פורום הריון ולידה (עמוד 4305)

עכשיו ראיתי בעלון שכתוב יום אחרי האיחור.
הבעיה שאני לא יודעת מה להחשיב כאיחור כי המחזורים שלי לא מסודרים...
אבל נראה לי שהרגשתי את הביוץ...
אז הסתבכתי...

אני גיליתי עם סטיק מסין (!) בקו חלשלוש שהופיע 4 ימים לפני האיחור..

לאיפה את עוברת בשומרון?

שאפשר לעשות שם הכל. יש גם קופת חולים גדולה באריאל שיש שם גם אולטרה סאונד וטכנאיות..

זה אלון מורה ואיתמר ושמאלה זה הר ברכה.
זה מרכז חירום ברעיון אבל מגיעים אליו כל מיני רופאים מומחים לעשות סקירות..
יש קופה גדולה באריאל..

פעם הם היו עושים והיום הם כבר לא מביאים את השירות הזה..

אני לא בכללית אז אני לא יודעת להגיד לך איפה כן אבל אל תבני על המלרד כי אין שם

אני לשם לא אתקרב יותר. מעדיפה ליסוע עד טרם איכילוב בבני ברק ולא לשם...

(היה שנה שעברה והפסיקו עם זה )

איזה קופה את? אם את בכללית אז את יכולה גם באלעד, יש שם מרכז עם הכל.

 

באותו מצב...
תתקשרי לכללית ותשאלי הכל...
הבנתי שרופא נשים יש באריאל, סקירות ואולטרסאונד אין.

בהצלחה ובשעה טובה!

באלון מורה יש מרפאת כללית ממש טובה עם רופאת נשים מצוינת ומקסימה. לסקירות נראה לי נוסעים לאריאל\פתח תקווה\בני ברק\ירושלים.

תודה לכולן!

ליצהר.

לא כ"כ הבנתי- במלר"ד יש רופאת נשים של כללית?

והזמינות של התורים באלון מורה נורמלית? כי ראיתי שיש שם רק יום אחד רופאה..

בקדומים ובקרני  שומרון. תתקשרי  אליהם זה יותר קרוב לך מאלון מורה

המלר"ד הוא המרכז לרפואה דחופה בגב ההר שפועל בעיקר בערב, ומקבלים שם את כל הקופות. ( במקום לנסוע למיון את קודם באה לשם, סוג של טרם)
באלון מורה יש רופאה מצוינת ומקסימה כמו שאמרתי קודם. צריך לא להיזכר ברגע האחרון לקבוע תור ואז אין בעיה. יצאת מתור אצלה- תקבעי ישר את הבא. ואם יש בעיה בין לבין האחות מעקב הריון ממש טובה ויכולה לעזור.
יכול להיות שקדומים יותר קרוב לך. לא יודעת להגיד..
בהצלחה!

הרופאה באלון מורה נחמדה מאד!!
היא מקבלת גם בעמנואל...
ליצהר יותר קרוב קדומים, יכולה לברר לך על הרופאה שם אם לא תצליחי לקבל המלצות...

שיהיה מעבר קל והמשך הריון תקין ומשעמם...

או ירושלים מה שנוח לך

רק על ליווי הריון ורופאת נשים אלא על סקירות מאוחרת...
אז כמו שהציעו לך... אני נסעתי להוד השרון, או כפ"ס או פ"ת....

סקירות באופן כללי עושים במכונים שאין אותם עדיין בשומרון...
וכמו שאמרו גם במרל"ד אפשר... יש לי חברות שעשו שם...

היה תקופה קצרה והפסיק.

עזרתן מאד.

אם למישהי יש המלצות או להיפך על רופאת הנשים בקדומים, ממש אשמח לשמוע!

נטליה פרוטוקוב.

היא בסדר גמור.

היא ממש בסד ונחמדה.

וגם מיילדת בלניאדו

לי זה לא עשה דימומים בהתחלה, רק אחרי תקופה של שנה והייתי מחברת חבילות יחד אז זה התחיל לעשות דימומים, אב זה כל אחת והגוף שלה, לחברה שלי שחיברה 3 חודשים זה לא עשה ולי שחיברתי חודשיים זה עשה..

בהצלחה!

לבקש הפניה לפיזיו' של ריצפת האגן

ממש לא נעים לי במצב הזה😰והבנתי שאחרי לידה זה מחמיר נכון?

באמת מתסכל. גם ההריון וגם הלידה מחמירים את המצב כי הם יוצרים עומס על ריצפת האגן,

אכן פיזיותרפיה של ריצפת האגן זה שיפור משמעותי באיכות החיים. 

זה ממש לא נעים ככה וטוב שאת מודעת.

איך בןדקים את זה?עשיתי ספירת דם רגילה ויצא תקין...

פיצה

לא הבנתי לרגע איך קשורה הפיצה...

 

את יכולה פשוט לנסות את החומצה פולית וה Bקומפלקס ליום יומיים, תראי איך זה משפיע.

 

ספירת דם רגילה לא בודקת את זה.

כשהיא חסרה מרגישים ש"הבית גדול עלינו".

וגם קחי Bקומפלקס.  נשמע שברזל את לא צריכה.

 

ואולי זה טיפטיפונת אי חשק כללי?

הייתי לוקחת למדרגות - בד"כ יותר קל להם לזחול בהם, בהשגחה כמובן..
יש מן כמו גליל מתקפל כזה צבעוני שזוחלים בתוכו- צירפתי תמונה מגוגל..

אל תחששי מעין הרע והכל יהיה בסדר.
כל ילד מתפתח בצורה שונה. ואם את לא רוצה שיציקו לך אל תצעקי זאת בריש גלי.
הכל תלוי בשדר שלך.
מכירה תינוקת שהלכה מוקדם מאד. 9 חודשים. זה חמוד, מהמם, הכל בסדר!!

להפך, זה חמוד ומגניב.
ולגבי זחילה, אפשר בצינורות בגני שעשועים, וגם בבית אפשר לבנות מרות מכשולים מתחת לכסאות.

אחרי שהבנתי שלי ולקטן לא עושה טוב נסיעות, וביום שאחרי הוא כולו הפוך
ובאותו היום זה לא כייף ורק סיוט מבחינתי.

החלטתי - נסיעות, פעם ב (שלושה שבועות אח חודש ואפילו פחות)
גם שבתות, גם להורים.
מקרים חריגים - זה משהו אחר.
אבל לא חייב להגיע להכל, ולא חייב לסע כל שבת שנייה.
מעדיפה להפסיד ולהרוויח ילד שטוב לו.

אני אישית הייתי מוותרת,
אם היו עושים את הנופש קרוב יותר - אז אולי הייתי שוקלת שכן ללכת, ולא להשתתף בהכל (בחצי נגיד, ובנחת) .

אולי תלכו ותקחו חצי יום של לנוח מהנסיעה ולתת לילדות להתאפס? ובכללי - אל תעשו הכל, רק חלק.?

שבת עם כל האחים זה משהו שחבל להפסיד. וגם תהיו חסרים מן הסתם.

אפשר להתארגן מראש. לעשות עצירות בדרך. אולי משהו שייעיף את הגדולה קצת...

לדאוג שיהיה זמן שישנו בנסיעה. להביא אוכל משחקים שירים וכו'.

בת חודשיים והגדולה בת שנה וחצי

אם גם אנחנו נהנה,אז בסדר, אבל אם זה רק בשביל לרצות אותם ואנחנו לא נהנה מהנסיעה ולא נישן כמעט בלילה, זה לא שווה את זה..

אבל מרוויחים איחוד צשפחה שזה כיף ממש.
תנסי לחשוב על רעיונות לנסיעה... לתינוקת סלקל כך שזה יהיה לה נוח והגדולה תקחי לה ספר לדרך... חטיף... שימי לה שירים... תראו לה בדרך פרות סוסים משאית... זה מעביר את הזמן.

ברוב האוטובוסים.
אנחנו תמיד נוסעים עם סלקלים ל2 הילדים ותמיד נכנס. אבל יש רק 2-4 מקומות שנכנס

זה לבוא כדי להיות עם המשפחה שלך

לפעמים כדי להיות עם משפחה או להשתתף בארועים חברתיים אז מקריבים קצת נוחות או כמה שעות שינה אבל מקבלים בתמורה דברים אחרים שגם הם חשובים.

נוסעים 4 שעות. וישנים אצל ההורים בחדר אחד

זה קשה אבל אם באים בגישה לא כבדה ומבינים שהנסיעה אולי תהיה מאתגרת אבל זה יעבור. ושאולי נישן פחות טוב אבל זה זמני.....אז זה לא נורא.
וחבל להפסיד נופש. כי בנופש עצמו כן תוכלו להנות.
ולדעתי חשוב להשקיע במשפחה.
ואני יודעת שמי שלא רגיל זה נראה שגעון....אבל לא בשמיים היא...
אנחנו חיים ככה ..ולפעמים זה קורה נגיד שנוסעים שבת ואז באמצע שבוע יש חתונה אז שוב פעם...
מביאים אוכל ומשחקים לדרך.

אני נסעתי עם הילדים ברכבת לחיפה. זו היתה חוויה גדולה לילדים ושה פחות קשה מלסוע ברכב. גם מבחינת התינוקת, יש לך אפשרות לשבת איתה על הידיים או לשים אותה בסלקל ואפילו להניק

בעלי נסע ברכב לחיפה ואסף אותנו מתחנת הרכבת ויחד המשכנו בנסיעה לא ארוכה

חזור, היה מאוחר והילדים ממילא נרדמים בשניה הראשונה של הנסיעה, אז חזרנו כולנו ברכב

משחקי דרך, שירים מתאימים לגיל, אפילו ספרים, חניה או שתיים.

ובחלק מהדרך הן ישנו.

 

יהיה כיף!

זה משהוא שלמדתי בהמשך החיים

הכי כיף להיכנס למיטה בשמונה בערב, לא לצאת מהבית ביום חול או שבת, כי תכלס הבית הוא המקום השקט והבטוח

אבל בהמשך החיים הבנתי שאני נמנעת ממפגשים וזה לא טוב. הבדידות והנתק לא טובים. אפשר קצת מהחיים לעשות נתק אבל להשתדל לחזור מהר ולזרום עם החיים על אף אי הנוחות

הכי מבאס אותי לעשות כאלה מאמצים ולדעת שרוב הסיכויים ששוב נהיה בצד. מאוד חשוב להם שכולם יבואו אבל אני לא מרגישה הבדל אם אנחנו באים או לא כי אין עם מי לדבר, כשילדתי אפילו לא אמרו מזל טוב..

במקרה שאתם בוחרים לסע
תמצאו לכם פעילות ואת הכייף שלכם כמשפחה
אם מתעלמים מכם - בעיה שלהם.
לפחות תהנו מקצת "נופש" ושינוי מקום ואווירה.

תגידו למשפחה שהם יכולים לבא איתכם..
קחו קצת פירות ושמיכה נחמדה ותעשו פיקניק
אפשר להביא כדור
ובכללי - המון דברים שגם בשבת אפשרי וכיף

אם הם לא מתקשרים להגיד מזל טוב למה הם רוצים שתבואו?

אצלי גם לא מתקשרים להגיד מזל טוב.

אבל חייבים לְיַחְצֵן תמונה משפחתית יפה, אז לכל ארוע כולם חייבים להגיע+ ילדים

במצב כזה אם אתם עוד צריכים לשלם על עצמכם אז אל תבואו.
אם ההורים משלמים אולי כן תסעו.
תנסו להתארגן כך שזה יהיה כמה שפחות סבל ותכינו תכניות לעצמכם מה לעשות לבד. ללכת לטייל במשק, לקרוא ספרים, מה שאפשר עם שתי הקטנטנות..
ככה לא תרגישו באסה, אלא תנצלו את הנופש לטובתכם.

יש אנשים שפשוט לא באופי שלהם להתקשר לומר מזל טוב (אני כזאת)

או שזה לא מה שמקובל אצלם

זה לא סותר את זה שהם שמחים להיפגש

זה מאוד פוגע כשבני המשפחה לא מתקשרים(לפחות!!!!!) לומר מזלט על לידה! רבונו של עולם אישה  שהיתה סבכנת חיים והביאה ילד לעלם-קצת להשתתף, לשמוח לשמוע שהיא בסדר המינימום של ביקור חולים!

 

זה צורם לי כי גם אליי "שכחו" להתקשר והיה לי מאוד קשה עם זה.

 

גם מי שזה באופי שלו צריך מאוד להתאמץ וכן להתקשר

אבל מצד שני תחשבי על זה שרוב הסיכויים שהם באמת שכחו, בלי מרכאות..

ולא מתוך משהו אישי נגדך, או שהם פשוט לא הטיפוסים שיתקשרו ואפילו לא חושבים על 

זה או לא חושבים שלך זה חשוב

זה בטוח לא דווקא ולא נגדך אולי אם תחשבי על זה ככה זה יעזור לך לקבל את זה

בכל זאת הם משפחה גדולה נגיד 8 אחים ואחיות וכוווווולללללםםם שכחו

ככה באמת הם תירצו את זה-שהתכוונו וכו אבל כל פעם דחו וכו''...

איך שלא מסתכלים על זה מעליב ופוגע ומבקשת ממי שיכול כן לתקן את זה ולהתקשר לפחות

למשפחה הקרובה . זה מינימום לדעתי אם לא לבוא בנוסף לבקר  בביח או בבית.

חודש וקצת אחרי הלידה..זה הכל.
גם אני לא מתקשרת אבל לפחות כשנפגשים אומרים מזל טוב..

כך הנסיעה יותר קלה.
ובכללי לנסיעות- אוכל, ממתקים, דיסקין עם שירי ילדים, בובות ומשחקים שמתאימים לדרך.
ולשהת לידן מאחורה כדי לעזור להן שלא ישתעממו.
לגדולה אפשר להראות בדרך מכוניות, שדות, משאיות ...

נשמע שאת מנסה להתחמק...
ילדים צריכים להסתגל לכל מצב... לא צריך לעטוף אותם בכפפות של משי... אחרת הם לא יתמודדו בחיים..
תנסי להנות מהיציאה.... מהשינוי אווירה.... להשתחרר...
אלה אם כן המשפחה ממש מסוג שקשה לשהות במחיצתם.... אז זה כבר משהו אחר...

מדובר פה על תינוקת בת חודשיים.
אני אישית לא דוגלת בלתת לתינוקת כ"כ קטנה להתרגל למצב, יש מספיק דברים אחרים בשבילה להתרגל.
משפחה שלא אומרת מזל טוב ולא תומכת בך אחרי לידה - אני לא הייתי רוצה להיות איתם שבת. בטח לא אחרי נסיעה של 3 שעות

אז אל תיסעו. כולה שבועיים אחרי- תתאוששי קצת...איך שזורם לכם תרגישו חופשי העיקר שתהיו שלמים עם ההחלטה. מזל טוב!

לא מרגישה טוב..

אבל עשיתי דרך הקופה. לא פרטי.. הוא היה לי מעולה

הוא ממש היה מעולה.. מקצועי ויסודי

אני יודעת שבשלב הזה אם אומרים בת זה עוד יכול להשתנות, כי לפעמים איבר המין עוד קטן...

נראה לי מעולה לתפרים.

אני השתמשתי על תרים אבל לא הבנתי מה הכוונה פנימים

שהיו לי קרעים בפנים,

לא חתך שהוא גם חיצוני...

לשטוף כל שירותים וכל פעם להשפריץ אלופירסט.
פדים קפואים עוזרים להרגעה- אפשר להתיז אלופירסט ולהקפיא.. רק להקפיד להקפיא כל פד בשקית נפרדת שיהיה כמה שיותר סטרילי

להשפיע..היא היתה צורחת וממש לא רגועה וב"ה עכשו רגועה.

בנוסף מה שעזר
לקלח אותה פעמיים ביום,פעם בצהריים ופעם בערב,
לשים לה חיתול או שמיכה ליד הפנים,
מנשא,
וגם להשתדל לא להילחץ מהבכי,כי כשאני הייתי רגןעה יותר זה השפיע גם עליה.

בהצלחה!

תקני מחנות טבע/סופר פארם זרעי שומר ותכיני חליטה מזה ותשתי.

הבנתי שזה מגביר את החלב וגם מונע גזים לתינוק.

 

ושאלה לי- חלב גורם לגזים? כמה אם כן מותר לשתות ביום?

קטניות יבשות לא מושרות בעיקר שעועית..

וגם ירקות מוצלבים כמו כרוב, כרובית, ברוקולי, קולורבי.  בעיקר חיים אני השתדלתי לאכול ממש כמה שפחות.

 

לפי מה שהבנתי התזונה של האמא לא בהכרח משפיעה אבל תכלס אני רואה תוצאות בשטח אז לדעתי שווה לנסות.

פעם אכלתי מרק חריף
ברמה שלא יכולתי לאכול אותו בלי לחם
וכל הלילה התינוקת (שלא הייתה כזו קטנה) צרחה…

לא לטלטל אלא בקצב

שמעתי ששמו על מכונת כביסה

וגם לי נשמע שזה במצב קיצוני..

יש לו השפעה מצטברת, אבל הוא מאד מקל.

הגזים זה לא חייב להיות קשור למה שאת אוכלת, זו מערכת העיכול של התינוקת

בנתיים אני ממשיכה עם הגרפווטר ותה שומר..
בהמלצתכן גיליתי שמקלחת ממש מרגיעה..

אם תשבי על כדור פיזיו ותקפצי עם התינוקת בעדינות זה יתן את האפקט הדרוש

גם אצלי מאוד עזרו אמבטיות חמימות ואצל חברות שלי מאוד עזר הסימיקול (כשנתנו לפני ארוחות) וגם ללכת עם התינוקת במנשא - משהו בתנוחה העוברית מאוד מקל על כאבי הבטן שלהם

 

לא הלכתי במיוחד, היה לי תור גם ככה.

באופן כללי, לנשים לא כדאי להרים משאות כבדים.

וכשמרימים משהו כבד, צריך לדעת לעשות את זה נכון כך שלא יפגע בגב, בשרירי הבטן, ובשרירי רצפת האגן.

 

לגבי הריון- יש נשים שלהרים דברים כבדים בהריון לא משפיע עליהן בכלל.

ויש נשים שזה גורם להן לכתמים ודימומים וח"ו מסכן את ההריון.

 

דברים שאת רגילה להרים, וזה הכרחי, הייתי מנסה, בזהירות, תוך תשומת לב לגוף. אם כואב, מופיעים כתמים, סחרורת וכו', להימנע בהמשך.

 

שיהיה בשעה טובה!

אם זה לא הריון עם בעיה, לא אמורה להיות בעיה עם הרמת כבד מדי פעם.

אם יש דימומים מסיבה כלשהי/קיצור צוואר/משהו אחר אז עדיף לא להרים שום דבר כבד.

אז כדאי לברר מול הרופא.

אני סבלתי ממגרנות ויכלתי לקחת רק אקמול

אז אפשר לקחת גם בהריון..
ואם עדיין ממש כואב, אז תשלבי את שניהם..

ולפי מרכז ההרעלות מותר אופטלגין בהריון.

כבר כמה ימים עם חום ודלקת גרון שכואבת מאוד מאוד.....

תשימי מגבת עם מים קרים להורדת החום..
ושאר תרופות סבתא לגרון (תה עם דבש, לימון, לגרגר מלח וכו')
ולנוח הרבה.....

ואם יש לך נגישות לטיפול הומאופתי - תמצאי שם פתרון יעיל גם במקרה של חיידק.

זה מה שהרופאה אמרה לי

כמה ימים ובינתיים אין שיפור... תודה רבה!
לא זכור לי כזה כאב חריף כבר שנים....

תתקשרי למוקד אחיות תשאלי מה אפשר לעשות

או שזה לא חיידק או שהאנטיביוטיקה לא מספיקה מבחינת מ"ג או שהאנטיביוטיקה לא מתאימה.

אם זה ממשיך, תחזרי מחר לרופאה.

איך את מרגישה?

ברור שאני חוקחת 2 אקמול...
הייתי אצל הרופא שוב ואמר שזה בסדר לוקח זמן לאנטיביוטיקה...
בנוסף יש לי כאבים רציניים מאוד בחניכיים!!! מאז שהתחילה הדלקת גרון- ודימום רציני וכאב חזק בצחצוח שיניים...
מדברים שקראתי על זה באינטרנט התחלתי מאוד מאוד לדאוג.... מקשרים לסכרת הריון/ סכרת/ לידה מוקדמת/ לידת פג/ כל החיידקעם מהחניכיים עוברים עם הדם לעובר בקיצור נכנסתי מזה לחרדה רצינית....
ושוב- הרופא לא התרגש ואמר שהנוזל שהוא רשם לי לגרגר אמור לעזןר )לא קניתי( ושזה קשור לרופא שיניים...

רק שאני נכנסתי להריון 4 חודשים אחרי הלידה.
עשיתי ממש עבודה נפשית שזה מה שה' רוצה.
לגבי האחרים- שיחשבו מה שהם רוצים זה ההריון שלי ואני שמחה בו.
לגבי הבוסית גם אני בחשש גדול במיוחד שלבוס שלי אין ילדים
כשאת אומרת לה תדברי איתה על זה שאת לוקחת ממש ברצינות את העבודה.
וואוו שיהיה בהצלחה

הילד הזה לא היה רצוי אפילו לשניה.. היו מלא רגעין ששקלתי ברצינות לפנות להפלה.. ממש ממש עד הסוף. בתחילת תשיעי אפילו אמרתי לבעלי שאני אשלח אותו לאימוץ לאנשים שיש להן כוח לגדל רביעי..

אבל סוף ההריון היה מורכב, מסובך וקשה.. והבנתי שהנשמה הזאת לא רוצה לרדת לעולם כי היא לא רצויה ו פשוט ישבתי במשך ארבעה שבועות לשיחה עם הקטן.. ניסיתי לדמיין אותו ולהתרגש (לא כל כך עבד..). ואז הוא נולד...

בחיים! (4 לידות) לא הרגשתי טוב כל כך אחרי לידה. ההנקה זורמת! הילדים האירים מקבלים אותו בקלות ואני ממש מרגישה מעולה!!!! ולאט לאט אני מרגישה שהאהבה הזאת, הבסיסית כל כך ממלאת לי את כל הלב...

אז נכון, אני חושבת שלכל ילד מגיעה אהבה ו חיבור מרגע היווצרות.. אבל אני גם חושבת שככאלה שלא מנהלים את העולם.. יש לנו יצרים וקשיים.. ובסוף.. יש תכלית למעשים.

גם לי ההריון היה ממש קשה ולא רצוי (אמנם הריון ראשון)

לא היה לי קל...לא כמו שאת מתארת אבל כל הזמן התלוננתי ולא הצלחתי לקבל את זה.

וילדתי לפני חודש וחצי את הילדה הכי מדהימה בעולם, הכל כל כך טוב איתה..

עושה אותי מאושרת.

כיף להיות איתה, להלביש אותה, לקלח אותה, לשחק איתה.. הכל.. גידול נעים.. פשוט כיף.

אושר של ילדה

 

באמת נשמע קשה.

מוצר לשאול למה לא מנעת? הרי ברור לך שאפשר להכנס להריון אם לא מונעים..

"למרות כל העקביות הכדורים והמניעות"...

וחוצמזה זו נראית לי שאלה ממש ממש לא רלוונטית...

מניסיוןם

נשמע לא הזמן האידיאלי להריון.
אבל.. אני אתייחס לשני הדברים שכתבת: לעבודה ולבנות שלך:
בקשר לעבודה- אמא שלי אומרת שתמיד צריך לזכור שאת עובדת בשביל לחיות ולא חיה בשביל לעבוד. ואני אוסיף ואומר שבגיל 120 כשתסכמי את חייך הסיפוק מכך שהבאת עוד נשמה לעולם יהיה גדול לאין שיעור מהסיפוק מהעבודה. ואני לא ממעיטה חלילה בחשיבות של מה שאת עושה לפרנסתך..
גם לי יצא להיכנס להריון מיד אחרי הריון (פשוט לא חשבנו שזה יקרה כל כך מהר..) אז השתדלתי מאוד לא לחסר שעות בעבודה- לקבוע בדיקות לשעות הערב וכו'. ואגב המנהל שלי ראה והעריך. אז נכון, לא תהיי שם שלושה וחצי חודשים או חצי שנה- גם גבר יוצא לחודש מילואים.. בנוסף לזה שאת עובדת יש לך גם את המשפחה שלך.
ובקשר לחוסר הסבלנות עם הבנות- אומרים שהקב"ה לא מעמיד בנסיון את מי שלא מסוגל להתמודד עם הניסיון. מכאן שבטוח שיש לך את היכולת לנהל את הבית כמו שצריך, גם עם עוד תינוק- את רק צריכה להבין איך את עושה את זה.
אולי יש מעמסות שאת יכולה להוריד? לתת לבנות קצת תחומי אחריות כדי שיהיה עלייך פחות עומס ואז תהיה לך יותר סבלנות? אפשר לחשוב על משהו..
בכל אופן ממליצה גם על דיקור סיני, יכול לעזור להתמודד עם החוסר- סבלנות
ותזכרי שאם זה הגיע כנראה שזה הדבר הכי נכון עבורך ועבור בעלך והילדים וכן- גם עבור המעסיקה והילדים שתלויים בך בעבודה..
חיבוק!!

רק שתדעי בקשר לעבודה שכשמקבלים אישה נשואה דתייה, בונים על זה שיכול להיות שהיא תהיה בהריון... זה דרך העולם. ואין מה להתנצל..
זו זכותך ואלו השנים הפוריות שלך

או ניסיון בזה - אבל נראה שאכן הדבר הנכון לעשות זה לשמוע ולדסקס עם בעלות ניסיון,

לתת לעצמך זמן למחשבות, לעיכול המצב ולרגשות השונים, עם המון סבלנות.

את נשמעת מודעת וחזקה - מאחלת לך כוחות, ברכה, נחת, קלילות ובריאות בעז"ה בכל התהליך!!

מבינה אותך מאוד, לא יודעת אם יעזור- אבל אמרתי לעצמי שיש דברים שה' מתכנן, וזו רק אשליה שהכל בשליטתי, התפללתי הרבה לה ' שיתן לי כח, זה היה ההריון הכי קל שלי מבחינת בחילות ועייפות( היו אבל הרבה פחות מהרגיל), הלידה הכי קלה, תינוקת מהממת ורגועה מאוד, והיום- ילדה מהממת מדהימה , חכמה ומצחיקה בת 4, מתנה אמיתית

היה לי ילד גדול ומפונק. כמעט בן 3

ותינוקת מאתגרת, שלא ישעה מ'זה לישון וצרחנית....

וכשהיא היתה בת 3 חודשים גיליתי שאני בהיריון שוב!!
 

הרגשתי שהשמיים נופלים עלי כביכול.

איך מתמודדים? בקושי התאוששתי מהלידה...

ואיך אני מודיעה בעבודה? מקום עבדוה לא דתי שבקושי יש לכל אחד שמה 1-2 ילדים...

 

והייתי ממש בלי כוחות, עם תינוקת צרחנית וילד בן 3 שהיה עד עכשיו בן יחיד ומפונק ובקושי חזרתי לעבודה.

הייתי ממש על סף דיכאון!!

 

אבל ה' עזר!
הודעתי כשהייתי צריכה. אין מה לעשות.

ועשיתי לעצמי חשיבה חיובית.

לא היה קל.

הגדולים- גדלו קצת

וילדתי כשהקודמת שלי היתה בת שנה!
גם אז לא היה ממש קל כי הם היו ממש צפופים.

 

אבל היום- 4 שנים אח"ז- הן חברות טובות.

ילדות מתוקות ומקסימות!
חברותיות, נעימות ואפילו עוזרות עם הרביעי שנולד לי ב"ה!
 

תתפללי לה' שייתן לך הרבה כוחות בגוף ובנפש

והריון קל, לידה קלה וגידול קל, שמח ומוצלח בעז"ה!

סבתא שלי רצתה להפיל אותה, גם כי היתה מידי קרובה לאחותה שמעליה (ההריון התחיל כשהכוונה יותר היתה בת שבעה חודשים), ומה יגידו, ובעבודה, וכו'...
סבא שלי היה מתאר לה איזה תינוק חמוד יהיה לה בסוף, כדי לשכנע אותה להמשיך את ההריון.
עכשיו אפשר לראות הכל בפרספקטיבה אחרת, איזה משפחה היתה צריכה לצאת מאמא שלי (9 ילדים, וגם נכדים בלעה"ר), ואיך הכל היה נמנע אם סבתא שלי היתה מחליטה שזה קשה מידי...

א. כדי להירגע לשתף את הבוסית כמה שיותר מהר

ולהגיד לה שאף אחד לא יודע ואת אומרת לה כי את מעריכה אותה ומודה לה על מה שעשתה

לא להתחייב שתעשי הכל בשבילה ולא תחסירי וכו' כי א"א לדעת..

אלא בכנות שאת תשתדלי לא להיות מאלה ששוכחות מהעבודה.והעבודה חשובה לך ויש לך אחריות

כמו שכתבת כאן זה ירגיע אותה לדעתי.

אנשים לא אוהבים שמסבנים אותם ועובדים עליהם

וזהו

את לא נשמעת כזו ולכן אל תחששי לכי עם האמת שלך ואין לך על מה להתנצל 

א. לא הבטחת שלא תכנסי להריון וזה דבר ליגיטמי

ב.גם את לא ידעת אז מה הבעיה?

ג. עדיין תשארי בתמונה גם כשתלדי לא?חפיפה לפני עם המ"מ להיות זמינה בטלפוןזה לא כ"כ בעיה.לא?

 

ב.בקשר לעובר

9 חודשים זה הרבה זמן לעכל

את נשמעת שאת עושה מה שצריך אז עכשיו את צריכה זמן לעכל את ההלם הזה שפתאום דווקא את בהריון

אבל לדעתי תנשמי עמוק וזה יעבור את תתחברי אליו ולא תסכימי לתת אותו במחשבה אפילו לאף אחת שמחכה..

אם לא יעבור תתטפלי בזה בכל מיני דרכים אבל תני לך זמן של לפחות שבועיים לעכל.

מה את אומרת??

גם אני נכנסתי להריון בלתי צפוי וגיליתי עליו ממש כשהתחלתי עבודה חדשה!

וגם בעבודה שלי סמכו עלי מאד וזאת עבודה שבה אני אחראית ואין מי  שיעבוד במקומי בחופשת לידה...

היה לי מאד לא נעים מהבוס וכשסיפרתי לא בהריון רמזתי על כך שזה היה לא מתוכנן.. אני יודעת שאני לא חייבת לו הסברים אבל כן רציתי שידע.

 

היה קשה ומתאגר, והחופשת לידה לא הייתה חופשה אבל הקשיים עוברים ואת נשארת עם ילד מתוק ומדהים לכל החיים!!

על שוויץ, הולנד והאזור, מקובל מאוד ללדת שם לידות בית והם ערוכים עם ניידות למקרים שצריך לפנות יולדת לבית החולים.

אבל את צריכה לברר לגבי שוויץ ספציפית.

 

שיהיה בשעה טובה בעז"ה .

מנתונים שמצאתי באינטרנט ראיתי שבהולנד יש 14-15% ניתוחים קיסריים ובשוויץ יש 30!)  אז הנחתי שיש הבדל.

ממה שקראתי באינטרנט, לידת בית היא אופציה לגיטימית בהחלט, וגם לידה פרטית בבית חולים.

מיילדת פרטית תגיע אלייך הביתה, תעשה את כל מעקב ההריון, הכנה ללידה...

נשמע חלום.

כיף ללדת בשוויץ.  האמרת שרוב בתי החולים שם עם ביות מלא, ואת הולכת ללדת עם הרופא נשים הפרטי שלך (בדרך כלל). בית החולים נראה כמו מלון, והצוות די תומך.

לא מכירה מישהי שילדה בבית, אבל מאמינה שיש.

יש גמח דולות בחינם, ממש חמודות.

ב

 

תהני

יש משהו מקביל לטיפת חלב? רופא ילדים? מה לגבי חיסונים?

גמח הדולות, כולן מכירות את זה שם. תשאלי מישהי מקומית ותגיד לך.

לא הבנתי לגבי השאלה של האם כלול בביטוח הרגיל. מה? הלידה?

 

מעקב תינוקות עושים אצל רופא הילדים. כנ"ל חיסונים.

 

בהצלחה

די קטנה.

לגבי הביטוח, השאלה הייתה על רופא פרטי שמגיע ללידה. ביטוח רגיל מאפשר לי לבחור את הרופא ושהוא יגיע גם ללידה? צריך ביטוח יקר יותר? או שזה לא כלול בביטוח וצריך לשלם פרטי?

כשנגיע לשוויץ אני מקווה שנמצא מישהי מקומית לשאול. כרגע אנחנו עדיין בארץ ולא מכירים אף אחד שם.

 

תודה רבה

הכי כדאי למצוא מישהי טובה שתעזור לך כי מהפורום לא נוכל לעזור יותר מידי (אין כמו מראה עיניים)

פטמות סיליקון אולי יעזרו...

העצה בכי טובה שאני יכולה לתת, זה להיפגש פעם אחת עם יועצת הנקה מוסמכת, שתראה אותך, ואת התינוק, ותעזור לכם. כי בהנקה יש כל כך הרבה גורמים שמשפיעים, וקשה לעזור בלי לראות.

זו אומנם השקעה כספית, ולפעמים גם צריך ליסוע וכו'. אבל בעיני, זו ההשקעה המשתלמת ביותר!

 

בנוגע לכאב ולפטמות השקועות, משחת לנולין יכולה לעזור. תנסי לעסות את האיזור בעזרת המשחה, ו"להוציא" את הפטמות. עם הזמן הן יקבלו מבנה חדש.

 

בהצלחה, וזל טוב!