פורום הריון ולידה (עמוד 4192)

ומה עם לקנות אוכל מוכן?
ובקשר להורים- נשמע מורכב. השאלה אם כשאתם שם אתם באמת משתדלים להתחשב בהפרעה שלו?

פשוט נורא רוצים לצאת להתאוורר קצת.

אנחנו משתדלים להתחשב, אבל מטפלת מוסמכת אמרה לי שבשבילו טוב יותר שפחות נתחשב בהפרעה (זה עוזר לו ממש כמו טיפול)

ומבחינת האבא- עם כל הכבוד למטפלת, העובדה היא שכשלא מתחשבים הוא פשוט נמנע מלפגוש אתכם בבית שלו. אז זה סבבה העצות הטיפוליות אבל זה כרגע פוגע בעיקר בך... אולי שווה לשבת לדבר עם ההורים(אולי רק עם אמא שלך?) לנסות למצוא פתרון בו אתם כן יכולים להתארח אצלם, תוך מציאת הנקודות שמפריעות לו ונסיון להתחשב בזה עד כמה שניתן. אולי אפילו להתארח אצלם ולישון בדירה אחרת לידם?
לי נראה שבכללי לילדים שלך זה ממש פספוס שהם לא חווים חוויה של שבת אצל סבא וסבתא..לי אישית זה היה ממש משמעותי כשהייתי קטנה וזה נורא חיבר אותי לסבים והסבתות. אז שווה לנסות להשקיע במציאת פתרון(בלי קשר למצב הנוכחי).

אפילו רק לארוחה אחת או שתיים

מה עם לבקש ממשיהי שתבשל לכם ותשלמי לה על זה? חומרים שלך ואולי אפילו אצלך במטבח...

ואגב- אפשרי שבעלך יבשל? זה לא כ"כ מסובך ויש מתכונים שממש מסבירים שלב שלב.

חברים זה דבר שחשבנו עליו, ואנחנו עושים את זה.

בעלי לא יודע לבשל...

לבשל זה לא מסובך כ"כ
שיבשל דברים פשוטים
אפשר שילמד ויתאמן במהלך השבוע עד שיבשל מספיק טוב גם לשבת.

מרק ירקות + עוף זה פשוט

עוף בתנור+ תפו"א/בטטה - לקנות תיבול מוכן ורק להוסיף קצת מים

אורז- פשוט. לבן זה לא מסובך (אפשר לשים התראה בפלאפון שיזכור לכבות את הגז)

שניצל- קונים פרוס ורק ביצה+ פירורים ולטגן.

כי להכריח את אבא שלך נשמע לי קצת רע כלפיו
כן, הוא טעה בכך שלא טיפל בזה ונתן לזה להגיע לרמה כזו.
זה לא התפקיד שלך לשנות או להילחם בזה.


זו המציאות כרגע ואיתה צריך להתמודד.

חבל להתבאס או לכעוס על ההורים.

יגיע גם שלב שהם יהיו מבוגרים.

בקיצור- ללמד את הבעל לבשל או למצוא מישהי שתבשל לכם (אפילו בחורה צעירה, כמו בייביסיטר רק לבישול - בהנחה שיש באזור)
ואחרי הלידה? מי יבשל לכם? את צריכה לנוח.


אפשר גם שבעלך יבשל ארוחה אחת וארוחה שניה תתארחו
וסעודה שלישית- לחם+ סלטים קנויים (ואפשר בורקס של מעדנות או משהו כזה)

זה לא חוסך הכנת האוכל. אבל לשנות אווירה

ואם את רוצה לחסוך את מאמץ הנקיון כי בכל אופן הולכים להיות בדירה שלך שבת. אפשר לשכור דירה בעיר אחרת או מושב ולהביא אוכל מוכן. זה ודאי עולה הרבה יותר זול מאירוח מושלם כולל אוכל

החשש הוא היפרדות שלייה שתנועות לא סוטרות...

ניסיתי לברר כל הערב לאן הולכים, האם בית חולים הוא הפיתרון היחיד?

אין מרפאה בכל עיר ששם אפשר להיבדק בשעות הערב- לילה?

וגם לא מצאתי שום סידור לילדה בבית ולא רציתי ליסוע לבד בלי בעלי.

 

בסוף באמצע לבדוק תנועות נרדמתי.

 

 

הבוקר אני מרגישה תנועות.

האם עדיין יש צורך בבדיקה?

 

תודה לכם!

 

אוףףףףףףףףףףף

למה אני לא מסוגלת פשוט לקום וללכת.

פוחדת שיסתכלו עלי כנודניקית שמחפשת בעיות.

 

אני גם נפלתי חודש לפני לידה.
היו תנועות והרגשתי בסדר. ולא הלכתי להיבדק.
והכל היה בסדר אח"כ. התינוקת כבר בת יותר משנה.
אם אין כאב מיוחד, ואין דימום, ויש תנועות, למה חייבת ללכת להיבדק?

@פעם ראשונה זה כבר לא משנה כרגע, אז עונה רק עקרונית.

 

החשש כשיש נפילה זה מהיפרדות שיליה,

השיליה עלולה להיפרד גם אם לא היתה מכה ישירה בבטן אלא מעצם הזעזוע בגוף.

 

במצב של היפרדות בד"כ לא בבת אחת יפסקו התנועות ולא בהכרח יתחיל דימום במיידי. 

ולכן חשוב לעשות מוניטור ואולטרסאונד בתוך מקסימום 6 שעות (וברור שעדיף כמה שיותר מהר)

אם עברו כל כך הרבה שעות ולא קרה כלום כנראה שהכל בסדר אבל אם חלילה היה קורה משהו עכשיו זה היה מאוחר מידי. זו הדחיפות להבדק. נכון, ברוב הפעמים נשים מגיעות והכל טוב.

ומצד שני אני באופן אישי מכירה ילדה שניצלה באמת ברגע האחרון בזכות הערנות של אמא שלה. 

 

אפשר לאמר שההוראות האלה נכתבו בדם? 

התקשרתי למוקד ואז אמרו לי- ברורררר למה לא הלכת מייד?! על כל מכה או טלטלה רצינית צריך להבדק.ורצוי מייד.
גם אם מרגישים תנועות. מספיק שיש היפרדות חלקית וכבר זה מסוכן וצריך לדעת מזה.

נפותחת מבינה את הקושי אבל צריך לחשוב שזה חיים או מוות ולא משחקים בזה משום סיבה.

התקשרתי לאחות במרפאת נשים והיא אמרה שחשוב לעשות אולטרסאונד.

הרופא הסביר לי שהחשש הוא מהיפרדות שיליה ללא דימום חיצוני ולכן חשוב כ"כ הבדיקה.

יש חשש להיפרדות עד שבוע מהנפילה כשהחשש יורד מיום ליום ובעיקר החשש הוא ב- 24 שעות הראשונות.

וכל בבתי חולים מאשפזים ל-24 ש' בכזה מקרה.

ב"ה אצלי הכל בסדר ואני ממש שמחה שדחפתם אותי להיבדק כי הייתי ממש לחוצה ולא רגועה.

 

 

 

כלומר - אם יש היפרדות שלייה - יש מה לעשות בכלל? (בהנחה שזה שבוע שהעובר בכל מקרה לא יכול לשרוד מחוץ לבטן...)

בהתחלה עדיין אין שיליה וגם ההריון בכלל בתוך האגן והוא די מוגן ככה.

בהמשך, שבוע 15 בערך כשהרחם עולה אבל עדיין העובר עוד לא בר חיות גם אם חלילה יש היפרדות לפעמים אפשר למשוך בשמירת הריון ולשמור על ההריון.

 

עוד משהו חשוב זה אצל מי שצריכה זריקת אנטי די שאם היתה נפילה לפעמים יהיה צורך בזריקה. 

ונבדקתי ואמרו שהכל בסדר ואחרי שבועיים כשהגעתי עם דימום אמרו לי שיכול להיות שזה היפרדות שליה שקשורה לנפילה ההיא! אפילו שאז השלייה באולטרסאונד נראתה שלמה ולא היה כלום והכניסו אותי לחדר לידה וילדתי על גבול הפגות! אפילו שבנפילה לא הייתי בטוחה שהבטן קיבלה מכה בכלל!

עדיף ללכת פעם אחת יותר, מאשר ח'ו...
בתחילת ההריון שלי הגעתי עם דימומים כל יומיים. לא הסתכלו עליי בשום צורה,
פשוט דאגתי, וזה לגיטימי!!!

תדאגי לך ולילדים שלך ולא ל"מה יגידו"...

 

חייך קודמים!
 

 

לי קרו כמה פעמים שנפלתי/ החלקתי והלכתי למיון בבי"ח כדי להיבדק.

 

זה נכון שיש פעמים שהכל בסדר וחוזרים הביתה.

וזה נכון שזה לוקח שעות וכביכול "שורף זמן" וכד'

 

אבל בשביל להיות רגועים שהכל בסדר- צריכים ללכת ולהיבדק במיידי!
 

 

זה מה שהרופאה אמרה לי בהריון הקודם...
יכולה להגיד שבהריון השני לפחות עד לפני כמה חודשים, ממש בקושי השקעתי (במובן של לשמור על עצמי, וההתרגשות וכו') אך את כל הבדיקות עשיתי והמעקב עשיתי. ברגע שהתגלתה איזושהי בעיה שהצריכה ממני מעקב יותר צפוף, התחלתי להבין שזה לא צחוק. בהריון הראשון נבדקתי על כל שטות. ובהריון הזה ממש החלקתי דברים, ברוך ה' שהכל בסדר. אבל עדיין אני צריכה לעשות ביקורת כל יומיים - שלוש...וזה רק גורם לי להבין כמה חשוב להיות במעקב בכל ההריון ולשים לב לכל שינוי שלא יהיה, להיות ערניים. זו ממש הצלת חיים כפשוטה..
אנחנו הרבה פעמים שוכחות שגם בתוכנו יש יצור שצריך אותנו לא פחות ממי שנמצא בחוץ...וזה כל כך נכון!


לסיכום שבעזרת ה' תהיה לכולנו לידה קלה והריון קל, משעמם, בריא ותקין ובידיין מלאות!!!

אם שותים המון זה פחות קורה, אבל אז צריך לחפש שרותי כל הזמן..

תחזיקי בתיק גם משהו מתוק.

ותנסי לשים לב, זה לא בא לגמרי פתאום: יש איזה שתי דקות שבהם מתחילים להרגיש לא טוב אבל לא מתייחסים לזה. אז צריך כן להתייחס ולמצוא מקום לשבת בו גם כשעוד מרגישים די סבבה.

תרגישי טוב!

כשזה קרה לי היום הרגשתי שהיה לי טוב לאכול תמר, דווקא. אבל לסחוב תמרים בתיק תמיד זה לא מעשי... הם ימעכו ויתחממו ויהפכו למגעילים...

ודווקא נראה לי שהפעם לא הייתה לי כ"כ התראה מראש על החולשה שתתקוף אותי פתאום...

יש להם ערך גליקמי גבוה, כלומר הסוכר מהם מגיע למחזור הדם במהירות.

אם תצטרכי משהו מתוק לא יהיה לך אכפת שהם קצת מעוכים.. ואפשר גם לשים וופלה בתיק. עכשיו נזכרתי שבהריון זה מה שהיה לי בתיק.

וואי קשה.

אני הקפדתי ההריונות שהיה לי את זה לשים סוכריות בכל תיק.
וכן, גם פעם נשכבתי בגן שעשועים חיד ביהכנ"ס בשבת. אם לא הייתי נשכבת הייתי נופלת. מזל שאף אחד לא עבר.
אבל גם אם מישהו עובר, מקס' ישאל אם הכל בסדר.

ויש בזה המון דברים בריאים, שווה להשקיע.
ואפשר כל פעם כשחוזרים הביתה לשים במקרר, וכל פעם כשיוצאים מהבית לשים בתיק. כדאי שיהיה סכין חד פעמי בקופסה, ואז יהיה אפשר לפתוח לבדוק בלי להתלכלך. תרגישי טוב!

חייבים לשתות ועדיף לשכב ולהרים רגליים

קרה לי בכמה מקומות מפדחים...

ואין מה לעשות נגד זה חוץ מלאתר את השלבים הראשונים ומהר לשבת או לשכב עד שעובר.
לי זה היה נגרם מחום- באמבטיה או במטבח ליד סירים ואם היתי נשכבת ישר ולמספיק זמן זה היה עובר. אם קמתי לפני הזמן זה חזר..

הרופאה שלי אמרה לי להקפיד על שתיה מרובה. לא לשכב על הגב אלא רק על הצד..כל ההריון מההתחלה..

אם אני בבית אין לי בעיה להרים את הרגליים... אבל בחוץ---

השאלה היא אם זה מסוכן שיש לי לחץ דם נמוך? ויש בכלל מה לעשות כדי שהוא לא יהיה נמוך כ"כ?

כדי שזה לא יקרה אמורים לשתות ליטר וחצי ביום

 

אם את לא שותה ליטר וחצי את יכולה לשתות הרבה הרבה קפה (עדיף קפה שחור) זה עוזר לכמה שעות

הבעיה עם הקפה היא שהוא עוזר ללחץ דם אבל ממש לא טוב ולא בריא לגוף (מייבש אותו)

בעיה נוספת היא שקפה משתן, ואם את בהריון מן הסתם קשה לך להתאפק. אם תשתי הרבה קפה יהיה לך עוד יותר קשה.

 

לכן ממש עדיף שתשתי הרבה מים.

קפה אני לא אוהבת, ולא כדאי שאתחיל לאהוב עכשיו, נכון?

אבל באמת אני לא אוכלת מסודר בכלל... (תשובה ל@מחכה ומצפה)

"אני שותה די הרבה נראה לי"
אז גם לי זה היה נראה אבל ברגע שמדדתי ממש והקצבתי לי בקבוק מדוד הבנתי שזה באמת רק היה נראה לי ושלא באמת שתיתי מספיק...

לאיודעת איך נמנעים אבל הרבה שתיה עוזרת. ולאכול כמו שצריך בלי לדלג ארוחות..

קודם כל- באמת לחצץ דם נמוך. הוא לא מסוכן בהריון רק ההרגשה לא נעימה.

אני כן ממליצה לך לספר על זה לרופא כי זה יכול לנבוע מאד כמה דברים.

הרופא ישלח אותך לבדיקות כדי לראות שהכל באמת תקין.

 

 

נראה לי ששוקולד משפיע מהר

פעם אחת.
פתאום נהיה חם והייתי רואה לבן וחייבת להתיישב

בהיריון הרביעי זב לא קרה ברוך השם

אין הרבה מחשבות בזמן ההריון..חוץ מלאכול משהו,ולשכב ולהרים רגליים...

גם מתוק וגם מלוח מעלים לחץ דם.
הריון אחד חייתי עם מלפפונים חמוצים. בלי "מנת המלח" שלי, הייתי חייבת לשכב. וגם עם שפע מלפפונים חמוצים, לחץ הדם היה 90/60.
מאידך, גם סוכר מעלה לחץ דם. כמו שכתבת, בדיוק התחשק לך תמר. הגוף שלך ידע מה הוא צריך.
יש את החפיסות של נייטור וואלי nature valley.
פשוט להסתובב עם משהו בתיק - מוכן לכל רגע.

לחילופין, להקפיד על נשנוש מתוק/מלוח כל חצי שעה או שעה או שעתיים.... שתמיד תהיי עם משהו.

הסכנה של לחץ דם נמוך הוא סכנת העילפון. אפשר לצנוח, פתאום, ולהיפגע מהנפילה, לא מלחץ דם נמוך.

וכל זה בהנחה שאת באמת שותה כמות מספקת. לפעמים חושבים ששותים מספיק, אבל זה לא מספיק. אולי לעבור משתיית מים לשתיית מיץ, גם אם הוא מדולל, כדי לקבל נוזלים וסוכר בלגימה אחת.

רפואה שלמה ובשורות טובות!

איך זה נראה? למה זה בדיוק נועד?

ויש לי בקבו צמוד שממנו אני שותה תמיד, והוא עם מים (אחרת זה יסריח), ולפעמים אני שותה מיץ בכוס כשצריכה מתיקות... אני מסיימת הרבה פעמים את הבקבוק...

סוג של גרנולה בר. שיבולת שועל עם פירות יבשים ו/או שקדים, בוטנים ו/או שוקולד שנמכר בחפיסות בודדות או בחבילות של 5 חפיסות.
מצד אחד מתוק, מצד שני יש שיבולת שועל (קוואקר) מלא, כך שיש פחמימות מלאות לאזן את עליית הסוכר שבאה מהחלק המתוק של החפיסה.
הקופסה והעטיפה עם הרבה ירוק.

את יודעת מה ההכשר של זה?

זה מוצר שכיח. תשאלי במכולת / בסופר.
אולי תמצאי באינטרנט (או טלפון של החברה לברר).
יש גם חברות אחרות.
סביר שתמצאי לפחות חברה אחת עם הכשר שמתאים לך. נייטיור ואלי נחשב הכי טעים ;)

אם אכלתי משהו מתוק 'רציני', למשל,גלידה- להקפיד לאכול לפני/ מיד אחרי משהו עם פחות סוכר/ פחמימות מורכבות, אחרת אחרי חצי שעה בערך היתה נפילת סוכר עם חולשה נוראית..

הייתי מרגישה רע

שלי יש לחץ דם תקין והדברים האלה קורים לי בכל מקרה
הערות-
קורה אחרי שאני עיפה- הריון בהחלט מעייף
קורה יותר בשליש ראשון אולי כי השינויים הפיזים ממש גדולים אז
סוכר או מלח עוזרים המון
שתיה מרובה זה עוזר
לשים טוב טוב באמת לפני מרגישים קצת רע לא להתעלם
לי עוזר בייגלה - הםחמימה והמלוח עוזר לי מאוד
גרנולה בר זה מעולה
לי יש ממש התקפות רעב עם זה. וזה הדבר היחיד שמאזן
פשוט להתיישב. לשתות ומיד לאכול
לא לקום לפני שמרגישים ממש טוב


אגב בהריון הראשון התעלפתי כמעט במוקד שירות של אורנג. היה מפדח מאוד- הרימו לי רגליים וכו. לא נעים

אצלי תמיד מאשימים את הלחץ דם הנמוך.

ניסיתי לשתות הרבה ובד"כ זה עוזר.

לפי מה שאת אומרת יכול להיות עוד מלא סיבות לזה...

אצלי זה קורה יותר בשליש אחרון.

 

כל התיאורים האלו מתחילים להזכיר לי אנשים סוכרתיים. מעניין אם בהריון יש נטיה קלה לסוכרת, גם אם אין סוכרת הריונית מאובחנת.

לעצמי=)

תודה

הכי טוב להתקשר למספר טלפון של החברה (של אלטמן אני יודעת שמופיע על האריזה מספר שאפשר להתייעץ) ולשאול אותם.

התנסיתי בעגלת רכבת . זה מאד הקל. אבל היה מאד כבד. ולא נוח.

עדיף ממש עגלת תאומים. היום אני משתמשת בעגלת תאומים . והיא קלה ונוחה. היא משמשת אותי לתאומות  שלי בעיקר.

ולא לאחים צמודים.

הרבה מזל טוב ושיהיה בקלות.

 

לשים את שניהם ביחד בעגלה,

אבל אני עוף מוזר כנראה..

אבל שהתינוק ממש קטן זה לא אפשרי...
רק שהוא מגיע לאזור חצי שנה - 8 חודשים זה מסתדר.. הילד עוד קטן ולא יושב. הגדול יכול למעוך את הקטן 😬

וקניתי עגלת תאומים לא יקרה, היא שימשה אותנו מצוין ואח"כ מכרנו אותה.

חוץ ממנה היתה לנו גם את העגלה היחידה מהגדול וכשיצאתי רק עם אחד מהם השתמשתי בה.

עבור 2 ילדים שאני לוקחת אותם מרחק גדול ברגל.

מעדיפה עד 500 ש"ח אם יש (או ביד 2).

אשמח להמלצות.

תודה רבה

במחיר הזה זה טיולונים - ואז אולי אפשר לשים את שניהם יחד באותה עגלה. (החיסרון העיקרי - זה טוב לזמן שהם ערים, כי לישון בזה אי אפשר וזה גם לא נוח במדרגות.) אני עושה את זה הרבה.
תאומים - תבדקי מה יש ביד 2.

שנתיים וחצי ו-9 חודשים.

רק עכשיו נהיה צורך בזה כי יש מרחק גדול למעון.

מה יותר נח עגלת אחים או תאומים ?

תודה

בגיל 2 וחצי לא הייתי משקיעה בעגלת תאומים כי זה יהיה לתקופה קצרה מאוד בלבד,
הייתי הולכת על טרמפיסט, או להושיב אותם יחד (בחורף יותר נוח שהם בתוך עגלה). בפרט אם השימוש הוא רק בדרך למעון, שאז הם לא צריכים לישון בעגלה.
אבל את יכולה לחפש ביד 2, אם תמצאי זה יהיה נחמד. ואח"כ תוכלי למכור שוב...

היא היתה מצוינת והתקפלה לחצי מאוד נוח... וגם היתה קלה מאוד ולא רחבה מידי, נכנסה בכל דלת וגם באוטובוס עירוני בקלות.

לא זוכרת כמה עלתה (בכל זאת 10 שנים...), ולא יודעת אם היא עדיין קיימת. אבל בטח יש ביד 2 בזול.

 

בהצלחה!

 

ובמקרה הצורך, יש לך גם עגלת יחיד.

בחודשיים הראשונים היה קצת קשה אבל אח"כ היה בסדר גמור ואפילו קל יותר מאשר עגלת תאומים, לדעתי.

 

תלוי עד כמה הגדולה שלך תוכל ללכת ברגל ולאיזה "מרחקים" את הולכת איתם!

אצלי, הגדולה היתה ממש עצמאית ויכלה ללכת ברגל.

לוץ ממרחקים ממש גדולים שאז לקחתי עגלת אמבטיה לקטנה וטיולון לגדולה...

יש כמה אפשרויות:
לחבר טרמפיסט לעגלה של הקטן,
הגדולה בעגלה והקטן במנשא,
עגלת תאומים / אחים,
מאוד תלוי ביכולות של הגדולה
ובהרגלים שלך -הולכים הרבה או מעט, יש / אין מדרגות, נוסעים בתחבורה ציבורית? הגדולה תצטרך לישון בעגלה?
ואולי בכלל את לא יוצאת איתם לבד, ואז הכי נוח 2 עגלות (ואז הייתי קונה עכשיו טיולון).

ושיהיו זולות כדי שלא תוציאי הרבה כסף לשווא, אבל כדאי שיהיה לך לפחות משהו נוח בהתחלה.
אחרי הלידה כבר תראי איזה מידה תהיי ותקני בהתאם.

וקיבלתי וסת חצי שנה אחרי שהפסקתי להניק

אשמח לשמוע מעוד בנות ...תודה!

אבל נראה לי שזה אותו עיקרון. אני לוקחת סרזט ולא מניקה כבר 9 חודשים ולא היה לי שום דימום (אחרי יותר משנה של נטילה עם הנקה). בעיקרון יש נשים שזה עושה להם כתמים ואז הם עוברות לגלולות משולבות (ממה שהבנתי רוב הנשים) ויש נשים שיכולות להמשיך לקחת בלי לדמם. את רק כמה ימים אחרי סיום ההנקה אז את עוד לא יכולה לדעת מאיזה סוג את (יש כאלו שמתחילות להכתים רק אחרי חודש חודשיים). לא הבנתי למה ציפית לקבל כבר מחזור אם הפסקת להניק רק לפני מספר ימים..מאוד הגיוני לא לקבל מחזור עם גלולות גם אם מניקים מאוד חלקי. וגם אחרי שמפסיקים להניק זה יכול לקחת זמן או לא להגיע בכלל

ומאז שהפסקתי להניק לקח 4 חודשים עד למחזור

שגלולות למניעת הריון מעלות סיכון לסרטן. אז ממליצה להימנע מהן ולשים התקן ללא הורמונים, או לנקוט בכל שיטה אחרת למניעת הריון.

כי בכל מקום שקראתי זה מה שכתוב. וגם זה מה שאומרים האונקולוגים. בעיקר לגבי סרטן השד.

יש איזה הנחה שאחרי לקיחה רצופה של כמה שנים (5?) יש עליה קלה בסיכון לסרטן השד, אבל אני זוכרת במעורפל שקראתי כמה מאמרים שאומרים שזה לא ודאי. בכל מקרה העליה קלה מאד.

ומצד שני יש מחקרים שהראו ששימוש בגלולות מוריד את הסיכון לסרטנים ברחם ובשחלות (כי יש פחות עליות חדות ברמת האסטרוגן, שהן בעייתיות לרירית הרחם). אולי אפילו בסבירות גבוהה יותר מהסיכון לעליה בסרטן השד.

כך שיש שיקולים לכאן ולכאן ובסופו של דבר אנחנו לא יודעים מה משמעותי יותר..

 

ואצל מי שיש לה מחזור לא סדיר כגון שחלות פוליציסטיות קורה שהמחזור מתעכב הרבה ורירית הרחם מתעבה מאד. במצב הזה יש המלצה מפורשת לגלולות כי הם כנראה מורידות בוודאות את הסיכון לסרטן ברירית הרחם. גם קראתי את זה וגם הרופא שלי אמר בפרוש שלא כדאי לי להפסיק לקחת מהסיבה הזאת, כשהייתי רווקה ורציתי לנסות להפסיק (לקחתי בגלל נטיה לציסטות ואקנה).

 

אז בקיצור, יש שיקולים לכאן ולכאן. ומי שלוקחת לזמן קצר, אפילו שנתיים שלוש, זה בכל מקרה חסר משמעות.

ואכן הלכתי בכל הפעמים שהיו דימומים-גם הקטנים וגם הגדולים
לפעמים היה אפשר לעזור ולפעמים לא.
אני אישית ,קשה לי עם חוסר ודאות.
מאחלת לך הרבה בהצלחה והחלטות טובות!
(אגב, אצלי באחד הפעמים ראו דופק כבר בשבוע חמש.!)
ולפעמים היה צריך לחכות לשבוע שמונה...
בשורות טובות

ויש כאלה שכבר בשבוע 7 יש דופק.

אלא אם כן היה ביוץ מאוחר.
תלכי לעשות כבר את האולטרסאונד הראשון ובעז"ה שיהיו בשורות טובות

לא בטוח שיראו בשלב כזה דופק. יכול להיות שהיה ביוץ מאוחר ויראו רק שבוע הבא.

את יודעת איזה סוג דם יש לך?

כי אם יש לך RH שלילי את חייבת לקבל חיסון אנטי די תוך 48 שעות מהדימום

(סליחה אם טעיתי- לא זוכרת אם זה 48 שעות או 72)

הרגשתי כ"כ חלשה שהעדפתי להישאר לנוח בבית.

עכשיו אין דימום (בעצם, מאז הדימום ההוא שראיתי לא היה כלום).
יש עוד טעם ללכת?

זה סכנה לעובר!

אני לא יודעת מכמה afi זה נחשב מיעוט

תשאלי את הרופא, 

בעקרון מיעוט מים זה ודאי סיבה לזירוז

השאלה כמה המיעוט, אם יש זמן לנסיונות זירוז טבעיים (רק לא שמן קיק!!!) או שדחוף ללכת לבי"ח לזירוז

בגלל מיעוט מי שפיר, וביום הבא כשהגעתי למיון בשביל זירוז בדקו, אמרו שתקין ושלחו אותי הביתה. ..

ואני 41+1
חשוב לי לדעת שזה לא סתם התערבות מיותרת.

אמרו לי שכדאי לשתות הרבה וזה יכול להעלות את המים בחזרה,

לי זה עזר  לא עשו בבית החולים זירוז כי עד לבדיקה הכל כבר היה תקין בחזרה ב"ה!

תנסי...

בהצלחה!

אם זה מתחת ל-5 יש מצוקה לעובר.

את בשבוע 41 אז יתכן שגם מתחת ל7 ס"מ ממליצים לזרז.

לעובר שלך כנראה עדיף בחוץ מאשר בפנים.

בשבועות כאלה אין משחקים זה תינוק לכל דבר וחבל על כל סיכון.

הוא בטח בלע אותה מהרצפה בזחילה.

לא רואה סיבה לדאגה

זה אומר שכל מה שבדקו נשלל וזו בשורה נפלאה! 

 

(הם תמיד יגדו לך שיש את הסיכוי הקטן שיש משהו שלא נבדק אבל אין לזה סוף כמובן)

תחיה כתבה מדויק!
למה שהבדיקה בודקת הכל בסדר

למה עשית את הבדיקה?

לפי מה שהסבירו לי בייעוץ זה שמתוך 50 נשים שבודקות לאחת התוצאה לא תקינה...

איזה כיף שהזמן טס... שיגמר בקלות בשמחה בבריאות ובכוחות לגידול הילדים האחרים גם בעזרת ה'...

שבוע 38
עד היום הכל היה בנחת והיה סבבה הציפיה.. משבת אני בסטרס כל הזמן כמעט חושבת מתי תתחיל הלידה..
הכנתי הכל הכל ככה שמהבחינה הזאת אני ממש רגועה.
אני פשוט לא בנאדם של חוסר וודאות. וההמתנה הזאת למשהו שאי אפשר לדעת מתי יגיע זה מורט לי את העצבים.. אני חוששת לאבד שפיות
איך מרפים?

וסחבתי עד שבוע 42 לדעתי כי לא הרפיתי ולא הייתי רגועה. אני מאמינה שעכשיו שאני רגועה יותר אלד מוקדם.. במיוחד שהראשון נולד לי ב37 והשניה ב40.. פשוט עובדת עד הסוף ומנסה לא לחשוב על זה...

נפגש בשעצ בקרוב בעזרת ה'?????😜

מקווה מאוד

41+2

בהתחלה היא ממש התרשמה ממנה היום היא פחות מרוצה מכל הבחינות ועבר 4 חודשים בסה"כ מאז הלידה..

היא קלילה ונוחה אבל לא יודעת כמה תשרוד עליה וירידה קבועה של מדרגות.

אם התינוק רגוע בדר"כ אז לא רואה בעיה

אני עשיתי את זה פעם אחת אצל שיננית והיה סיוטטטט.

הגברת הרגועה שלי הייתה ממש לא רגועה.

לפחות במשך שבועיים.

תינוקת בת חודש עם כאבי בטן
הרופאה המליצה על תרופה כל 8 שעות... וחוץ מזה אפשר לשים משהו חמים קרוב לבטן, או להרים קצת את הרגלים כדי לעזור לתינוק להוציא גזים

לתינוקות שונות יש רגישויות שונות, לא כל תינוק מושפע מאותם מזונות, ולא כל קוליק הוא בגלל מזון בכלל. את יכולה לעשות ניסויים עם עוד מאכלים אם את רוצה, ויכול להיות גם שהמפתח הוא בניהול ההנקה - האם היא מחליפה צד מהר? לפעמים זה מה שיוצר בעיה. כדאי להשתדל להאריך על אותו צד, להגיע לחלב שומני יותר. וכן להקפיד על הצמדה טובה.

וחוץ מזה, הרבה בידיים, אם יש לך כדור פיזיו לקפץ איתה עליו זה מצוין, קצת מנשא (את עוד במשכב לידה אז אל תגזימי), טיולים בחוץ - ובע"ה זה שלב שעובר.

1. בבתי טבע יש תרופה טבעית כזאת, לא זוכרת את השם שלה, משומר שאומרים שהיא עוזרת.

דיאטה ממאכלים לא תמיד תעזור.

2. יש תרגיל כזה להשכיב את התינוקת על הגב, להחזיק לה ברגליים וללחוץ אותם לכיוון הבטן.

כלומר הירך נלחצת לכיוון הבטן. זה עוזר להם מאד.  

3. את בטוחה שזה כאבי בטן? אולי זה ריפלוקס? אולי רגישות תחושתית? כשאת לוחצת על הבטן היא נרגעת?

אוסטאופתית קרניו סקאל או דיקור לתינוקות
את בטוחה שזה גזים?
גם אצלי התינוק בכה הרבה ולקחתי לאוסטאופטית והיא אמרה שהקיבה בזווית לא טובה ועוד כמה דברים ועשתה טיפול ובה הילד נרגע .
זה פשוט עובד....

 אם את באמת רוצה לעזור ולשנות כדאי לבדוק למה היא רגישה.את יכולה להוריד מהתפריט שלך 123 והיא רגישה ל456 אז זה לא יעזור....

את בכיוון הנכון לעזור לה, אבל תבדקי מה גורם לה את זה. (מנסיוני- תפוחיאדמה, חצילים, יכול להיות גם פלפל ועגבניה. שמעתי גם על קמח לבן ועל קקאו ואפילו על דבש)

יש עוד מאכלים שיכולים לגרום לכאבי בטן בגיל הזה

 

בעיקר מוצרי חלב ובמיוחד חלב ניגר

 

זמוצאות מה המאכלים שהתינוקת שלך רגישה אליהם באופן ספציפי

 

מוח אחד, שיטת המטוטלת, BCom

 

אם את רוצה המלצות תכתבי

וממש עוזרות. כך אמרו נשים רבות... פני לנדב 0525802441

נותנים טיפה לפה התינוק לפני ההנקה וזה אמור לעזור. אין לי מושג איפה משיגים את זה כי קיבלנו במתנה.
תינוק עם גזים זה ממש מתסכל ומעייף. כדאי לזכור כל הזמן שעד 3 חודשים זה עובר. וגם שלא כל בכי זה גזים. לפעמים אנחנו סתם לא מבינים מה הם רוצים.

להוריד פירות הדר? חברה שלי טוענת שמרגע שהיא הורידה זה עשה להם פלאים

חוץ מזה אפשר לעזור עם עיסויים, תכשירים כמו סימיקול שמאוד מקלים (צריך לתת לפני ההנקות) ואצלנו האמבטיות והתרגילים שעשיתי להם מאוד עזרו

גם אצלי חברה קרובה עברה לידה שקטה, ואני מרגישה שזה משפיע על ההתנהלות שלי בהריון הזה!
זה באמת מערער...
אני נותנת לזה מקום,(חדוב להציף רגשות! לא לתת לזה לאכול אותך מבפנים!
אבל ממש חשוב לא לשקוע בזה!
זה אכן ממש לא פשוט! בהצלחה!! חיבוק!

רק השם עוזר. אין עוד מלבדו. תדעי שהסגולה הטובה ביותר להנצל מכל.דבר זה שאדם יפנה כל מחשבה מתוכו ורק התמקד בשם.

מעבר לכך לא להכנס לסיפורי לידה וכל זה.
להבין שיצר הרע עובד דרך הדמיון- זו הדרך שלו להפחיד אותנו ולבלבל אותנו. לפנות דעתנו מן הפחד.

לחשוב כמה סיפורים יפים יש על לידות כמה השם מציל ועוזר. ולהתעלם- להפסיק מחשבות שלא טובות על פחדים.

אני עברתי 2 הפלות - ובעיות בהריונות שלי- יכולה להגיד לך שזה קשה ואני מתמודדת המון עם פחדים ומול זה אמונה
זה לא קל אבל שווה. השם לא מפסיק להציל לעזור ולחבוק אותנו.

ולא מפסיקה לחשוש מכל דבר.. בעלי כבר צוחק עלי..

מרגישה טוב- דואגת! (למה אין בחילות???)

מרגישה רע- דואגת אולי זה??

וכו' איך תהיה הלידה ואחרי זה??

בקיצור מבינה אותך!!

ילדתי לא מזמן ילד חמישי
ולקראת סוף ההריון תפסתי את עצמי ואמרתי "מה אני עושה לעצמי... בשביל מה הייתי צריכה את זה"
וגיסתי שילדה קצת לפני היתה אצלי עם הבן שלה וחשבתי לעצמי אין לי כוח לזה שוב.. ואפילו לא רציתי להחזיק אותו.
ותביני שפעם אני הכי הייתי אוהבת את הקטנטנים הללו

אבל אחרי הלידה- ב"ה יש חיבור ואהבה והשתלבות במשפחה (כמובן אחרי הקריזות של שאר הילדים בהתחלה )

אלו פחדים טבעיים בהריון... יש תמיד פחד מהלא נודע

בעז"ה כשיהיו ידים מלאות תרגישי אחרת
כמובן את גם יכולה להתחזק מהחבורה שיש לך בבית...כי יש שכר לפעולתך

באותה סירה, עד עכשיו הכל הלך חלק.. ועכשיו הפסקה..
לדעתי קודם תבדקי ביוץ, מעקב זקיקים וכו ואם הכל בסדר מהבחינה הזו אז צריך רק להתפלל.. לכל נשמה יש זמן מדויק לרדת... שיהיה הכי טוב שיש!!

אם אתם לא לחוצים- אפשר להמשיך לחכות.

ואפשר לבדוק שבאמת הכל תקין.

יכולים להיות שינויים הורמונליים.

אולי תבדקי פרופיל הורמונלי.

אבל גם כשהכל תקין ובריא יכול לקחת כשנה ויותר להיכנס להריון.

מניסיוני ולדעתי- אל תתחילי לשגע את עצמך בבדיקות ובמעקבים. סבלנות.

עד שנה זה תקין מתחת לגיל 30 רק 20% נכנסות להריון בזמן הביוץ אם הכל בסדר אצל 2 בני הזוג.

מאחלת לך עוד החודש בשורות טובות!

אני מניחה שלא גלולות משולבוות רגילות אחרת צריך להיות דימום (שאינו מחזור אמיתי) בשבוע שאחרי שהפסקת.

גלולות כמו סרזט או מיקרולוט, יכול להיות המון דברים. וכנראה אפשר להכנס להריון לפני מחזור, אבל מי יודע מה הולך אצלך. תנסי לעקוב אחרי הפרשות וכאלה ואולי להשתמש במקלוני ביוץ בזמנים שאת חושדת שיש ביוץ. אין לי רעיון יותר טוב.