פורום הריון ולידה (עמוד 4237)

לא תמיד יש בחילות והקאות, אני הקאתי רק בהריון ראשון, ולא בצורה נוראית כ"כ כמו שנשים אחרות מתארות פה. בשאר ההריונות לא, תודה לה' שכנראה יודע מה הם הכוחות שלי. ..

לי בראשון היו בחילות והקאות ובשני בכלל לא הקאתי ובקושי בקושי בחילות

רוב 9 החודשים.
ואז 2 הריונות בלי כמעט בכלל בחילות. הראשון נגמר בהפלה ולכן בשני הייתי בלחץ שמשהו שוב לא בסדר ובגלל זה אין לי בחילות. אבל הכל היה בסדר ב"ה ויש לנו תינוק מתוק.

שצריכה לקבל מחזור רק בעוד כשבוע וחצי....

זה בד עבה כמו של חצאית בסיס אבל הוא רק כמו חגורה רחבה כזאת. כמו המשך של חולצה או התחלה של חצאית.. בקיצור בדיוק באזור הפופיק. זה יכול קצת להסתיר בלי לחמם.

קיבלתי באבישג ארבל שי על קניה אחרת או משהו כזה.

בהריונות הראשונים הייתי עסוקה בלהסתיר ובהמשך פשוט קיבלתי את זה.
כולם רואים שיש לי בטן הריונית..

מה שכן, יש חולצות שממש מטשטשות ולא רואים ויש חולצות שממש מבליטות, משתדלת להימנע מהמבליטות..

ואם בכל זאת את רוצה משהו פרקטי יותר - בהריונות הראשונים השתמשתי בסלוטייפ רפואי כזה, אפשר לקנות בכל בית מרקחת וכו'..

שני פלסטרים באיקס כזה על הטבור.

(מכבי)

מישהי מכירה שיטות ללימוד הרדמה עצמאית כבר מהשלב הזה?
אני מכירה הרבה שטוענים שצריך להמתין לגיל 5 חודשים, אבל איכשהו זה לא משכנע אותי..
אני יודעת ש׳הלוחשת לתינוקות׳ תומכת בלימוד הרדמה מגיל אפס (צריכה לקרוא שוב את הספר, עבר זמן מהפעם האחרונה..)
יש עוד שיטות?

תודה

ניסיתי בגיל חודש את שיטת ההרדמה שלה עבד מצויין

הרעיון הוא שלא את מרדימה את התינוק, אלא הוא את עצמו.
קודם כל שיהיה רגוע, שבע, נקי (טיטול) ושקט.
שמים אותו בסביבה נקייה מגירויים,
עטוף בשמיכה בצורה שכובלת את הרגליים והידיים.
(זה לא התעללות כמו שזה נשמע, הם לא שולטים בגפיים שלהם, וכשהן מתנופפות להן זה גירוי שמשאיר אותו ער.)
והולכים.

מודה שאינלי מושג איך מגיעים לזה עם תינוק שלא התרגל מגיל 0,
אבל ממליצה לקרוא את הספר, יש לה פרק על זה.

היא גם אומרת כזכור לי לעשות מן טקס שינה, להרגיע אותו כשהוא בידיים בצורה אנכית ולהשכיב אותו במיטה כשהוא רגוע.
דבר נוסף יש לה את השיטה ליחשה וטפיחה- את טופחת לו על הגב/בטן/צד תלוי בשכיבה שלו ולוחשת שששש שששש...
היא אומרת שתינוק לא יכול להתרכז ביותר מ2 דברים אז טפיחה ולחישה גורמת לו להפסיק את הבכי.. היא אומרת לטפוח בקצביות וכנל הששש ברגע שהתינוק מתחיל להירגע את מאטה את הטפיחות עד שאת מפסיקה אותן... את הששש עד שהוא מרגע לגמרי ונכנס לאחד השלבים של השינה.
זה בערך מה שאני זוכרת.. אוכל לבדוק לעומק מאוחר יותר.

חרותיק- אני מאמינה שאפשר לשנות הרגלים בכל שלב. לפעמים זה לוקח יותר מ3 ימים (הזמן של תינוקות קטנים) הכל תלוי ברצון של האמא/אבא, כמה ההורים מאמינים בשיטה ולא נכנעים לילד. ככל שיהיו יותר בטוחים בעצמם ככה השיטה תעבוד יותר

זה לזהות ממש על הרגע הראשון שהתינוק עייף לדוג פיהוק, בכי קטן של עצבנות מהמשחק של דיי מציתי ועוד.. ישר להוציא גירויים ולהתחיל עם טקס הרדמה...
מלא גירויים ושלא תופסים את העייפות בזמן מקשה ממש ממש את ההרדמה. הילד עצבני מתעורר כל רגע ולא ישן טוב.. בכלל.. לכי תנסי להרדים אותו עצבני. ממש חשוב לשים לב לתינוק

היא קטנה מידי.. וגם ככה בשבועות הראשונים הם רב הזמן על הידיים..
אבדוק בספר וארענן גם לעצמי...

אני אבודה עם טקס שינה לפעוטות בגיל שנתיים וחצי אבל זה סיפור אחר :/

אצלי זה מה שעוזר.

(חוץ מבלילה כשאני גם ישנה..)
הבעיה זה שבמהלך היום אני לא מצליחה להגיע לשלב שהיא ישנה בו..

איפה היא ישנה? אני ראיתי שבהתחלה היה להם גדול מדי במיטת תינוק, והיא נרדמה יותר בקלות באמבטיה של העגלה.
אולי תנסי עם מובייל, שהיא תשכב ותצפה בו עד שתירדם

זה או שמשהו מציק לו, מה שמביא בד"כ לבכי עייף.
או שלא מצליח להרדים את עצמו. לוקח להם זמן ללמוד.

ממליצה על השיטה של הלוחשת לתינוקות. בהצלחה!

זה מרגיע וגם מנתק קצת מהסביבה. אני גם רןאה שכשהקטן שלמ עיף ואני עושה לו פו על העיניים הוא עוצם אותם ואחרי כמה פעמים הן נשארות עצומות.
כמובן שאם הוא לא צריך לישון זה לא מרדים.

כבר שבוע שאני קוראת את השירשור שוב ושוב
בינתיים התחלתי לקרוא (שוב) את הלוחשת לתינוקות ואני מנסה ליישם..

הבעיה היא שאני אף פעם לא לגמרי בטוחה שהיא באמת עייפה (עד שזה כבר עייפות נוראית..) ואז אני כל הזמן מהססת אם להשכיב אותה או לא
מניחה שעוד קצת תרגול יעזור לי להבין..

תודה!

סך הכל היא בת חודשיים, אחרי שעה וחצי יש סבירות גבוהה שהיא עייפה (שעה וחצי מהרגע שהתעוררה לאכול)
ברור שאולי עייפה קודם או אחרי, אבל זה הכיוון...

ברור שיש כאלו שמפסידים בדרך. הורים/ בית/ בישולים/ עבודה/ ניקיון- אצלי כל זה מפסידים

 

מה שנשאר זה בעל, ילדים וזמן אישי

 

הנה הטיפים שלי:

 

1. סדר עדיפויות - כשאי אפשר לעשות הכל, להחליט על סדר עדיפויות ולעמוד בו. (כשאני עיפה, הבית סביבי חוגג ואני יודעת שלא אצליח לעמוד בהכל אני מחליטה שהדבר ההכי חשוב זה הרוגע מול הילדים, האוריה הטובה וכללל השאר יחכה. ואז אני נטו עם הילדים, עוצמת עינים לכביסות, לכלים, לבלגן וללכלוך)

 

2. תמיד להשאיר גם את עצמך בתוך רשימת סדרי העדיפויות שלך - אם זה שיעור שבועי/הליכה בערב/פעמיים בשבוע להכנס למיטה עם ספר (גם אם הבית עדיין הפוך)/כל מה שעושה לך טוב - חייב להכלל ברשימה.

 

3. בזמני לחץ כמו ערבי שבת וחג - יושבת כמה רגעים, מכינה לי רשימה אחת של בישולים ורשימה שניה של נקיונות/סידורים ודברים שצריך לעשות. שמה את שתי הרשימות על המקרר ועובדת לפיהם - זה משחרר לי לחץ מהראש. הדף זוכר בשבילי. מוחקת כל פריט שסיימתי. רושמת ממש לפרטי פרטים קטנים.

 

4. כשרוצה עזרה של הילדים בזמי עומס כנ"ל - מכינה רשימת עבודות ושם הילד ליד העבודה - זה עוזר לילדים לעזור יותר בקלות, הם לא מרגישים שכל רגע מבקשים מהם עוד משהו, הם יודעים בדיוק מה הם צריכים לעשות וזה עוזר לשמור על אוירה נעימה גם בזמן לחץ.

 

5. "ניקיון תוך כדי" - יש הרבה דברים קטנים שאפשר לטפל בהם מיד. החלפת טיטול לקטן-שימי את הטיטול בפח.

הילד טפטף שוקו - קחי טישו/מגבון ותנקי לפני שהכל נהיה שחור. עברת ליד המראה בסלון ושמת לב שהיא מלאה טביעות אצבע - קחי מגבון, תרטיבי, שפשפי עם מגבת נקיה והמראה מבריקה בכלום מאמץ. וכך עוד הרבה דוגמאות כיד הדמיון הטובה - כשמטפלים בדברים קטנים מיד אז לא מצטבר והסביבה נעימה יותר בלי הרבה מאמץ

 

6. טפלי בעצמך היטב - את עמוד התווך של הבית, את צריכה להיות במיטבך, זה אומר לשים לב שאת אוכלת טוב, אוכלת בריא, ישנה מספיק. נחה כשצריכה - גם אם זה כרוך בלקחת ביביסיטר שתוציא את הילדים למתקנים או עזרה בנקיון, או בחורה שתשטוף לך כלים. שמרי על הכוחות שלך. כשאת מלאה יש לך מאיפה לתת למשפחתך האהובה.

 

7. לקרוא ספרים טובים על גידול ילדים/חינוך ילדים/זוגיות - זה מעצים, נותן רוגע, נותן כלים ורעיונות.

 

8. כביסות - מייבש אפילו בקיץ כשאין זמן להתעסקות עם תליה והורדה, לוקחת את הכביסה בסלסלה לספה, יושבת ומקפלת תוך כדי פטפוט עם הילדים,כל אחד משתף במה שעבר עליו היום וכו'

 

אם תכתבי את גילאי הילדים שלך אוכל לחשוב על טיפים עוד יותר ממוקדים.

זה המון ניסוי וטעיה, לכל אחת מתאים דברים אחרים, לומדים תוך כדי החיים, אין להשוות את ההתנהלות שלי בעבר להתנהלותי כיום (נשואה מעל עשור + ילדים בגילאים שונים בלע"ר) 

 

לאסוף טיפים מאנשים זה טוב, נסי את מה שמדבר אליך..

בהצלחה

1.2.3. עובד אצלי קבוע ב״ה.

אבל 4 שווה לי להתחיל לנסות. הם עכשיו הגיעו לגיל שרשימות יכולות לתרום להם והם יודעים לקרוא. תודה על הרעיון...

אהבתי את ה"נקיון תוך כדי".

 

בקלות וביעילות

מחולק יפה לפי נושאים, מאד מסודר וברור. מאד מעשי.

לא זוכרת כרגע את השם של הספר. אהבתי לקרוא אותו, לקחתי ממנו הרבה טיפים בזמנו.

אם את רוצה אבדוק בבית וארשום לך.

"הבית- העסק הנבחר".

הייתי בסדנא שלה פעם, יש לה עצות וטיפים טובים, שווה להסתכל באתר שלה, בטח יש שם גם דברים חינמיים. (ואולי שווה להרשם לסדנאות לא חינמיות )

כריכה חצי ורודה חצי תכולה, נכון?

 

(האנונימית שמליצה ולא זוכרת את השם)

לספר של יעל זלץ פחות התחברתי

 

הספר חכמת נשים לטעמי הרבה יותר עשיר מבחינת עצות וטיפים ומוגש בצורה מאד ברורה ומסודרת. מחולק לפרקים וקטגוריות מאד טוב.

1 מידי פעם חשבון נפש להזכיר לעצמך את סדר העדיפויות ולמה בחרת לעשות מה שאת עושה. נותן מוטיבציה מחודשת. ואולי תגלי שבעצם הניקיון לא כל כך חשוב ואפשר לוותר או  שאת מעדיפה להוריד שעות בעבודה.  

 

2 לא להשוות: אף פעם לא להסתכל על השכנה שיש לה יותר ילדים והיא קמה יותר מוקדם לעבודה והבית שלה יותר נקי.

את בסדר כמו שאת. מה שאת עושה, גם אם הוא חלקי ולא מושלם, זה טוב. זה חסד. זה מצווה.

כל אחת והחיים שלה.

 

 

 

ערב בשבוע קבוע שמוקדש לזוגיות. עושים כל מאמץ לא לתכנן בו דברים אחרים, ואם יש משהו חובה אז קובעים תחליף חד פעמי ולא מוותרים!
כאמור באותו ערב או בוקר או זמן שנקבע אין כביסות כלים ועניינים אחרים. ממוקדים בזוגיות בלבד! כל זוג ומה שמתאים לו- מטיילים, מדברים, בית קפה, לומדים ביחד.. לא משנה מה - העיקר ביחד! (לטעמי רצוי משהו בתחומי זוגיות ולא למשל צפיה בסרט. אבל כל זוג מה שטוב לו)
זוגיות בריאה היא בסיס לרוגע בבית, אוירה טובה, הפגת מתחים. היא הבסיס להכל!

כשאני מחכה במטבח- למיקרוגל, לקומקום, שהסיר שאני משרה יתמלא- אני תמיד עושה משהו קטן, שמה כלים מהמייבש במקום/שוטפת כוסות שנשארו בכיור/ מעבירה סמרטוט על הגז/ מנקה את המקרר או התנור בקטנה וכן הלאה
לשטוף כלים ישר אחרי האוכל ולא לתת להם זמן להתקבע עם הלכלוך, אם אין זמן בכלל אז לפחות לפתוח עליהם את הברז שניה או להשרות.
כשאני נכנסת לחדר/יוצאת ממנו לוקחת איתי משהו שלא במקום ושמה במקום על הדרך
כביסות להפעיל בערב עם טיימר ובעלי או אני תולים על הבוקר. לא שווה לחכות שיצטבר מלא- עדיף מכונה לא מלאה כל יום ולא ערימות ענקיות של כביסה ביום אחד. ואז זה שטויות לקפל ולשים במקום בערב. אני גם מקפלת בעמידה ישר מהחבל למקום בדרך כלל (זה באמת כלום מכונה אחת)
חוק ששמעתי פה ואימצתי- אין תחנות ביניים, שמים ישר במקום. מורידה מטפחת ישר תולה בלי להניח על המיטה, חוזרת מהעבודה אז לא מניחה את התיק ליד הדלת אלא ישר במקום ולהוציא מה שצריך וגם כדאי שהילדים שבגיל המתאים יעשו את זה עם התיקים

חלקם אני כבר עושה, אבל אאמץ עוד!

סתם צוחקת נראה לי הכל ענין של הרגל

 

אני כל בוקר עם השאלה הזאת.. איך יש נשים סופרוומן שעושות הכל והם נשות חיל נפלאותתת ואני סה"כ שתי ילדים אבל אני מתפקדת רק עם הבייבי והגדול זה התחום של בעלי.. והבית של שתינו  

 

ואני עונה לעצמי שככה אצלינו ואצל כל אחד זה שונה וכשאצטרך לתפקד יותר כנראה אני גם אדע לעשות את זה. שה' ימשיך לתת כח לכולללםםםםם

 

ואם היושבי בית שלי שמחים ולא מתלוננים אז הכל בסדר לבנתיים

 

ובאמת שב"ה שום דבר לא מוזנח ועדיין בעלי חושב שאני עושה ה מ ו ן בלי סוף ואני מרגישה עצלנית מפונקת בלי כוחות לזוז...

יושבי הבית זה באמת הדבר הכי חשוב לדעתי

יש אתר אינטרנט (אמריקאי, יתאים רק למי שתוכל להתמודד עם האנגלית) בשם  flylady.net

יש לה שיטה סדורה ומפורטת איך לנהל בית מאורגן והיא עושה לך "אימונים" על זה, בשלבים (אפשר להרשם ולקבל מיילים עם משימות כל יום וכו'. קצת מוגזם בעיני). לא חייבים לקחת הכל כתורה מסיני, אבל לקחתי ממנה הרבה טיפים..

העיקרון שלה זה לעשות את המשימות במנות קטנות, ולעשות את זה בצורה כיפית כמו משחק, כך שלא יהיה שוחק ומייאש. 

ממליצה על האתר הזה הוא חמוד ויש בו הרבה טיפים מעשיים ובעיקר גישה מוצלחת של לעבוד בכיף, ולא מתוך מסכנות.

האישה הזאת התחילה עם זה כי פעם הבית שלה ננעל ניראלי או משהו כזה וכשהשוטרים הגיעו אליה הביתה הם שבו שפרצו לה לבית מרוב שהיה בלאגן..

קראתי את זה איפה שהוא לא זוכרת איפה..

"הזמן יעבור בין אם תגשים את החלומות שלך ובין אם לא"

תודה לכולם על כל הטיפים, החכמתי גם יש לכם גם מה לעזור לשפר בכיוון של חשיבה חיובית? נראה לי שכל מחשבה טובה יכולה להקל מהנטל, לפחות מהצד הרגשי...כשהמשקפיים ורודות גם הר של בוץ נראה הר של שושנים

מה שאמי תחיה תמיד אומרת.
מנוחה תהיה בקבר בלי סוף.
ואני לא מצפה מהחיים שיהיו קלים.
מה שכן אני מאמינה שהם שמחים גם אם עובדים קשה...
הכי קשה לי זה כשהבית מבריק ואז אני נזכרת שמחר הוא יהיה מלוכלך שוב.
אני אומרת לעצמי מחר ננקה שוב, ככה החיים.
ואני מודה עם הזמן נעשה יותר קל מתרגלים לכך שגידול ילדים זוהי תקופה תובענית וחובה להנות ממנה כי היא נגמרת מהר

כל הר עוברים אותו בקלות יותר אם יש מוזיקה ברקע!

זה מטיס את הזמן עם בישולים כביסות ונקיון
וכמובן לרקוד עם הילדים זה תמיד כיף

קודם כל לזכור שהבית הוא של הבעל. ואשה ושניהם חולקים במטלות הבית למען שניהם,והילדים.
לעשות כל יום קצת ,יום קניות,יום גיהוץ יום נקיון יסודי.להרגיל את הילדים לסדר את המשחקים ולנקות ,אם נשפך שוקו על השולחן
נכון שכביסה צריך לכבס לפעמים כמה מכונות ביום.צריך להחליט יחד על אילו מטלות האיש /אשה אחראים.אפשר לקחת מנקה אפילו נערה שתעזור בשטיפת כלים /קיפול כביסה.
להקדיש זמן איכות לעצמך.לצאת עם חברות חוג ספר טוב .
ילדים גדלים ואז הם חולקים במטלות אחזקת הבית.

תודה לכל הנשים שהקדישו מזמנם העמוס וכתבו לי (ולכולנו בעצם) עצות יעילות/ טיפים מוצלחים לניהול וארגון הזמן והבית...

 

חן חן...

 

וכמובן שאשמח לשמוע עוד עצות מחכימות!

1.להכין כמות כפולה כשמכינים   דברים שאפשר להקפיא- לעשות הרבה בבת אחת. לאפות 2 עוגות אותו דבר- לא לוקח פי 2 זמן מאשר לאפות עוגה אחת.

 כנ"ל בהכנת קציצות וכד.

 לעשות כמות כפולה ולהקפיא. צריך לארוז נכון- בקופסא אטומה בתוך שקית  או  לעטוף בניר כסף וניילון נצמד וכד'. לסמן עם מדבקה מה יש בקופסא ולארוז  לפי הכמות שתצטרכי אחר כך.

 חוסך הרבה זמן.

 

2. לנצל זמן עם הילדים: לתלות כביסה איתם כשהם נותנים את  המקלות, לקפל כביסה תוך כדי שהם משחקים וכד'

 

3.  סדרי עדיפויות כל אחת לפי מה שהיא מוכנה לוותר: אחת תאכל על חד פעמי, אחת  לא תאפה עוגות, אחת תהיה רגועה גם כשיש כלים בכיור. כל אחת פי מה שמתאים לה.

 

שכוייח לכולן.

ומחזקת את הנקודה שהוזכרה כאן

על חשיבות המבט הפנימי,

העין הטובה,

ההסתכלות החיובית,

ההתרכזות בעיקר - משפחה: בעל וילדים, אני והשמחה שלי.

כל אלו נותנים כל לצלוח את המכשולים.

בנוסף, לזכור שלפעמים לא הכל הולך,

לפעמים יש יום שדברים פשוט לא מתקדמים איך שתכננו,

וברוך ה' "מחר יהיה יום חדש"  (סקארלט או'הרה, חלף עם הרוח).

לפעמים אפילו יש כמה שבועות או אפילו תקופה

שדברים לא במצוי אלא רק ברצוי.

לקבל את עצמי ואת המציאות בנחת, בענווה, 

ולדעת שבע"ה זה יעבור ואהיה במקום, בזמן, בשלב של יותר רצוי,

יותר חוויית הצלחה.

 

בהצלחה לכולנו.

כשיש משהו שאת לא אוהבת לעשות,

כביסה, כלים, בישול, סידור ארונות....

תתקשרי לחברה/אחות, -מי שאת אוהבת לדבר אתה,

וחברי אוזניות.

לא יאמן כמה כיף וזריז זה הופך הכל

 

 

אפשר גם לשמוע מוזיקה/ רדיו/ שיעור וכד'

נשמע ממש ממש ממש ממש לא פשוט!!!!!

 

אבל עדין היא אמא צריך למצוא פתרון-

 

פעם שמעתי מרב שאמר שאם האמא מתלוננת על כלתה הבעל צריך לצודד באשתו לו להגיד לאימו שזו אישתו והוא בטוח שהיא רוצה שהיה לו טוב, ואם היא תמשיך לומר לו דברים בגנותה הוא לא יוכל לבוא, או שהוא מבקש לא לדבר איתו יותר על נושאים כאלה.

פעם אחת בעדינות אך בתקיפות וזהו!

 

תנסו כמה שפחות שתהיה באזור

יותר להתרחק ורק לכבד

לבוא אולי בתדירות פחות גבוהה

 

ופשוט לא להתחיל להתווכח בנושאים האלה איתה , פשוט להגיד לא מוכן לדון על זה , זו אישתי ושלום הבית שלי שזה א!

 

(אולי כדי גם להתייעץ עם רב שמבין יותר - נשמע שזה דבר שחזור על עצמו)

 

 

עניין שלה.

את יכולה להמשיך לכבד אותה  ביחס ענייני, בלי להתקרב יותר מדי.

סה"כ בעלך לצידך ב"ה. היא תצטרך ליישב את ההדורים עם הבן שלה.

 

מה איכפת לך מה היא אומרת מאחורי הגב, את תעשי את הטוב בעיני ה' - זה יתן לך המון כוח. אל תדאגי, בטוח הגיסות שלך מכירות אותה ולוקחות את מה שהיא אומרת בעירבון מוגבל.

רק ההבדל- אצלנו בעלי לא תמך בי בכלל והיה מאוד מושפע מההורים שלו. 

גם אני הרגשתי שזה נובע מקשר לא טוב ביניהם.

בשלב מסויים כבר לא יכולתי יותר ומאז אני לא מסכימה ללכת להורים שלו כמעט בכלל. ולא מוכנה לקבל מהם עזרה או מתנות.

הרגשתי שזה ממש פוגע בזוגיות. לכן נקטתי בצעד מאוד משמעותי שאני לא מוכנה לסגת ממנו. מרגישה שעשה לנו טוב מאז.

הם פגועים, אבל הזוגיות שלנו הרבה יותר חשובה מזה.

לפעמים בעלי הולך לשם לבד או עם הילדים (לא בשבתות וחגים).

 

כואב וקשה מאוד, אבל לפחות את ובעלך ביחד, ואת לא לבד בעניין.

מקווה שהגיסות תומכות בך ולא מושפעות מהאמירות שלה. אחרת זה עוד יותר קשה ופוגע.  

ומאוד דאגנו כל ההריון, כמובן שלשקול הפלה לא בא בחשבון, אבל האמנו והתפללנו לה' שיהיה טוב, וב"ה נולד תינוק בריא ושלם.
מייד כשנולד היה צריך כל מיני בדיקות, וזה היה קצת עמוס לאמא היולדת, אבל העיקר שבסוף נולד תינוק בריא ושלם, וזה היה מאוד מיוחד
לדעתי אין כ"כ מה לעשות, אבל הכי חשוב זה לחשוב טוב, וזה יפעל ויגרום שיהיה טוב בפועל. זה לא קל, אבל אני מאמינה שאם מתאמצים, ה' רואה את המאמץ ומחזיר לנו טוב אמיתי 😘

ורק אם נדבקת אחרי שנכנסת להריון.

אם נדבקת לפני ההריון אין מה לחשוש לשלום העובר.

אם נדבקת אחרי ומדובר בהידבקות ראשונה יתכן שהעובר נדבק ויתכן שלא, אם לא נדבק- סבבה.

אם נדבק  תתכן פגיעה בשמיעה ראיה ומוח ויתכן שלא יקרה כלום.

הסיכוי שיפגע קטן מידי בשביל לשקול הפלה ברצינות.

מנסיון אישי אין טעם בשום בדיקה ושום רופא (כולל זיהומולוג) כי חוץ מלהלחיץ הם לא עושים כלום וממילא אין שום אפשרות לטפל בעובר.

מה שכן, חשוב ללדת בי"ח שיש להם מעבדה מהירה לבדיקת שתן לילוד (בי-ם יש רק בעין כרם) מיד אחרי הלידה עושים בדיקת רוק ובדיקת שתן התשובות תוך כמה שעות עד יומיים.

שיהיה בקלות ובבריאות ולך ולעובר.

מקווה שהועלתי

תוכלי לקרא עוד פה:

http://www.hidabroot.org/ima/?p=5316

http://www.hidabroot.org/article/1582

ראי מה כתבה mshlomo

הסיכוי להדבקה קטן אך אינו אפס

הסיכון לתחלואה משמעותית קטן- אך אינו אפס וכשמדובר בתחלואה משמעותית זה דבר קשה מאוד.

ואירגון הידברות הוא אירגון שממה שאני ראיתי בסרטוני ה- CMV שלו טועה ומטעה גם כן.

 

ולפותחת

מציעה להתיעץ עם זיהומולוג

אם את רוצה עצה אישית- תפני לפרו' יעקב אמיר. הוא ה-מומחה בארץ ל-CMV והוא לא מלחיץ ללא צורך.

יש לו שכל מאוד ישר בענין הזה

 

ממני

אמא לילד עם CMV (ב"ה רק לקוי שמיעה)

מה יצא מהתיעצות עם זהומולוג? חוץ מלהלחיץ אין לו מה להציע.

הפלה הפלה הפלה, זה מה יש להם לומר.

 

מילים כאלו מעידות על אפס סיכון...ונגד זה כתבתי שאת טועה ומטעה

ולגבי הזיהומולוג זה ממש לא נכון שהם רק מציעים הפלה...רובם מציעים לעשות בירור במהלך ההריון
על הפלה מציעים במקרים ספציפים מאוד

ולכן גם המלצתי ללכת לזיהומולוג מסוים
הוא ממש בעד להמשיך הריונות עם חשד ל-cmv ולבדוק שהכל בסדר
ויש לו ממש שכל ישר בזה

הרופאה המליצה לי לנסות להדביק את הבת שלי כדי שאם יהיה לה CMV בהריון זו תהיה פעם שניה ואז אין סיכון, לפחות לפי הבנתי.

אחוזים בודדים
לא אפס
ראי מספרים ההודעה של mshlomo

קרה לי בול אותו דבר.

אז בואי ואתן לך כמה תובנות חשובות מאותה תקופה:

א. רק זיהומולוג יודע לתת מידע מהימן לגבי ההדבקה והסיכויים לחולי ח"ו. לא להתייעץ עם רופא משפחה/נשים.

ב. יש 3 רמות סיכון למחלה:

*הדבקה ראשונית בשליש ראשון (10% סיכוי לחולי) = לא את

*הדבקה ראשונית לפני ההריון (2% סיכוי לחולי) = את

*הדבקה משנית בהריון (1/2% סיכוי לחולי) = לא את

 

ג. אם ידוע שהתינוק לא נדבק הוא בוודאי לא חולה

ד. אם ידוע שהתינוק נדבק יש לו סיכוי של 25% לחולי.

 

ה. הדרך היחידה לדעת אם הוא נדבק היא בבדיקת מי שפיר בשבוע 22 או בלקיחת תרבית אחרי הלידה.

 

עד פה סטטיסטיקות

 

ו. מבחינה הלכתית: מכון פועה הסבירו לי שאם נותנים היתר להפסקת הריון זה רק על סמך חולי כבד.

ז. גם תינוק שנדבק (נניח שראו במי שפיר) לא בטוח חולה. הדרך היחידה לדעת בוודאות האם התינוק חולה מאוד (ברמה של ביצוע הפסקת הריון) או לא היא בחודש שמיני ע"י בדיקת אולטרסאונד מוח + בדיקת mri למוח עובר. 

לכן גם אם תבצעי בדיקת מי שפיר ההיתר להפסקת הריון הוא רק בחודש שמיני.

 

בתכל'ס, מהסיבה הנ"ל ניתן לוותר על בדיקת מי שפיר, לבצע בדיקות מקיפות בחודש שמיני, ואם חלילה רואים בעיה באולטרסאונד/mri, לפנות בדחיפות למכון פועה לקבלת יעוץ פרטני לגבי המקרה שלכם.

כרגע, אף רב לא יתיר לך לבצע הפסקת הריון.

 

במצבך, 98% מהילדים נולדים בריאים וחבל לבצע הפסקת הריון בגלל סיכוי כ"כ נמוך לחולי. עדיף להיות במעקב אחרי מצב העובר ולקבל החלטות בהתאם לתוצאות הבדיקות. 

 

חשוב מאוד להיות ביעוץ צמוד עם מכון פועה. זה נושא לא פשוט הלכתית...

 

אצלנו בסוף לא היתה הדבקה ב"ה. גילינו את זה 5 ימים אחרי הלידה. לא עשינו מי שפיר או הפסקת הריון כי כל הבדיקות בהריון יצאו תקינות.

 

את מוזמנת לשאול בפרטי מה שבא לך....

 

 

 

רק רוצה להעיר לך שגם ב-MRI אין תמיד התאמה למידת הפגיעה שתהיה

 

אנחנו לא עשינו כלום בהריון מהסיבות שהזכרת

בדקנו את הילד אחרי הלידה בשתן והוא אכן נדבק.

ב-MRI אחרי הלידה ראו ממצאים משמעותיים במוח אך ב"ה חסד ה' עלינו יום יום שהוא רק לקוי שמיעה ולא מפגר (כמו שאמרו שיכול להיות שיהיה) ואפילו הוא ילד חכם מאוד.

 

ומסכימה מאוד עם העיצה לפנות לזיהומולוג

כמו בהודעה הקודמת שלי ממליצה על פרו' יעקב אמיר 

אפשר גם ללכת לפרו' שלזינגר משערי צדק, שהוא בעיני מספר 2 בארץ בנושא זה.

 

 

בכל מקרה לא הייתם עושים הפלה? גם במקרה של פיגור?

כי לא נותן כלום לגבי הפרוגנוזה
ואח"כ החלטנו שנשאיר לרבש"ע להחליט בשבילנו מ יהיה

אשמח אם תסכימי לשתף אותנו אם זו היתה הדבקה ראשונית בשליש ראשון, הדבקה ראשונית לפני ההריון או הדבקה משנית בהריון.

 

אם כי עשו לי בדיקה ראשונה בשלב מאוחר קצת (עברתי רופאה... והראשונה לא עשתה )
ולכן לא חש משמעת אצלי

פס בהיר?

הרבה פעמים בנות מספרות על פס בהיר שהראה על הריון.

כנראה שבהריון צעיר או בדיקה בשתן לא מרוכז- יוצא פס חלש.

 

אף פעם לא בדקתי בעצמי, אבל ראיתי פה הרבה תגובות כאלה.

נורמאלי כאבי מחזור בהתחלה...

כי זה קורה הרבה בתחילת הריון.

בכל אופן, תנוחי ותשימי לב.

זוכרת את ההתרגשות שלנו כשגילינו את ההריון.

 

תקבעי תור לרופא/ת נשים באיזורך לסביבות השבוע ה-8.

אם את לא יודעת באיזה שבוע את, חפשי באינטרנט מחשבון הריון.

 

אם טרם התחלת לקחת חומצה פולית, אז תתחילי.

 

וזהו.. רופא הנשים ישלח אותך לכל מיני בדיקות ויתן לך מרשמים לתוספים שכדאי לקחת.

 

ב"הצלחה!

 

(רק ילדתי וכבר אני רוצה עוד הריון.. לא, לא זורם לי כרגע ללדת עוד פעם, אבל החוויה של ההריון...)

תודה מתוקה,בדיוק התחלתי רביעי אז יש עוד קצת זמן
ללכת לעשות בדיקות דם או שהבדיקה הביתית מספיקה?

רק תשימי לב שיש רופאים שאין להם הרבה תורים פנויים אז אולי כדאי לך לבדוק אם את צריכה לקבוע תור מעכשיו.
בעיקרון הבדיקה הביתית מספיקה, אבל אם את רוצה להיות רגועה לגמרי ועם "אישור אמיתי יותר" אז את יכולה לעשות את הבדיקת דם. זה לא סיפור גדול..

מישהי יכולה להסביר לי מה זה ומה הערכים אומרים? באינטרנט זה מבלבל.

 

ואם זה הגיוני שזה המספר שלפי החישוב שלי אני אמורה להיות בשבוע 5 בערך. תודה!!

הם בטווח תקין לגמרי לשבוע שלך.
אין מה להתעמק במספרים. הטווח רחב וזה ערך מצויין לשבוע 5.


מזל טוב איזה מרגש!!!!

לא מזמן... תודה!

כותבת מהפלאפון וקצת קשה לשרשר נכון. אז כל הכבוד מעריצה אותך. הלוואי שלי היו את הכוחות האלו

על הבטן לא מומלץ, את עלולה למעוך משהו..

תישני איך שנח לך!

חשוב שעובר שם.

 

לפותחת - תבדקי את המידע אצל רופא נשים.

אומרים לשכב על צד שמאל.
מעולם לא שמעתי על סיכון בעניין.

הרופא שלי אמר שטוב דוקא על צד שמאל בגלל שמגיע יותר חמצן לעובר... אני בכל אופן מעדיפה לצד ימין.... אבל לא מסוגלת בכלל על הבטן או על הגב כי אני מרגישה שחסר לי אויר לנשימה! אני כבר התשיעי אם זה משנה!

הרופא שלי אמר שטוב דוקא על צד שמאל בגלל שמגיע יותר חמצן לעובר... אני בכל אופן מעדיפה לצד ימין.... אבל לא מסוגלת בכלל על הבטן או על הגב כי אני מרגישה שחסר לי אויר לנשימה! אני כבר התשיעי אם זה משנה!

הרופא שלי אמר שטוב דוקא על צד שמאל בגלל שמגיע יותר חמצן לעובר... אני בכל אופן מעדיפה לצד ימין.... אבל לא מסוגלת בכלל על הבטן או על הגב כי אני מרגישה שחסר לי אויר לנשימה! אני כבר התשיעי אם זה משנה!

הרופא שלי אמר שטוב דוקא על צד שמאל בגלל שמגיע יותר חמצן לעובר... אני בכל אופן מעדיפה לצד ימין.... אבל לא מסוגלת בכלל על הבטן או על הגב כי אני מרגישה שחסר לי אויר לנשימה! אני כבר התשיעי אם זה משנה!

אומרים שעדיף לישון על הצד עם עדיפות לצד שמאל כי ככה הדם זורם הכי טוב לרחם.

פשוט לנשים רבות לא נח על הגב כי הבטן לוחצת...

...

חבל על הכסף לדעתי..

יש את ד״ר דורון הררי. במגדלי הרכבת.
הבדיקה בטנית אז אולי פחות יפריע לך גבר?
אם תרצי אשלח לך טלפון.

התקשרתי ואין תורים תודה בכל זאת

הן אמרו לי כמה שיותר מוקדם - יותר טוב

 

ההמלצה שלהן סביב שבוע 28

ממליצה ללכת להבדק במיון נשים או אצל רופא נשים.

מספיק לגשת לרופא משפחה. אם יהיה צורך הוא יפנה הלאה..

תניחי שם צמר גפן טבול באלכוהול.

 

אם כל השד כואב, אפשר להשתמש במשחה סינית מחממת, ויקס (משחה מחממת להצטננויות) או תכשיר כמו בן - גי.

זו עזרה ראשונה.

 

אם לא עובר, להיבדק ולקבל טיפול.

 

ברוב הדלקות בשד אפשר לטפל באמצעים ביתיים וחבל לקחת אנטיביוטיקה.

במקרה של אבצסט, אין מנוס, אלא אם הולכים על טיפול הומאופתי ממוקד. 

הייתה לי פעם אחת דלקת, אנטיביוטיקה עזרה במהירות הבזק, לטעמי לא תמיד שווה לסבול..
אסור להזניח כי יש מקרים שמגיעים לצורך לשים נקז וכאלה, אז תלכי לרופא ותעשי מה שהוא יגיד.
תמדדי חום, אם החום טיפה עלה אז רוצי לרופא

לאנטיביוטיקה לוקח לפחות 24 שעות בכדי להתחיל לפעול, ובדרך כלל 48 שעות.

אם היא עזרה לך במהירות הבזק, בזמ קצר מזה, לא סבלת מדלקת שהצריכה אנטיביוטיקה.

הייתי אצל רופאה. היא אמרה שזו לא דלקת אלא גודש חלקי וצינוריות חלב סתומות.. נתנה לי משכך כאבים ואמרה לעסות תוך כדי יניקה ולא לשאוב. אבל עדיין כואב לי נורא

יחמם את המקום וישחרר את הסתימה.

 

ובאמת אל תשאבי. זה יצור גודש נוסף.

פשוט לחמם את המקום. עם כרוב - מאוד יעיל. אפשר גם עם בקבוק חם, או משחה מחממת כמו שכתבתי למעלה.

חמותי שהיא רופאה שלחה לי מרשם לאנטיביוטיקה. הכאב רק מתגבר והיום עולה..

אם הצינורית סתומה ויש לך נקודה לבנה את יכולה לפתוח עם מחט סטרילית או אצל האחות או לבד.
זה משחרר ממש מהר את כל החלב.
חוץ מזה כדאי לך לבדוק שאת מניקה נכון כי הרבה פעמים זה קורה בגלל שהתינוק לא תופס טוב את השד.

שימי כרוב.

אל תיבהלי מחום שעולה. זה לוקח בדר"כ 24 שעות עד שמשתחרר והחום יורד.

 

כדאי ללמוד לטפל בגודש בלי להזדקק לאנטיביוטיקה - זו דלקת קלה שעלולה להופיע שוב במהלך ההנקה.

אין מה להילחץ.

אבל אל תשאירי את המקום ללא טיפול.

ובפעם הבאה (שלא תבוא חלילה) לנטרל את הגודש עוד לפני  שהופך לצינורית סתומה ודלת.

התייעצתי עם הרופא וגם עם יועצת הנקה ושניהם אמרו שאם אין חום זו לא דלקת. מה שעשיתי ועזר תוך יום- הנקתי בלי סוף ושאבתי, למרות הכאבים הנוראיים תוך כדי, עשיתי אמבטיה ותוך כדי עיסיתי את האיזורים הכואבים וגם הרבה עיסויים תוך כדי הנקה/שאיבה... ב"ה עבר די מהר... וגם לי הייתה הרגשה מאד רעה של חולי כשזה קרה...

שלבים :
1. לדקור בעזרת מחט סטרילית בעזרת אחות או לבד את הנקודה הלבנה, במידה ויש, ולנקז מה שאפשר החוצה.
2. יש רפידות הנקה טיפוליות, קונים אותן ללא מרשם. הן די יקרות (בסדר גודל של 6 רפידות ב70 ₪) ולמיטב זכרוני הן מכילות אצות ים ששואבות/ סופגות מוגלה ודלקות

אולי זו דלקת

אלא שניתן לטפל בקלות. זו דלקת מקומית ולשמחתנו, בשד יש מוצא לדלקת. היא יכולה בקלות להתנקז החוצה.

אצלי זה ממש מונע הריון, בחודש שאני מפסיקה להשתמש אני נכנסת להריון...

הרב ליאור מאוד בעד, וממליץ על זה כמעט לכולם לכתחילה. רבנים אחרים מאוד מסתיגים ורק אם האישה לא מסתדרת עם אמצעים אחרים מתירים.
גם מכון פועה, לא ממליצים על זה מלכתחילה.
אבל אני חושבת שכל רב שתאומרי לו שאת לא רוצה בשום אופן הורמונים, וגם לא התקן יתיר לך... אבל כמובן שחיבים לקבל היתר מרב.

אבל מסוג מסוים. עם שקפים כאלה...
ולקחת בחשבון שזה לא המניעה הכי טובה.
האמת אני נמענתי קצת מיחסים בימים האלה רק ליל מקווה ואז אחרי 3 4 ימים נהנים יחד חופשי בלי לחץ.

לגבי הביוץ יש מצב שעלית עליו באיחור?
יכול להיות שזה סתם שיבוש ראשוני..
השערה שלי

הוא יכול להשתבש...
מקווה שזה יחזור לקדמותו..

ממש לא רוצה לקחת כדורים לא באלי להכניס לגוף שלי את כל הזבל הזה, אז כמה שיותר טבעי יותר טוב! וכמובן כמה שפחות תופעות לוואי...

לכמה זמן את רוצה למנוע?

ומקסימום אחרכ תורידי כי יש רוםאים שלא מתקינים לשנה

אצלי- פעם אחת היו כתמים ב 3 החודשים הראשונים והאריך את המחזור ביומיים
בפעם השניה- ברוך ה ללא כתמים כלל, והאריך מחזור בערך ביום, אין אמצעי מושלם, לכל אחד יש מחיר , מעדיפה את זה על פני תופעות לוואי ונזק אפשרי לגוף של ההורמונים

ממנו שישים לי? כל רופא שם? לצערי עדיין לא מצאתי את הרופא שגם מספיק קרוב וגם הייתי מרוצה מהיחסי אנוש שלו...

את צריכה לקנות את ההתקן, אולי תתקשרי לאחות ותבקשי שתבקש מרשם להתקן ואז תוכלי להגיע לרופא עם ההתקן, כך היה אצלי, תבררי במרפאה איך זה הולך שם
רצוי לשים את ההתקן כשאת במחזור, נכנס יותר בקלות, זה לא הכרחי, אפשר גם ללא מחזור, אצלי היה קל יותר לשים אותי כשבאתי במחזור, מאשר כשבאתי ללא מחזור, אבל טם את אחרי לידה אולי אין לך עדיין מחזור, שמעתי שמכון פועה ממליצים לטבל ורק אחרי כשבועיים לשים את ההתקן כי קל יותר להתיר את הכתמים שיכולים להיות בהתחלה כשמותרים וגם אם תאסרו לפחות זו לא תקופהמארוכה של איסור מאז הלידה והיה לכפ קצת זמן ביחד, בהצלחה

יכול להיות שזה סתם קילקול קיבה?

לשתות הרבה ולנוח.