פורום הריון ולידה (עמוד 4118)

נשמע שיותר מתאים מבחינת הנסיבות.

תחפשי. אבל זה ממש לא התעסקות, ואני אישית לא חיה על הקצה עם חרדה מפני הריון.

אני משתמשת בה כבר למעלה מעשר שנים. לא התרחש הריון לא מתוכנן, ולהיפך - בחודש שבו הפסקנו למנוע והתפללנו להריון, באותו חודש נפקדנו - שלושה הריונות ככה ב"ה.

ולגבי התעסקות - אחרי הימים הפוריים של הביוץ, שאת בקלות לומדת לזהות אותם כשאת לא תלויה בהורמונים, אין צורך להשתמש בדיאפרגמה בכלל.

כותבת לך מהחוויה החיובית מאוד שלי עם הדיאפרגמה. אולי זה יכול לעזור בהתלבטות.

כתבת "אחרי הימים הפוריים של הביוץ, שאת בקלות לומדת לזהות אותם כשאת לא תלויה בהורמונים, אין צורך להשתמש בדיאפרגמה בכלל"

מה שזה בעצם אומר הוא שימוש מסורג בדיאפרגמה ובשמ"פ. מי שבוחרת בכך (ואני לגמרי מבינה אותה) - כדאי שתיקח בחשבון שאחוז ההגנה של הסירוג הזה נמוך מאחוז ההגנה של כל אחת מהשיטות בפני עצמה.

כלומר, כשבספרות המקצועית מובא אחוז ההגנה של דיאפרגמה - הכוונה היא לדיאפרגמה שמשתמשים בה לאורך כל החודש. וכשבספרות המקצועית מובא אחוז ההגנה של שמ"פ - הכוונה היא להימנעות גמורה בימים הפוריים. אישה שמסרגת בין שניהם (דיאפרגמה בימים הפוריים ויחסים לא מוגנים בשאר החודש) - מוגנת פחות מהאחוזים שהיא רואה בספרות המקצועית.

אני שמחה בשמחתך שאצלך ההגנה הזאת עשתה את העבודה יפה - זה נפלא! וממליצה למי שקוראת ושוקלת את השיטה לא להגיע למסקנות על אחוזי ההגנה על סמך עדות אחת, אלא על סמך אלפי עדויות (=סטטיסטיקה. לחפש בספרות המקצועית. ולקחת בחשבון את המגבלה לעיל).

אני סופרת חמישה ימים כאלה בתור טווח.

ואם אני מפסיקה את השימוש בדיאפרגמה אחרי טווח הימים הזה - אני לא רואה סיכוי להריון.

(וגם לאף אמצעי אחר אין. אפילו אחרי קשירת חצוצרות היו מקרים של הריון.)

זאת אומרת שגם אם את לא רואה סיכוי להריון, הסטטיסטיקה מוכיחה שקיים סיכוי כזה.

אם הייתה דיאפרגמה אז כמובן צריך לקחת בחשבון שגם היא לא נותנת 100% הגנה - אלא אחוז הגנה שנמוך מזה של גלולות / התקן)

נולדתי אחרי קיום יחסים בימים שלפני מחזור (בוודאות. אמא שלי הלכה למקווה ממש מאוחר באותו חודש וכבר ממש חיכתה לקבל מחזור, שלא הגיע. נולדתי 9 חודשים לאחר מכן).

אולי כן ננסה דיאפרגמה. הולכת שבוע הבא לבדיקת התאמה.

זה יותר ניהול פנימי בשד עצמו.

וטבעת נובהרינג זה גם לא הורמונים לכל המערכת אלא רק לאזור הרצוי.

ממש לא סביר שבשלב כזה זה ישפיע עלייך משהו.

ממש מעודד אותי לקרוא את זה! את יודעת מנסיון?

בגיל שנה ואבעה וזה גמר לי את ההנקה. התינוקת לא הייתה מוכנה להתקרב בכלל

ב"ה זה כבר מזמן מאחורי וזה היה שווה את הזוגיות שלנו והשלווה שלא הייתה לפני כן עם ההתקן...

כואב לקרוא

דיממתי שבועות ארוכים כך שזו לא אופציה.

כמובן בהתייעצות עם רופא

בלי הורמונים?

נפל ממקומו 

קודם כול - לא מחייב שמה שהיה אחרי הלידה הראשונה יהיה גם אחרי הלידה השנייה, הן מבחינה נפשית והן מבחינה פיזית.

שנית - אולי כדאי לשקול מניעה מסוג אחר? בגלולות, למשל, אפשר לחבר חפיסות, ואז מותרים לאורך יותר זמן. אמנם הן עלולות להשפיע על הנפש, אבל נראה לי שזה שווה סיכוי... או לבדוק אפשרות של איזון הורמונלי בצורה טבעית (לא מבינה בזה מספיק).

ובעיקר - להתפלל. להתפלל שיהיה היריון תקין ותינוק בריא, ולהתפלל שהתקופה שאחרי הלידה תבוא בטוב, ותהיה תיקון ל"אחרי לידה" של הפעם הקודמת...

החוויה שלי- שלקח המון זמן עד הטהרה אחרי לידה ראשונה וב"ה אחרי לידה שניה זה היה הרבה יותר קצר משמעותית, הכל אחרת בלידה שניה...

בהצלחה!!

עזר לך?

בס''ד

אם יש למשהי, אודה מקרב לב...

תנסי להעלות לכאן שמות של רופאות זמינות(לפי האתר או המוקד)

ואני ואחרות יראו אם מכירות..\

לחילופין אני ראיתי באתר כיפה שרשור ישן על רופאות נשים לפי איזורים 

תבדקי גם שם אולי..

בס''ד

אנסה

בס''ד

אני זוכרת מההריונות הקודמים שתמיד כדאי לקבוע שני תורים בבת אחת (כלומר התור הקרוב וזה שלאחר מכן) כי אחרת לפעמים כל התורות מתמלאים וקשה מאד לקבוע תור. כל כמה זמן בדרך כלל הולכים לרופא נשים למעקב הריון? כל שישה שבועות?

תודה!

אני קובעת תור תור

אבל אצלינו אין כזה עומס

אבל למה את מטרידה את עצמך בזה כבר מעכשיו...?

אבל אף אחד לא יכריח אותך לעשות מעכב עודף ואף אחד לא יבדוק אם עשית כי זאת אחריות שלך ורק שלך לבוא ולעשות אותו. 

כמו שענו לך

היו כאן שרשורים על ללדת בתאריך-סקרים

תקראי זה מענין..

זה נראה שיש שיולדות לפני יש שזה משתנה יש שאחרי ויש שבתאריך.

עשה לי ממש טוב לקרוא את זה..

מחבר לשאיפות והרצונות האמיתיים שלנו

בס"ד

לדעת לתחום כל דבר ולעסוק בו בזמן המיועד לו זו עבודה ממש קשה!!!

בסופו של דבר באמת צריך לעשות סדרי עדיפויות ולהשקיע בכל דבר בעתו, אבל זה למעשה חלק ממה שאני לא מבינה איך אפשר לעמוד בו...

אבל עדיין אני מרגישה רחוקה כמזרח ממערב בין הרצוי - השתוקקות הנפש, למצוי ...

ואני רגישה שלעולם אני לא אוכל להרגיש שאני "בסדר" (ברור שזה שקר), כל תחומי החיים המרובים לא נותנים לי מנוח, אני מרגישה שאני לא באמת מצליחה  להשקיע בכל תחום כפי הנדרש, ולעולם לא תהיה יכולת ההערכה מתי אני עושה מספיק ומתי לא. 

התחלתי עם גלגל החיים

זה מעין פיצה שמחולקת לתחומים

כספי.בריאותי.לימודי.משפחתי ועוד..

כל דבר צריך להגדיר כמה אני מרוצה מהתחום

מה חסר לי בזה ואח"כ אני מגדירה מטרות בוחרת אחד 

ועובדת עליו מה החסמים שלי לעשות אותו

מהן הכוחות שלי.הרעיון הוא שכשיש פנצ'ר בגלגל

א"א להמשיך לנסוע בחיים..

ואחרי שעולים על הבעיה עושים חזון

איך אני רוצה להיראות עוד כמה שנים

בתחומים הללו.

זה עזר לי מאוד!

לגבי תחילת דברייך - אני יודעת שמצד אחד הדברים נכונים, מצד שני א"א להיות כל  החיים רק ברצון. יש למבחן התוצאה איזושהי חשיבות.

לגבי ההמשך - כ"כ נכון!! הרבה מאתנו תולות את הערך העצמי במבחן התוצאה. צריך לעשות  עבודה פנימית רצינית כדי להפריד בין ההצלחות לבין המהות הפנימית שלי - שהיא לעולם תהיה טובה.

ובשטח לבחור כל מיני דברים קטנים שבהם את יכולה להצליח

זה אחלה רעיון לשמוע שיעורים בנהיגה לעבודה. זה מה שאני עושה....

אין מה להתאכזב מחוסר הצלחה בכל התחומים. לא נבראנו למושלמות

יש לנו יכולת לכבוש עוד ועוד יעדים קטנים ןלשמוח בהם! להגדיל אותם בזכוכית מגדלת

הוצאת לי את המילים מהפה..

למעשה

אני עושה את מה שאני יכולה

ואומרת לד' תראה כמה אני רוצה

להתפלל.לנקות.ל..ל..

אין לי כח .

תעזור לי

ואז לפעמים ממשיכה לפעמים לא.

מבינה אותך ומזדהה,

אבל -

אולי לא זה מה שהשם רוצה ממך?

אולי השם רוצה שתשקיעי בבית, שתסדרי, והוא יתבלגן שוב והמצב שלו התמידי יהיה לפעמים מסודר ולפעמים לא?

אולי השם רוצה שתשלימי עם מי שאת, ותביני שאין לו שאיפה שתהיי מה שאת לא יכולה, 

אלא מספיק שתעשי את מה שאת יכולה , ותתקדמי.

אולי השם רוצה שתהיי מורה טובה, שתשקיעי הרבה, תהיי שם בשבילן , אבל לא תמיד.

הרי הוא ברא אותך בן אדם ! ואם הוא ברא אותך בהכרח עם נפילות - כנראה שזהו רצונו, 

אם הוא ברא אותך בהכרח מוגבלת, לא אינסופית, והוא לא נתן לך את האפשרות להיות מושלמת, ולא נתן לך את האפשרות לתת לכולם את הכל - כנראה שזה מה שהוא תכנן לעולם שלנו.

הרי אם זה מה שקורה, אז זהו רצונו!

הוא רוצה שתפעלי 

הוא רוצה שתעשי

אבל עם הרבה ידיעה שאת מוגבלת, ובהכרח שלא תצליחי עד הסוף , אבל אין צורך כי זו לא המטרה!

בספר מילים טובות שמדבר בדיוק על זה.

 אחד הקטעים בהתחלה

אז לא,  קוראים לקטע "בעינים של 9"

מה היה שם בגדול..

אני די זוכרת את הספר שלה

עשה עלי רושם..

אולי זה יתן לי כח  כשאני אזכר שוב..

אם זה קשה אז לא

אבל זה משהו בסגנון :

ריבונו של עולם, 

אתה הפקדת בידי 9 נשמות, 

כמה הייתי רוצה שהם יהיו תמיד מושלמים,

תמיד אהובים ורצויים,

כמה הייתי רוצה שהם יהיו תמיד נקיים, חברותיים, וכו'

אבל אני יודעת שאתה בראת אותי ככה, לא מושלמת

ולכן אני יודעת שזהו רצונך -שהם לא יהיו מושלמים ולא יקבלו את המקסימום.

ולמרות זאת אני מבטיחה להתיחס לכל יום של גידולם בצורה נפרדת, ולהאמין בחשיבותו של כל מעשה בפני עצמו,

ותרשה לי לבקש ממך כבר מעכשיו

כשהם יגדלו ויתקלו בכאבים שבהכרח גרמתי להם , בכעסים ששקעו בליבם למרות רצוני, תהיה איתם,

ועזור להם .

מחילה מחיה הרצברג על השיבושים...

אשאל את הרופאה בע"ה, ונקווה שיהיה בסדר!

זה לכירורג

רופאת נשים תוכל לתת אבחנה ראשונית מה זה?

והיא לא ראתה כלום... (מיששה כשהייתי בשכיבה. נראה לי שבעמידה או בישיבה מרגישים את זה יותר).

אז לא להילחץ?

למרות שהיום אני מתחילה לחשוש שמא התחילו לי כאבים באזור הזה...

מה בעצם ההשפעות של בקע על ההיריון והלידה ועל החיים בכלל?

מקבל במרפאה פרטית בשדרות הרצל

אשתדל להכנס בהמשך ולתת גם טיפים או עצות...

ממש מבינה אותך

בינתיים לדעתי נסי קצת לשחרר את הנושא הזה ביניכם כי בכל זאת יש עוד זמן, ותתפללי לבורא עולם שיעזור לך שהכל יסתדר הכי טוב שאפשר וגם שתעברו את ההריון בשמחה ונחת ובלי מתחים ודאגות

אם את יודעת את זה מראש אז את יכולה להתארגן כך שיהיה קל יותר, לא?

הייתי חושבת שכדאי לך להתחיל לארגן את הבית לפסח, מה שאת נוהגת לעשות, כבר עכשיו.

ואז בשבועיים האחרונים יישאר רק לנקות צעצועים וכביסות, ואת זה בעלך יכול לעשות פחות או יותר, לא?

ואפילו לנקות את המקררים לפני הלידה.. וגם ארונות מטבח.

ולהכין דברים לא חמץ לאכול, ואולי תזמינו אוכל קנוי לשבוע הזה. גם ככה בכל מקום בשבוע שלפני פסח אוכלים הרבה ג'אנק. או אפילו חמץ, קופסה מוכנה עם שניצלים או עוף וכו' ורק צריך לחמם.

ותבררו, אולי יש בנות של שכנים וכו' שתוכלנה לעזור לכם בתשלום בביביסיטר וגם ניקיון בשבועיים שלפני פסח.

אם תהיו מתוכננים אולי בעלך יהיה רגוע יותר. גם אני לא רגועה כשאין לי תכנית ולא יודעת מה יהיה וצריכה לתכנן ולהכין מראש כדי להרגע.

דרך אגב חמותך הוודאי תהיה עסוקה מאד בכל ההכנות לפסח ופחות נעים להתארח אצל אנשים בשבוע הלחוץ הזה שלפני פסח. צל כולם גם אין אוכל נורמלי בזמן הסבת המטבח לפסח..

בלידה ראשונה- הלכנו להורי לאיזה חודש...

בלידה שנייה- אמא שלי התחננה שנבוא אליה אבל אני העדפתי את הפינה שלי בבית שלי. (למרותש היה לי ממש כייף ונוח אצל הוריי בלידה הראשונה ועזרו לי הרבה וכו')

מה גם שאני גרה קרוב אל הוריי.

מאז- בכל לידה אני הולכת ישר הביתה.

מה שאני ממליצה לך זה לההעזר אוליי בדברים אחרים אם אפשר.

אולי אם יוכלו לשלוח לך ארוחות חמות

או שהגיסות או בנות אחרות שאת סומכת עליהם יוכלו לקחת את הבכור לכמה שעות אחה"צ לגינה וכד' ואפילו לתת לו ארוחת ערב שמה.

מה שאת יכולה להעזר ונוח לך- תקבלי עזרה!

ובשאר הזמן תתפנקי לך בבית שלך, בפרטיות שלך ובנוחות שלך!
בהצלחה רבה !
 

התקופה הזאת תקופה לחוצה ובאמת עדיף ללכת הביתה ולא להורים וכד' עד ערב פסח ממש.

גם אני לא מקפיאה אוכל לפני הלידה. רק בגלל שאני לא אוהבת אוכל מהמקפיא.

יש אצלנו בשכונה שירות שמביאים אוכל ליולדות במשך שבועיים אבל בעלי (וגם אני) לא הכי אוהבים אוכל ממשפחות אחרות.

ובעלי לא יודע לבשל...

אז אני מבשלת אחרי הלידה. בהתחלה דברים קלילים יותר ופשוטים ולא מסובכים!
ולפעמים מבשלת ליומיים...

בהצלחה רבה ורק בריאות נחת ושלווה!

אני גם במחשבות כאלה. צריכה ללדת כנראה באותו זמן כמוך. 

אמנם לידה חמישית אבל עדיין הפסח הזה טורד את מנוחתי...בעיקר ליל הסדר.

קודם כל- אל תבני על לידה מוקדמת, כי רוב הסיכויים שזה לא יקרה.

דבר שני- אולי תנסי לחשוב עם עצמך בצורה מעשית- מה האפשרויות המעשיות שיש לך במקרה שבפסח תהיי ממש אחרי לידה, וגם- מה היתרונות והחסרונות של כל אפשרות.

אחרי שתהיי יותר סגורה על עצמך- ופחות חוששת/ מבולבלת/ תוהה/ לא רוצה- אז תדברי עם בעלך. אני מניחה שאם את תסבירי לו בצורה מעשית- מה מפריע לך, ממה את חוששת אז תוכלו למצוא פתרונות יצירתיים שאולי לא היית חושבת עליהם לבד.

נניח- ליל הסדר אצל חמותך ואח"כ פסח בבית, עם עזרה שלה ושל אמא שלך.

או- פסח אצל חמותך אבל עם שיחה מקדימה של בעלך איתה כדי להסביר מה חשוב לך ולראות איך אפשר לבוא לקראתך. 

גם כדאי לך לנסות להבין ממה הוא חושש- להיות לבד עם שני ילדים. מה יש במצב הזה שגורם לו לחשוש?

מה שבטוח זה ששניכם צריכים להגיע להסכמה מתוך הבנה, כי אישה אחרי לידה כ"כ רגישה שאת לא יכולה להרשות לעצמך שדברים יתפוצצו אחר כך. 

בהצלחה..

כדור למציצה מתחת ללשון.

קחי שלושה ימים. אם אין שיפור משמעותי, תבקשי בדיקות דם.

B12 גם עוזר להעלאת ברזל. כלומר, אם הוא חסר באופן משמעותי, גם הברזל לא יעלה.

ואפשר בקלות להרגיש אם זה מה שהיה חסר.

ובדרך כלל כשמרגישים שעומדים חזרה על הרגליים, שוכחים באופן טבעי לקחת מהויטמין .

ככה אמא שלי אומרת "תקחי עד שאת שוכחת".

אני בהריון שבוע 12 והרופאה נתנה לי לקחת גם פרנטל

גם ברזל+ חומצה פולית

וגם ויטמין B12

וכל השילוב הזה עוזר פלאים, ב"ה!

לא צריך לשאול רופא, וכדאי לבקש בדיקות דם מרופא משפחה.

ספירת דם פשוטה מראה את כל עניין הברזל..

אם יש המוגלובין נמוך וכדוריות דם גדולות יחסית זה אומר שיש חוסר ב B12.

אבל בהריון בדרכ יש חוסר בהכל, פשוט לקחת הכל.

אם לא עולה מספיק לוקחים שניים ביום.

כמה ההמוגלובין שלך בדרך כלל?

אני עם 11.5 כבר מרגישה חצי מעולפת. רק מעל 12 מרגישה טוב. זה מאד אישי.

דימום שאינו מחזור שקורה כאשר את טהורה נכנס לגדר של הלכות כתמים.

ואז לא כל טיפה שיוצאת אוסרת אלא רק מה שעונה על ההגדרות של חז"ל:

תחתון צבעוני - לא אוסר.

קטן מגריס - לא אוסר.

אפילו אם היה כתם קצת גדול מדי אבל הבגד היה מקופל וכשמישרים את הקפל מקבלים שני כתמים קטנים מגריס, כנראה הרב יתיר.

בקיצור, כשמותרים ויש דימום כלשהו שאינו ממחזור לא חייבים להאסר.

אצלנו בזמן הדימום של תחילת הסרזט הרבה הורה לי לא להסתכל בניגוב, ללבוש תחתון כהה, כל זה מוכר.. וגם: ללכת לשרותים כל שלוש שעות. המטרה כנראה כדי שלא תצטבר כמות שעלולה לאסור.

ובסוף באמת לא נאסרנו.

יש כללים מתי נאסרים ואפשר לפעול לפיהם כדי לא להאסר. כמובן, כשזה לא מחזור אלא סתם כתמים לא קשורים לכלום.

אני לקחתי ולא עשה לא דימום ולא כתמים.

זה כנראה משתנה מאחת לאחת..

אם ה"שלפוחית" פחות בולטת יכול להיות שזאת שלפוחית השתן שקצת צנוחה ובולטת דרך קיר הנרתיק.

יש לי ניסיון עם ההתקן נחושת הפשוט ולי הוא מצוין!

אמנם האריך לי את המחזור ביום, אבל אני לא סובלת יותר מההשפעות הנוראיות של ההורמונים.

וגם לא צריך לזכור לקחת שום גלולה, פשוט חיים.

אני יודעת שיש כאלה שיש להן דימומי הסתגלות, לי לא היה ברוך השם.

כדאי ללכת להתקין בזמן המחזור כדי שאם יהיה דימום לא תיאסרו.

לא מכירה מספר של משהי.. רק אחזק ואגיד שזה עובר. תדברי עוד פעם עם יועצת הנקה שתבוא אלייך ותעזור. אם הוא יונק כל כך הרבה זמן כנראה שהאחיזה לא טובה ויעילה וזה משםיע על שניכם.

בינתיים להקלה: רפידות נרסי קייר עזרו לי מאוד! עכשיו עכשיו רוצי לקנות בסופר פארם. הן יקרות אב שוות את זה.

כשאת לא משתמשת בהן: לאוורר! לישון טופלס! ולשים לנסלינו. (רק לא לנסלינו ורפידות ביחד..)

בהצלחה!!

זהירות - תמונות לא צנועות

http://halavm.co.il/%D7%94%D7%A0%D7%A7%D7%94-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA/

הכאב הוא בבטן או בשד?

ההנקה בימים הראשונים עוזרת מאוד לכיווץ הרחם (תתעודדי, זה מרזה )

אבל התתכוצות הזאת כואבת

שנתיים אחרי עוד זוכרת את הכאבים...

אל תהססי לקחת אקמול חצי שעה לפני ההנקה.

לי זה מאוד עזר

הרבה בהצלחה.

בהתחלה זה קשה,

ב"ה אח"כ משתפר

ובסוף ממש טוב.

אם יועצת הנקה אמרה שהכל תקין

לנולין ועיסויים יכולים לעזור

ליתר ביטחון כדי לבדוק שאין לשון קשורה (אצל רופא)

היא גם מתרגלת לשינה רצופה ואם אני אעיר אותה זה ייהרס, לא?..

ברגע שהקטנים משתלבים בסדר היום של ההורים, הם מתמתנים

אולי נפתחו?

וכדאי לשאול רב. אחרי לידה, דימום שהוא לא מחזור, קל יותר להתיר.