פורום הריון ולידה (עמוד 4164)

בפעם הבאה שאת מבקשת מהרופאה מרשם תשאלי אותה איזה מינון את באמת צריכה.

עוד שאלה..

ידוע על ויטמינים מסוימים שכדאי לקחת כשיש חולשה כללית כזאת?

קורה לי כמעט כל בוקר, סחרחורות מטורפות כאלה, לפעמים ברמה שאני עוד שניה נופלת וחייבת לשבת..

 

את יכולה לקנות Bקומפלקס ולקחת פעמיים-שלוש בשבוע לפי הצורך (יש שם מינונים מוגברים של כל הB).

 

האמת שבשבוע 6 מוקדם לדעת אם יתפתחו בחילות  או לא, אבל במידה שאי אפשר לבלוע ולעכל כדור גדול וקשה יחסית לעיכול כמו ה Bקומפלקס, אפשר לקנות בנפרד כדורים של B3 ושל B12 לכל הפחות.

 

את הB12 כדאי להניח מתחת ללשון ולא לבלוע עם מים(מיועד לזה, מתוק). ככה הוא נספג יותר טוב.

מבחינת בליעה אין לי בעיה, אבל מבחינת העיכול זאת שאלה..

תודה!!

הB3 יעזור מאוד גם להפחית את הבחילה.

 

יש לחברות כמו אלטמן/סולגאר/סופהרב וכו'.

תשימי לך בקבוק מים ליד המיטה ותשתי הרבה, גם באמצע הלילה אם את מתעוררת. ושלא יהיה חם מדי, החום מגביר את הסחרחורת ומוריד את לחץ הדם.

400 מק"ג לנשים בגיל הפוריות לא הרות ומניקות.

 

אין צורך להחליף.

זה שבוע מוקדם מן הסתם?
אבל אני לא מומחית..

נשמע לי קצת מוזר.
אולי היא לא שמה לך מספיק ג'ל.
אם זה ממשיך תלכי לרופא שיסתכל.

זה לא מהרחם בכלל. אולי לא נעים וכו' אבל לא אוסר.

שהוא שמנמן ... 10 /11 קילו. . שתביני .. הוא חצי שנה אחרי עלה קילו והם היו מרוצים... לכי תביני... מה להרעיב אותו??? אני אומרת כל עוד את רואה גדילה אצלו והוא אוכל טוב .אז הכול טוב!!! בעיני הייתי בודקת ויטמינים ומעבר לזה כלום... קשקוש.!

לא הייתי נכנסת להיסטריה אבל כן הייתי חושבת על דרכים לתזונה יותר עשירה שתגרום לו לעלות במשקל.. בכל זאת הוא בן שנה וחודשיים והאוכל העיקרי שלו בהמשך יהיה אוכל רגיל ולא הנקה..

ובגיל הזה התזונה מורכבת בעיקר בעיקר (אפילו רק) ממוצקים.

תנסי לראות איפה אפשר להכניס לו טחינה מלאה, אבוקדו זה משמין ובריא.

אבל באמת בלי לחץ

תבדקי, יש אחוזונים באתר של משרד הבריאות, תנסי להציב את המדידות שלו בגילאים השונים, ולראות אם המגמה נראית הגיונית.

בעיקרון הנקה מרובה בגיל הזה זה מעולה, זה המון שומנים וקלוריות בשבילו. וסביר שמעצמו הוא יגדיל את אחוז המוצקים בתזונה שלו בתהליך הדרגתי בחודשים הקרובים. אבל כן חשוב שייחשף גם עכשיו למזונות עשירים בברזל, ואם זה לא קורה מספיק - ואם רואים שאכן יש בעיה בגדילה (לא בטוח! צריך לבדוק!) אז כדאי לבדוק איך מנטרלים חוסר (אגב, הייתה לו בדיקת דם לאחרונה? איך היא הייתה?)

אם את רוצה לבדוק באחוזונים אבל מתקשה להסתדר עם זה לבד, את יכולה להעלות לכאן את נתוני השקילות שלו ונשתדל לעזור בס"ד.

אני אסביר:
הילד לא אוכל טוב , ניסיתי ואני עדיין מנסה המון דברים בכל מיני ווריאציות.
ב״ה שהוא עוד יונק .אבל הברזל שלו לא עלה מבדיקה לבדיקה ( מתשעה חודשים לשנה וחודשיים)למרות שהוא לוקח ברזל.
אני לחוצה שהוא לא גדל הרבה והברזל שלו לא עולה, אבל אני יודעת שהוא לא אוכל הרבה אז זה הגיוני. ניסיתי לחשוב אולי ההנקה שלי לא מספיק עשירה בשבילו.

להיכנס לקישור הזה

http://beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%F1%F8%E1%F0%E5%FA_%EE%E5%F6%F7%E9%ED#bottom

 

ולקרוא בו את ההודעות שכתבה משתתפת בכינוי תמרוש. פשוט לדלג מאחת לאחת. האישה הזאת היא מעיין של חכמה וידע, ויודעת להגיש אותם בדרך כל כך יפה ומרגיעה - אני הרווחתי המון מלקרוא אותה.

הברזל לא צריך לעלות - הוא רק צריך להיות בטווח התקין. הספירת דם יצאה בעייתית?

הלכנו לתזונאית והיה לה קודם כל חשוב להרגיע אותנו, להגיד לנו שהוא בסדר, לא לדאוג ולא ללחוץ עליו לאכול כי הוא יעשה לנו הפוך על הפוך.
דבר נוסף שהיא עשתה זה לא לשנות לו את התפריט אלא בכל דבר שהוא אכל אמרה להוסיף שמן/ טחינה/ סילאן.
בנתיים למדנו לשחרר וגם העשרנו לו את האוכל, הוא המשיך לעלות בקצב לא מזהיר אבל העיקר שהמשיך לעלות, ולאחר תקופה ארוכה שמתי לב שהכמויות שלו גדלו ושהוא יותר נהנה מהאוכל.

בדיקות דם עשיתם לו? הברזל שלו תקין? אם כן אז ככל הנראה צריך להירגע ולהבין שיש גם ילדים רזים.
ברגע שאני הפנמתי את זה, זה היה משחרר.
אם בכל זאת את לחוצה, אולי כדאי לברר מה הרופא ילדים מציע לעשות (לא רופאה של טיפת חלב). נראה לי שיש עוד בדיקות לעשות כדי לשלול בעיות רפואיות.

ובטיפת חלב זה לא מעודכן , 

הייתי משווה לבד

את רואה עליה מהפעם הקודמת?

כלומר לא כמה הוא שוקל ברגע נתון אלא האם הוא עולה בקצב נכון ביחס למשקל הלידה שלו וביחס לשקילות במשך השנה הראשונה.
לכן למי שכתבה שהילד שלה 10-11 קילו ואמרו לה שמנמן ולך 9 אמרו קטן זה לא מדד להשוואה המספר! כל תינוק צריך לגדול ביחס לעצמו.
ואם יש ירידה בעקומות- זה גם תלוי עד כמה היא משמעותית. אם היא משמעותית חשוב לשלול בעיות רפואיות.

זה נקרא חיידק השיגלה. 

לכו להתייעץ עם רופא הילדים שלכם.

יש כאלו שאין להם בכלל דימום. יש כאלה שיש להם דימום של שבוע בערך ואז שקט להרבה זמן (לדעתי הכי נפוץ) ויש כאלה שיש להם דימום ארוך יותר ואז חושבים אם הגלולה מתאימה ושוקלים החלפת גלולה. אגב את כבר אחרי טבילה מהלידה? כי ההמלצה היא להתחיל אחרי הטבילה ואז הכתמים שעלולים להופיע מהגלולה לא בטוח מטמאים.

דימום הסתגלות מתחיל אחרי שבוע שבועיים.
ורק שימי לב שאם כבר טבלת אז גם אם יש גם מהרחם אתם לא נאסרים אוטומטית!
זה לפי הלכות כתמים, רק מה שעונה על הכללים של חז"ל אוסר. לא כל דימום אוסר. אז תדברו עם הרב. לגבי זה כתבתי לך ללבוש תחתון כהה ולא להסתכל בניגוב, ושאנחנו לא נאסרנו למרות דימום הסתגלות.

יש הרבה שזה לא עושה להן שום דימום. לרוב זה גם מונע מחזור.
יש כאלה שעשה להן דימום הסתגלות, אצלנו זה אפילו לא אסר.

מה שכן, ממליצים להתחיל אחרי הטהרה כי הרבה יותר קל להתיר כתמים בזמן טהרה מאשר להיטהר תוך כדי כתמים. ואז נשארים עם הבעיה מה לעשות בעשרה הימים הראשונים אחרי הטהרה, עד שהסרזט מתחיל למנוע..

תתיעצו מראש עם הרב שלכם, אחרי הטהרה תקפידי על תחתון כהה ולא להסתכל בניגוב, ויש סיכוי לתקופה ארוכה מאד של טהרה..

בדיוק להפך ממה שאת חוששת

קיבלתי מידע ממקור די מהימן שהסרזט מתחיל להגן לאחר 48 שעות נטילה.
משולבות אחרי שבוע.
בכל מקרה לא עשרה ימים.....

וההגנה עולה ומגיעה למקסימום לאחר שבוע

כך שלא הייתי סומכת על זה..

לקחתי לפני הטבילה, ובאמת יום אחרי התחיל דימום שזה היה מבאס...

אבל הוא נגמר וזהו.

ורק אחרי 5 חודשים הייתי צריכה לטבול שוב ( כי ההנקה הפסיקה)

לקחתי שבוע לפני הטבילה ולא היו דימומים בכלל! לא לפני ולא אחרי ב"ה!!

כשהייתה לי פטריה שחזרה כל הזמן-
א. לאוורר את החזה כל הזמן. ללכת בלי רפידות הנקה כ מה שאפשר, בבית להוריד את החזיה ולהסתובב עם חולצה גדולה ורפויה. הפטריה אוהבת רטיבות, אז צריך לדאוג שהמקום יהיה יבש ומאוורר.
ב. להרתיח במים עם סודה לשתייה את כל מה שבא במגע עם הפה שלה או השד- מוצץ, פטמה של בקבוק, משאבה.
פטריה זה באמת סיוט... אם לא עובר תלכי שוב למרפאה שיתנו לך עוד משחות למרוח עלייך. אני נפטרתי מזה רק אחרי ששלושה ימים מרחתי שתי משחות שונות לסירוגין אחרי כל הנקה....
בהצלחה!!!

תודה

מה שלומך? הלכת למרפאה?

וזה עזר. כנראה שאני צריכה להמשיך...

ולא הצלחתי להפסיק אותה .. עכשיו יש לי שוב בילד השני ושוב לא מצליחה לסיים איתה.. אני לא מכירה הנקה בלי פטריה.. רק להרגיע בנות זה בסדר.. סבלתי הרבה יותר מגודש בשבילי זה בסדר...

ליבש טוב אחרי

לשים פדים עבים?

 

ואיך את מסתדרת עם 2?

סיכמנו שנדבר אחרי?

זוכרת??

האנונימית ששאלה ושיתפה אי אז...

בתחילת ההריון השני ..

בהמלצתכן אני שומרת על המקום יבש ומאוורר כמה שיותר.

ולגבי ה-2. אני עם 2 בבית אבל זה היה הריון 9 ב"ה

אולי התכוונת למישהי אחרת?

וכן.התכוונתי לנשואה +2.שרשרשתי אליה..

(יש כפתור :בתגובה ל... זה עוזר לדעת למי התגובה)

הבנתי

http://www.haaretz.co.il/news/health/1.977478

אולי אין לזה שם מקצועי אבל כן ידוע שיש סיטואציה כזאת.
אבל זה לא תמיד סיבה למצוקה.
אם חוששים אפשר לבדוק, אז טוב שבדקת ועכשיו אולי את יכולה להירגע.

קודם כל ברור שעדיף הנקה ולא תמל
חלב שאוב יכול להיות במקרר (בפנים ולא בדלת של המקרר) בין 6 ל 8 ימים
הקפאה (לא בדלת אלא בתוך המקפיא ) עד 6 חודשים
מחוץ למקרר 4 עד 6 שעות בטמפרטורת החדר
אפשר לשים את החלב בבקבוקים זה גם יותר נוח (יש בקבוקים לתינוק בסופר בכמה שקלים אכסני שם ואז תעבירי)
לי אישית לא פגע בהנקה גם לא היה קבוע ככ לרוב קיבלו ממני הנקה וזה אפשרי בקבוק מתי שבא
בהצלחה

עדיף ישר הנקה ואם לא הנקה מאמא אחרצ ואם לא שאוב של האמא ואם לא שאוב של אמא אחרת ואם לא תמל..
הוספתי לך טבלה על שמירת חלב שאוב...
עדיף כלים שמיועדים לחלב שאוב כדי שיהיה הרמתי וסטרילי מכירה כאלה שגם שומרות בסתם כופסאות גרבר מעוקרות במים רותחים וגם בכוס חדפ... לדעתי כן יש עדיפות למשהו יעודי כי גם השקיות למשל יותר חזקות ויש פחות סיכוי שיהיה קרעים וישפך..
בקבוק מדי פעם בדכ לא יפריע להנקה ובהחלט אפשר רק פעמים בשבוע ולכ על בסיס קבוע.. בהצלחה!

אמא תות את מתכוונת לבקבוק רגיל של האכלה?
אני מניחה שזה מתאים רק למקרר ולא להקפאה?
תודה!

יש תינוק בו שבעה חודשים

הוא אוכל בערך ארוחה של ירקות ביום, אבל עוד יונק המון

נראה לי שבגיל כזה , זה עוד לא ממש פוגע בהנקה

בכל אופן בהנקה אני מקבלת מחזור כרגיל

קצת מאתגר.. אבל גם יתן לך את האפשרות לשמור על מניעה, גם הוא יקבל ארוחות מוצקים.. וגםתוכלי קצת להשתחרר ושהוא לא יהיה תלוי רק בך באוכל..

ומצטרפת להמלצה לשאוב במקום ארוחה.
מגיע לו להתחיל לטעום מוצקים עכשיו.
אולי הוא בכלל לא ירצה ותוכלי למשוך עוד קצת את ההנקה הבלעדית.

כאשר הילד יראה התעניינות באוכל, אז זה יהיה סימן עבטרך להתחיל לשלב מוצקים.
כח עוד הוא עולה במשקל, הוא יכול להמשיך על המחשב ה בלעדית.
אני התחלתי טעימות רק בגיל שבעה חודשים.

לבין סרבנות אכילה. יש לי ילדים שהם כך וילדים שהם כך.

ההוכחה הטובה ביותר שלי אלה התאומים - שינקו עד אותו גיל (פלוס תמ"ל), התחילו מוצקים באותו גיל - והיום אחד מהם אוהב לאכול כמעט הכול והשני לא אכול כמעט כלום...

(וגם הילדה שינקה הכי הרבה, והייתה ממש מכורה, היא אכלנית גדולה מאז ההתחלה, ב"ה).

כל עוד עולה במשקל באופן תקין וזה לא מפריע לך
הייתי ממשיכה.

וזה לא פגע באכילה של המוצקים אחר כך?ילדים בררנים או משו?

אבל יכולה להעיד על חמותי שהניקה בלעדית עד גיל שנה
(והניקה חלקחת עד יותר מאוחר)
שזה לא פגע באכילה בכלל.

ילדים בררנים זה לא קשור בהכרח להנקה

יכולה להעיד על עצמי שאני מאוד בררנית באוכל
ואחים שלי לא וכולנו ינקנו אותו דבר +-

אבל העיקר זה מה מתאים לילד ומה יהיה לטובתו.

בגיל הזה לא אהב כלום! ממש שום דבר, כמה שהצעתי לו הוא היה יורק ונגעל עד עמקי נשמתו...

אז הנקתי הנקה מלאה עד גיל תשעה חודשים, רק אז נפל לו האסימון שאוכל מוצק זה דבר מאוד נחמד והוא התחיל ארוחה אחת ביום..
היום הוא בן שנה ושלושה חד' וב''ה הוא ממש בסדר בענייני אוכל. משהו חשוב שלמדתי בזכות המעון- לא להתייאש מלהציע לו שוב ושוב, גם כשהוא לא סובל מאכח מסויים, תציעי עוד פעם ועוד פעם בזמנים שונים, בסוף הם מתרגלים.

כשקפיצות הגדילה לא נגמרות, זה סימן שהתינוק צריך משהו יותר משביע.

 

זה מאוד אישי - היו לי תינוקות שכמעט רק ינקו (פה ושם טעימות - סקרנות שבאה מהם) עד גיל יותר משנה אפילו, ותינוקות שמגיל חצי שנה עד 7 חודשים היינו כל הזמן בשלב של קפיצת גדילה, עד שהבנתי שלא אוכל לספק את כל מבוקשם בהנקה בלבד. והם טרפו את המנה של המוצקים שהצעתי להם .

מכירה הרבה שהצילו לאכול מאוחר ולא קרה כלום
ההנקה טובה מאוד ובריאה מאוד, הרבה יותר מכל אוכל אחר.
רק קחי בחשבון שלוקח זמן להתרגל למוצקים, וזה לא ירה בבום במידה ואולי תתחילי לעבוד או שימאס לך ההנקה מלאה מתישהו.

גם שלי בן חצי שנה, וגם אני לא רוצה להתחיל מוצקים. מאותה סיבה.
וזה ממש לא חוסר אחריות. אין לי שום נקיפות מצפון.

כן נותנת מידי פעם ללקק משהו אכיל, וכשיוצא שאני לא נמצאת בעלי נותן לו כמה פרורים של לחם.

כך עשיתי עם ילדי והיה בסדר גמור

לדעתי זה הכי טוב לילד

כמובן אם הוא עולה במשקל ומתפתח 

הכי טוב!

 

גם אם הטעימות היו רק פירות וירקות , ההנקה טובה יותר...

דולה זה בשביל יותר בשביל עיסויים נשימות וכו. היא לא יכולה לעזור אם הראש נתקע או משהו בסגנון ולא יכולה לעשות משהו כדי למנוע תפרים. מה גם שאני פחות מתחברת לרעיון של דולות ממה שראיתי עד עכשיו..

אולי מיילדת פרטית כדאי.

ואת יודעת אולי איפה מבררים מי עושה לידות באופן פרטי וכאלו מומלצות?

שרופא פרטי גורם ליותק התערבויות, סטטיסטית. כמה שזה נשמע הזוי.. פעם זכרתי גם את הסיבה המשוערת.
מיילדת פרטית אבל באמת אמורה לעזור בדברים שציינת.

הבעיה היא שכיום למיטב ידיעתי אין כזה דבר מיילדת פרטית בחדר לידה- רק בבית
בלידה תקינה אין צורך ברופא והמיילדות מנהלות אותה
דולה יכולה לעזור לך לעבור חוויה יותר טובה וגם לסייע ולמנוע מצבים של תינוק תקוע
כתבת שאת לא מתחברת לרעיוו הדולה. את יודעת מה בדיוק מפריע לך?

מה גם שאין לי מושג איך אהיה, ותוהה אם לא תפריע לי הנוכחות של מישהי שזרה לי ברגעים של כאב.. אולי זה סתם סטיגמות שהתקבלו לי.(מה גם שבבייבי בום היו כמה דולות נוראיות🙊)ואולי גם סתם אני צריכה להתרגל לרעיון שלידה זו לא ממש חוויה פרטית ושבסוף כן אהיה חשופה לעוד אנשים שיהיו סביבי. (כרגע בעלי יהיה אבל כמו שאני מכירה אותו כנראה שהוא לא יהיה הכי יעיל, ואמא שלי שיש לי איתה קשר טוב סהכ ויכולה לדרוש בשבילי דברים).

עכשיו אני מבינה את השאלה שלך,

בלידה "רגילה" בקושי רואים רופא,

הדמויות המשמעותיות בחדר לידה הם אלה שאת מביאה איתך,

גם המיילדת לא כל הזמן איתך (בהנחה שלא פרטית) יש לה עוד יולדת או שתים במקביל אליך.

מי שעושה את האווירה ואת איך שתהיה הלידה זו את והמלווים שלך. 

 

אז דולה כן או לא אני לא אנסה לשכנע אותך כי אני נוגעת בדבר ולא ביקשת שאסביר 

רק שתמחקי מהראש את איך שהציגו שם את הדולות בצורה מגמתית כל כך  

מתוכניות "ראליטי". האנשים האלה מוכשרים מאוד ועבדו ולמדו קשה והתאמנו בדבר אחד: האמנות שלהם היא לקחת חומרים מהמציאות, וללוש אותם שתצא התמונה שהם רוצים. איזו תמונה הם רוצים? זה ברור, זו תוכנית מסחרית, והם תלויים במפרסמים שלהם ולכן חייבים כמה שיותר צפיות. מה יביא להרבה צפיות? כל דבר שמעורר בצופים רגשות חזקים. והרגשות שהכי קל לעורר הם רגשות סלידה ומיאוס. אז זו המומחיות שלהם, לעורר מומחיות כאלה.

 

רביב דרוקר כמעט הצליח להוציא את תת-אלוף וינטר הצדיק כרוצח, אמנון לוי הצליח להוציא נשים חרדיות באשר הן כסובלות מדיכוי קשה, והצוות של בייבי בום הצליחו להוציא את הדולות כמפלצות. זה לא כל כך קשה. ברור לי שאנשי מקצוע כאלה שיצלמו יום אחד שלי עם הילדים ואחר כך ימיינו ויגזרו וידביקו את כל החומר שאספו, יוכלו להוצירא גם אותי כאויבת האומה. נניח לוקחים איזה גילוי לב מרגש של הבן הגדול, מדביקים מיד אחריו את הפרצוף שעשיתי כשהמרק גלש לי בלי ששמתי לב... או לוקחים את הניסיון האומלל של הילדה לקשור שרוכים לבד ושמים ברקע אותי צוחקת (צחקתי שעתיים לפני כן, אבל הצופים לעולם לא ידעו) - וואללה, איזו מרשעת יצאתי.

 

מצרפת לך שרשור כאורך הגלות מאתר כיפה, מהתקופה שהתוכנית הזאת יצאה. ממליצה לך למצוא שם את ההודעה של הדולה תמרה דהן, ולקרוא - היא העתיקה לשם טקסט שפרסם אחד האבות שהשתתפו בתוכנית, שהדולה שלקחו הושחרה קשות בעקבות התוכנית, והוא מספר את הסיפור האמיתי שמאחורי. פשוט לא להאמין.

קשה להשתחרר מרושם ראשוני שנוצר בעקבות צפייה בתוכנית. וזה באמת חבל.

תודה!

"בוקר טוב לכל צופי בייבי בום באשר הם. אני מודה לכולם על הברכות והאיחולים. אך רציתי לציין דבר חשוב בכל הסיפור שזו הדולה שלנו Miriam Nagar שהיא גם משפחה קרובה וגם דולה מקצועית ורפלקסולוגית בכירה. שעשתה לנו הכנה ללידה והכינה את עדי לכאבי הצירים שבוע ימים לפני הלידה הצפויה לבוא. תמכה בנו ימים כלילות ואף שעדי החלה לידה בשש בבוקר התייצבה מרים ללא שום בעיה בשעה מוקדמת שכזו. 
הסיפור האמיתי של הלידה היה שהגענו עם מים מקוניאליים ועם צירי לידה תכופים אך עם פתיחה של 2 ס״מ. ישר הכניסו אותנו לחדר לידה. פרופסור יוגב והצוות היו לחוצים על כל עניין הצירים התכופים וירידת המים העכורים וציינו שאם אין התקדמות בשעתיים הקרובות זה עלול להסתיים בניתוח. 
שוב מזכיר כי זו לידתה הראשונה של אישתי עדי וכי בדרך כלל יש לצפות ללידות ארוכות. 
אך בזכות עיסויי בטן ולחיצה בנקודות מזרזות לידה שהן כואבות מאוד אך עם זאת יעילות מאוד הצליחה מרים להביא את עדי לפתיחה מלאה תוך פחות משעתיים בחדר לידה. שזה דבר מדהים בעיניי. בזכות התקדמות אדירה זו הצליחה אישתי להביא לעולם את סהר המדהים בלידה טבעית לחלוטין ללא מזרזים כימיים וללא התערבות רפואית. רק התערבות של מרים המקסימה.
וכל זה בלידה קצרצרה של שלוש שעות על השעון. 
תודה לך מרים. תודה לאישתי היפה עדי. ותודה לבן המקסים שלנו סהר."

לקחתי גם רופאה פרטית וגם דולה. הייתי זקוקה לשתיהן.

אני חושבת שעדיף דווקא מיילדת פרטית - אבל בבית החולים שבו ילדתי אין אפשרות כזו.

תיפגשי איתה לפני, שתבדוק לך את הפרינאום ותשתדלי בלידה כמה שפחות ללחוץ, ללדת בכריעה ושהיא תשמן אותך בהרבה שמן

כדאי לבחור מיילדת שמומחית בשמירה על הפרינאום.

מה ההבדל בין מיילדת לדולה?

מה בערך טוו המחירים?

אני גם לפני לידה ראשונה, חוששת מאוד מכל ההשלחות של לידה ראשונה ללא ניסיון וצוות עמוס..

אולי באמת הפתרון זה עוד איש מקצועי מטעמי..

אשמח לעצות

רופא פרטי, מיילדת פרטית, דולה פרטית, חדר לידה פרטי, הכל פרטי מיוחד ומוכן רק בשבילי.

בלידה ראשונה בסוף הלכתי על חדר הלידה הטבעי בהדסה עין כרם (שהיתרון הגדול מבחינתי היה שיש מיילדת שצמודה אלי במהלך כל הלידה, שבטוח תומכת בלידה טבעית, למרות שאני לא בוחרת את המיילדת מראש).
בלידה השניה הייתי צריכה לעבור זירוז, ולקחתי רופא פרטי שניהל את הלידה ממש טוב (נכנס מידי פעם לבדוק שהכל מתנהל כמו שצריך, ובשאר הזמן הסתכל מהמחשב על המוניטור אבל השאיר אותנו בחדר בלעדיו).
בשתי הלידות ההחלטה היתה מוצלחת וטובה עבורי.

מה העלות בערך? ובגלל שזו לידה ראשונה, איך ידעת שזה לא יגיע למצב שתרצי אפידורל? או שלא יכולת מלכתחילה?
וזה על בסיס מקום פנוי כמו בלניאדו?

עלות- נראה לי ש3800 (אולי השתנה מאז, אבל זה הסדר גודל).
מותר להחליט באמצע הלידה שרוצים אפידורל. המיילדת הטבעית נשארת צמודה, אבל צריך לעבור לחדר לידה רגיל (אפשר לקחת מהחדר הטבעי איזה ציוד נייד שרוצים).
יש שני חדרים בבית החולים, אם במקרה שניהם תפוסים כשאת מגיעה (מן הסתם זה די נדיר) אז את נכנסת לחדר רגיל אבל עם המיילדת הצמודה (זה לא מתבטל בשום מצב).
אגב, גם בכל מצב רפואי שדורש קצת יותר השגחה מעבירים לחדר רגיל (אצלי הכניסו ישר לחדר רגיל כי הגעתי עם ירידת מים מקוניאליים די סמיכים). בכל מקרה, בשום מצב המיילדת הצמודה לא עוזבת, וזה מה שהיה חשוב לי בעיקר.

האמת שנשמע טוב. מעלה נקודות למחשבה

הייתי לוקחת מיילדת פרטית + דולה בבית

או חדר לידה טבעי בבית חולים + דולה

מכירה את ההרגשה. לי עזר לשחרר, להבין שזה לא תלוי רק בי והקב"ה יעזור לי. המון תהילים ולשחרר את הלחץ. זה לקח לי המון זמן לשחרר. וכשזה קרה הגיע הריון. בעז"ה בקרוב אצלך!

אם הגעת לתובנה כזו נראה לי שזה אומר שכדאי להעזר כדי לצאת מהמעגל הזה.

הייתי ממליצה על משהו לא קונבנציונאלי.

בהצלחה! בשורות טובות!

ממליצה לך לבוא לטיפול בהתמקדות
זו דרך מדהימה ל'דבר עם הגוף'
להבין מה בך רוצה להמנע מהריון ומה להיפך
ןלמצוא את מה שיאפשר לך לפתור את הקונפליקט הפנימי שלך
מוזמנת לפנות אלי גם טלפונית להבין יותר

תפילות חלק האו טיבעי חלק עם כדורים וזריקה הדבר שהבנתי מכל הייסורים של השנים שעברו זה שרק הנפש רגועה הגוף מקבל הריון והנס הגדול קרה לי בגיל 43 כמעט שניקלט הריון טיבעי כשכבר חשבתי שלבד זה לא יקרה.השם מתכנן לנו את מה שהוא מתכנן הבנתי שהרבה תפילות ודיבור ממש עם השם דרך החלון כשאני מביטה לשמיים פותח שערים ותפילות אמיתיות לא חוזרות ריקם יכול להיות שייקח זמן אבל הקדוש ברוך הוא לא שוכח אף אחד ואף אחת שרוצים אותו בהצלחה

לדעת שעכשיו את באמת לא הולכת להיכנס להריון, להיות בחופש מהמתח הזה.

שווה ניסיון בעיני. וגם חודשיים של שלווה הם משהו.
ועוד משהו, לפעמים אחרי גלולות קל יותר להיכנס להריון, אבל כנראה זה לא נכון ללקיחה קצרה ככ.

אז גם ככה נמנעים....

 

ויוצאת התוצאה ההפוכה..הקושי נעשה יותר קשה

לא להיות מותרים...

בתקופה בה אני חיכיתי להריון (3.5 שנים) הזמנים של ההרחקה היו בהחלט מניחים את הדעת. אין שמחה כהתרת הספיקות. פשוט יודעים בוודאות שאת לא בהריון וזהו. בלי כל הציפיה והאכזבה המתחדשות כל חודש מחדש.

ולהאסר ליותר משבועיים אולי בגלל גלולות זה מקשה תודה בכל אופן על ההצעה

גם זה אינדיבידואלי .
גלולות כמעט תמיד עשו לי רק טוב.

עזר לי מאוד
זה גם דיי זול דרך קופות החולים..

אולי לגשת יחד לבקש עצה וברכה מרב גדול?

 

אני אחרי לחץ פיזי מתון  ומליון תפילות, מתחילה לראות אולי ניצני שבירה אצל בעלי.

 

 

זה באמת קשה, דווקא בגלל שהזוגיות בריאה ויפה.

 

 

או לשוחח עם רב שהוא מאד מעריך ומקבל ממנו. קודם את לבד. ואחכ ביחד.

וכל פעם שאתם רווים נחת מהילדים שבבית בגלל מעשה טוב שעשו. לדאוג שגם הוא ישים לב.

בסופו של דבר ללדת ילדים זה גם שליחות. וזה בניין עם ישראל. ולא מסתכם רק ברצון שלנו. ודאי שצריך גם רצון. ולקיחת אחריות. אבל לדבר גם. על מה שמעבר לכך.

ועוד דבר שאולי יעזור. להפגיש אותו עם תינוקות ריחניים ומתוקים שרק נולדו . ולאפשר לו להרים ולחוש. ולהריח. זה משהו שפותח הרבה מחסומים ולו רק לרגע.

הצלחה רבה ככ מבינה את הרצון שלך. לידה זו יצירה בעולמו של הקב"ה. ואנחנו רוצות ליצור ולבנות.
חזקי את עצמך בלימוד על הרבדים הערכיים של העניין וגם הוא יתחזק ממילא.

גם אם מייבש (אצלי לאראיתי שם השפעה כזו) , זה הפיך לגמרי.

תוך  24 שעות לכל היותר, ההשפעה של זה תחלוף.

החלב. יש גם כדורי חילבה

המחמירים שולחים למאה מ130...

בהצלחה!

הוא עד 140.
יש רופאים שמחמירים יותר

הערך הזה תקין.

המכשור היום מאוד יעיל ומשוכלל. מצליחים לזהות כל סטייה בסנטימטר מהנורמה. מה זה אומר כשיש סטייה בסנטימטר? לרוב כלום, לפעמים כן משהו.

אצלי, בארבעה מתוך חמישה הריונות מצאו "משהו" ששלח אותנו לבדיקות הלאה.

בשלושה מתוך הארבעה האלה המשהו התברר בהמשך ככלום, ברביעי הוא התברר כמשהו.

נראה לי שהפרופורציות האלה משקפות... בהמון הריונות היום עולים סימני שאלה ומפנים בגללם לבדיקות המשך לראות אם יש משהו שמצריך טיפול או היערכות,ובמיעוט קטן זה יוצא מוצדק בסופו של דבר. בשביל המיעוט הזה - טוב שהבדיקות האלה נערכות.

 

אם אתם מגיעים לייעוץ גנטי, תשתדלו לברר לפני כן ולהביא אתכם נייירת לגבי מחלות רציניות שהיו במשפחה (אחים, הורים, דודים, סבים). אם הניירת לא זמינה, לפחות שיהיו לכם רשומים על דף השמות המדויקים של המחלות (נגיד חלילה היה סרטן לאחד הסבים, שיהיה רשום לכם השם הלועזי המדויק של סוג הסרטן, וכן הלאה). וכמובן תביאו את כל הניירת מההריון הנוכחי. ואם בעבר נבדקתם בבדיקות גנטיות - תביאו גם את התשובות שקיבלתם. כך תהיה ליועץ הגנטי מפה של כל המידע שהוא יכול לקבל על הגנים שאתם מעבירים לעובר, והוא יוכל למקד בדברים מסוימים שכדאי לבדוק, ולנטרל חששות מיותרים. כמו כן הוא יסביר לכם על האפשרויות שעומדות בפניכם, ומה תרוויחו מכל אחת (למשל איזה מידע אתם יכולים לקבל מדיקור מי שפיר, ואיזה מידע היא לא נותנת). אם יש חשש לתסמונת מסוימת, הוא יסביר לכם בדיוק מה התסמונת, ממה היא נגרמת, במה היא מתבטאת - כדי שיהיה לכם כל המידע שאתם צריכים כדי לקבל החלטות. ואחרון - התפקיד של היועץ הגנטי הוא גם לתת לכם אישורים. למשל, אם בעקבות השיחה תחליטו שאתם רוצים דיקור מי שפיר, רוב הסיכויים שהוא יצייד אתכם במכתב לקופה, וכך יהיה לכם מימון לבדיקה היקרה הזאת.

 

לא לשכוח לנשום. יהיו התוצאות אשר יהיו (ורוב הסכויים שיהיו מצוינות!) - ה' עמכם, אוחז בידכם.

אצלי בסקירה ראו חור במחיצה ושלחו לאקו לב ויעוץ גנטי. תקבעי את היעוץ לכמה ימים אחרי האקו, ואם הכל בסדר באקו פשוט תבטלי את התור ליעוץ. ככה הסבירו לי וב״ה כך היה.. לרוב ממצא אחד או שניים לא מעידים בהכרח על בעיה קיימת, ויכול להיות שפשוט העובר עוד לא הספיק ל״התבשל״. בהצלחה.

כתוצאה של הדבקיות. ,הוא כשלעצמו ,כממצא יחיד לא מהווה בעיה ,אבל כשזה מצטרף לעוד נתונים כמו המוקדים האקוגניים זה מצריךבירור.

מעולה.

 

איך את מתכוונת לקחת? הכנה הומאופתית אישית או משהו קנוי?

לא יודעת איפה בכלל קונים את זה

שמשווקת על ידי אחת החברות  שמשווקות הומאפתיה בהכנה מסחרית - תבדקי ברשתות הפארם מה יש להם להציע.

צריך לדעת שהכנה מסחרית היא בדרך כלל במינון נמוך, ויתכן שהמינון לא יספיק (ובכל זאת לא כדאי לוותר על זה).

 

אם רוצים הכנה אישית, צריך לפנות להומאופת לקבלת מרשם.

אפשר להכניס שקית סנויץ לכוס וכך לשאוב .אפשר לנסות לבקש דוגמיות בטיפת חלב מהאחות

אני הזמנתי ומחכה שיגיע

אם אין שם אז בירושלים יש ב25 ש"ח בסנטרפארם

לפעמים גם בייביל'ה גם מוכרים ב25 ש"ח

שניהם בקניון האחים ישראל

זה איכותי?

ביבי-שיק

ואת מאיזור ירושלים אני אשמח.

לא זוכרת כמה בכמה אבל זה מחיר טוב וגם יש לי בבית קופון הנחה של 5 ש"ח לזה אם את מהסביבה.

120 שקיות ב80 שח

https://www.aliexpress.com/item/Baby-Food-Storage-Breast-Milk-Storage-Bags-To-Store-Milk-Bag-200ml-120-Piece-30-piece/32565888309.html?spm=2114.13010608.0.0.3YwsTZ

ויש לי שקיות אם תרצי ...

שהגוף יהיה רגוע ולהיקלט שוב בעזרת השם 

עד שבועיים גם תקין..בשורות טובות

והשם ישלח פיצוי כפול

וב''ה אחרי המחזור הזה קיבלתי את ההיריון הנוכחי..

מחזור

לא זוכרת שהצלחתי לראות מי הרופאים, הייתי צריכה להתקשר לבריאות האישה.

בכל מקרה אני אצל דר יהלומי (גבר,דתי) באגריפס. מרוצה.
החסרון, נמצא רק ביום ראשון. וזה יום עם הרבה פניות ממיון ולכן לפעמים התור אליו מתארך מאוד...

ואכן התור התארך מאוד

 

והוא מאוד נחמד.

 

תודה לך! בשורות טובות לכולנו!

 

(אני עונה בדיליי כי רק עכשיו היינו אצלו...)

לא תמיד התור ארוך. אל תתייאשי... לפעמים זה רץ.


ודיברתי השבוע עם דולה ותיקה ומנוסה, היא אמרה שהוא מצויין והיא מאוד סומכת עליו.

דוקטור שושני מקצועית אבל מדיי לחוצה ומלחיצה.

חוץ מד"ר אורלי, ודוד שאני לא מכירה אותם

כווולם מעולים!!# במיוחד אלחרט אוריאל.
וסמואלוב הוא ראש מחלקה בשערי צדק..

הייתי אצלה.
היא טובה! מבינה עניין, מסבירה, מקדישה כמה זמן שתצטרכי.
(מה שאומר שגם לנשים אחרות היא מקדישה את הזמן והתורים יכולים להתארך..)
מה שהחלטנו היא הלכה איתנו.
מביעה את דעתה, אבל בהחלט זורמת עם ההחלטות שלנו.

פרופסור סמואלוב הוא מומחה וראש מחלקת מיילדות בשערי צדק.
במכבי הור מקבל רק סוכרת היריון.
ד''ר טויטו - חביבה. אצלי היא פישלה במשהו, או אולי סתם רופא אחר לא לקח סיכון. (היא שלחה אותי הביתה ורופא אחר למיון. אישפזו אותי וילדתי מוקדם.) חוץ מזה היה בסדר איתה.

חוץ מהמקצועיות- גם אנושיות יוצאת דופן.

הוא רוםא מדהים!!! אבל לא להריון בסיכון.
פעם אחת שהיתי צריכה דחוף רוםא לא בהריון.... הטור היחיד שהיה פנוי מהרגע להרגע היה סברינה. היא נראת מקצועית נראת בסדר גמור היא צרפתיה...
היתי אצלה פעם אחת.

רופא אחראי בטירוף! מנוסה מאוד ומעולה לסיכון גבוה (ההתמחות שלו זה סוכרת, אז אם יש לך בעיה ספציפית עם זה - זה בכלל עדיף)

 

ד"ר מנקוטה מקבל רק את החירום ולא קבועות (רופא מתוק ומקצועי. יוכל לקבל אותך חד פעמי)

 

ד"ר סברין לא זכורה לי בסיכון גבוה...

ד"ר שושני היא רופאה אשה. שמעתי עליה דברים טובים.

 

בגדול כולם מעולים מעולים ואני במקומך הייתי הולכת לפי ימי עבודה בהם אני פנויה (כל אחד מקבל ביום אחר) כי סיכון גבוה זה הרבה ביקורים במרפאה...

 

אולי אני לא מעודכנת אבל זה מה שאני יודעת

ככל שהשבוע יותר מוקדם זה בהחלט קריטי!!!
צריך לעשות הכל להמנע מלידה מוקדמת!!
בהצלחה ובשורות טובות!

השאלה היא -
האם מתאים לך ללדת ולעובר להיוולד היום או מחר?
אם התשובה היא כן, עשי מה שאת רוצה.
אם התשובה היא לא, המסקנה היחידה היא שמירת הריון מחלטת.
בהצלחה!

גם אני כרגע בשמירת הריון בגלל התקצרות צוואר הרחם (ולא קיצונית דווקא...) אני סובלת ממש משעמום ומזה שאני לא עובדת יותר ולא מאמינה שיש לי כך עוד זמן רב לעבור, אבל אחרי שזילזלתי והתאמצתי שלא כמו ההוראות הרגשתי ממש התכווצויות. החוויה הזו איפסה אותי לגמרי ואם עוד חשבתי על לנסות ללכת לעבוד, ירדתי מזה לגמרי... וגם אני הייתי מורה-מחנכת וממש היה קשה לי רעיונית להפסיק להגיע כך פשוט, אבל עכשיו יש לך תפקיד חשוב אחר שרק את יכולה לבצע...

תיאורטית את תמצאי תמיד גם רופאים קיצוניים שיגידו לך תחזרי לעבודה, אבל על מי את עובדת? זה העובר שלך והחיים שלך ואת צריכה לדאוג לחייך ולחיי העובר כרגע...

בהצלחה! זה באמת ממש לא קל אבל בעז"ה לגמרי משתלם!

תודה לכן!

או כמו שחברה שלי שילדה בשבוע שלך אומרת..

אסור (!) לרצות ללדת לפני הזמן. פגות זה קשה ופוגע בילד.

אם אני לא טועה לפחות עד 37... אבל תבוא מי שיודעת ותגיד לך מתי הכי מוקדם שכבר לא שומרים על מי שצרכיה שמירה. 

 

(וכדי "לעודד" אותך יש לי חברה שאצלה הצוואר מקוצר מראש. זה אומר שהיא נכנסת להריון בידיעה שהיא נכנסת למיטה מתחילת ההריון עד סופו. כדיי לשמור על העובר. יורדת מהמיטה רק לשירותים ומקלחת. כל השאר בשכיבה. והיה לה יותר מהריון אחד ככה).

("היא" (במרחאות כי זו לא בחירה שלה כמובן) מקצרת צוואר עוד לפני שאפשר לתפור)

הייתי מאושפזת שבוע וצצי בגלל צוואר הרחם.
זה חשוב יותר מצירים יותר מהכל.
במיוחד שאצלך זה ככ דינמי.
ברמה שאת שוכבת וכמעט לא עושה כלום
ואם את צריכה השראה למה כדאי לך תקראי מה זה תינוק שנולד בשבועות כאלה. לא נאחל לנו כזה דבר ולא לילדים ולא לאף אחד.
חשוב. קריטי. שתנוחי ותשתי המון. בבקשה ממך זה ככ חשוב