פורום הריון ולידה (עמוד 4301)

ועכשיו הוא משלים?

בגיל שנה כבר לא כל כך מתייחסים לזה כאל קפיצת גדילה.

רעיון אחר - לפעמים כשהם מצמיחים שיניים - בעיקר הטוחנות או הניבים (שזה הכי מכאיב) הם מרבים לינוק כדי להקל על הכאב.

לקחתי אותה כמה פעמים לבית החדש וכך גם קראנו לו. הראיתי לה איפה נשים את המיטה שלה את העגלה, המשחקים וכו' - ממש פירטתי לה. פה יהיה המטבח ופה נאכל, פה נעשה אמבטיה וכדומה. כך בכל החדרים.

בפעם השלישית כבר ידעה לומר לי מעצמה מה יהיה בכל חדר ואיפה היא תישן ואיפה אבא ואמא. הסברנו לה שלוקחים הכל בארגזים ונביא את כל הדברים שלנו מהבית הישן לבית החדש.

אולי היית קצת אובססיבית בקטע של ההסברים, אבל הרגשתי שכך היא מוכנה ורגועה.

הכי חשוב להסביר הכל בטון שלו ורגוע, לא בלחץ וגם לא מתלהב מידי. שהילד לא ירגיש שזה אמור לחפות על משהו...

יום לפני אמרתי לה : הלילה הזה ישנים פעם אחרונה בבית הישן, מחר לוקחים את כל הדברים לבית החדש. מחר בלילה כולם הולכים לישון בבית החדש! איזה כיף!

בהצלחה רבה!

הפסקתי להניק בגיל 4 חודשים מאותה סיבה בדיוק. נגמר לי החלב וזה עשה לי דימומים.

ואם זאת חברה לעבודה - שימי פס עליה, לי עשו את המוות במשפחה....

אחיות שלי פשוט כעסו עלי באיזה זכות לקחתי לו את ההנקה

"תשבי איתו בבית יומיים בלי הפסקה עד שיחזור לך החלב!!" - ככה הן אמרו לי.

אבל אני החלטתי שבעלי חשוב יותר, והפסקתי.

היום הוא בן שנה ו-11, ולהבא בתור אני עדיין מחכה.....

ושלך לא ידוע בינתיים. אם יהיה שינוי אולי תעדכני אותה

אולי תעני לה שבין אם כן ובין אם לא את לא מעוניינת למסור לה דין וחשבון.

או שתעני בצורה עוקצנית כמו הדוג' שהביאו בעבר בפורום.

מהשאלה, ואם זו היתה שיחה על נושאים אחרים , ממשיכה את הנושאים האחרים.

היא תבין לבד שזה לא לענין , ותתפדח (מקווה)

או לא לענות בכלל  (ולא, זה לא אומר שאת בהריון! אני אף פעם לא הייתי מגיבה)

או לענות שזו שאלה שלדעתך לא אמורה להישאל, או משו כזה.

" לא הבנתי מה שאלת. תשאלי שוב"

שזו חדירה לפרטיות.

אם יותר נוח לך פשוט לשקר ולומר שאת לא יודעת או שלא אז לכי על זה.

אני חופשי משקרת למי שנכנס לי לחיים יותר מדי.

ולהשאיר אותה להסתבך עם עצמה

בעזרת ה'. 

אם את לא רוצה לסמוך, תשאלי רב

יש רופאים שמגדירים 130 תוצאה גבולית, ומפנים להעמסה של 100

ויש שאומרים שזה תקין.

אם הייתי במקומך הייתי מתייחסת גם לפרמטרים הבאים:

מה אכלת לפני ההעמסה? וכמה זמן לפניה? (כן, זה משפיע על תוצאות הבדיקה)

האם את במשקל תקין? 

האם יש במשפחתך מקרים של סוכרת?

אני ממש מבינה את הרצון להימנע מההעמסה של 100.

אבל, את לא באמת רוצה שתהיה סוכרת לא מאובחנת, ולא מאוזנת. זה נורא פי כמה מהבדיקה...

(בהריון הראשון אכלתי ממש סמוך לבדיקה לחמניה מקמח לבן עם אבודקו. התוצאה היתה 126. בהריון השני אכלתי שעה לפני הבדיקה יוגורט טבעי, לא ממותק, התוצאה היתה 80)

אם כן, יכול להיות שהיא השפיעה..

סוכרת קרובה אליך?

אבל אם בהריונות קודמים היה עובר גדול, אז אולי כן תצטרכי לעשות גם את המאה. בהצלחה

בהתחלה לפחות.
 זה ההתקדמות התקינה.

אבל משום מה מהבדיקה ה1 לשנייה זה היה פי חמש

אז ככה ימשיך להיות?

בלי לחכות יומיים, יום אחריי יום...?

ותשאלי רב. יתכן שאפשר להתיר.

מדי ולסמוך על הקב"ה שיביא את זה בזמן הנכון.. לחץ רק עלול לשבש, אז קחי הכל בנחת

בניגוד למה שהרבה אנשים חושבים, זה שמשהו הוא או כן או לא זה לא אומר שהוא 50%. גם כשיש 10% שיקרה משהו, הוא עדיין או כן או לא

תקפידי על תפיסה טובה של התינוק.

כשהתפיסה נכונה והמיקום של התינוק טוב זה יחלים ופחות יכאב לך.

תהיי חזקה, אחרי תקופה ההנקה מתבססת וזה ממש נח וכיף. תשכחי שכל כך כאב בהתחלה.

והוא יכול להיות עזרה קריטית במצבים כאלה.

לא למעוך או לשבור או לקרוע את העלים - הציפוי של העלים חשוב כדי להגן מפני ייבוש.

לשים פד הנקה על הפיטמה ומעל את הכרוב.

לא לגזור את העלים.

עם הלונלין, הקונכיות והכרוב.

אם יש נקודה מסוימת כואבת, את יכולה להמיס את הסתימה עם צמר גפן ספוג באלכוהול - להניח על העור אחרי שמשמנים בקרם סמיך.

את יכולה לתת לצד הזה קצת מנוחה - תסחטי ביד אל ספל - זה מצד אחד מעסה טוב ויגרום להמשך ייצור החלב, ומצד שני לא מכאיב או פוצע כמו ששאיבה במשאבה עלולה לעשות.

בינתיים תני לו מהצד השני. וכשאת חוזרת אל הצד הפצוע, כשיחלים מעט, תזהרי לא לקבל גודש בצד הפעיל - תשאבי את מה שעודף עד הקלה, ותשימי גם שם כרוב.

לא זוכרת את ההנחיות הספציפיות לגבי הלימור, אבל רוצה לעודד שלי בלידה הראשונה לקח חודשיים וחצי להיטהר ובלידה השנייה רק חודש וחצי. יש תקווה