פורום הריון ולידה (עמוד 4216)

פעם הקיאה ופעם אכלה ונהנתה

לא יודעת למה  אולי זה מהר מידי נשפך לו לפה?

זה שונה מהנקה

 

סתם זורקת אפשרות, אין לי נסיון בזה...

לא הבאתי לו בתור ארוחה.

אבל כבר פגש מוצרי חלב

לא נראה לי שאם יש רגישות זו התגובה.

האוכל יוצא בקצב מהיר יותר ופחות מאומץ, ולכן באמת קורה שהילד אוכל המון, למרות שהוא בכלל לא התכוון לכמות הזו,

ומקיא...

יכול להיות שאם תשתי יותר מים זה יעזור לגוף להתנקות יותר מהר

 

כמה את שותה ביום?

אם ממש בעוצמה כמו אחרי הלידה רצוי להבדק.
בהחלט סביר שהדימום ממשיך אבל אמור להיות כבר חלש יותר.

א.מנשא,ב.הרבה האכלות בזמן שאפשר,לא בזמן שצריך להשכיב את הגדול.מנשא יכול לעזור לידיים פנויות.כדאי לקלח ולהשכיב קודם את הגדול כדי שיהיה לו סדר יום,שעה קבועה לשינה.הקטן פחות קריטי שבגיל הזה יהיה בסדר קבוע או במספר שעות שינה ויקיצה.וגם יהיה לך יותר שקט לטפל בקטן...

לגבי התרגלות למצב החדש,עם הזמן... אין תשובה אחת...לאט לאט נוצר סדר חדש וחוזרים לשגרה בהדרגה...תנוחי הרבה,אל תעמיסי על עצמך...ממש כדאי מנשא..ולהאכיל את הקטן כשהגדול גם ככה עושה משהו אחר,כגון אוכל,משחק,ישן...פחות צריך ידיים

1. לי היה חשוב שהגדול יותר ימשיך בסדר שלו עד כמה שאפשר ואם ראיתי שכבר מגיעה השעה שלו לאכון/לישון היתי עושה את כל מה שצריך, לתינוק גם ככה אין סדר יום עדיין וזה לא משנה אם הוא מתקלח עכשיו או עוד שעה,

 לי היה יותר נוח לקלח אותו אחרי שהגדולים נרדמו, יש כאלה שאוהבות בבוקר, בצהריים.

לאט לאט כן נכנסו למסלול שבזמן שהיתי מקלחת את הגדולים, הקטן רגוע פחות או יותר ובזמן שאני מרדימה את הגדול אני מניקה את הקטן או נותנת לגדול לעמוד לידי בזמן המקלחת לתינוק, 

את צריכה לראות מה מתאים לך ומה מסתדר לך, תלוי מתי בעלך חוזר

 

2. אני תמיד מרגישה שלוקח חצי שנה בערך אולי קצת פחות עד שנכנסים למסלול, תלוי אם את עובדת, תלוי אם לתינוק יש סדר יום או סדר לילה, התקופה של ההתחלה ממש לא פשוטה, את עוד לגמרי יולדת, קחי את כל הזמן שצריך ותעשי מה שמתאים לכם!!

 

הזמן הזה טס!!!

טיפ

לקנות נדנדה טובה

עם מוסיקה 

אני מכירה של גרקו

ושם זה מרגיע אותם

לא כמו אמא אבל..

ואפשר להניח במקום מרכזי

וככה להיות עם שניהם

פחות כבד ממנשא-

שאישית לא הסתדרתי איתו.

לנו זה עבד יופי אצל הגדול...יכל להיות שם מאחרי ארוחה עד ארוחה הבאה בערך...לסירוגין עם האוניברסיטה..
אז עכשיו אמרתי לא רוצה להשאיל,רוצה שיהיה לנו כבר שלנו וזהו..ומיהרתי ממש לקנות...והוא לא מוכן להיות בה...
אז ממליצה קודם להשאיל לראות שבאמת התינוק אוהב את זה...ורק אחר כך לקנות

גם אני ילדתי לםני חודש וחצי ילד שני ויש לי בכור בגיל הזה.. אז עדיין מלקטת עצות בעצמי ולומדת מהמציאות היומיומית.. דברים שעוזרים לי..

בזמן שהוא במעון, להכין על מיטה את כל מה שצריך לאחרי האמבטיה, ביגוד, חיתול, משחות, מברשת וכו. ככה הוא יוצא מהאמבטיה והכל מוכן. לםעמים הדקות שלםני האמבטיה לחוצות ופתאום לא מוצאים דברים ויש בכי וכו..

לנסות לחשוב מראש צה הוא יאכל לארוחת ערב. דברים שקל להכין. הכנתי לו הרבה לאחרונה דייסת קוואקר, מזין ומשביע ולא דורש ממני הרבה. עוד משהו, להכין קציצות מפתיתים/אורז, לערבב לבפנים ירקות מגורדים, ביצים ותבלינים ולאפות. זה מעולה כי הוא יכול להחזיק ביד ולאכול ואת בנתיים יכולה להניק או כל דבר אחר. זה לא מצריך האכלה בכפית. בכלל, לחפש מאכלים שפחות דורשים האכלה ואז הידיים שלך פנויות (בדייסה זה תלוי אם הוא כבר אוכל לבד.. ).

מסכימה עם אשריך, שסדר היום של הגדול הרבה יותר חשוב אז עדיף להיצמד ללוז שלו והתחנוק עדיין מאוד גמיש..

וגם, לא להיבהל אם אחד מהם בוכה.. זה לא פשוט, אני עדיין שם.. אבל להפנים שיש מצבים שונים שאחד מהם יבכה ולא תוכלי לגשת מיידית..

לנסות להניק הנקה טובה לפני שהילד הגדול חוזר מהמסגרת.. ככה התינוק ישן ויש זמן איכות לשחק עם הגדול ולתת לו תשומת לב..

אם יש מישהי, אחות גיסה או נערה, שיכולה לבוא אפילו רק לשעת האמבטיות לעסור לך, זה ממש יכול להקל.. אפילו עצם זה שהיא תהיה עם אחד מהם בזמן שהוא בוכה זה כבר עוזר, הידיעה שהוא לא בוכה לעצמו.. או עזרה פיסית בהרמת הילדת מהאמבטיה..

זה מה שעולה לי בנתיים, אנסה לחשוב על עוד..

מתי מתאפסים על השינוי? שאלה מעולה..
זה בטח תלוי אופי ותלוי האופי של הילדים.. וגם תלוי אם את מקבלת עזרה בימים האלו..
לי אישית המעבר לילד שני מאוד מאוד לא פשוט.. אני מרגישה שכל יום יש התקדמות קטנה צעד קטן לעבר ההתאפסות.. כל יום את תלמדי עוד קצת את התינוק, את הבכור, את הצרכים המשתנים ולאט לאט זה מגיע לאיזשהי שפיות ואיזון.. לפחות כך אומרים לי..

המון המון הצלחה ונחת וסבלנות עם התהליך!!!
חיבוקים..

גם אני ילדתי לםני חודש וחצי ילד שני ויש לי בכור בגיל הזה.. אז עדיין מלקטת עצות בעצמי ולומדת מהמציאות היומיומית.. דברים שעוזרים לי..

בזמן שהוא במעון, להכין על מיטה את כל מה שצריך לאחרי האמבטיה, ביגוד, חיתול, משחות, מברשת וכו. ככה הוא יוצא מהאמבטיה והכל מוכן. לםעמים הדקות שלםני האמבטיה לחוצות ופתאום לא מוצאים דברים ויש בכי וכו..

לנסות לחשוב מראש צה הוא יאכל לארוחת ערב. דברים שקל להכין. הכנתי לו הרבה לאחרונה דייסת קוואקר, מזין ומשביע ולא דורש ממני הרבה. עוד משהו, להכין קציצות מפתיתים/אורז, לערבב לבפנים ירקות מגורדים, ביצים ותבלינים ולאפות. זה מעולה כי הוא יכול להחזיק ביד ולאכול ואת בנתיים יכולה להניק או כל דבר אחר. זה לא מצריך האכלה בכפית. בכלל, לחפש מאכלים שפחות דורשים האכלה ואז הידיים שלך פנויות (בדייסה זה תלוי אם הוא כבר אוכל לבד.. ).

מסכימה עם אשריך, שסדר היום של הגדול הרבה יותר חשוב אז עדיף להיצמד ללוז שלו והתחנוק עדיין מאוד גמיש..

וגם, לא להיבהל אם אחד מהם בוכה.. זה לא פשוט, אני עדיין שם.. אבל להפנים שיש מצבים שונים שאחד מהם יבכה ולא תוכלי לגשת מיידית..

לנסות להניק הנקה טובה לפני שהילד הגדול חוזר מהמסגרת.. ככה התינוק ישן ויש זמן איכות לשחק עם הגדול ולתת לו תשומת לב..

אם יש מישהי, אחות גיסה או נערה, שיכולה לבוא אפילו רק לשעת האמבטיות לעסור לך, זה ממש יכול להקל.. אפילו עצם זה שהיא תהיה עם אחד מהם בזמן שהוא בוכה זה כבר עוזר, הידיעה שהוא לא בוכה לעצמו.. או עזרה פיסית בהרמת הילדת מהאמבטיה..

זה מה שעולה לי בנתיים, אנסה לחשוב על עוד..

מתי מתאפסים על השינוי? שאלה מעולה..
זה בטח תלוי אופי ותלוי האופי של הילדים.. וגם תלוי אם את מקבלת עזרה בימים האלו..
לי אישית המעבר לילד שני מאוד מאוד לא פשוט.. אני מרגישה שכל יום יש התקדמות קטנה צעד קטן לעבר ההתאפסות.. כל יום את תלמדי עוד קצת את התינוק, את הבכור, את הצרכים המשתנים ולאט לאט זה מגיע לאיזשהי שפיות ואיזון.. לפחות כך אומרים לי..

המון המון הצלחה ונחת וסבלנות עם התהליך!!!
חיבוקים..

המעבר לילד שני לא פשוט  יותר מכל מעבר לילד שלישי או רביעי ב"ה.

לוקח זמן עד שמתרגלים. לפחות עד שהקטן מתחיל לעצב לעצמו סדר יום משלו...

 

אבל גם בלידות חוזרות, כשיש תינוק פיצי בבית- הזמן של האמבטיות וההשכבות הוא לא פשוט.

זה חוק מרפי שבאותו רגע- בתינוקי הקטן חייב שירימו אותו.

אז כמו שאמרו קודם-

אני, בחודשים הראשונים שאחרי הלידה ממש משתדלת שיהיה איתי עוד מבוגר בזמן המקלחות וכו'.

אפילו רק בשביל שירימו את הקטן!
כי קשה לי לקלח את הגדולים ולשמוע ברקע את קטנצ'יק בוכה.

ואם מרימים אותו- הוא נרגע.

אז או בעלי/ אחותי/ בחורה צעירה/ שכנה- שרק תרים אותו ואני מתקתקת ת'שאר.

 

כדאי לשמור על סדר יום קבוע כמו שאמרו לך לגדול/ים!

אם את מניקה- לארגן לידך משחקים מענינים/ אוכל זמין לגדול כדי שיוכל להתעסק בו זמנית בזמן שאת מניקה....

 

והכי חשוב זה שתזכרי שזאת תקופה קצרה, לא קלה אבל עוברת!

בד"כ החודשיים, שלוש הראשונים זה ככה ואח"כ מתחילים להתאפס...

 

בהצלחה רבה!

אף אחת לא יודעת בקשר לדיאפרגמה?

אני לא מבינה בדיאפגרמה וכד' ודי נשמע לי מלחיץ להכניס אמצעי מניעה כגון אלו לגוף. גם לא התקן וכ'.

 

אני העדפתי לקחת סרזט כשהייתי צריכה למנוע אחרי קיסרי וכד' ולא משו אחר.

למרות שזה הורמנולי ויש לזה תופעות לוואי אבל העדפתי את זה לגבי התקנים וכד'...

הכנסת דיאפרגמה יותר דומה לבדיקות טהרה מאשר לקיום יחסים. האם כשאת מכניסה אצבעות לנרתיק כואב לך?

לא מורגשת כשהיא בפנים.

 

יתכן שזה יכול אפילו להועיל לך להתרגל, יתכן שתסבלי פחות בעקבות כך.

 

גם לי לפני הלידה הראשונה היו כאבים ביחסים

למרות זאת הכנסת הדיאפרגמה הייתה בסדר (אולי זה היה מקום אחר שכאב, אין לי מושג), אבל תלוי כמה כואב לך...

לאחר הלידה לרוב המקום מתרחב ואז אולי לכן כאב לי פחות (וגם עכשיו, אחרי לידה שניה עדיין כואב לי).

לקח לי קצת זמן להתרגל לדיאפרגמה (בתור אחת שהייתה מרגישה כל טמפון...), ובמיוחד עכשיו לאחר הלידה השנייה שגדלתי ב2 מספרים והיא ממש גדולה וחשבתי להחליף.. אבל לאחר שעבר זמן גם אליה התרגלתי ולרוב אני אפילו לא מרגישה אותה (בהתחלה הרגשתי אותה בהליכה וכו). השימוש בדיאפרגמה מאוד פשוט ואני אוהבת את זה. מפחדת להכניס הורמונים לגוף...

בקשר לקטנים-

יש לי בן שנתיים ובן 4.5 חודשים

כל פעם אני מסגלת לי פעולה חדשה שעוזרת לי

למשל לקלח את הקטן בגיגית על השיש במטבח בזמן שהגדול אוכל, ככה הקטן לא צריך לחכות עד שהגדול יסיים (לוקח לו הרבה זמן) ולכולם יש תעסוקה והם מרוצים. אחכ כשהגדול מתקלח אני מניקה את הקטן במקלחת ומשכיבה אותו לישון בחדר, ואז מוציאה את הגדול מהאמבטיה ומשכיבה אותו.

ואת האמת- עוד לא התרגלתי, אבל מרגישה שזה הרבה הרבה יותר טוב. מאוד קשה להיות עם שניים לבד בהשכבה.

מצד אחד, ככל שעובר הזמן זה נעשה יותר קשה, במיוחד לבעלי.

אבל מצד שני מתרגלים גם לזה. השגרה שלנו זה מותרים- אסורים- מותרים- אסורים.

זה מה שאנחנו מכירים מאז החתונה, אף פעם לא היינו במציאות אחרת, אז אנחנו לא יודעים מה אנחנו מפסידים.

 

ברוך ה'

 

אבל משתדלים לחזק אחד את השני, לקוות ולקוות ולקוות..

ועוד לקוות. 

 

הרבה כח!!

זה ממש קשה..במיוחד שעוברים טיפולים תוך כדי והכי צריכים את התמיכה....

לפעמיםם כשהיה קשה מאוד פשוט לקחתי גלולות לתקופות משתנות ..זוגיות זה הדבר הכי חשוב...לפני הכל!

גם אנחנו מחכים ולפעמים פשוט לקחתי גלולות בשביל להאריך את הזמן שמותרים..
השחרור הזה של לא להיות במתח האם יש הריון, והעניין שמותרים הרבה יותר זמן נתן לנו מלא כוחות להמשך הדרך..

למלא ולהנכיח את הזוגיות גם כשאסורים.
אסורים זה לא משוואה של פירוד.
זה משוואה של חיבור נפשי.
האיסור הוא פיזי. בלבד.
אפשר ממש להיות מחוברים ולהעצים את החיסור הנפשי.
בדרך שלכם כמובן.
אם זה בלימוד משותף, שיחות נפש, טיול ערב, מסעדה או גלידה. לנו היה ועדיין מאוד משמעותי למשל קביעת ערב זוגי קבוע, מעין דייט, שמקיימים בין אם מותרים ובין אם אסורים! ערב שנמצאים זה עם זה ומשקיעים זה בזה ובביחד.
בהצלחה רבה ובשורות טובות!

פתחתי שירשור בדיוק כזה לפני כמה חודשים.....

 

על הקושי בהמתנה, באיסור והרצון למנוע כדי להאריך את הזמן ביחד ולמנוע אכזבות....

 

הלוואי שה' ימלא את ביתכם בקרוב 

ויפה לך שמעולם לא היתה לך בחילה בחייך....

בחילה זה תחושה שמורגשת בקיבה בבטן העליונה וכאילו משהו שרוצה לעלות למעלה...
אני לא טובה בלהסביר...
אבל מה שתארת נשמע כמו כאב בטן.
אולי אכלת משהו לא טוב

אני חושבת שהיה לי גם וגם.. מה שניסיתי להגיד הוא שהכאב פחת בגלל שהלכתי לשירותים.
כרגע לפי מה שתיארת אז כן. יש בחילה.
מה עושייים???

לשתות הרבה ולנוח.
אין הרבה מה לעשות, לא לאכול חריף ושומני, לא לאכול ארוחה כבדה בבוקר.

דברים יבשים בעיקר.

יכול לעזור גם מסטיק, בננה, סוכריות חמוצות.

ולנוח. זה מעביר בחילות הכי טוב.

 

אני משבוע ארבע עד שמונה מרגישה בחילות. לפני זה כלום...

אם הוא לא רגיש לאבקה והמרכך הרגילים אין סיבה להפריד.

 

השאלה עד מתי

בתינוקות הראשונים הפרדתי עד שנמאס לי, ובתינוקות הבאים מלכתחילה לא הפרדתי, ולא קרה כלום. רק לא אומרת כלום על זה לאמא שלי, והכל בסדר

אלא אם כן את רוצה לכבס לו באבקה מיוחדת לתינוקות ולכל המשפחה באבקה אחרת, אני בדקתי פעם על אחד התינוקות שלי והיתה לו פריחה בתגובה לאבקה רגילה. אני מכבסת לכל המשפחה באבקה לתינוקות עד גיל שנה, לא תינוקלין ,היא יקרה, יש אבקה לתינוקות של סנו שעולה אותו מחיר כמו הרגילה שלהם ואז אני לא צריכה בכלל להפריד ,מגיל 0

למה להפריד? באיזה קטע..? בחיים לא שמעתי עת זה

מכבסת לו במרכך ואבקה של תינוקות

האבקה של התינוקות - בקושי יעילה
אם יש רגישות לתינוק אז יש בכלל אבקה אחרת שמיוחדת לזה.
לא מכבסת עם מרכך ויוצא רייח נהדר כך שלא יודעת לגבי המרכך.
מעלות - האבקה הרגילה פועלת הכי טוב ב30-40 מעלות (יותר בכיוון ה40) אז אני מפעילה על 40.

הפרדתי פעם אחת בלבד ומאז לא מפרידה חוץ מלהפריד לפי צבעים (כהה/צבעוני/לבן)

זה בכלל לא מפריע כי הבגדים שלהן מצטברים בקצב מסחרר, אז ממלאות מכונה משלהן...
(בנות 4 חודשים)

שלא ייתקל בחומרים כמו חול, אבק, גואש, אוכל

ועוד כאלה שיש בבגדי הילדים הגדולים יותר.

וכמובן יש אבקה מיוחדת ומרכך מיוחד לתינוקות.

שמעתי מכלי ראשון על תינוקות שהגיבו בפריחה כשלא הפרידו להם.

אבל עד מתי?

כי יש שלב שהם בין כה זוחלים אז הם ממילא נפגשים עם כל הלכלוכים

שניסינו למנוע מהם...

זאת לא אחת מתופעות הלוואי הנפוצות אלא משהו שעלול לקרות.
יש גלולות שיותר משפיעות, כגון דיאנה -לי ולחברה טובה עשתה דיכאון, לאחותי לא עשתה.
ויש גלולות שטובות לרוב הנשים.
הייתי כמה שנים על אורתוציקלן ועשה לי רק טוב.
מצבי הרוח המשתנים שיש לי בלי גלולות גם הם לא משהו.. היה לי יותר טוב עם גלולות.

בקיצור, לא להפחיד סתם.

אז לא ממש צריך מחקר בשביל זה לא?

הנפוצות כמו גם הנדירות. נראה לי שזה מיועד בעיקר בשביל לבטח את חברות התרופות מפני תביעות

עלון למשתמש הוא לא הוכחה לכך שתופעה מסוימת היא נפוצה

או "מכניסות חלק מהנשים לדכאון"  או "עלולות להכניס נשים לדכאון".

גלולות לא מכניסות לדכאון. לא כל מי שנוטלת גלולות נכנסת לדכאון.

ואם נהיה יותר מדויקים- המחקר בדק כמה אחוזים מהנשים קיבלו טיפול נגד דיכאון. 

 

החוקרים הזהירו כי מחקר זה הוא בעל מספר מגבלות: האחד – תרופות נוגדות דיכאון לעתים נרשמות למצבים אחרים מדיכאון, ולאו דווקא לדיכאון עצמו. בנוסף, דיכאון רשום כבר כאחת מתופעות הלוואי של הגלולות, כך שייתכן שנשים בסיכון לדיכאון כלל לא מקבלות את הגלולות, כך ששכיחות התופעה עשויה להיות גבוהה יותר מזו שהוצגה במחקר.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4862214,00.html

 

חוץ מזה- נראה אמין: התפרסם בכתב עת מבוקר עמיתים, נעשה על קבוצת מחקר גדולה מאד. בהחלט צריך לקחת את זה בחשבון כשבוחרים את האמצעי למניעת הריון. 

אבל בהחלט הגלולות דכאו אותי ואת החיים שלי בצורה נוראה.

ואת יכולה לחפש רופאה במרחק קצת יותר גדול. סה"כ תצטרכי לנסוע נגיד פעם בחודש הכי הרבה לא?

שתצטרכי לקבוע תור לשקיפות ואז יהיה מאוחר.. הייתי מבקשת לפחות הפניה

קיבלתי...

תודה!

בכללית,
המקסימום היה רופאה שעשתה פרצוף על זה שהייתי אצל רופאה אחרת,
אז עניתי לה יפה שלא הסתדר לי. וזהו.

אני ממש בלחץ... אבל לא יכולה לחשוב על עוד הריון כרגע. )שניים באותה שנה היה לי)
אשמח להרגעות ממי שמבינה בזה
תודה!

ההתקנה עצמה מאד לא נעימה אבל באמת עניין של כמה דקות.

 

לי זה עשה קצת דימום קל, עשיתי את ההתקנה לפני שטבלתי טבילה ראשונה מהלידה.

 

אני עדיין מניקה  אז טרם קיבלתי מחזור ואין לי מושג מה תהיה עליו ההשפעה.

 

בכל מקרה- חשוב ללכת מדי חצי שנה לרופא, הוא עושה אולטרסאונד על הבטן לראות שההתקן במקום ולא זז, אם הוא זז זה בעיה והוא לא מונע!

ההתקנה כמעט ולא מורגשת
טיפה לא נעים אבל לוקח בדיוק חצי דקה

דימומים- היו לי במשך 3 השבועות הראשונים כתמים חלשים
אחכ כשהגיעו המחזורים, הם היו ארוכים ביומיים מהרגיל אצלי, וביומיים שלפני המחזור באו הכתמים ( אבל זה בכל מקרה כבר יצא בימים של פרישה וכו)
בשבעה נקיים לפעמים היו שאלות אבל לא זכור לי אפילו פעם אחת שהייתי צריכה להתחיל לספור מחדש.

מתי להתקין- תדברי עם הרב שלכם, אם לפי פסיקתו הכנסת התקן אינה מטמאת, אז עדיף לך לטבול ומיד אחכ להתקין. ואז בהנחה שרק יהיו לך כתמים זה יהיה יותר פשוט.
אל תלחצי, זה באמת דבר פשוט מאוד
לדעתי לקחת גלולות ולזכור תמיד לקחת בזמן זה הרבה יותר מלחיץ...
בהצלחה רבה!!

אני אישית מתבאסת שגיליתי את נפלאות ההתקן רק לאחר 8 שנות נישואים ו4 ילדים. אין כמוהו!

ההכנסה שלו מעט לא נעימה, אבל כבר עברת 2 לידות, אז מה זה בשבילך דקה וחצי של אי נוחות.

זה באמת בקטנה...

לי זה גורם בעת המחזור לדימום קצת יותר חזק, כלומר שאני צריכה בימים הראשונים להחליף פדים יותר בתכיפות כי הם מתמלאים מהר יותר. אבל הימים הנקיים שלי הם נקיים

והם תקופה ארוכה יותר בחודש מאשר התקופה בה הייתי טהורה עם כדורים.

בלי הבלאגן של ההורמונים ובלי לזכור כל יום באותה השעה לקחת כדור.

שיא המומלץ.

ההתקן שלי הוא מנחושת והוא לחמש שנים, וכמובן אפשר לשלוף אותו מתי שרוצים לפני כן.

אבל יש כל מיני סוגים של התקנים, הרופאה תסביר לך.

 

שלום לך!

בדר"כ מוסיף יומיים/שלושה של דימומים למחזור החודשי.

לגבי ההתקנה עצמה- מידת הכאב ואי הנוחות מאוד משתנה מרופא לרופא. אם זה חשוב לך מאוד שלא יכאב, תבררי לפני על הרופא. יש הרבה עדינים ורגישים שידעו להכניס את ההתקן במינימום כאב. נקודה חשובה- שימי לב שהרופא עושה לך אולטרסאונד אחרי ההתקנה, לראות שהכל כשורה. (לצערי אצלי לא הוכנס טוב ההתקן והרופא לא בדק באולטרסאונד אז גיליתי את זה רק לאחר כאבים..)

כמו כן ההתקנה עצמה עדיף שתהיה בימי המחזור, שאז הרחם מעט גדולה יותר ולכן יותר קל להכניס את ההתקן. זה גם מסתדר יופי כי לי לפחות הרב אמר שעצם ההתקנה אוסרת.

כל אחת עונה לך משהו אחר,

כי לכל אחת רמת כאב שונה - ורופא עדין יותר או פחות.

בכל אופן מדובר באי נוחות אבל מאד מאד קצרה, ענין של דקה או פחות מזה אפילו.

וכמה כואב - זה תלוי.. מבינה את הפחד שלך ממש! 

איך בודקים? איך עלי לחשב?

תכנסי למחשבונים שיש באינטרנט ותזיני את התאריך הזנ

תכנסי לקישור ותכניסי את התאריך-

http://www.yoledet.co.il/calculator.asp

 

זה עובד על ממוצע כזה בין כל הנשים. אם יש לך מחזור מאד ארוך במיוחד או משהו כזה אז באולטרסאונד הראשון יכול להיות שהרופא יעריך מחדש את גיל ההריון וייתן לך תאריך "וסת אחרונה" מתוקן.

כן. גם בעלי קצת אוהב להתעלל בה בקטע הטוב כמובן.
מקפיץ אותה לוקח לה את המוצץ וכאילו שם בפה שלו וכל מיני שטויות.
שטויות היא לא מתה מזה והוא מרגיש אבא טוב...

גם שלי בגיל הזה

בעלי מציק בקטנה..

משתולל איתה מדבר איתה

כשזה עובר את הגבול אני אומרת

 

 

מה עושים מסבירים לו.

אם זה לא עוזר

אז מחכים שזה יעבור..

אם זה ממש גרוע כמו מסכן חיים 

אז צריך לעשות משהו אחר

הוא אוהב אותה? משתתף בטיפול? שמח בה? נוהג בה בעדינות?

אם כן, הוא פשוט משתעשע איתה בקטע טוב.

תצטרכי להמשיך להעיר . אם זה עוזר...

וקצת לשמור עליה אם זה מוגזם .

למדתי הדרכת הורים ולמדנו שזה טוב לילד שיש גם את השובבות של אבא ,הוא לומד שהחיים מגוונים, אם זה מגיע למשהו מסוכן , תסבירי לו ושוב תסבירי לו , אם זה סתם שובבות לא נורא , תני לו בסוף תגלי שהיא נהנת מזה, ודבר נוסף- כשהיו לו ילדים גדולים יותר להשתולל איתם הוא פחות ינסה עם התינוקות. כשהבכורה שלי היתה תינוקת בעלי עשה איתה שטויות , עכשיו יש לו עם מי להשתולל והתינוקות נשארים שלי

ומקווה שיקשיב,אני מבינה אותך

אם זה בגדר הנורמה או מוגזם

 

בעלי מעולם לא התנהג ככה. 

ושובבות של אבא הוא כן נותן לילדים אבל לא בקטעים של להציק להם, בקטע של לשחק איתם, להשתולל איתם, אבל אף פעם לא לעשות משהו שלא נעים להם.

 

לי זה צורם ואני לא יודעת להגיד לך אם זה חריג או לא, 

אולי תפרטי עוד דוגמאות 

 

איך המכלול? הוא דואג לה? אכפת לו? עוזר בטיפול? כשהיא בוכה הוא דואג אולי היא רעבה, אולי צריכה משהו- או מתעלם ממנה? 

 

אולי לא להעיר אותה, אבל כן לצבוט וכד' שזה מרגיז.

זה סתם לדעתי חוסר ידע\חינוך\מודעות

כאילו לא לימדו אותו איך להתנהג עם אנשים אחרים ובמיוחד עם ילדים\תינוקות

נראה לי שהפיתרון הוא לדבר, להסביר, לקרוא על ילדים ועם הזמן זה ישתפר

יכול להיות שאת לפני מחזור והטעם של החלב השתנה
ככה הם הפסיקו אצלי

אולי הריון?

בס"ד

 

איך הגבת שהיא נשכה?

הסחת דעת?

לא יודעת איך הגבתי בפעם הראשונה לנשיכה, עכשיו אני אומרת בעדינות שזה לא נעים...

ויכול להיות שכואב לה האוזניים. ולכן היא לא יונקת.

פתאום הפסיקה, נס שלא נושכת. אבל היא לא היתה כ"כ מחוברת להנקה כמו שאת מתארת. הייתי מניקה אותה רק בבוקר ובלילה לפני השינה כשאני רציתי, היא לא ביקשה. פתאום לא בא לה. ... ככה כל הילדים שלי גמלו את עצמם.
חבל שלא חיכתה לפחות עוד שבוע, ככה הייתי פטורה מ צום גדליה. ..

את זה ואז עשיתי בדיקת הריון והסתבר שאכן זה זה.. שיהיה בהצלחה!

אולי בטעות הם חשבו שאת לא רוצה לספר

לא רק על המין על הכל?

 

אולי תנסי את לשתף סתם ותראי מה קורה..

לאמא שלי אחרי שסיפרתי לה,את לא שואלת מתי אני צריכה ללדת? באמת התבאסתי,,אין לי עצה רק לומר שתחזיק בשמחה שלך ושל בעלך בהריון בלי תלות בסובבים...יכול להיות שעם הזמן יתעניינו יותר...אולי יש עוד גיסות בהריון וזה כאילו פחות מלהיב...או סתם עסוקים בחגים וזה...מבינה אותך...

והאם באמת עוזר לקליטה להריון?
תודהה

כתוב על האריזה, נראה לי 2 ביום, מהיום השני/שלישי של המחזור
נקלטתי באותו חודש שהתחלתי לקחת.

אני מבינה שזה הריון מאוד יקר ויחד איתו מגיעה גם הבהלה והלחץ שהכל יהיה כשורה בעז"ה!
דבר ראשון, שיתוף! לשתף את בעלך בנחת, על הלחץ, הדאגה והקושי. . הריון אמנם את סוחבת אסל התינוק שיצא משם בעז"ה הוא של שניכם..
דבר שני, יכוללהיות שבעלך מרגיש שאת לחוצה יוצר מדי שלא לצורך וזה משפיע על שניכם לא טוב.. הייתי ממליצה, אם את לא רגועה, ללכת עם האינטואיציה שלך ולקבל חוות דעת שניה על הדימום..
מאחלת לך הריון תקין, עגול ושיסתיים בידיים מלאות מתוך בריאות, נחת.ושמחה!

אם אין לך תחושה טובה איתו מומלץ שתחליפי לרופא שתרגישי אצלו רוגע ובטחון. זה חשוב מאוד.
ואז תבקשי מהרופא שיתן כלים וכללים מתי יש לפנות לבדיקה ומתי לא!
מה זה דימום חריג? וכו. שיסביר לך הכל ותוכלי להיות יותר רגועה. וכדאי שגם בעלך ישמע את הכללים שיתן הרופא ואז תוכלו יחד להתמודד.
בהצלחה רבה ובשורות טובות!!
תחל שנה וברכותיה!

הלכתי לעשות אולטרסאונד פעם בחודש..קל וחומר שהגיע שאת תדאגי..
תחפשי באינטרנט המלצות על רופא טוב שאת סומכת עליו ותבקשי עוד חוות דעת.
וזה הגיוני שהלחץ וההורמונים יגרמו לוויכוחים עם בעלך. .זה יעבור;))

ב"ה מרגישה יותר טוב, ובעלי חזר לדאוג קצת יחד איתי..
אנחנו מחפשים רופא פרטי טוב בירושלים,
מומחה בתחום הזה של הדימומים, שיש לו זמינות תורים יחסית.
מישהי מכירה?
יש לי במכבי רשימה גדולה של רופאים שאני זכאית לייעוץ מהם, ואני לא מכירה אף אחד מהם.

ואולי לא. תחכי עוד שבוע בערך ותבדקי שוב..
זה יכול להיות גם תסמונת קדם וסתית

יש תינוקים שלא מוכנים לקבל בקבוק מאמא

 

אבל אם מישהו אחר - אבא/סבתא/דודה ינסו לתת לו בקבוק כשאמא לא בשטח זה כן מצליח.

 

לשים לב שגודל החור מתאים לגיל וטמפ' החלב נעימה לו.

בפעם הראשונה הייתי בטוחה שזה קל (-: השארתי את בעלי עם בקבוק ונסעתי. 

חזרתי אחרי 8 שעות (!!!!) וגיליתי שלא הסכים לאכול בכלל. 

 

גם כשאני לא נמצאת הוא לא אוכל מהבקבוק. 

זה ילד ראשון?

לפעמים זה עניין של גישה, של נסיון. אבא טרי שלא רגיל, סבתא שמזמן לא החזיקה תינוק, האחיזה שלהם יכולה להיות קצת מסורבלת, קצת נוקשה, והתינוק מרגיש את זה ולא נח לו והוא לא משתף פעולה

 

אם יש לך חברה או שכנה בעניין, מנוסה עם ילדים, סבלנית, תני לה לנסות, אולי היא כן תצליח

 

 

זה היה ארוך ומייגע אבל לפחות זה הצליח.
ויום אחד קנינו לו בקבוק של life של יותר גדולים והוא הסכים לשתות מזה.

אחרי החגים אמור להתחיל ללכת למטפלת. אבל איך אשלח אותו ככה? כשהוא לא אוכל?

הייתי שם לפני כמה שבועות

בעיקרון אצל מטפלת הם יסכימו כמעט בטוח
לא מריח אותך, לא רואה אותך...

עוד שיטות שניסינו- לחמם את החלב מאוד
להאכיל בטרמפולינה


בהצלחה!

קשה קשה ..

ניסית פטמה של מאמ? היא שטוחה יותר ולפעמים הם מסכימים.

הבת שלי לא אכלה כלום שעות גם חלב שאוב... ניסיתי הכל

בסוף ניסיתי  את הפטמה הכי הכי פשוטה ועבד!

בהצלחה! לא להתייאש

מעבר לבקבוק של טומי טיפי וחימום של החלב לחום גבוה (כמעט רותח).. משום מה כך היא הסכימה יותר לשתות... צריך בהתחלה שמישהו אחר יתן את הבקבוק עד שיתרגל. אלו עלולים להיות ימים קשים אבל זה מסתדר לאט לאט. בימים הראשונים כדאי שתצאי מהבית בזמן שנותנים את הבקבוק ותהי בסביבה למקרה שלא ילך, אבל רק אם ממש לא הולך ואחרי כמה זמן תחזרי להאכיל... להתאמץ ולהתמיד. בעז"ה יהיה בסדר...