פורום הריון ולידה (עמוד 4264)

אכלו לידי מלפפון חמוץ ואני נגעלתי עד עמקי נשמתי..
ואני אפילו לא ידעתי שאני בהריון..

אני סיפרתי לאמא שלי יום אחרי שעשיתי בדיקה ביתית ויצא חיובי. תאמיני לי, היא לא הייתה צריכה שום דרך יצירתית. זה כ"כ שימח אותה. וכך גם את אבא שלי אי"כ ואת ההורים של בעלי.

בשורות טובות!

לא לעשות פעילות גופנית. לא להתכופף. לא להרים דברים.
עדיף ממש לשכב ולשכוח מכל המטלות של הבית. הן יכול ות לחכות למישהו אחר או לזמן אחר.
חשוב גם להיות רגועה.
בשורות טובות!

בשורות טובות.

בעז"ה תלכי ותראי שהכל בסדר ולא יאשפזו אותך- ואז יחייבו אותך על זה. רק אם מאושפזים לא גובים כסף, או אם את מגיעה עם הפניה.

בשורות טובות!

זאת היתה הפלה לצערי הרב.. הריון לא תקין היה רק שק באולטרסאונד.. עכשיו מחכים שזה ירד לבד בל שום עזרה כרגע

לקבוע שההריון לא תקין. מה היה עד עכשיו? איזה בדיקות עשית? מה אורך המחזורים שלך? האם הם סדירים?

רק שואלת, האם^^ האם זה אולטרסאונד ראשון?
האם עשית בדיקת דם לגילוי בטא?
יכול להיות שהביוץ מאוחר וכן רואים רק שק?
ואולי שווה להתעקש לנוח! ולחזור לאולטראסאונד עוד כמה ימים-שבוע..
ואם יש לך רופא/ה לדבר איתו..להתייעץ..
כדאי לנסות. (לי בחלק מהפעמים נתנו פרוגסטרון..זה כמו נרות כאלה לחיזוק של הרחם,לפעמים זה עזר ולפעמים לא..)
מבינה אותך מאוד! הייתי שם (לצערי יש לי נסיון בתחום)
אבל בחלק מהמקרים ההריון המשיך ב״ה!
ובחלק הקב״ה רצה אחרת..
חיבוק גדול-גדול!

הרופא אמר שזה רק שק והוא למטה כבר וזה נראה שזה עומד ליפול. הוא באמת גם אמר לי שיש מצב שבייצתי מאוחר אבל הדימום והכאבים ממשיכים.. הבדיקות בטא שלי באמת לא עלו בצורה משמעותית וגם בבדיקה הביתית הפס היה חלש אז כבר אז חשדתי אבל אף אחד לא אמר לי לי שזה אומר משו.. אבל בנתיים אני מחכה שהוא ירד כבר. כי זה קשה לי ועצוב לי שאני בהריון אבל אין שם כלום..

תודה

בלידה לא ניתן לעת איך יהיה ואי אפשר להשליך מלידה אחת לשנייה. מאחלת לך לידה חלומית עם חוויה מתקנת

הלידה באמת הייתה מהירה אבל טראומטית...אני לא מאחלת לאף אחת ללדת ככה

תודה על האיחולים. מהפה שלך לקב"ה

בגלל ההרגשה שאני לא בשליטה (שבינינו זה נכון גם בלידה איטית) וגם בגלל הפחד ללדת בלי אפידורל. ב"ה לא היה לי כ"כ מהר כמו שאת מתארת, אבל ב 2 הילדות האחרונות שלי לא הספקתי אפידורל.
בדיעבד, זה דווקא מרגיע אותי שאני יודעת שאני יכולה גם בלי אפידורל, שזה לא כזה נורא. ..
וזה מה שעזר לי להירגע ולנשום נכון, כי ידעתי שעברתי את זה כבר פעם ואני יכולה, ולדעתי בגלל זה הלידה התקדמה, לעומת לידות קודמות שכמעט לא התפתח עד שלקחתי אפידורל.
וחוץ מזה אני מכירה נשים שעברו לידות מהירות כמו שאת מתארת,וילדו בבית או ברכב, והלידות הבאות לא היו כ"כ מהירות, אז זה לא מעיד על הלידה הבאה.

לידה שלישית לא הספקתי לחת אפידורל וזה היה סיוט!!!
 

בהריון רביעי התפללתי כל ההיריון שתהיה לי לידה יותר נחמדה!
ובאמת, ב"ה, ברגע שהגעתי לבי"ח - הייתי עם צירים תכופים כל דקה.

צירים נוראיים ופתיחה של 2 בלבד!!

חשבתי שאלד כבר באמבולנס מרוב צירים.

גם הפרמדיקית חשבה ככה... פתחה לי צ'יק צ'אק עירוי וכו'.

אבל בבי"ח זה הלך יותר לאט בהתחלה.
אבל שיגעתי את בעלי שישגע את הצוות לא להשאיר אותי בקבלה ולהכניס לחדר לידה ולתת אפידורל.

ממש לחצנו עליהם.

הם אמרו שאני סה"כ בפתיחה של 2

אבל אמרתי להם שיש לי צירים ממש תכופים ואני חייבת שיזמינו מרדים עכשיו!!
ניסו לשכנע שאם כבר- אז שאלד כבר בלי אפידורל.

ולא הסכמתי.

הביאו מרדים.

האפידורל היה סיוט.

כי ברבע שעה הזאת ששוכבים וא"א לזוז היו לי צירים נוראייםםםםם

אבל ב"ה זה התחיל להשפיע ועברתי בההחלט חוויה מתקנה!
לידה כיפית. רגועה. מהירה. תוך שעה מהאפידורל ילדתי ואני תמדי אומרת שזאת חווה מתקנת לכל 3 הלידות שלי הקודמות!

הקרסול.

לפני שעה הורדתי את הגרב האלסטית והרגל היתה שחורה!!

עכשיו אחרי שהרגל למעלה בלי הגרב היא נראית סביר יותר אבל עדיין כואב.

אני חוששת!

זה היה נראה נורא!

ואני יחסית רק בתחילת הדרך.

באמת אין שום פיתרון מלבד גרב?

 

אני יכולה להגיד לך שבירושלים עושים בהטורים, זאת בדיקת דם פשוטה אבל צריך לקבוע תור מראש ונותנים קודם למלא כל מיני טפסים..

להיטהר אחרי חודש וחצי, ואם בדרך כלל הולך חלק, סיכוי טוב שגם אחרי לידה בעז"ה.

כדאי להתיעץ עם רב איך לגשת לבדיקות של אחרי לידה, ואם בכל זאת יש פתאום עדים בעייתיים, לא להתבייש לשאול על כל דבר.

 

לגבי משכב לידה - בנחת. תני לכוחות שלך לחזור בנחת.

אין הרבה סיכוי. וגם אם נראה לך שכבר נקי, ממליצה לחכות כמה ימים לוודא שזו לא סתם הפסקה קצרה

כמה ימים זה המון
ממליצה לנסות הפסק כשהכל נקי- אולי לחכות 12 שעות של נקיות
אבל לדעת שזה רק ניסיון, ולא להתאכזב אם הדימום חוזר

מאשר לבזבז עוד יום וכמובן לקחת בערבון מוגבל ושזה רק ניסיון (כדי לא להתאכזב)

אסור להרים דברים כבדים הכלל הוא לפי המשקל של התינוק.. התינוק שוקל 4 קילו אז מותר להרים עד 4 קילו וכו..
בדכ בסופם יש את הבדיקת רופא נשים 6 שב' מהלידה.. אחכ אם הכל תקין בעיקרון כן.. כמובן אם את מרגישה טוב והכל.. בע"ה שתרגישי טוב בדכ לוקח זמן לחזור למה שהיינו במיוחד עם ההנקות והלקום בלילה..

שמעתי שיש כאלה שמצליחות להיטהר אחרי תקופה לא ארוכה את יכולה לנסות רק אל תתאכזבי אם לא הרבה פעמים זה לוקח יותר. וכמובן שווה להיות בקשר עם רב..

1. אל תצפי שתצליחי להשתולל..חח אני אחרי חודש וחצי חשבתי שאני יכולה ללכת עם התינוקי שלי ללימודים וכמעט התפגרתי רק מלסחוב את העגלה מכיתה לכיתה. ועוד הייתי ממש בכושר לפני ההריון ותוך כדי, עשיתי צסלולים קשים בקלות..
2. אני הצלחתי תוך פחות מחודש וחצי ובדיעבד אם הייתי מתיעצת עם הרב זה היה עוד יותר פחות ומצטערת שלא התיעצתי מספיק.
ממליצה לך לשאול רב איך עושים את הבדיקות ואחזה דימום נחשב..
נגיד הרב שלי אמר שאם יש הרבה זמן בלי דימום ופתאום מופיע אבל זה לא דימום משמעותי זה בסדר. ואם זה על פד או על ציבעוני בכלל יותר טוב.
יש מצב שהיו דיוקים שהתאימו למצב שלי ולך לא יתאימו, אבל ממליצה להתיעץ עם רב ולנסות

אבל פתאום שמתי לב שאחרי חודשיים מהתל''מ יש לבעלי יומולדת

ובא לי לעשות לו חגיגה, ויותר כיף לחגוג כשמותרים.

חגיגה בלי להעביר מיד ליד די מתסכלת

ובשביל זה גם השאלות על ההשתוללות

בריכה זוגית יהיה לי קשה מידי? מסלול קטן ביחד?
עד כמה אפשר להשתגע..

מה שכן לדעתי כדאי לך לראות איך הלידה תעבור מה יהיו הכוחות שלך ואז לתכנן..
חבל שלא יצא בסוף מקסימום עושים חגיגה מאוחרת..

ההתאוששות היא קשה יותר מבחינה פיזית ונפשית .. 

 

באמת שלא נורא אם תחגגו את היומולדת קצת אחרי אל תתני לזה להוריד לכם את המצ"ר יש מספיק דברים להסתגל אליהם ..

 

אני ילדתי ביום הולדת של בעלי (התל"מ היה שבוע לפני) ומכיוון שרציתי לחגוג בכיף אז חגגתי לו שבועיים לפני התאריך ..

 

אני עדיין מרגישה שלא חגגנו אבל הוא מרגיש שקיבל את ה- מתנה הכי ש ו ו ה ליומולדת ב"ה

הצלחתי להטהר תוך חודש, חודש ושבוע. אבל אני יודעת שזה לא רגיל, ודווקא בדרך כלל היה לי מחזור של 7-8 ימים, והרבה פעמים בעיות ביומיים הראשונים של ה7 נקיים.

למרות שאני מצליחה להטהר תוך שלושה שבועות, צריך לדעת איך לגשת נפשית לבדיקות. בנחת, לא להלחץ. לזכור שזה חלק מתהליך הלידה ולייחס חשיבות וכבוד לתהליך ההתנקות של הגוף. לא למהר עם יחסי האישות אם את לא מרגישה טוב. לגבי השתוללות, פשוט תקשיבי לעצמך. לדעתי עדיף מראש לתכנן משהו שאת יכולה להפסיק באמצע או לעשות בנחת (בריכה כן, מסלול לא, זו דעתי)

את הקצב.. מסלול לפעמים קשה להפסיק באמצע ולחזור ואם את באמצע וקשה לם זה קצת בעייתי.

אצלי בדר"כ לקח גם פחות

 

אין כל כך קשר בין איך שנטהרת ממחזור לאחרי לידה

כי אחרי לידה בגלל השינויים ההורמונליים בדר"כ יש יותר יובש בגוף

 

ולכן העצה הכי טובה שקבלתי ועזרה לי מאד בהשוואה ללידות שלא ידעתי על העצה הזאת - 

להקפיד לשתות כל יום לפחות 2 ליטר מים, כבר מסוף ההריון. ולהמשיך בזה כל הזמן, זה טוב להתנקות של הגוף, זה טוב להנקה. 

לא עוזר להזכר יום לפני שרוצים לעשות הפסק, הגוף צריך להיות רווי טוב באופן כללי.

זה עוזר להטהר בלי יותר מדי סיפורים של דימום שמפסיק וחוזר ופצעים שמשבשים את הבדיקות וכו'

 

לגבי משכב לידה - תקשיבי לגוף שלך.

אם זו לידה ראשונה - במיוחד קשה לך לצפות איך תהיי, השינויים ההרומונליים, הפיזיים - משפיעים אחרת על כל אחת. 

תתקדמי בקצב שלך, תעשי מה שנח לך, עקרונית אפשר לעשות הכל די כרגיל אבל חשוב מאד לא להתאמץ מעבר למה שנח.

(ולא להרים דברים כבדים מדי) 

 

תנסי להגיע ולא תצליחי. מה הכוונה?

תגידי לאמא שלה שיש פקק רציני ושיצאת מאוחר [תגידי את זה לפני השעה הנקובה].. אחרי כמה זמן תצייני שאת עדיין בדרכים.. תישמעי לחוצה.. ואז אולי תגיעי לבית העלמין אבל תכנסי.. [ככה שיבינו שבאמת עשית מאמץ להגיע אבל לא עלה בידך..]

זה נשמע לי בעצמי הזוי, אבל זה נראה לי דרך די אלגנטית לא להגיע.. :0

 

בשורות טובות!

אבל אני אצל ההורים שלי שהם גרים ממש קרוב לבית העלמין וגם אנחנו גרים במקום שאין דבר כזה פקקים.
חבל זה היה יכול להיות רעיון טוב😔

מקווה שתמצאי פתרון. זה באמת בעיה. 

יש לפני או אחרי משהו? לימוד משניות וכאלה? אולי הייתי מגיעה לזה ואומרת שלא הצלחתי להגיע גם וגם.. 

שבשום אופן לא איפשר לך להגיע.את ממש לא חייבת לנמק לאף אחד,דברי עם אמא שלה לפני ותתנצלי,שהיא לא תגיע ותצטער

שאלתי רב והוא ענה שאין בעיה בכלל ללכת לאזכרה

אז הכי טוב לשאול את הרב שלך, אם יגיד לך לא ללכת אח"כ תחשבי כבר מה לעשות הלאה

שאלנו את הרב כל אזכרה לאבא שלי,לא של חברה,אבל הוא אמר שאין עם זה בעיה מעיקר הדין,אלא זה מנהג..ובגלל שזה היה אזכרה של אבא שלי,אז אמר שאני יכולה ללכת.
אבל תשאלי גם את את הרב שלך,תראי מה יגיד לך.

רב הענינים סביב פטירה / שבעה / אזכרה / בית עלמין הם מנהגים. לא הלכות. אמנם יש הלכות, אבל רב רובן של ההתנהגויות שלנו בנושא הן כתוצאה ממנהגים.

תשאלי מה המנהג אצלכם וגם מה ההלכה אומרת באופן מדויק. יש כאלה שהולכות לבית עלמין גם בהריון וגם עם תינוקות וילדים.

אם תבחרי לשאול רב, תצייני את כל מה שכתבת כאן, שאי הגעתך יפגע מאוד במשפחת הנפטרת. בהחלט יש עניין לעשות חסד עם החיים (=לבוא לאזכרה).

בשורות טובות

היתה אזכרה לחמותי עליה השלום, והיינו נשואים רק כמה חודשים.

כלומר פעם ראשונה שאני צריכה ללכת.

הייתי בהריון אבל החלטתי שאין מצב לא לבוא והלכתי.

כמו שכתבה פייגא, לפעמים אין ברירה וצריך להבדיל בין מנהגים והלכות.

חשבתי רק במחזור

יש כאלו שנוהגים שנשים בכלל לא הולכות לבית עלמין

גם אני בהריון הראשון הלכתי לבית העלמין כי אישה יקרה מאוד לחיי נפטרה. מה אני לא אבוא? אז שאלתי את הרב שלי ואין בעיה
לדעתי הכל קשור למצב. תשאלי פשוט.
וכשאבי נפטר עוד באתי עם תינוקת בת חודש וחצי לאזכרה של החודש. וגם התשובה הייתה אין בעיה.
אני לא עולה לבית העלמין בדרכ. מדירה את רגלי ממנו בהלוויות נשארת להספדים ולא נכנסת ממש לבפנים כי זה מנהג שהוא טוב.
אבל מנהג זה מנהג וממש לא הלכה ויש דברים שהם חשובים לנו נפשית וחבל להפסיד

אני עושה טיפול באינפרא אדום מכשיר לייזר..לא כולם חושבים שזה טוב בהיריון..

זה מההורמון שמופרש בהריון ונמצא בשתן. ( דרכו מזהים את ההריון עם המקלות)

נורמלי לגמרי בהתחלה. אח"כ נרגע קצת , ובהמשך שוב ככה עד הלידה. .. באסה, אבל ככה זה.
המלצה: לא לנסות להתאפק, כי זה יכול להיות לא נעים כשלא מצליחים

(אני בחו"ל, צהרי שישי כעת)

הבית

וגם אחים שלה ירצו ואז באמת תהיה לי חגיגה.

לפעמים אני נותנת איגלו. אבל זה לא מוסיף הרבה...

אפילו בלי סוכר, אנחנו עשינו ככה עם תה בצבע אדום וזה די עבד.

למרות שהשבת למשל ערבבתי לה מים עם שתיה ממותקת והיא גם לא התלהבה, אבל אולי הצבע יעזור...

תודה על הרעיון!

הייתי מביאה לו שתיה מהאוכל גם במשך היום למשל: ים של המרק, מיץ של הסלט, מים מהבישול של הסלק וכו'

לא רואה אותה שותה מיץ סלק או מים של סלט...

אבל הייתי אומרת לו מה זה שלא יחשוב שזה משהו אחר בבקבוק ואח"כ יתאכזב.

מה שכן, צריך פטמה עם חור גדול או לסנן את הנוזלים במסננת אחרת חתיכות קטנות נתקעות וסותמות את הפיטמה

מלון, אבטיח, פירות, ירקות, מרק...
כל מאכל שהמרכיב העיקרי שלו הוא מים.

האם היא מתפקדת היטב או נראית מיובשת / חצי מיובשת?

היא לא נראת מיובשת או משהו. רק הטיטולים לא יותר מדי רטובים.

אשתדל להוסיף לה לתפריט באמת עוד אבטיחים וכאלו...

התה הרגיל נוטל ברזל מהגוף.
תה צמחים נטול קפאין (הקופסאות של ויסוצקי, למשל) אינו מכיל את הרכיב שמונע מאיתנו לספוג ברזל.

מי שנותנת תה לתינוקות או ילדים, ראוי שתקפיד לתת רק תה צמחים נטול קפאין.

הבן שלי שותה הרבה הרבה הרבה יותר מבקבוק קטן של מי עדן מאשר כששותה מכוס..

מה שיש לי או לאחים שלה ביד באותו רגע שהיא רוצה.

כשאני נותנת לה בקבוק של תינוקות היא שותה פחות ובעיקר שופכת את התכולה על הריצפה/ספה או כל מקום אחר...

התכוונתי בקבוק קטן(330 מ"ל) של מי עדן,עם פקק מסתובב.
ככה לא מפריע לי ,הוא שם אותו כל פעם במקום אחר בבית,ואז הוא רואה אותו כל הזמן,וכל פעם בא לבקש שנפתח לו,פותחת לו רק חלק מהסיבוב של הפקק,כדי שלא ישפך לו יותר מידי,ואחר כך סוגרים חזרה ושיעשה איתו מה שבאלו,ככה זה זמין לו להיזכר שרוצה לשתות..
וגם הוא נהנה מזה שהבקבוק מתכוצ'ץ',ואז צריך לסדר את הבקבוק,ואז הוא שוב רוצה לכווצ'ץ' אותו,אז שותה שוב וכן הלאה...

רק בקבוקים עם פקק כמו של נביעות, וזה לא נוח..

גם אני בקושי מוצאת אותם,רק בסופר בקרני שומרון..

עריכה-אופס..שכחתי שאת בחו"ל

אני לא רואה טעם להילחץ. היא רואה את האחים שלה שותים ויודעת לבקש כשהיא צמאה? יכול להיות שפשוט אין לה צורך בעוד מים.
דרכים כמו לכעוס עליה או לפתות אותה לשתות בעזרת שתייה ממותקת או פרסים כנראה לא יביאו תועלת, אז אולי לשבח אותה כשהיא שותה יפה, להראות לה איך את שותה ולתת לה לחקות אותך. אפשר לשים לידה את בקבוק המים ולהזכיר לה שהיא צמאה בלי להתקרב או להגיש לה לפה את הבקבוק, היא תרגיש יותר עצמאית ופעולת השתייה תהפוך לחוויה מהנה.
אפשר לשים לה פעם אחת קוביות קרח בבקבוק ולהראות לה איך הן שוחות שם. זה יכול להיות לה מעניין . בהצלחה! וקיץ נעים ובריא.

באמת בכל הבית מפוזרים בקבוקים וכשהיא רוצה או רואה מישהו שותה היא מיד מבקשת...

אנסה חלק מהעיצות פה, אבל אמשיך לשמור על רק מים/תה ללא סוכר.

תודה!

זה נראה כמו אוכל של ציפור ונמס במים...אםשר גם קר..היא ממש אוהבת ושותה הרבה בזכות זה

בעלות תופעות לוואי קשות הן לטווח ארוך, הן לטווח קצר.

יש נשים שמגיבות קשה יותר ויש שקל יותר, אבל משפיע על כולן.

אין "עדינות", כולן מעקרות. זה תפקידן.

אי אפשר לדעת מה יהיה טוב.

לחזור לרופאה ולהגיד שעושה מצבי רוח.

הם מבינים ומחליפים גלולה מייד.

 

יש גלולה שנקראת דיאנה או אסטל והיא עם מינון גבוה ונחשבת שעושה דיכאון. לי עשתה. עברתי ממנ ה לגלולה עם מינון נמוך רק במעט, עדיין נחשב גבוה, והיתה לי נפלאה ולקחתי שש שנים. אז זה לא קשור למינון. ויש גלולה עם מינון נמוך מאד שנקראת מינס minesse והיתה לי על הפנים.

בדרך כלל מאשרים את זה. את רוצה לעשות שקיפות עורפית כי אם כן מאוד חשוב לדעת גיל מדוייק של ההריון (לפי אולטרסאונד) ולקבוע תור כבר עכשיו (בתקווה שעוד יש תורים פנויים)

לא רוצה סתם להטרטר לשם, לטרטר את בעלי ולמצוא בייביסיטר בשביל בסוף לא להכנס...

במקרי חירום והכניסו אותי בקלות אם יש להם רק רופא אחד בקופה ותור מפוצץ אליו אולי פחות יהיו גמישים. בכל מקרה תתקשרי לפני לקופה ותסבירי את המצב.

וזו סתם עוגמת נפש להגיע למרפאה ולהתחיל לריב איתם.

 

בלי תור כי הכל ממוחשב ונותנים לך תור. לעומת זאת הייתי עם בעלי בקופה שלו שם הכל ידני וזה באמת לריב שעות עם אנשים בשביל להיכנס.

מה שהכי דחוף לך בשלב זה זה אולטראסאונד ראשון

ואת ההפניה הזאת גם רופא משפחה יכול לתת לך.

תעשי US ובמקביל תקבעי תור לרופא נשים.

ככה גם תוכלי לקבוע תור לשקיפות אם את עושה

אבל הרופא שלי עושה גם אולטרסאונד אז חבל לי ללכת פעמיים. בכל מקרה השגתי אותם והם הסכימו להכניס אותי השבוע.

תודה לכל העונות!

על רגל אחת.. תעשי חיפוש בגוגל. בויקיפדיה בטוח יש

לא פסיכולוגית או מאבחנת אבל ממה שאני ימכירה ויודעת אלו המאפיינים העיקריים בכללי:

אלו אנשים מאד הפכפכים, הם יכולים לעבור מאד מהר מקיצוניות של נדיבות ואהבה לכעס ועצבים.
כלומר, אלו אנשים שברגיל יתנהגו סבבה ויהיו נחמדים אבל יכולות להיות להם פתאום התפרצויות זעם ועל הדברים הכי קטנים ברמה כזו שאת לא יודעת מתי הם הולכים להתעצבן שוב ואם בכלל. ולכן, מי שמכיר אותם באופן שטחי יחשוב שהם מקסימים כי הם באמת כאלה בחלק מהזמן אבל רק מי שמכיר אותם ממש טוב רואה גם את פרצי הזעם/צעקות/כעס.

דבר שני הוא שהם תמיד בטוחים בצדקת דרכם. מבחינתם הם תמיד הצודקים וכל השאר טועים ולכן לא יודו אף פעם שהם לא בסדר או טעו. אם כבר, הם יגרמו למי שמולם לחשוב שהוא זה שטעה והוא הלא בסדר.

מקווה שעזרתי במשהו ואם את רוצה להעמיק בנושא ממליצה לקרוא על ד״ר מרים דאהן שמטפלת בנושא.

מאשר לקרוא מלא מאפיינים באינטרנט של הבעיה. לפעמים כדי להבין צריך ממש דוגמאות כפי שנתת. תודה לך.. אנונימית לא הפותחת

מציעה שאם את לא מבינה ה בזה לא תגיבי רק כדי לתת תשובה....

וסליחה אם אני נחרצת ותקיפה... פשוט ההגדרה השטחית והממש לא מדוייקת הזאת יכולה להביא אותה לאבחן חצי מהעולם כסובלים מהפרעת אשיות גבולית כשבפועל זו הפרעה מאוד נדירה...

שזה רק ממה שאני יודעת. כתבתי את הדברים על סמך הרבה מידע מהאינטרנט אבל תודה על התיקון. אשמח אם תסבירי מה זה כדי שאבין טוב יותר

בקורס פסיכופתולוגיה...

ממה שקראתי ולמדתי (בין היתר בקורס פסיכופתולוגיה) זה מה שהבנתי. כנראה שהבנתי לא נכון וטעיתי, סליחה.
אבל כן הייתי שמחה לתיקון קצת יותר נחמד, בכל זאת כולנו בני אדם וגם אני בניהם.

אבל זה בדיוק מה שרציתי למנוע- שכל אשה הורמונלית פה בפורום לא תחשוב ח"ו שהיא סובלת מהפרעת אשיות גבולית. ולראיה יש פה כמה שכבר הספיקו להילחץ...

ממש לא התכוונתי לתקוף, ואם חווית תוקפנות אני מתנצלת. אבל כן התכוונתי להיות מאוד נחרצת...

דרך אגב, זה אחד החסרונות של פורום, שלא יודעים באיזו נימה דברים נאמרים...

ממי שמבינה מספיק כדי להיות נחרצת ותקיפה כלפי מישהי אחרת, אפשר לצפות שתיתן הגדרה בכמה מילים. 

ואני אכן מבינה בזה מספיק מתוך נסיון לא מועט בעבודה עם אנשים שסובלים מההפרעה וצרמה לי מאוד ההגדרה המאוד לא מדוייקת ובפרט, כמו שאמרתי, שהגדרה כזו עלולה להלחיץ סתם נשים הורמונליות שהן סובלות מההפרעה (מה שלרוב לא נכון)...

בין השאר עם נשים גבוליות.
לא יכולה לתאר מה זה, כי מסכימה עם מי שמעלי- זה בקלות יכול להשמע כל אישה,
אבל מי שאי פעם פגש- יודע עד כמה זה חריג. מוקצן...
זאת הפרעה שבאמת קשה להגדיר, ולכן יש הרבה מחלוקות לגבי האבחון.
אבל כשפוגשים כמה אנשים (נשים בדכ) מובהקות כאלה, מתחילים לקבל מושג ולהבין מה זה אומר.

אגב, זה ממש לא נכון שרק מי שמכיר אותם רואה את זה. כמעט כל אינטרקציה חברתית זה יבוא לידי ביטוי, אבל לא כולם יודעים לשים אצבע על מה הציק להם בשיחה, או להבין שזה חלק מהפרעה. מי שפגש יכול לפעמים לקלוט בשניות....

אי אפשר ללמוד את זה תיאורטית, זה משהו שעד שלא חווים לא מבינים.

אבל אם לומר משהו בכל זאת, אז החוויה שלי עם נשים כאלה, שהן שואבות. פשוט שואבות את כל הכוחות והתשומת לב והאנרגיות שלך, בצורה מניפולטיבית,מתוחכמת ותלותית. וגם כשאת חזקה או יודעת כבר איך להתנהל, זה שואב.
אתן מבינות שזה לא שגרתי ומתאים לכל הורמונלית שניה...
(וגם לא לכל אישה שיותר דורשת יחס)

גם אני לא פסיכולוגית או מאבחנת

 

דבר אחד אני כן יודעת - הפרעות פסיכוטיות אמיתיות הן דבר הרבה יותר חריג ומוקצן

 

 

התיאור שלך מתאים להרבה מאד אנשים נורמליים וסטנדרטיים. זה לא זה

באמת הבנתי וכבר התנצלתי, הולכת לתלות את עצמי לבד אין צורך לעשות את זה

חבל לתלות אותך

אוקיי ויתרתי 😜 אבל באמת תודה, מקסים מצדך.

הולכת לברר שוב את הנושא וללמוד עליו טוב יותר

אין סיבה לתלות את עצמך. ברור שהדברים נכתבו בכוונה טובה!

סתם לידע כללי...

מי שהזדהתה עם מה שלאה כתבה והרגישה שכותבים עליה צריכה לעשות בדק הבית עם עצמה.
כך אני חושבת כי בכל אופן בנדאם נורמלי לא אמור להתנהג בצורה כזאת...

כדאי 2 פרוסות לחם קל+ גבינה

או פרוסה של לחם רגיל או מלא עם ממרח לא מתוק

בהצלחה!!!

אמורים לעשות מה שרגילים, כך אמרו לי.

אני זללתי במיוחד ויצאה לי תוצאה גרועה.

לא אומרת שזה בגלל זה אבל אולי.

אבל מזדהה איתך מאד. מרגישה די דומה, במיוחד בקטע של הכאבי ראש..

מצטערת אבל אין לי פתרון אבל שולחת חיבוק חם מכאן

והוא נתן לי מרשם למשחה שנקראת ניפדיפין שהצילה אותי ממש מהר.

והמשחה שמישי כתבה עליה פה היא טבעית...

לשתות עם נוזל פעמיים ביום. זה עושה שיהיו יציאות קבועות ורכות וככה זה לא נפצע כל הזמן מחדש..( שזה בעצם הבעיה בפיסורה.. שהיא לא מחלימה כי היא נפצעת כל הזמן )

http://www.tchorim.com/

 

בהצלחה ורפואה שלימה!

כדאי לקבל מרשם, שהם רוקחים בעצמם ותקפה לחצי שנה...

שהעובר שקט ואולי אפילו נם את שנתו ויש זמנים שהעובר  ער ןלעיתים דווקא שהאם פעילה העובר שקט ברגע שהאם נחה הוא משתולל (מנצל את האפשרות שיש רוגע להאם)!

 

וזה גם מאד תלוי באיזה שבוע את. רק משבוע27 צריך להיות ערניים לתנועות!!

 

בהצלחה !

 

מידע: אני לא מקצועית רק מניסיון.

וכל ההריון הזה אני בדאגה מתמדת סביב התנועות ומצליחה הקושי להרגיש
והוא אפפעם לא משתולל!

מתי שבא לו הוא דופק ומתי שבא לו הוא משתולל!!!

 

השבוע שלך אולי מראה שהמקום שבו הוא נמצע קטן יחסית לגודלו ולכן כעת החל להשתולל לך!!

 

לי אישית נראה שלא צריך לדאוג!!

 

אבל כפי שכתבתי אני לא מקצועית רק מתחושה של ניסיון בזה.

 

הצלחה ובשורות טובות!!

בפועל יכול להיות שאם תגידי שיש ריבוי תנועות לא יתייחסו בזלזול

אני כן מציעה להיבדק כי זה נשמע חריג ועלול להעיד על מצוקה

אבל תשקלי להתנסח שיש שינוי באופי של התנועות 

ולא סתם להגיד שהוא זז הרבה.

 

 

מסייגת כי כתבת שאכלת מתוק-

איך הוא מתנהג בד"כ אחרי שאת אוכלת מתוק?

כמה זמן זה כבר ככה?

לא אכלה במשך היום כמו שצריך אז העובר לא רגוע

בנתיים אסתפק בזה שהמוניטור יהיה תקין, וכבר בפעם הראשונה

כי בפעמים האחרונות שעשיתי הייתי צריכה כל פעם לעבור 2

אפילו באחת הפעמים נשלחתי למיון לבירור נוסף

או בגלל השעה שבה כנראה העובר ישן בדיוק

או אולי בגלל מי שמחבר אותי למוניטור ולא עושה זאת כמו שצריך?

בכ"א לא חוויה נעימה כ"כ..

וללדת.. שיבוא מתי שיבוא, אני מוכנה! 

הילדים יתחילו מסגרות...

לא סיפרנו עדיין לאף אחד. כולל ההורים.


מחכים עוד שבועיים-שלוש לראות שהכל בסדר בעז"ה!

אולי אתבשר בבשורות הכי טובות שאפשר להתבשר בהן... פרי בטן, אמן!!
מחכה לזה כל כך!!

*אחרי גרידה. (מחכים למחזור הראשון ולקוות הלאה)

עברתי הפלה לפני כחמישה וחצי חודשים.
כשרק לאחר כ10 חודשי ניסיונות נקלטתי.
כל שרציתי זה רק מחזור כדי להבין שאכן זה עבר ומאחוריי.. מאז, מחכה לבשורות טובות בשנית ובע"ה היריון בריא, מלא, כשר!! לכולנו... אמן!!
מחבקת אותך!!

בת ראשונה אחרי שלושה בנים....

והגדולים יחזרו למסגרות

ולא מעונינת להיחשף לפני כולם (היה קצת מזמן התקשורת ביננו

 

ושמחה בשמחתך מאד!!!

(במוצ"ש שעבר עשיתי את הבדיקה)

אבל מכיוון שיש בעיות עם קביעת תור לרופאת המשפחה כרגע, עוד אין לי אפילו הפנייה לבדיקת דם, בטח שלא לאולטראסאונד...

מקווה להצליח בזה השבוע!

מניחה שזה נפלא כי זה צעד ענק. בהצלחה שיהיה לכולם

מתחילה הרשמה לשתי סדנאות במקביל-

בהוד השרון ובבאר שבע

 

ומקווה מאד להתחיל השבוע למלא את הבלוג שלי ולפרסם אותו 

אני ממש אשמח שגם היא תצא סוף סוף לפועל! 

הסדנה שלי "להשתחרר וללדת מאהבה" היא סדנה לנשים לקראת לידה חוזרת

אפשר לקרוא פה

אני מהאיזור.
אין לי איך לקדם את זה מתוך היישוב
(יכולה לשלוח מייל למישהי משם שתשלי במייל היישובי. יעזור?)

יש לי מספיק חברות שם אז זו לא הנקודה  

כאן יש את כל הפרטים ואפשרות להירשם

 

באר שבע- http://laledet-mehahava.ravpage.co.il/BS9

הוד השרון- http://laledet-mehahava.ravpage.co.il/HH

מנסה לעכל את העובדה שקיבלתי שני פסים...
ב'ה!

מחכה לנו טיול משפחתי שמחכים לו המון,

כניסה למעון- (והלוואי שיעבור בקלות..)

טיפול שיניים

והמשך משעמם בע"ה של חודש שביעי

יש שמחה משפחתית השבוע, וגם להכניס את הילדה לגן עירוני וגם הגדול חוזר ללימודים

ואני רק בסוף שמיני.... (עם צירים...)

 

(וזה בלי לדבר על איך שנראה הבית בסוף החופש... לא כשירה ללידה בכלל)

מקווה לגמור עם הבחילות והחולשה...

משפחתון חדש.....
משרה חדשה ועוד בהריון....
מרב התרגשות לא נלך לישון 😜

בדקת הריון?

קורה בגלל חוסר שתייה או התאפקות מללכת לשירותים. לי אישית היו דקירות ממש כואבות ואחרי שנחתי זה עבר