פורום הריון ולידה (עמוד 4196)

אני הייתי מחכה עוד עשר שנים אולי

ללמוד עכשיו 3-4 שנים . ויש לך ממש תינוקים קטנים וצפופים זה קשה.

כשתסיימי ללדת תשני כוון

אם היו לך 2 ילדים אם הבדלים גדולים הייתי אומרת אחרת

אבל כרגע את כנראה רוצה עוד ילדים. אז זה די מטורף

בלעזוב את מקום העבודה הנוכחי יש את הסיכון של לאבד מקום טוב וקרוב, אבל יש סיכוי של להרוויח יותר ולהיות יותר שפויה. בלהשאר את בהכרח מוותרת על מקום עבודה עם משכורת גבוהה יותר, או על איכות חיים אחרת. תמיד לכל צעד שנעשה יהיה סיכון להפסיד וסיכוי להרוויח.

אני לא יודעת כמה מרוויחים בתחום שציינת, אבל אולי תנסי לבדוק את הכיוון הזה באופן שלא יסכן את מקום העבודה הקיים?

נניח, להוריד מעט במשרה הקיימת ולעבוד כחשבת שכר נניח מהבית לכמה זמן?

או לבקש הפסקה לכמה חודשים ולמצוא משרה זמנית?

בתכנות כדי להתקדם ולמצות את כישורייך, וכדי לא להיתקע בג'ובים שהרוב לא מעוניינים בהם, צריך לעבוד משרה מלאה פלוס. והמשרה המלאה בלי שעות נוספות גם היא מעל ומעבר לאמהות.

כך שהסבה לתכנות לא תועיל לך בכלל.

בשביל להרוויח יותר ולהנות תצטרכי לעבוד הרבה יותר קשה ממה שאת עובדת עכשיו.

 

כמובן תמיד יכולים להביא לי פה דוגמאות של נשים בתפקידים משמעותיים בתכנות שמצליחות.

אישית כל מי שאני מכירה היא או:

 

מקריבה את הבית

מקריבה את הבית ואת הבריאות שלה יחד

מתפשרת על ג'וב פחות מעניין וללא קידום אבל שומרת על שכר סביר וללא שעות נוספות

או שהיה לה מזל לעבוד בתפקיד טוב בתור רווקה והיא מצליחה לשמור עליו בתור אמא (בעור שיניה וללא רצון לקידום כמובן).

 

עד כאן מנסיוני בתכנות..

ראיית חשבון - אני לא יודעת. בכל המשרדים האלה כנראה כדי לעבוד בתפקיד משמעותי צריך להשקיע שעות.

מתי זה קרה פעם אחרונה?
יש דירוג אוטומטי או שזה לפי חסדי הבוס?

במגזר הציבורי השכר באמת יחסית נמוך לחשבות שכר,
אבל יש תנאים טובים שזה פלוס ענק וגם עובדים פחות שעות ביחס למשק.
קשה לעניות דעתי למצוא משרה של פחות מ100 אחוז עם שכר מתגמל. במיוחד שאת עובדת קרוב לבית שזה פלוס ענק. יש מקומות שבתקופת משכורות אפילו לא רואים את הילדים.
ראיית חשבון ותכנות הם מקצועות דורשים מאוד.

קודם כל במקצועות תיכנות/ ראיית חשבון וכד' אין מצב של משרה פחות ממלאה+++

דווקא התחום של חשבות שכר עם ניסיון מאוד מבוקש בשוק כי אין הרבה טובות עם ניסיון.

והמשכורות של החשבות היום הוא גבוהה מרואות חשבון בחמש שנים הראשונות.

 

את שאלת על השכר אז הוא מאוד תלוי בשנות וותק שלך.

 

והיתרון של מקום קרוב לבית זה יתרון ענק, כי לדוג' אני עובדת 8 שעות ביום + שעה נסיעה לכל צד 

ממש יתכן ויהיה בסדר.
דימום הכוונה המטומה? כי זה נפוץ והרבה פעמים נספג
ויתכן והביוץ היה מאוחר ואת בשבוע יותר מוקדם. ולרוב בשבוע 6 אין דופק ולכן לא כדאי להבדק בשלב זה רק בשבוע 7-8 כדאי.


אבל ...כן יש גם סכוי שלא...
כמו תמיד

אני הייתי מנצלת את הזמן לתפילה לצדקה להתחזק באמונה
ומשאירה פתח קטן בלב לקבל גם אם ה' יבחר שלא...

תחזרי לעדכן ובעז''ה לבשר בשורות טובות אמן

לא מבינה הרבה אבל אצלי פעמיים לא ראו דופק בשבוע הזה ב"ה אנחנו עם שני ילדים מדהימים!
אבל לא היה לי דימום ברחם אז אני לא יודעת להגיד לך על המצב הזה מנסיון..
תתפללי ותשמרי על עצמך! גם בגוף וגם בנפש ובעז"ה שיהיו בשורות טובות ומתוקות!
הבן איש חי: לקב"ה צרור מפתחות. אלה המפתחות היחידים שאינם בידיך: מפתח של לידה וזיווגים, מפתח של גשם ופרנסה ומפתח של תחיית המתים.
ברגע שיורד גשם, זה סימן שה' מחזיק כעת בידיו את צרור המפתחות. תבקשי, הצרור כבר בידיו – מה זה בשבילו עכשיו לפתוח לך את החדר של הפרנסה? את החדר של תחיית המתים? לפתוח לך את החדר של הלידה?..

תודה רבה על החיזוק מקווה שאתן צודקות ושהכל יהיה בסדר בעזרת השם. אעדכן בשבוע הבא.

אבל עכשיו למשל נוצא מצב שיש לי סטוקים בבית, כי כולם פתאום יצאו במבצעים שווים!

בד"כ או בייביסיטר או רמי לוי

ולפעמים טיטולים (אבל אותם אני פחות אוהבת)

פרימיום. ניסיתי כל מיני אבל התאכזבתי מכולם ונשארתי עם ה-הכי טובים לדעתי. 

ניסיתי כמה חברות אחרות והרגשתי דאני מחליפה יותר טיטולים או שאני מריחה מהבגדים ריח של פיפי.
אבל יש לי חברות שמרוצות מאוד מטיטולים אני לא הייתי מרוצה...
אולי כל ילד זה אחרת....

ניסינו הרבה חיתולים וממנו אנחנו הכי מרוצים.

סופגים כמו שצריך ובמחיר הגיוני

באחרים-,לא נוגעת.

כמובן האגיס

בייביסיטר (לשים לב שיש להם אריזות מוקטנות - ככה הם מרוויחים עלינו)

לייף בייביז (אצל הגדול השתמשתי והייתי מרוצה, לקטן עכשיו הם פחות מוצלחים)

מהאגיס הכל בורח והשאר עושים כוויות/ פריחות..

כשמישהי נתקלת במבצע עסיסי לטיטולים - לא משנה של איזו חברה - שתעלה כאן לתועלת כולן.

אני אתחיל, השבוע בברכל בימים שלישי ורביעי יש מבצע על האגיס 2 ב70

 

בניו פארם יש מבצע על טיטולי בייביסיטר 2 ב60

זה היחיד שהיה טוב
היום גם מתפשרת על רמי לוי
לקטן קונים מה שהכי זול ובכל מקרה מתרחקים תמיד מהאגיס...

פשוט סופגים הכי טוב

הם תמיד במחיר נוח 

יש גם את האקסטרא קר וגם את הפרידום דריי ושניהם נהדרים כך שאני בדרך כלל לוקחת איזה משניהם שיותר זול באותו רגע

ותמיד קונה במבצעים..

בתור מטפלת שהחליפה המון טיטולים מה שהכי אהבתי היה אגיס כל השאר דולפים מתפוררים עושים כוויות וכו' מבחינתי אגיס הכי טובה למרות המחיר..

היחיד שלא עושה לילדים שלי פריחות
אני דווקא הייתי מעדיפה זולים יותר אבל מה לעשות


ומי שרוצה לדעת בסופרפארם ב37 שח כבר כמה זמן

אני כמעט הגעתי לדלקת מגודש.
לשאוב עד הקלה(לא עד ריקון!!! עד הקלה)
ואני שמתי עלי כרוב כשלשאוב לא עזר- לבערך חצי שעה

הכי חשוב - לא להילחץ
ואז - להניק ו/או לשאוב כדי להזרים את החלב ושהשד יהיה ריק ככל האפשר.
לנוח, לנוח, לנוח.
להתיחס לעצמך כמו אל חולה. להישאר במיטה. לקום רק לשירותים. לקבל הרבה עזרה.
להיות בלי חזיה. הלחץ של החזיה יכולה להאריך את הדלקת.
לשתות הרבה, ולשאוב / להניק הרבה במטרה להזרים את הדלקת החוצה.

לא לזלזל בתחושות שלך.

רפואה שלמה!

אם אני אשאב עכשיו זה לא עלול לגרום לעוד גודש ? כי בעצם אני ממשיכה לדרוש חלב מהגוף

אם מניקים זה מגביר את הדרישה.

להניק כרגיל

ואם יש גודש בנוסף  להנקה

להכנס למקלחת ארוכה וחמימה (לבדוק שיש מים חמים ומישהו עם התינוק שתוכלי לקחת את הזמן)

ולעסות ולסחוט טיפה עם תנועות סיבוביות את האזור

 

 

עזר לי פעמים רבות.

כך אמרו לי בבית חולים

חשוב מאוד להזרים את החלב בשד כדי למנוע דלקת.
לכן, חשוב לשתות ולהניק, ואפשר גם לשאוב, אם התינוק לא זקוק לכל הכמות שיש לאמא.
דלקת (גודש רב שמגיע עם חום) איננה כיף.
נכון, ריקון השד יכול לסמן שצריך עוד חלב, כשבעצם לא צריך, אבל בשלב הראשון, חייבים להוציא את עודפי החלב כדי לשחרר את הגודש.

למה הגודש התפתח לדלקת?
אולי הנקת פעמיים בצד אחד, ולא בצד השני.
אולי ישנת על צד אחד, והלחץ על השד יצר את הדלקת.
יש נשים שמפתחות דלקות חוזרת כתוצאה מאכילת אגוזי מלך.
לפעמים החזיה קטנה מדי מלהכיל את הגודש, והלחץ שנוצר בתוך החזיה יוצרת דלקת.

בקיצור - חשוב מאוד להזרים את החלב, כדי להעביר את הדלקת. וגם כדי למנוע מצב חמור יותר.
מנוחה מאוד עוזרת לריפוי הדלקת.
רפואה שלמה

נכון - כשיש גודש, חשוב מאוד להוציא עודפי חלב לפני או אחרי הנקה, כדי שהשד לא יהיה מלא מדי.

אבל - דלקת היא מצב חמור יותר מגודש.
דלקת היא גודש + חום / תסמיני וירוס.
במצב כזה, החום יכול לעלות ל 38-39-40. וההרגשה, בהתאם. בדיוק כמו בכל וירוס עם חום - רע לנו, הראש כואב, ואי אפשר לתפקד.
כדי להימנע ממצב כזה, חשוב מאוד לטפל נכון בגודש.
ואם הצרה נוחתת עלינו פתאום - חייבים להתיחס אליה ברצינות.
מנוחה, הוצאת עודפי החלב, ועוד מנוחה. בדיוק כמו כל מצב של חום. ולהרבות בשתיית נוזלים. גם כדי למנוע התייבשות בגלל החום וגם כדי להזרים את החלב, ואיתו את הדלקת.

במצב של דלקת, לא כל אחת מסוגלת לעמוד מספיק זמן במקלחת כדי להוציא עודפי חלב - הראש כאוב, ויש חום. מקלחת נעימה - מצוין, עמידה של חצי שעה - עלולה להיות מאתגרת מדי. אולי לשבת על כסא במקלחת... כל אחת כפי המתאים לה.
ולנוח. הרבה. אין פה "ויתור עצמי" אלא צורך רפואי אמיתי.

מבקשים התקן לא הורמונלי.
אצל רופא נשים
לא ישבש לך את הגוף כי זה לא הורמונלי, להיפך, זה עוזר להחזיר את הגוף לטבע שלו, שתהיה ווסת מתי שצריך להיות, ולא לפי גלולות והורמונים שמשבשים

שקף+ נר עד כמה אחוזי מניעה לעומת התקן???

אני עם התקן לא הורמונלי כבר 4 חודשים והכתמות בלי סוף למרות שמניקה הנקה מלאה.
קחי בחשבון גם את הצד הזה.

אולי את מה 2% האלה? !
אבל 98% מסתדרות מצוין בלי הכתמות בלתי פוסקות.
לפותחת: מאחלת לך להיות ב 98%

בכמות של ווסת..
אבל ממלא תחתוניות..

לידיעתך השאלה הועברה למכון פועה ומסובך לתת על כך תשובה בגלל גבוליות העניין אז זה בבירור. לא חוכמה להגיד אסור, ויהיר יומרני ומטופש "לפסוק" לי הלכה על גבי הפורום בלי לדעת פרטים רבים ומבלי שביקשתי!!!!

ועם כל זה אני מתנצלת.שיהיה בהצלחה בבירור ולשביעות רצונך.סליחה שהתייחסתי לזה בכלל.

אולי יותר בכיוון של 20%

גם אני הנקתי וזה עשה לי הכתמות. אחרי שקיבלתי מחזור זה עשה לי הכתמות בין וסת לוסת. הייתי חייבת לקחת כדורים כדי להיטהר.

 

סיוט שלא נגמר. היינו אסורים כמעט 7 חודשים ברצף (עם הפסקה של יומיים ואחרי כמה חודשים הפסקה של שבוע)

 

הוצאתי אותו אחרי 9 חודשי שימוש.

 

 

הרעיון בהתקן לא הורמונלי שהימצואתה של נחושת ברחם מונעת הריון. 

יש התקנים בכמה צורות, המוכר למשל זה נובה T שהוא בצורת T, 

הצורה כמובן כדי שההתקן לא יברח מהרחם. 

הבעיה שהצורה הזאת פוצעת את הרחם ולכן עלולה לגרום לדימומי הסתגלות ארוכים וכן לווסת ארוכה יותר.

 

יש התקן של ד"ר ברעם שהוא בצורה כדורית, בעצם סליל שנכנס לרחם ועליו כדוריות נחושת,

ככה זה לא בורח ולא פוצע את הרחם. 

מהנתונים שהוא מציג ומהסקרים בפורומים פה נראה שלמיעוט קטן יש דימומים אבל לרוב הנשים ההסתגלות קלה ומהירה.

תחיה, אכן יש לי נובה T (מיני נובה T) וכנראה , לפי הסברך, שפוצע לי את הרחם. כתבת שעם התקן זה יש דימומי הסתגלות ממושכים יותר. ידוע לך מה טווח הזמן? הןא כבר בפנים אז לא רוצה להוציא ומעדיפה לתת צ'אנס. אבל ידוע לך מה מקסימום הזמן שלוקח לגוף להתרגל?

בין כמה ימים לשבועות. 

יש כאן שרשור שנשים שיתפו מניסיונן

בשרשור שהפנית אותי אליו דובר על דימום לאחר ההתקנה..
אני מתענינת על דימום ב*חודשים* שלאחר ההתקנה. אני כבר 3 חודשים ככה

גם אני הייתי ככה  (9 חודשים)

 

את יכולה לפנות לרופא נשים שירשום לך גלולות. הן יכולות להעלים לך את הכתמים.

 

אצלי הכתמים נעלמו רק כשלקחתי גלולות, כשהפסקתי הם חזרו =(

לא רציתי להמשיך עם גלולות אז הוצאתי את ההתקן...

 

אני לא יודעת אם יש "טווח זמן" שהגוף מתרגל. הרופאה אמרה לי שהגוף יכול להישאר ככה לתמיד ויכול להיות שהוא "יתרגל". 

לכן נשארים עם ההתקן ומחכים לראות מה יקרה.

 

תלוי כמה סבלנות יש לכם לזה.

 

 

נשמע לי כמו גם לאכול את הדגים המסריחים וגם להיות מגורש מהעיר..

מעניין אותי איזה גלולות? גלולות רגילות של מניעה?

הבעיה היא שההתקן כבר תקוע שם ואת מדממת בלי הפסקה וכבר מגיעים למצב שמוכנים לעשות הכל רק לקבל הפסקה (ואפילו קצרה) מהנידות המעיקה הזו.

דיברתי עם מלא רבנים ואף אחד לא יכול היה לעזור לי הלכתית (גם לא מכון פועה)

 

הגלולות היו פרימולוטנור

כל הרעיון זה כדורי אסטרוגן לחיזוק הרירית (יש כל מיני סוגים) רק ככה הרירית שורדת את הימצאותו של ההתקן ברחם ולא נפצעת ומדממת שוב ושוב כל כמה ימים מחדש.

אני יכולה להגיד לך שכולם נהגו אצלנו לא לקנות ולא להכניס לבית וכו'

ואני הכנתי הכל הכל - החל משידה ומיטה ובגדים ומוצצים ובקבוקים, הכל!!

 

והייתי כל כך שמחה, ואפילו בעלי שחשש מהעניין אמר יומיים אחרי הלידה "איזה כיף שקנינו הכל"

כי הוא לא היה קונה מה שהייתי רוצה בלעדי, וסתם במהלך הימים של ההתאוששות זה נחמד שכולם איתך ולא בהתרוצצויות להשלמות

 

אני סידרתי המון דברים בבית, סדר פסח כל יום מחדש...

הכנתי מלא אוכל 

קראתי 

ובעיקר חיכיתי ללידה...

מדובר על פריטים בודדים.. וגם ככה רוב הדברים כבר יש בבית. אולי זה סתם סוג של עצלות או הכחשה ;)

ולגבי הסדר בבית, היום התחלתי מעט אבל אחרי שנייה הגב שלי הולך.. איך עושים את זה?? ממש מתחשק לי לנקות ולשפשף כל מיני פינות שהזנחתי.

דברים שאפשר להקפיא לאחרי הלידה. גם אם בהתחלה מקבלים עזרה באוכל מהקהילה ובמשפחה, כיף שיש אוכל מוכן כשהעזרה נגמרת...

לנקות את הבית לעשות סדר. לבשל לאפות עוגיות ולהקפיא לישון לדאוג לטיפוח הגוף והפנים לאכול ולשתות טוב.. ללכת עם חברות לטייל לנצל את הזמן שיש עכשיו עם הבן זוג לדבר על הלידה ומה שיהיה אחרי..

עדיף לך להשלים הכל עכשיו שלא תצטרכי לדאוג לזה אחרי זה.. או להטריח את הבעל.. אני עשיצי את זה בלידה הראשונה והיה פשוט תענוג לא להתעסק במה לקנות..

היה לי דימום ממש ממש מאסיבי ובמשך תקופה ארוכה.
התקשרתי למוקד אחיות ואמרו לי שבגלל שאני מניקה זה הגיוני. ההורמונים ממש משתוללים בתקופה הזו.

שיהיה בהצלחה!!

בפעם הראשונה אחרי לידה קיבלתי מחזור.
חשבתי שהכל כרגיל, יצאתי בערב וחזרתי הביתה לגלות שהדם הגיע לי עד הגרביים!!!!
נבהלתי נורא ורציתי ביום הבא לרופא הראשון שהיה לו תור. עשה אולטראסאונד ואמר שהכל תקין.
כשאמרתי לו שאף פעם לא היה לי ככה, אמר לי : "תמיד יש פעם ראשונה"...
אמא שלי העלתה השערה שאולי בגלל שזה פעם ראשונה אחרי לידה יש יותר דם, עוד מההריון שלא התנקה לגמרי. אני לא כ"כ מבינה בזה, אז לא יודעת אם זה הגיוני...
בכל מקרה: אם את מוטרדת, כדאי להיבדק רק לוודא שהכל בסדר. אבל אם זה קצת נרגע, ייתכן שזה בסדר.
אני לא רוצה להלחיץ, אבל אם את מותשת אולי איבדת הרבה דם?

קודם כל הרגעת אותי, תודה!
אני גם שמעתי שהמחזור אחרי הלידה חזק יותר מהרגיל, פשןט נראה לי הזוי שאני ממש מטפטפת דם, עכשיו הלכתי לבדוק וזה קרה לי שוב.
אני בדיוק במיטה נראה מה קורה אחרי שאשן כי לא נחתי בכלל היום ואם זה יהיה עדיין מאוד חזק כנראה שאלך לבדוק את זה מחר בע״ה בל״נ.

אפשר לבקש מרשם המשך מרופאת משפחה,
או אולי להתקשר למרפאת נשים לבקש את הרופא התורן שירשום לך.
טיסה נעימה
*רק תשימי לב לשינויים במצב הרוח שלך וקחי אותם בפרופורציה.. הפרימולוט נור מפוצץ הורמונים,

לאט לאט בהדרגה. ביום להניק באור,ורעש,לצאת לטיול. בערב לעשות סדר ערב,טקס שינה. להניק בחושך. בלי להחליף טיטול אלא אם כן זה צואה. לא לשחק ולדבר וכו'.. לאט לאט והוא יבחין בין יום ללילה.

שתן?
כל פעם אני מתבאסת שהוא מתעורר בגלל שאני מחליפה לו 😞

זה לגמרי מעיר ומבלבל

והאחרונים אפילו היו ערים עד 5 בבוקר, לאט לאט זה מסתדר, העצות שאמרו לך יכולות להועיל, אבל אצלי זה לא עזר, כי שעות הגזים שלהם הם בשעות האלה.
חשוב להשתדל לקחת את זה בקלות, זה בסוף עובר, אני הדתדלתי להנות מהשקט היחסי של הלילנ, לנצל אותו לכל מיני דברים, וביום לישון.

רציפה

דבר שני,כרגע,בגיל כל כך צעיר תורידי ציפיות...הוא רק נולד...

דבר שלישי,כן יש בידייך את המפתח,וזאת ע״י הרגלה שלו לסדר יום.אני,מהרגע שהקטנה חזרה הביתה ועד ביום,כמעט שנה,עושה לה מקלחת בערב ואז משכילה אותה לישון.היא התרגלה שאחרי המקלחת הולכים לישון.זה מצחיק כי גם אחרי המקלחת של יום שישי בצהריים היא פתאום עייפה ורוצה לישון...

אז זה טיפ אחד...

הבעיה שיש בה משפחה גדולה.. . וזמן המקלחות עמוס! אז אין לי ברירה אלא לקלח אותו בבקר כשכולם יוצאים.. .

תינוק לא ישן לילה מ6 בערב
בדר"כ הוא קם מאוחר יותר

אולי יקח קצת זמן אבל זה יסתדר. 

כן הייתי עושה מקלחת ארוכה ונעימה זה מרגיע ועוזר להכנס לאווירת הערב

ואם הוא ישן בדיוק בזמן המקלחות אז בפעם הבאה שהוא מתעורר. גם אם זה יהיה ב-11 בלילה.

 

לדעת שווה ומרגיע!

יכול להיות שהרבה יתנגדו לזה אבל אמא שלי אמרה לי לא לתת לו לישון בבוקר יותר משעה שעה וחצי גג ז"א ברגע שהוא עייף אני מרדימה אותו אבל לא יותר מהזמן שצויין זה עבד פלאים.. וככה בלילה הוא היה קם לאכול וחוזר לישון..

למשל, לשבת איתו על הריצפה ללטף לחבק ושלחק ולהסביר לו כל הזמן שאל לידו אוהבת אותו וכו. אפשר בהתחלה עליך ואז בהדרגה לשטיח/ריצפה..

להיות זמינה תמיד לחיבוק ולמגע ולאט לאט לעבור מהידיים לשטיח ועדין להיות קרובה 

פשוט כל פעם לתת לו להיות כמה שיותר ברצפה נגיד במשך יומיים שלושה לשים בריצפה 5 דקות כל כמה זמן שהוא ער אחרי זה כל 10-15 דקות כל כמה ימים להאריך את הזמן לשבת לידו לתת לו תחושה שאני פה למרות שאני לא מרימה לדבר עליו לשיר לתת לו משהו שיעסיק אותו וימצא בו עניין זה מאוד חשוב במיוחד אם את רוצה להכניס אותו למסגרת

אז היא בוכה אם אני מורידה אותה ממני, ואם היא לא אז היא שמחה לשחק.. לא תמיד...

כי לא הצלחתי לעשות הפסק נקי..לצערי.רק אחרי 9 ימים יצא נקי..(שאלתי רב כל פעם ולא יכל להתיר)

אבל עדיין זה מרגיש לי מוקדם

אה ואני מניקה. זה מחזור שני מאחרי הלידה שהיתה לפני קצת יותר משנה.

אבל נראה שכן.

בשישי בדקתי ב4 אחה''צ
במוצ''ש ב7 בערב
מתי לבדוק היום?
זה משנה?

סליחה על החפירה..מנסה להבין את העסק

כדי שלא יהיה מצב שיש פער גדול בין בדיקה לבדיקה ואז אולי תפספסי את העלייה בהורמון.

תודה!

אם טיפה נחלש יש סכוי שהביוץ היה לפני הטבילה?!?
אבל זה מוזררר בחיים שלי לא היה לי ביוץ ביום ה14-16..תמיד מאוחר יותר.בטח בהנקה..

זה גם לא ברור יש תחושה שזה נשאר סטטי כבר משישי ..אני צריכה להתעמק לראות הבדלים..

השתמשתי במקלות בעבר לפני ההריון הראשון וזה היה פשוט..בהתחלה לא היה כמעט קו נוסף ואז חלש ואז מתחזק -זהה- ונחלש.
זה היה ברור...
עכשיו כמו שזה היה נראה בשישי-שבת זה היה נראה ממש קרוב. גם עכשיו הפס עדיין לא ממש חלש..אבל טיפונת פחות.
אז לא מבינה

אוף
בא לי לא לעקוב
ומצד שני כן רוצה לקבל מושג בערך מתי הביוץ

כלומר, שפספסת את העליה המשמעותית. אולי היא היתה בין שתי בדיקות.

כי לא אכפת לי לא לדעת מתי הביוץ..אכפת לי בעיקר שבכלל היתה אופציה להפקד...

אם זה היה מיום שישי והלאה זה בסדר מבחינתי...

אם היה לפני ...מבאס

והבדיקה לא עדינה מספיק כדי לזהות בוודאות.

כתוב בהוראות שבמקרים כאלה עדיף לבצע בוקר וערב. בכל יום.. כך בטוח לא תפספסי

אבל הבדיקות יקרות.....40₪ ל10 בדיקות זה הכי זול שמצאתי... 40₪ ל5 ימים...??! זה לא הגיוני...זה לא שיש לי טווח של שבועיים...
יתכן יותר...

אבל תודה...!!

כך שזה מבלבל.. מניסיון אישי. עדיף לעשות בוקר וערב מאשר לחכות עוד חודש ועוד חודש כי טועים בתאריך..

בכל אופן ממש ממליצה לך לקנות דרך הקופה של תשובה כנה  עשר ב30.. וזה יקר, נכון.. אבל תינוק שווה יותר

תודה רבה לך!!

ממש מעריכה את ההשקעה בתשובה.

סתם לפעמים אין חשק לחכות...כן..גם כשיש ילדים ב''ה.

זה ממש זול
יתכן וכשיגיע כבר תהיי בהריון
ואם לא זה חיסכון רציני.

אז היום היתה ירידה חדה..בקושי רואים פס..ממש חלש..
אז די ברור שהביוץ כבר היה.

השאלה היא כזאת- כזכור בדקתי לראשונה בשישי בצהרים ב4. היה פסים חזקים אבל הפס השני כן היה טיפה יותר חלש..
במוצ''ש ב7 בערב- היה מצב די זהה- פסים ברורים אבל עדיין לא זהים. ---זה היה ליל טבילה.
בראשון ושני- הפסים נחלשו מעט אבל לא מאוד ברור.
והיום-כבר ירידה חדה.

יש לי איזושהי דרך לשער מתי היה הביוץ?
האם רוב הסכויים שבחמישי בכלל עוד לפני שבדקתי?
או שרוב הסיכויים שהיה בין שישי לשבת?
או בין שבת לראשון?
אני ממש לא מצליחה להבין לבד ממה שקראתי באינטרנט...

ובאיזה מקרה מהאפשרויות הנ''ל יש בכלל סכוי להריון כשליל טבילה היה במוצ''ש?
אם היה בחמישי מבינה שאין סיכוי...
ובשישי?
ובשבת?

זהו מפסיקה לבדוק. רוצה רק להשאר עם פינה סגורה בנפש..

סליחה שחפרתי...

נשמע שזה היה חמישי שישי שבת

ועשית את שלך.כי לא יכלת לפני..

יש סיכוי להריון זה לא כזה רחוק.

לדעתי .

תעדכני טוב?

גם אם פס הבדיקה חזק מפס הבקרה זה מעיד על ביוץ מתקרב

אחרי הביוץ יש ירידה חדה בהורמונים. ככה שרובה סיכויים שהביוץ "הסתיים" היום.
כהות הקו מושפעת מריכוז ההורמון בשתן. הריכוז מושפע על ידי כמות המים ששתית בזמן האחרון, שעות ערות, קרבה לזמן הביוץ ואולי עוד דברים.

אז לי נשמע שבהחלט יש סיכוי
בשורות טובות

שביוץ לוקח שניה. ביוץ זה אומר שהביצית יוצאת מהזקיק. זה לוקח שניה.
אבל אחרי השניה הזאת יש 24 שעות שבהן ניתן להיכנס להריון.
המקלוני ביוץ-כל עוד הפס חזק-זה אומר שאת לפני הביוץ. ברגע שמתחיל להיחלש-אומר שאת אחרי. אבל שוב-אל תשכחי את ה24 שעות ויש אומרים אפילו יותר..
בהצלחה!

כל הסבר יותר עוזר לי להבין את הנושא.
הסתבכתי בעיקר כי לא הגעתי למצב שיש 2 פסים זהים..אז נשארתי עם הספק- אולי מה שראיתי בשישי והיה חזק אבל לא זהה זה כבר התחלה של הירידה וזה אומר שהביוץ היה בכלל בחמישי-לפני הטבילה..
קיצר..החוסר ידיעה משגע אותי
קניתי את המקלונים רק כדי לא להשאר בחוסר ידיעה שחייתי בו ...
אז זה מבאס שמצד אחד אני יודעת שיש איזשהו סיכוי אם הביוץ היה בשבת ...
אבל יודעת שיש סכוי שפספסתי

וזה נסיון בלשמוח על הטהרה...
תמיד עושה הפסק ביום 5-6..
והפעם עשיתי הפסק 3 פעמים עד שהרב יכל להתיר(לא היה כבר דימום רק טיפה כתמים העד יצא מלוכלך בצבע בעייתי-חום כהה כזה)
ולרגע לא חשבתי שאפספס בגלל הימים הנוספים האלו
ופתאם לגלות שאולי.....זה נסיון באמונה...להאמין שבכל מקרה רק רצון ה' יקרה ואם ירצה הכל אפשרי ואם לא הזמן -זה בכלל לא משנה...

סתם נשארתי מבואסת עכשיו לחכות שבועיים בחוסר ידיעה
ולדעת שאם פספסתי נהיה כנראה מותרים רק שבועיים ...מה שלא קורה אצלי אף פעם כי מאז שאני נערה יש לי ביוץ מאוחר. קרה לי רק כמה פעמים ספורות אחרי החתונה שהיה בזמן הרגיל

מאחלת לך הרבה כוחות ובעז"ה ילדים חמודים ומתוקים!!!

את צריכה לעשות פעמיים ביום. זו ההנחיה שאני קיבלתי

זה כן עוזר קצת אבל תבדקי מינונים אמרו לי פעם שיותר מידי פטרוזיליה בהריון זה לא טוב 

ומאז שאני מקפידה לשתות כל יום כוס של מיץ חמוציות- (יש כמעט בכל סופר, עדיף בלי סוכר...) זה פשוט לא חוזר!! ב"ה.

 

ואם את כבר במצב של אנטיביוטיקה- תשתי 2-3 ליטר של מיץ ביום אחד- וזה פשוט עובר.

 

נ.ב. מתרגלים לטעם...

 

שלושה ליום.

פשוט מקלפים ואוכלים.

אפשר גם לשלב בסלט: יחד עם קולורבי ושומר בתיבול שמן זית ומיץ למון.

או לגרר בפומפיה ולפזר בסלט ירקות.

 

אם כלום לא עוזר, הכי יעיל לפנות לטיפול הומאופתי.

לא ידוע לי שיש בעיה בהריון.
וכמוסות חמוציות לחברה שלי הרופאה נתנה בזמן ההריון אז כנראה שאין עם זה בעיה..

אחרי יחסים ללכת להיתפנות!!! מוכח כיעיל.

2. לא להתאפק לפיפי

3. לעשות פיפי לפני ואחרי יחסים

4. שניכם צריכים לנקות את המקום לפני יחסים

5. לא להזניח הרבה זמן, אם לא עובר , אין ברירה וחייבים לקחת אנטיביוטיקה. ביחד עם האנטיביוטיקה לאכול כל יום יוגורט ביו.

באנטיביוטיקה, כדי לא להסתבך עם דלקת בכליות כי זה מוביל לנזק לכליות.
כל שאר הזמן להקפיד על כל הדברים הטבעיים לצורך מניעה מתמדת.
שתיה מרובה מאוד, פרוביוטיקה, חמוציות וכו'

אם כי זו לא עצה להימנע מהריח..

אולי לפתוח חלון או לשים את הדברים האלה עם המקלות שמפזרים ריח טוב בחדר..

ושמעתי על רעיון נהדר לריח טוב:

קחי בקבוק שהיה בו חומר שמתיזים, כמובן ריק. 

מלאי אותי בפקק או שניים של מרכך כביסה וכל השאר מים.

נערי ורססי.

ריח נפלא.

ממליצה לרסס לפני ההחלפה כדי שמלכתחילה יהיה לך ריח טוב בחדר.

קןדם כל לאוורר את המקום כי זה לא בריא להריח את זה.. דבר שני כשאת משתמשת בכפפות אחרי שאת מסיימת לחתל תעטפי את הטיטול בכפפה זה מונע מהריח לצוף בחדר וככה יהיה פחות ריח לקנות פח עם מכסה ולשים מפזר ריח עם סוללות.. לנקות תמיד את המשטח אפילו לקחת בקבוק ספריי לשים טיפה אקונומיקה והרבנ מים ולהתיז על המשטח ולנגב גם מחטא וגם מעביר את הריח בהצלחה!!

פשוט טיולון עם מגן גשם מפלטיק
או
אם יש לך זמן וכוח והוא אחד שהולך יפה ואת המרחק מהבית למסגרת אז כובע חם מעיל מטריה ומגפיים (אולי אפילו להחליף לו נעליים כשאתם מגיעים כי לא יודעת כמה מגפיים באמת נוחות לכל היום..)

ומעיל טוב וארוך אם את מוצאת
ככה לא נורא שהוא צועד בגשם ונכנס לשלוליות

לא בדיוק סרבל- כמו מכנסי גשם עם כתפיות, מלבישים על הבגדים הרגילים,

סוגרים את האבזמים שבכתפיות ומעל זה מלבישים מעיל,

מבחינת הרגליים שמים את השרוול של המכנס באופן שעוטף את המגפיים (יש רוכסן שמצמיד את הניילון למגפיים)- ויאללה לשלוליות!

זה הציל אותנו ממש בגיל הזה, הילד חזר יבש לחלוטין.

 

קנינו מאיביי/אליאקספרס וכאלה- בגרושים והיה מעולה.

 

הוא עוד ירוץ לפנייך...

 

ואפשר גם טיולון מכוסה בימים האלו- הבעיה היא מטריה בשבילך כי זה מסובך גם לדחוף עגלה וגם להחזיק מטריה-

אולי אפשר לתת לילד שיחזיק מטריה גדולה ואז זה גם מעסיק אותו

זה נשמע מורכב, וכל הקשיים ביחד בטח לא מוסיפים למצב רוח.
אני הייתי פעם בריצה האינסופית הזו, עד שעזבתי את ההוראה והתחלתי לעבוד מהבית בתחום אחר, רווחי יותר. האמת שרוב הנשים נמצאות במירוץ הזה, אבל זה ממש לא חייב להיות כך.
האמת היא שלא כל אחת בנויה גם לעבוד מחוץ לבית וגם להיות אמא במשרה מלאה. לדעתי, חשוב לוותר ולעגל פינות במידת האפשר- אם זה בשינוי העבודה או אופי העבודה, אם בלקיחת ביביסיטר למנוחה שלך וכדומה.

מבינה את הקושי, ותחושת הלחץ הבלתי מרפה רומזת לך שאת צריכה לעשות שינוי כלשהו.

לגבי בייביסיטר- לא אקח, כי גם ככה כואב לי הלב עליהם על השעות הרבות בהן הם במעון והם ממש זקוקים לתשומת הלב שלי.

ממש מענין ואשמח לשמוע במה את עובדת היום?
בהוראה אני באמת מרגישה שפחה. בבית ספר אני לא יושבת לדקה ומתרוצצת בין 6 כתות. בהפסקות הקצרצרות- או שואבת או בתורנות חצר...
בבית- עדיין יש להכין המון דברים לעבודה, ושלא נדבר על טלפונים עם הורים.
ואז יקומו כל אילו שאין להם באמת מושג כמה תובענית העבודה וינופפו בחופשים שיש למורים.
ושלא נדבר על כך שאחרי כל ההשקעה והמאמץ בסוף החודש המשכורת לא מכסה לי את השכירות והמעון..
ואיפה הוצאות על אוכל בכל הסיפור הזה?

גם אני לא לוקחת כמעט ביביסיטר, כי במצטבר זה יוצא לי יקר מבחינה כלכלית, וגם כמו שאמרת תשומת הלב מאוד חשובה לילדים. 

בעבר הייתי מורה לחינוך מיוחד, אבל כשראיתי שהחלב שלי מדלדל ככל שאני ממשיכה ללמד, כשאני במירוץ מטורף סביב השעון להספיק ולהכין שיעורים ואין לי יום ואין לי לילה, הרגשתי שאני זקוקה לשינוי בדחיפות. גם לי היו טלפונים לנהל מול הורים כי הייתי מחנכת, וזה מתיש כ"כ במיוחד שאף אחד לא מבין עד כמה את צריכה להשקיע.

התפללתי לה' שיעזור לי למצוא עבודה מתגמלת, שתאפשר לי גם לא להישחק ולהיגמר וגם להשקיע בילדיי.

 

התחלתי ללמוד דרך האינטרנט את הנושא של שיווק באינטרנט וכתיבת תוכן, ועברתי קורס קצר של קופירייטינג וכיום אני מרוויחה פי 3 ממה שהרווחתי בהוראה! זה לא היה מידי כמובן, זה לקח זמן, אבל כיום אני גם עובדת פחות קשה במצטבר, וגם מרגישה יותר מסופקת כאמא לילדים.

 

אני לא אומרת לך שאת חייבת לעזוב את ההוראה, אבל אולי תשקלי לבדוק את התחום או את אופי העבודה, כדי להקל על עצמך איפה שאת יכולה.

נשמע מעניין. יכולה גם לפרט באישי אם לא בא לך ע"ג הפורום. תודה רבה

תחום השיווק באינטרנט הוא בעצם להתאים את הפעילות העסקית ללקוח, ולגרום לו להתעניין וליצור קשר.

אפשר לעשות זאת ע"י כתיבה שיווקית משכנעת, בניית אתר עם כלים לקידום, פרסום העסק באמצעות דפים ממוקדים ברשתות החברתיות ועוד. יש המון דרכים שניתן לקדם ולשווק עסק, וכמספר הדרכים, כך מספר העבודות שניתן לבצע סביב התחום הזה.

 

אני למשל התחלתי לעבוד ככותבת תוכן שיווקי בחברת קידום אתרים של ידיד שנתן בי אמון, ולאחר מכן פתחתי עסק משלי בכתיבה והמשכתי ללמוד את תחום הכתיבה השיווקית. מישהי אחרת שאני מכירה פיתחה את זה לתחום של קידום אתרים, ומישהי שלישית בניהול מוניטין ברשת.

אפשר לכתוב בגוגל "כתיבת תוכן שיווקי" או "שיווק באינטרנט" וללמוד המון על התחום המעניין הזה. מה שחשוב שבתחום הזה כמעט תמיד יש עבודה, כיוון שאף פעם הוא לא מפסיק להתפתח.

(וואו, יצא ששיווקתי את זה קצת, לא? )

והיום אני מרוויחה הרבה  יותר. ומה שבטוח הרבה הרבה פחות עיפה!!

אני שמחה שהיה לי אומץ לעזוב את ההוראה. כי זה כביכול היה נשמע משהוא איכותי ומסודר.

ההוראה שוחקת. מצריכה הכנה. וגם את האמת הרגשתי שאני מורה כבר באיכות יותר ירודה. כמו שאת אומרת עיפה וכו. זה לא הוגן שאני באה לכיתה ואין לי את כל הכוחות הנפשים להשקיע בילדים

והיום אין לי שום הכנה. אני יוצאת מהעבודה. זהו!! אין שום קשר.

גם הרבה יותר קל לאחר או להחסיר. אין לי תלמידות שיושבות בשמונה בכסא

 

המון הולכות להוראה בגלל האידיאל, אבל לדעתי למעט יש את הכוח להתמיד ולהיות יום אחרי יום.

ובמה את עוסקת כיום?
בגלל שאין לי את היכולת הכלכלית להרשות לעצמי לטעות ולהתברבר בלי עבודה, אני מפחדת לעשות את השינוי ולנסות כיוון חדש.

לפעמים יש שחיקה. וחבל להיתקע בגלל פחד במקום מסוים

אז לא חושבת שכבר נשחקתי.
זה יותר העומס של הכל ביחד ואז העובדה המייאשת שאחרי הכל אין כסף לכלום.

את רוצה עוד בגד? איפור?

לפעמים זה סתם ההרגשה שאין כסף... ובתכלס את לא רוצה דברים בכמה אלפים

אז אל תתקמצני אם מדובר במאות בודדות אם זה עושה הרגשה טובה

מה שאני חייבת לעצמי כרגע...
צריכה גם בגדים ואכן כמו שכתבת החלטתי לא להתקמצן על זה ולקנות. עכשיו אחפש זמן.

ומעבר לכך יש הוצאות רבות שעומדות לנחות עלינו בקרוב ואין לנו איך להתמודד עם זה בלי לקחת הלוואה גדולה מהבנק, אבל אז זה ריביות ולחץ וממש לא בא לי.

כותבת תוכן לאתרים, מסגננת שמות וסלוגנים לעסקים, כותבת דפי אודות ודפי בית, מגיהה טקסטים ועוד.

אני עשיתי את השינוי לאט לאט. התחלתי ללמוד במקביל לעבודה, וכך בדקתי אם זה בשבילי.

בן כמה הוא?

הוא ישן צהריים גם בבית כשהוא מגיע מהמעון?

 

הוא בן 4 וחצי חודשים.
ברור שיעזור אם יישן מוקדם יותר אך לא מצליחה לגרום לו לזה.

אני עכשיו אחרי לידה רביעית. 4 צפופים. ועכשיו לא חזרתי להוראה (לא עזבתי רשמית אבל עובדת במשהו אחר בינתיים שגם קשור לחינוך אבל שעות ההכנה נחשבות בשעות העבודה.) וזה פשוט אחר לגמרי. אני מרגישה שאני הרבה יותר אמא לילדי. הרבה הרבה יותר פנויה אליהם נפשית ופיזית. יש לי כוח ורצון להיות איתם, לשמוע אותם, להבין את המקום שלהם, לחשוב על תהליכים ארוכים לקידום בתחומים שיש קושי. וכו'.

אז למרות שעכשיו אני עם 4 ואמור להיות יותר קשה, ואני גם עובדת, זה שאני לא מורה משנה לגמרי את הבית.
המשכורת אצלי אומנם פחות אבל הבית רגוע והילדים וגם אני במקום הרבה יותר טוב.

מתכחשת לזה שאני צריכה לחפש עבודה בהוראה... החופשת לידה כבר נגמרה...
וגם תוהה עד כמה עם המערכת המתישה הזאת אני באמת מסוגלת לתפקד כמורה טובה מספיק..

מה שאת כותבת. יש תחושה שאת במירוץ שלא מוביל אותך 

נסי לחשוב על כל הדברים שטובים שיש לך בדרך

נסי להקל על עצמך קצת בעבודות הבית

וכפי שכתבו אולי לשנות כיוון תעסוקתי

לגבי הכל..

הריצה המטורפת,העבודה שדורשת..(פעמיים בשבוע עבודה עד 6 וחצי)

הפרפקציוניזם שלי לגבי הבית..

וכנ"ל לגבי המצב הכלכלי.. היום קיבלתי משכורת ואין לי מושג איך נגמור את החודש..

רק עם סיעתא דשמיא.

חיבוק גדול..

מחכים למשיח..

אני לא לקחתי גלולות אף פעם, אז קחי את העצה שלי בערבון מוגבל, אבל לדעתי:
אפשר כל יום להקדים ב 10-15 דקות, ואז אחרי כמה ימים יצטברו 3 שעות

פשוט הקדמתי.. זה לא שינה כלום

מתי מתחילים מעקב הריון עודף?

ממש חשוב לי לדעת לגבי מחלקות א,ב

 

תודה

אם תתעקשי ישאירו אותו איתך,ואז תלכו יחד למחלקה. והאבא יהיה נוכח בטיפולים.

שאת היולדת לוקחים ישר לחדר שלה מחלקה?

אם הכל תקין כמובן

אם הכל תקין כמובן-

מאפשרים ליולדת עם כסא גלגלים ללכת עם התינוק לתינוקיה ומשם ביחד איתו לחדר? 

 

עושים את זה בקלות או שצריך להלחם איתם על זה?

כמה זמן הייתי עם התינוק- נראה לי בערך חצי שעה אולי קצת יותר אבל די הזדרזו להביא אותו לבדיקה כי הוא נולד בשבוע 36
לקחו אותו קודם (בעלי הלך איתו) אני עברתי לחדר רק בערך שעה אחריו...
ושוב- לא היה לי ככ אפשרות לבקש בגלל הנסיבות (הוא היה צריך להיבדק כמה שיותר מהר ואני הייתי צריכה יותר השגחה לראות שאין דימום מוגבר כי בלידה הקודמת היה...)

אצלי הייתי איתה זמן קצר ממש.. היא הייתה בחדר לידה מאמינה שאיזה חצי שעה הרופא התלבט לאיפה לשלוח אותה אם לתינוקיה או לפגיה בסופו של דבר הוחלט שהיא תהיה בתינוקיה נתנו לי להחזיק אותה בערך חצי דקה וזהו הוציאו אותה.. בעלי הלך איתה וראה מה קורה איתה.. אני הייתי תקועה בחדר לידה עוד זמן מה עד שהעבירו אותי למחלקה.

אגב לאחר זמן קצר היא הועברה לפגיה ומעולם לא עידכנו אותי על המעבר הזה.. קצת עצבן אותי שלא אומרים מה קורה עם התינוקת...
ב"ה לאחר כמה ימים השתחררנו הביתה בריאים ושלמים.

ומה זאת אומרת לא עדכנו אותך? הלכת לתינוקיה וגילית שהיא לא שם?

לא יכולתי ללכת לתינוקיה.. הייתי תקועה במיטה...
ייתכן שבעלי עודכן או שהה שם.. אבל עצבן אותי שזה הגיע לידיעתי דרך האחיות שדיברו ביניהן שפה נמצאת זאתי התינוקת שלה הועברה בלילה לפגיה... ככה זה היה נשמע מעבר לדלת החדר. סתם לא נעים..

נתנו לבעלי להחזיק אותה בכיסא לידי ולשוחח איתה (כן כן, זה מה שהוא עשה) מיד אחרי הלידה כשעוד התעסקו איתי או לא זוכרת מה, ואחר כך היתה עלי ועודדו אותי ממש לנסות להניק.

אני הייתי די גמורה וזה לא הלך, מתישהו לקחו אותה לתינוקיה, בעלי הלך איתה ועם התיק, אני כבר ממש לא סגורה מה היה שם, או שבעצם הוא הלך איתי עם המיטה למחלקה..

 

לא ביקשתי שיעבירו אותנו יחד, זה לא היה רלוונטי במצבי.

 

מה שכן, בבוקר הייתי לבד - בעלי חזר לישון. הייתי אחרי אפידורל חזק ולא יכולתי לקום בכלל ונורא רציתי לראות אותה. כל פעם קראתי לאיזה אחות והן היו עסוקות מדי ורק אחרי כמה שעות של ייאוש ממש, כשאני כבולה למיטה, הגיעה מישהי שאני מכירה ומתנדבת שם והביאה לי אותה. זה היה מאד מתסכל.

אבל באמת רוב הנשים כנראה מצליחות לקום יותר מהר, האפידורל השפיע עלי נורא חזק ולקח יום עד שההרדמה עברה לגמרי.

עברה.
נמאס לי לחכות להם אז פשוט קמתי והלכתי.. עם רגל חצי רדומה.. האחות נלחמה כששמעה את זה אבל בפועל הצלחתי ללכת. כמובן שלא עשיתי את זה כשלא היה מישהו באזור שיוכל לתמוך בי בעת הצורך.

היינו בחדר לידה בערך שעה. תכלס אני סתם ממציאה כי לא הייתי עם שעון..

לקחו אותו קודם למחלקה א .
אני לא יודעת אם הייתה אופציה לבקש אבל בפועל שלחתי את בעלי איתו שלא יהיה לבד בקבלה...

אבל לדעתי זה משתנה כל הזמן. ואני גם למדתי דבר אחד: לדבר, לפתוח את הפה ולהגיד מה אני רוצה. כשאני אומרת מה שאני רוצה ועומדת על שלי בדרך כלל לא יתווכחו איתי. אבל אם את לא אומרת כלום אז מתנהגים רגיל לפי נהלים של בית חולים.

אני ילדתי חמישה ילדים בשערי צדק הלידה האחרונה לפני כמעט שנתיים. (בטוחה שמאז השתנו דברים...) אבל תמיד אני מבקשת להניק את היילוד מיד אחרי הלידה... אפילו רק לכמה דקות. לא צריך יותר ותכלס גם אני עייפה מהלידה ולא בא לי יותר...והם נותנים ואפילו מעודדים זאת.

ואז ממילא הם לוקחים אותו למחלקה ותמיד בעלי הלך איתו אין מצב שנתתי שהוא לא יהיה שם. אבל ברור שאני לא אלך לשם. הרגע ילדתי... אני בן אדם... צריכה את הזמן להתאושש... כמובן שתמיד חיכיתי שהוא יחזור (בעלי) ותחקרתי אותו שיגיד לי בדיוק מה היה ומה עשו לתינוק ואיפה הוא עכשיו וכו...

לגבי הלידה האחרונה הביאו אותי למחלקה ממש סמוך לשעה שבה מעירים את היולדות בבוקר לקחת את התינוקות להנקה. אני לא חלמתי לקום לקחת אותה. כל מה שרציתי זה לעצום את עיני ולישון (בכל זאת משמונה בערב אני בחדר לידה ולא עצמתי עין). ופתאום בדיוק כשנרדמתי באו להעיר אותי שהתינוקת בוכה ופשוט הביאו לי אותה... אולי לחלק מהאמהות זה יישמע נורא אבל אני הייתי ממש בשוק... מה? לא ראו שרק כרגע הביאו אותי למחלקה וכבר בלי לנוח בכלל מביאים לי אותה... לי ממש היה קשה עם זה וביקשתי שיקחו אותה ויחזירו לי אותה עוד שעה. מבטיחה לכולכן שלא קרה לה שום נזק מזה. אני הייתי חייבת באותו רגע לנוח וסמכתי על האחיות שידאגו לה. אם הייתי מתביישת ולא מבקשת שיקחו אותה חזרה זה סתם היה פוגע בי. אני דוגלת בזה שבבית חולים מותר לאמא לנוח...

כי הייתה איזושהי מצוקה (היה כמה שעות באינקובטור),
אבל גם לא ניסיתי לבקש...

מובייל מתאים עדיין?

 

תודה!

הבן שלי בן שנתיים פלוס והמובייל עדיין מעסיק אותו..

ב.אצלי מובייל זה גג עד גיל חודשיים וחצי
אח''כ כבר רוצים לגעת יותר ופחות להסתכל
חצי שנה זה רעשנים למינהם וחפצים שמשמיעים קול...וכל מה שתרצי
אני הכי מחזיקה מצעצועי בית- מהמטבח ...

היא חושבת שאני מוצץ. ולפעמים זה רק מה שעוזר אני מנסה לשים לה מוצץ והיא בוכה הרבה זמן עד שאני מתייאשת. היא בדרך כלל לא יונקת בשביל לאכול לפני השינה אלא כי זו הדרך שלה להירדם.

אני לא אוהבת שנרדמים בהנקה ככה הוכ לומד לישון רק עם ההנקה ויוצר תלות בהרדמות וגם זה יכול לפגוע בשיניים. כשאת רואה שהוא מתחיל לנמנם תנתקי אותו בעדינות עם הכנסת אצבע לפה לשבירת הוקום כדי שלא תפצעי.. אם הוא מתעוור ובוכה אז תחברי אותו שוב ואז כשהוא מתחיל לנמנם שוב לנתק בעדינות.. שוב ושוב עד שהוכ ילמד שלא נרדמים על אמא. אם יש לו מוצץ תנסי ישר להחליף אחרי הניתוק.. בהצלחה!

אם המובייל עדיין מעניין אותה אני לא רואה למה לא לתת לה לשחק בו.. בדכ זה גיל שהוא אוהבים לתפוס, להרעיש, לנשוך אז דברים קרקשנים למיניהם עם תחושות שונות.. מעודדי זחילה, אורות,קולות,
אצלי לבכור התחילו לצאת שיניים פחות או יותר בגיל הזה והוא ממש אהב לנשוך את המרית כי זה הרגיע לו את החניכיים..
ופשוט להיכנס לחנות תינוקות ולראות על הצעצוע לאיזה גיל הוא מתאים..וגם להוציא כמה סירים/כלי פלסטיק מהארון יכול להיות אחלה תעסוקה

עקרונית זה אמור, אבל יש כלכך הרבה גורמים שמשפיעים.

מה יהיה בפועל- אי אפשר לדעת