פורום הריון ולידה (עמוד 4285)

אם מתחילה היו תנועות חלשות- זה בסדר. זה עדיין שבוע מוקדם.

אבל אם זו ירידה בכמות או רמת התנועות- את צריכה ללכת להבדק

אין מצב להשאיר חורים בלי סתימות! ויש לך עוד המון זמן עד הלידה. זה ממש הורס את השיניים, להשאיר שם חגיגה של חיידקים. פשוט יתחילו חורים גם בשיניים הסמוכות. וזה גם יתחיל לכאוב מתישהו והשן נאכלת עוד ועוד ועלולים להגיע לטיפול שורש ןכתר..

בקיצור ברור לך שהוא טועה לגמרי?
טוסי לרופא אחר.

יכול להתפתח גם חלילה לדלקת, שזו לא נראה לי חגיגה בהריון

נשמע הזוי!

 

כמובן שצילום זה לא בריא כ"כ אבל אם חייבים אז מכסים טוב את הבטן בשני סינרים.

שנחשב הזמן הכי בטוח בהריון לטיפולי שיניים.

אני עשיתי כמה סתימות בהריון הקודם והרופא אמר שאין בעיה.

חיבוק גדול,ובשורות טובות בע"ה. הבטא הקודמת התאפסה?

בדיקת הבטא הראשונה שלי העלתה תוצאה 13.
ב"ה ילד חמוד מסתובב לי בין הרגלים
אני ממליצה לך לבדוק בטא שוב בעוד יומיים.
בשורות טובות!

איזה שמחה . איזו התרגשות! הזעקתי את בעלי מהעבודה וםשוט התחלנו לרקוד !!!

בעז"ה הריון תקין וקל וידיים מלאות אמן.

תקני לך ומהר! אם זה כבר שבוע..

אז קצת עבר לי ה'שוקו מו'
חוצמזה מסתבר שבעלי חיפוש לי, אבל אין כאן במכולת...

אם בעלי היה קונה הייתי שותה. מבחינת ההלכה זה לגמרי בסדר... גם בלי קשר להריון, ובהריון וודאי.

נגיד קיבלת ביום ראשון, אז יום שני זה -1

יום שלישי- 2

יום רביעי- 3....

.....

......

ראשון- 14- אמור להיות פלוס מינוס מועד הביוץ

מהתאריך המשוער למחזור הבא וגם זה רק כשהמחזור קבוע (השיטה שכתבת מתאימה לבנות עם מחזור באורך של 28 יום בידיוק)

זה באמת תלוי במחזור שלך עד כמה הוא סדיר, אם הוא מדויק כל 28 יום- זה ממש לא בעיה לחשב את הביוץ.

 

אם את רוצה לדעת במדויק מתי  הביוץ שלך- אני תיחקרתי (קראתי על הפרשות וכו') את הביוץ שלי במשך למעלה משנה , כל פעם רשמתי ביומן מה היה באיזה תאריך, ספרתי ימים מפה ומשם.. ועכשיו אני יודעת לזהות במדויק מתי יש לי ביוץ, ובדיוק בחודש שכבר ידעתי בוודאות שאני אכן מזהה, נכנסתי להריון. אבל באמת שאין צורך לדעת במדויק,

פשוט בשבוע שאמור להיות ביוץ, צריכים להיות ביחד יום כן יום לא וזה מעלה את הסיכויים למיטב. כל השאר לא בידיים שלנו...

המחזור התחיל ביום שראית דם, ונגמר יום לפני שראית דם בפעם הבאה.
כשאת רואה דם שוב זה היום הראשון של המחזור הבא.

כדי לחשב מתי הביוץ תעכבי כמה מחזורים, הביוץ הוא כ14 יום לפני היום האחרון למחזור (כולל אותו)
ואז תדעי פחות יותר באיזה ימים הביוץ שלך.

כמובן שאם המחזור קבוע זה קל יותר, וככל שההפרשים בין מחזור למחזור פחות קבועים זה מאבד מהמשמעות שלו..

והגיע לי ביום ראשון, שהביוץ היה ביום שני שבועיים לפני??

תפתחי יומן ותרשמי מתי ככל הנראה היה הביוץ האחרון ובחודש שאחריו זה גם יהיה פחות או יותר בתאריך זה

פחות 14 יום, או שלא מחשיבים? 

גם ה 14 יום המדוברים הם ממוצע. אנחנו בבני אדם ולא מחשבים.
הדרך הנכונה לדעת מתי הביוץ הוא לשים לב לשינויים בגוף שלך: שינויים בהפרשות, שינויים בצוואר הרחם, שינויים בטמפרטורה.
אישית לא מדדתי טמפרטורה כי זה מאד קשה, אבל שני הדברים הראשונים שכתבתי הם קלים.
אפשר גם להעזר בבדיקות ביוץ שיכולות להודיע 12-48 שעות לפני הביוץ.

או בתאריך קבוע בחודש

בואי נסתתכל על הלוח שנה של עכשיו. נניח קיבלת ביום ראשון כד אב
את מתחילה לספור 14 ימים אחורה, כשהיום הראשון לספירה הוא שבת, כג אב.
כך יוצא שהביוץ היה ביום ראשון י' אב, או בימים החופפים לו. (יש נשים שאצלם זה לא 14 יום, אלא 13 או 15)

אם נדבר לפי הספר, מחזור הוסת של האישה אורך 28 יום- כלומר 4 שבועות.

כאשר הם מתחלקים למספר שלבים:

השלב הפוליקולרי: זהו השלב שבו גדל הזקיק בשחלה. בתוך הזקיק מסתתרת ביצית שתבקע החוצה ביום הביוץ. לפי הספר, אורכו של שלב זה 14 יום, והוא כולל בתוכו גם את דימום הוסת. 

השלב הזה נמשך מהיום הראשון למחזור (היום בו ראית דימום), ומסתיים ביום ה14- הביוץ.

השלב הלוטאלי: שלב זה מתחיל מהביוץ, ומסתיים ביום לפני הוסת הבאה. מופרש פרוגסטרון שאחראי לעבות את רירית הרחם כדי שתהיה מוכנה למקרה שמתרחשת הפריה. אורכו של שלב זה 14 יום.

סה"כ הגענו ל28 יום.

 

כל זה לפי הספר, אבל מאחר ומדובר בבני אדם, וכל גוף שונה מחברו, יש הבדלים מאחת לאחת.

השלב הלוטאלי, ברוב המקרים, אורכו 14 יום (אלא אם יש שיבושים חריפים- מקרים מאוד חריגים).

השלב הפוליקולרי- עלול להתארך בהתאם לקצב הפרשת הורמון האסטרדיול בגוף. כלומר נשים שיש להם מחזור של 35 יום - השלב הפוליקולרי שלהן הוא 21 יום, והשלב הלוטאלי קבוע 14 יום.

 

מקווה שעזרתי

א. מבקשים משהו להקל על הכאב..

ב. מזעזע. לא עזר בכלל

ג. אחרי שנגמר הציר הרגשתי מסטולית ועשה לי קוצר נשימה מטורף. (מצד שני לא יכולה לקשר לגמרי לגז צחוק כי ב2 הלידות הייתי צריכה חמצן..)

א.לי הציעו, נראה לי שפשוט צריך לבקש.. אולי אין את זה בכל בית חולים וכדאי לברר לפני אם יש
ב. זה היה מזמן אז מנסה להיזכר: בזמן המוניטור ביקשתי גז צחוק, פעם ראשונה לא ממש עזר, פעם שנייה נעלמתי לכמה זמן אז כנראה עזר הבנתי שעל כל אחת זה משפיע אחרת…
ג.יתרון-אומרים שזה לא מגיע לעובר. חיסרון- שאלו אותי אם אני רוצה אפידורל כשהייתי תחת השפעה של גז צחוק ולא הייתי שם לגמרי. במבט לאחור זה קצת עצבן אותי…

גרם לי לסחרחורת וממש לא אהבתי את זה.

אבל יש כאלה שזה עוזר להן. לא תדעי עד שלא תנסי על עצמך.

זה יכול לגרום לסחרחורת או בחילה אבל אם מחכים 4-5 צירים זה בדרך כלל עובר.

גם אם לא אוהבים, תמיד אפשר להוריד את המסיכה ואחרי כמה דקות ההשפעה נעלמת.

טשטש/הרדים אותי. לא נראה לי שעזר...

היה טוב ברוך ה'.

זה ממסתל לדעתי... תחושק ניתוק מהסביבה..
אבל גם הציר הרבה פחות כואב

אני ממליצה על דולה

בפתיחה של 9 כמעט לא עזר לכאב. כן עזר לנשום יותר טוב.

לא בכל בית חולים יש גז צחוק. ומאוד אינדבידואלי מאישה לאישה

אני ביקשתי וישר הביאו לי

לי עזר בפתיחה 8 עד שקיבלתי אפידורל. החליש את הכאבים של הצירים. הרגשתי עדיין אבל פחות חזק. לי זה היה טוב כי יכולתי לנוח קצת והמוניטור היה יותר נסבל ככה.

היתרונות שאפשר לקבל מיד ואם לא טוב לך את יכולה להפסיק וההשפעה מתפוגגת די מהר. החסרונות שזה פחות משפיע מאפידורל ולא לכולן זה עוזר. יש כאלה שלא אוהבות את ההרגשה של הטשטוש. צריך לנשום מהמסיכה וזה קצת מגביל את התנועה.

כלומר, לא לנסות שתי נשימות ולהגיד שזה לא עוזר..

 

לנשום עמוק, עם כל הלב, לעצום עיניים, ממש להתמסר אליו ואחרי איזה כמה דקות מתחילים קצת להרגיש את ההשפעה, ממסטל לאללה , יש לי גיסה שלא יולדת בלי הגז צחוק..

 

אני חשבתי שזה לא עזר לי אבל בעלי שהיה לידי אמר לי שהגבתי הרבה יותר טוב בצירים עם הגז צחוק מאשר בלי..

לידה ראשונה, התחלתי לקחת בפתיחה שבע, אחרי כמה שעות עם צירים מאוד צפופים וכואבים.

עזר לי כי ככה הצלחתי לנוח קצת, לקבל עירוי אחרי שלא אכלתי ושתיתי כלום בערך 15 שעות, וגם לעשות מוניטור בלי לזוז יותר מדי...

בלעדיו פשוט לא יכולתי אפילו לחשוב על האפשרות לעלות למיטה, הייתי חייבת לעמוד.

 

מה שהגז עושה זה בעצם מנתק אותך קצת, ממסטל זאת מילה די מדויקת. אני הרגשתי את הציר, אבל מרחוק ולא בעוצמה הגדולה שלו. אני הייתי מודעת למה שקורה מסביבי ועניתי על שאלות וכו, אבל זה עזר לי פשוט לנוח.

מה שכן, זה עשה לי סחרחורת מטורפת בהתחלה, אבל אחרי כמה דקות התרגלתי והיה מצוין.

צריך לנסות כמה דקות ולא להעיף על ההתחלה.

 

בצירי לחץ ובלידה עצמה זה כבר לא עזר, אבל אז את כבר ממוקדת שהכל יסתיים וזה טס.

בהצלחה!

 

נ.ב. אל תבקשי "משהו לכאב" כי אז יתנו לך אפידורל. תבקשי גז צחוק.

אני ילדתי בביקור חולים וממש לא ישר דחפו לאפידורל רק כשאני ביקשתי מפורשות אפידורל שאלו אם אני בטוחה.

הייתי, איתו שעתיים וחצי. עד הצירי לחץ.
הרגשתי כל ציר אבל רק את השיא שלו ובין לבין כאב עמום.
מן תחושה של הרגע שלפני ששוקעים בשינה.את שומעת ומבינה ומרגישה..אבל התודעה משוחררת..לי זה היה מדהים כי לפני ממש נלחצתי מזה שאני במצב בלי שליטה ושאני לא מתמודדת כמו שדמיינתי.,ובזכותו הצלחתי לשחרר ולהרפות ולא לחפש שליטה.

לי הוא נתן הרפיה אחרי 24 שעות צירים.
ומה שטוב זה שדקה אחרי שמנתקים לך אותו את חוזרת לעצמך.

אבל שמעתי על כאלה שלא אהבו ולא השפיע עליהן.

אני אישית מאז לא השתמשתי וגם מעדיפה לא להשתמש מאחר ואצלי זיהיתי שהוא עוזר לי להסכים לשחרר ואני מעדיפה לעשות זאת בלי עזרים...אבל זה ממש אישי שלי אני ממש אוהבת את הלגמרי טבעי..

הרגשתי שעזר לי מאוד,

בכל פעם שהתחיל ציר נשמתי דרך המסכה של הגז וזה טשטש את הכאב

 

לא עשה לי בחילות (הבנתי שיש כאלה שכן עושה להן)

 

בהתחלה לא הפסקתי בין הצירים ואז התחילה סחרחורת וכמעט התעלפתי, אז מיד הורדתי את המסכה ואחרי שנרגעה הסחרחורת השתמשתי בגז רק בזמן הציר.

 

ולא יודעת אם כדאי שמן שקדים כי זה לא מיועד לזה ובכל זאת לא בטוח שתצליחי לשטוף הכל וזה יגיע לפה של הנסיכה.

יודעת שיש את המשחה לנסינו הסגול, שלא צריך לשטוף..
ממליצה להשקיע כסף ולקנות את הרפידות הטיפוליות נורסיקר..הן שיפרו פלאים ביממה את מצב הפטמות אחרי הלידה!(ניסיתי קודם לשים לנסינו אבל פחות עזר)

שיהיה בקלות ובבריאות בעז"ה!

והיא הייתה היחידה שעזרה לי...בהצלחה ומזל טוב!

את לוקחת פרינטל? נשמע שחסרים לך ויטמינים ומינרלים שונים. זה מאוד משמעותילכאבי הגב, והצלעותוגםלחוסן הכללי-שלאתידבקי בכל מיני ווירוסים.

ובינתיים לא אמר לי כלום חוץ מהדברים לתוספת ברזל

אין שום קשר גם הרופאה מסכימה שנכנסת להריון שבועיים אחרי המחזור זה פשוט דרך יותר קלה לחישוב סופרים 40 שבועות שזה שבועיים יותר מ9 חודשים כך שזה מתקזז שימי לב שחודש ראשון בדרך כלל נחשב עד סוף שבוע 6 כלומר כבר בהתחלה יורדים השבועיים האלו.

ככה שזה לא באמת קריטי..

זה לא שאמורים ללדת בול אחרי 40 שבועות

כל מה שכתבו לך מעלי נכון. אני מוסיפה ואומרת שיש נשים שגם מבייצות מאוחר, יש שמבייצות מוקדם. זה לא קשור לטהרת המשפחה, זה אמור לתת תאריך משוער שבאיזור שלו אמורים ללדת (עבור כל המקרים). 

לפעמים כשהביוץ מאוחר אז באולטרסאונד הראשון מזיזים את התאריך של הוסת שבוע קדימה כדי שהספירה של 40 שבועות תתן הערכה יותר מדוייקת. אבל שוב, זו רק הערכה...

יש סיכוי?

זה לא עובר ולא משתפר

משתנה בין אדם לאדם. למה יש לך טחורים? את בהריון או אחרי לידה? (אחרי לידה צריך להיות שיפור, בהריון זה קצת יותר קשה)

1. ממש לא נשמע משהו בעייתי שימנע לידה רגילה!

2. לא נראה לי שיש טעם עכשיו, אבל זה ממש לא אומר שהלידה שלך לא יכולה להיות טובה ובלי קרעים בעז"ה!

3. לנשום, לחשוב מחשבות חיוביות, להאמין בעצמך, בגוף שלך שמסוגל ויודע ללדת ובעיקר בקב"ה שהכל מדויק אצלו!
ומעשי - להתפנק במקלחת או אמבטיה.

שתהיה לידה קלה ושמחה!

ותדאגי שישפכו מלא בלידה. כדאי ללכת לבית חולים שיהיה גמיש עם תנוחות (זה מנמיך את הסיכוי לחתך)

בד"כ יש שמן שקדים בבית חולים, אבל אל תסמכי על זה.

מילות נחמה? מ-ק-ל-ח-ו-ת חמות!!! ואם יש אמבטיה עוד יותר טוב. בכל ציר לשטוף את הבטן במים חמים. 

תודה

החנות נמצאת על רחוב הנביאים בפינה של רחוב אחר ששכחתי איך קוראים לו.
היא קצת נסתרת במבט ראשון..

הכדורים שנתנו לי הם MN פורמולה
ו LCA פורמולה.
לא זוכרת כבר את ההוראות המדויקות.
קיצור ימי הווסת עבד לי מצוין.
להרחיק בין המחזורים איבדתי את הסבלנות מהר מדי,
אז עברתי לרפואה קונבנציונאלית. (זה היה כשניסינו להכנס להריון..)

בסדר? מוזמנת לשאול עוד שאלות אם יש..

למישהי יש עוד רעיון?

אגב, את עם אמצעי מניעה? לי התקן טי עשה תגובה כזאת. חיכיתי כמה חודשים וכשראיתי שזה לא עובר הוצאתי אותו.

ומשפיע על כל אחת אחרת. וגם יקר. אבל שווה את ההשקעה (יש לציין שלפעמים זה גם קצת כואב לשנייה).

זו דרך טיבעית בלי לדחוף לגוף הורמונים מיותרים. לי עזר בבעיה אחרת של המחזור. בהצלחה

הרי הוא בלי תלוש...

זה בעצם אומר שיש פחות ביוצים (כי יש ביוץ אחד לפני כל ווסת אז אם יש קצת ווסתות זה אומר שיש קצת ביוצים) וזה לכאורה מקטין את הסיכוי להיכנס להריון.

מצד שני להרבה נשים זה לא מפריע להיכנס להריון ספונטני,

יש לזה עוד תופעות לוואי אבל אני בגישה שכיום כל עוד זה לא מפריע לך תעזבי את זה. 

 

אם יבוא יום וזה יפריע לך תחזרי לרופא

מהערך שלי בעיני בחורים?

אני לא חושבת שאת צריכה לספר על זה.

בעיות פוריות שזוגות נתקלים בהם באחוזים זהים הם אצל נשים או גברים,

רק שגברים לא יודעים על זה (בד"כ) מראש, ונשים לפעמים יודעות.

זו לא נחשבת בעיה רצינית, יחסית אחת הפתירות בקלות ולפעמים אפילו לא מפריעה לכניסה להריון ספונטני.

 

אז לעניות דעתי בכלל לא צריכים להציג את זה כבעיה. 

זה משהו שיש להרבה נשים,שמצליחות ב"ה ללדת.

זה לא משהו קריטי שאת חייבת ליידע.שוב,לדעתי.

יש פה מישהי שמוכנה לשאול את בעלה אם זה נראה לו מפריע לבנים?

 

ב"ה אלף פעמים, אין לי בעיה להיכנס להריון ומכירה עוד נשים כמוני.

 

כשתגיעי לגשר תעברי אותו.

 

בהצלחה רבה!

אם זה גורם לבעיות בכניסה להריון זה יפריע לבנים, אם לא אז לא.

הבעיה היא שאי אפשר כ"כ לדעת עד שמנסים להיכנס להריון.

לכן כבר המלצתי להתייעץ עם מכון פועה.

יש פה משהי שמוכנה לשאול את בעלה אם זה מפריע?

שמעתי שלשחות שעה פעמיים בשבוע עוזר לזה, זה נכון?

וסיפרתי לבעלי אחרי שהתארסנו, ובהתחלה נבהל ,אבל קרא קצת באינטרנט ונרגע מיד- כי זו תופעה מאוד נפוצה כשליש מהנשים, ולא חייבת להפריע להיכנס להריון.
לבינתיים, אם הסימפטומים לא מפריעים לך (אני לא יודעת למה הלכת לרופא..) תהני מזה שיש לך מחזור לא כל חודש ;)

בגלל שמאוד כואב לי כל פעם ויש לי הפרשות לבנות כל הזמן, ואני שוקלת הרבה יותר ממה שאני נראית ושמנה יותר ממה שאני אמורה להיות לפי התזונה שלי, אין לי בטן רק רחבה מאוד... אז הוא אמר לי שאני צריכה ללכת לבדוק את זה כי זה יכול לגרום לזה שלא אצליח להכנס להריון, אפילו לא סיפרתי לאמא שלי כי היא תיכנס ללחץ אבל הייתי חייבת לשמוע דעה של נשים ולא רופא כי אני מפחדת שיש להם אינטרסים...

זאת העבודה שלו.
מה שכן יש לרופאים דברים שהם "אוהבים" לתת, רגילים להשתמש בהם.
ולכן אמרתי שבטח ירצו לתת לך גלולות. אז שלא תחשבי שזה אינטרסים, זה פשוט הטיפול המקובל.

הפרשות לבנות יכולות להיות שום דבר ואם זה מגרד זה יכול להיות פטריה. סתם משהו שכדאי לטפל בו כי זה לא נעים.

ובקשר למשקל, שאר המשפחה שלך שונים ממך בזה? תלכי לרופא ותעשי את הבדיקות שהוא ייתן. אולי כדאי לבדוק גם את תפקודי בלוטת התריס.

בכל מקרה אלה עניינים קלים, לא נחשבים "מחלות" אלא בלגן מצוי.

תלכי לרופאת מתבגרות אולי. היא תתן לך משהו שיאזן אותך הורמונלית. וממש ממש אין לך מה לדאוג על כניסה להריון! זאת בעיה שמאד קל לטפל בה.בהצלחה.

להתגבר על הקושי ולשתף את אמא. גם אם היא תילחץ מזה.. היא תוכל לעזור לך.
חוצמזה, שלפעמים זה תורשתי ויכול להיות שגם לה יש את זה.
אז אם הסימפטומים מפריעים, כמו שציינת לדעתי כדאי לך להתחיל טיפול מתאים- לא יודעת על מה הרופא ממליץ. ולבדוק גם שינוי תזונתי/הומאופתיה
בהצלחה!

ע''פ מה שראיתי באינטרנט, מעטים המקרים ששחלות פוליציסטיות מעכבות הריון, ומחבד זאת- אפשר לטפל בזה ע''י כדורים או תזונה וספורט.

יש גם משהו "אתר התזונה לבעלות תסמונת pcod" שזה שחלות פוליציסטיות

ובטח שזה לא אומר כלום על מהירות הכניסה להריון, יש כאלו (כמוני למשל...) שמקבלות כל חודש ולא נכנסות להריון מהר כל כך, וזה לא בהכרח אומר על בעיה להיכנס להריון.

מה שהרגיע אותי שלאחותי יש גם ויש לה 6 ילדים בלי בעיות.

ואחרי החתונה הסתדר לי המחזור לבד.כי גם לי לפני הוא היה מבולגן ונעלם לפעמים..
ואז גילו שבכלל אין לי וזאת טעות כי לפני החתונה בדקו בטני וזה לא היה מדוייק.

ב''ה נשואה 3 שנים עם 2 ילדים כן ירבו.

לדעתי אל תספרי זה לאו דוקא גורם מעקב ולפני החתונה זה סתם ירתיע ואולי בלי סיבה

יכול להיות שזה כן משהו שצריך ליידע. אם זה וסת לא סדירה אז לא צריך, אבל אם יש דילוג של יותר מ 50 יום באופן קבוע, אולי זה כן מצריך בדיקה.

לדעתי כן כדאי לבדוק. אשה צריכה לדעת מה מצבה. לשחלות פוליציסטיות יש גם משמעות במובן ההורמונלי ומי שסובלת מזה חשוב שתלמד לאזן את הגוף שלה ע"י תזונה והתעמלות מתאימה. עזבי עכשיו פוריות, זה לא בריא להזניח גוף שההורמונים לא מאוזנים בו.

בתסמונת הזו לפעמים נוצר עיבוי מוגזם של רירית הרחם וזה מסכן את האשה.

הבירור הוא רק בדיקות דם וא"ס. לא כזה מסובך. יש לזה הרבה טיפולים טבעיים, לא חייבים טיפול הורמונלי. במיוחד אם את עוד לא נשואה.

 

לדעתי חשוב שאשה תכיר את הגוף שלה ותדאג לבריאותו. ולא רק כשצריך להביא ילדים פתאום ניזכר שיש לנו גוף וצריך לראות מה קורה איתו ולהכיר אותו ולדאוג לו כי לא עשינו זאת מעולם...

עזבי את זה לגמרי בעניין השידוכים.

זה נפוץ, זה אחד הדברים הכי קלים לטיפול, וזה גם משתפר לפעמים עם הגיל. בשנים הראשונות שאחרי ההתבגרות יש יותר בלגן.

 

היה לי בלגן בגילאי העשרה, ואחרי כעשר שנים כבר מאד מסודר לי.

הרופאים כנראה ימליצו לך לסדר את המחזור עם גלולות.

זה חשוב לעניין רירית הרחם כמו שכתבה mshlomo, ואצלי זה הכניס סדר למערכת אפילו שלקחתי רק חודשיים בגיל עשרים. מאד החודשיים האלה המחזור נעשה יותר סביר.

 

ולעניין שידוכים:

זאת לא בעיה רצינית ואולי אפילו לא תהיה בעיה בכלל. כל אחד מביא איתו לחיי הנישואין את המכלול שלו, עם המעלות ועם החסרונות. ואולי מישהי שצריכה שמונה שעות שינה כל לילה תפרסם את זה, כי זה חיסרון בהמשך החיים כי היא תצטרך יותר זמן לשינה ולא תספיק להכין עוגות? ואולי אני הייתי צריכה להיות שווה פחות כי אני חלשלושית ואני לא מצליחה לעבוד וגם לגדל תינוקת? ולא מנסה אפילו?

 

רק מביאה דוגמא. אז את לא צריכה לספר, לא לשאול רב, לא מכון פועה, לא כלום.

 

אם תגידי אפילו מילה ישר יחשבו שיש לך איזה בעיה קשה. ומה שיש לך זה ב"ה לא רציני.

באופן כמעט קבוע יותר משישים.

אחרי החתונה בדקתי את זה והכל היה בסדר גמור.
שחלות תקינות, רירית תקינה. רק הגוף שלי עבד בקצב שלו.
אחרי חצי שנה מהחתונה הריתי.. שלושה מחזורים.
אולי קצת מתסכל שטווח הנורמה שלי הוא שאם אני שנתיים לא נקלטת זה נחשב תקין, אבל ב''ה זה גם לא פגע בהיקלטות של ההריון.

חוץ מזה שאת בדקת. בגלל שזה שונה אז בדקת. טרק ככה את יודעת.

אני מכירה פוליציסטיות שמתקשות להיכנס להריון. לתופעה הזו יש רמות שונות. אני כן חושבת שצריך להיבדק.

רק רציתי לעודד שאין הכרח להלחץ, כי זה לא מחייב שחלות פוליציסטיות, וגם אם כן זו נחשבת בעיה פשוטה.

גם לי הועלה חשד לגבי שחלות פוליציסטיות.
אני באותה התלבטות ממש כמוך!!

אם את בגיל שבו החתונה באה בחשבון בשנה- שנתיים הקרובות,
הייתי הולכת על טיפול טבעי. דיקור, נטורפתיה, שינוי תזונה וכד'
ממני, שעברה טיפולי פוריות ודחפה לגוף שלה מלא הורמונים מרוב רצון וכיסופים להריון
ויודעת שאם היתה יותר נחת הייתי מטפלת טבעי.

אם תעשי זאת לפני החתונה, תוכלי להיכנס רגועה לחופה
שיהיה המון בריאות ובהצלחה

מאחר והרופאה לא רצתה לספר לי מה זה בדיוק אומר כל עוד אני לא ממש בקטע של להתחתן(שבעיניי זו ממש חוצפה), התחלתי לבדוק באינטרנט.

אותי זה דווקא הלחיץ.

אבל!!!

אני נשואה ב"ה 5 שנים, כרגע בהריון רביעי, לא הייתה לי שום בעיה להכנס להריון.

 

כמה דברים שממש יכולים לעזור:

פעילות גופנית

לנסות לרדת כ 10% מהמשקל (במידה ובאמת יש משקל עודף)- אני לא רזיתי מבחינת משקל, אבל הייתי בכושר מצויין, כך שכנראה השרירים שקלו דיי הרבה..

תזונה נכונה (לא בלחץ אבל להשתדל)

 

ובאופן כללי להיות רגועה.

 

ושאלה חשובה שלא שאלו אותך- בת כמה את?

עד גיל מסויים (לפחות18) עדיין הגיוני שהווסת לא סדירה, לי הרופאה אמרה לבדוק במידה והווסת מגיעה אחרי יותר מ 45 יום (הייתי בת 19 כשנבדקתי)

 

אני לא סיפרתי לבעלי, ממש התלבטתי אם כן או לא, חברה טובה אמרה שלא נראה לה שצריך, בסוף לא סיפרתי.

הרבתי בתפילות ובמאמצים הרבה לפני החתונה וב"ה באמת לא היו בעיות,

אבל את האמת, אני חושבת שמומלץ לדבר עם מכון פוע"ה אם צריך לספר או לא וגם איך מספרים כי זו באמת לא בעיה שמחייבת שיהיה קושי.

 

בהצלחה רבה!!

ואין מה להילחץ מזה בכלל. 

זה נחשב בעית פוריות קלה מאוד שלרוב נפתרת ע"י ספורט ותזונה מתאימה. ל10% מהנשים יש את זה. ויש את זה ברמות חומרה שונות. יש בנות עם השמנה שיעור ואקנה והעדר מחזור. ויש בנות רזות ובלי שום סימן חיצוני ועדיין יש להן. 

לדעתי. אם יש לך מחזורים קבועים יחסית אז אין מה לדאוג. רק להשתדל לאכול כמה שפחות פחמימות. 

אני לא קיבלתי מחזור שנה ולכן קיבלתי גלולות למניעת הריון. 

הבנתי ממה שכתבת שלא סיפרת לאמא שלך. אני לא יודעת איך הקשר שלך עם אמא אבל לשחלות פולצסטיות יש מרכיב גנטי ידוע ואמא שלך יכולה גם לתת לך פרספקטיבה.

לגבי שידוכים. אני סיפרתי לבעלי אחרי שיצאנו חצי שנה. כי ככה התאים לי. זה לא שאת לא יכולה ללדת זה שיכול להיות שזה לא יהיה פשוט כ"כ ולא תיכנסו מיד כשתרצו להריון. לדעתי חשוב מאוד לספר על זה לבעל לפני החתונה כי זה עניין של אמון שלו בך. 

ידע זה כוח. גוגל זה חבר טוב לחפש מה זה אומר ואיך מתמודדים עם זה לחפש פורמים וקבוצות בנושא.

בהתחלה רציתי לכתוב באנונמי אבל נראה לי מספיק חשוב שיהיה לך למי לפנות. אז את מוזמנת.  

 

דבר שני- איזה ספורט? אמרו לי לשחות שעה פעמיים בשבוע, זה נכון?

מה זה פחממות?

ואיך סיפרת לו?

עכשיו יש לך ילדים?

אני ממש מודה על האופציה לשאול אבל לא בא לי בפרטי...

אירובי, שחיה, כל דבר. כל עוד זה היה עוזר לך להישאר בכושר ואת מסוגלת להתמיד

פחמימות זה לחמים, פסטות, אורז, תפו"א, תירס,ואפונה וסוכר. (חיפש בגוגל היה עוזר לך מאוד) אפשר לאכול פחמימות אבל מעט ורצוי הכל מקמח מלא ובלי סוכר בכלל (להוריד שתיה מתוקה חטיפים הכל). 

אין לי ילדים עדיין אבל אני יכולה לספר לך על לא מעט בנות שנקלטו להריון באופן טיבעי. 

סיפרתי לו כשהוא התחיל לדבר על ילדים משותפים. פשוט הסברתי לו מה יש לי ומה זה עושה. אבל נראה לי לפני שאת מתחילה להסביר לאנשים אחרים מה זה את צריכה לחקור את זה קצת בעצמך. 

ב"ה

יש לי שחלות פוליציסטיות ולדעתי זו מתנה!
מתנה עבור מישהי שלא לחוצת ילדים...
ברגע שממש רציתי, מין רצון פנימי חזק כזה, נכנסתי להריון.
המחזורים שלי היו הכי לא סדירים, ברגע שרציתי פניתי לרופאת נשים והיא אמרה לי שיש כדור בשם קוקלומין שאפשר לקחת.. היא אמרה שקודם היא רוצה לראות את הרחם.. מה רבה הייתה ההפתעה.. שבוע 7!!

מישהי?

מה הסיכוי שיילדו אותי אם ההיפוך יהיה בסוף שבוע 38?

אז ככה בעיקרון אני יודעת שעושים בחדר לידה.

את ההיפוך אז עשה רופא מומחה מנהל המחלקה (בביקור חולים).
אם ההיפוך הצליח עושים מוניטור כדי לעקוב אחרי הדופק של העובר ואם מתפתחים צירים.
במידה ומתפתחים צירים משאירים להשגחה/ללידה.
(מכירה מישהי שעשתה היפוך ב38 וילדה ב42 ככה שלא מחייב שתהיה לידה)

אם ההיפוך לא הצליח תלוי במצב התינוק.
אם הוא במצוקה-מנתחים.
אם לא קובעים תאריך לניתוח. (תלוי בעומס בחדרי הלידה..)

בכל מקרה את יכולה להתקשר ולשאול את כל השאלות שיש לך בבית החולים.

היא אמרה שזה כמעט המקום היחיד שיש עוד רופאים שיודעים ליילד במצג עכוז. (ואלי גם במאיר בכ"ס. לא זוכרת בדיוק)

צריך לבוא כבר עם תיק לידה כי יכולה להתפתח מזה לידה.

הגעתי לשם עם עוד כמה נשים שבאו לעשות היפוך.

ב"ה ההיפוך הצליח וילדתי חודש אח"כ.

יש נשים שלא הצליח אצלן.

ההיפוך עצמו מכאיב (לי לפחות) ויש תחושה ממש לא נעימה.

עושה אותה רופא ואחות צמודה עם אולטרא-סאונד כל הזמן לבדוק את העובר.

אחרי זה נשארים לשעה מעקב ובודקים אם נשאר באותו מצג.

ואחרי זה צריך לבוא למרפאה או למרכז נשים כל כמה ימים לעשות מעקב.

 

מקווה שעניתי על שאלותייך.

בהצלחה ובטוב בע"ה!

 

התור שלי ממש מוקדם בבוקר, האם לא מומלץ לאכול לפני?

כשאני בהריון אני מאוד רעבה בבוקר, ואם לא אוכלת מרגישה חלשה..

הם ממש מסבירים ועונים על כל השאלות בטלפון.

גם לגבי האוכל שווה לשאול. אני לא זוכרת.

דודה שלי ילדה 2 קיסרי
ולידה אח"כ ילדה לידה רגילה.
הלכה לרופא פרטי ליד לניאדו.

אחרי 2 קיסרי

היא הלכה באמת, כמו שכתבו פה לרופא הפרטי מלניאדו

ממה שאני יודעת הוא היחיד בארץ שמסכים לנסות....

 

אני אישית אחרי 2 קיסרי ולא מתכונת לנסות רגיל

 

לדעתי זה מסוכן, אבל אני לא אפתח את זה פה

 

בכל אופן, המון מזל טוב

ואל תשאלי למה

הכל מלמעלה!!!

לנסות לידות רגילות לאחר ניתוח ואפילו שניים.

ושמעתי את זה מכאלו שניסו לשאול בהמון המון בתי חולים בארץ ורק בלניאדו נתנו להן.

יש לי חברה אחת שילדה בניתוח בלידה ראשונה, והריון שני היה תאומות,

בלניאדו הסכימו לתת לה לנסות לידה רגילה, ועבר בשלום!!

עוד אחת, יצאה מאוד קרועה מלידה ראשונה (אגב, זה היה במעיני והיא רואה בזה רשלנות נוראית של הצוות)

ובהריון שני אף בית חולים בארץ לא היה מוכן להסתכן ולתת לה לנסות בלידה רגילה, רק לניאדו הסכימו,

בתנאי שתיקח באופן פרטי מיילדת מסוימת מומחית שלהם.

הלידה עברה בשלום בלי קרעים ובלי תפרים.

אבל ברוך השם שיש לך שני ילדים בריאים ושלמים!

וניתוח - עם כל הקושי - הוא עדיין דרך מופלאה להביא חיים לעולם.

מאחלת לך שתצליחי בפעם הבאה ללדת רגיל!

והמון המון מזל"ט והרבה נחת!
 

 

זאת את ששאלת לפני כמה ימים על אלה שעברו קיסרי וילדו רגיל?

לא יודעת מה בדיוק ראשי התיבות...

VBAK - באנגלית אותה משמעות

Vaginal Birth After Ceaserian

פתחתי כמה שירשורים לפני הלידה היה לי מלא צירים וקיבלתי כאן הרבה עצות ב"ה

יש לי עוד מממלללאאא זמן עד שאגיע ללידה שלישית אבל עכשיו זה אוכל אותי.. אני בטוחה שעד אז זה יעבור בעז"ה (ככה זכור לי גם אחרי הראשון לקח לי זמן להשתחרר)

בכל אופן זה מאוד עוזר לי לראות שעוד יש מצב אולי 

3 ניתוחים והלאה שמעתן על כזה מציאות ?מאד אשמח לדעת??????

פשוט אין רופא שיקח את זה על עצמו.

ברור שהכי כדאי והאידיאל הוא לידה רגילה, זה הטבע של הגוף שלנו, ככה ה, ברא אותנו.

מה לעשות שיש לצערנו מקרים בהם לא ניתן ללדת רגיל?

לא תמיד זה תלוי באישה.

פשוט קשה לי לשמוע שוב ושוב על עצות כמו: "תכיני את הגוף שלך, תאמיני שהוא מסוגל" או לחילופין על שאלות כמו "האם אוכל ללדת אי פעם רגיל ומה הסיכונים"

אני ילדתי קיסרי ולא. לא באשמתי.

זאת לא אשמתנו! יש גם עובר. תינוק. איך הוא עובר את הלידה. האם הוא מסוגל להיוולד בלידה רגילה??

מכירה מלא קיסריות שרצו לידה רגילה, רק מה לעשות והתינוק היה עכוז ולא הסכים להתהפך?? או מה לעשות ולעובר היו האטות בדופק ברמה רצינית מאוד ופשוט לא הייתה ברירה אחרת?? או מה לעשות והוא נכנס לתעלה בזווית ממש לא טובה ואין דרך אחרת שלא תסכן את חייו מלבד ניתוח? וכמובן יש עוד אלפי סיבות והתרחשויות שיכולות להיות.

הלוואי שכולנו היינו יולדות רגיל. אבל לא תמיד אפשר.

חסר לי הקרדיט לקיסריות. אף אחת מאיתנו לא בחרה בזה. אף אחת מאיתנו לא חלמה על זה.

הקושי בהחלמה מהקיסרי הוא עצום פיזית ונפשית.

אל תשפטו אותנו.

ילדנו קיסרי? מה זה משנה? העיקר ילדנו.

התינוק בריא? אנחנו בריאות?

כל השאר בונוס.

לידה רגילה היא פריווילגיה בשבילנו. פריווילגיה שלא ממומשת אז בבקשה תפסיקו לזרוע מלח על הפצעים...... 

חיבוק לך . 

ובכל זאת יש נשים שמעוניינות להתכונן בצורה מיטבית כדי למנוע עד כמה שאפשר לידה בקיסרי.

ולא להפוך ניתוח קיסרי לטרגדיה.
נכון שלידות רגילות עדיפות- אבל לא במחיר של סיכון האם/ התינוק, והסיכון בהחלט קיים.

לשאלת הפותחת- בהחלט אפשר ללדת רגיל אחרי שני ניתוחים- השאלה היא מה היתה סיבת הניתוחים הקודמים, מה התנאים בהריון הנוכחי ועוד מגוון פרמטרים אינדיבידואליים לאישה.

לק"י

ילדתי בקיסרי ולא מרגישה רע עם עצמי בכלל!
לא אני בחרתי שהלידה תתקע, מי השפיר יהיו עכורים והדופק של העובר ירד...

תודה לה' שנתן שכל לאנשים להמציא את הניתוחים, ובזכות זה יש לי היום ילדון מתוק ושובב בבית

ניסיתי להבין מה כ"כ מפריע לי בזה שזה קיסרי? זה הרי סוג של לידה וב"ה שיש את האפשרות הזאת אחרת הייתי מאבדת את שתי האוצרות שלי..

 

ישבתי לשיחה עם בעלי וניסיתי להבין באמת.. הגעתי למסקנה שאני מרגישה שמשהו דפוק אצלי בזה שאני לא מצליחה ללדת רגיל (למרות שהבעיה הייתה בפעימות לב של התינוק, הגוף שלי היה מוכן 100% ללידה)

 

וזה כנראה מהתגובות שאני מקבלת "וואייי מסכנה" "שוב ניתוח" והפרצוף המרחם שכמו ה' ישמור מה עשו לך...

 

בכלל הגדיל חבר של בעלי שלומד רפואה "שתדע לך רופאים רצים לניתוח כי הם מקבלים על זה יותר כסף הייתם צריכים לסרב"

 

ועוד תגובות כאלה ואחרות ..

 

ואם אני רוצה תגובה נורמאלית (כמו וואו ב"ה מזל טוב איזה טוב שיש כזאת אפשרות) ולהרגיש טוב עם עצמי אני צריכה לספר שזה לא באשמתי אלא פשוט הלב של התינוק לא עמד בלחץ (תינוקות עדינים במיוחד יש לי) 

 

 

וגם כנראה הקב"ה זרע בנו רצון ללדת טיבעי כי אחרת באמת אני לא מבינה למה זה נ ו ר א מפריע לי...

ולא מתייחסים אל זה כאל עזר מדהים- ליילד אם ועובר בצורה בטוחה ובריאה, כשזה לא מתאפשר מעצמו!!

הקב"ה חלק מחכמתו לבשר ודם- לאפשר לידה של אם ותינוק בריאים ושלמים בצורה בטיחותית- כשהדרך הטבעית נתקעה.
תודי לו שנולדת בדור הנכון וזכית להביא לעולם שני ילדים בריאים ושלמים במינימום סיכונים!!

אני תמיד מדגישה את זה בקורס הכנה ללידה,

שואלת את הזוג- מה היתרון הניתוח קיסרי?

הם מתחילים לגמגם, שזה חוסך צירים 

התשובה פשוטה- במקרים רבים זו הצלת חיים של האם ו/או העובר.
ב"ה. 

באמת בעיני החיסרון המרכזי של ניתוח הוא ההתאוששות.. ואם עברת את זה כבר אז גמרנו, ועכשיו כבר לא משנה איך ילדת. יש תינוק חדש ובריא ושלם ב"ה.

לא עברתי ניתוח אבל אמא שלי עברה שניים ולכן אני מפחדת מזה.

אישית לי נהרסה רצפת האגן מהלידה, וזאת מעלה של ניתוח - את לא פוגעת באזור הרגיש שם.

 

ואני מה זה מזועזעת מההוא שלומד רפואה!!

בשביל מה יש להם מבחנים ותנאי קבלה נוקשים כל כך אם בסוף כל מיני אידיוטים מצליחים להתקבל??

היו צריכים לבדוק שמי שרוצה להתקבל לרפואה יש גם גישה לאנשים וחכמה בסיסית.

וההחלמה באמת לא קלה...

 

אבל איך בעלי ואני היינו אומרים תמיד? "היה שווה כזה ילד" חיים שלי!!

לק"י

אני ילדתי בקיסרי וב"ה ההחלמה לא היתה נוראית כל כך...בברית כבר הייתי יחסית בסדר.

אבל אין לי כרגע מדד אישי איך זה לידה רגילה, כי יש לי ילד אחד.

לק"י

נשמע לי הגיוני (למרות שבכל מקרה הורידו לי אותם אחרי הברית).

אבל זה היה עם רופא אישי

ליוויתי כמה נשים בויב"ק2 לאחר 2 ניתוחים לידה רגילה.

אצל דר' אילן הלוי וטלי אשתו..זה הרבה כסף אבל שווה למי שזה חשוב לה.

בהצלחה!!! והמון מזל טוב.

והיה צריך זירוז.

זו היתה הלידה הכי קלה ומהירה שלי ב"ה.

אפילו מרופא משפחה!

לא ידעתי.

איך זה שרופא לא מציע את זה לכל אישה בהריון?

בדרכלל מתחילים עם כדור שנקרא פרמין.
ואם לא עוזר יש כדורים חזקים יותר...
בהצלחה!

אבל נותנים כשאת מבקשת...

אני לקחתי אותו נגד הקאות, והוא הפחית בחילות רק משבוע 20 בערך. עד אז לא השפיע על הבחילות בכלל.

יקר, אבל לי לפחות מאוד עזר

תבקשי מהרופא כדורים לזה...