סוף שבוע 35
סובלת כבר כמה ימים מכאבים עזים במפשעה, הכאבים מקשים עלי לקום מישיבה / שכיבה לעמידה וגורמים לי ללכת כמו פינגווינית...
נורמלי? יש מצב שמדובר בפתיחה? יש צורך לגשת להיבדק?
עד עכשיו לא ניגשתי להיבדק מכיוון שאני חשה היטב תנועות עובר
זה היה לי גם בסוף אחד ההריונותאמא ל6 מקסימים
זה לחץ על האיזור. היה לי קשה ללכת. רק שרצתי על הספה כל היום. התנחמתי שזה הסוף.
נדמה לי ששאלתי את הרופאה ואמרה לי שזה תקין. הגוף מתכונן ללידה...
נדמה לי ששאלתי את הרופאה ואמרה לי שזה תקין. הגוף מתכונן ללידה...
גם אני מרגישה ככה...p&yאחרונה
בסביבות השבוע 35 הרגשתי ממש חזק ואז זה בא והולך רגעים שפחות כואב ורגעים שאי אפשר לזוז בעיקר ששוכבים..
הרופא אמר לי שזה בסדר.. התרחבות של האזור...
עכשיו נשאר רק לחכות
הרופא אמר לי שזה בסדר.. התרחבות של האזור...
עכשיו נשאר רק לחכות
דואגת, לא יודעת מה לעשות....אנונימי (פותח)
שישה ימים אחרי הטבילה התחיל לי דימום, שהיה בוודאות דימום השרשה.
ביום הרביעי מתחילת הדימום כבר היו לי הפרשות נקיות לחלוטין, ופתאום ביום החמישי התחיל לי דימומון נוסף.
ב"ה זה כבר נגמר, אבל בסוף שלו היו לי הפרשות שקופות, ממש נראו כמו גלי (הזכיר לי משחת פניסטיל) שהיו מעורבות בדם.
ממש הפחיד אותי, הפעם היחידה בחיים שאני זוכרת הפרשות דומות, היה כשיצא לי לפני הלידה הפקק הרירי.
זה מדאיג?
יש מה לעשות? ללכת לרופאה?
(בעצם עוד אין לי בכלל תשובה חיובית על הריון....)
ההפרשות נגמרו?יעל -ND
עכשיו הכול בסדר? ואין לך כאבים ו/או תופעות מוזרות כלשהן? אם כן - עם מה תלכי לרופא? חכי.
אבל אם זה יחזור או תופיעו תופעות מוזרות כלשהן - כן, צריך ללכת.
איך את יודעת בוודאות שזה דימום השרשה??+mp8
כיאנונימי (פותח)
לא היתה שום סיבה שיגיע לי מחזור פתאום שישה ימים אחרי הטבילה.
מאוד מסודר לי בדר"כ.
וזה היה נראה בדיוק כמו כל התיאורים של השרשה, דם כהה מעורה עם הרבה הפרשות חומות, יותר ברמה של הכתמות מאשר כמו דימום.
מלווה בכאבי בטן מטורפים (אגב, הם עדיין ממשיכים) כמו שיש לי בדר"כ באמצע מחזור כשיש לי דימום כבד.
כאבים לסרוגין בחזה (שדיים) ורגישות חזקה.
לפעמים יש דימום בביוץ והוא נראה ומרגיש כמו שתיארתמודדת כובעים
מה עושים ??אנונימי (פותח)
היי יקרות , תודה על שאתן כאן !!
מחר אני מתחילה שבוע 39 ,
כל פעם ציר או משהו כזה אומר לי ואיי הנה זה יקרה היום .. וזהו זה נגמר
הם לא סדירים , הם לא נעימים , באללללי לללדת !!!
זו לידה שנייה למי שאכפת..
מה עושים ?
אני רוצה ללדת כבר ,
לא בא לי ללדת בשבת , נשמע ממש ממש מסובך עם כל העניין של ההלכות .
ואם אלד היום ? בלידה רגילה כמובן (בעז"ה) אז מה ?
אהיה בבית חולים בשבת ? לא באלי אוףףף !!!
מה עושים בנותת מהה ?
אני כבר עייפה כבדה חם לי וכואב לי ..
רוצה כלכך שהיא תצא לחבק אותה לנשק אותה ..
הכל הכל כבר מוכן , רק היא לא :/
מרוב שאני מאמינה שלא אלד עד אחרי 40 כבר קבעתי תור לרופאה במידה ואצטרך מעקב הריון עודף.
אשמח לעידודים
מחר אני מתחילה שבוע 39 ,
כל פעם ציר או משהו כזה אומר לי ואיי הנה זה יקרה היום .. וזהו זה נגמר
הם לא סדירים , הם לא נעימים , באללללי לללדת !!!
זו לידה שנייה למי שאכפת..
מה עושים ?
אני רוצה ללדת כבר ,
לא בא לי ללדת בשבת , נשמע ממש ממש מסובך עם כל העניין של ההלכות .
ואם אלד היום ? בלידה רגילה כמובן (בעז"ה) אז מה ?
אהיה בבית חולים בשבת ? לא באלי אוףףף !!!
מה עושים בנותת מהה ?
אני כבר עייפה כבדה חם לי וכואב לי ..
רוצה כלכך שהיא תצא לחבק אותה לנשק אותה ..
הכל הכל כבר מוכן , רק היא לא :/
מרוב שאני מאמינה שלא אלד עד אחרי 40 כבר קבעתי תור לרופאה במידה ואצטרך מעקב הריון עודף.
אשמח לעידודים
מזל"ט! איזה יופי!מנסה לעזור
טרמפולינה לתינוקמשיח עכשיו!
אשמח לקבל המלצות לטרמפולינה או נדנדה לתינוק.
המחיר פחות קריטי לי
תודה מראש
המחיר פחות קריטי לי
תודה מראש
אני לא זוכרת את השם של הטרמפולינה והנדנדהאשריך
שיש לנו אז ברשותך רק אכתוב טיפים מה כדאי לשים לב כשקונים,לגבי שתיהן,שיהיו חזקות ויציבות ויתאימו גם למשקל הילד שמעל התינוק כי תמיד הם מקנאים ורוצים גם בזה...
ודבר שני,עדיף נדנדה שעל בטריות.ככה היא מתנדנדת מעצמה ולא צריך כל פעם לבוא לנדנד,
המלצה לגבי הטרמפולינה,לנו יש עם אפשרות למושב שלא מתנדנד,מין הארכה כזאת למושב,שכשרוצים שלא יזוז אז פותחים את זה,זה נוח להאכיל ככה מוצקים תינוק שעדיין לא יושב בכיסא אוכל
לי יש טרמפולינה של פישר פרייסאנונימית 86
והיא נוחה, יפה וטובה.
יש לי אותה כבר 4 ילדים והיא מחזיקה מעמד..
יש לה אופציה של להכניס בטריות וזה ינוע לבד אבל מעולם לא ניסיתי
תודה רבה, עזרתן מאדמשיח עכשיו!
ממליצה על טיני לאבאימל'ה
קנינו משילב מחזיק ילד שני בה
היי , את מרוצה ממנה?משיח עכשיו!
איזה כיף, אני בהריון! (בחילות, הקאות ונקודות ליד העיניים)אנונימי (פותח)
אני בקושי בהריון- מתחילה היום שבוע שישי (או שביעי, הספירה מבלבלת... היום אני 6+0).
והשבוע התחילו לי בחילות, בהתחלה אמרתי שאני עוד עומדת בזה אבל זה החמיר ואתמול כבר לא ידעתי מה אני עושה עם עצמי עד שהקאתי ומאז עד עכשיו אני מרגישה יותר טוב...
יש לי כמה שאלות:
איך מתמודדים עם הבחילות, מבחינת עבודה? אני עובדת משרה מלאה :/ אני אמורה להקיא פה בשירותים? 
בכלל תיפקוד כללי, יש לי חתונה עוד שבועיים. אני אמורה ללכת? ואם אני אהיה מובחלת נורא ואקיא?
וזה נורא מוקדם בהריון, לא התכוונו לספר בשלב הזה, אבל איך בדיוק אני אמורה להסתיר את זה, כשאני יושבת בשולחן שבת ולא נוגעת בשום דבר? או עוד יותר גרוע אם אני מקיאה... איך אפשר להסתיר את זה?? וזה עוד משפחה, אבל בעבודה גם לא בא לי שכולם ידעו
והבוקר ראיתי שצצו לי נקודות אדומות בעיקר מעל העיניים וטיפה בצדדים.. אמאל'ה, מה זה?
ואני מתה מפחד איך אני שורדת כל כך הרבה זמן עם זה, עד שבוע 12 יש לי עוד 6 שבועות שזה נצחחח. ולא רוצה לחשוב על זה שזה לא תמיד נגמר שם.
שה' יעזור לי. כל כך התפללתי שאני לא אהיה ככה... ומנסה בכל כוחי לזכור למה זה טוב, למה כל כך רציתי את זה. קשה... ועדיין בגלל שזה התחלה אני עוד בחששות שזה לא יחזיק... (עברתי הפלה)
בשורות טובות לכולן
אני כ"כ מבינה אותךאנונימי (3)
דבר ראשון, רציתי לעודד.
הבחילות בתחילת ההריון - משמעותן שההריון שלך חזק ויציב. כך שמעתי מכמה וכמה רופאים.
שנית, מה דעתך לקחת תרופה מתאימה?
יש כמה אפשרויות: דיקלקטין או פרמין, ובמקרים קשים מאוד גם זופרן. אני עוד לפני השלב שהבחילות התחילו, אבל מניסיון, זה ממש ממש עוזר ומאפשר לתפקד בבית ובחוץ.
אפשר גם לקחת כמה ימי חופשה, ולנסות להעזר באנשים כדי להקל על עצמך. אני הייתי מספרת לקרוב אחד בעבודה, כדי לא לחוש לבד בתקופה ההורמונלית הזו.
ולגבי הפחד והחששות- הם מובנים לחלוטין, אבל תדעי לך שבאזור שבוע 9 זה בד"כ השיא, ואז התכיפות של הבחילות לאט לאט מתחילה לרדת.
חיבוק יקרה, זו תקופה לא קלה, אבל את עוברת אותה כדי לזכות באוצר אמיתי.
כך שזה שווה בהחלט.
זאת האמת-אין קשר בכלל.ולא מעיד על כלום.מעין אהבה
אבל זה באמת נשמע ממש קשה ומאתגר. אתן גיבורות כולכן
תודה אבל מרגישה יוצר כמו סמרטוטלהה
מאשר כמו גיבורה :/
הסבסוד הוא שבמקום 600 ₪ עולה 300 ₪חמסה עלינו
כמה עצותלהה
יקירה, דבר ראשון מזל טוב, הריון זה נס וברכה. דבר שני, כן, זה קשה!
ועכשיו כדאי להפנים משהו (שלי לקח לא מעט זמן להבין וחבל), הגיע הזמן להוריד הילוך.
הגוף שלך עובד עכשיו על טורבו, הוא מייצר חיים חדשים. גם אם לא תזוזי בכלל הגוף שלך עובד לבד על 100% וזה מתיש ולוקח כוחות. ולכן, להרגיע להרגיע ולהרגיע. הגוף צריך לנוח יותר ולישון יותר ולכן כדאי לנסוע כמה שפחות, לעבוד כמה שפחות, אם צריך ואין ברירה אז לקחת כמה ימי מחלה ואם את לא רוצה שידעו אז להישאר בבית, גם ככה לא נעים להיות אורח כשאתה לא מרגיש טוב. ואם את לא ממש חייבת להיות בחתונה אז פשוט לא. ואם את חייבת תבואי לחופה והביתה. הכל כמובן תלוי באיך את מרגישה-אצל כל אישה זה אחרת. אם את מקיאה וחלשה אז פשוט לנוח- העובר צריך את זה ועכשיו העובר הוא זה שקובע את הקצב וממליצה מאד להקשיב לו.
ולגבי הלספר להורים, גם אני ממש לא רציתי לספר אבל יצא שהיינו חייבים להיות אצלם שבוע ואז כבר הייתי חייבת לספר כי הרגשתי ממש ממש רע ובדיעבד אני שמחה שזה קרה כי במקום להוציא אנרגיות על להסתיר קיבלתי תמיכה ועזרה. אבל כל מקרה לגופו- מה שמתאים לכם כמובן ואיך שנראה לכם.
שיהיה בהצלחה!!
ועכשיו כדאי להפנים משהו (שלי לקח לא מעט זמן להבין וחבל), הגיע הזמן להוריד הילוך.
הגוף שלך עובד עכשיו על טורבו, הוא מייצר חיים חדשים. גם אם לא תזוזי בכלל הגוף שלך עובד לבד על 100% וזה מתיש ולוקח כוחות. ולכן, להרגיע להרגיע ולהרגיע. הגוף צריך לנוח יותר ולישון יותר ולכן כדאי לנסוע כמה שפחות, לעבוד כמה שפחות, אם צריך ואין ברירה אז לקחת כמה ימי מחלה ואם את לא רוצה שידעו אז להישאר בבית, גם ככה לא נעים להיות אורח כשאתה לא מרגיש טוב. ואם את לא ממש חייבת להיות בחתונה אז פשוט לא. ואם את חייבת תבואי לחופה והביתה. הכל כמובן תלוי באיך את מרגישה-אצל כל אישה זה אחרת. אם את מקיאה וחלשה אז פשוט לנוח- העובר צריך את זה ועכשיו העובר הוא זה שקובע את הקצב וממליצה מאד להקשיב לו.
ולגבי הלספר להורים, גם אני ממש לא רציתי לספר אבל יצא שהיינו חייבים להיות אצלם שבוע ואז כבר הייתי חייבת לספר כי הרגשתי ממש ממש רע ובדיעבד אני שמחה שזה קרה כי במקום להוציא אנרגיות על להסתיר קיבלתי תמיכה ועזרה. אבל כל מקרה לגופו- מה שמתאים לכם כמובן ואיך שנראה לכם.
שיהיה בהצלחה!!
והנקודות ליד העינייםלהה
זה מהמאמץ של ההקאות. גם לי יש את העיטור הזה עכשיו על הפנים
^^נימים שמתפוצצים אין מה לעשות איתם מחכה ומצפה
כןלהה
לוקח כמה ימים. מקווה שיעלמו ולא יחזרו בקרוב
אז אני בהריון, מסתבר ויש לי כמה שאלות של מתחילה..חציל קלוי
שלום לכולם.
גילינו לפני כמה ימים בבדיקה ביתית שאני בהריון. איזה יופי, ב"ה, שמחים מאוד!
אבל יש לי כל כך הרבה בלבלות, ואנחנו חדשים בזה, ואין עדיין את מי לשאול....
אשמח אם תוכלו לעזור לי-
1. הבנתי שאני צריכה לעשות בדיקת דם. מזה בטא? תוצאות הבדיקה מגיעות ואני מבינה בעצמי שהן חיוביות? איך זה עובד?...
2. מתי בעצם אפשר לדעת שהכיוון הוא חיובי, ושיש דופק וכד'? כבר יש לי תור לרופא נשים עוד שבוע.. [אולי הקדמתי??]
3. יותר שאלה בשביל ההרגעה -
יש לי כבר שבועיים + כאבי מחזור.. בהתחלה חשבתי שהוא פשוט מגיע, אבל עכשיו כשיש הריון זה עדיין מכאיב. זה די מוזר, זה מגיע ממש בגלים [והאמת שזה די התמעט בימים האחרונים], אבל כשזה מגיע יש רגעים שאני ממש מרגישה שכל רגע יוצא דם. זה לא כאבים מטורפים, אבל מעצבנים נורא. זה בסדר? זה הגיוני??
תודה רבה!
מזל טוב!!!עדיין טרייה
א. אם עשית בדיקה ביתית אין צורך לעשות בדיקת בטא אם את רוצה עוד הוכחה שהכל מתקדם בצורה טובה את יכולה לעשות בטא תוצאה שהיא מעל 25 זה חיובי בדרך כלל אם את כבר יודעת שיש הריון אז בשביל לראות שההריון מתפתח תקין צריך לעשות בטא בהפרש של יומיים כאשר בין הבדיקות צריך להיות הכפלה של פי 1 וחצי לפחות.
ב. כיוון חיובי אפשר לראות מהבטא שמכפילה את עצמה פי 1.5. דופק אפשר לראות משבוע שש בערך אבל לפעמים יש ביוץ מאוחר או שזה סתם מוקדם מידי לראות ולכן ההמלצה היא להיבדק בשבוע 7-8 עדיף אפילו 8 כך שלא יהיה לחץ לשווא אם אין דופק כי יכול להיות שזה מוקדם מידי.
יש מצב שקבעת את התור מוקדם מידי כדאי לדחות לשבוע 7-8 את השבועות אצ מחשבת לפי התאריך האחרון בו קיבלת מחזור יש מחשבונים אוטומטיים באינטרנט.
ג. כאבי מחזור זה תקין זה כאבים של הרחם שמתרחב.
ב. כיוון חיובי אפשר לראות מהבטא שמכפילה את עצמה פי 1.5. דופק אפשר לראות משבוע שש בערך אבל לפעמים יש ביוץ מאוחר או שזה סתם מוקדם מידי לראות ולכן ההמלצה היא להיבדק בשבוע 7-8 עדיף אפילו 8 כך שלא יהיה לחץ לשווא אם אין דופק כי יכול להיות שזה מוקדם מידי.
יש מצב שקבעת את התור מוקדם מידי כדאי לדחות לשבוע 7-8 את השבועות אצ מחשבת לפי התאריך האחרון בו קיבלת מחזור יש מחשבונים אוטומטיים באינטרנט.
ג. כאבי מחזור זה תקין זה כאבים של הרחם שמתרחב.
וואו, תודה רבה!חציל קלוי
אם ככה, אני מבקשת מהרופא משפחה הפנייה כבר מראש לשתי בדיקות דם כדי לדעת שהכל תקין?
פשוט מבקשים ממנו הפניה לבדיקת דם להריון?
כן, בהצלחה!עדיין טרייה
אם כבר בדיקת דם...פיגא *
עדיף בדיקת דם כללית, לא רק לגבי ההריון, אלא ברזל, פריטין, B12, D, תפקוד כבד וכו'.
אם חסר משהו, עדיף לדעת עכשיו ולהתחיל לקחת תוספים.
אם חסר משהו, עדיף לדעת עכשיו ולהתחיל לקחת תוספים.
תודה!חציל קלוי
נכון, ורופאת הנשים בוודאי תבדוק עוד דבריםירושלמית טרייה
הרופאה שלי פדנטית במיוחד כנראה והיא בדקה למיטב זכרוני:
חיסון אדמת (זה לפני ההריון)
חיסון CMV
הדבקה ב CMV כמה פעמים בחודשים הראשונים של ההריון מכיוון שלא הייתי מחוסנת
פעילות של בלוטת התריס
ואולי עוד דברים, לא זוכרת.. כמובן כל זה בנוסף למה שכתבה פייגא.
רופאת המשפחה יכולה לבדוקפיגא *אחרונה
גם את חיסונך לאדמת, ל CMV ולעוד דברים שקשורים להריון. לא רק רופאת הנשים.
חבל ללכת פעמיים לבדיקת דם ולהידקר פעמיים...
חשוב לומר לרופאה אם את מרגישה חזקה או חלשה. אם את מרגישה חלשה /בחילות / הקאות, אולי תבדוק עוד דברים כדי לשלול אותם, כדי לדעת שאת מרגישה רק את תחילת הריון.
בשורות טובות!
חבל ללכת פעמיים לבדיקת דם ולהידקר פעמיים...
חשוב לומר לרופאה אם את מרגישה חזקה או חלשה. אם את מרגישה חלשה /בחילות / הקאות, אולי תבדוק עוד דברים כדי לשלול אותם, כדי לדעת שאת מרגישה רק את תחילת הריון.
בשורות טובות!
נראה לי התאריך המשוער ייקבע באמצעות אולטראסאונדמתואמתאחרונה
תקבעי תור לרופא אפילו כבר עכשיו (תלוי כמה את בלחץ), ותספרי לו בדיוק מה שכתבת כאן.
אבל מן הסתם ההיריון לא כ"כ ותיק, כי את אומרת שבדקת לפני חודש ויצא שלילי...
בשעה טובה!
.אם יש יותר מ4 בשעה לכי להיבדק!תחיה דולה
להבא או אפילו מחרתחיה דולה
כדאי לבדוק אם זה לא השפיע על צוואר הרחם.
ובאמת ממש חשובתחיה דולה
לא לזלזל בהנחות האלה,
לידת פג חלילה עלולה להיות מאד מהירה ואף אחת לא רוצה ללדת פג בבית שלא נדע.
אני לא אספר פה סיפורי זוועות, אבל באמת, אל תקלו ראש בזה.
אם יש יותר מ4 בשעה,תחיה דולה
אם הם כואבים במיוחד ביחס למה שאת רגילה זה גם יכול לעורר חשד.
ולהיזהר ממאמץ מיוחד
בהחלט;ש א
הדס, רותם, גפן, עינה,בת 30
תהילה, ישועה, הלל, נעמה, אמונה, אילה, אילת, חן, טל, רעיה, נועה, אוריה, זוהר,
שמות הקשורות לתקופהבחרתי בחיים
אביה, גאולה, שירת מרים, נחמה
כרמי, קרני, רז, אלומה,באורות
הלל, עלמא, צורי, עיינה, טוהר
נטע, יערה, שקד ,סתיו, הדס, רותםשקדי מרק
אז איך קראתם לה בסוף?בחרתי בחייםאחרונה
מלא מזל טוב!!
נורמלי בהחלטרבה אמונתך!
תקפידי לאכול בריא ומגוון.
לאכול כשאת מרגישה רעב. להשתדל לא לאכול כשאת שבעה.
בהריון עולים במשקל. זה טוב בריא וטבעי.
במיוחד שאת רזה.
הגוף צריך את זה.
רצוי להקפיד שהאוכל יהיה מזין ולא "זבל"
לאכול כשאת מרגישה רעב. להשתדל לא לאכול כשאת שבעה.
בהריון עולים במשקל. זה טוב בריא וטבעי.
במיוחד שאת רזה.
הגוף צריך את זה.
רצוי להקפיד שהאוכל יהיה מזין ולא "זבל"
נשמע סביר, רק תשימי לבחמניהאחרונה
שאם את מרגישה שהעליה לא פרופורציונלית למה שאת אוכלת כדאי לבדוק-
שאין בצקות, לחץ דם תקין ושאין חלבון בשתן במעקב הרגיל אצל האחות
עד שבוע 14 בעקרון עוד אפשרברכה בעיסה
אבל עדיף סביב 7-9 שבועות
ויש גם שיטות מדידהברכה בעיסה
שיכולות לחשב גיל הריון גם בשבועות מתקדמים יותר למי שגילתה את ההריון בשלב מאוחר,
אבל הם פחות מדויקות.
אבל הם פחות מדויקות.
מחשבות של אמצע תשיעי....וגם-אנא הזכירו לי למה זה שמח בסוף...בת נוגה
עבר עריכה על ידי בת נוגה בתאריך י"ז באב תשע"ו 17:17
מה קורה לי פתאום...?
לא שההיריון הזה, חסדי ה' שזכינו לו, היה סוכריית דבש מהבחינה הפיסית עד כה
ולא שלא התעסקתי בהרהורים, תכנונים ומחשבות עד לחודש התשיעי
אבל.... זה כל כך מתעבה ומחמיר שזה כבר קשהה
אני מתקשה לראות 
אני מוסחת. מגיעה לעבודה ולא מצליחה לעבוד.
הראש שלי באלף מקומות. בכל המקומות, חוץ מהדברים, הדחופים, שאני צריכה להתרכז בהם בעבודה
אני דואגת, אני מוטרדת, אני לא רגועה...
פתאום ובלי הסבר הלב שלי מתחיל לרוץ על מאתיים ואני מתקשה להחזיר אותו למסלולו
כאילו אני על מסלול מירוץ. יושבת על הכסא ומתנשפת.
מצד אחד דרוכה, מתוחה, מתקשה להתנתק בלילה ומתעוררת משינה קלה ורופפת מידי
מצד שני, הדרייב הזה שהיה לי, לתאם-לארגן-לקבוע-ללכת-לבדוק ולעשות - מתעמעם.. פתאום אני נרפית, מנמיכה, כמעט מיואשת...
מה עובר עלי. ב"ה לא היריון ראשון ולא לידה ראשונה.
למה אני כ"כ חרדה וחוששת? למה אני מתקשה לחשוב על הדברים החיוביים שיש בזה..?
אני מרגישה עם זה רע.... ייסורי מצפון כלפי העובר שלי
כאילו חלילה איני שמחה בו או מחכה לבואו....
ההיריון הזה מרגיש מצד אחד כמו המון המון זמן.
ומצד שני - פתאום זה מבהיל שזה יסתיים.... והחיים ישתנו...
ואמאל'ה איך אני מסוגלת לעזוב את הבית לתקופה לא מבוטלת... לא רוצה להיפרד מהילדים ומהשגרה...
ואיך אני ארגיש, ואם יהיה נורא... ואם לא נצליח לחזור לנורמליות בזמן סביר...
תקופה כזו מתנדנדת, אחרי לידה... הכל זז כמו על מים רבים
פוחדת מטלטלות ומזעזועים. פוחדת להיות חלשה מידי ולא מסוגלת.
פוחדת מהפחד....
לא זוכרת פתאום למה זה טוב. למה שמחתי ואיך, כשהיו לי תינוקות קטנים...
ולא, הכל טוב. באמת. גם עכשיו הכל בסדר. תודה השם. אני באמת, איפשהו, בסדר גמור.
פשוט קשה ומבלבל כל העסק הזה... והדופק הזה, והבטן שמתהפכת על הזמן, ועוד התכווצות, והקושי הזה בפנים,
והמחשבות שלא נותנות מנוחה.....
ניתקלתי ברשת בתגובה/בקטע הבא, והתחברתי (למרות שלא הבנתי הכל במדויק..) וחשבתי שכנראה זה לא כזה נדיר או מוזר....
אז אני משתפת כאן בקול. ותוהה, ושואלת ואומרת...
תודה לכן.
קישורנועה_ברקת (08.04.2005 16:50):
אני דווקא מכירה את התופעה הזו ויש לי גם סוג של הסבר. במיוחד לכל הקשור למשבר, או דכדוך ממש לפני הלידה.
לקראת הלידה הממשית, בערך כחודש לפניה, מתחילה הלידה במישורים רוחניים ונפשיים. במישור הרוחני, העובר ואמו "מתעוררים" מתקופה של שינה, שלא תמיד הייתה מתוקה, אבל הייתה שינה כלשהי. זה זמן שהרבה דברים יכולים לשוב ולצוץ על פני השטח, בדיוק כפי שתארת. למעשה, צריך לראות את זה כך, שבאמצע ההריון יש לנו האימהות, ובעקבות זה גם לעוברים, תקופה של חסד, שבה רגשות, כאבים, מצוקות, טרדות, מטשטשות קצת. לקראת הלידה דברים משתנים. נכון שיש נשים שלא חוות זאת כך, בדיוק כפי שאחרי הלידה לא כל אחת היא בדיכאון, אבל רמזים לכך כל אחת מרגישה. פחדים שקשורים ללידה עולים, מחשבות מטרידות על האימהות, דברים לא פתורים מהעבר, צצים, גם אם ברמז.
למה זה קורה?
אולי סיבה אחת יכולה להיות קשורה לאופן שבו עברת את ההריון עד כה. בדיוק כפי שהתפקוד במשך היום, קשור לא פעם באופן שבו ישנו בלילה. סיבה אחרת, יכולה להיות קשורה למצוקות ולעניינים הלא פתורים שלך. ככל שיש יותר מאלו, סביר להניח שהם יחפשו מתי לצאת ולצוץ...
מה את יכולה לעשות?
בכלל בהריון, ובטח בשלב הזה, לא מתאים להכנס לכל מצוקה ומצוקה ולבדוק אותה, בדיוק כפי שלא מומלץ בזמן הלידה לבחון כל ציר בדקדקנות. כמו עם צירים, צריך למצוא דרך לעבור אותם, לקבל אותם, לנשום דרכם ולתת להם לפתוח את הדלת.
בדיוק כמו בצעד הראשון, ובדיוק כמו עם צירים, עליך להודות שאין לך שליטה על מה שמתרחש בעולמך הרגשי. הרגשות הללו צפים ועולים ומגיעים, ואין לך כל שליטה עליהם.
הצעד השני דרך אגב, קשור להבנה שרק כוח עליון יכול להשיב לך את שפיות דעתך. ואכן, זה עוזר מאד למצוא דבר מה להאמין בו, כוח עליון שיכול לכוון אותך, לדאוג עבורך לסייע לך. בהריון (ותמיד) זה נכון כל כך. מפני שאת עצמך היא סוג של כוח כזה עבור עוברך ואת מוכלת בתוך כוחות גדולים ממך שקשורים להריון ושומרים עליו בכל רגע ורגע.
זהו זמן להכנס פנימה, אל תוך עצמך, לחפש את אותו כוח רוחני, את אותו מרכז פנימי שאינו מטלטל ברוח של הרגשות הסוערים. מציאת אותו מקום, בדיוק כמו בלידה, תיתן לך את כל הכוח שאת צריכה ואפילו הרבה יותר מזה.
מאחלת לך שמחה, שמחה של התמסרות והשתתפות.
חיבוק יקרה שליפאז
זה יכול לקרות, וזה טבעי,
אבל לי זה נשמע שאת צריכה קצת זמן לנשום עמוק אל עצמך לקחת חופש מהעבודה
או לחילופין ערב חופשי לבד לבד
לסוע לים, או מקום אחר שעושה לך טוב
קצת להרפות קצת להסתכל בפנים
קצת לכתוב אולי
קצת גלידה ומוזיקה אולי
לנסות להעביר את עצמך פאזה ולהשתחרר קצת...
חיבוק יקרה, עוד מעט יהיה בידייך אוצר מתוק וריחני,
שישא אלייך עיניים ויתכרבל בזרועותייך
והוא שווה הכל
אבל לי זה נשמע שאת צריכה קצת זמן לנשום עמוק אל עצמך לקחת חופש מהעבודה
או לחילופין ערב חופשי לבד לבד
לסוע לים, או מקום אחר שעושה לך טוב
קצת להרפות קצת להסתכל בפנים
קצת לכתוב אולי
קצת גלידה ומוזיקה אולי
לנסות להעביר את עצמך פאזה ולהשתחרר קצת...
חיבוק יקרה, עוד מעט יהיה בידייך אוצר מתוק וריחני,
שישא אלייך עיניים ויתכרבל בזרועותייך
והוא שווה הכל
תודה יקירה... את צודקת מאד, תודה על התזכורת ועל ההמלצותבת נוגה
בתכנון - בעז"ה מיום רביעי חופש (מייחלת להספיק עד אז את הדברים היותר דחופים בעבודה)
וזה אומר להיות יותר בפוקוס על עצמי, על ילדי ועל ביתי בעז"ה...
גם ככה מנסה מידי פעם להשתחרר
אמבטיות ארוכות וכד'...
בעלי אסף אותי אתמול אחרי העבודה וברחנו לחדר בריחה ביחד 
והיה נחמד...
מנסה לנשום, להירגע ולחשוב טוב, וב"ה היום קצת יותר קל....
תודה 
אטרקציה חדשה (יחסית לפחות)...תגגלייעל מהדרום
כל הכבוד לכם!!פאז
אני במתח מה יוולד הפעם 
העיקר שיהיה בכיף ובנחת בע"ה! !
העיקר שיהיה בכיף ובנחת בע"ה! !
חחח מעודד משהו תודה!בת נוגה
אני גם ככה בחודש התשיעי...עובדת השם
פחדים מחשבות חרדות... טבעי לחלוטין.
לידה זה תהליך מדהים שאין לנו שליטה עליו ולכן הפחד.. שיהה בקלות ובשמחה בע"ה!
לידה זה תהליך מדהים שאין לנו שליטה עליו ולכן הפחד.. שיהה בקלות ובשמחה בע"ה!
תודה לך!! ואמן על הברכות!בת נוגה
האמת שלא... תוכלי במסר, אם מתאים לך בת נוגה
וואיייהלום מקורי
רק חודש עבר מאז ה'תשיעי' השני שלי וכבר הספקתי לשכוח את המחשבות האלה..
הגיע תשיעי וקיבלתי רגליים קרות מזל שזה לא היה בידיים שלי לסגת אחורה כי אני פשוט הייתי מעדיפה לוותר מפחד מהחוסר ידיעה מה יהיה ואיך יהיה
וב"ה עכשיו הכל מ ת ו ק מ ת ו ק משהו מיוחד שאין כמוהו
עוד לא שיגרה, אבל מודה לקב"ה על האוצר הנפלא 
ובאמת שהסתכלתי עליה וחשבתי 'וואו כל כך מהר שוכחים כמה מתוק זה אוצר קטן ומדהיםםם'
התיאור ממש ממש דומה.... שימחת עם הסוף, תודה!בת נוגה
ממליצה לך להחליף את הניק למילים יותר שמחות...אם ל2
אולי זה ישפיע גם...
בשעה טובה ובקלות
אהמממ לקח לי רגע או שניים להבין את כוונתךבת נוגהאחרונה
האמת שהניק שלי הוא "בת נוגה" בחולם ובמלעיל (במשקל "קולה" )
על שם "כוכב הנשים" הדמיוני [נשים מנוגה, גברים ממאדים וגו'...]
ולא בשורוק ובמלרע כמו "סורה, קומה" וכו'....
אז זה לא כ"כ נוגה ועגמומי
נרות פרמטקסשושה1981
היי נשים יקרות . ילדתי לא מזמן ואני מניקה . מסיבות כאלה ואחרות אני לא יכולה להשתמש באמצעי מניעה הורמונליים . האם ידוע לכו איפה ניתן להשיג נרות פרמטקס ?
בקשר לשרשור שהיה כאן לפני כמה ימיםשיפקה
לא רציתי לנצלש
בעניין הקימה בלילה-
איך מלמדים ילד בן שנה ו8 לא לקום בלילה לבקבוק? ב"ה הצלחנו לאזן את המצב והוא כבר לא מתעורר 6 פעמים בלילה אלא פעם אחת או שתיים.. אני יודעת שבאופן עקרוני אין צורך בעוד בקבוק באמצע הלילה. אבל הוא רגיל וקם ואין סיכוי שלא יקבל..
בעיה נוספת היא שלא תמיד יש לו סבלנו בארוחת ערב לאכול כמו שצריך. וגם מקבל מטרנה כדי להרדם (ניסינו חלב, מים, לא עוזר כלום. אם לא מטרנה הוא לא נרדם). אז אני חוששת שהוא באמת רעב בלילה..
בבקשה אל תענו תשובות כמו- לתת לו לבכות כמה לילות והוא יבין שישנים רצוף. זה לא פתרום מבחינתנו מכמה סיבות- 1. אני לא בגישה לתת לו לבכות. ובעלי עוד יותר לא
2. בעלי בצבא רוב השבוע ככה שאין את האפשרות לחזק אחד את השני ואני אשבר כשהוא יבכה
3. אם הוא בוכה יותר מ10 דקות הוא היה מגיע לרמת היסטריה שלא תאפשר לו ללכת לישון בחזרה, ולפעמים גם מרוב בכי ושיעולים של גרון יבש הוא היה מקיא.. וזה לא לעניין.
אז יש למישהי פתרון?
אציין שלאחרונה ממש העברנו אותו חדר לחדש ממש רחוק מהחדר שלנו. לדעתי יש שיפור בקימה בלילה כי אין את הרעשים שלנו כשאנחנו בחדר, אבל עדין- אני לא רוצה ללכת את כל הבית כשאני קמה אליו, אני רוצה פשוט לא לקום אליו!
תודה רבה לעונות
מממ שאלה טובה!מחכה ומצפה
אולי תנסי להוריד לו את המינון של המטרנה לאט לאט כל פעם ב20 לכמה ימים ואז הוא יתרגל או לחילופין לדלל לו במקום כפיל ל60 אז חצי כפית.. אבל אמרו לי שדילול פחות מומלץ.
ואולי הוא בכלל מתעורר מצמא? נעים אצלו בחדר? הוא בטוח לא מזיע בלילה ום בגלל זה..
בקבוק של מים/ תה לא ממותק אפשר לשים כמה זמן אחרי שהוא נרדם/ כשאת הולכת לישון לידו והוא יראה אותו וישתה..
לגבי ארוחת ערב.. מה זה אין לו סבלנות? אולי הוא אוגל גם אחצה ואז אין לו כבר תיאבון ממש או שהשעת ארוחה מעט מוקדמת לו.. שלי קצת יותר גדול משלך וראינו שאם הוא מנשנש אחצה אז די הלך על ארוחת ערב טובה..
ואז אחרי המקלחת בא התאבון והוא רוצה יותר מטרנה ממה שהוא רגיל..
אנחנו גם נותנים בקבוק מטרנה לפני השינה אבל ב"ה לא באמצע הלילה לפעמים מעט לפנות בוקר באזור 5-6..
מקווה שקצת עזרתי.
ואולי הוא בכלל מתעורר מצמא? נעים אצלו בחדר? הוא בטוח לא מזיע בלילה ום בגלל זה..
בקבוק של מים/ תה לא ממותק אפשר לשים כמה זמן אחרי שהוא נרדם/ כשאת הולכת לישון לידו והוא יראה אותו וישתה..
לגבי ארוחת ערב.. מה זה אין לו סבלנות? אולי הוא אוגל גם אחצה ואז אין לו כבר תיאבון ממש או שהשעת ארוחה מעט מוקדמת לו.. שלי קצת יותר גדול משלך וראינו שאם הוא מנשנש אחצה אז די הלך על ארוחת ערב טובה..
ואז אחרי המקלחת בא התאבון והוא רוצה יותר מטרנה ממה שהוא רגיל..
אנחנו גם נותנים בקבוק מטרנה לפני השינה אבל ב"ה לא באמצע הלילה לפעמים מעט לפנות בוקר באזור 5-6..
מקווה שקצת עזרתי.
אוליאמא ל6 מקסימים
לתת לו ארוחת ערב טובה ומשביעה יותר, קצת יותר מוקדם, ואז הוא יהיה יותר סבלני כדי לאכול, וממילא יותר שבע ללילה
תחליפי את זה לבקבוק מיםעדיין טרייה
איך הוא עם מים? הבת שלי פשוט קמה ושותה לבד כי אני משאירה לה בקבוק מים במיטה.
לפעמים מים זה לא עדיף בשמחה תמיד!
הבת שלי באותו גיל של הבן של שיפקה. יכולה לשתות 3 בקבוקים בלילה!!!
צריכה לפחות פעם-פעמיים להחליף לה טיטול באמצע הלילה כי אם לא אז הכל יהיה רטוב..
צריכה לפחות פעם-פעמיים להחליף לה טיטול באמצע הלילה כי אם לא אז הכל יהיה רטוב..
גם לנו הייתה בעיה של טיטולים מלאיםעדיין טרייה
הפחתנו משמעותית את השתייה בערב לפני שהיא ישנה ובלילה השארנו כרגיל וזה שיפר את המצב פלאים (הפחתנו הכוונה החלפנו לה לכוס אימון שלא ממכרת ורק בלילה היא עם הבקבוק). הפותחת אמרה שהוא בכל מקרה שותה 3 פעמים בלילה אז זה לא יוסיף לו כמויות.
שאלה מצויינת...אני עם אותו סיפור, רק עם יונקיעל מהדרום
כנל....בתאל1
רק שהוא קם רוב הזמן רק פעם אחת כי אני פשוט משאירה אותו לידי מרוב עייפות....
לפעמים אני אפילו לא זוכרת שהבאתי אותו....
גם אצלי ^יהלום מקורי
כמעט בן שנתיים בוכה באמצע הלילה מביאה אותו לידי ויושן נפלא
כשהוא לא אוכל ארוחת ערב כמו שצריך (קורה הרבה..) הוא לא יירדם עד שיקבל עוד בקבוק חלב (חלב מעורבב עם מים)
וכמובן אם קיבל בקבוק שני אז יקום רטוב 
ובכלל איך גורמים לו לאכול?? חוץ ממעדנים לא מוכן להכניס לפה כלום לפעמים עושה טובה וטועם משהו אחר ...
אם הוא אוהב חביתה או ביצה מקושקשת,אם ל2אחרונה
תנסי להכין את הביצה ולהכניס לתוכה חתיכות קטנות של לחם
שלב ראשון בלי קשה...
הם מאד אוהבים את זה.
מנסה לענותיראת גאולה
עובד: מקבלים הפניה מרופא נשים ומגיעים לעשות אולטראסאונד במרפאה פעם ביומיים למשך מספר ימים מסויים. הרופא יגיד לך ממתי להתחיל (בערך מהיום השלישי למחזור, לא זוכרת בדיוק).
מומלץ: אם את חוששת שיש לך בעיה עם הביוץ, או ייתכן שהביוץ מוקדם, אז מומלץ מאוד. אם את רוצה לבדוק שהכל בסדר, אז כדאי.
עלות: באיזור 30₪ על בדיקת אולטראסאונד לפני הפעם הראשונה (תשלום רבעוני).
מומלץ: אם את חוששת שיש לך בעיה עם הביוץ, או ייתכן שהביוץ מוקדם, אז מומלץ מאוד. אם את רוצה לבדוק שהכל בסדר, אז כדאי.
עלות: באיזור 30₪ על בדיקת אולטראסאונד לפני הפעם הראשונה (תשלום רבעוני).
הגיוני. יתכן ש"החלב הגדול" עוד לא הופיעאנונימי (3)
אולי היא היתה ישנונית מאוד בשלושה ימים שאחרי הלידה ועדיין לא ינקה מספיק או ביעילות כדי להגביר את ייצור החלב.
שימי לב שהטיטולים רטובים, ושיש יציאות.
ותערכי למצב של גודש כשהחלב בעז"ה מגיע - זה עשוי לקרות בתוך 24 שעות.
(לגודש - לשאוב או להוציא ביד אל ספל תוך כדי עיסוי, רק עד הקלת מה של הגודש בשד. ואם יש צורך לטפל מעבר לזה, להניח עלי כרוב - וכרוב לא מייבש אם משתמשים בו בחוכמה).
כן יש סביב הגיל הזה קפיצה..וגם ההנקה עדיין לא התבססהיפעת1
נראה שהתשובה לשתי השאלות היא שישה שבועות.מתואמת
אולי בגלל שזה ניתוח - עדיף לחכות עוד שבועיים.
זה ממש תלוי בךאנונימי (3)
ואיך את מרגישה. לא הייתי חוזרת לפעילות מלאה לפני 6 שבועות, אבל אם את מרגישה טוב אז תנסי לאט לאט ותראי איך את מרגישה. רק תזכרי שלהרים דברים כבדים זה עדיין לא מומלץ.. (הדלי של השטיפה למשל)
לי אחרי חודשיים שלושה חזרו כאבים בצלחת והרופאה המליצה לי להוריד הילוך ולא להרים דברים...
בהצלחה ובבריאות!
לי אחרי חודשיים שלושה חזרו כאבים בצלחת והרופאה המליצה לי להוריד הילוך ולא להרים דברים...
בהצלחה ובבריאות!
^^^p&y
אמרו לי לחכות לפחות 6-8 שבועות לפני שרציתי לעשות ספורט... הליכה אני חושבת שלעולם לא מזיק..
ורק אחרי חודשיים חזרתי לעצמי לתפקוד נורמאלי..
ורק אחרי חודשיים חזרתי לעצמי לתפקוד נורמאלי..
מניסיון-מנסה לעזור
אחרי קיסרי מומלץ לחכות 8 שבועות ולא 6 שבועות כמו בלידה רגילה!
להמתין עוד שבועיים נוספים אחרי "משכב לידה".
זאת ההמלצה שהמליצו לי כשעברתי ניתוח.
וגם אז- לאט לאט. לא מייד.
דברים כבדים- יש להמתין עוד קצת זמן ולא להרים בחודשים ראשונים שאחרי הניתוח.
לתת לגוף להתאושש ולחזור לעצמו....
גם אני ממליצה לנוח ולא לחזור לשגרת עשייהתליה
מכירה מישהי שהייתה "גיבורה" אחרי הקיסרי, ובסוף לצערי אושפזה כמ ימים עקב חולשה, כאבי ראש וכו'. הגוף צריך לחזור לעצמו. להתאושש. הוא עבר טראומה. טיפול 24\7 בתינוק פלוס גידול וטיפול הילדים שבבית (אם יש) פלוס מינימום טיפול בבית זה די והותר בשביל משכב לידה.
הספורט והספונג'ה יאלצו להמתין
הספורט והספונג'ה ממתינים..אנונימי (4)
אבל מה עם הגדול שרוצה גם פתאום להיות קטן ורוצה חיבוק באמצע שאני עם הקטן ורוצה ידיים וצריך להחליף טיטול ולקלח ולהניק ולקום 10 פעמים בלילה ולא להצליח לנוח ביום ולבשל ולהאכיל וכו' וכו'
וכן מה לעשות כשאין ברירה וצריך טיפה לפעמים לתפקד רגיל ??
הכי משגע אותי שכשיש עזרה אז חייב לנוח ואסור להרים ואסור ואסור.. אבל כשנמצאים לבד צריך לתפקד רגיל
מ. ת. ו. ס. כ. ל. ת...
קשה בהחלט ....תליה
תשתדלי להתחזק. זו תקופה קצרה בעז"ה.
לגדול לתת המון חיבוקים בישיבה
לתפקד את המינימום שחייבים.
אם פעם פעמיים בתקופה תעשי טיפה יותר כי לא תהיה ברירה לא חושבת שמאוד בעייתי.
אבל כמה שאפשר להוריד עדיף
6 שבועות אחרייפעת1אחרונה
זה לגמרי בסדר לא להרגיש תנועות בשבוע הזה!ג'נדס
גם אם הרגשת ואז כבר לא! תחשבי שהוא עוד קטן ויש לו המון מקום... הוא בועט כל הזמן, אבל כדי שתרגישי צריך שיהיה גדול יותר. אז גם אם הרגשת כמה פעמים אפילו... זה בסדר גמור שאפילו יעברו שבועיים ויותר עד שתרגישי שוב... הוא מתאמן הבחור...
ולגבי הלחץ מהפלה, זה מלחיץ, אבל כדאי לא לחשוב על זה כי הלחץ עושה לא טוב... וכדאי להתחזק באמונה בקב"ה שעושה הכל לטובה ובאופן מדוייק. להתפלל כל יום אפילו פרק תהילים אחד להצלחת ההריון בע"ה...
ולגבי הלחץ מהפלה, זה מלחיץ, אבל כדאי לא לחשוב על זה כי הלחץ עושה לא טוב... וכדאי להתחזק באמונה בקב"ה שעושה הכל לטובה ובאופן מדוייק. להתפלל כל יום אפילו פרק תהילים אחד להצלחת ההריון בע"ה...