פורום הריון ולידה (עמוד 4099)

שבשני גם הייתה צריבת שקד.

זה נחשב בין הניתוחים הפשוטים, ב"ה. כבר באותו יום משתחררים, ולמחרת אפשר לחזור לתפקוד רגיל.

אנחנו לקחנו רופא פרטי (בשע"צ), אבל לדעתי זה לא חובה.

הסיכונים - מה שאני יודעת - הם שזה לא תמיד עוזר... ואולי הכפתור עלול לעשות חור בעור התוף - אבל נראה לי שזה סיכוי קלוש.

תבררו הכול, בלי להתבייש, אצל הרופא אף-אוזן-גרון שהפנה אתכם לניתוח.

 

(ובשוליים אוסיף שלדעתי כדאי לבדוק קודם אפשרויות אחרות לפני האפשרות של ניתוח... ברפואה המשלימה וגם ברפואה הקונבציונאלית. שיהיה לכם בהצלחה בכל מה שיהיה!)

הניתוחים? ומה ז"א שני ניתוחים? באתם ביום אחד ושלחו אתכם הביתה ואז בעוד יום?

המקרה שלנו זה ירידה בשמיעה +נחירות והופא ראה בצילום שקד מוגדל.

האם כורתים בדר"כ? כדאי להסכים לכפתור?

מה זה בעצם כפתור? מחדירים משהו חיצוני לאוזן או שחותכים?

אשמ ממש לקבל כמה שיותר מידע מבעלי ניסיון לפני הפגישה החוזרת עם הרופאה

היו לה נוזלים באוזניים - ובעקבותיהם ירידה בשמיעה.

(כיום אנחנו בהמשך בירורים, כי עדיין השמיעה לא טובה. אבל כנראה שזה כבר משהו אחר...)

לגבי השקד - אני חושבת שרק צורבים אותו, אבל תשאלו בבירור את הרופא. הכפתור - זה משהו חיצוני שמכניסים, שכנראה אמור לנקז את הנוזלים. לא חותכים כלום.

למה לקחתם מסיבה מקצועית??

סליחה שאני "חופרת" לך פשוט אין לי ככ את מי לשאול כי הרופאים ודאי יעידו על עצמם שהם מקצועיים...

(נדמה לי בסביבות ה-600 ש"ח).

לקחנו רופא פרטי בעיקר כי כך "מקובל" במשפחה שלנו... שאם אפשר - לוקחים רופא פרטי, גם אם זה לא לגמרי נצרך.

(קיים מנשא בד ארוך קשיח - בד ארוג - וזה די שונה לדעתי, אבל זה לא מה שיציעו לך בחנויות אם לא תבקשי את זה במיוחד)

לגבי תינוקות גדולים - בעיקרון אפשרי, אבל די כבד... לגיל הקטנטן הוא כיפי, מאפשר מגוון תנוחות, ויש שמצליחות גם להניק איתו. לגיל הגדול לטעמי הרבה יותר נוח מנשא ילקוט על הגב.

ותודה לאנונימיות!

ההבדל הוא ברוחב, יש צרים יוצר ויש רחבים יותר.
הרחבים מתאימים יוצר גם לגיל גדול. אבל- בד"כ זה פחות נוח להשתמש בהם בגיל גדול ועדיף מנשאים אחרים.

אני ממש אוהבת אותו לחודשים הראשונים.

התינוק מכורבל שם ועטוף ברכות

 

אם את רוצה מנשא להמשך- חפשי מנשא מבד של מנשאים (שלא נמתח לצדדים אלא רק באלכסון)

יש מנשאים שמתאימים מגיל לידה

 

אנחנו קנינו מנשא סיני בגיל חצי שנה,

משמש אותנו עד היום (בן שנתיים)

 

אם יש לך זמן- 

תחפשי קצת באינטרנט. זה תורה שלמה המנשאים.

פיזיולוגים (תמיכה לגוף) או מערביים 

קשירות/ מנשא מובנה / חצי מובנה

 

אם יש לך פייסבוק יש כל מיני קבוצות (אינטרסנטיות, שימי לב) 

גם אני שבוע שעבר ביליתי בקופת חולים בקבלת עירוי.

לא נחמד בכלל

אני בשבוע 33 ושותה בעיקר נס קפה וקולה או פנטה פשוט לא יכולה.. מרגישה דחף לשתות את המשקאות האלו דווקא לצערי ומוצאת את עצמי שותה כוס מים ובמקרה הטוב בקבוק של חצי ליטר

מעכשיו תמיד מסתובבת עם בקבוק של 1 ליטר צמוד אליי..

אני לא סובלת לשתות וכרגע בהריון (לא ראשון בכלל), שבוע 15. שתיתי כוס מים בזכותך!

 

אבל כל הריון יש לי אותו סיפור.

כשאני באה להיבדק אצל האחיות (לפני הכניסה לרופאה) והלחץ דם שלי ממש נמוך.

והן וגם הרופאה צורחות עליי שאני חייבת לשתות הרבה!
 

תודה שהזכרת!

אם את לא אוהבת מים,תסתובבי עם מיץ, זה באמת חשוב!!

גם העובר שלי מוסר לך את תודתו הרבה...

הבעיה ששתיה מרובה גורמת ללכת לשרותים לעיתים תכופות יותר וזה לא פשוט לקום... (;
אבל ברורררר שחשוב לשתות וכו'.

אני נגיד בבוקר לא שותה הרבה כדי שלא אצטרך לשירותים בדרך לאוניברסיטה אבל אחרי שאני מגיעה לשם אני משתדלת כל הזמן לשתות..

ועוד בקור הזה!!!לא סובלת ללכת לשירותים 😑

אני גם מהפחות שותות

מה נחשב לבסדר?
ברגיל אני שותה נס בבוקר ובערב אולי איזה כוס קולה וזהוווווווו
לא רגילה לשתות

הפתרון הוא פשוט להסתובב עם בקבוק צמוד ולמלא אותו כל פעם שמתרוקן

ולעקוב כמה פעמים רוקנתי את הבקבוק

ונכון, זה די מעצבן לקום כל הזמן לשרותים

אבל זה עדיף על פני לי'ה מוקדמת....

ומתרגלים. גם אני הייתי מאלו ששותות פחות

בעקבות צירים מוקדמים קיבלתי הוראה חד משמעית להרבות בשתיה

ופשוט התרגלתי.

ווואו זה בלתי אפשרי בשבילי.
אני מסתובבת עם בקבוק אבל...זה המווון

אני מחזיקה בקבוק של 75 מ"ל

 

שותה אחד בבוקר

אחד לפני הצהרים

אחד בשעות הצהריים/ אחרי צהריים

אחד בערב/ לילה

 

צריך רק להתרגל.

 

ותדע שבאופן כללי בזכות השתיה

אני גם מרגישה הרבה יותר טוב.

 

75 מ"ל זה כולה 3 כוסות. לא כזה נורא.....

ואם קשה לך עם מים תגווני קצת עם מיצים אפילו שזה פחות עדיף.

רק כדי להתרגל.

ועושה לעצמי סימן בכל פעם שאני ממלאת אותו במטרה להגיע בסוף היום לשש פעמים.

מגוונת חלק עם מיץ או קפה אבל הרוב מים. וכמו שאמרו, מתרגלים, אין ברירה אחרת..

יומיים-שלושה אני מכריחה את עצמי לקחת לגימונת כל כמה דקות, ואחר כך כבר הגוף מבקש את זה, וכשעוברות כמה דקות ולא לגמתי אני מרגישה צמאה ומחפשת את זה!

כדאי, כדאי, כדאי. לא לייבש את העובר היקר...

אני כמעט אף פעם לא אשתה כוס שלמה. זה נראה לי המון. רק לגימות קטנטנות - אבל כל כמה דקות! זה מצטבר בכיף ל-3 ליטר ביום.

אולי נכנס פנימה סבון בשטיפה וזה צורב?

לא כתוצאה מהבדיקות...תרגישי טוב!

ויאשר לעשות מחר רק בדיקה אחת ולא שתיים, ואולי מחרתיים לא לבדוק בכלל או משהו.

סתם כדי לתת לאזור להרגע.

אפשר לשאול רב, ובו זמנית לבדוק אם, בלי קשר למשהו אחר, יש גם דלקת בדרכי השתן.

הבדיקה פשוטה - תרבית שתן.  לא פולשנית בכלל.

אם אכן יש צורך באנטיביוטיקה, עדיף להתחיל כמה שיותר מוקדם.  

רפואה שלמה!

הכי כדאי ללכת לרופאה שתבדוק ותאבחן

לי כאב ככה והייתי בטוחה שיש לי כבר מי יודע מה, בסוף התברר שפשוט היה לי פטריה וזה גרם לכאבים.

 

יכול להיות גם מחולשה של שרירי רצפת אגן ואז תרגול של "תרגיל קיגל" בהתמדה יכול מאד לעזור.

 

מאד כדאי ללכת לרופאה ולא להתביש

מה שכדאי לעשות: לא לקיים יחסים לפנות בוקר אלא רק מוקדם בערב כשיש לפנייך הרבה שעות שכיבה, ולא לפני יום  שאת צריכה לעמוד הרבה. אחרי היחסים אפשר להרים את הרגליים והאגן אל הקיר (כמו עמידת נר) למשך כמה דקות.

יש גם תחתונים אלסטיים שעוזרים, יקר אבל אם זה מה שיעזור... כדאי לקבוע תור לכירורג כלי דם, אם הוא יתן לך מרשם לתחתונים האלה זה יצא מן הסתם יותר זול.

 

הבנתי שגם לדיקור סיני ולהומיאופתיה יש מה להציע.

עוזר לי לא לקום אח"כ לנוח איזה שעה

השרות ההכשרים הביות הרמה..

בלניאדו שמעתי דברים טובים על היחס

איך את מגיעה לשם?

אני מתענינת גם

 

מיץ שזיפים מיובשים

עגבניות

תפו"א

 

להימנע מאורז

 

והרבה הרבה מים ונוזלים

מכירה נשים שעושות את זה

השאלה על מה את חושבת באותו רגע- על הקדושה והטהרה ועל בעלך או על הבלנית?!
תאמיני לי שמי שחושבת על בעלה ועל הרגע המרגש הזה, הבלנית ממש לא מעניינת אותו.

גם אם את באה ולא חושבת עליה ולא מסתכלת.
לא מחיב שהיא כזו אצלי ספציפית יש בלנית ממש חסרת טאקט
שמסתכלת עלי איך שאני מורידה תמגבת ועד שאני עולה.
ומתחקרת אותי כל פעם מחדש על אלף נושאים לא קשורים.
ופעם אחת היא עוד אמרה לי אחרי שהורדתי את הבגדים וואי איך רזית מפעם שעברה!!!!!
עלאק לא מסתכלת. מסתכלת ועוד איך ותפסיקו להגיד שכל מי שמתפדחת יש לה בעיה.
לא כל הבלניות רגישות וגם אם זה המצוה הכי גדולה זה עדין יכול לפדח וזה תקין.

תנסי לבקש ממנה להסתובב, ואם היא עושה לך בעיות, לדעתי כדאי לוודח עליה. זה לא לעניין שהבלנית ככה מטרידה! בגלל כאלה בלניות יש נשים שמוותרות על המצווה החשובה הזו...


ו..תני לי לנחש שזה בעיר ולא ביישוב. משום מה נראה לי שהבלניות בישובים הרבה יותר נעימות

אבל מאז שהיא אמרה את מה שאמרה אני כבר לא טובלץ שם.
נוסעת לשכונה מרוחקת יותר שם הבלנית באמת עדינה ונעימה.
למרות שזה ממש באסה כי המקווה ההוא זה 2 דקות מהבית לעומת המקווה שעכשיו אני הולכת שהוא במרחק של אוטובוס.

נראה לי גם אני הייתי נוהגת כמוך!

לגמרי הייתי מדווחת עליה!
נשמע ממש לא תקין ההתנהלות שלה!

כשאני טובלת אני ממש לא *חושבת על הבלנית*
תאמיני לי שהיא לא מעניינת אותי...אני מתרגשת מאוד מהטבילה ורק חושבת על בעלי.
עצם המחשבה שאני הולכת להיות ליד מישהי בצורה חשופה זה לא נעים לי ואני מתביישת כל פעם מחדש...

זה לא אמור להיות ככה!
בהתחלה אני עם חלוק כשמגיעה למקווה הבלנית מסתובבת עד שהיא שומעת שאני כבר בתוך המיים ורק אז מסתובבת. ואני עם הגב אליה אז לא רואה כלום. וכשאני יוצאת היא מחזיקה את החלוק פתוח מול הפנים שלה ושוב-לא רואה כלום.

לדעתי ככה צריך להיות. ומי שמרשה לעצמה להסתכל- תעירי לה ישירות!! תגידי שזה מבייש ולא נעים
ומיותר זה לא תפקידה!

והרגש של הבושה הוא לגיטימי ביותר

ובאמת גם לי קשה עם הקטע הזה שיש מישהי ולא משנה מה התפקיד שלה שככה אני אמורה להיחשף לפניה.

במיוחד במיוחד שבאמת יש כאלו שמה לעשות או שהן לא שמות לב או שחסר להן טאקט והן חופרות ומסתכלות מידי (כך בכל אופן אני מרגישה)

וגם אלו שנוהגות יותר בכבוד עדיין לא אוהבת שמישהי רואה אותי כך!

שהיא רואה את כולן ובשבילה את ''עוד אחת''
בתור אחת שעובדת במקצוע טיפולי ורואה גם..

הבלנית לא מסתכלת (היא עם פנים לקיר), עד שאני ממש בתוך המים, עושה את הטבילות והיא אומרת כשר ויוצאת, ואז אני נשארת כמה דקות במים להתפלל וכשאני יוצאת אני בכלל לא נפגשת בה.
בקיצור היא בקושי רואה אותך וגם בגלל שאת לא מסתכלת עליה אז זה לא מביך....

אצלנו הבלנית בודקת ידיים ורגלים שהצפרניים גזורות כמו שצריך ולא התפספס משהו

ותוך כדי שואלת אותי אם ניקיתי כמו שצריך את כל הגוף.

יווו, אני מתרגשת... היום אני שם...

צריכה עזרה להסתכל בגב ואני אומרת שבדקתי לבד.
טוב, יכול להיות שזה חשוב במקומות שנשים לא בקיאות עד הסוף בהלכות, וזה לטובתו.
אני גרה בישוב דתי אז אולי יותר סומכים על זה שהנשים פה למדו טוב.
בכל מקרה יש בתוך המקווה תמונה עם פירוט של הכל הכל, להוריד תכשיטים, לגזור ציפורניים, להסתרק וכו' וכו' ותמיד כשאני מתארגנת זה ממש עוזר לי.

לא משנה לי שתבדוק ידיים ורגליים . אבל ממש לא רואה אותי בלי בגדים!!

אני גרה בעיר גדולה, ובכל זאת מכירה חלק מהבלניות.

בהתחלה התביישתי, עד שלמדתי להפנים שהיא עושה עבודת קודש, ואני כאן כדי לזכות להיות עם בעלי מתוך קדושה,

ולא מעניין אותי יותר כלום מעבר לזה.

אני אפילו מחייכת אליה ברחוב ואומרת שלום יפה, וגם יכולה לעצור לשיחה קלילה.

נראה לי שזה עניין פסיכולוגי ואפשר לעבוד על זה.

הייתי רואה נשים ברחוב אומרות שלום בלבביות לבלנית ומפטפטות איתה וחשבתי לעצמי איזה פדיחה.. כולן יודעות שאת חברה שלה בגלל המקווה...

זה כ"כ מחשבה מגוחכת, אז מה אם מכירים אותה בגלל המקווה?! מה זה פשע לטבול? אף אחד לא יודע מתי טבלת לאחרונה זה לא מעניין גם אף אחד...

בקיצור, זה עבר לי וגם אני אומרת שלום ומה נשמע כשאני פוגשת את הבלניות וממש לא אכפת לי שידעו שאני מכירה אותן בגלל המקווה...

אבל תכלס.. כולנו באות לאותה מטרה אז בשביל מה להתפדח?

כי הבלניות שעובדות בשכונת מגוריי ולייד- מוכרות לי ולא נעים לי.

 

אא"כ יוצא שבת או מוצ"ש- אז הולכת ליד הבית.

 

אני גם לא אוהבת לפגוש שם שכנות...

 

יותר נעים לי וטוב לי לנסוע לעיר סמוכה!

גם התפדחתי מהבלנית השכנה שלי.
שבמקרה היא גם עבדה באותו מקום עבודה שלי.למדתי להרפות בענין הזה.הרי אני לא היחידה שטובלת לכולם ידוע שכל זוג מקים יחסים ושאישה צריכה לטבול.היום אני בכלל לא חושבת על הדברים האלו.הולכת למקוה ויום למחרת פוגשת את הבלנית.את תתרגלי אל תדאגי את לא היחידה

זה עושה לי את הטבילה פחות זרה ומנוכרת...
אני באה, פוגשת את הבלנית שאני מכירה ורגילה להחליף איתה כמה מילים בחום כשאנחנו נפגשות בסופר או ברחוב.
הכי אהבתי לטבול בישוב הקטן שבו גרתי בהתחלה, הבלנית היא שכנה, אישה מקסימה וצדיקה, וכיף שהיא שותפה לרגע הזה.

דווקא במקוואות חדשים או גדולים שאין לי קשר אישי עם הבלנית, יותר קשה לי. לא נעים לי.

אין סיבה שתראה אותך ערומה מחוץ למים.
(אצלנו הבלנית מסתובבת וזה ממש רגיש ונעים.. ברור לי שאם אצטרך לטבול במקום אחר אבקש מהבלנית שתסתובב)

ממש לא ממליצה לנסוע לישוב אחר כל פעם.. זה ממש טירטור מיותר, ואם לא מתרגלים להתגבר על הבושה אין לדבר סוף.

לכן "ברחנו" מהישוב,
יצאה לי כמה פעמיים שחברות הטבילו אותי כי הבלנית לא יכלה..
אח"כ עברנו לחו"ל ( אנחנו מזגזגים בין חול לארץ)
וגיליתי שכאן אפילו יותר גרועעע.. הבלנית זו הרבנית! (רביצין בלע"ז) ויש לה אף חטטני במיוחד..
בעעעעעע.
עוד שבוע וחצי יש לנו טיסה לארץ!!
אני מתגעגעת אפילו למקווה בישוב.
הכל נראה לי מושלם לעומת החוויה המפוקפקת פה (עזבו את זה שאני בהריון ואין צורך במקווה כרגע..)
אין למי להתלונן! אין פה מועצה הדתית.
והרבנית עצמה היא הבעיה.

מי שכתבה שמי שעסוקה במצווה לא מתביישת.
אנחנו בני אדם, וכל החוויה עצמה אם לא נעשית ברגישות ונוחות בהחלט יכולה להפריע.
אולי מלאכים יכולים להתרכז במצווה בלבד כשעיני ינשוף נעוצים בהם את מבטם ומסוגלים להשאר רגוע שהרבנית מלטפת את הגב ומודיעה שיש "חציצה" ואחכ לוקחת אבן שיוף לרגליים ומשייפת את גבכם...
בהצלחה לך בסיטואציה זו ומחשבותייך על המצווה בלבד.
אני, באופן אישי באותו רגע רק חשבתי על דרכי מילוט.

בעעעעע

איזה מעצבנת הרבנית הזאת!

אבל זה ממש תלוי קהילה- גם אני גרה בחו"ל והרבנית הכי לא חופרת בעולם! הרבה יותר כיף לי לטבול פה מבארץ. בארץ הבלניות היו ממש חפרניות.

אבל אני ממש מבינה אותך וזה ליגיטימי

זה עובר אחרי כמה זמן שמתרגלים

בהתחלה היתי מסתכלת שאף אחד לא רואה

ואז נכנסת בטוחה שכולם שם חברות שלי

מדמינת שהקולות ששמעתי מהמסדרון זה הבנות מהעבודה

ועוד סיוטים-על מה שהבלנית חושבת עלי וכו'

עכשיו אני חוגגת 3 שנים של נישואין

והיתי עוד ב2 ישובים בצימר

וראיתי כמה דברים

שזה דבר צנוע שהנשים שומרות עליו למענם ולמען אחרים

שזה לא כ"כ מענין את מי שלא זוג צעיר או מעורב בחיים של מישהו אחר

שהבלניות רגישות מאוד לענין האישה בדר"כ

ואם לא אז צריך לטפל בזה אבל זה חריג..

ודווקא בישוב יותר שומרים על הצניעות זה לפי זמנים בתיאום מראש

אף אחד לא מסתובב ליד\ומשתדלים לתת את ההרגשה הכי טובה לאישה

אז בהצלחה לך

אבל לא תוכלי אח"כ להקפיא/לשמור את המעורבב
ותבדקי שהמופשר טוב. (רייח/טעם)

הגיוני שאין בעיה.

 

לשימוש מאוחר יותר מהיום, או להקפאה, אי אפשר.

תיגשי למחסן כביסה שבבית החולים איפה שאת לומדת יש מצב שיש להם חצאית עם גומי.
לי הם מצאו משו בסוף..לא הכי מחמיא אבל לא היתה לי ברירה..
ואת יכולה לשאול סטודנטיות שסיימו אצלך אולי יש למישי להביא לך

ולשנין לפנינו היה מוצר ללבוש כחול... אז אינלי ככ ממי לקחת 😞 אין מצב שאין חצאית כזו.. לא היו לי דרישות מוגזמות מידי.. לא? 😞

חברות שלי באמת מצאו בסתם חנויות שכאלו..באסה שלא מצאת..
מאיפה את אולי השאיל לך את מה שהיה לי?, עם סמל של הכללית..

צריכה חלק לגמרי

בדר"כ יש באותנטי ובחנויות דומות.

בקומה שניה יש בגדי הריון
בחור בקיר הלכת למחלקת הריון? לא כולן יודעים שיש מחלקה כזו.. צריך לבקש והם פותחים לך.
יש בשני המקומות האלה חצאיות רגילות בדגמים שאמרת רק עם גומי למעלה. יש סיכוי שיהיה גם לבן
בהצלחה!

אנסה להיכנס לשם שוב.. כי באמת לא שאלתי על מחלקת הריון. ותודה על המידע על שלאגר! איפה זה נמצא בדיוק?

לפני שנה היו שם חצאיות הריון לבנות, מעולות לאחיות. עונות לכל הדרישות.

נמצאים ברחוב מלכי ישראל, כשאת באה מכיכר השבת לכיוון תחנה מרכזית - זה מצד שמאל, בערך 2 דקות הליכה מכיכר השבת. נכנסים לתוך חדר מדרגות כזה ועולים לקומה השניה.

בהצלחה!

רק שאין שום דרך קלה למצוא את הכניסה..

זה שביל צר שנכנס לתוך בנין ויש על הקיר "חלון ראווה" לחנות המטפחות שבפנים (הוא בכוך שמתחת למדרגות).

תלכי מכיכר השבת עד שתראי מספר חמש על הפלאפל, ומשם תבדקי כל כניסה ככה אני עושה כל פעם מחדש כדי למצוא..

 

קני חצאית בסיס מידה יותר.

אלא משו לא צמוד (בחצאית בסיס גם כמה מידות יותר זה נצמד איכשהו..) אבל תודה שניסית (;

ראיתי פעם בביסיק ליין חצאיות מבד ג'רסי כזה (זה כמו טריקו כזה אבל ממש עבה)

בע"ה

בסוף מצאתי בחנות בירושלים ברחוב שבין קינג גורג לרחוב הנביאים ,(לא יודעת מה השם של הרחוב) בחנות מאחורי התחנות אוטבוס.
אולי גם ב'נטע' ברחוב קינג גורג.

בחרת אחלה מקצוע!!
בהצלחה רבה!!

ואז זה באותו יום. 

כדור למניעת היריון.. תקראי בעלון המצורף.
קחי בחשבון שעושה דימומים בהתחלה..

פשוט קבעתי תור לרופאת נשים ביום שאני צריכה לטבול...
אז רציתי לדעת אם זה יהיה בסדר לקחת את הכדורים והם יהיו אפקטיביים...

אם חשוב לך למנוע.. כדאי לקחת לפני הטבילה
או להשתמש באמצעי הגנה נוסף
^קחי בחשבון שלפעמים עושה דימום..-לא בהכרח אוסר-צתיעצי עם רב.

א. בהנקה מלאה יש מניעה טבעית עד כחודשיים שלוש. 

ב. אל תיקחי סרזט לפני הטבילה כי עלולים להיות דימומים מהסרזט. אם זה יההי לאחר הטבילה יש מצב שזה יהיה רק בחזקת כתמים ולא תאסרי בעוד שלפני הטבילה זה רק ימשוך את הזמן עד שתוכלי לטבול.  אם אחרי הטבילה יש לך דימומים חשוב להיות בקשר עם גוף הלכתי (ממליצה ממש על הקו הפתוח של - קרן אריאל).

ג. לגבי מתי צריך להתחיל: כאמור את עדיין עם קרוב לוודאי מניעה טבעית גדולה כי את בהנקה מלאה ולכן זה בעצם נהיה במקביל אז לא ממש רלוונטי תוך כמה ימים זה מתחיל לעבוד. 

ד. מהתגובות שאת רואה פה  לומדים שחשוב מאד להתייעץ עם רופא ולא לסמוך על הפורום. עם כל הכבוד להשכלתינו המרובה. (לדעתי גם רופא משפחה יוכל לתת לך את המידע הזה. לפחות כמה רופאי משפחה שאני מכירה.... ) 

 

בהצלחה רבה ומזל טוב על הלידה.. 

זה לא חד משמעי כי כל אחת מגיבה אחרת.
יש מי שתקבל מיד כשצפסיק ויש מי שתקבל רק אחרי שתסיים להניק בכלל...
בקיצור מאוד אינדוידואלי.
נכנסתי להריון עוד לפני שקיבלתי-- מיד אחרי סרזט..
שנה ותשע חודשים מהלידה, 3חודשים אחרי שהפסקתי לקחת סזרזט. בלי מחזור כלל.
בהצלחה!

שיקלטו קודם את הבטן, ואז אולי פחות יתפרצו כלפייך...

אני כמעט בשבוע 16

וצריכים להודיע עד שבוע 17, לא?

בשעה טובה אני בהריון וצריכה ללדת ב- X

ואז אפשר לדבר על התוכניות למילוי מקום.

או לתת אופציה שלא תתנתקי לגמרי, מה שמתאים בתפקידך או בחברה שאת עובדת.

או לשלוח אימל ואז יש גם אסמכתא כתובה

נשמע לי פדיחתי כזה...

זה הכל

שאני הודעתי למנהלת שלי היא חיבקה אותי בהתרגשות ואמרה לי מזל טוב... תשמרי על עצמך...

מה שחייב חייב מה שלא תשמרי פרוייקטים לשנה הבאה.

 זה חימם אותי מאוד... הקטע ששבוע אחרי נכנסתי לשמירה והיא התענינה כל הזמן לשלומי...

כיום שהבטן כבר שמנה ושהיא פוגשת בי היא תמיד אומרת לי ואי מרגש לראות אותך... תנוחי תשתי...

ואני הודעתי לה בשבוע 8... היא קפצה לביקור שאלה מה נשמע אז אמרתי לה בפשטות... מגיע לי מזל טוב אני בשבוע 8....

 

מה נשמע?

אני בהריון

אמורה ללדת ב-X

מקווה להמשיך לעבוד עד הלידה

מתכננת לקחת Y זמן חופשת לידה.

 

זהו.

וכמו שאמרו כאן- אל תתרגשי ממנה. אלו החיים שלך.

עוד כמה שנים מי יזכור אותה בכלל, והאוצר שיש לך בבטן יהיה בע"ה שלך לכל החיים!

תודה בכ"א

לא אמרתי באיזה שבוע אני רק ציינתי שבתאריך כך-וכך אצא בע״ה לחופשת לידה..

וזה לא כזה יקר...עלה לי 140 במאוחדת..

אז אני צריכה לעשות חיצונית מעצמי...

בעקרון באמת רק מאוחרת בסל ולכן היא ממומנת לכולם. מניחה שזה תלוי פשוט בביטוח שיש לך בקופה..אולי שווה להחליף למשהו משתלם יותר?
לעשות מחוץ לקופה זה באמת יקר.
לדעתי זה חשוב, מאפשר לאתר מומים בהתפתחות בשלב ממש מוקדם יחסית.

זה עולה 250..
ואגב יש מומים שאי אפשר לראות כבר בסקירה השנייה. לכן הסקירה הראשונה חשובה מאוד..

אם התכנון לא לעשות הפלה. אז חבל על הכסף ....
ודברים קריטים שחשוב לדעת בשביל לטפל אחרי הלידה, אם חס וחלילה יש בעיה.. זה אפשר לראות בסקירה מאוחרת גם

אז מה צריך להסתבך.אם יש משהו שאפשר לטפל אחרי הלידה באמת יש סקירה מאוחרת בשביל זה..

שלא נדע יש מצבים חמורים שלא מאפשרים חיים אחרי הלידה. וגם במקרים "פחות" חמורים כל מי שלא עמד במצב בזה לא יכול לדעת איך הוא היה נוהג במצב הזה.

איך הוא יפסוק בצורה פרטנית למקרה ספציפי. פסיקות כאלו בכוונה לא מתפרסמות...

בעז'ה בשורות טובות

וחוויתי את זה על עצמי וגם על משפחה שלי.שדיי בא לי כמה שפחות בדיקות וזהו.גם שטויות הם מדברים לפעמים זה כבר מעצבן

אס נכון שנשים יותר קשה לגלות מומים כאלו ככל שההריון יותר מתקדם, אבל זה כבר שיקול אחר.
לי רופא נשים אמר שמה שבאמת משמעותי זה הסקירה המאוחרת (וכדאי לעשות מורחבת, אם יש לכם ביטוח משלים זה לא אמור להיות מאוד יקר), והסקירה המאוחרת זה רק אם אין סבלנות ורוצים לדעת כבר משלב יותר מוקדם שהכל בסדר (למרות שכמובן זה לא מבטיח, ויש יותר דברים שאפשר לראות במאוחרת שעוד לא רואים במוקדמת).

פיזית יותר פשוט לבצע הפלה בשלב מוקדם אחרי סקירה מאוחרת צריך כבר לבצע לידה שקטה לא עלינו.. שלא לדבר על מצב שהסקירה היא רק התחלה של בירור ואולי צריך גם בירור של מי שפיר וסקירות יותר מכוונות לפני שמחליטים על הפלה ואז זה כבר שלב מאוד מאוחר. ככל שההפלה מתבצעת בשלב יותר מאוחר הסיכוי לסיבוכים עולה.

לפי מה שהרב שלנו כמובן..

לגמרי.
שלא נתנסה.


שירשרתי לעדיין טרייה.
שלא נדע.

באמת שלא נתנסה .

רק ציינתי למי שיהיה ברור גם למי שלא מודעת לאיך עוקבים פה בפורמים אחרי שירשורים

גם אישה שיודעת שלא תבצע הפלה לפי הסקירה הראשונה יכולה לדעת אם יש בעיה ולהתכונן נפשית ומעשית.
נפשית זה אומר איך להגיד לסביבה ואיך להגיב לאמירות ומעשית זה להביא רופא ללידה, לפעמים צריך לעשות ניתוח ישר אחרי הלידה במקאים מסויימים שמצילים חיים.
זה שאישה לא יודעת מה קורה לתינוק זה לא מקדם אותה, זה סתם תחושה שהכל בסדר מחוסר הידיעה.

(לא חושבת שיש בעיה לעשות גם את המוקדמת, אבל השאלה אם זה שווה את ההוצאה הכספית כי באמת נצרך, או שיש נשים שרוצות אבל אפשר בהחלט להסתדר בלי)

יודעים ואומרים חשש וחשש וחשש ואין אךלדעת אלף אחוז חוץ מכל מיני בדיקות לא רלוונטיות

אני עשיתי מטעם לאומית ויש החזר של 80 אחוז מהקופה. 

גילו שיליית פתח, אז אסור לקיים יחסים, והסקירה היתה יום לפני יום כיפור והמשמעות היתה שאסור לצום.. 

אולי גם אולטרסאונד רגיל היו מגלים, אבל ממש לא בטוח. הייתי אחרי זה בבדיקה שלא שמו לב לזה, ובוודאות היה פתח. 

 

ומימה שהבנתי שזה לא כזה הכרחי אם חלילה יש ממצא ולא נלך להפיל!
 

סקירה מאוחרת- כדאית.

 

אז ויתרתי.

 

הרבה פעמים - יש גם כל מיני ממצאים במוקדמת שמתגלים כלא נכונים במאוחרת.

אז בשביל מה כל המתח והלחץ והפחדים?

 

גם באתר של כללית ולפי מה שרופאים מומחים כתבו שם- אין לזה כ"כ משמעות כמו המאוחרת.

 

אולי בשביל הרוגע הנפשי שלך שאת רואה הכל בצורה ברורה

וגם בשביל לראות את מין היילוד.

 

אלו המסקנות שלי. וקראתי הרבה.

זה נעלם.אפ היתי עושה רק את המאוחרת לא היתה את כל הפחד שעברתי

גם לגיסתי חשדו במוקדמת שיש חשש למומים בתינוק והיא היתה בפחדים נוראים על ללידה ממש למרות שבמאוחרת שללו את אותם מומים, שלא נדע.

קולדקס זה אקמול בתוספת יבוש נזלת והקלה על שיעול.

אקמול בדרך כלל לא עוזר לכאבי מחזור ולכן אין סיבה גם שזה יעזור.

 

 

תיקחי אופטלגין/ איבופן / משהו מהמשפחות שלהם.

לפני כמה זמן פג התוקף?

 

אלו מוצרים שהתוקף שלהם ארוך. אם הוא פג ממש עכשיו, אפשר.

אם לפני חודש ויותר, לא כדאי.

גם ככה זה מוצר סינטטי שהגוף צריך לגייס אנזימים לעשות לו חילוף חומרים ולהטמיע בגוף. חבל להחליש עם מוצר פג תוקף.

למגנוליה או חנות אחרת

הגדולים עם כריכת עור עולים 1000 שקל לסט אז אפשר לקנות כמה יחד.

אני קיבלתי כאלה לחתונה וזה ככ טפשי, הרי אחרי החתונה עם הילדים ב"ה בקושי מצליחים להתפלל.

הייתי ככ נהנית אם הייתי מקבלת גדולים כאלה לבת מצווה.

אם לא זה אז לפחות סידור עם שם בכריכת עור.

אמפי. ספרי שו"ת למינהם. אם היא בעניין יצירה. אז צבעים משובחים. או ערכה ליצירה מושקעת. כמו צבעי זכוכית ופריטים מזכוכית כמו פמוטים. כוסות אגרטל. או אקריליק ופריטים מעץ . וכו. נעלי בית חמות ושמיכה מפנקת. קופסת מוזיקה. דיסקים של זמרים שהיא אוהבת. רעיון למתנה ערכית- לתרום כסף לבית תמחוי בשם הבת ביום בת המצווה. בד"כ זה מתלווה למתנה נוספת.

לשתיהם תופעות לוואי

אז למה שיסבול פעמיים.

בפעם אחת את שתיהם, יעלה לו החום ויכאב לו פעם אחת

וזהו.

לא חבל שיכאב לו פעמיים?

ואגב, אני שמה על מקום הזריקה קומפרס של אלכוהול

ואז אין שום תופעות לוואי. לא כאב ולא חום.

(לוקחת צמר גפן. מטבילה באלכוהול או ביין, שמה על המקום ועוטפת בניילון נצמד. לשים לב שזה לא מידי חזק שלא יעצור את הדם. ככה כמה שעות טובות. ואין שום תופעות לוואי)

 

עוד משהו שלמדתי מבי"ח זה לפני החיסון לתת מעט מי סוכר

הסוכר גורם לזה שהגוף פחות ירגיש את הכאב.

נפרדות. השאלה אם בפעם אחת או לא.. (שיכאב לו בשתי הרגליים או כל פעם רגל)

אבל עדיין. אני מעדיפה לתת בפעם אחת

שאם יהיו תופעות לוואי- שיבואו בפעם אחת.

ואגב, רק אחד מהחיסונים שורף וכואב. לא שניהם.

אפשר במקום זה פשוט להניק בזמן החיסון. אותו אפקט למי שבקטע. אני נוהגת כך. טוב לי וטוב לתינוק. להתחיל דקה שתיים לפני (עד שהאחות מכינה את החיסונים) וכך גם ממשיך מיד אחרי, חלק מהחיסונים אפילו לא עצרו בזמן הדקירה..

לילדים לפני חיסון או בדיקת דם מי סוכר.

לקחתי את הרעיון ויישמתי לפני החיסונים של התינוקות

ואני רואה הבדל.

יכול להיות שהנקה עושה את זה גם.

הבנתי מהאחות בבי"ח שכשיש סוכר בדם פחות מרגישים את הכאב.

ההנקה גם הותנת לגןף סוכר ולכן אותו אפקט.
בבית חולים ההנקה לא זמינה או לא נוח להם לבצע כך את הבדיקה לכן נותנים מי סוכר.
אני לא יודעת מה קורה בכל טיפת חלב אבל החיסון בלאו הכי ניתן כשהתינוק אחוז בידי האם כך שתנוחת הנקה די דומה ולא נראה לי שמישהו יתנגד לזה..

אם את דוחה, כדאי לפצל.

אם את ממילא לא דוחה, אני לא רואה טעם לפצל .

 

אנחנו דוחים את כל החיסונים.

לפצל זה אומר לדחות חלק..

אני פיצלתי ודחיתי.

למה להעמיס?

להקטין את העומס על המערכת החיסונית

אין טעם להעמיס על הגוף 8 מחלות ביחד. עד כמה שניתן כדאי להקל על המערכת.

למה להעמיס.

הוא לבד במשך ביום או עם ילדים נוספים שעלולים להדביק אותו? זה גיל צעיר... לפעמים גם שיניים גורמות לעניינים, חום, צינון... המערכת רגישה

וויטמין סי. כמו כן חשוב שבבית תהיה תחלופת אויר כדי שלא יתרבו הוירוסים והחיידקים

(הגעתי כי זה בעמ' הראשי...)

לנו עזר- להוריד מוצרי חלב לכמעט 0 (פעם-פעמיים בחודש וזהו. ואפילו פחות)
ובגלל שזה בראשי - יבואו ויגידו שמוצרי חלב בריאים ולא מזיקים אבל אני לא היחידה שמעידה על עצמה שברגע שהורידו מוצרי חלב מהתפריט חולים פחות בחורף. זה פשוט לא מועיל לגוף. אפשר קצת בשביל הטעם והכייף, אבל פחות = יותר טוב.
(גם אם הוא יונק- תורידי את. קשה אבל אפשרי)

לשים לב שצורכים מספיק ויטמין c

מרקים חמים - להוסיף שורש ג'ינג'ר למרק

ללכת לרופא לבדוק את השקדים (שקד שלישי וכו'. לא מבינה בזה אבל יודעת שזה משפיע, אולי זה לא רלוונטי לגיל הזה)
בדיקת דם - לראות שיש הכל ואין חוסרים
בדיקת אלרגיה

להקפיד לאורר את הבית.

ותינוקות חולים בד"כ יותר מבוגרים

אבל- אם יש לך תחושה שיש משהו מעבר ומשהו לא תקין- תבדקתי את זה לעומק.

בהצלחה וחורף בריא!! (אנחנו כבר כמעט בסוף שלו)

דיקור לחיזוק המערכת החיסונית
הומאופתיה
תזונה תזונה תזונה- אכן להוריד חלב כמו שאמרו,וגם את 7 הלבנים- קמח לבן,סוכר לבן, לא זוכרת מה השאר..

בהצלחה!

הבנתי שזה ממש עוזר לחיזוק מערכת החיסון

נכנסתי לתחום לא מזמן (בתור מטופלת, לא מטפלת) כך שעדיין אין לי מסקנות נוקבות, אבל שמעתי על זה המון בהקשר של מערכת החיסון

אני מטפלת דרך הקופה. זול, ויש להם אחלה מטפלים.. (מכבי)

הם בונים את המערכת החיסונית שלהם.. ולגבי האוזנים יכוליות שזה נטיה... לבת שלי יש נטיה לדלקת עיניים...

יש כאן שטענו להוריד את מנת המזון החלבי - וכמובן השגעון שללא להזין קמח לבן, סוכר וכו' וגם דיקור!! ממש שגעון שאין לו בסיס!!

 

בקשר לחלב::

רק לעתים רחוקות יש תנוקות שחלב האם גורם להם בעיות... תתיעצי עם רופא!   בקשר לחלב בקר, יש כאלו שלהם זה מזיק!  מצאו שחלב צאן בדרך כלל טוב יותר, אך צריך לברר אם כך הוא עם התנוק שלך... יש בני  אדם שמוצרי חלב (במיוחד מבקר) גורמים נזק..

 

תבררי אם בדירה שלכם האוויר צח, ללא זהום, ובמיוחד מנבגים של פטריות עובש וכד'

רצוי אווירה נקיה, כיון שלתנוק אין מערכת הגנה מליאה עדיין...

 

לדעתי, מניעה מקמח לבן וסוכר ושאר כהנה וכהנה - הן  שטויות של הדור החדש!  בני  אדם חיו שנים רבות על מוצרים אלו ללא בעיות!  לא להגזים כמובן, סוכר הרי מצוי בפירות וירקות והוא דרוש לתפקוד הגוף!  שוב, במינון!

 

תהיו בריאים!

 

אם יש עובש זה עושה מחלות?

זה מראה על חדר לא מאורר מספיק.
ואם הפרטית עובש גדלה לה כך גם החיידקים יחד איתב

אנחנו י בדירה שכורה עם מלא עובש והילד היה חולה מלא.. זה קורה כל פעם בחורף.
האמת שהחלטנו שעוברים דירה עד החורף הבא כי זה בלתי נסבל.

מה שעזר לנו (קצת)
לנקות את כל התקרה והקירות עם אקנומיקה /מיסר עובש/ חומץ
להקפיד לפתוח תריסים ביום שיש שמש (בלילה לסגור,, אפשר עם חלון סגור)
מידי פעם לפתוח לכמה שעות ביום שיתאורר
ולנקות
לנקות
לנקות
כמעט כל שבועיים לנקות את העובש (עם סמרטוט וחומר)

בהצלחה!! זה סיוטטטט

א. לא כתבו פה מילה נגד חלב אם אלא רק נגד חלב פרה ומוצריו.
ב. בני האדם לא צורכים במשך שנים רבות סוכר וקמח *לבן*- להפך. זו המצאה של הדורות האחרונים ושלא במפתיע עלה אחוז החולים בסכרת נעורים והסכרת השניה ויש המום מחרקים רפואיים שמוכחים שזה אחד הגורמים העיקריים לעלייה הזו..
אז לא.
זה לא שטויות.
וכמויות המלח, הסוכר, והזבל שיש באוכל כיום לא מועיל לגוף כהוא זה.
וכן- סינון זה האופציה העיקרית כיום.
וכן, להפחית כמה שניתן במוצרי חלב (שעתירים בסוכר ובחומרים לא יעילים לגוף)
להפחית סוכר וקמח לבן
לעבור לקמח מלא ולהמתקה טביעית או בכלל לא
לעבור לקטיניות ולאורז מלא
לירקות ופירות טריים
זו התזונה שבני האדם חיו עליה במשך שנים רבות
לא מה שאוכלים כיום.

זו תגובה לחיסונים.

הם מן הסתם ירצו לכסות את עצמם ויגידו לך לא לתרום.
אבל אם את באמת מרגישה מצוין, עם ברזל גבוה, יכירה את עצמך ש.דומת דם לא מחלישה אותך מדי, וזה חשוב לך- אני במקומך הייתי תורמת ולא מצהירה על ההריון.
זה לא שאני רופאה או משהו.. אבל למיטב הבנתי זה אמור להיות הגיוני.

באמת הסתכלתי באתר והם אומרים לא לתרום בהריון עצמו ולא לתרום עד חצי שנה אחרי לידה. בלידה באמת מאבדים יחסית הרבה דם וברור שצריך לתת לגוף זמן להתאושש אבל כאן זו ממש לא המציאות אז נראה לי שבעז"ה אתרום. בכל מקרה הם בודקים המוגלובין ואם הוא נמוך לא נותנים לתרום.