בלול ונגמר.

למרות שבאופן כללי אני די נגד ענישה מהסוג הזה

כמו שאני מגד ענישה של להוציא ילד מהכיתה.

בעיני זה מסמל שהגננת/ מורה לא מצליחים או יכולים להתמודד עם הילד.

אבל שוב, זו דעתי.

חוץ מלשים אותו בלול.

זה לא חינוך. זה ענישה שאומרת אתה מטרד ואין לי כח אליך.

לא אומרת שאסור בכלל לעשות את זה.

תלוי במצב

אבל באופן גורף- אני די נגד.

היא בערך בגילו

בא והולך.לא יודעת מה לענות לך

אולי באמת הוא מאוד שובב והמטפלת לא מצליחה להתמודד איו, עייפה וכו'.

היחידי שסובל מזה זה הבן שלך , ואתם כמובן כהורים דואגים...

נשמע שהיא מתנהלת מולו בחוסר סבלנות ובקוצר רוח, וזאת בדיוק הסיבה שהוא בוכה כל בוקר...

את אומרת שזה קורה לאחרונה אולי המטפלת בהריון או משהו אחר שגורם לה להיות יותר עייפה ופחות מסוגלת לתפקד?

בכל מקרה קחי בחשבון שאם היא נותנת לך לראות שהוא מעייף אותה, יש מצב, אולי לא, אבל יש מצב שיש דברים נוספים אותם היא לא רוצה שתראי, שגרועים אף יותר.

הייתי באופן אישי מגיעה בהפתעה במהלך היום, מתייעצת עם הורים נוספים איך הילדים שלהם מתנהגים ומה הם מקבלים מהמטפלת, ופונה גם למנהלת.

מטפלת לא אמורה לתת הרגשה שהילד מעייף אותה.

בטח שלא בצורה כ''כ ישירה, כאילו הוא בבי''ס והיא המורה שלו, והוא דיבר בלי הצבעה.

על הכבוד על העירנות, אל תזניחו זה יותר חשוב מהכל!!!

בהצלחה

אם הוא נכנס בשמחה- הכל בסדר

אם לא- צריך לבדוק.

בזמנים שבעלי לקח לגן

הייתי עוברת בכוונה עם העגלה ליד הגן בשעות אחה"צ

כדי לראות איך הילד מגיב לרעיון שלוקחים אותו עכשיו לגן.

לא שזה בהכרח אומר משהו

אבל אם הילד מתלהב- סימן שממש טוב לו שם.

אם הילד בוכה בבוקר שלא רוצה ללכת

לא מוכן להפרד ממך

וכשאת מגיע לקחת אותו הוא לא נראה מאד שמח

הייתי בודקת את העניין. זה יכול לומר שלא טוב לו שם.

שקניתי עכשיו בסופר פארם (לא טיג'ל), הוא ממש עזר לבת שלי

אני לא זוכרת את השם ואני לא בבית עכשיו

אם זה יהיה לך רלוונטי, אני אבדוק ואענה לך מחר