פורום הריון ולידה (עמוד 4092)

מי איבחן לשון קשורה

לנו אמרו  שיש לשון קשורה אחורית....היה גילוי מאוחר לא ביום הלידה היינו תמימים חתכנו אצל מה זה מומחה שהמליץ ועלה הון... היום מרגישה טיפשה ושזה היה ממש סבל מיותר לכולנו. לא שינה לה כלום בהנקה או אוכל...לא בטוחהדשהיה משהו שם בכלל

איך יודעים את הסוג והדרגה של לשון קשורה?

אבל היתה לבן שלי,
עשינו ניתוק אחד שעזר, אבל לא לגמרי,
וניתוק שני שעשה גרוע יותר...
לא הייתי עושה שוב לפני ייעוץ טוב אצל יועצת הנקה מומחית ממש.

יכולה לספר. שלכמה ילדים שלי היה . למי שניתקתי . הדיבור רהוט ומובן. ולמי שלא ניתקתי (לאחר התייעצות עם רופא). הדיבור עד היום לא ככ מובן. הם הוגים את כל ההברות והצלילים. ועדיין אם לא מדברים לאט אני הרבה פעמים לא מבינה. זה פוגש אותם בכיתה. ועם החברים. וזה מעמיס קושי נוסף על ההיקשרות החברתית. אפילו בדרגה ממש נמוכה של לשון קשורה.

הניתוק ככ פשוט וההחלמה ממנו היא כמה שעות. כמו לעשות חור לעגיל. אצלנו הרופא במרפאה היה חותך. ומיד הייתי מניקה. בבאים אחכ כבר שילמנו למומחה אותה פעולה פשוטה ב"ימבה" כסף. אבל יש החזר מהקופה. אני מאד ממליצה לעשות בשנה הראשונה ולא כשגדולים כיון שכבר צריך הרדמה וזה נהיה קצת יותר טראומאתי כמו כל ניתוח.

אמרו שאם לא מפריע בהנקה לא צריך להתערב.
אבל אני מפחדת שבדיבור זה ישפיע עליו
עם איזה רופא אפשר להתיעץ בנוגע לזה?

מפתיע אבל ממליצים עליו מאד. הייתי אצלו פעמיים. הוא ימליץ לגזור כמובן. וייתן מאמר מקיף על הנושא והשלכותיו העתידיות .(לפי המאמר שלו יש הרבה). יש לו גם אתר.
מכיוון שכבר הייתי עם ילד אחר בניתוק שריר הלשון במרפאה אצל הרופא הרגיל. הייתי די בהלם מהרעש והבלאגן סביב העניין. הוא עושה שיחת הדרכה לפני ואחרי. ומלווה את התהליך. (אצלו זה תהליך שאורך שבוע כשכל יום האמא אמורה לקרוע את הרירים מחדש. זה מבהיל וזה קשה לעשות את זה.)
אם את רוצה משהו עדין ובאמת לא טראומאתי יש את ד"ר סודי נמיר. רופא משפחה שמתמחה בעור. יותר אובייקטיבי. התנסיתי גם אצלו. 10 דק' ונגמר הסיפור.

זה כמעט חיסל לנו את ההנקה.

(גם המחשבה על לעשות חור לעגיל לתינוקת מזעזעת אותי, אבל שם לפחות זה לא מקשה על יכולת היניקה)

 

אני בכל זאת בדעה שאם יועצת הנקה מוסמכת (אך ורק מוסמכת! לא חאפרית) קבעה שזה חיוני להצלחת ההנקה - אז לעשות. אבל לא להכניס תינוק לפעולה כירורגית בשביל דברים שאולי יהיו ואולי לא יהיו בעתיד. הטיפול יהיה אפשרי גם בעתיד. נכון, עם הרדמה. עדיין - לא שווה את זה בעיניי.

לחלק מהילדים לשון קשורה גורמת לקושי בדיבור, ולחלק בכלל לא. זה לא דבר שאפשר לחזות אותו מראש.

אם היה ברור שלשון קשורה מובילה לקשיי דיבור בהמשך, אולי הגישה שלי הייתה אחרת. אבל זו שאלה פתוחה. 

תרטיבי סמרטוט בתה ושימי על העיניים 

זו תרופת ילדותי ומאד עזר

ובהצלחה!

ועד שהגענו לרופאה לא היה כלום. (זה התפתח בשישי בערב ועד מוצ"ש עבר לגמרי)

לק"י

לא נראה שיש איסור.
אבל זה פשוט חסר משמעות...

פשוט השם חסר משמעות ולדעתי יש הרבה עניין ביהדות לקרוא בשם בעל משמעות כלשהי בעברית. ומשמעות חיובית.

ללא ידוע לי על איסור, אבל כנראה שיש ערך לשם עברי...
ואני תמיד חיפשתי את המשמעויות של שמי ומשערת שגם אחרים מחפשים..

תני לו שם משמעותי לאיזה כיוון שאת רוצה - שיתן לו כוחות, שימלא אותו שמחה, טוב לב, שיגדל להיות תלמיד חכם (אם את מתפללת על זה וחשוב לך ).

 

הזדמנות פז להעניק לילד שלך, לבטא את התחושות שלך, ועוד - כל מה ששם אומר.

 

מזל טוב .

שם זה משמעות לחיים... ולירו לפי טעמי לא נשמע יהודי. מכירה הרבה חילונים ממש שנתנו את השם הזה..

אבל זה דעתי האישית ואני לא בקטע של שם תנכי דווקא אלה שם עם משמעות יהודית שם עם תוכן..

אם אתה ממוצא צרפתי, אני מניחה שזה יהיה פחות מוזר,
הילד יגדל עם משמעות, כי יש לשם הזה משמעות.
זה גם לא יהיה מדי מוזר בסביבה כי בכל זאת זה לא שם כזה נדיר, אבל אם אתם ממש דוסים, ומרגישים ישראלים יותר מאשר צרפתים, אז כדאי לתת שם ישראלי שהילד ירגיש בנוח לעלות לתורה
אפשר אולי שני שמות, זה מקובל אצל בעלי אזרחות כפולה או אלה שמרגישים ככה מנטאלית, שיש שם בשתי שפות, שם ישראלי ושם בינלאומי.
(כמו כאלה שיש להם שם ביידיש ושם בעברית)
אם היית שואלת על השם מנדל או מושקא, לא היו עונים לך שזה שם חסר משמעות, למרות שזה שמות שאין להם משמעות בעברית.

הרי הבעיה בבשר נא היא חיידקים שלא מתו מחום הבישול. אבל בבשר כזה כמו שאת מתארת, בדר"כ כל הבשר הגיע לחום הבישול, אולי לא מספיק זמן כדי לבשל את הבשר, אבל בשביל להרוג חיידקים זה בטח מספיק. ממילא את לא צריכה לדאוג.
זה מה שההגיון שלי אומר

אבל כנראה רוב מה שאכלת לא היה נא, וגם אם היה חלק קטן הוא היה גבולי.. הכמות גם משמעותית. וכמובן שלא בכל בשר נא יש חיידקים, זה רק סיכון.

את בטוחה שזה קשור דווקא לטוקסופלזמה? אני חושבת שזה קשור יותר לליסטריה או סלמונלה וכאלה, לא?

בכל מקרה אם את מרגישה טוב אז ב"ה את יכולה להיות רגועה.

 

 

ואם את לא נרגעת אז תבקשי מהרופאה בדיקות דם שאולי ירגיעו אותך.

אבל מה זה שמירת הברית לבחורים נשואים?

עדיין לפעמים נכשל בשז"ל, וממש חבל לנו על זה.

יש ספרי מוסר על זה... באופן כללי

לא יודעת איך לתמוך.


באיזשהו מקןם אני מדחיקה ולא חופרת אבל דווקא הוא רוצה שאני אעזור לו.

אני מראה לו שזה חשוב לי וזה באמת עוזר לו, נותן עוד כוחות להתגבר ובכללי זה שהוא לא לבד...

להיות הרבה ביחד כדי לשחרר אותו להקל עליו

בהצלחה

אבל בהריון יש כאבים ולא תמיד מסוגלת
ולפעמים בכלל אסורים
ובכללי, היינו רוצים להתגבר על זה אחת ולתמיד, לא שיהיה תלותי בי לגמרי.

אשת חיל את

רוב הרבנים נגדו. ואני מכירה סיפורים של חבר'ה שרק הדרדרו ממנו

הומאופתיה היא אלופת מניעת ההתפרצויות .

אפשר להתחיל טיפול תוך כדי התפרצות ולהיעזר להקלה ולהחלמה מהירה, ולהמשיך אח"כ אם יש צורך לגעת בהיבטים רגשיים נוספים כדי למזער או לבטל את האפשרות של התפרצות נוספת.

 

תמיד השימוש בתרופה ההומאופתית הנכונה יאריך את משך ההפוגה בין ההתפרצויות, ינמיך את העוצמה של ההתפרצות הבאה, ובהדרגה יפסיק את ההתפרצויות. 

 

(אני הומאופתית).

 

בעבר סבלתי מהתפרצויות חוזרות ונשנות של הרפס על הפנים. ב"ה לא עוד.

והאם יש לה 'התנגשות' עם בעיות אחרות (אני נוטלת בקביעות כדורים לבעיה רפואית אחרת)

 

כמו כן, אשמח לעוד עצות וכו'

זו לא תרופה אחת  - זה מאות תרופות שהומאופת בוחר מביניהן את זו שהכי מתאימה לך, במינון שהכי יתאים לך.

התרופה שהתסמינים שלה זהים לתסמינים שמהם את סובלת (הומאו=דומה. הדומה מרפא את הדומה).

 

התרופות הן למעשה מים שבאו במגע עם חומרים מהטבע - מחצבים, צמחים ואפילו בעלי חיים (כשר. כשר.), עברו טילטול/ניעור ודילול. מוסיפים למים אחוז קטן של אלכוהול שמהווה חומר משמר.

 

תראי מה כתבתי כאן בתגובה לשאלה אחרת: הומאופתיה היא מצד אחד תרופה (עוצמתית מאוד, אבל מחומרים מהטבע) ומצד שני היא פועלת במדוייק על הנקודה הרגשית שמטרידה את החולה - התרופה מטפלת במקור של הקושי.

 

מרגיש לי לא לגמרי מעמיק.. חסרות לי שאלות. כמו האם התינוק יונק, אם יש אדם נוסף שקם אליו, אם הוא עם האמא בבית או אצל מטפלת/מעון, אם יש בעיה רפואית שמשפיע על השינה וכו'...

מרגיש לי קצת חסר ולא ברור לי איזה מידע תוכלי לדלות ממנו אבל בהצלחה.

לא כ"כ הבנתי כתבת
אבל אני שואבת כוחות מבן הזוג שלי
ממחאמות לעצמי- לעמוד מול המראה ולהגיד במה אני טובה ומה נקודות החוזק שלי
לא לנסות להיות "אם השנה" - לעשות את הכי טוב *שאני* יכולה.
ולפעמים הכי טוב שלי זה לתת לילדים לחם עם ממרח לארוחת ערב וללכת לישון מוקדם.

לשים מוזיקה כיפית לדברים שאני פחות אוהבת - כמו כביסה/כלים /נקיון/כל מלאכה בבית

ולתת לעצמי זמן פנוי לדברים שאני אוהבת- יצירה, אפייה, חברות, סרט, ריקוד, ספורט, טיול כלשהו
ולבלות עם בן הזוג שלי.

את העבר אין לנו אייך לשנות
ההווה- זה מה שאנחנו יכולים לשנות ולהשתנות. להשתפר ולהתקדם. לבחור לשמוח גם כשקשה. (וקשה. לכל אחת יש את החבילה שלה)
אנשים שחושבים עלייך דברים- בד"כ עסוקים בלחשוב מה את חושבת עליהם
הכי חשוב זה מה שאת חושבת על עצמך ואייך את רואה את עצמך.
אישה חזקה. אימא מדהימה ובת זוג אוהבת.
ומותר להתפרק, ומותר לבכות, ומותר שיהיה קשה- בשביל זה יש בן זוג שהוא שותף לחיים ועוזר ותומך בי כשקשה לי ואני בו.

אבל זה לא קל ואני לא כ"כ פתוחה לצערי לבעלי....

כל יום 3 פעמים. כמו:

אני מלאה בטוב ובשמחה!

הקב"ה שולח לי שפע של כח ונחת בחיים.

תודה ה' על המשפחה המדהימה שיש לי.

תודה ה' על המודעות הגבוהה שלי.

תודה ה' שאתה מרים אותי מעלה מעלה.

תודה ה' על הילדים המקסימים שלי.

תודה ה' על היכולות והכוחות הנפלאים שטמונים בי!

אני האמא המדוייקת והנפלאה ביותר לילדי.

בעלי הוא האיש המדוייק והנפלא בשבילי!

 

זה משנה מציאות. לגמרי.

בהצלחה יקרה

שיעזור לך להעצים כוחות חיוביים ואמונה בעצמך, ויעזור לך לעבד את החוויות השליליות כדי שלא יצופו כל הזמן. חוויות שצפות כל הזמן הן חוויות שלא עובדו ולכן מציפות אותך, חבל לסבל, ולדעתי טיפול רגשי יכול לעשות שינוי משמעותי.

תמשיכי לכתוב פה, ולפרוק!

זה עוזר המון!

אני ממליצה גם על מוח אחד.

 

ועוד משהו: על כל דבר קטן שאת מצליחה לעשות, תני לעצמך הרבה עידוד!!

 

שיהיה בשעה טובה

החזיר לי את השפיות
איזו קופה את?

לפחות הפעם לא עצובה
מרשה לעצמי להשתבלל רוב שעות היום במיטה
מבינה שאני צריכה אתזה וזהו
וזה יעבור
מה שיכולה לעשות מהמיטה או מהספה מקורבלת בשמיכה- עושה. כמו שיעורי בית עם הילדים
קחי ברזל. אל תשאירי את הקיבה ריקה
וקבלי את עצמך כמו שאת
לי זה עזר למצב רוח

היה לי כל כך קשה...
וביום בהיר אחד נהיה לי רצון עז לעשות משהו, לצאת, לאכול דברים טעימים, להנות...
יום אחר כך אפילו התלבשתי...
ויום אחרי יצאתי לסיבוב מעייף בחנויות ליד הבית...
כיום, חודש חמישי ב''ה, אני מרגישה בנאדם...
זה בהדרגה...
אבל די פתאומי השינוי...

הייתי שם...גם היריון שלישי....והיום (כבר לקראת הסוף ב"ה...) יותר קל...

ההתחלה ממש קשה....

מוזמנת לאישי אם תרצי לעוד עידוד והזדהות...

באמת הקושי הגדול שלי הוא שאין לי עם מי לחלוק את התחושות.
אין לי חברות..
האיש שלי עושה כ"כ הרבה כדי לפצות על מה שאני לא ונמאס לי להתלונן לו כי הוא פשוט כבר לא ממש מתייחס (לא בקטע רע, פשוט נראה שנגמרו לו המילים ).. מה גם שבגלל המצב אנחנו בכלל לא ביחד במובן האינטימי.. מה שגורם לו גם למתח ועצבות. .
אמא שלי לחוצה בעצמה ממצבי.. לא ממש מבינה מה עובר עלי.. היא לא סבלה מזה..
ולפעמים כל מה שאני רוצה זה לבכות למישהו, שיאסוף אותי אליו..
יש לי דמעות..
ובאמת אני לא ממקום מתמסכן. זוכרת ש"ח יכינו בקוצר רוח להריון הראשון למעלה משנה ורבע ואיך זה היה קשה להמתין.. כך שמודד על זה

אבל הקושי הוא עצום

מוזמנת בשמחה לאישי...

והקושי שלך מובן לגמרי!!!

אני הייתי בדיוק במצב שלך, אני מרגישה כאילו כתבת מה עובר עלי. גם בעניין האינטימי.

מיום חמישי לקחתי דיקלקטין ומאז אני בן אדם. הוא מרדים קצת בהתחלה, וגם קצת יקר. אבל שווה הכל בשביל להרגיש שפויה בלי הבחילות האלו.

הייתי שם לא מזמן, ומאוד מבינה את הקושי. מה שהכי עזר לי זה פשוט להוריד הילוך,
להרים רגליים ולאפשר לעצמי מנוחה. אני בנאדם שמח וחיובי, אבל סתחילת הריון הכל נראה קודר שחור ועצוב. ככה זה, ההורמונים מאוד משפיעים וגורמים לחוסר במוטיבציה. עם הזמן זה פשוט חולף, ואת חוזרת לכוחות שלך.
יעזור לך לדעת שזה זמני, ולפרוק מדי פעם פה בפורום.
אפשר גם לשוחח עם אמא או חברה טובה.

רק אומרת, שלא כל הדיאטניות מוצלחות...
ולפעמים דיאטה של דיאטנית לא קונבנציונלית יותר בריאה,
אבל זה תלוי גם בך, למה את מתחברת...
בכל מקרה, אם את במעקב הריון בסיכון את די צריכה דיאטנית דווקא של הקופה
..

להרכבת תפריט ואחרי זה לבצע מעקב של דקירות כשבוע שבועיים..

לא אמרו לי מה הלאה, אם הסוכר לא יתייצב סביר להניח שאז אתחיל באופן רשמי מעקב הריון בסיכון..

עשיתי בשבוע 13..

תודה על התשובות.אז....ממה שהבנתי פשוט לחכות לסקירה מוקדמת??

בדר''כ משבוע 15+ רואים...
ויש מקרים-כמו מה שהיה לי שרק לקראת שבוע עשרים

על אף שגם שם לפעמים יש פאשלות אז לקחת בערבון מוגבל בסקירה מאוחרת לרוב כבר ממש אין טעויות.

אין כלכך ברירות חחח

15 אמרו שזה נראה בת

ובשבוע 25 ראו בברור בן

הריון ראשון ואני ממש רוצה לדעת

ממש מחכה כבר לדעת.

יש לי תחושות לכאן ולכאן!

 

מענין מי מהן תצדקנה בסוף

מה מין העוברי...
בעלי אומר שאם אני אדע יהיה לי קשה לא לספר (מה שנכון;)) אז כבר עדיף לא לדעת...
ופעם בשבועיים בערך אני משנה ה"תחושה שלי" שזה בן/בת..
דווקא זה מגניב לא לדעת.. יהיה הפתעה

אני בשבוע 37!

וכל בדיקה ראו משהו אחר

אז נשארתי בספק

וזה מבאס ממש!

אני פשוט צריכה לחכות במתח לא יכולה להתכונן לכלום

בדיוק אתמול חברה סיפרה לי שכל ההריון אמרו לה שזה בת

ופתאום בלידה המיילדת אומרת מזל טוב בן..

אז התנחמתי שלפחות אני לא בונה על כלום.

כי אם ראו בשבוע מתקדם אז יתכן ובבדיקה אחרת היה בתנוחה שהסתירה ולכן לא ראו...


תעדכני כשתלדי;)

בנים😍😍😍😆😆

כי לא עושה כמעט כלום מהבדיקות
ובאולטרסאונד רגיל לא רואים
איזה קשה לחכות...

מה בעצם ההבדל?

זה רק תלוי באיזה שבוע את ובאיזה תנוחה העובר נמצא וכמה מאמצים הטכנאית תעשה כדי לראות את המין....

ויש לי נסיך קטן.

הרופאה אמרה ש'הוא בעצמו אפילו לא יודע מה הוא'

נגיד אני בביתר וממש טוב לי שם.. אולי יהיה להם תור בשבילך. לרופא שעושה שם סקירות קוראים ד"ר גד ליברטי והוא מקסים ורגיש מאין כמותו! ויש כל הזמן אטובוסים מירושלים לביתר וההפך.. בהצלחה!

הצלת אותי! באמת היה תור פנוי בבית"ר..
תודה רבה רבה!

אני משתדלת לא להגיע לרוטר בגלל החניה.
עשיתי אצל ד"ר קלוד שוקרון ברחביה.
הוא מאד מומלץ, ויש עוד הרבה טובים בכל רחבי ירושלים.

להרחיק טיפה יש להם בשכונות הערביות שאני אישית העדפתי לדלם ולטץא לחכת...
תבררי לפי המשלים שלך... יש להם רופאים פרטיים ואת מקבל החזר... כך שיוצא לך לשלם בערך 250 שח..

מענין... שאני הזמנתי. טור הם אמרו לי דאין אפילו באזור ירושלים....

אומר איזור ירושלים... הם לא מכירים את ביתר, בית שמש וכל זה.. את צריכה לציין בעצמך שמות של מקומות ואז הם בודקים בכל מקום ספיציפית..
בהצלחה(:

דבר ראשון, קבלי חיבוק וירטואלי! נשמע לא פשוט..

לגבי מה שאת מספרת, יכול מאוד להיות שזה היה במציאות.

השאלה מה את רוצה לעשות עם המידע הזה?

אם זה לטפל בנער - להעניש אותו וכו, קשה לי להאמין שזה אפשרי.

ולגבייך, זה לא משנה אם זה היה מציאות או חלום, נשמע שזה משפיע עלייך עדיין , והייתי ממליצה לך לנסות לפתור את זה מול מטפלת כלשהי.

בהצלחה רבה!

להתלונן זה מבחינתי לא פיתרון, בטוחה שאם זה היה הוא יקבל את עונשו בעולם הבא
אבל זה לא משפיע ממש עליי
מבחינתי זו נקודה לצמוח ממנה, להבין איזה חיים אני רוצה...
לא יודעת אם טיפול זה הפיתרון
אם כן, לא בשלב הזה בחיים אלא בשלב יותר מאוחר
כרגע לא מציק לי
סתם רוצה לשמוע את דעתכן

תודה לכולן על התגובות
מעריכה מאוד!!!

בתפילה שהעלאת הנושא על הכתב שחרר במשהו את פקעת הרגשות.
המחקר והעובדים בתחום טוענים שילד לא חולם דברים כאלה מעצמו, אלא אם חווה התנהגות כזו. אז גם אם חלמת על זה, החלום הגיע רק אחרי המעשה!
ניתן לחלום רק על דברים שראינו / חווינו.

תחשבי אם מתאים לך לפתוח את הנושא עם מטפלת מתאימה. אפשר במקצועות הרפואה הקונבנציונלית ואפשר במקצועות הרפואה המשלימה.
אם את מאיזור ירושלים, ומתאים לך רפואה משלימה, תוכלי לפתוח ניק חדש ולפנות אלי. יש לי מישהי מעולה להציע לך,וגם באיזור פרדס חנה.

חזקי ואמצי!

כואב לשמוע! וצר לי שזה ככה נרחב איתך!
ולעניין השני, אין סיבה שתדמייני כזה סיפור! אם זה מה שהולך איתך כ"כ הרבה זמן - זה קרה! יש לנפש שלנו מנגנוני הישרדות כשקורים מקרים קשים כדי שנוכל להמשיך לחיות ולא להשתגע, חלק מהמנגונונים האלו זה מנגנון ההכחשה, שפשוט אומר לך 'זה לא קרה' וככה את מדחיקה ומדחיקה עד שזה צף בזמן שאת כבר מסוגלת להתמודד עם המידע הקשה הזה.
תאמיני לעצמך, את לא חיה בהזיות! ואם זה כ"כ מטריד אותך אני מציעה לפנות לטיפול, שמבינים ממני יציעו לך...
חיבוק על הזיכרונות הקשים!!

קרה לי מקרה חמור של ניצול מיני כשהייתי בכיתה א.
הדבר נשכח ממני, אבל כשעלה אחרי הרבה זמן לא גרם לי להרגיש שזה משבש את העולם הפנימי שלי. זה פשוט נתפס בעיני מקרה לא נעים שקרה לי.
אני לא רואה צורך ללכת לטיפול ולא מרגישה שזה משפיע עלי במשהו כולל חיי הזוגיים בה הכל מצויין.

לפעמים עולה הכי בקטנה
אבל זה לא גורם לי שום הפרעה בחיי
כשאתחתן אין ספק בעז"ה שאספר לבעלי לפני החתונה זאת
סך הכל נראה שרק צמחתי מזה
לא אומרת שזה דבר טוב חלילה אבל אני מרגישה שזה בנה אותי מבחינה אישיותית
תודה רבה על התגובה
אין לך מושג כמה כוחות נתת לי 😘

בסה"כ אנחנו עוברים הרבה דברים בחיים,
לפעמים צריך עזרה כדי לצמוח,
ולפעמים אפשר לבד.

תראי אם החום ירד לגמרי או לפחות בחלקו.

הללפפ!

מה מותר לקחת בהריון? האף שלי לא מפסיק לנזול על המחשב בעבודה!

מצוננת נורא בחודש שביעי,

וכל עיטוש יוצא מבול של שתן.

השתדלתי לחזק את רצפת האגן, אבל זה פשוט סיוט!

מה עושים?

תרשמי בגוגל. ויצא לך המספר שלהם. תתקשרי ותשאלי.
אני נעזרתי בהם בהריון הראשון שלא הייתי בטוחה אם אני יכולה לקחת כדור מסויים

הצטננתי נוראות. 

רופא אמר לי פעם שאסור לקחת תרופות נגד צינון בהריון

כי הן גורמות לכיווץ.

למי יש פתרון טבעי?

חוץ מבצל. בעלי לא מוכן בשום אופן להכניס בצל בלילה לחדר

כי זה מסריח את החדר.

מה עוד אפשר? אני ממש סובלת מזה.

מאוד חזק אז רק לטפטף טיפה על הכרית

שמן לוונדר על הכתפיים בבוקר ובלילה,
ולגבי הבצל- תנסי להכניס לתוך גרב ולמקם בצד שלך.
אולי פחות יפריע לאיש שלך.

על אקמול קולד לילה כתוב שאסור לנשים בהריון

אבל אקמול קולד יום- לא כתוב

וזכור לי שרוקחת אמרה לי שמותר.

אני עד עכשיו סובלת מאד מאד מכאבי גב

וכל שניה משנה תנוחה כי אולי עכשיו יהיה יותר טוב.

אבל שבוע 12- כן הייתי הולכת לרופא לבדוק שהכל בסדר.

סתם כדי להרגיע את עצמי.

של שרירים דואבים, מכווצים או הפוך, רפויים מדי, כנראה חסר לך B12.

בתור התחלה את יכולה לאכול ביצה וחמאה. תראי אם משפר את המצב.

אצלי מיד המצב משתפר.

בצד אחד כאילו נתפס שריר

יכולה לעודד שמשום מה.... כאב לי הגב ממש בהתחלה...ועכשיו חודש שמיני פחות כואב לי מההחלה למרות שאני יותר כבדה....

אם לא- מוזמנים למחוק