פורום הריון ולידה (עמוד 4193)

הרופאה אמרה שלא.. אני מקווה שהיא צודקת🙏🏻

וגם בורידים אי אפשר לטפל, נכון?

לטחורים יש כל מיני משחות.. לא כל סוג עובד על כל אחד.. אז שווה לנסות ולראות.
(לי עזר Nטחור .זה משחה טבעית שקנו לי בבית טבע, כי המדחות שהרופא נתן לא ממש עזרו)
וגם,חשוב לשמור על תזונה ונוזלים-ממש חשוב!
זה לא נעלם..(לצערי) אבל אם זה לא מדמם וכואב זה כבר שיפור..
רפואה שלמה!

אני אחרי שני סוגי משחות, שלא עזרו... אמורה לנסות גם נרות, נראה אם יעזור.

אם לא, אז רושמת לי את המלצתך.

תודה!

זה לא מעלים אותם אבל מקל על הכאב וגם מונע החמרה של המצב (אם מקפידים על זה, אני לא קמתי מהמיטה בבוקר לפני שגרבתי את הגרביון)

אחרי הלידה הם כמעט נעלמים בהדרגה כמובן.

לידה קלה ובריאה!

אומרים שזה חוזר להציק במחזור.
רופאים אומרים שאין סענה ללדת עם ורידים. להרבה נשים יש ויולדות כרגיל.

אבל זה עדיין יכול לחזור אח"כ.

ולהקפיד לקלל אותו כולל ראש כל יום

מעולה!

אם ניתן במסרק סמיך עדיף!!

אבל התכוונתי לקלח, לא לקלף!

כי שמן תינוקות זה ממש לא דבר בריא...
מורחים לפני אמבטיה, ואח"כ מסרקים היטב וזה יוצא.
לסרק לכל הכיוונים כדי לאוורר את השיער אחרי אמבטיה מונע את זה.

אני שמתי קבוע באמבטיה שמן אמבט ופעם אחת סירקתי בזהירות ומאוד בעדינות עם מסרק סמיך.

ועבר כלא היה.

 

מרוויחה!

מהמקלחת הראשונה שאת עושה לו בבית,

תסרקי את שערות הראש לכל כיוון גם אם יש לו 2 וחצי שערות...

אחר כך תסדרי יפה אם יש לו יותר מ2 וחצי שערות...

כך זה מאוורר את שורשי השיער, ואין את הקילופים!!!

 

כל מי שעשתה כעצת אמא שלי, לילדים שלה לא היו קילופים!

כעת אולי זה מאוחר, אך תקחי את זה כטיפ ללידות הבאות.

לא צריך להלחץ אבל כדאי להזדז,
כי צריך לקבל 4 שעות לפני תחילת הלידה.
קחי בחשבון שלידה שניה מהירה מאוד בדרך כלל.

היה לי בלידה הראשונה, די שטויות...
אפחד לא אמר לי שאני חייבת לקבל 4 שעות לפני הלידה.
הגעתי וילדתי תוך חצי שעה גג!
אם לא אומרים לך אל תכניסי לעצמך דאגות לראש...

ההמלצה להספיק לקבל שתי מנות לפני הלידה, בהפרש של ארבע שעות.
במידה ולא מספיקים אז עוקבים בהתאם אחר התינוק לאחר הלידה.
איך שלידה מתקדמת היא מתקדמת, אבל עד כמה שבשליטתך כן להשתדל לא להגיע לבית חולים ברגע האחרון. כדאי ברגע שרואים שהצירים סדירים למשך כשעה לפחות בהפרשים מספיק רציניים שנראה ללידה (תלוי במרחק שלך מבית החולים, בדרך כלל צירים של בין 5-10 דקות)
בהצלחה!

אני הגעתי כאמור שעה וחצי לפני ואפילו לא עשו לתינוק שום בדיקה מיוחדת.
ה4 שעות זה גיבוי ליתר בטחון ולא הלכה למשה מסיני..כדאי לברר בבי''ח בו היא רוצה ללדת מה בדיוק הנהלים.

פה מנהל המחלקה אמר לי שהעיקר להגיע לפני לא בדיוק משנה מתי.
חברה שלי קיבלה חצי שעה לפני.למרות שזה פחות כדאי...

ולא חייב לרוץ על הציר הראשון וגם לא השלישי..
פשוט להיות קשובים למצב- כשהלידה הופכת כבר לפעילה יותר עם צירים כואבים ויחסית מצטופפים לצאת

כמובן-תלוי מרחק נסיעה.
וכמובן- איך היתה הלידה הראשונה? מהירה?

אני הגעתי בפתיחה חמש. וילדתי תוך שעה וחצי .

"פלורה רגילה של הנרתיק" זה אומר תקין נכון?

נכון גם בדיקה מכוונת

מה הסיבה.

אשמח לדעת מה יכול להיות והאם יכול להיות שזה חולף

שזה בגלל בעיה במערכת העיכול של העובר. (מוודאים בסקירה וזה ניתן לתיקון אחרי הלידה)

ויכול להיות שאין לזה שום סיבה ממשית

באמת זה תקופה קצת מלחיצה אבל יהיה בסדר בע"ה

 

חשוב לשים לב אם הלידה מתחילה בירידת מים שלא יהיה חלילה צניחת חבל טבור. 

ובמהלך הלידה שהראש יתבסס באגן.

אם אין סכרת והאקו לב והסקירה תקינים..אז בע"ה זה שום דבר. ברפואה הסינית מתייחסים לריבוי כלחץ נפשי.

משתדלים לא לחשוב על זה יותר מדי.
אין לי ממש נוסחת קסם . זה באמת קשה מאד.. אבל זה עובר ושוכחים את התקופה הזאת

יכול לקחת גם חודש!!!

 היה לנו סיפור דומה.

 

מה שעזר לי - להסיח את הדעת ממחשבות על צער הפרידה מבעלי על ידי אוכל טוב, מוזיקה, קריאה. להתפנות כל כולי לטפל בעצמי כדי להחלים.

 

לנטרל את המתח שאני הרגשתי על ידי שביקשתי מבעלי לעבור לחדר אחר ולקחתי לי את שתי המיטות (מתאים אולי רק כשיש ילדים נוספים, לא כזוג עם תינוק ראשון). ככה יכולתי להתרווח ולהתפנק עם התינוקי.

 

לזכור שהתחושה הזאת באה בגלים, וכמו שהיא באה ומכה בעוצמה, היא גם חולפת. לא להיבהל ממנה.

 

בסופו  של דבר, מנסיון של כמה אחרי לידות, דווקא כשהצלחתי להסיח את הדעת ולהנות מהתקופה הזו, הדימום הסתיים הרבה יותר מהר. זו תופעה ידועה שצער גורם לעצירת הדימום.

גם אני עברתי עכשיו חודשיים קשים ומתסכלים של אחרי לידה אבל ב"ה זה עבר!

עכשיו מתחילים הסרטים של אמצעי מניעה...

אני אחרי ניתוח קיסרי אז יכול להיות שהדימום יגמר מהר...
אבל גם אמצעי מניעה יכולים לעשות שמייח...

על כדור טבעי שנקרא המופיקס, זה אמור לקצר מאד את,הדימום אחרי לידה.
מעירה רק שבגלל היעילות הגבוהה שלו, הייתי שוקלת טוב אם מתאים לגוף וכדאי להשתמש בזה.

שיהיה בהצלחה ובקלות!!!

או משהו..

 

מניסיון שלי- ההתעסקות סביב סיצמנים שכאלה יכולה המון לאכזב..

ממליצה לחכות לסימנים מהותיים כמו מחזור מאחר ו/או חום שחר גבוה מספר ימים ברצף ולעשות בדיקה. בהצלחה!

בגלל שאת חושבת שאמורים להרגיש עייפות את מקשרת את זה

 

גם אם נקלטת זה בדר"כ עוד לא הזמן של תסמיני הריון

 

סביר שיש לעייפות סיבות אחרות - פיזיות או נפשיות

 

ובלי קשר - שיהיה בהצלחה! 

ממש ככה... פעם אפילו חשבתי שיש לי בחילה רק כי חשבתי על זה... ממש לא כדאי להסתמך על סימנים כאלו...

ושבוע אחרי הביוץ זה לא ממש נקרא שאת בהריון, גם אם היה הפריה.
ומנסיוני, אפשר להרגיש את כל התסמינים אם רק חושבים על זה...

דאגות חוסר נוחות בבטן

לא מספיק?

הורמונים ושאר סיבות!!

זה משבש את כל היום.
לפחות הנסיבות משמחות.

בהחלט משבש

אולי יעזור מקלחת ארוכה או אמבטיה

לפני השינה

רסקיו או כאלה

ויטמינים ומינרלים שאחראים גם על מנגנון ההירדמות והשינה העמוקה.

 

לא תמיד, לפעמים הסיבה היא חרדות, שלפוחית השתן שמציקה וכו', אבל אם מכל הבחינות שהזכרתי יש לך פחות או יותר שקט, אז הסיבה העיקרית היא מחסור של כמה ויטמינים/מינרלים אפשריים:

1. B6  - כדי להשלים את המחסור אפשר לאכול אגוזי מלך (הגדולים הבהירים).

 

2. מגנזיום - לאכול אגוז ברזיל. אחרי יומיים-שלושה (אחרי שמשלימים את רוב החסר) אפשר להסתפק גם בחצי או שליש אגוז ליום.

 

3. B12 - אם זה מחסור קל, אפשר להסתפק 2 כפיות חמאה ליום להשלמת החסר.

 

וכמובן להקפיד על אכילת ביצה, ומדי כמה ימים אפילו שתי ביצים, ליום.

 

העצות האלה שוות זהב .

 

אנסה לישם.הכי קשה זה הביצה ליום כי אני ממש לא מחבבת ביצים אבל כנראה שאין ברירה.

ממש!!!

בחיים לא היה לי ככה בעיות שינה.

ב"ה הכל היה תקין, בזמן ההריון לא היו שום בדיקות פנימיות. אפילו אולטראסאונד ראשון אני עושה בשבוע מתקדם קצת ואז אין צורך בפנימי, פעם אפילו הגעתי וגיליתי שעוד מוקדם מידי לעשות חיצוני, אז ויתרתי וחזרתי שבוע/ ימים אחר כך.
בלידה בודקים מידי פעם פתיחה. זה הכרחי כדי לדעת על התקדמות הלידה. בדר"כ זה המיילדות בודקות ולא הרופאים אם זה עוזר לך.
על 2 לא יודעת לענות, ב"ה אין לי כזה ניסיון. אולי כדאי ללכת לרופאה אישה, ולהקפיד תמיד ללכת עם מישהו קרוב: בעל, אמא, אחות.
בהצלחה יקרה

קודם כל תרגיעי את עצמך. אין לך מה לחשוש.

הפחד עצמו יזיק לך, ויכול להיות לך הרבה יותר קל בלעדיו.

 

ברגיל מלבד הבדיקה הראשונה לא היו בדיקות פנימיות נוספות, רק בלידה עצמה בשביל לבדוק פתיחה.

 

אבל תעשי עבודה עם עצמך, תתרכזי בשמחה של ההיריון, בהתרגשות של הלידה..

אל תכניסי את עצמך לסרטים. את ממש לא צריכה את זה על עצמך!

 

נכון, זה מחשיש לידה, והבדיקות.. אבל בע"ה זה יעבור לך חלק. רק תאמיני בזה ותראי ככה את הדברים!

 

כן, גם אני חוויתי דברים לפני, אולי לא כל כך קשים אבל משמעותיים. ואם לא תכנסי לחששות האלה הן לא יהיו איתך בזמנים היפים האלה

 

ואם בכל זאת כן, וקשה לך להשתחרר מזה, לכי למישהי שתעזור לך. מנסיון זה מדהים השינוי שאפשר לעבור בלב..

אם את רוצה המלצה למוח אחד דברי איתי.

 

המון הצלחה! בע"ה שילך לך בקלות ובשמחה!!!

 

בע"ה הרבה כוחות והצלחה!

אני עברתי סה"כ 3-4 בדיקות פולשניות (כלומר בדיקה בנרתיק) במהלך הלידה ואחרי ההיריון.
ובפירוט- בהיריון עצמו עשו לי פעם אחת בדיקת אולטרסאונד וגינאלית- כלומר דרך הנרתיק, זה היה האולטרסאונד הראשון ואפשר בקלות להמנע ממנה אם פשוט מגיעים לאולטרסאונד הראשון מספיק מאוחר (סביבות שבוע 8 ואילך) כך שכבר אפשר בד"כ לעשות אז את האולטרסאונד בטני (כלומר מהבטן ולא מהנרתיק..)

מלבד זאת לא הייתה לי עוד שום בדיקה פולשנית בהריון.
במהלך הלידה בדקו אותי כדי לראות כמה פתיחה יש בערך פעמיים-שלוש, תכלס נראה לי שגם אלו לא הכרחיות.. כי התינוק גם ככה יצא גם אם לא נדע מה מצב הפתיחה.. באיזשהו מקום נראה לי זה נועד לספק את ה"סקרנות" כביכול של היולדת והמיילדת.. (זאת ההרגשה שלי, תקנו אותי אם אני טועה ויש לכך יותר חשיבות..)

6 שבועות אחרי הלידה צריך ללכת לרופאת נשים שתבדוק שהכל בסדר.. ואז היא עושה גם בדיקה בנרתיק. זו כן נראה לי בדיקה הכרחית כדי באמת לוודא שהכל בסדר.

אגב, מאמינה שאם עברת משהו בטח טיפלת בעצמך וכו'.. (מקווה)
אבל נראה לי שאם לא טיפלת או שאם טיפלת רק באופן חלקי אז טיפול טוב שממש יעזור להתגבר על הטראומה אמור לעזור לך גם בנושא זה.. בסופו של דבר רמת הכאב והקושי בבדיקה פנימית- נובע מרמת הלחץ של הנבדקת.. עד כמה היא לחוצה ומכווצת את עצמה.. אם היא מצליחה להישאר רגועה ולהרפות הבדיקה אמורה לעבור די בקלות. כך שאם תצליחי לשלוט על הרגש והמחשבה ולהישאר נינוחה ורגועה (שזה קשה גם למי שלא עברה שום דבר ב"ה..) זה אמור להקל.. 
בהצלחה!!

מבינה מאוד את הפחדים שלך, אני משתדלת מאוד לקחת את זה למקום חיובי, לחזור לאהוב את הגוף שלי ואת האיבר הזה בפרט. לצערי בגלל צירים מוקדמים בודקים לי הרבה בדיקות פנימיות, ובהתחלה הייתי היסטרית, ואח״כ רופאה מתוקה אמרה לי, תראי כמה קל להרוס למישהי חוויה כל כך קסומה שיש באפשרותה לבדוק ולהשגיח שהכל בסדר עם הגוף שלה. בזכותה אני משדלת להסתכל על זה ככה..
בהצלחה יקירתי, לא קל, אבל אם הגעת עד לכאן, הדרך הלאה פשוטה יותר.

אפשר לפנות למרכז הסיוע לאשה הדתית
אפשר לפנות לרפואה משלימה - יש שיטות שמטפלות בצד הרגשי שלנו, לא רק הפיזי.
הטיפולים אינם פולשניים, ואין צורך לספר על החוויה השלילית.
שיטות אפשריות - אייפק IPEC, או - EFT, אולי דמיון מודרך. (אבל אז צריך לדבר). אולי גם קרניו סאקרל - אני לא בטוחה, צריך לשאול.
אם תרצי, אפשר לכתוב פה בהמשך, בלי להזדהות, אשמח להציע לך מטפלות שאני מכירה באיזור ירושלים, בית שמש, תל אביב, מודיעין, ופרדס חנה
בהצלחה!

יש בתי חולים שהם יותר קפדנים בנושא בדיקות ויש שפחות. צריך לשאול בפורומים מה הגישה של כל בי"ח

 

אם תגיעי "מאוחר" כלומר תחכי עם הצירים בבית ותגיעי כשהם יהיו כבר ממש צפופים יבדקו לך אולי פעם אחת

 

את גם יכולה לבקש שלא יבדקו הרבה ואם המיילדת לא נחמדה, שהמלווה שלך יבקש להחליף מיילדת

אחרי הלידות האחרונות שלי הרופא עשה לי רק אטלטרסאונד ולא בדיקה פנימית...

יש בתי חולים שבודקים כל רגע. (ככה היה לי בשע"צ) מעיק בטירוף!

בהר הצופים בדקו אותי אולי פעמיים בכל האשפוז (בשע"צ נראה לי איזה 9 פעמים )

http://www.leida.co.il/page.asp?id=99188

זה באמת מאד מפחיד, מבינה אותך מניסיון כואב וקשה.

1. בהריון אחד (בלי שרציתי) ובלידה שתיים, אחרי הלידה - 5...

תזכרי כל הזמן שאת אחראית על גופך, וזכותך לסרב לכל בדיקה! אף אחד לא יוכל להכריח אותך.

אני סירבתי לבדיקות בהריון, בלידה - רציתי, כי זה חשוב לדעת את ההתקדמות, וזה הגיע מרצון שלי.

אם לא יבדקו אותך בכלל - לא תהיה לך אינדיקציה למצב הלידה, ולכן כן כדאי שתתכונני נפשית לאפשרות כזו

אחרי הכל זה פחות נורא ממה שזה , וזו חוויה שונה לגמרי כשהיא מגיעה ממקום בוחר, ושל בודק מתחשב ורגיש ,

(אני מוציאה מהכלל את המקרה שבדקו אותי בלי רצוני, ולא ידעתי להתעקש, אז זו באמת היתה טראומה)

 

2. כן , אני , מה שעזר לי זה הרבה הדחקה (: כך שאני לא יכולה לעזור לך במיוחד,

אבל מה שיתן לך כוחות לעבור את התהליך בלי לחץ והרגשה גרועה - זו המוכנות שלך ,

האם עיבדת את חווית הפגיעה? האם את בטיפול? 

לידה היא חוויה מאד מטלטלת, והיא יכולה להוות טריגר להציף דברים .

אז קודם כל אגיד שתודה על ההצעות אבל אני לא מחפשת טיפול כרגע. אני מטופלת במסגרת מסודרת ומקצועית.
דבר שני שאלות:
1) עד כמה פולשנית הבדיקה של הפתיחה בחדר לידה? 2)האם מותר לי לבקש לא לעשות אותה או לעשות רק אחת?
3) אחרי לידה הבנתי שחשוב לעשות בדיקה לוודא שכל השליה יצאה. אולטרסאונד חיצוני זה מספיק או שיש בזה סיכון?

אני מאוד חוששת שברגעי הלידה, התחושה שנמצא לי שם משהו שמכאיב לי וכולם מסביב מסתכלים תהיה ממש ממש טריגרית וטראומתית... אתן בטח מבינות את ההקשר אצלי.. ברוך השם עם בעלי זה לא טראומתי כי הכל נעשה בעדינות, ללא כאב ובקצב שלי. לידה זה לא ממש ככה..
אני פוחדת שהגוף שלי ייכנס למצב של סכנה ואני פשוט אקפא לחלוטין. דבר שיכול מאוד לסכן את התינוק ואותי... ואז אם לא אהיה פעילה בלידה יכניסו אותי לניתוח.
אז חשבתי, אולי מראש לתכנן ניתוח ודי. אז התעוררו עוד שאלות:
4) האם בניתוח יש גם בדיקות פולשניות באיבר המין או שאין צורך כי הכל נעשה ישירות ברחם דרך הבטן?
5)למי שעברה ניתוח בהרדמה מקומית, עד כמה יש שם תחושה של חוסר אונים? הבנתי שהידיים קשורות..

בניתוח יש לך מלא אנשי צוות: שני רופאים, מיילדת או שתיים, רופא מרדים, סניטר אחד או יותר, רופא ילדים בהמשך... בלידה רגילה בד"כ יש איתך רק מיילדת אחת! ועוד אחת בסוף בשביל התינוק (או רופא ילדים).

אמנם בניתוח לא בודקים בעיקרון את האיבר עצמו, אבל הוא בהחלט חשוף, והידיים קשורות, ואת רואה את כולם עומדים מעלייך, ומרגישה שמתעסקים בך... (לא נראה לי שמאפשרים ניתוח בהרדמה מלאה בלי סיבה רפואית).

ושלא נדבר על ההתאוששות אח"כ...

אני הייתי מציעה לך במקום זאת לקחת מיילדת פרטית או רופאה פרטית, ולתאם איתה מראש על מדיניות הלידה שאת מעוניינת בה, ולהסביר לה מראש על הפחד והחשש שלך. (כך אני עשיתי אחרי ניתוח קיסרי שהיה טראומתי בדיוק בגלל הבחינה הזו...)

בהצלחה, יקרה! והכי חשוב שאת מטפלת בזה.

נראה שזה יכול לפתור לך את כל הבעיות.

ככה היא תכיר את הסיפור שלך ותהיו מתואמות.

אחרי הלידה את יכולה להתנגד לבדיקות.

 

ולגבי השיליה: בד"כ אין דרך לבדוק שכל השיליה יצאה בבדיקה וגינלית. הדרך היחידה זה להסתכל על השיליה כשהיא יוצאת ולוודא שהיא שלמה. לא צריך בדיקה פנימית כדי להוציא את השיליה. רק לחיצות על הבטן התחתונה. 

1-2) הבדיקה היא לא כזו פולשנית, כמו שאת מגדירה אותה. בדר"כ עושים אותה מאוד בעדינות ובזהירות. תוכלי לבקש לא לבדוק אותך, אבל לא יכניסו אותך לחדר לידה בלי לדעת כמה פתיחה יש לך, ורק הבדיקה הזו יכולה לתת לזה תשובה.
3) ברוב הלידות שלי לא עשיתי בדיקה כזו אחרי לידה. אם הדימום מפסיק מעצמו, (גם אם זה הרבה זמן) ולא ממשיך 3-4 חודשים, ואת מרגישה טוב, אפשר לא לבדוק שם.
בקשר למה שכתבת "וכולם עומדים ומסתכלים" ... זה לא בדיוק כך, בדר"כ הבדיקה נעשית בשיא הרגישות, בלי כולם מסביב, אם יש עוד מיילדת חוץ מזו שבודקת, את יכולה לבקש שהיא תצא. אני פעם ליויתי חברה, לא בתור דולה, אלא בתור חברה, והיה ברור לי שכל פעם שבאים לבדוק אותה, אז אני יוצאת. ..

אני גם מצטרפת להמלצות של מתואמת שכתבה מעליי לקחת מיילדת פרטית.
בהצלחה

דבר ראשון שיהיה בשעה טובה, בקלות ובשמחה. יכולה לשתף אותך מהניסיון שלי ייתכן ודומה... לי עברתי פגיעה מינית ב"ה, אבל יש לי ויסטיבוליטיס שגורם לכאבים וכיווץ יתר באיזור מה שמשפיע כמובן גם על מהלך הבדיקות הפנימיות. הדבר הראשון שאמליץ לך הוא ללכת לרופא נשים שמראש ביררת והוא עדין ורגיש ויזרום בקצב שלך...אני ב"ה מצאתי רופא כזה והוא ממש מתחשב ועדין וזו הצלה. דבר שני, פחדתי מאד מה יהיה בלידה כשאני בסטרס וחשופה ככה. בפועל היה הרבה יותר טוב. הודעתי מראש שיש לי את הויסטיבוליטיס והאחות אמרה שהיא תעשה בדיקה אחת וזה כשכבר היה לי צירים מסודרים ותכופים ואם יש מספיק פתיחה היא תכניס אותי ישר לחדר לידה ויתנו לי אפידורל. והבדיקה הזו לצערי באמת כאבה אבל האחות השתדלה להיות כמה שיותר עדינה ואחרי זה הכל היה נהדר. לא הרגשתי את שאר הבדיקות בכלל! עד הלידה!
המלצה שלי, לעשות הרבה הרפיות בגוף ובנפש ולהגיע מוכנה נפשית עד כמה שניתן כי זה משפיע ישירות על הגוף וגם להגיד מראש שאת צריכה שיהיו עדינים איתך. אני ממליצה לך כן לקחת אפידורל ופחות ללכת לכיוון של לידה טבעית ולא ממליצה מראש על ניתוח בכלל! תאמיני שיהיה טוב ושאת מסוגלת ואין סיבה שתתני לעבר להרוס לך את הלידה שלך!
בהצלחה מתוקה ותזכרי שה' איתך ממש בלידה, זה רגעים של עוצמה שאת לא מכירה בעצמך!

הכל היה מאד נעים ולא פולשני, 

הבדיקה היא מתחת לשמיכה ואף אחד בחדר לא רואה (כולל המילדת שבודקת)

רק נשים , והן שאלו אותי קודם, 

בעדינות מאד.

לא היווה טריגר.

 

הבדיקה הראשונית הכי חשובה, כדי לדעת אם להכניס לחדר לידה או שלא.

א.בהריון כולו אף אחד לא בדק אותי פנימית. פעם אחת היה לי דימום פתאום אז בדקו. ובחדר לידה, באתי עם ירידת מים אז לא העיזו לבדוק יותר מידי.
תכלס בדקו אולי 4 פעמים במשך כל הלידה ולזה היה מיילדת.
ב. אם זה ממש חשוב לך שלא, גיסתי לא רצתה והתעקשה על זה. לא בדקו לה עד שלב מאוד מאוחרור שמו על הטופס שלה שהיא מסרבת להיבדק. העניין שלדעתי כדאי לפחות בהתחלה שיבדקו כדי שתראי באיזה שלב הגעת לבית החולים.
ג. לידה פעילה לא תמיד תלויה בך. עובדה שהמון נשים יולדות עם אפידורל ולא יכולות לזוז. את יכולה לעזור ולזרז בהליכה וישיבה אם אין לך אפידורל.
ד. אחרי ניתוח זה הרבה יותר בעייתי ללדת רגיל, וניתוח זה כאב שאת מזמינה לעצמך ולא נצרך ואין פדיון אם זה בן.. אני מבינה את ההתמודדות והחששות שלך אבל תחשבי אם כל זה שווה לך את זה.
ה. תגיעי לחדר לידה עם אנשים שאת אוהבת וסומכת עליהם ואפילו תשלחי לדבר דקה כם המיילדת בצד שתבין את הסיטואציה ותיהיה עדינה. רוב המיילדות מקסימות אכפתיות וזורמות. ממליצה על המילדות של עין כרם ואם את מחליאה על ניתוח אז גם שם..

שחהיה בהצלחה ובשמחה❤

ועברתי טיפול כמובן.

ילדתי כשנתיים אחרי שסיימתי את הטיפול,

והבדיקות לא הפריעו לי בכלל..

 

חשוב מאוד ללכת לטיפול מקצועי וטוב.

תרגישי טוב!

זה קשור לאותו מקום ממנו יולדות?

אני לא רוצה להיכנס לפרטים,

אבל זה לא כמו אונס בלי רצון בכלל.

בדר"כ אם את אומרת מה הרקע שלך ומבקשת התחשבות אז מתחשבים בך

 

מינימום בדיקות. בעדינות וברגישות. בלי צופים נוספים בחדר, רק המיילדת.

 

ואל תשכחי שאם את לא מרגישה חיבור טוב עם המיילדת את תמיד יכולה לבקש להחליף מיילדת (או שבעלך יבקש אם את לא בפוקוס).

 

היו לידות שביקשו ממני להכניס סטודנטים וסירבתי

אם היו בחדר אנשי צוות נוספים שאלתי מה המטרה ואם הם לא נחוצים - שיצאו. 

 

אין לך ממי להתבייש- את היולדת ואת המחליטה.

 

בדר"כ עושים בדיקה אחת בקבלה לבדוק אם את בלידה פעילה, בהמשך את יכולה לסרב לבדיקות נוספות, הן לא חובה. 

 

אחרי הלידה המיילדת מסתכלת על השיליה עצמה אם היא יצאה שלמה, לא עושים בדיקה פנימית בשביל זה.

 

המלצה שלי - לקחת דולה/תומכת לידה - לדבר איתה על החששות שלך - היא יכולה לתת לך הרבה תמיכה פיזית, רגשית ונפשית. זו דמות מוכרת שנמצאת איתך לכל אורך הלידה, שיש לך איתה הכרות מוקדמת, והיא מקצועית, לא באה מהמקום החושש שלך כיולדת שלא יודעת איך יהיה ועל איזה צוות תפלי. בשבילי זה שילוב מנצח

 

כמלווה נשים בתהליך של הריון ולידה. יצא לי לצערי ללוות המון נשים שעברו פגיעה מינית. ואכן יש קשר בין הפגיעה לתהליך הלידה. קודם כל חשוב לשתף את הצוות ובדר"כ אחרי שיש שקיפות הן עוד יותר עדינות ומנסות להימנע מבדיקות. או להמשיך לבדוק אחרי שיש אפידורל והאזור מאולחש. כנ"ל עם נשים שיש להן וגינסמוס וכו'.

ממליצה בחום על עין כרם אם את מאזור ירושלים.

חיבוק גדול!

ובהריון את לא חייבת להסכים לשום בדיקה פנימית.

היי יפעת,

אני זו שכתבתי שהיתה לי פגיעה מינית לא קשה,וזה שהעניין לא הפריע לי מבחינת הבדיקות.

מה שכן-בשלוש הלידות שלי לא הצלחתי להרפות בכלל,על אף כל התירגולים במהלך ההריון..

מה שהביא לכך שלקחתי אפידורל (כי הפתיחה לא התקדמה וכבר לא יכולתי לסבול)

למרות שרציתי ללדת טבעי..

ממבט של דולה- את חושבת שיש קשר בין הדברים? פתאום עכשיו אני חושבת על זה שאולי יש כאן משהו פסיכולוגי שקשור לפגיעה,שבגללו נתקעתי..

 

אשמח לתגובתך..

לא יודעת גם כמה הן היו מקצועיות. אבל בהחלט היו.

מבין האחיות בתינוקיה היתה אחת עדינה ונפלאה שעזרה לי קצת.

שמה היה עינה (הכל בקמץ או פתח) AYANA

במחלקה ג', הסתובבנה יועצת הנקה בחדרים באה אליי פעמיים לחדר בלי שביקשתי. חביבה,נתנה טיפים אבל הייתי קצת בשוק אחרי לידה ראשונה...

הייתי במחלקה א התינוקת בפגיה ובאו אלי לחדר בלי שבקשתי פעמיים.. מעניין שזה היה בדיוק בזמן שממש הייתי צריכה אותם.. היו נחמדות ועזרו במה שיכלו..

היא מקסימה וממש עזרה לי!!
ובגלל שילדתי בשישי והיו מלא שהשתחררו בראשון והיא לא הייתה אצלן בכלל והיתה צריכה להספיק אז הייתה מאד עמוסה!
אבל הייתי נודניקית אמיתית וישבתי לה על הוריד והייתה איתי איזה 3 פעמים.. ממש טובה!

וגם בארוחת בוקר הייתה יועצת של מחלקה ב שנתנה הרצאה והסברים.

הייתי בביות מלא.
היועצת ממש ממש עזרה לי. הייתה מבוגרת דתיה והסבירה מעולה מעולה!

היה לי בוקר סיוטי שלא הצלחתי להניק. כבר התייאשתי בלילה ונתתי מטרנה כי רחמתי על שכנתי לחדר מהצרחות (ואני נגד, בבית חולים זה הפעמים היחידות שהיא קיבלה תחליף...) היא הנחתה והסבירה ונתנה טיפים.

עד כמה שזכור לי יש שם יועצות באופן שכל אישה במשך האישפוז תוכל לקבל הנחיה של יועצת.

את מרגישה תנועות?

ולא מרגישה..

יש מקומות ששולחים את האישה לרופא מטפל אחרי שבוע כדי לראות דופק ועצות מים תקינה
ויש הרבה מקומות שלא...

ב"ה!
מותשת כבר....

אני מרגישה אותו דבר...
סיוט עם הבחילות האלה.
אצלי הן אוהבות להתגבר בלילה

ואני כבר בשבוע 15...
אוף! ב'ה שזה מסיבות טובות

אבל בכל מקרה נראה לי הכי חשוב שתעשי את הסקירה וזה כבר יתן לך כיוון אם יש בעיה או לא.

בהצלחה רבה!

רק יותר מ-35 זה נחשב לריבוי מים קיצוני.
בכל מקרה, ברוב המקרים לא מוצאים סיבה אפילו לריבוי מים הקיצוני ולעיתים ממש רחוקות אחרי סקירה הטובה אפשר למצוא איזו סיבה, אצלי בחלק מההריונות שלי היה ריבוי מים קל, אני חושבת שזה בגלל שיש לי סכרת הריון גבולית.
בכל מקרה כדאי לעשות אולטרסאונד אצל רופא מומחה ולא סתם טכנאית, כיכבר קרה לי שהטכנאית אמרה לי שיש ריבוי מים ולמחרת הגעתי לחוצה לרופא שעשה שוב אולטרסאונד ואמר שכמות המים מבחינתו תקינה.
ממליצה לך לעשות אולטרסאונד אצל מומחה גם כדי שיראה אם באמת יש ריבוי מים וגם כדי שיעשה סקירה ויבדוק שהכל תקין.
בהצלחה!!!

היה לי תור לרופאה ביום שישי והיא הביאה לי הפניה לסקירה. אנסה למצוא תור קרוב עד כמה שאפשר.
אשמח לשמוע מעוד...

כרגע אני בשבוע 39 ובמעקב ובאותו שבוע 4 רופאים שונים - 2 מהם אמרו לי ריבוי של 30-31 ו2 אחרים אמרו לי שאין ריבוי והכמות היא 18-19 (למען האמת, על הרופאים שאמרו לי 18-19 אני סומכת יותר. אחת עשיתי אצלה מעקב הריון בהריון הקודם והיא הוכיחה מקצועיות ואחריות. בדקה מכל הכיוונים ולא מצאה. והשניה זו רופאת מיון בבי"ח)
השניים האחרים רופאים מיון בקופת חולים, אחד מהם התאכזבתי ממנה כמה פעמים וגילה אפילו חוסר ידע מקצועי וחוסר אחריות.
בקיצור, לפעמים יש גם שכנראה לא יודעים לבדוק.
וזה גם יכול להשתנות...

אותה רופאה שבדקה לי השבוע ואמרה 19 מים, אמרה לי בשבוע 32 שיש 28.
אז מה שאני יכולה להגיד, זה פשוט לסמוך על הקב"ה ולהתפלל שיהיה בסדר. וכמובן לא לדאוג
ממה שבדקתי ברוב המקרים אין לזה שום משמעות.
מקווה שכך גם יהיה אצלינו

בהצלחה והריון קל בריא ותקין, משעמם ובידיין מלאות בעז"ה!

ואפילו ריבוי רציני ולא היה לזה משמעות

 

נראה לי שזה די נדיר שזה מצביע על בעיה משמעותית אם כל שאר הבדיקות תקינות כולל סקירה

 

גם הערך הוא לא מאד גבוה

 

מצטרפת למה שהציעו לך פה לחזור על US אצל רופא יותר מומחה, גם כמות המים משתנה כל הזמן, סיכוי טוב שרופא מומחה לא יתרגש מזה

 

אם את לחוצה מאד תעשי גם את הסקירה המכוונת 

 

עצה שלי - אם את לא מסוגלת לקרוא קריאה ביקורתית ולסנן אז אל תקראי על זה באינטרנט, יש עודף מידע מלחיץ ולא רלוונטי. חבל שתלחיצי את עצמך לשווא

לא הצלחתי לקבוע תור לסקירה מכוונת!
ביקשתי מהמרפאה טופס 17 לבית חולים אבל גםשם אין תורים. כל התורים הם רק אחרי הלידה!
מה הייתן עושות? להשיג את הרןפאה שלי בזמן הקרוב זה בלתי אפשרי. אולי בשבוע הבא אם האחות תהיה נחמדה מספיק
האחראית על התורים בבי"ח אמרה לי- תקחי הפניה לבדיקת אולטראסאונד נוספת, אולי כבר אין ריבוי מים...
(בשבוע 31 עשיתי אצל טכנאית אבל בשבוע 33 עשיתי אצל הרופאה שלי שנחשבת מנוסה לפי מה שאני יודעת והיא אמרה שכמות המים לא השתנתה).

אם מאזור ירושלים, אני ממליצה לך ללכת לפרופסור יגל, הוא מאוד מרגיע ונחשב למומחה מספר אחד, באזורים אחרים בארץ אני לא מכירה, כדאי לך לפנות למכון פועה ליעוץ ושמות של רופאים מומחים.

ואם אין - בד"כ בכל מרפאת נשים יש מישהו שבאים אליו עם הדברים הדחופים.

ואז תראי מה הרופא מציע.

לא מזרזים על ריבוי כל עוד השאר תקין

כמובן כל מקרה לגופו. ותליו בשבוע וכו'..

איך זה יכול להשפיע על הלידה?
חוץ מזה שהעובר מתהפך לי כל הזמן ממצג ראש למצג עכוז ולהיפך? כל הסלטות האלה לא יכולות לגרום להסתבכות של חבל הטבור?
יש משהו טבעי שיכול לעזור?

מעולם לא הבחנתי בו.

קבלת מחזור מראה בוודאות שאין הריון?

אבל סביב שבוע 7 ב"כ כבר ממש מרגישים את הבחילות.

לפני כן יש כאלו שכן ויש כאלו שלא.

 

והופעת מחזור לא שוללת בכלל הריון.

הגיוני שזה לא מחזור אלא דימום.

אני מכירה מישהי שמקבלת "מחזור" כל חודש לאורך כל ההריון.

יש לה כבר 9 ילדים וכל הריון אותו סיפור.

שיש לה בעיקר בהריון והיא חושדת.

 

בחילות יכולות להופיע כבר משבוע 5 אם לא 4. עייפות גם בערך אז.

ניראלי יותר נפוץ שהתסמינים מתחילים סביב שבוע 6-7, אבל לכל כלל יש יוצאות מן הכלל

שבוע אחרי הביוץ אני מתחילה להרגיש רפיון (דיכאון קל) בתפקוד בבית, כמו שהרגשתי כשלקחתי גלולות.

כנראה תגובה להורמונים.

סביב שבוע 6-8 מתחילים להרגיש תופעות לוואי

גם לי בשבוע 6 היתה מן נפיחות וחוסר נעימות בבטן. זה עובר ככל שעובר הזמן,
והגוף מתרגל להורמונים של ההריון.
עייפות+ חוסר תאבון אלה הסימנים הקלאסיים של תחילת הריון... ככל שעובר הזמן רוצים לאכול יותר והתאבון חוזר. בינתיים תמצאי בכל זאת מה כן עושה לך טוב.
במקרה שלי זה היה לחמניה ריקה, אבוקדו, תה צמחים ומעט בייגלה. בתחילת השליש השני זה מאוד משתפר.
בנצלחה!

כשלא אכלתי מספיק ולא היתי מספיק שבעה התחילו לי כאבי בטן במרמה שאם אני לא אוכלת הרגע ומלא אני מרגישה שאני עומדת להקיא..
בדרך כלל אכלתי דברים משביעים כמו לחם עם-
וזה עבר..

פשוט התרגלת לטוב אז קשה לוותר עליו...

אבל אין לי הרבה עצות...אולי לצופף ארוחות לקראת ערב ..לאכול מזין יותר..

הנה טקסט של דפנה מאיר הי"ד בנושא:

https://derechnashim.wordpress.com/2012/01/17/%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%94%D7%A0%D7%A7%D7%94/

אמרו לי שהנקה מלאה לאי קבלת הווסת זה אכן כל 3 שעות.
אבל זה לא תמיד קשור, כל אישה והגוף שלה. יכולה להיות אישה שמניקה מלא ומקבלת סדיר וישנה אישה שמניקה חלקית כפשוטו ולא מקבלת בכלל.
אין בזה כללים...

מבאס, אבל לא נורא. הכל לטובה. גם אני קיבלתי תוך כדי הנקה מלאה...

כשהנקתי תינוק שישן בלילה חזרתי לקבל הרבה יותר מהר מאשר כשהנקתי גם בלילות (זה היה באסה לקום כל שעתיים... אז לפחות התנחמתי בזה שזה מונע לי מחזור).
אז הקשר הגיוני לדעתי.
מבחינת ההגדרה של הנקה מלאה - זה לא "נקרא" הנקה מלאה. אבל כמובן שעבור התינוק זה הנקה מושלמת...

זה לא עונה על ההגדרה של *הנקה מלאה*

סביר שבגלל חזר לך המחזור מהר

 

מצד שני - במחינת התינוק זה הנקה בלעדית וזה מעולה

וגם לך זה מעולה שאת ישנה בלילה

 

אז - כנראה שאין הכל 

תתנחמי ביתרונות....

אבל זה נשמע קרוב... תעדכני.

אווו, איך אני מחכה!
תודה על התגובה!

אשמח לעוד תגובות))

אומרים שהגוף מכין את עצמו לדבר האמיתי.
זכור לי אותו דבר בלידה האחרונה, חודש עם צרצורים מעיקים שהקשו עליי לישון... יחד עם ההמתנה והציפיה, לא פלא שחודש תשיעי נראה כמו נצח.
מה שמעודד שלסיפור הזה יש סוף טוב. גם אם קשה לסחוב, אח'כ תשכחי הכל.
בשעה טובה יקרה

מבינה אותך

אני שבוע 37, מנסה לא לחשוב על זה

 

מכניסה לי לראש שיש לי כח לסחוב

ושהלידה תגיע בזמן הכי טוב ונכון שהקב"ה החליט

מנסה להתעסק בדברים אחרים

להרפות

לנשום לתוך הצירים והכאב ולא לחכות מתי זה כבר יתחזק..

 

בהצלחה!