מישהי הזמינה בשבוע / שבועיים האחרונים והחבילה הגיעה?
שמעתי שיש בעיות לאחרונה, שמעתן על משהו כזה?
מתלבטת אם להזמין.
מישהי הזמינה בשבוע / שבועיים האחרונים והחבילה הגיעה?
שמעתי שיש בעיות לאחרונה, שמעתן על משהו כזה?
מתלבטת אם להזמין.
הגיע תוך 9 ימים. אני גרה בישוב די מרוחק
כנראה שאין לזה בסיס..
מסויימת בבטן כשהראש היה באותו מצב הרבה זמן . כמו שני שעונים על משהו וזה אמור להסתדר בכל אופן רופא יודע לתת תשובה
אבל את יכולה להתייעץ עם רופא ילדים שיבוא בדוק אותה.
מזל טוב!
פיזיותרפיה זה בחינם מהקופה
אוסתיאופט זה סיפור של 500-1000 ש"ח
אם הילדה רגועה ויונקת יפה, לא הייתי דואגת. אם לא, כדאי לקחת אותה לטיפול.
ייעוץ באינטרנט יש לו את המעלות שלו ואת החסרונות שלו, אף אחת פה לא רופאה (נראה לי בכלופון
אולי אני טועה) ובטח שאף אחת לא ראתה את התינוקת שלך.
זה בהחלט מרגיע שקרה להרבה והסתדר אבל בכל זאת לדעתי גם לשאול רופא ולא להסתפק בזה
מה שאמרו לך טורטיקוליס זה ששרירי הצוואר בצד אחד מקוצרים והראש נוטה לצד אחד.
זה ממש לא שהראש עצמו לא סימטרי. זה היה גם לבת שלי ומצריך פיזיותרפיה, במקרים קלים גם עובר לבד.
את זה אפשר לבדוק אם היא שוכבת ישר על הגב ורואים שהראש לא ממשיך בקו ישר אלא נוטה. היא גם תעדיף לסובב לצד הזה וכו'.
יש עוד משהו שהיה למישהי שאני מכירה, אבל זה כנראה לא המצב שלך:
אצלה גם הפנים לא נראו סימטריות. כבר מהלידה אבל רק האמא שמה לב בהתחלה וכולם אמרו לה שהיא מדמיינת.. בסוף זה באמת היה משמעותי, מרפס סגור בצד אחד או משהו כזה והצריך ניתוח. כנראה שאצלך ב"ה זה לא זה כי זה לא נראה בפנים, רק בראש. לא בשביל להפחיד, רק בשביל לתת לך אינפורמציה, שתדעי מה זה לא..
וסתם ראש מעוך, בת דודתי משכיבה את הילדים רק על הגב ולכולם ראש מעוך נורא. עובר לאט לאט בגיל יותר גדול כי היא ממש לא משכיבה על הבטן בכלל למרות שאמרנו לה לשנות קצת..
שלו גרמו לי ממש לשנוא אותו הוא כמובן לא יודע איך אני מרגישה ומשנה התנהגות אבל הנזק נעשה ואני חיה למען הילדים וממשיכה כאילו כרגיל
מסכת יומהגם לסבול, וגם להאשים אותו בזה- ככה את פשוט מבטיחה לעצמך שאין מה לעשות!
כשרואים את האחר כאחראי למשהו, ולפעמים הוא פשוט לא לוקח את האחריות, או לא יודע מה לעשות אתה
-אפאחד אחר לא לוקח אחריות ואז שומדבר פשוט לא יקרה, זה אפילו בדרך כלל מחמיר.
תראי -דברים שאחרים גורמים להם הם אלו שצריכים לתקן אותם, נכון.
רק ש-א. לא תמיד הם יודעים מה קרה,
ב. לא תמיד הם יודעים מה לעשות.
ובכל זאת, תמיד יש דרך- לעזור להם לתקן,
או לשתף אותו/ להשתתף אתו, או, הכי טוב- לעודד אותו, לכוון אותו...
ואם קשה מדי לעזור לו לתקן, -לחפש מה החלק שלך ולהסתכל רק על זה,
ככה את יכולה להבטיח שיהיה שינוי ושדברים יתקדמו!
בעיקר בשביל עצמך. ![]()
את יכולה עדיין ללכת לייעוץ או לנסות לעורר את האהבה שהיתה בטח בהתחלה
מה הכוונה "לא אוהבת"? את מכבדת אותו? מעריכה אותו? את "פשוט" לא מרגישה פרפרים בלב כשאת רואה אותו?
אולי הוא "מגעיל" אותך?
איך היה כשהתחתנתם? למה בעצם התחתנתם?
ואת הילדים שלך - את אוהבת? את הורייך ואחייך (אם יש)?
לא יודעת אם אוכל לעזור, אבל נראה לי שאלה שאלות חשובות כדי להבין את המצב.
הרבה כוחות, וכל הכבוד על האומץ לפתוח את העניין!
וכן זה היה מההתחלה. יש לנו ילדים. כל השאר יחסית בסדר ז"א אין אהבה אבל מבחינת תקשורת תחומי עניין וכו אנחנו מסתדרים. לכן לא היה לי "תירוץ" להתגרש אבל לפעמים אני מרגישה שאני לא מסוגלת לסבול יותר
וגם הוא סובל תכלס. ברור שאת הילדים שלי אני אוהבת!!
זה אפשרי אבל דורש עבודה
אמרו לך כשתשני את החשיבה - אמרו לך איך לשנות את החשיבה? עזרו לך להבין מאיפה בא לך הקושי? נתנו לך עצות מעשיות/תרגילי חשיבה שיכולים לעזור לך לשנות את הראש?
נשמע שמאד קשה לך, ליבי איתך
צריך לזכור שכל זיווג הוא משמים ואם עמדתם יחד תחת החופה זה הזיווג שבורא עולם תיכנן בשבילכם 40 יום קודם יצירתכם
עצה מעשית, שעלתה פה לפני כמה ימים בשרשור אחר - לקרוא את הספר "כיצד אחד מכם יכול לקרב את שניכם זה לזה" http://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=20689#.V-edpfl96Uk
לקרוא אותו וממש לעבוד איתו.
הוא מאד מעשי ויש בו עצות ותרגילים קלים ומאד מועילים
הלואי ותצליחי לשפר את המצב! החיים שלך יכולים להיות כל כך הרבה יותר יפים
הרבה כוחות, הצלחה וסייעתא דשמיא 
תראי, לא נתת הרבה פרטים, אני יכולה לזרוק לך שאלות מכוונות שאולי יגרמו לך לחשוב על המצב מכיוונים אחרים -
איך היה בהתחלה?
כשהתחתנתם אהבת אותו?
איך היתה התקשורת ביניכם בהתחלה ואיך היום?
יש כבוד הדדי?
את יכולה למקד מה את לא אוהבת בו - מראה/התנהגות כללית/התנהגות במצבים מסויימים/תכונות מסוימות?
יש דברים שאת כן אוהבת בו?
יש לך צפיות ממנו? אכזבות?
איזה סוג של ייעוץ ניסית? למרבה הצער יש הרבה שרלטנים בתחום, העובדה שהייעוץ לא עזר לא אומרת שאין מה לעשות.
יש לכם ילדים?
איך עומס החיים שלכם באופן כללי?
נסי לפרט יותר ואז אפשר יהיה לחשוב על עוד אפשרויות.
כנ"ל לאחות ליווי היריון.
אני כבר אחרי בדיקת דם ואולטראסאונד ראשון.
מעדיפה כמה שפחות להיבדק ולהתרוצץ בשביל בדיקות... (מה גם שרופאת הנשים שאני אוהבת מקבל רק בצהריים, ואלה שעות לא נוחות לי...)
רוצה להגיע בפעם הראשונה אל הרופאה והאחות בשלב הכי מאוחר שאפשר, בלי שהן יפתחו עלי עיניים או יכעסו...
תודה!
(יצא לי להגיע גם יותר מאוחר פעם)
זכותך לבוא מתי שנראה לך
התגובה תלויה באופי הרופא\ה. יש כאלה שינסו לחנך אותך לא משנה מתי תגיעי ויש כאלה שיתייחסו רגיל, לא משנה מתי תגיעי.
אם אין סיבה מיוחדת.
זה רק לסדר הטוב.להפניות ומרשמים(שאפשר מרופא משפחה)
לא?
אבל צריך רופא משפחה שיזרום עם זה... הייתה לי פעם רופאת משפחה שהסכימה לזה, אבל אז גיליתי שההריון שהייתי בו באותו זמן הוא בסיכון, אז נאלצתי לפנות לרופאת נשים אמיתית...
בכל אופן, מתכוונת להגיע לרופאת נשים רק שלוש-ארבע פעמים במהלך ההריון (בל"נ).
אבל לאחות כן צריך להגיע בתדירות יותר גבוהה, לא? בשביל מעקב לחץ דם ושתן...
אבל בדרך - תבואי כל חודש לרופא משפחה ותבדקי דם כללי, שתן כללי, סוכר בדם, לחץ דם.
זה - אם הכול בסדר.
אם משהו לא בסדר - כמובן, צריך לטפל.
אבל לפני שאת מתחילה לתת אותה - תקבלי חוות דעת שניה, אצל רופא ילדים אחר: האם גם הוא ימליץ על אנטיביוטיקה?
לתת אנטיביוטיקה לתינוק כה קטן צריכה להיות סיבה יוצאת מין הכלל!
בן אדם רק נכנס לעולם - וכבר מרעילים אותו?..האם זה ברמת עד כדי כך נחוץ?
בס"ד
שלום לכולם.
אולי למישהו תהיה עצה טובה....
אנחנו החלטנו שאנחנו מחסנים חלקית.
שעלת לא. טטנוס ודפתריה ופוליו כן. נחסן עוד בהמשך.
בטיפת חלב נותנים את המחומש- שמכיל את כל מה שהזכרתי+ הומופילוס אינפלאזה.
יש שם גם תרכיב נפרד- של טטנוס ודפתריה בלבד- אבל אותו נותנים לצערי רק לילדים שיש להם הנחיה מנוירולוג שלא יכולים להתחסן לשעלת. כי ידוע שהוא חיסון עם תופעות לוואי חמורות.
מכיוון שב"ה אין לנו הנחיה כזו מנוירולוג, אנחנו רוצים לחסן באופן פרטי.
השאלה היא- האם מישהו מכיר רופא שמחסן פרטי? ואז יהיה לו את התרכיב הזה?
כי ד"ר אוריאל שמחסנת פרטי- כרגע אין לה במלאי את החיסון לטטנוס דיפתריה.
חשוב לי לעשות את זה כמה שיותר מהר.
או -צ מישהו מכיר נוירולוג בראש טבעי שיתן לי אישור כזה?
תודה לכולם
יש לו צליל נקבי,
אולי זה צבע של בנים 
שם מדהים!שמחת עולםהיא לא הייתה דתיה .. היא היתה ממש ממש חמודה 
חחחח בהתחלה חשבתי שהיא לא רוצה לגלות את השם שלה, ושתכלת זה שם קוד
ש אאני בעיקרון מאוד אוהבת את השם, אבל מפחדת שהוא קצת "פרחי", אני לא יודעת למה...
וגם- ירגיש לי מוזר לקרוא לילדה תכלת אם העיניים שלה לא כחולות 
הסתכלתי קצת בפייסבוק בחיפוש כללי על השם תכלת לראות לכמה מהן יש עיניים כחולות ואם יש פרחות ביניהן 
גיליתי דווקא דבר מפתיע- הרוב לא פרחות, והרוב בלי עיניים כחולות!
אז נרגעתי על החלק הפרחי
אבל עדיין ירגיש לי קצת מוזר לקרוא לה בשם הזה אם לא יהיו לה עיניים כחולות.
אז אני עוד לא יודעת אם אני מחוברת לשם הזה או לא.
למרות שבגדול- בעיני זה שם מהמם!!
כוחות שמימייםהערב יש לבעלי יומולדת ואני ממש רוצה לעשות לו משו קטן אבל אני עם בחילות ואין לי כוח לארגן כלום,
בטח שלא לצאת לקנות משו..
חשבתי אולי להזמין פיצה, אם ארגיש במצב סביר לאכול.
יש לכן אולי רעיונות לעוד דברים שלא דורשים מאמץ ואני יכולה לעשות במצבי כדי שקצת נרגיש חגיגי הערב?
(יש לציין שהוא ממש לא מצפה לכלום, אז כל דבר קטן ישמח..)
וגם אם היה אין מצב שהייתי מצליחה לנפח ![]()
![]()
זה בטוח ישמח אותו
וההורים שלו באים מחר לחגוג בכל מקרה אז לפחות אני יודעת שיהיה משו..
תודה!
אחי הקטן הביא בלונים וניפח ותלינו בבית,
סידרתי יפה וכתבתי מכתב ובסוף (כשהוא סופסוף נהיה חלבי) הזמנו פיצה והיה ממש כיף!
תודה לה׳ שהרגשתי היום יותר טוב מכל השבועות האחרונים ויכולתי לשמח את בעלי!!
ותודה לכן על העצות
מעומק בחילותי..עוד יותר אפילו מהרגיל.
טוווליי
מה עם אודליה? צליל דומה משמעות מהממת ובכלל לא דומה.
ועמליה שם מהמם!!
הגעתי כהרגלי למיון יולדות למעקב הריון בסיכון והריון עודף, פתיחה 1 צוואר ארוך, אין תנאים ללידה,
הרופאה שאלה אם אפשר לעשות סטריפינג והסכמתי, היא מנסה ולא מצליחה,
אני יוצאת מיואשת ומותשת חזרה הביתה..
בלילה התחילו צירים סדירים לא מאוד כואבים, מחכה ומחכה, ובשעה 4 מחליטה להעיר את האיש שלי,
מזעיקים שכנה ויוצאים.. מגיעים למיון ושוב הצירים פוסקים, אין כלום.. אפילו המיילדות מרחמות עליי 
אני בתפילה לשמיים שמכאן אני לא חוזרת היום הביתה
נכנסים לרופאה ששוב מציעה סטריפינג, הפעם יש תנאים יותר טובים וזה מצליח!
להסתובב שעתיים ולחזור לבדיקה היא מבקשתף ואומרת להגיד למיילדות שכל פעם שהן תבדוקנה אותי לחזור על הפעולה, אני מבינה בשמחה רבה שהיום כבר לא אחזור הביתה רק לא יודעת מתי תתפתח לידה..
האיש ואני מתכננים ללכת לאכול א.בוקר, ואז מתחילים צירים חזקים ממש, (10 ד' אחרי שיצאנו מהרופא)
נכנסים לבדיקה, המיילדת מודיעה לי בשמחה עם חיוך גדול- "לחדר לידה! פתיחה 4"
ואני לא יודעת אם לבכות או לצחוק מרוב כאב ושמחה יחד
המיילדת שלי נכנסת לחדר, מסתכלת עליי לרגע מבולבלת ושואלת את לא מוכרת לי מאיפשהו?
אני עונה ביבבה- כן, אתמול עשית לי מוניטור..
כמה שאלות שגרתיות מהמיילדת והרופאה, כדי לקרוא למרדים, (לאפידורל)
איזה הריון? 5
כמה ילדים בבית? 2
2 הפסקות הריון..
-שתיקה קטנה-
מבקשת ללכת לשירותים ולא נותנים לי מחשש שיפקעו המים ויהיו סיבוכים (הראש צף)
אני אומרת שאני רוצה אפידורל והמילדת בודקת אותי- חמודה, את יולדת אין זמן לאפידורל..
הצירים מתגברים ואיתם הכאב, אני מאוכזבת ומבינה שאן ברירה, אפידורל -
כבר לא יהיה אני חייבת להתעשת ולהתגבר ומחליטה לקחת את עצמי בידיים..
מתנשפת ומתנשפת, המיילדת פוקעת את המים, כמה לחיצות והנסיכה בחוץ!
המיילדת המקסימה מתרגשת יחד איתנו אנחנו בוכים מאושר ושמחה, היא מניחה את האפרוחית הקטנה עליי
ונותנת לנו הרבה זמן יחד, רק כשאין ברירה וצריך כבר לקחת אותה לבדיקת סוכר (סכרת הריון)
היא נלקחת ממני.. ומאז שחזרה אליי אנחנו בלתי נפרדות..
מנסים לעכל את המציאות החדשה, מתרגשים יחד עם הילדים החמודים ומתחילים להבין שבאמת כל זה קרה
שעברה דברים דומים או גרידה וכו'
שיש תקוה ועתיד!
גידול קל ובריאות איתנה!
חמניה
מתואמתהייתה שווה ההמתנה הרבה לאחר התאריך?
שתהיה לכם הרבה נחת ממנה ומאחיה!
חמניה
חמניהריגשת. תודה![]()
מחכה ומצפהבצבעים שונים מכירה תכלת, צהוב, וורוד. כולם גרסאות שונות לאותה מחברת.
יש שם ידע עצום. איך לנהל סדר יום, ושאלות מגוונות איך בכלל לגדל ילדים.
אגב: יש כאלה שנרתעות בגלל המבנה של הספר שאין לו מבנה מסודר כל כך, לפי נושאים תראי אם זה
מתאים לך בחנות עצמה.
בהצלחה!
אני התפללתי איתה
שמתי שירי ילדים
לימדתי תקשורת..
חיוכים וחום..
קצת להיות על הבטן והצדדים
ולראות אנשים
משחקים להרים יד
לתפוס בדברים
לשמוע רעשים שונים
מתנהלים לפי הצרכים שלו ושלך (ושל שאר בני הבית). אם הוא רעב או סתם עצבני - לינוק/בקבוק. אם הוא ער - אפשר לאתגר אותו ב"משחקים", כמו מובייל או אוניברסיטה. אפשר כמובן גם לדבר אליו ולשיר לו. אם הוא עייף - להשכיב לישון. אם את צריכה לצאת לסידורים - שיצא איתך. זה מה שנוח בגיל הזה, שהוא לא "מתנגד" ומביע דעה על כל יציאה...
אולי רק בערב צריך שיהיה סדר כלשהו: מקלחת, הנקה והירדמות, ואז בלילה - קימות להנקה מדי פעם, מתוך שינה.
סדר יום מסודר עם לו"ז קבוע והיסטרי לא היה אצלי גם בגיל שנה + ...
הייתה שלוות נפש ו"זרמנו" עם התינוקת .. גם לי היה ככה יותר נוח.
בערך מה שהיה בגיל שלושה חודשים... היא הייתה קמה לבוקר טוב בערך ב9 (חרפנית חמודה.. )
מחליפים חיתול, בקבוק , הייתי משמיעה לה מוזיקה ושרה לה ... שמה אותה באוניברסיטה עם צעצועים
טיול עם העגלה 20 דקות או כמה שהיה לי כח, חוזרים הבייתה, ישנה לה שנת בוקר ..
קמה.. בקבוק .. עוד פעם מוזיקה, אוניברסיטה עם צעצועים .. ב2 הולכים לאסוף את הבכורה מהגן, שנת צהריים לתינוקת , קמה, בקבוק .. באוניברסיטה עם צעצועים .. יוצאות לגן משחקים עם הגדולה,
שמיכה על הדשא עם צעצועים... חוזרים הביתה, אמבטיה, משחקת במיטה או באוניברסיטה, צורחת על הידיים בהתאם למדד הגז אם היה .. לפני השינה בקבוק, ב9 מתחילה את הלילה .. דיסק או יוטיוב עם מוזיקה קלאסית שקטה.. לפעמים נרדמה בטיול , לפעמים נרדמה יפה במיטה שלה. היום היא כבר ילדה גדולה ובוגרת בת שנה וחצי..
נרדמת במיטה...
זה פעם ראשונה שאני נמצאת בגיל הזה עדיין עם התינוק בבית
אצל הקודמים בגיל הזה כבר היו במטפלת...
שתבדוק אם היא רואה פצע, דבר שהוא מאוד שכיח בשלב שלך.
דברי עם המרפאה שלך שיקבלו אותך בדחיפות.
קחי בחשבון שיגידו לך ללכת למיון.
ד"ר קריסטל- לילוב אנה. רופאה מאוד נעימה ועדינה בנתניה. ממליצה.