אתמול הייתה ערה מ3 בצהריים עד 11.. עם הפסקה של שינה קצרה...
היום בבוקר החלפתי לה טיטול וזה היה ממש נוזלי..
מה עושים?!
ותוכלי לצאת ברגע שאת מרגישה שאולי משהו משתנה.
מה שכן, מתארת לעצמי שהריכוז שלך לא יהיה בשמים.. אבל אם את מסוגלת וזה לא יהיה יותר מדי סיוט עדיף כן ללכת לעבודה, חבל לקחת חופש מוקדם.
אולי את יכולה לבקש סתם ימי מחלה..
ברכה והצלחה!
זה נשמע לי צירים אמיתיים אבל יש כאלה שסובלות מזה הרבה זמן
מילדת אחת אמרה לי בעקבות הצירים האלו-כששאלתי מתי להגיע
אז היא ענתה-כשלא תוכלי יותר
אבל אני הלכתי כל פעם להיבדק-כי פחדתי
לא מסוכן ללכת לעבודה. אבל במצב כזה, קשה להתרכז. אפשר לבקש מהרופא חופשת מחלה.
אנונימי (פותח)
ב"ה תינוקת ראשונה ומושלמת!
תרגישי טוב.
אור חיי
נשואה טריה
מזל טוב
חן שחר
תגדלו אותה בנחת ובשמחה!אמא מתחילהאחרונה

שברוך ה' מתרחבת....כל כמה זמן, מישהי כותבת על שטות גמורה שנאמרה לה על ידי רופא\ה ברצינות גמורה.
כמו שיש שרשורים על כל מיני דברים, למשל - טמטמת הריון, אני מציעה שרשור על שטויות של רופאים\ות.
סליחה שאני כותבת מאנונימי, אבל הכתיבה היא לצורך פריקה ושפיות ולא לפגיעה חלילה.
וסליחה מכל הרופאים והרופאות הידענים והידעניות, הבקיאים והבקיאות, שלעולם, אבל לעולם, לא יאמרו דברי הבל ושטות.
דוגמא -
רופא ילדים שאומר שתינוק יונק בן שלושה חודשים, שכל התזונה שלו היא חלב אם, צריך דיאטה, כי הוא עלה הרבה מדי במשקל (שקל אז כשמונה ק"ג), ואני חייבת לרווח את הארוחות שלו לארבע שעות. אסור! ממש אסור להאכיל אותו אלא אם כן עברו כבר ארבע שעות!!!
מילא הבורות של רופא ילדים בתחום ההנקה, פשע ראשון. אבל לומר לי שאסור לי להניק את התינוק?!? ומה אם הוא רוצה להרגע או "שלוק" של חלב כי הגרון שלו יבש? כנראה שאני אמורה להסביר לו שהרופא אומר שהוא שמן, ושהוא בדיאטה עכשיו!!!!!!!!!!
חבל לסבול.. קחי אנטיביוטיקה ורפואה שלמה!
לא נראה לי שלעובר טוב כשאימא שלו חולה וחלשה


רוב הבטן שלנו, ככה באמצע, מלאה במעיים.
בתחילת הריון ההורמונים גורמים לשינויים בעיכול ולהתנפחות.
המעיים זה כמה מטרים.. אם הם מתנפחים זה מאד משמעותי..
אצלי עליתי שתי מידות בחצאית בחודש הראשון רק מהשינויים ההורמונליים.
זה קצת כמו בשבועיים שלפני המחזור, שאם תשימי לב קצת מתנפחים בהם, אבל הרבה הרבה יותר גרוע.
האם יש כאן מישהי שהשתמשה בכדורי "סרזט" למניעת הריון וזה פגע לה בהנקה?
אני אחרי לידות רצופות ב"ה ורוצים כעת למנוע אך חוששת שיפגע בהנקה וזה מה שהרופא המליץ. הבנתי שיש בזה כל מיני הורמונים שמדמים הריון וכו' וכשאני בהריון נגמר מיד החלב אז ממש לחוצה.
בנוסף- האם יש לכן המלצות אחרות?
במיוחד להנקה
מיעוט חלב היא תגובה נדירה מאד בגלולות אלו (לא מדובר בגלולה משולבת)
ממה שאני שמעתי יש רופאים שדווקא לא מדי אוהבים התקן, כי הוא קצת פוצע את הרחם (ההתקן מנחושת עובד בשיטת מניעה שבה הנחושת יוצרת דלקת כרונית ברירית הרחם, גם לא מדהים).
יותר קל לרפואה לתקן בלגן הורמונלי מאשר לתקן בעיה מכנית, פציעה ברחם.
זה כמובן מאד נדיר אבל לא צריך להפריז בחשיבות של "שיבוש תהליך ההפריה". הוא מאד הפיך.. והרי לא רוצים להיכנס להריון.
לחצי שנה כנראה בוודאי לא כדאי התקן. אם סרזט לא יעשה לך דימומים, ולרוב הוא לא עושה, אז זה הפיתרון הכי קל בשבילך.
סיפור הלידה שלי.. לאחר שנה החלטתי שהגיע הזמן לכתוב... גם כדי לשחרר ובעיקר כדי להודות לקב"ה על כל החסד שעשה איתי.
אני מגיעה לשבוע 40 ביום רביעי והלידה לא נראית באופק הולכת לטבול ומחליטים להכין לשבת בבית ביום חמישי, ושישי אחרי המעקב הריון לנסוע לים..(אומרים שמזרז) בחמישי באמת סיימנו הכול ואפילו זכיתי לעשות הפרשת חלה ובשישי נסענו לעשות מעקב הריון עודף בבית חולים(בגלל שמהקופה בכל מקרה כל בדיקה שלחו לבית חולים בגלל משהו אחר..) מגיעים לבדיקה מוניטור מעולה ובאולטרסאונד רואים מיעוט מים. הרופא אומר לנו או שאתם נשארים כאן לשבת ואז מתי שיהיה אפשרות לזרז תזורזו זה יכול להיות גם רק מחר בצהרים או שתחזרו בראשון לזירוז.. מבררים שזה לא מסוכן ונוסעים הביתה לשבת מהים ירדנו כמובן.. נוסעים הביתה שבת מעולה ב"ה קצת לחץ בכניסת שבת שלא מרגישה תנועות אבל אחרי זה הרגשתי והכל עובר חלק.. נוסעת בראשון לבית החולים שוב מעקב ויש מיעוט גדול יותר של מים מתאשפזים. אבל עכשיו צריך לבחור איזה זירוז/השראת לידה.. הולכים על פרופס( משהוא בנרתיק שאמור להתחיל את הלידה, נותנים לזה בד"כ 12 שעות ואז אופציה לעוד 12 שעות) אחרי 12 שעות לא קורה כלום. עוברים לילה בחדר לידה וכלום כל הזמן מוניטורים בלי התקדמות. בבוקר של שני מתחילים טיפה צירים אבל שממש לא מקדמים ללידה פעילה עושה מקלחת שממש מקלה ועיסויים של בעלי על כדור פיזיו כמה שעות ואז המילדת באה לבדוק שוב מה קורה רואה שלא התקדמנו בכלל בפתיחה( ועל הדרך פוצעת אותי כך שנאסרנו.) ומחליטה להתחיל פיטוצין ומסבירה לי שהצירים הולכים להתחזק מאוד ושאחליט אם אני רוצה אפידורל. אחרי כל המחשבות על לידה טבעית מבינה שאין צפי מתי זה הולך להגמר ושאין לי איך להעזר פיזית בבעלי ומחליטה לקבל אפידורל(המרדים כבר הגיע והכין הכל ועוד לא הסכמתי לחתום אבל החלטתי שזה מה שנכון עכשיו וחתמתי.) עכשיו כבר אני במיטה לא ממש יכולה לזוז אבל קצת זזה במקום. מקבלת 2 טיפות פיטוצין בדקה, ברגע שמעלים לארבע טיפות הבן המתוק מוריד דופק ככה מהצהרים של שני עד אמצע הלילה של שלישי לא מצליחים להעלות את המינון של הפיטוצין(בד"כ נותנים באיזור ה40 טיפות פיטוצין בדקה רק להבין את המצב) ואין התקדמות בלידה חוץ מצירים. מחליטים על פקיעת מים שעדין לא עוזרת ואני כבר משתגעת מלשכב.. שלישי בבוקר טיפה פתיחה לא רציני, בעלי הולך להתפלל שחרית במניין(אמא שלי דחפה אותו שיצא טיפה לא הצליח ביום לפני להתפלל במניין היה איתי..) מחליטים להעביר אותי לחדר לידה אחר כשבעלי חוזר הוא אוסף את שאר הדברים ומגיע לשם.. ואז ב"ה לאחר כמה שעות בדיקה ופתיחה 8 בערך.. משהו הזוי אחרי כל השעות האלה.. מגיעה לפתיחה מלאה ומפסיקה להוסיף אפידורל רוצה להצליח לזוז בלידה.. ואז עוברות שעתיים וכלום.. עוד שעה ולא זזים.. מתחילים לדבר על ניתוח כבר 6 בערב של שלישי בכל זאת..(ואחרי פתיחה מלא מחכים בד"כ 3 שעות)אבל המילדת המדהימה אומרת שננסה עוד קצת, עושה עיסוי עם שמן שקדים וב"ה תוך שעה בערך הבן שלי בחוץ!! ובניסים(בעז"ה ושליחתו המילדת)אני בלי שום קרע ותפר בלידה ראשונה....אחרי זה הייתי עם חום ותרופות ומעט סיבוכים עם הבן שלי אבל ב"ה היום אני שנה אחרי הלידה עם נסיך בבית...
תודה למי שאמר והיה העולם.
ממש מרגש
כל הכבוד לצוו על הסבלנות ומזל טוב ליום הולדת שנה!
E.Tלא בית לא ניקיון לא אוכל לא כביסות. רק לישון!!!!
נכון. שנה ראשונה של התינוק הייתי נרדמת בעבודה. אבל זה באמת עובר . זה זמני
E.Tלא משנה מתי נרדם. גם אם זה 7 בערב או 11 בלילה או 9 בבוקר
את מתאימה את עצמך לתינוק
חיבוק!Ayaתודה רבה!
WBC 10.10 K/UL ( 4.00- 10.00) (.........)*
IMMATURE GRANULOCYTES 0.05 K/UL ( 0.00- 0.09) (....*....)
IMMATURE GRANULOCYTES % 0.50 % ( 0.00- 0.62) (......*..)
NEUTROPHILS 6.50 K/UL ( 1.80- 6.60) (........*)
NEUTROPHILS % 64.60 % ( 46.00- 68.00) (.......*.)
LYMPHOCYTES 2.60 K/UL ( 1.10- 3.50) (.....*...)
LYMPHOCYTES % 25.80 % ( 15.00- 45.00) (..*......)
MONOCYTES 0.79 K/UL ( 0.08- 0.90) (.......*.)
MONOCYTES % 7.90 % ( 2.00- 10.00) (......*..)
EOSINOPHILS 0.09 K/UL ( 0.00- 0.60) (*........)
EOSINOPHILS % 0.90 % ( 0.00- 6.00) (*........)
BASOPHILS 0.03 K/UL ( 0.00- 0.15) (.*.......)
BASOPHILS % 0.30 % ( 0.00- 1.50) (.*.......)
RBC 4.73 M/UL ( 3.90- 5.40) (....*....)
HEMOGLOBIN 11.50 G/DL ( 12.00- 16.00)*(.........)
HEMATOCRIT 35.90 % ( 35.00- 45.00) (*........)
MCV 75.90 FL ( 80.00- 98.00)*(.........)
MCH 24.30 PG ( 27.00- 33.00)*(.........)
MCHC 32.00 G/DL ( 32.00- 35.50) (*........)
RDW 14.90 % ( 11.00- 16.00) (......*..)
NRBC 0.00 K/UL ( 0.00- 0.01)
NRBC% 0.00 % ( 0.00- 0.10)
PLATELETS 187.00 K/UL ( 150.00- 400.00) (*........)
PLATELET-LARGE CELL RATIO 44.30 %
N.R. 19.4-43.7%
PDW 19.00 FL
N.R. 9.5-15.2 FL
MPV 12.40 FL
N.R 6.5-11.5 FLהתקנתי לפני יומיים. מאז דימום ממש ממש מאסיבי! כמו בימים הראשונים של המחזור.
1. תקין?
2. מה היה אצלכן? תוך כמה זמן זה עבר?
תודה רבה לעונות!
נשמע תקין..
לי היה דימום סביר בערך שבוע..
אני באמת כבר לא יודעת אם האובר מנוחה ונחת שמתחשק לי כרגע נובע באמת
מצורך נפשי וגופני
או שאני סתם עצלנית /:
עדיין בחודש הראשון..
בעלי משרת אותי נאמנה באמת הוא עושה הכל (כלים כי עושה לי בחילה רק מלהתקרב למטבח
כביסה- כי נמאס לו מההר שמתצטבר..וכו וכו)
לא יודעת..מצד אחד- לא נעים לי שהוא עושה הכל...ואני בטטה
מצד שני- באמת אין לי כוח..והכל עושה לי בחילות
זו שאלה שכל אחת יכולה לענות תשובות רק לעצמה....
עשי כל מה שאת יכולה.
תפרגני לעצמך על כל עשיה קטנה.
תסלחי לעצמך על כל מה שאת לא עושה.
תאמרי לעצמך: מותר לי לנוח!!
גם אני כל הזמן מסתובבת עם יסורי מצפון
אולי סתם הטרחתי את כולם ובאמת כן יכלתי.
אין מה לעשות. זה הלב שלנו, שתמיד בטוח שיכול יותר
ולא תמיד מקשיב למוח שאומר סטופ.
ועד שאנחנו כן מפרגנות לעצמינו, אנחנו לא מצליחות לעשות את זה בשמחה.
לפעמים אני שואלת את עצמי- נניח שזה באמת מעצלות כי בא לי עכשיו לנוח-
מה, זה עבירה? אסור לפעמים לנוח ולתת לשני לעבוד?
אבל זה לא תמיד עוזר. בד"כ אני נשארת עם הרגשה רעה שהטרחתי אחרים.
ועם כל זה .עדין יושבת בעבודה.בשביל לקום מהכסא אני גוררת את עצמי
וזאת בגלל אין לי ספק אפילו שאני עובדת ומתאמצת בבית יותר מידי. לא מתחשבת בעצמי
בגלל שבהתחלה לא תפקדתי אז עכשיו אני כן מתפקדת וכן עושה הכל כמו שכתבו כי לא נעים לי כמה אמא יכולה לא לתפקד.
והנה הכאבים מגיעים בענק!!!

יש מין תשישות בלתי נגמרת כזאת. ובחילות יכולות לגמור אותך סופית.
זה עובר. לי אישית היה יותר קל לעשות דברים בבית בחודשים מתקדמים עם ורידים כואבים וגב תפוס מאשר בעייפות של תחילת ההריון.
(חוץ מכלים)
אני גם אחרי 3 לידות צפופות, חמישה חודשים אחרי הלידה האחרונה ויש ימים שפשוט אין לי כוח לכלום..
מה שעוזר לי זה לכתוב- מה אני רוצה לעשות ביומן ואז כל פעם אני מתקדמת קצת.
הרבה הצלחה! זה באמת מאתגר!
אני עברתי שלוש לידות בהפרשים של שנתיים ושנה וחצי, ובאמת חשבתי שאני עצלנית,
היה לי מצפון גדול,
עשיתי הפסקה לאחר הלידה השלישית כי היה לי קשה מאד.
ופתאום,
כעבור יותר מחצי שנה ועד עכשיו ב"ה אני מרגישה שיש לי כח, שיש לי חשק, מרגישה קלילה ולא כבדה, קופצת, רוקדת, מה שמתברר לי שהכל היה תופעות של היריון וגוף עייף.
כמובן שלא כדי לתת הוראה הלכתית כל זוג והרב שלו.
יש את הזמן בהן אישה נחשבת כבעלת וסת קבוע וזה זמן שבטוח לא תראה בו.
בזמן זה רק הרמב"ם סובר שצריך לבדוק אחרי תשמיש.
לאחר זמן זה או באישה שאין לה וסת כלל (יכולה לראות כל יום אחרי הטבילה דבר שלא מצוי כל כך)נחלקו הדעות יש מי שאומר שחייבים לבדוק לפני ואחרי. יש מי שאומר שלא חייבים ויש מי שאומר שצריך לבדוק שלוש פעמים כדי לשלול רואה מחמת תשמיש.
עקרונית בשו"ע נפסקה הלכה שצריך לבדוק שלוש פעמים וזהו.
האם יש מקום להחמיר? בזמן שהאישה בטוח לא תראה בו אין מקום להחמיר ואפילו אסור להחמיר (לא לבדוק לפני ולא לבדוק אחרי - למעט הרמב"ם שלא נפסק להלכה).
ובזמן שאישה עלולה לראות בו יש כאלו שנהגו להחמיר כשיטה שאומרת לבדוק לפני ואחרי (רבינו חננאל ורמב"ם שמחייב בדיקה לפני).
כבר שבועיים שיש לי כאבים במפשעות זה מתחיל קצת בבוקר ובערב זה מגיע למצב שקשה לי אפילו לעמוד שלא לדבר לעלות מדרגות וכו'..
למישהי זה קרה? זה מן דקירות חזקות שכאלה..
יש לי גם כל מיני צירונים כאלו במהלך היום שאני מתאמצת או עומדת בעבודה.. אבל משמיני זה צירים מדומים לא?
יש לי תור היום לרופאה הבעיה שאין לי כח אפילו לעלות לקופה התחלתי שפעת..![]()
אמא ל6 מקסימים
יש בי אהבה ו..
לאט לאט תתגבר וזה יזרום לך.
תתחיל לאט לאט. קודם לערסל בידיים ורק בישיבה
ולאט לאט להתקדם משם.
בעלי ב"ה החזיק את הילדים שלי מייד
אבל להלביש או לקלח? לקח לו יותר מחצי שנה עד שהעז לעשות את זה.
והקטע שחשבתי אחרי שילדתי את השני שהפעם יהיה בסדר
אבל לא. גם הפעם הוא פחד להלביש או לחתל או לקלח.
ושוב ושוב עם כל ילד... לקח המון זמן עד שהוא העז לעשות את זה.
...בצד שמאל במפשעת למעלה -(יותר בין הרגל למפשעת בבטן התחתונה) לא בדיוק יודעת איך להסביר את המיקום המדויק!
בהתחלה חשבתי שזה פצע מוגלתי ...
אבל מששתי ובדקתי והסתכלתי וכלום....
אני נוגעת לא כואב כלום ...
הולכת מרימה את הרגל וכו'.... כואבבבב
אוטוטו אני שבוע 39 בעז"ה איך אני אמורה בדיוק ללדת עם כאלה כאבים...
לא מצליחה ללכת!!! - כלומר הולכת אבל זה ממש כואב!
מרגיש כמו דלקת בשריר או משהוא כזה....
מה בשביל כזה דבר אני הלך לבית אגד?
יש מה לעשות עם זה ?
זה מצריך רופא נשים ?
יכול להיות שבגלל התרחבות כל האיזור בהיריון
האיזור משתפשף בזמן הליכה ולכן זה כואב.
נסי לשים טלק. מה שלא עוזר לא מזיק 