בוקר טוב! =)
ב"ה אני בשבוע 37.
שמה לב כבר כמה ימים שיש לי הפרשות כמו חלבון של ביצה רק בצבע לבן (סליחה על התיאור..קצת כמו הפרשות של ביוץ??)
האם זה תקין? אומר משהו?
בנוסף אני כבר שבוע עם יציאות ממש רכות על גבול השילשול (שוב סליחה על התיאור..)
מה זה אומר? יכול להיות סתם ווירוס?
לגבי ההפרשות- אולי זה הפקק הרירי. ואולי סתם הפרשות של סוף הריון..
לגבי היציאות- יכול להיות סתם וירוס או משהו שאכלת, ויכול להיות שזה חלק מההכנות של הגוף ללידה.
תקפידי לשתות, שיהיה בשעה טובה!
לכן כתבתי שזה יתכן, אבל לא בהכרח (ילדתי ארבעה שבועות אחרי..)
לא בהריון ולא מונעת.
לפני חודש בערך הרופא ראה ציסטה בשחלה, לפני שבוע הציסטה התפרקה והוא אמר שעכשיו השחלה פוליצסטית (לא תסמונת. סתם שחלה פוליצסטית כמו שקורה להרבה נשים בגיל הפוריות).
עכשיו שמתי לב שבזמן האחרון יש לי כל מיני תסמינים שעד היום לא חשבתי שהם קשורים- העליתי במשקל, בעיקר בבטן, יש לי כמויות של חצ'קונים ברמה שלא הייתה לי מגיל 16, וצומחות לי שערות בכל מיני מקומות מוזרים. יש מצב שזה קשור? מישי יודעת? גוגל לא מספק תשובה חד משמעית.
אני סובלת משחלה פוליציסטית
(ולא מתסמונת השחלה הפוליציסטית, לא מקבלת רק פעם בכמה חודשים אלא כל חודש)
וסובלת מכל הנ"ל
שגם אני לא מבינה כ"כ את ההבדל.
דוקא להריון הראשון נכנסתי בקושי חודש אחרי החתונה,
והיה ברור שהכדורים שלקחתי לסדר מחזור לקראת החתונה פשוט שיבשו לי את הביוץ,
וגרמו לביוץ מאוחר.
היום אני מנסה כבר תקופה ארוכה ולא הולך, הייתי אצל רופאה והיא אמרה לי שהמראה של השחלות שלי בהחלט מזכיר שחלות פוליציסטיות (כבר אמר לי את זה רופא כשהייתי בחורה), וכנראה יש קשר.
גמני נכנסתי להריון הראשון ממש מהר ועכשיו מחכה כבר כמה חודשים ואין הריון.
יכול להיות מיעוט מי שפיר או חלילה מצוקת עובר. א"א לדעת.
עדיף להיות רגועים!
בשבוע 23- זה תלוי...
כל זה כמובן בהנחה שכבר הרגשת בעבר תנועות.
כי גם אני באותו מצב באותם שבועות ולחוצה מאוד ותור לרופאה רק עוד שבוע +
והתרשמתי שיש שם צוות נחמד מאד (והרוב נשים)
כדאי מאד לפנות רק לרופא שמבין בפוריות,
רופאי נשים נותנים מהר מאד איקקלומין,
אין בעיה שרופא נשים יתן את ההפניות הבסיסיות, אבל לא מעבר.
מעבר לכך - פורום פוריות בכיפה.
המון בהצלחה!
תחיה דולהאו כל דבר טבעי עדיף מכל המשחות האלה
*ככה נאמר לי במפורש מיועצת הנקה ומאחות מוסמכת
כדאי לאסוף גרעינים של חבושים ולבשל אותם במעט מים - נוצר נוזל מקריש שמעולה לסדקים.
פתרון טבעי ללנולין.
חוץ מזה אם את רוצה, יש לי שם של אישה שמרפאה בצמחים מירושלים שמכינה קרם ריפוי מיוחד שמחלים סדקים, פצעים וכוויות כמו נס. ממש מרגע שמניחים אותו על העור.
אנחנו לא נוסעים בלעדיו לשום מקום.
אם תרצי תכתבי ניק ואשלח לך פרטים במסר אישי.
לקחת מהחלב שלך ולמרוח על המקום הפגוע.
מניסיון שלי- זה עוזר!
וזאת עצה שקיבלתי מיועצת הנקה מוסמכת...
אומרת שזה יותר טוב מלנולין...
עשיתי ועבד!
תנסי
לקחת מהחלב שלך ולמרוח על המקום הפגוע.
מניסיון שלי- זה עוזר!
וזאת עצה שקיבלתי מיועצת הנקה מוסמכת...
אומרת שזה יותר טוב מלנולין...
עשיתי ועבד!
תנסי
הבת שלי בת 7 חודשים, יונקת, ואוכלת כל יום מנה של פרות ומנה של ירקות.
אני בעבודה מ8-15 ובשעות האלה היא אוכלת 2 מנות של חלב שאוב + מנת ירקות. כשאני חוזרת אני מיד מניקה אותה.
הבעיה- לאחרונה קשה לי בשאיבה ואני לא מצליחה להגיע לכמות הדרושה ל2 מנות.
היום למשל שלחתי למטפלת מנה אחת של חלב והוספתי סימילאק לארוחה השניה אבל הגברת בשום אופן לא הסכימה לאכול את הסימילאק.
חשבתי אולי לנסות לשלוח למטפלת (בימים שאין לי מספיק חלב) דייסה שמאכילים בכפית. אולי את זה היא תסכים לאכול.
השאלה -איך בדיוק מכינים דבר כזה? והאם זה יכול להוות תחליף לארוחה?
מחבקות אותך מכאן! שרות איתך מכאן! מתוסכלות איתך מכאן! ובעיקר מבולבלות....
אני מקווה שתרגישי טוב מהר ושהתינוק יאכל טוב ושיהיה לך הרבה שמחה בגידול שלו...
איפה ילדת?
התקופה הראשונה היא קשה!! פתאום יש עם המון להתמודד והכל לא מוכר ולא ידוע. יש גם מין תחושת בדידות ולבד באופן אבסורדי...
אבל....
זה עובר, זה הולך ונעשה יותר קל!! תקלי עם עצמך, כולן עושות טעויות בהתחלה...
ומאוד ממליצה להתקשר ליועצת הנקה. אני לא אוהבת יועצות של בי"ח. כמובן שלא רוצה להכליל אבל מהחוויה האישית שלי, הן היו מאוד עסוקות ועמוסות ורק סימנו "וי" על כל יולדת והמשיכו הלאה.
אני לא מכירה טלפונים אבל בטוחה שיהיו המלצות ספציפיות ליועצות מעולות.
זו גם לא בושה להתייעץ עם אמא, חמות, או כל אישה שאת מכירה והיא אמא... הסבר פנים מול פנים, פיזית, לצד התינוק, יהיה בוודאי יותר יעיל...
פרח השדה
תפשיטי את הבגד שמכסה את הרגליים שלו, שיהיו חשופות, תקרבי אותו אל העור החשוף שלך ותדגדגי אותו קצת בכף הרגל, שיתעורר. ותציעי לו שוב הנקה עם הפיטמה על הלחי שלו עד שיפנה את הפה ויתפוס את הפיטמה.
הרבה סבלנות, אבל הוא חייב לאכול.
ואם הוא לא יונק אפילו קצת עכשיו, ובאמת לא קיבל בקבוק בלילה, תבקשי לדבר עם האחות האחראית על התינוקיה.
כי יש לו מאגר מההיריון, אח"כ הוא כבר חייב לאכול, אם אני מבינה נכון שעברו קרוב ל48 שעות והוא לא אוכל,
תבקשי עזרה מהאחיות, גם אם הן עסוקות, אל תוותרי על תשובות.
בטוח בין המשמרות תוכלי למצוא מישהי שתעזור לך.
עד היום ה3 לא צריך להיות חלב ממש זורם, אלא עצם היניקה עוזרת שבהמשך יהיה לך חלב,
אז אם הוא מתאמץ לינוק, ואת לא מרגישה שאכל (לא עושה מספיק פיפי) אז תתני לו בקבוק אחרי ההנקה.
חוץ מזה, את בשלב של נפילת הורמונים, חשוב שיהיו לידך (או בטלפון) אנשים לבכות איתם ולשתף,
אל תרגישי לא נעים, כולן צריכות את זה!
תתקשרי לכל מי שיכול לעשות לך טוב לדבר איתו...
ואם מישהו בא לבקר תבקשי שיקנו לך כל מיני דברים טעימים שאת אוהבת.
בהצלחה ומזל טוב!!
תנוחי המון...
אני כן הייתי מבקשת מהן שלא תיתנה בקבוק, ואם יהיה רעב יקראו לי,
בכל מקרה - זה באמת נורמלי, ובעז"ה לא יזיק להנקה.
אל תתייאשי.
בעקרון באמת ביממה הראשונה לא אמורים לאכול יותר מדי.
אבל היום תנסי הכל כדי לראות יועצת הנקה נורמלית הבוקר. (ואם היא לא משהו תנסי מישהי אחרת. לפעמים בבי"ח יש כמה יועצות, חלקן טובות וחלקן פחות...)
ואל תחשבי שאם הוא אכל בקבוק מטרנה סימן שהוא היה מורעב ושאין לך חלב!
הרבה תינוקות מה שתתני להם הם יאכלו גם אם זה יותר מדי בישבילם.
תתייעצי עם יועצת איך להניק נכון ותנסי שוב ושוב. שימי אותו כמה שיותר לידך או בידיים. גם אם הוא לא אוכל שירגיש אותך ואת הריח שלך. אל תמהרי לתת בקבוק כי הוא קצת לא מרוצה. (אלא אם כן באמת יש ממש בעיה).
אם יש לך אינטרנט בטלפון אולי כדאי לך לחפש לחפש סירטוני הנקה. זה מאד עוזר לראות בעיניים איך אמורים להתחיל.
והעיקר - בלי לחץ!! יהיה בסדר.
שאחרי הלידה ההורמונים באמת משבשים וזה בסדר שאת במצב כזה. אבל זה חולף.
זה מגיע בד"כ בכל לידה אבל סביל ועובר.
אני במצב כזה, אחרי לידה- אוהבת להיכנס להתקלח ובוכה, בוכה בוכה. משחררת הכל עד שנרגעת ויוצאת.
אח"כ מתלבשת יפה, אפילו מתאפרת ומשתדלת להיראות טוב. זה גורם להרגשה כללית טובה.
במיוחד אם באים מבקרים...
לגבי הנקה-
זה תהליך ולוקח זמן.
גם אם זה לא הילד הראשון!
אל תשכחי שיש כאן 2 צדדים: את והתינוק!
שניכם צריכים להתרגל לצורה הזאת של הנקה.
זה מאמץ מ-2 הצדדים ואימונים... וזה לוקח זמן!
אבל שווה כל מאמץ והתעקשות! וכשתמרגלים- זה כייף!
אני, ב-2 הגדולים שלי התיאאשתי די מהר...
אבל בילדים הבאים התעקשתי והנקתי למעלה משנה. ועדיין מניקה את הקטן שלי שהוא בן שנה+
את חייבת להיפגש עם יועצת הנקה בבי"ח שתראה לך אישית עם התינוק שלך איך לחבר אותו אלייך וכו'.
לכי לחדר הנקה. בד"כ יש שם יועצות הנקה מקסימות שעוזרות.
ואח"כ, כשאת משתחררת הביתה, את יכולה להתיעץ בטל' עם יועצת הנקה.
יש לי מישהי מעולה!! שנתנה לי המון המון תמיכה ועזרה ועצות איך להחזיק מעמד בהנקה ועוד כל מיני...
אם תרצי ת'טל' שלה אח"כ- אתן לך. נראה איך.
אז המון מזל"ט!
גידול קל!
חופשת לידה מוצלחת
והרבה נחת!
אני רשומה לקבוצה שנמצאת בחתימה שלך, זה היה שם?
חשבתי שזה משהו חדש (:
תודה!
בובות אצבע מתוקות במחיר זול.. מי שרוצה קישור בכיף!
תחיה דולהספרים- אם היא אוהבת.
את יכולה לשבת בינתיים ולספר לה.
משחקים שהיא יכולה להתעסק לידך כמו: לגו, הרכבה, קשים וכו'
דפים, צבעים, טושים. מדבקות...
מה עוד?
על בנות שבוודאות אמרו כל ההריון שזה יהיה בן, ובסוף נולדה בת.
להיפך עדיין לא שמעתי, אבל אני מאמינה שכן.
היתה בהיריון רביעי לא קל בכלל...
עם דימומים ושאפוזים.
ויש לה לפני כן 3 בנות.
ואמרו להם כמה פעמים שזה בן והם מאוד שמחו כמובן...
ולקראת סוף ההיריון אמרו בוודאות שזאת בת ונולדה בת...
מוזר. אבל קרה...
אנחנו רק בנות בבית...
ואני (ואחיותי) מביאות להורים שלי גם נכדים (בנים) שיהיו בריאים...
וזה ממש כייף בית של בנות
ואני הבת הבכורה בבית.
וכשהייתי בהיריון על הנכד הראשון- מאוד קיויתי שזה יהיה בן, בשביל אמא שלי שרצתה מאוד בן.
ובאמת היה בן! ב"ה!
איזה התרגשותתת
נכד ראשון אחרי שיש רק בנות במשפחה....
אז מאחלת לך שעדו יהיו לך בנים בעז"ה
וגם נכדים.
והעיקר בריאים ושלמים ובלב שמח לכולם!
האם עשית סקירת מערכות?
לא שמעתי עוד על אף מקרה כזה..
כן שמעתי שבאולטרא סאונד ראו בת וזה היה בן ,
אגב הפוך יותר מצוי - בן שבאמת זה בת.
ילדתי 4,300 עבר בשלום ובקלות.
הכול בראש תאמיני שהוא יחליק החוצה.
כרגע בהערכת משקל של 4,200
ואני רזה.
אם את ללא סכרת - רוב הסיכויים שגם אם העובר גדול - לא יהיה קושי מיוחד בלידה (בסכרת יש כתפים רחבות לעובר, והוא עלול 'להיתקע')
אני רזונת ויולדת ילדים די גדולים (3.600 בשבוע 36 ו-4+ בתאריך) לא נרשמה לידה קשה במיוחד גם כשהיה 4+...
(חוץ מלידה ראשונה, אבל אז היה מכלול של ריבוי מים וראש גדול ולא מבוסס, מה שלא קורה אצל וולדניות)
ארקיימים ונפוצים הבדלים של מעל ק"ג בין עוברים אצל אותה אשה!
וזה תקין ובממוצע.
גם אצלי כל הילדים נולדו בסביבות 3100 וכולם קרעו אותי, וסבלתי מאד מהתפרים.
ורק האחרון נולד מעל 3600 ודוקא אחרי הלידה הזו הכי פחות סבלתי מהתפרים (היו, אבל ממש מעט.)
כך שגם אם באמת הוא ייצא גדול (וזה בכלל לא בטוח כפי שציינו כאן על טווחי השגיאה של הבדיקה), זה לא אומר כלום על הלידה והתפרים.
אז היי אופטימית ! כך הכי בריא לך ולעובר 
הגוף רגיש לשינויים ההורמונליים וזה מתבטא בדרכי השתן. סביר להניח שהמאזן האקולוגי במעיים מתערער בימים האלה וחסרים חיידקים טובים שילחמו בדלקת מקומית.
את יכולה לאכול שורש סלרי (הפקעת) בימים האלה, כמה פעמים ביום, תראי שיפור גדול. ובאופן כללי כדאי לך להמעיט במה שנחשב אלרגני לקראת הימים האלה - מוצרי חלב, ויתכן שסויה (לציטין הסויה יש בכל מוצר מאכל תעשייתי - כולל בלחם השחור הפשוט ביותר).
היי זוכרות אותי? הריון ראשון סוף תשיעי (או שאולי עדיף לומר תחילת עשירי) ולא רואה כיוון..
אני מתקרבת לשבוע 42 במוניטור אין צירים והכל רגוע ושליו.
אני במעקב בקופ"ח וגם בקשר עם מיילדת פרטית.
שניהם ממליצים לי כבר לזרז (הקופ"ח בדרכים רפואיות והמיילדת בדרכים טבעיות כמו שמן קיק וסטריפינג).
הרב אמר לנו שכל עוד הבדיקות תקינות ב"ה ואין סכנה רפואית ב"ה בלע"ה לא להתערב ולתת לתהליך לקרות ולהתפתח מעצמו.
אני מאוד מאוד לחוצה מהמצב ומפחדת שאוטוטו לא תהיה לי ברירה ואצטרך להתחיל עם זירוז בעל כורחי.
ניסיתי הליכות, יחסים, עיסוי פטמות, עיסוי נק' מסוימות בידיים וברגליים, שתיית קינמון, כדור פיזיו ובטוח עוד כמה דברים ששכחתי.
למישהי יש הצעות נוספות? אני כרגע קצת מפחדת משמן קיק ומעדיפה לדחות את השימוש בו כמה שאפשר.
בנוסף, מישהי מכירה סגולות או תפילות שיכולות לעזור? אשמח מאוד לשמוע ולנסות!
סליחה ממש על החפירה ובכללי תודה רבה לכן! אתן מקסימות ומעודדות אותי כל פעם מחדש.
ב"ה אני ממש שמחה שגיליתי את הפורום הזה, הוא מחזק אותי מאוד.
מזמור שירהפקק הרירי אמור להיות חום או אדום, מין דימום "נזלתי" כמו שקראת לזה.
גם לא יוצא בפרק זמן כזה ארוך. אמור לצאת בפעם אחרת.
אבל כן זה טבעי ההפרשות האלה לפני הלידה...
שיהיה מלא בהצלחה ובמזל!
סליחה על התגובה המטעה שלי!
פתאום אני מבינה שגם אצלי כנראה זה היה הפקק הרירי.....
לא אומרת שזה המזור לכל צרותייך, אבל אני כבר יודעת שכשאין לי סבלנות ואני צועקת מהר אני צריכה את הכדור שלי.. זה בעיקר מויטמיני בי שחסרים.
מכירה תודה למישהי מהפורום שלימדה אותי את הדבר החשוב הזה.
גם לי הייתה תקופה כזו ממש לא מזמן, בסופו של דבר זה נבע מחוסר ויטמין B
פשוט גרם לי לפתיל קצר ודכדוך.... יש את הקומפלקס של סולגאר שאני לוקחת לאזן....תמיד טוב לבדוק..
קורה לכולם תקופות כאלו, הכי טוב להעזר במשפחה או במשהו מקצועי, זה עובר
אין כמו אמא!
ילדתי את ילדי אחרי טיפולים.
תמיד חשבתי שאהיה אמא טובה, הרי התאמצתי כל כך אז בטוח שאהיה טובה, סבלנית, קשובה. אבל בפועל התנהגתי כמוך, צעקתי, כעסתי, וכל בכי שלהם ושלי רק הוכיח לי שאני אמא גרועה. זה הגיע למצב שהייתי אכולת ייסורי מצפון על כך שעברתי את הטיפולים ו"הכרחתי" את הילדים לבוא לעולם. עברו בי מחשבות כמו "ה' ידע למה לא לתת לי ילדים, אני לא ראויה לכך".
תקשיבי, אל תיכנסי לזה. כמו שכתבו לך, לילדים שלך הכי טוב איתך. הם גדלים, תאמיני לי ואת פתאום מקבלת את החיים שלך בחזרה, יש לך יותר זמן לעצמך, הילדים עצמאיים יותר ואת הופכת לסבלנית יותר.
לגבי איבוד השליטה, תנסי לשחרר, לא תמיד הכל צריך להיות פיקס, גם לא השליטה העצמית. מותר גם לאבד קצת שליטה ולהתרגז.
ושוב, את הכי טובה לילדים שלך. אל תשכחי את זה.
הגוף (והנפש) קצת משתגעים.
תרגעי, תנשמי עמוק וכשתרגישי שאת מוכנה לזה תוכלי לחזור לטיפולים.
רואים כ"כ הרבה אצל ילדים שאבא ואמא חשובים להם,
יש ילדים מוזנחים ובמצב נוראי של התעללות (שלא נראה לי שהגעת אליו) ועדיין הם ירצו לעזור להורים ושיהיה להורים טוב, כנראה שזה משהו שטבוע בנו.
לגבי השיתוף- כשאבא שלי נפטר, אני יכולה להעיד שהתגעגעתי לכל דבר שהיה חלק ממנו, כן, גם לצעקות.
נכון שאליהם הכי פחות, אבל אם היו אומרים לי את רוצה להיות בלי צעקות ובלי אבא או עם אבא ועם צעקות.
אין לי ספק שהייתי אומרת עם אבא!
למרות הצעקות והכל, היה לי איתו קשר מדהים.
דבר אחד אני מבקשת ממך, תשתדלי לא להגיד מילים לא יפות, לקרוא בשמות, להגיד שאת לא רוצה אותם..
זה לא פשוט, כדי לעבוד על זה צריך לעצור כל פעם שזה קורה ולהגיד לעצמי שזה לא היה בסדר, לחבק ולנשק אותם ולהגיד להם כמה את אוהבת אותם.
לוקח זמן, אבל בעז"ה את תרגישי שאת משתנה.
ולמה אני מבקשת ממך, כי כילדה זה הדברים שהיו לי הכי קשים, הזכרונות הכי לא נעימים (לא רק מאבא ז"ל אלא גם מאמא שתבדל לחיים טובים וארוכים)
בהצלחה רבה!
בשבת קודמת הייתי עדה לסיטואציה מאוד לא נעימה.
ירדתי לגינה עם ילדיי הקטנים ולידי ישבה אמא עם כמה ילדים ו-2 ילדים שלה רבו.
והאמא כמובן לא היתה מרוצה מהמריבה של הילדים אז היא אמרה לאחד מהם:
אני שונאת אותך! שונאת אותך!
נראה שהילדים שלה רגילים לאמירות כאלו וזה לא כ"כ הזיז להם.
אבל אני הרגשתי לא טוב עם מה שהיא אמרה לילד שלה.
התכווצתי במקום- כאילו לי אמרו את המשפט הזה.
יש לי גם ילדים ב"ה וגם הם רבים ומתווכחים וגם לי קורה לפעמים שאני צועקת עליהם וכד'-
אבל אף פעם אני לא אגיד לילד כזה משפט!
וסתם ככה, אני חושבת שלכל אמא יש "מצפון" שמבקר אותה לעיתים קרובות-
למה עשיתי ככה? ולמה אמרתי ככה?
וזה טוב. כי זה עוזר לנו ללמוד לפעמים הבאות איך להתנהג.
אז בהצלחה לכולנו!
גם לפי משקל פלוס מינוס
לשלב הבא במשקל המינימלי שרשום עליו, כי אז השלב הקודם היה לו כבר קטן מידי.
לפעמים ללילה צריך מידה אחת יותר.
תראי שזה יושב טוב ולא דולף.
יכול להיות שלילדות שלהן יש מבנה צר.
יש גם אמהות שאוהבות לשים טיטול גדול ומרווח (כמוני) ויש שאוהבות צמוד צמוד. ככה שזה גם תלוי באמא ולא רק במבנה
קודם כל למדתי שכשדולף זה הזמן להחליף. חוץ מזה כשהחיתול עושה סימנים או כשקשה לסגור .
כל ילד ומבנה הגוף שלו, הילדים שלי כולם בגיל שנה כבר היו מידה 5. הבכור אפילו עבר ל-6 באיזשהו שלב.
ככה המוהל אמר לי על 2 הבנים שלי שיהיו בריאים.
ולא רק בימים שאחרי הברית!
תמיד!
שלא ילחץ לו על אותו מקום...
היי אשמח לקבל חוות דעת על העגלת בוגבו תאומים האם יש למישהי אותה והיא מרוצה ?......
לא אהבתי שום עגלת תאומים חוץ ממנה והאופציה האחרונה דלי זה עגלת בייבי מונסטר..
אודה לחוות דעת...?
שלום רב, לאחרונה גילו אצל הבת שלי כי היא סובלת מאנדומטריוזיס. לאחר טיפולי IVF היא נקלטה וכעת אמנם היא בהריון. יחד עם השמחה הגדולה קיים חשש שמא מדובר בהריון בסיכון. האם מישהי מכירה את התופעה והאם אותן ציסטות עשויות לחזור בהמשך?
תודה מראש,
ברכה.
