פורום הריון ולידה (עמוד 4306)

אני פשוט הוספתי דף קיצור בפלאפון של זה

שערות אפשר להוריד 3 ימים לפני.
כמובן לפי הנוחות שלך.
צפרניים לא יודעת..

שאם אני מורידה בסכין אז צריך להוריד יום לפני כדי שיהיה מספיק סמוך לטבילה ולא יצמחו שערות ומצד שני לא להגיע למצב שזה ישאר ליום הטבילה כדי שאם תפצעי את עצמך לא תסתבכי עם פצע טרי מדמם ביום הטבילה.

אז זה בסדר ודווקא טוב כדי שלא תשאר שעווה. אבל איך שאת מכירה את עצמך
ולא יודעת אם זה בעיה שצומח את מקפידה על זה ?

ביום האחרון תסתכלי שאין שום שערות שאת רגילה להוריד והציפורניים באורך טוב ואז בעיקר פינישים קטנים.

כדאי להתחיל קודם, ממש לא חובה בעיקר כשהשקיעה רק בעשרה לשמונה, את יכולה להספיק הכל ביום ראשון

או קצת מעבר למידה.

לא כדאי להגזים ממש.

 

שימי לב לשטוף את הענבים היטב מריסוס - להשרות במים, לטפטף לתוך המים טיפה אחת של סבון כלים, ולעבור עם האצבעות על הענבים. אח"כ לשטוף היטב במים נקיים.

תאכלי גם שיבולת שועל קואקר

שזיף אבטיח וכו'

סיבים תזונתיים

הבנתי שאפשר גם לקחת אותם לבד

ולשתות הרבה

להישען בכיפוף לנשום בשירותים כמו בבלון פו במקוםללחוץ ותזהרי מטחורים

בהחלט יתכן דלקת בשתן בכל גיל
אם היא דוחפת אצבעות צריך לבדוק אם לא פצעה את עצמה או הכאיבה לעצמה
יתכן גם פטריה

בקיצור כדאי שרופא יבדוק

רעיונות נוספים...?

את באמת רוצה לקחת סיכון על הבריאות של הבת שלך?

 

שמסייעים לגוף לחזור לעצמו אחרי לידה וממש עוזר אחרי קיסרי.
(חיפשתי בחנות טבע אחת ולא היה להם... אז ויתרתי..)
אבל אולי יועיל לך!
מזל טוב!
תרגישי טוב!

ואומרת על דעת עצמי בלבד: אם את לא רגועה--לכי להיבדק!
אני לא מומחית,ואין לי נסיון עם צירים-אבל אולי זה ברקסטון??
תרגישי טוב! ובהצלחה!

כי אם כן אז אין מה להתייחס.

אם יד הרבה מהן זה אומר שיש איזשהי דלקת

והם בחיים לא מראות על דלקת.

כדוריות דם לבנות מראות על דלקת...

אבל מה שעשית זה לא חלק מספירת דם .. היה שם כתוב עוד משהו?

שלא אחיה את שארית חיי בטעות 😋

כל זוג יחליט לפי המצב הנפשי,גופני,כלכלי וכו'..

זה הרי כל כך אינוודאלי, ואפילו תלוי מגזר!
מהמקום שאני מגיעה אז ברור מניעה מנגד יש מישהי שישמע לה מפורך כי הם חרדים.
יש מי שמיד אחרי לידה מרגישה חזקה ורק רוצה עוד ויש את מי שרק בא לה להתפנק על הבייבי החדש ועוד הריון מבחיל ולידה קשה נשמעים לה כסיוט רחוק...
עוד לידה פירושו עוד ילד לכלכל.. עוד אח למשפחה, זה מורכב.ואין פה תשובה אחת...

זה מזיק לגוף אם לא מונעים?

הגוף לא בנוי להיריונות צפופים.

הגמרא מדברת על 24 חודש שלוקח לאשה להתאושש מההיריון והלידה.

(לפעמים יש שיקולים אחרים לכניסה להיריון, שיותר חשובים מהתאוששות של הגוף).

וארגון הבריאות העולמי ממליץ על מניעה לשנתיים.

זה חשוב גם בשביל ההנקה של התינוק שלפעמים מתחרבשת בהריון וחבל, גם בשביל שיקום רצפת האגן ועוד הרבה.

כל אחת ומה שמתאים לה. יש נשים חזקות שמסוגלות ללדת כל שנה

יש כאלו שלא. זה מאד מאד תלוי באישה עצמה ובכוחות שלה.

פשוט אני תוהה אם היא לא תדחוף לי מניעה לחינם
אני לא ממש בראש שלה

הייתי עושה שיקול אישי קודם כל - האם נפשית מתאים לך עוד הריון, לטפל בשני קטנים יחד, האם הכוחות שלך ושל בעלך מתאימים לכך.

 

אחרי כן - נשאר לברר רק את הצד הרפואי , וגם אם היא דוחפת לך מניעה - את לא חייבת לקנות.

תהיי שלמה עם עצמך (:

 

 

הרופאים מחוייבים להציע לאישה אחרי לידה מניעה.
אז זה שהיא מציעה לא אומר שאת חייבת לקחת.

לגבי ההורס את הגוף- כל אחת והגוף שלה והתמודדות שלה עם הריונות, לידות וגידול ילדים.
זה דורש מהגוף כוח זה בוודאי.
ומה שמתאים למישהי עכשיו לא בטוח שיתאים לה עוד כמה שנים. כל פעם צריך לחשוב מחדש.

ומנסיוני- הריונות בסה"כ בסדר. לידות ב"ה טובות. נהנת מהגידול של הילדים. יש עזרה מהמשפחה. וב"ה ילדים צפופים מאוד. (רווחים של בין 4 חודשים לשנה וחודשיים בין הריון להריון). כי ככה החלטנו שמתאים לנו ולכוחותינו.

אבל גם אם לא מונעים, זה לא אומר שבהכרח זה מה שיקרה. אמא שלי מעולם לא מנעה, וההפרש הכי קטן בין הילדים היה שנה ו9. אני גם לא מנעתי וילדתי את השני אחרי שנתיים ושלושה חודשים. (גם אני וגם היא הנקנו הנקה מלאה בלי מוצץ)
הבעיה היא שאי אפשר לדעת מראש מה יקרה, אבל אני החלטתי שעם שני ילדים צפופים אני אלמד להתמודד אם ה' יתן לי הריון קרוב ללידה, ואם זה יקרה אז אולי בפעם הבאה אני כבר אשקול מניעה לפרק זמן כלשהו.
למעשה כמו שכתבתי ההנקה מנעה לי לפרק זמן ארוך (שנה וחמישה חודשים) ועכשיו אני שוב סומכת על זה עם יותר ביטחון (ואני יודעת שלפעמים זה משתנה גם אצל אותה אישה, אם זה יקרה אני אמצא את הכוח להתמודד עם זה ולשקול מניעה בפעמים הבאות).

אבל לי זה מנע פחות משנה ככה שלהבא אנחנו לא מתכננים לסמוך על זה

טוהר, אולי נהרה.

לשבות ודומיו אני פחות מתחברת.

מעיין ואורי בעייתים לנו כי הם משמשים גם לבנים, את השאר אהבתי.

לגבי ראיה- יש לזה משמעות מעבר לחוש?

אפשר גם לקרוא את זה בשווא מתחת לרי"ש - כמו המילה הנרדפת להוכחה.

לפני שאתם נותנים שמות הזויים ולא מוכרים..

זה נחמד להיות מקורי,

אבל בתור אחת שיש לה שם נדיר ומקורי (מאוד!)

יש בזה גם קשיים לילד.

לילדים שלי קראתי בשמות הכי בנאלים בגלל הסיבה הזו.

 

נקודה למחשבה.

והילדחם עושים מהם צחוק.... אז באמת חשוב לשים לב....
שיהיה במזל טוב ובידיים מלאות.

..

בעבר עשיתי התקן לא הורמונלי, עשה לי מחזור כזה ארוך שהמניעה הייתה בעצם זה שהיינו אסורים כל הזמן.
-התקן לא הורמונלי, זה אומר שלא מעורבים בו הורמונים. -התקן הורמונלי, יש בו הורמונים, היתרון בו שזה לא כמו כדורים. לא עובר במערכת העיכול ואולי עוד משהו. החיסרון, דימומי הסתגלות אח"כ שקט.
-מה עם נרות לבנתיים? רק פארמטקס ולפי הכללים!
לא מכירה את ד"ר ברעם.
בכ"א מה שתחליטי בהצלחה רבה!
ויש שרשורים נעוצים, אולי תתעמקי בהם.

אף פעם לא השתמשתי..

לא הורמולני אבל אכן מאריך את המחסור ביום יומיים.

לפי מה שהבנתי אבל רוב ההתקנים כאלה...

ב

מישהי יודעת? חייבת לדעת
התייאשתי לגמרי

אין חדירה בלי נר.
לא לשטוף אחרי יחסים וכדו'
עם הפארמטקס מקבלים דף הוראות מפורט.
זה בשיווק פרטי בארץ לא בבית מרקחת.
לי קונים בצרפת לפעמים (סתם כי זה יותר זול)
למכון פועה יש משווקים, נראה לי.
מבחינתי מומלץ ומשתמשת בזה.
וכולן תגדנה לך, אני נכנסתי ככה להריון.
אז תשאלי אותן, איך הן השתמשו? האם ממש לפי הכללים?
באופן אישי, גם לי זה קרה! בדיעבד אני יודעת שלא השתמשתי נכון.
וכל אמצעי מניעה יש לו פלוסים ומינוסים.
100% מניעה, זה רק אי קיום יחסים!!
שיקולים, סדר עדיפיות והחלטות שלוקחים בחיים.

לא הורמונלי. זה אומר שלא אמורה להיות שום השפעה על הגוף מלבד המניעה. לא דורש שום התעסקות חוץ מההתקנה, חודש אחכ א"ס לוודא שזה במקום, ושנה אחכ שוב א"ס לוודא שהכל בסדר.
ההתקנה גרמה לי למחזור, אחכ המחזורים הם קצת יותר אינטנסיביים, לפעמים ארוכים יותר, לפעמים רק יותר דם, פעם אחת היו גם הרבה כאבי מחזור.
בסהכ אני מרוצה.
כדי להתקין הייתי צריכה לבקש שבועיים מראש מהרופאה, כי היא קנתה את ההתקן. שילמתי לה על ההתקן וההתקנה. עדיף לבצע את התקנה מיד אחרי מחזור, או פחות משלושה חודשים אחרי לידה נראה לי.
בהצלחה!

לא היה דימום אחרי ההתקנה וגם לא האריך לי את המחזור, בפעם האחרונה של המחזור שזה היה מחזור שלישי ממהתקנה הוא הגיע אחרי 21 יום, בנוסף יש דימום מסיבי ביום השני, אבל חוץ מזה לא מרגישים אותו גם בהתקנה והוא לא מאריך לי את המחזור

לא הורמונליים.

היתרון של התקן שאת שמה ושוכחת ממנו. החיסרון זה שהוא עלול לגרום לדימומים והוא מאריך את המחזור.

 

היתרון של דיאפרגמה הוא שאין לה שום השפעה על הגוף, זה כיפת סיליקון שיושבת בנרתיק וחוסמת את צוואר הרחם. החיסרון הוא שזה דורש התעסקות, כל פעם להכניס, להוציא ולשטוף. בשימוש לא נכון אחוזי המניעה יורדים.

לא כל הרבנים מתירים דיאפרגמה

איך מבררים איזה רופאה מתקינה?

האם מקבלים מחזור עם ההתקן כשמניקים הנקה מלאה?

לכי לרופאה שלך, תתיעצי איתה על האפשרויות.
אם תחליטי על התקן מן הסתם היא תוכל לעשות לך את ההתקנה אולי אפילו על המקום אם יש במרפאה.
התקן פשוט לא הורמונלי לא משפיע לך על המערך ההורמונלי, ולכן תקבלי מחזור באופן טבעי לפי מה שהגוף שלך יחליט.

לא נראה לי שיש ממה להילחץ.

חכי ותראי אם הדימום נגר ואפשר לעשות הפסק ו7- נקיים. יכול להיות שבזה זה יגמר ואח"כ הכל יהיה בסדר.

 

אם את רואה שהדימום/ כתמים לא נפסקים, תפני חזרה לרופא לראות מה אפשר לעשות.

אולי שווה להתייעץ עם מכון פועה

תכפילי את המינון ותראי מה קורה.
אם זה ממשיך בכתמים כדאי לעבור לגלולות משולבות

נגמר ואז הסתדר. לא לקחתי כדור נוסף.

יכול להיות שזה הסתגלות למרות שזה דימום ממש? זה דימום כמו היומיים הראשונים של המחזור, שזה אומר דימום חזק.
אני מתלבטת אפ זה לא חריג מידי..
חשוב לציין!!: אני לא מניקה, וגם לא הנקתי בחצי שנה האחרונה. אני לוקחת את הגלולות האלה כי את המשולבות אסור לי. אני יודעת שזה לא מציאה, אבל זה האמצעי מניעה שמותר לי. בכלל לא רוצה למנוע, רק בגלל סיבה רפואית

שזה הסתגלות.
תשאלי.. ותכפילי, זה יעזור..

ואני כן חושבת שזה היה מחזור
זו היתה כמות גדולה של דם יותר מתמיד וכאבי מחזור חזקים, אחרי שבוע זה עבר אבל כן לקחתי עוד כדור..

נורא כבדה ולא נוחה. גדולה ומסורבלת. לא הכי יציבה

קשה לקיפול. גם מאוד יקרה יחסית

היא ממש לא מרוצה. אבל פשוט לכי לחנות ותתנסי, תסובבי את העגלה, תקפלי וכו', אולי את תאהבי את הגודל ותסדרי איתה.

יש לי את הסרף, הכי קומפקטית בהגדרה של העגלות בסגנון הזה, נראת חדשה כמו חדש אחרי 4 ילדים ( ואני לא אחת ששומרת) ונוחה מאד בהליכנ

ב"ה לא קרה לי, אבל לגיסתי כן היה היריון חוץ רחמי וגם לחברה.
אם יש לך חשש קטן לזה אפילו כדאי להגיע להבדק במיון נשים. מקרים כאלה עלולים להסתיים לא טוב.
לא רוצה להלחיץ או להפחיד אותך, אבל בשני המקרים ששמעתי עליהם (אחת מהן ממש מקרוב) הכניסו אותן לניתוח חירום באופן מיידי כי חייבים להוציא את זה. די מהר מתפתח דימום פנימי וזה עלול להיות מסוכן.
אולי כדאי להתקשר למוקד אחיות או לפנות למרכז בריאות האישה כדי לשאול ולבדוק.
גיסתי בהתחלה הלכה למרכז בריאות האישה והרופא אמר לה שיש לה דלקת בשתן ונתן לה אנטיביוטיקה, במהלך הלילה כשהכאבים כו לבלתי נסבלים פנתה למיום והכניסו אותה לניתוח והם ממש הצילו לה את החיים. לא כדאי לקחת בזה סיכון.
בהצלחה והרבה בריאות.

אפילו המזכירה במרפאה יכולה לעזור בהפניה.

(נשמע שזה לא חירום כרגע, אבל יכול להתפתח במהירות, אם המצב מחמיר, רוצי למיון בלי לקבל הפניה).

הכי גרוע? יראו שהכל תקין.

אם זה ח"ו הריון חוץ רחמי- זה עלול להתפרץ ואז מדובר במצב מסכן חיים וגם בניתוח חרום וכריתת חצוצרה.

מקווה שלא הפחדתי אותך יותר מדי. פשוט עברתי את זה...

אם גם את ככה, אז אני הרגשתי כאבים בצד והבנתי שהוא בחוץ.

עדיף להיבדק

 

 

אני בלי מחזור מעל לשנה ++ (עדיין מניקה, לא הפחתתי בהנקות)

היו לי הכתמות (ממש לא מחזור) 5-6 ימים. ספרתי 7 נקיים והופס בדיקה לפני מקווה דם.

מאז היה עוד קצת אבל ממש מועט.

 

 

בדיקת הריון שבועיים מתחילת הכתמים הייתה שלילית אבל אולי זה היה מוקדם מדי.

 

 

א-ב-ל יש לי כאבים מתחת לצלעות כל פעם בצד אחר אבל בהחלט כאב חד.

כאב בכתף בא והולך.

והכתמים האלו לא ברור לי אם חלפו.

 

 

 

אתמול היה לי מבחן והייתה לחוצה לקראתו (משהו מאוד חשוב) אז קישרתי בין כל אלה ללחץ.

אבל זה לא עבר..

 

נראה לי שאלך להיבדק.

 

 

אשמח לשמוע עוד (בתקווה שאין עוד בעלות ניסיון.. ;))

אולי זה כיס המרה? אולי כליות?
כדאי ללכת לרופאה משפחה לאבחון וה פניה לבדיקות רלוונטיות או מיון במידת הצורך

הכתמות יש גם בהריון רגיל, לפעמים בגלל ההנקה, ואפילו בלי הנקה.

תשתי הרבה, זה בכל מקרה לא מזיק.
את יכולה לבקש מהרופא משפחה אולטרסאונד לאגן וגם לבטן העליונה, ושיכתוב שזה דחוף ואולי תצליחי ללכת כבר היום או מחר.

אני הורדתי איזה אפליקציה שכל פעם שאני יוצאת מהאוטו היא צועקת (טוב, זה נשמע לי צועק, כי זה קצת פדיחה) לא לשכוח תינוק באוטו!!
אז שווה לי הפדיחה הקטנה הזו ולא מקרה טראגי חלילה!!!
צריך לחשוב על פתרונות מעשיים. כל אחד מה שמתאים לו.
הטלפונים החכמים עשו את בני האדם טיפשים ומנוונים...
עצוב מאד!!!

איזה מוות נוראי זה…
ורק מראה שוב ושוב ש"לי זה לא יקרה" זה כ"כ לא נכון ומסוכן…
פשוט עצוב. רק בשורות טובות

להתקשר תמיד אל מי שלקח את הילד ולשאול - איך היה לקחת למעון? וככה להזכיר במקרה ששכחו..

כל אחד/אחת יעלה/תעלה רעיון שיש לו.
אשתדל לסכם בסוף! בלי נדר
וכל אחד יתחבר למה שליבו חפץ
"כל המציל נפש אחצ מישראל כאילו קיים עולם מלא"

איך עושים הבעות בכותרת?

גם שאני נוסעת לבד

 

הרגלתי את עצמי ככה, כדי שגם אם יקרה שאני ישכח משהו אני תמיד יפתח את הדלתות מאחורה

 

מי שאין לו תיק, כמו גברים לדוגמא, שישים את הארנק, מפתחות של הבית

 

וגם אם הוא שכח איפה הם הוא יחפש בכל האוטו.

 

עוד הרגל טוב, להסתכל במראה שמראה את פנים הרכב, לתת מבט לפני שיוצאים ואז לגלות אם יש משהו שם

 

בשורות טובות

אם זה בדרך למעון/גן,
ואם זה בדרך חזור הביתה.
לא משנה אם זה הבעל/האשה/סבא סבתא/שכנה.
להתקשר

זה קצת מסוכן שיש לילד אפשרות לפתוח מבפנים.

כי כן כדאי לנהג, כשהוא מתחיל לנסוע שתהיה לו אפשרות לנעול אצלו את כל הדלתות שברכב!
 

קרה לנו פעם שנסענו בכביש מס' 1 והשובבה שלנו שהיתה בת פחות משנתיים, היתה ישובה מאחור בכיסא בטיחות,

חגורה כהלכה ופתחה לנו את הדלת באמצע נסיעה.....!!!

 

אז זהירות גם בזה!!

סכנת נפשות!!

שבזמן הנסיעה יוכלו לנעול אבל בברירת המחדל זה יהיה פתוח?

גם אצלנו השובבה באמצע נסיעה פתחה את הנעילה וניסתה לפתוח את הדלת ומזל שהדלת היתה עם נעילת ילדים.

ולא יודעת להגיד לגבי פגיעה בעובר מהחיסון כי לא ידוע לי שיש כזאת..
בכל מקרה לעניות דעתי חשוב מאוד לעשות כי אין לדעת מאיפה זה יגיע.. אחרי שעשיתי גיליתי שבישוב שלנו היו כמה מקרי שעלת בקרב תינוקות והפיצו שחשוב לעשות..
כך שזה קיים עדיין היום ורלוונטי

אני ממש בסוף שמיני ולא מצליחה להחליט....

פעם היה לי חשד לשעלת (בסוף זו היתה תגובה אלרגית) וכ"כ סבלתי שהייתי מוכנה לעשות הכל כדי להיפטר מהשיעולים הנוראיים האלו.

ולחשוב שתינוק קטן עלול להידבק בזה? ועוד לסבול מזה חודש שלם?

לא מפליא אותי בכלל שזו סכנת מוות לתינוק. איך תינוק כ"כ קטן אמור להתמודד עם שיעולים עד כדי הקאות ועצירת נשימה במשך חודש?

אני הייתי מתחסנת.

גם אני מכירה מקרוב וזה באמת זוועה...
זה נשמע כאילו מה נורא בלהשתעל אבל זה התקפי שיעול חזקים מאוד שאי אפשר לעצור עם אי יכולת לנשום... זה היה נורא!
מבחינתי אין שאלה בכלל...

הכוונה לחיסון שעלת שעושים בהריון. אם עלול להיות נזק לעובר....

הוא לא בשבילך..

העניין הוא שלא מחסנים תינוקות נגד שעלת עד גיל חודשיים ולכן הם עלולים להידבק ול"ע זה עלול להגיע גם למוות.

כיום יש בארץ שעלת (זה מוגדר בגדר מגיפה) וכל שנה מתים מזה כ6 תינוקות!

עד כה, לא הוכחה שום סכנה לעובר ו/או לאם. מצד שני, לפי מה שהבנתי גם לא ברור האם החיסון אכן יעיל..

אבל לדעתי בהחלט עדיף לחסן.

לא סבלתי מכלום, והבנתי שהסיכון הוא כ"כ מזערי שב"ה לא קרה לאף אחת משהו מזה בתקופה האחרונה.

לדעתי זה חלק מההשתדלות שלנו לטובת חיי ילדנו...

גוברת, כמובן

נזק - ח"ו, לא שמעתי על כך. להיפך, כל מה שהכניסו את זה כרגע לנוהל כחיסון לנשים בהיריון זה למען העובר,

עקב מס' מקרים של תינוקות שחלו בשעלת בתקופה שלפני שהם יכלו לקבל את החיסון בעצמם, וקרו דברים לא טובים...

האם למעשה מקבלת את החיסון בד"כ בשליש שלישי ומעבירה אותו לעובר כך שיוולד עם נוגדנים למחלה.

הבנתי שהרכב החיסון באופן מובנה הינו גם נגד מחלות נוספות - לא זוכרת בדיוק, אולי דיפתריה ועוד.

מכל הנ"ל מה שלי היה -

כאבים בזרוע - מס' ימים

חולשה כללית, סחרחורת ובחילה... לא הרגשתי כ"כ טוב ביום אח"כ.

 

אבל כאמור - זה כנראה שווה את זה! |גיבורה|

לי כאבה היד אחרי החיסון למשך יומיים,
וגם הייתי חלושה ועייפה מזה...
אבל אני יודעת שאני מקרה מיוחד, כל מי ששמעתי -עברה את זה בטוב ובלי שום כאב..

חומר בנושא.
חיסון שעלת בהריון כולל בתוכו עוד כמה חיסונים, הוא לא נחקר על נשים בהריון ולכן א"א לדעת האם הוא אכן לא מזיק.
ישנם לא מעט נשים שסבלו אחרי החיסון מתופעות לוואי קשות בהן לידות מוקדמות.
וחלק מה תינוקות שחלו בשעות בתחילת חיים הם כאלה שהאמהות חוסנו.

מציעה לך לקרוא ו ללמוד את החומר, ואם כבר את מחליטה לעשות- כמה שיותר מאוחר כדי למנוע לידה מוקדמת.

ואף אחת לא ילדה מוקדם בגלל זה...
ככל שהחיסון מאוחר מאוד כפי המלצתך הנוגדנים לא מספיקים לעבור לתינוק ואז באמת כמעט אין טעם... מומלץ בשבועות 27-36. לדעתי עדיף עד 33-34. כדי שאם תלדי ב 38 תהיה השפעה טובה...
בהצלחה
(אני כמובן בעד אם זה לא היה ברור...)

 

https://www.facebook.com/groups/1407224596178241/1747770548790309/?notif_t=like&notif_id=1459931518463233

 

(הפוסט השני ברשימה, תסתכלי בתגובות שלו)

עשיתי, כאב 24 שעות במקום ,ההזרקה, התינוק כבר בן שנה וארבה חודשים , לא ראיתי השפעות( אם כי אני לא מחקר סטטיסטי), לעומת זאת אחיין שלי היה חולה בשעלת לפני כמה שנים בגיל חודש וסבל מאוד.... לקח כמה חודשים עד שעבר לו, שיעולים נוראיים

אחרי שקראתי את אוסף הסיפורים שנישלחו לי אין לי אומץ לעשות את החיסון... מקווה לטוב.

והסיפורים על תינוקות בני חודש שחולים בשעלת לא?
לתינוקות שנפטרו מהמחלה הזו?

למה דווקא הסיפורים הללו השפיעו כל כך?

אני לא מכירה אף אחת שקרה לה נזק מהחיסון וכן מכירה תינוקות שחלו בשעלת וסבלו מאוד, לפני 9 שנים כשבני היה מאושפז בבית חולים היתה שם תינוקת שנפטרה משעלת

היו ילדים לאמהות שחוסנו.

וזה שאת לא מכירה לא אומר שלא היו כאלה...

אם הוא ידבק ממישהו זה יהיה ממש מסוכן.

אם את בוחרת לא להתחסן, כדאי שתנקטי באמצעי זהירות.

לא שאני בעד או נגד, אני כמוך לא יודעת.

רק רוצה לומר שאוסף סיפורים - לא קראתי אותם - הוא אף פעם לא מייצג, ואף פעם לא מחקר סטטיסטי.

אוסף סיפורים יכול להיות גם הפוך של תינוקות שנפטרו משעלת.

 

במקומך הייתי מתיעצת עם דר ליאורה אוריאל. היא מקבלת בביתר עילית מכבי ותומכת בחיסונים מושכלים,

 

הענין הוא שהחיסון הזה הוא יחסית חדש,.ונראה לי שאין עליו מספיק מידע. עברתי כבר הרבה הריונות בלי החיסון הזה. אז מה השתנה עכשיו?, ב"ה אני לא אמא טריה וגם לא נתקלתי כמעט בכלל בתינוקות אצלנו שחלו בשעלת.

הכל לפי צורך
לכן זה לא קשור לזה שלפני שנים לא בוצע...
מה שהשתנה זה העליה בתחלואה ובפרט בתינוקות. ואת זה מנסים למנוע.

אז לא יכולה לענות על זה
אבל הנחת היסוד שלי שמשרד הבריאות לא מאשר בקלות מתן תרופות לנשים הרות. ואם זה אושר כנראה הסיכוי גובר על הסיכון
מניחה שאפשר לחפש מחקרים (אבל צריך לדעת לאמוד שמחקר הוא אכן מקצועי ואמין!!!)

אני שואלת אותך....

אין מחקר שמוכיח את יעילות החיסון (שהוא באמת מונע תחלואה, ואכן יש מקרים שחוסנו וחלו) וגם לא לגבי הבטיחות בהריון.
ומה שציינת הוא בדיוק האבסורד בחיסון הזה.

אז פשוט נותנים להם בלי מחקר.

יחי השכל

http://vaccinesinc.blogspot.co.il/2014/05/blog-post.html

שיעול טורדני": כתבתה של ד"ר יפה שיר-רז, פורסם בגיליון פברואר 2015 של מגזין "מנטה". מובא כאן באדיבות מערכת "מנטה".

לקריאת הכתבה לחצו כאן

הכותבת היא בעלת דוקטורט (Phd.) בתקשורת בריאות ופוסט-דוקטורנטית בתחום תקשורת סיכונים בביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה.

 

השאלה מה עושים ?

השעלת לא מסוכנת יותר?

ולא הספקתי לעשות. ילדתי בסורוקה, וחודש אחרי הלידה פרסמו שהיתה אחות בתקופה הזאת ביולדות שהיתה חולה בשעלת, החזירו את כל ההורים, היה סרט שלם. מה את יודעת מי יבוא איתו/ה במגע? בית חולים זה לא מקום סטרילי והבית, משפחה עוד יותר לא..

ככה היה לי בלידות. אני לא עוזבת את הילדים שלי גם לאף לילה אז תמיד זה קשה לי.
אבל הם מסתדרים. וגם הבעל שלי לא מספר לי ככ מה הם עוברים כדי שאני לא יקרע בין לבין.
אבל האמת לאמיתה שהזמן בביח עם הקטנציק ממש נדרש. וההפסקה מהגדולים יותר והתרכזות להחלמה לי ולו זה טוב.
אבל כל לידה אני שוב חוזרת לאותם תחושות. כן. זה קשה לעזוב. חיבוק ענק....

אני פשוט נשארת לילה אחד בבית חולים וחוזרת הביתה..
בקשר ללידה בשבת (או בשישי)- אין לי מה לומר, גם אותי זה ממש הפחיד. גם זה שלא אוכל להתקשר לראות מה שלומם וגם שהם לא יוכלו לבוא לבקר.
אני לא מסוגלת לדמיין לידה בלי בעלי, הוא ממש עוזר לי שם.. אז השארתי לאמא שלי (שאמורה לטפל בקטנים בזמן הלידה) דפים עם כל הסדר יום של הילדודס, ותירגלנו כבר כמה ערבים ובקרים בהם אני פחות מתפעלת את הבית ובעלי יותר שם (לדמות את הלילה בבית החולים)
ותחשבי שנכון שזה קשה להיות לילה בלעדיו (אצלי אני חושבת שזה יותר קשה לי מאשר להם..) אבל את מביאה לו את הדבר הכי נפלא שיכולת- חבר שיהיה שם לכל החיים
ובהפרש כזה (שנה וקצת) באמת שאת מעניקה לו קשר מדהים מדהים מדהים מגיל צעיר.
איזה כיף לבן שלך

אבל אני רואה כמה לקטנצ'יק כיף אצל סבתא שלו (איפה שהוא הולך להישאר) ואני מבינה שבעצם יהיה לו כיף  

אני מנסה לדמיין את עצמי כמה לילות אצל סבתא אפילו בתור ילדה קטנה היה לי מ מ ש כיף

אצל אמא שלי אני רגועה ובאמת אין לי בעיה על אף שקשה לי מאןד והוא עדיין קצ׳יק וקשה לי לחשוב על לילה שלם ככה הבעיה שלי זה אמא שלו..

מסכימה איתך לגמרי!

תתכונני לזה שבבית חולים יפחידו אותך שזה מסוכן להשתחרר ובלה בלה בלה... פשוט תודיעי שזה מה שהחלטת ואיפה צריך לחתום.

כדאי גם לברר במקום בו את מתכוונת ללדת אם מאפשרים להשתחרר מוקדם (יש בתי חולים שלא נותנים לפני 36 שעות)

מחקרית מצאו ש3 ימים אחרי לידה הם הקריטיים ביותר ליולדת. טהסיבוכים לאחר לידה באחוזים הגבוהים בזמן הזה ולכן בארץ לא סתם נוהגים 3 ימים בביח ליולדת. זה חשוב המעקב הזה.
למשל יש ארצות שמשחררים יותר מוקדם והראו שיולדות הסתבכו בגלל זה.
הכי יפה בבריטניה ששם אחיות מגיעות לבקר יולדת גם אחרי כי זה מעקב לבדוק שאין דיכאון ולעזרה ומסתבר שזה הוכח כמצליח

בשאר בתי החולים זה 2 לילות בלבד

48 שעות זה בדרך כלל יותר, השחרור הוא תמיד בצהריים, גם לנשים שילדו בלילה

כך שבדרך כלל מאריכים בחצי יום

אני בד"כ ישנה עם התינוק במיטה ובבית החולים זה אסור (לא מעבירה ביקורת על בית החולים, פשוט אומרת מה הנוהל שם). בעקבות כך, אני לא ישנה שם ב-כ-ל-ל. התינוקות שלי צורחים שם בלי סוף. אני מגיעה הביתה אחרי האשפוז, כשעברתי 48 שעות ללא שינה, אחרי צירים, אחרי לידה, עם בעיות רציניות בהנקה (כי אין שם יועצות הנקה מקצועיות) רק אחרי האשפוז אני הולכת ליועצת טובה. האוכל שם לא עושה לי טוב בכלל (הרבה קמח לבן = עצירות, הרבה מוצרי חלב = כאבי בטן לתינוקות שלי). בקיצור, בגלל סיכויים נמוכים לסיבוכים אחרי הלידה, אני לא רואה סיבה להישאר שם ולהמשיך לענות את עצמי לחינם. אפשר ללכת הביתה ולהיות עם היד על הדופק.

 

בלידה הראשונה נשארתי 48 שעות ולא הפסקתי לבכות, בלידה השניה כבר ברחתי אחרי 36 שעות, מקווה שבפעם הבאה אוכל לקצר עוד יותר את השהות שם.

אם את מרגישה טוב ואים כאבים או דימום חריג או חום..אין בעיה להיות בבית.

אם יש חשש להבדק מייד.

ממש לא כל החיים זה סטטיסטיקות...

כמובן שמה שאמרתי זה כשהיתה לידה רגילה והאמא בריאה ומרגישה טוב.

אני גם השתחררתי מוקדם וזה גאולה. בבי''ח לא ישנתי דקה !!
יש מלא הפרעות- מבקרים, השכנה לחדר או הטלפון שלה, אחיות , עובדי נקיון הרעש של הגלגלים של העגלות לתינוקות...סיוט.
וחוץ מלמדוד חום ולשאול על הדימום לא עקבו אחרי כלום.

לבדיקות שעושים רק 3 ימים אחרי- צהבת או PQU לא יודעת בדיוק

זה כנראה תלוי במשמרת, מתי ילדת ואיפה
ועוד מליון סיבות אחרות...

תינוקות שמשתחררות אחרי יומיים או יומיים וחצי, לא אמורים לעבור את הבדיקה, אבל הם עוברים

אבל הכי טוב לשאול רופא או מישהו שמבין בזה מקצועית
אני לא באמת מבינה בזה..
רק יודעת על עצמי שאנסה להשתחרר כמה שיותר סמוך ללידה ואפילו שוקלת לידת בית/מקום שמתמחה בזה. (מרכז לידה טבעית וכאלה)

את צודקת,

גם אני מאד רוצה להשתחרר (מבית חולים) אבל חוששת שאצטרך לחזור , אם יש צהבת או סיבוך , וזה לא כיף בכלל.

PQU אפשר לעשות גם בטיפת חלב, אבל עד שיהיה לי תור שם...

יותר מדי זו גם בעיה.

נראה לי שPKU זו בעצם לא בדיקה אחת אלא כמה בדיקות שונות שנלקחות מאותה מנת דם (שזה מעולה, במקום לדקור כמה פעמים), ואז יש ביניהן שטובות רק החל מ36 שעות, ויש אחרות שטובות רק עד - לא יודעת, אולי 72 שעות? בקיצור נשאר זמן די מצומצם שבו טוב לעשות אותה.

זו הסיבה שאני לא השתחררתי מוקדם, כי אצלנו ביישוב יש לקיחת דמים רק פעם בשבוע, וכבר היינו עוברים את הדדליין של הבדיקה.

אני ראיתי שעד חודש מהלידה אפשר כי אחר כך זה בלתי הפיך.

 

 

למתי שצריך. לא חצי שעה של תור אלא לבוא רק לבדיקת דם הספציפית וללכת.

זה מה שהיה לי פעם כשהבדיקה לא יצאה טובה והיה צריך לחזור עליה.

הבדיקה המפורסמת בסקר היא למחלת פניל קטנוריה (pku), העניין הוא שכאשר התינוק נולד יש לו עדיין את שאריות הפעילות האנזימתית של האמא ועד שנוצר חוסר/ עודף (במקרה הזה עודף של פניל אלנין לא מפורק) לוקח מספר שעות עד שהמצב באמת משקף את מצבו של הילוד (אידאלי לעשות אחרי 48 שעות, בגלל שחרור מוקדם מאפשרים גם אחרי 36 שעות). אם באמת הילד חולה (סיכוי קלוש, 10 מקרים בשנה) אז כבר אחרי עשרה ימים ישנו נזק בלתי הפיך...

נתתי את הדוגמא המפורסמת, אבל בסקר בודקים עוד מספר מחלות, בישראל אין כל כך מודעות לעניין הזה (אבל יש אתר שאתן יכולות להיכנס ולבדוק את התוצאות של הילדים שלכן) וכל מחלה יש לה טווח אחר (יש כאלה שגם בגיל חודש זה עוד בסדר) מכיוון שעושים את כולן ביחד כדאי להקפיד.

http://www.health.gov.il/Subjects/Genetics/newborn_neonatal_screening/Pages/disease_testing.aspx

בתור אחת שעברה קורס שלם בנושא לפחות שהמידע יועיל למישהו....

תוך כמה זמן יש תוצאות? האם תוך עשרה ימים?

כי שמעתי שבטיפת החלב התוצאות יותר איטיות?

זה צריך לשאול נשים שעשו לילדים שלהם בטיפת חלב,

אני מניחה שזה גם מגיע לאותו מרכז יחיד שאחראי על הבדיקות הללו בתל השומר.

אולי תשאלי בטיפת חלב, מניחה שהן מספיק אחראיות כדי שיהיו תוצאות מהר, כל האפקט של הסקר מתבטל אם אין תוצאות בזמן...

גם לתינוק החדש את תתחברי בע"ה ותרגישי צורך מן הסתם להיות איתו לגמרי. מאוד קשה אחרי לידה להיות עם 2 קטנטנים....
אולי כדאי בלידה שבעלך יישאר עם הילד בבית ותביאי איתך אמא/ דולה / חברה ללידה
גם אחרי הלידה תתנחמי בזה שבעלך ישמור על הילד הגדול יותר...
זה מרגיש ככה לכולם )נראה לי( בלידה שנייה ובסוף יש מקום בלב לכולם גם אם זה לא מתבטא בהמון המון זמן לכל ילד. הקשר והאהבה לא תמיד נמדדים בזמן השהייה יחד יכול להיות זמן קצר ואיכותי מאוד

אני מנחשת שזו פשוט הדרך של הגוף לפלוט ליחה לא רצויה - לתפוס טרמפ על קצת חלב שהרגע נכנס ולהחליק בקלות החוצה (תמיד עדיף שזה בחוץ מבפנים...)

אבל אני אף פעם לא התייחסתי לפליטות כבעיה. מקסימום בעיה כביסה. מבחינתי ככה זה תינוקות. אוכלים-פולטים-גדלים-מרוצים. חופשי.

לגבי חום - תני לו נשיקה במצח. אם יש לו חום את בוודאי תרגישי, ואז כן כדאי לרופא. אם לא, לא רואה סיבה לקחת אותו.

גם אני אף פעם לא התרגשתי מפליטות פשוט כמו שכתבתי זו היתה כמות ממש מכובדת וגם מראה שונה אז נלחצתי.

והשאלה אם מספיק לבדוק במצח (הוא קריר, אין חום לפי זה) או שצריך עם מדחום.

‏1. כשהתחלתי לקבל בהנקה זה היה פעם בחודשיים - שלושה, מאוד לא מסודר.
‏2. גם בזמנים 'רגילים' יש כזה דבר מחזור בלי ביוץ, אז כנראה שגם בהנקה יש סיכוי...
וגם, יכול להיות שבהנקה הביוץ פחות 'איכותי', ואז יש פחות סיכוי שייקלט.

1. לא בהכרח, אולי כן ואולי לא

2. כן, יש ביוץ.

ביוץ זו עבודה של השחלות (לשחרר ביצית), וסת זו עבודה של הרחם (להכין רירית לקליטת הביצית). כרגיל הם עובדים במתואם, אבל אחרי תקופה ארוכה של אל-וסת, לפעמים קורה שאחד מהם חוזר לעבודה לפני השני. ואז יכול לקרות וסת בלי ביוץ ואולי גם ביוץ בלי וסת (בזה אני פחות בטוחה).