הגיוני שיש לו ריח חזק ולא נעים (בלשון המעטה..)?
ויש לו טעם מגעיל?
לא מסוגלת לקחת את זה. למרות שהומלץ לי..
תודה מראש
אנחנו מסיידים את הבית עכשיו, ואני בתחילת היריון.
בעיקרון קנינו צבע שאפשר להישאר בבית אחרי שצובעים איתו, אבל פתאום אני מרגישה שאולי הריח לא כ"כ טוב לי... ואני קצת מרגישה פחות טוב היום, למרות שזה יכול להיות לא קשור בכלל.
מה אתן אומרות? יכול להיות שבהיריון צריך להיזהר יותר מאשר סתם עם ילדים קטנים? או שזאת סתם רגישות לריח?
מודדת כובעיםלא יודעת איך לזרז את ההפלה, רק רוצה לומר לך שעברתי גרידה וזה ממש לא נורא.
על ציטוטק שמעתי סיפורים ממש קשים, זה סיפור בהמשכים ויכול לקחת כמה חודשים עד שגומרים עם זה ועד שנטהרים.
לדעתי עדיף גרידה וגמרנו.
מבינה אותך מאד, זה נורא עצוב בשלב הזה
אני ב"ה עכשיו בהריון מתקדם - הראשון אחרי ההפלה. מאחלת לך שבמהרה תהיי גם את בהריון תקין, בריא ומשמח.
אפשר לשאול מה הנסיבות אצלך - באיזה שבוע את? למה הפלה?
ואני שמחה שהצליח בידי בס''ד.
ולא סגורה עוד., או ביקור חולים או שערי צדק...
אולי נפגש..
בנימינה
ברוך ה'.
יש רחם, יש צואר הרחם שבניגוד למה שמשתמע ממנו זה בסך הכל 2-3 ס"מ, ויש נרתיק.
הנרתיק הוא אחורי, כלומר בשיפוע אחורה, והרחם הוא קדמי, כלומר בשיפוע קדימה.
הבליטה שהרגשת זה הפתח של צוואר הרחם, וכל המעבר עד לשם זה הנרתיק.
צוואר הרחם לא נמצא בדופן האחורי אלא הנרתיק פשוט מוביל אליו. וצוואר הרחם מוביל לרחם.
ניסיתי לצייר לך בצייר של המחשב, מקווה שזה מובן.
מוזמנת בשמחה לשאול עוד. זו לא בושה ומאד מאד חשוב!
ורך יותר..
ואצלי זה נכון..
את בטוחה שלא התבלבלת?
קודם כל לבדוק הכל - ברזל, B12, ויטמין D, בלוטת התריס, ספירת דם, פריטין.
את מניקה?
לקחת ברזל או פרנטל מאז הלידה?
אם את מניקה - קחי פרנטל בכל מקרה.
חולשה וחוסר כח זה הגיוני ובכל זאת את יכולה לעזור לעצמך ולשפר את המצב עם תזונה טובה, שינה מספקת.
יש גם תוספי תזונה שיכולים לעזור, צריך לברר לגבי ההנקה.
אני ממליצה לאכול כל יום שקדים, אגוזים, תמרים - מוסיף המון אנרגיה.
איך התינוק - נותן לך לישון? רגוע או צרחן רב הזמן?
כשמחכים לתנועות אז כל פרפור של אוכל במעיים יכול להראות כמו העובר.. ככה היה אצלי..
אבל אולי תבוא מישהי ותכתוב כאן שהרגישה בשבוע 11, מה אני יודעת.
וזה נקרא מאוד מאוד מוקדם
זה התחיל כששכבתי על הבטן, אז הרגשתי יותר.
המתח והמכאובים מעירים אותי 
מכירה מאד את השלב שלך - שולחת כוחות!
הלוואי ותצליחי לישון!!

הבת שלך תצטרך לסבול את הטיפול האיטי והפחות טוב של אבא שלה.. אבל היא לא תהיה מוזנחת.
לפחות לילה אחד תשני, שיהיה לך כדי לאגור כוחות.
אני זוכרת שהתמוטטתי לילה אחד ועשיתי ככה.
ואם זה לא אפשרי תשימי פקקי אזניים בלי לעבור חדר. אני שונאת פקקים אבל גיליתי שזה נסבל ועוזר.
פעם פעמיים בלילה נשמע סביר, כל שעתיים נשמע קצת הרבה בגיל 7 חודשים.
כשהיא מתעוררת אחרי שהיא אוכלת נרדמת בקלות חזרה או שקשה להרדים אותה חזרה?
ניסית לבדוק אולי משהו אחר מעיר אותה? (גם אם בסוף רק אוכל מחזיר אותה לישון)
אני במצבים כאלה קודם כל ניסיתי לשלול את כל הסיבות האחרות להתעוררות -
1. לקחתי לרופא ילדים שיסתכל באוזניים. אודם באוזניים הוא גם מאד מאד מציק, לא רק דלקת אוזניים. זה שאין טיפול לאודם באוזניים לא אומר שזה לא כואב לתינוק. זו סיבה טובה להתעורר בלילה. ואז אפשר לנסות אוטידין - טיפות אוזניים. ואפילו נורופן/אקמול לילה אחד זה לא נורא ולו רק בשביל לבדוק אם זו הבעיה - אם אחרי נורופן/אקמול היה לך לילה רגוע את יודעת שהיא בעצם התעוררה מכאבים.
2. תולעים - לא תמיד רואים אותם - בשיטת הניסוי והטעיה - לפני הלילה שמתי בפי הטבעת שן שום הכי קטנה קלופה (בלי לפצוע את השן!) מצופה בהרבה וזלין שלא יהיה שורף ולא יציק בהכנסה. תתפלאי אבל היו לי ילדים שברגע ששמתי שן שום פתאום ישנו כמו שצריך, אז כנראה שהיה תולעים ולא ראינו אותם.
3. מסרק סמיך - כמה שזה נשמע לא הגיוני קרה לי שאפילו בגיל יותר קטן מצאתי כינה על הראש וזה העיר אותם בלילה, הם לא יודעים לגרד ולא להגיד מה מציק להם אז הם מתעוררים ובוכים, מקבלים בקבוק/הנקה וחוזרים לישון אבל כשהוצאנו את הכינים (והביצים!) חזרו לישון יותר טוב. והתעוררו הרבה פחות
4. אם את בעיקר על הנקה וזה רק כמה לילות ככה אולי זו קפיצה גדילה וככל שתניקי יותר זה יסתדר והיא שוב תהיה שבעה יותר.
5. אם את חושבת שהיא רעבה והיא מקבלת בקבוקים אולי תוסיפי לה דייסה שיהיה לה יותר משביע
6. היא ישנה איתכם בחדר או בחדר אחר? לפעמים הוצאת התינוק מחדר ההורים גם עוזרת לו לישון יותר רצוף. זה גם גלגל כזה - לוקח לך יותר זמן לשמוע שהוא מתעורר, בינתיים יש לו זמן ללמוד שלא ניגשים אליו מיד, לא רואה אתכם, לומד להרדים את עצמו חזרה לבד, אם הוא באמת רעב או שמשהו כואב לו - אל תדאגי, הוא לא ירדם חזרה ויעיר אתכם גם מהחדר הסמוך... לא תפספסי את זה.
מקווה שמשהו מהעצות פה יעזרו
ומאחלת לך הרבה כח! בריאות ונחת.
טיפים לטחורים
משחת הממליס- זו משחה טבעית ויעילה ברמות אחרות, היא גם מרגיעה וגם מרפאת. משיגים בחנויות טבע
מעבר לזה לדאוג שיהיו יציאות רכות על ידי שתיה מרובה, אכילה של דברים עם סיבים תזונתיים כמו פירות, ירקות, לחם מלא, אורז מלא וכו'
בשירותים להתנועע קידמה אחורה ולא ללחוץ, להגביה רגליים.
אפשר לשים בקערת פלסטיק עלי רוזמרין לשפוך עליהם מים חמים, לשים באסלה ולשבת מעל כדי שהאדים יגיעו לאיזור.
לשטוף הרבה את האיזור אבל בלי סבון.
תרגישי טוב!
בגדול סבון משנה מאזן של חיידקם ומפריע לריפוי טבעי של הגוף,
הגוף מחטא את עצמו אז אין בו צורך
ואף עלולה להחמיר את המצב :-/
אצל ההורים שלי פחות משבועיים וחצי,
אפילו שכל האחיות שלי נשארו יותר בלידה ראשונה.
כי היה לי קשה לראות את בעלי נוסע הלוך חזור כל הזמן (ניסה להיות קצת בכולל).
זה דבר שהוא מאוד אינדבידואלי לך, לאיך תהיה הלידה, לתנאים בבית הוריך, ולבעלך כמובן.
אי אפשר להשליך מאחת על השניה.
סיפרה לי בת דודה, שפגשה אותי הולכת ברחוב שלושה וחצי שבועות אחרי הלידה,
שהיא בזמן הזה, אחרי לידה ראשונה, לא יכלה עדיין לקום מהמיטה.
ביקשת יפה כל כך אז עניתי. אבל באמת שאי אפשר להקיש מאחת לשניה.
אמא אנונימיתגם בגלל הכולל,וכו'..
הייתי אחרי קיסרי.
נשארתי חודש בערך וחזרתי הביתה.
למרות שהוריי ואחיותי הפצירו בי להישאר.
אבל אין כמו הבית שלך!! למרות הכל!
ולמרות כל העזרה בבית ההורים שיהיו בריאים.
ולמרות שאני גרה קרוב אליהם וכל הסביבה שלי ושל בעלי לא השתנתה.
אבל תמיד רוצים לחזור לפינה שלך בבית שלך...
ובלידות הבאות הלכתי ישר הביתה- למרות שאמא שלי הזמינה אליה וכו'...
הייתי זקוקה לארוחות ושישגיחו על התינוק כשהוא לא רעב כדי שאוכל לישון.
הייתי זקוקה לשקט, למקום בלי מבקרים.
וזה לא קרה...
אז הלכתי הביתה ובלידה השניה הלכתי ישר הביתה.
שבוע אצל אמא שלי ו3 שבועות אצל אמא שלו.
כתר הרימוןבעלי סבל מאד. אמא שלי מאד לא קלה והוא מאד מאד סבל.
אבל הוא היה צדיק וסבל בשקט. ושנים אחרי אני אוכלת את הלב שלא ידעתי כמה הוא סובל (מאמא שלי)
תכלס אני טיפלתי בתינוק, הנקתי והכל. זה היה סצם סוג של חוסר לקיחת אחריות להמרח אצל אמא שלי במקום לחזור הביתה ולהתמודד.
הייתי יכולה להסתדר בבית.
בקיצור זה מאד אינדודואלי - תלוי בטיב הקשר עם ההורים, באופי הבית שלהם - יש אחים קטנים או אין, שקט שם או לא, יטפלו בך, יבשלו לך או לא.
כאחת שהלכה מספר פעמים מיותרות
ובסוף נהנתה מזה וגם התיאשה כמעט לדעת מתי
(הכרתי את הפורצדורה ואת הצוות.וזה הקל עלי בזמן אמת)
ככה- הכאבים של צירים אמיתיים הם כואבים ואי אפשר להתעלם מהם
הציר מרגיש כמו כאבי מחזור פלוס כאב שמפלח את הגוף
לי היו צירי גב כואבים ולא יכלתי לשבת ולא לישון רק לזוז
לפני היו לי צירים חלשים במשך שבוע אבל כשהכואבים הגיעו ידעתי שזה זה
לא היה לי כח להתלבש ולא ללכת והיו לי שילשלולים הקאה רעידות ודיכאון וירד לי דם שאח"כ היה הפקק הרירי
נראה כמו מחזור פד אחד וזהו ג'לי כזה כמו הפרשה.
אז כשהיה הזמן ללכת- היתי אצל הדודה שגירשה לבי"ח -לא רציתי ללכת..פחדתי שיחזירו אותי...
עצות ולקחים
להיות בסביבה תומכת ומנוסה והם יגידו מתי ללכת ויזרו להקל על הצירים
לעשות מעקב הריון עודף בבי"ח שאת רוצה ללדת.(זה מקובל..)
לישון לפני זה ולאכול טוב!
בדר"כ מגיעם בפתיחה 3-4 אחרי כל הכאבים..ומתקבלים מפתיחה 4 ואם יש ירידת מים .
מאת: מירב לייבהמתוך:
עוד רגע ואת הופכת לאמא
וההתרגשות וודאי גדולה פנימה
הרגע הזה של הלידה
הוא שיא הנשיות וזאת עובדה
אז אל תשכחי להגיד תודה
גם לבורא עולם וגם לחסידה
בזמן הזה המיוחד והמושלם
את מביאה חיים חדשים לעולם
יחד עם אישך השותף ליצירה
אתם מקימים משפחה לתפארה
עליכם להתכונן ללילות ללא שינה
ולקולות הבכי של הקטן או הקטנה
לגזים, פיפי, קקי , "גרעפסים", ול"פליטות"
ולעוד מישהוא שיצטרף לחדר המיטות
לציצי, דייסה, אקמולי, "בייבי סיטר"
ועוד כל מיני כאלו- "אללה יסטר"
אתם אוטטו הורים
אז הכי חשוב שתהיו מאושרים
ואת, אחותי, יולדת יקרה,
תנשמי נכון, זאת כל התורה
וכשיבואו הצירים, אל תקללי את הבעל
ואל תצבטי ותזרקי עליו נעל
עוד מעט זה יעבור
ופנייך יתמלאו בחיוך ובאור
חשבי על "הרך", ושימרי על המורל
ועצה קטנה ממני, אל תוותרי על זריקת האפידורל
ואפילו אם קצת קשה בלידה
בסוף יצאו הנסיך או הנסיכה , ישר כמו מתוך אגדה.