פורום הריון ולידה (עמוד 4329)

לי אמרו שעדיף לא להתחיל בהריון אלא לפני, ושצריך להיות בכושר מסוים כדי לעשות יוגה..
אז חיכיתי לאחרי הלידה..

אם את כבר עושה חצי שנה, יכול להיות שאת יכולה להמשיך אבל רק אם המורה שלך ברמה גבוהה ותוכל להדריך אותך איזה תרגילים לעשות. לא על כל מורה הייתי סומכת.

הכי חשוב להקשיב לגוף, ומה שאת מרגישה שקשה יותר, לא לעשות או לעשות בגרסה "קלה" יותר של התרגיל.

 

אם היית רוצה להתחיל עכשיו אז כנראה עדיף היה שלא.

אני נורא רציתי להתחיל קצת כושר, אבל בשנתיים לפני החתונה הזנחתי לגמרי, והרופאה הזהירה שלי התעקשה שלא לאעשות כלום בהריון. תכל'ס, מאד מהר כבר הרגשתי חלשה כל כך שלא רציתי לעשות כלום.. הליכה במיוחד היתה קשה לי. אז חשוב דווקא להיכנס להריון בכושר יחסי וכן להשתדל לשמור על הכושר. אבל בזהירות. 

 

כאשר תגלי בעז"ה שאת בהריון תתיעצי עם הרופאה שלך. זה תלוי גם בגיל ועוד דברים.

ובמיוחד שאת מתאמנת כבר חצי שנה, ספורט שהתחלת בו מותר להמשיך בהריון

אחר כך סיפרתי למורה כדי שתדגיש מה לא כדאי לעשות בהריון.

מסוים שלא נמצא בבדיקות הדם השגרתיות.

1. לא יודעת

2. 3. את צריכה ללכת עם האינטואיציה שלך ולגעת לה באף ובידיים לראות אם קר לה.

ברעיון בימים החמים אפשר כבר להלביש קצר.

לאכתבת לפני כמה זמן ילדת.

שימי לב למה יש לה נזלת- אולי קר לה עם הקצר?

דימום אחרי לידה בא והולך. ככה זה.. תשאלי רב גם אם נראה לך שאין סיכוי, יכול להיות שתופתעי.
אם נראה לך עדיין משהו חי בגדם-להמשיך לחטא פעם ביום יומיים.
המזגן תהיי זהירה עם ביגוד קצר. אולי לכסות אותה בשמיכה קלה.
לצינון תשימי חצי בצל ליד המיטה שלה, עושה פלאים. תוך יום מייבש את הנזלת.

לא רוצה לבאס אבל חודש זה לא הרבה זמן אחרי הלידה. הגיוני שיתחיל לך שוב הדימום (אפילו עד חודשיים אחרי הלידה..) אם מבאס אותך המתח-ציפייה-אכזבה הזה, הייתי ממליצה להתחיל לנסות להיטהר שוב עוד שבוע-שבועיים...

 

לגבי התינוקת-

1. לדעתי להמשיך לחטא. ממליצה לשאול אחות בטיפת חלב בביקור הבא אם הוא בקרוב.

2. לא יודעת...

3. לי אמרו בט. חלב לבדוק בחזה אם קר לה. הם אמרו שהידיים והרגליים תמיד יהיו קרות יותר וזו לא אינדיקציה מספיק טובה

 

וכמובן - מזל טוב!!!

2.להמשיך לחטא עם אלכוהול עד שמתנקה לגמרי
3 ו4. היא כנראה מנוזלת מזה שהיא לא לבושה מספיק חם. עדין צריך 2 שכבות בגיל חודש. בפרט כשהיא במזגן

רק שלא ייראה שאני מזניחה;)-
כמובן שכשאנחנו במזגן היא עם שכבה ארוכה ואפילו 2
קצר זה רק כשאני לא מדליקה מזגן..היא פשוט גם תינוקת גדולה ב"ה אז לכן חם לה מהרגיל..
ושוב תודה!!

בלילה הראשון בבית הבת שלי בכתה באמצע הלילה ולא חזרה לישון

בסוף הורדתי לה שכבה

ונרגעה היה לה חם כנראה

 אני כבר יודעת

והצינון זה קור וחום

אני שמה וזלין באף והכל יוצא

או טיפות שפותחות מימלח

ואם אפשר להשתמש במאורר כי מזגן מצנן

לדעתי..

1.חודש וחצי אחרי לידה, היה לי בדיוק מצב כמו שלך וניסיתי להיטהר וכל פעם עשיתי הפסק מחדש והתבאסתי ובסוף כשהתייעצתי ע הרב הוא הסביר שכשאין דימום אפשר לעשות הפסק בעדינות ולא עמוק כדי לא לפצוע ואז אם את מניקה הגיוני שיהיו דימומים ולכן כל עוד זה לא זרימה של מחזור זה בסדר(אם זה על תחתונית או תחתון ציבעוני). אז בסופו של דבר יכותי להיטהר אפילו לפני זה.. כדאי ממש להתייעץ עם הרב שלכם על הכל!!
2. אף פע לא מזיק להמשיך עם האלכוהול..לבן שלי היה נדבק הפופיק כמו עם דלקת כזאת אחרי שנפל הטבוק והמשכתי עם האלכוהול כמה ימים וזה נעלם.
3. מזמן שמים רק שכבה אחת..לקטנים אין חוש וויסות ולכן כשחם להם מאוד זה לא משתנה. שמים שכבה אחת ואם רואים שקר מוסיפים כפפות גרביים וכובע( לפי האזורים הקרים).

ככל שעובר הזמן שוכחים.. ורצון לעוד ילד זה דבר טבעי וכשזה יגיע זה יגבר על הזיכרון המעומעם של הכאב...
( גילוי נאות- קיבלתי אפידורל אז לא כאב לי רוב הזמן.. אבל עד האפידורל כן כאב ועכשיו חצי שנה אחרי והכאב רחוק..ומתגמד לעומת האוצר הזה.. )

וזו הייתה השאלה הראשונה ששאלתי.
לא בגלל הכאב. בגלל נחיתת ההורמונים.
ב"ה עבר מעט זמן ואני כבר מצליחה להבין שזה חולף והרצון לעוד אחד כבר נראה הגיוני...

בחודש הראשון אחרי הלידה אמרי לעצמי כל הזמן שאם לא הייתי דתיה אין סיכוי שהייתי עושה את זה שוב.

(ולדתיים יש מצוהה.. לא לתהו בראה לשבת יצרה)

 

אבל ב"ה הקב"ה ברא את השיכחה.. ומהר מאד התחלתי להשתוקק לעוד אחד כזה מתוק.. להתפלל שנזכה שוב ושוב...

וגם- הם כאלה מתוקים וכאלה מלאים באור (שהולך וגדל מיום ליום) שב"ה אפשר לשאת את הכאבים בשביל זה..

 

ובאמת שוכחים.

 

אני ב"ה כבר אחרי לידה שניה וגם בלידה הזאת תוך כדי הצירים אמרתי לבעלי שאני לעולם לעולם  לא אכניס יותר את עצמי לסיטואציה הכ"כ כואבת הזאת...

לכן יולדת מקריבה קורבן חטאת בזמן שביהמ"ק קיים.. ב"ה...בע"ה בקרוב...

והנה עברה חצי שנה וב"ה, אני שוב רוצה

אחרי זמן מה, אנחנו רוצות את זה שוב.
זה רגש כזה שא"א להתכחש לו. ובזמן שונה מאחת לשניה, אבל כשזה מגיע זה מגיע.
אל תחשבי על זה עכשיו, תהני מכל רגע. ואם ממש תצטרכי תעשי עיבוד לידה.

שאם היית שואלת אותי תוך כדי צירים או מייד אחרי לא הייתי מדברת ככה. באמת הכאב מתעמעם ונחקק החויה העמוקה יותר.

שחררי..תרפי מהמחשבות קדימה.
וכמו שאמרו- אם תרגישי מועקה מול לידה לכי לעיבוד לידה זה עוזר.
ממליצה גם לכתוב סיפור לידה

כמו שכבר כתבו לך - ה' טבע טבע מדהים - והוא  השיכחה

מבחינתך,-אם זו הרגשתך, עכשיו אל תרצי את זה בכלל ואל תחשבי על זה בכלל 

(אני אחרי לידה ראשונה שהיתה קשה מאד, הבטחתי לבעלי שלא רוצה ילדים לפחות עוד 10 שנים, ודווקא מתוך הרוגע שנתתי לעצמי ולא הכרחתי את עצמי להיכנס לסיפור הזה שוב, אחרי שנה ושמונה חודשים חזר לי הרצון והחשק המטורף לעוד ילד. עידוד: לידה שניה היתה מדהימה וקלה, למרות שהילדה היתה כ-4 ק"ג)

 

כשיבוא הרגש של רצון מחודש, תזרמי עם זה

 

וכדי להרגיש נורמלית:

מובא בגמרא, שהטעם שבזמן ביהמ"ק יולדת התחייבה בקרבן חטאת הוא בשל העובדה שהאישה יושבת על המשבר וסובלת כאבים קשים, קופצת ונשבעת שלא תלד יותר. זה כך מדורי דורות...

 

גידול קל ונעים!!!

 

אבל מה? היא רוצה עוד ילדים ומה לעשות שזה התפקיד שלה לעבור את ההריון והלידה?

אז היא חורקת שיניים ונכנסת שוב להריון ויולדת וסובלת 

זהו

 

ויחד עם הכאב הגדול, ה' ברא בנו את ההשתוקקות לעוד ילדים.

כן, גם אני, כשאני נזכרת בלידה האחרונה והכואבת שלי (שכבר הייתה לפני מעל שנה וחצי), מתחלחלת וחושבת לעצמי שאני לא רוצה לעבור את זה שוב. ובו בזמן - יש בי את ההשתוקקות הגדולה הזו לילד נוסף, לחיים חדשים שיפעמו בי עד לרגע היציאה, אפילו להתרגשות שיש בלידה, וגם לגידול - שגם הוא לא תמיד קל...

חובת פורו ורבו היא על הגבר לכן אמצעי מניעה נשיים הם יותר קלים מבחינה הילכתית..

אם כך את מרגישה כדאי שתלכי לטיפול שיעזור לך לעבד את מה שחווית ולהצליח לבא בגישה שמחה יותר.

אני כרגע חודש תשיעי בהריון שני. לא צריך למהר לשלוח לטיפול כל אחת שאומרת שההריון והלידה הם חוויה קשה.

מעין לא רשמה את זה בקטע פסיכולוגי, אלא בשבילה- שלא תגיע ככה ללידה, אפשר לעבד את זה ולהגיע הרבה יותר ברוגע ובשלווה.

וחוץ מזה, שזה לא יפה לרשום תגובה כזאת מאנונימי

והיא שירשרה אלי כך שהיא שלחה אותי לטיפול ולא את הפותחת.

וגם את לא צריכה להטיף.

בסה''כ מה שכתבת היה נשמע ממש פסימי ומתאר מציאות של ייסורים וסבל מתוך חריקת שיניים כי אין ברירה...
מצטערת אבל זה לא מצב תקין בעיני להיות בכזאת גישה -לחוש שלידה זה רק סבל ומן גורל אכזר כזה שנגזר עלינו...
אני מאוד מאוד מבינה שאפשר לחוש כך עקב חוויה טראומתית או קשה מאוד בהריון או בלידה.
אבל חבל בעיני להשאר ככה כל החיים ורק לחרוק שיניים...
כשאמרתי ללכת לטיפול הכוונה היא לא טיפול פסיכיאטרי ...הכוונה היא איזה טיפול רגשי כלשהו שיעזור לך לעבד את החויה ולהבין את עצמך יותר טוב ואולי להפתח לאט לאט למחשבה יותר חיובית.

לא התכוונתי לפגוע ולא להטיף מוסר. רק בעיני מה שתיארת כמצב סטנדרטי הוא בעיני מצב שכדאי ללמוד איך את יכולה להפתח לנקודת מבט שונה וחיובית יותר.

ואני לא שולחת אף אחת לטיפול. בטח לא כל אחת שהיה לה קשה.
מבינה את הקושי וגם את הפחד.
במיוחד בתשיעי בהריון שני.
גם לי הלידה הראשונה היתה ארוכה ארוכה וכואבת.
ובתשיעי בהריון השני צפו הזכרונות והפחדים.
אבל חשוב להפריד בין מצב רגעי שבו את נמצאת כרגע כתוצאה ממה שעברת. לבין להגדיר אותו ככה זה תמיד שנגזר עלינו לסבול.
מבטיחה לך שאם הלידה הקרובה תהיה קצרה ועם חוויה טובה את כבר לא תרגישי ככה.
ובאמת מברכת אותך שככה יהיה לך ותופתעי לגלות שהכל אפשרי.

מנענו שנה וחצי ואז כשההריון השני הגיע הייתי ככ שמחה ובשלה, על אף השוק...

גם אני אחרי הלידה הראשונה אמרתי לבעלי שלא יהיו לנו יותר ילדים.

הייתה לי חוויה מאוד טראומתית.

וב"ה אחרי שנה כבר התחיל לדגדג לי ואמרתי שיהיה רק עוד אח/ות אחד לפחות בשביל שהבן שלי לא יהיה לבד

כל השאר היסטוריה... באמת שהפעם השניה את באה עם כלים ותמיכה,וידע זה כח,ובדר"כ גם יותר קצר

סליחה שאני מנצלת את השרשור אבל הייתי חייבת לשאול..

מה קורה אם לא שוכחים? אני לפני שנתיים ילדתי לידה קשה מנשא. רגשות קשים ביותר עלו לי ללב ברגעים הנוראאים האלו... וכל פעם שאני נזכרת בזה באלי לבכות... 

אז נכון הרצון לעוד ילד כבר קיים אבל מה עושים אם הפחד המטורף הזה מלידה חוזרת...

כשאני רואה נשים בהריון במקום להרגיש שמחה אני מרחמת עליהן שיצטרכו לעבור את זה...

מתפללת ומייחלת להגיע למצב ששוכחים! הלוואי....

תלכי לטיפול, תעבדי את הלידה.

בע"ה יהיה לך קל יותר.

כל אחת חווה קשיים, אם בהריון, אם בלידה, אם אח"כ וכל אחת מתגברת על כך בדרך שונה.
אם עדיין לא התגברת ויש עוד כמה בנות בשירשור שטוענות כך ובצדק. בשביל זה ישנה מודעות גדולה לעיבוד לידה והכנה ללידה חוזרת וכו'
זאת באמץ חוויה מטלטלת.
אף אחת לא באמת סנילית.
וזה שלא ששכחנו את הכאב, אבל הרצון גובר על הפחד! בהצלחה!!

בלידה הראשונה היתה לי חוויה קשה מאוד מאוד.

רק אחרי שנתיים הרגשתי רצון לעוד ילד.
הפסקנו למנוע ונקלטתי.
לקראת הלידה עברתי עיבוד טראומה עם הדולה שלקחתי ללידה השניה. תאמנו ציפיות והיה מושלם.

היא באה אלי הביתה ונסענו יחד. ליוותה אותי כל הלידה ועזרה המון המון המון.
אחרי הלידה נשארה עוד עד שהרגשתי שהיא יכולה ללכת בנחת.
כמה ימים אחרי הלידה היא באה אלי הביתה ועזרה לי עוד.
והחוויה השניה עשתה לי חוויה מתקנת ממש!

זה לגמרי ניסוי ותהייה. באותה מידה אפשר להגיד גם על קטניות, חלב, קפאין, שוקולד וכו'. הרשימה לא נגמרת.

אין שום מאכל שהוכח שמציק לתינוקות.

בהחלט יש נשים שמאכל כזה או אחר גורם לסבל לתינוק שלהן אבל עד שלא תנסי לא תדעי. 

גזים עושה רק חי

אמור להעלם לאט לאט, כאשר השיליה מחליפה את הצורך בהפרשת הורמונים מהגופיף הצהוב.

הגופיף הצהוב הוא משהו שנשאר אחרי הביוץ, שממנו יצאה הביצית, והוא מפריש את ההורמונים (ביטא?? פרוגסטרון? לא זוכרת) עד שהשיליה נוצרת ומתחילה לתפקד.

היה לי כזה בגודל 9 ס"מ..

נעלם עד סוף ההיריון.

פשוט דורש מעקב רופא.

 

היה לי אבל לא בהריון.
בגדול ההוראות הם לעקוב שהצ'יסטה לא גדלה..

אצלי היא התפוצצה ודיממה לכן אישפזו. היה סיוט!😞

את יכולה לשכוח מזה, תקין לחלוטין, ככה זה צריך להיות הכל טוב ומצויין אצלך, זה מה שמחזיק את ההריון עד שהשליה מתפתחת ומתחילה לייצר בעצמה הורמונים.
יש מצבים נדירים שבהם הגופיף הצהוב גדל יותר מידי, מכאיב ומדמם.

אבל חשוב מאד מה המיקום ומה הגודל.

בכל מקרה, ציסטה כשלעצמה זה לא משהו מסוכן - זה שקית עם נוזל.

יש לשים לה לעניין גיל הריון...
אולי יש אצלך איזו התלבטות לגבי הגיל ולכן היא לא רוצה שתגיעי לקצה??

אומרים שביצוע הבדיקה בקצוות - 16 או 20 מביא ליותר תוצאות חריגות.
הכי מומלץ 17-18

לגבי הקצה המאוחר אין שום בעיה כי למעשה הבדיקה לא באמת מוגבלת, ניתן לבצע גם אחרי שבוע 28, זה לא משפיע על התוצאה (בניגוד לחלבון עוברי!)
הסיבה שמבקשים עד 28 זה כדי שאם חלילה יש בעיה היא תאובחן ותטופל בזמן, ושלא יהיו חלילה סיבוכים.
לגבי הקצה המוקדם אני לא יודעת בוודאות. אבל כן קובעים לבצע בסביבות הזמן שמתחילה הבעיה (כלומר ביצוע מוקדם מידי לא רלוונטי, זו בעיה שמתפתחת עם הזמן) ולכן אולי אישית הייתי מעדיפה לא לבצע ממש ביום הראשון של שבוע 24 אלא לחכות ל 25-26-27 כדי שלא יפוספס משהו כי היה מוקדם מידי... אבל שוב, רפואית לא יודעת אם יש הנחיה כזו.
בחלבון עוברי זו בפרוש הנחיה שקיבלתי! שעדיף ממש לא לבצע בקצוות.
בהצלחה!

הקביעה לגבי השבועות של ההעמסה - היא באמת כי זה יכול להתפתח מאוחר,

ואם כולן יעשו מוקדם - יהיו כאלה שיתפספסו ח"ו,

ולכן זו ההוראה.

 

אבל - יש נשים שזה מתפתח להן מוקדם הרבה יותר.

ואז לגלות את זה רק ב28 זה ממש חבל.

 

אז אין מה לעשות, לא יגידו לעשות כמה פעמים בהריון,

אבל אם אשה חוששת שיש סיכוי לסכרת הריון - שתבדוק מוקדם יותר.

או בהעמסה או במעקב סוכר לשבוע.

 

אשה שאמורה לחשוש לדעתי - מי שיש במשפחתה\שהיה לה עצמה בהריון קודם\מרגישה ירידות סוכר רבות מידי\מרגישה שמשמינה מהר מידי\ וכו.

לפחות לשאול על כך רופא קשוב.

בודקים בין השבוע 16 לשבוע 20, כאשר השבוע המומלץ היא שבוע 17.

 

מדובר בבדיקת סקר, כלומר בדיקה סטטיסטית שלא נותנת מידע על התינוק הספציפי שלך ותוצאותיה לא מבטיחות לך כלום.

 

מטרת הבדיקה - גילוי מומים. כך שכדאי לך גם להחליט, אם את מעוניינת לגלות אותם בכלל.

יש דיסקים
או תלכי למישהי שתעשה לך
זה לא יפתור את הטראומה אך יכול לעזור לזרימה בלידה
במיוחד אם את לוקחת דולה שיכולה להזכיר לך את ההרפיה

ממליצה  בחום לעשות רשימה של משפטים חיוביים שמעצימים אותך.

כמו: כל ציר מקרב אותי לתינוק שלי.

הגוף יודע ללדת.

אני שותפה עם הקב"ה לתהליך לידה.

אם תרצי אשלח לך בפרטי משפטים שעזרו לי (לקחתי גם משפטים מהספר הנ"ל).

ולהפנים שכל לידה זה סיפור אחר לגמרי. תדמייני לידה משמחת, שנותנת לך כח.

אם את מאזור ירושלים מוזמנת.

לבנתיים תעשי לך רשימה מה עזר לך. 

מה החששות מה הפחדים,מה הציפיות. ואיך אפשר להתמודד

ויחד עם זאת להגיע עם ראש פתוח.

בהצלחה!!

את יכולה לקחת רסקיו לפני ואחרי הלידה.

אפשר להכין לך טיפות נגד פחד - לקחת כשתתחיל הלידה.

או שפשוט  תדברי עם עצמך בכוון חיזוק הביטחון. הרי הכול מלמעלה. ויש השגחה פרטית. ואין עוד מלבדו.

ומה סוג הדם שלך??
נוגדנים למה? היא אמרה?

coombs indirect חיובי, כלומר- הגוף מץפח איזשהם נוגדנים וצריך לברר מה זה והאם זה בעייתי (אם כן, נותנים זריקת אנטי d(

והתברר שהיה איזה חשש לחיידק בדם, שעלוללהיות מסוכן לעובר (וגם לי לא אמרו בשביל מה לעשות שוב בדיקה וכמובן נלחצתי מאד) אבל הטיפול הוא פשוט- לוקחים אנטיביוטיקה. (אם מגלים בבדיקה נוספת שאכן הנוגדנים מצביעים על חיידק קיים)
לא רוצים סתם לתת אנטיביוטיקה

והאם הוא גם בעכוז שמאל או לא
כי אם כן יכול להיות לחץ על העצב האסיתי ( אישיאס)

יש גם כאבים בעכוז שמאל, כאבים חדים מדי פעם, בעיקר אחרי שינה על צד שמאל.
יש לזה פתרון?, אני ממש סובלת...

הכאבים הם מקדימה.

אעלה בהמשך היום בעה

הכאב נוצר בהריון בדרך כלל בגלל לחץ של הרחם על העצב האסייתי / האישיאס 

העצב ארוך מאוד ומגיע מהעכוז מאחור אל קידמת הירך ולכן שם הכאבים

ממליצה על תירגול אך בנוסף כדאי ללכת לאוסטאופתית 

אני באופן אישי סבלתי מזה גם תרגלתי אך גם הלכתי לאוסטאופתית וזה ב"ה עבר לי.

 

 

http://www.yogaforwomen.co.il/Free_article/71

 

קישור להסבר על תירגול לאישיאס

 

 

מאמר עם תרגול מלא לאישיאס 

התרגול בסוף המאמר ממליצה במיוחד על תרגיל 5

http://www.yogaforwomen.co.il/assets/userfiles/files/%D7%99%D7%95%D7%92%D7%94%20%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%9B%D7%90%D7%91%D7%99%20%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%A1%281%29.pdf

ורק יכולה לנסות לעזור לגבי שבועות, תכיני לך כמה מאפי ירקות וגבינות בלי פחמימות (מה לגבי שומנים? מותר?) כך שלפחות יהיה לך פינוקים מלוחים... (אם תרצי רעיונות ספציפים תכתבי ואתן לך כמה.. ) גם אני משתדלת החג הזה להכין דברים דלי פחמימות בגלל בעלי שצריך לשמור...

 

וחיבוק גדול בכל מקרה!

אני גם ככה בעודף משקל ובמעקב דיאטנית כמו שכתבתי.. אז לא תכננתי להתפרע..
רק לאכול עוגת גבינה
השאר דל קלוריות

הרופא התקשר ואמר שלא דחוף ואתחיל מעקב אצל רופא לסכרת הריון אחרי החג

ברוכה הבאה למועדון, שאני מקווה שתהיי חברה בו לזמן קצר מאד.

יש הרבה אוכל דל פחמימה שאת יכולה להכין-דג, קישים ופשטידות עם הרבה גבינה וירקות, עוגת גבינה עם ממתיק במקום סוכר. אל תפחדי מממתיקים מלאכותיים - צריך לאכול כמות גדולה מאד ביום כדי שתהיה להם השפעה שלילית, וקשה להגיע לכמות הזאת.

תתכונני להכנס עכשיו למשטר של מדידיות סוכר- יתנו לך גלוקומטר ותצטרכי למדוד בבוקר, ולפני ואחרי אוכל. 

סכרת הריון היא לא דבר קל בכלל! מאד קשה להתעסק כל יום באוכל וכמויות ומתי הארוחה הבאה, ולדקור את עצמך 6 פעמים ביום. אבל-התינוק המתוק והבריא שבסוף שווה את זה! מנסיון.

ואמנם זו נחמה קטנה אבל אני מקנאה בך מאד שיש לך רק סכרת הריון...אני תקועה עם המחלה הזאת עד 120 

בהצלחה!

איך מתמודדים עם הדקירות?

אני אחת שלא סובלת מחטים בעיקר בגלל בדיקות דם לא מוצלחות וטראומטיות

יש לי שימוש רב באצבעות הידיים בעבודה זה אמור להפריע?

זה ממש כואב או שזה נסבל?

העם איתך יקירתי! גם אני תחת משטר הסוכר..

הדקירות לא נוראיות בכלל ועם הזמן תגלי איפה זה כואב יותר ואיפה לא כואב בכלל (אצלי בצדדים של האמה והקמיצה זה בסדר, באצבע באמצע זה ממש כואב..)

וזה לא יפריע לך בעבודה, האצבעות נשארות שלמות ב"ה

בהצלחה!!

יכול להיות שחסר לך מעט מגנזיום וזה מתבטא בהתכווצות שרירי השוקיים אחרי תשמיש.

קחי אגוז ברזיל זמן מה לפני יחסים.

אבל למה דווקא אחרי תשמיש? ולקחת פרנטל זה מספיק.?

תשמיש גורם להתכווצויות.

 

פרינטל באופן קבוע לא בהריון או הנקה? אם את מרגישה קצת חלשה באופן כללי, קחי פרינטל לכמה ימים עד שאת מתאוששת. בדרך כלל זה מספיק.

אני ילדתי שם בשבת,

והכל היה רגיל..אפילו שכחתי שזה שבת..

האחות אמרה לי 'יחתמו כאן במקומך שאת רוצה אפידורל'

אז אמרתי לה- 'אני יכולה לחתום'

ואז קלטתי ששבת... 

אני לא הרגשתי שינוי..

שיהיה בקלות!

אני לא הרגשתי בשום חוסר.

מה שכן - יש שם ערביות שעוזרות לאחיות לכתוב וכו',

 

 

ויתרון גדול בעיני - אין קריאות ברמקולים.

אשה עוברת בחדרים להודיע על ארוחות וכו'.

הכל הרבה יותר שקט, ואפשר באמת לנוח.

הצוות ממש כרגיל, אין צוות מצומצם.
יש כתבניות ערביות שהן כותבות במקום הצוות את מה שאפשר
והן גם חותמות בשמך לאחר אישור שלך.

במחלקה אחת מהאחיות עוברת במסדרון וקוראת לכולן לקידוש והבדלה.

לי היה ממש טוב שם
חוץ מאחת הלידות שהייתה איתי מישהי חילונית בחדר
והיא הייתה פשוט זוועתית ולא היה לי רגע מנוחה עד מוצאי שבת..
אבל זה לא קשור לבית חולים
זאת היולדת הזו וזה יכול לקרות בכל בית חולים
אני עשיתי טעות שלא התלוננתי לאחיות אז הן לא ידעו מכלום...

לאיזור הקבלה וחדרי הלידה בבתי הרפואה הדתיים. לא מרגישים שחסר צוות? או חסר את המקצועיים? חשבתי אולי הרבה מהם לוקחים חופש בשבת או חג...

כל הצוות מחויב לעבוד משמרות בשבת..כולל הצוות הבכיר והמקצועי

ויש פחות צוות שמסתובב וכאלה.

זה לא אומר שלא יהיה מי שיטפל בך כשיהיה צריך.

ואולי זה דווקא רגוע יותר.

אבל בשבת וחג יש מחסור חמור בכוח אדם.
במקום 4 אחיות מביאים שתי אחיות ושתי כתבניות
כאשר הכתבניות הן לא אחות אלא ערביה שמקרה הטוב למדה קורס קצר שקשור לתרופות וכו'

מבחינת אווירת שבת וכשרות
זה מצויין

אבל...

מנסיון אישי של כמה נשים
כדאי להתרחק משם בשבתות וחגים!

אלא אם כן את לא צריכה עזרה בלידה ואחריה
ואת יודעת שאת עצמאית.

כי אחרת, אם לא יהיה לך מי שיסעד אותך (בעלך לא יכול להכנס איתך לשירותים ולהרים אותך) ויהיה ממש קשה ומתסכל

ויש את אותו כמות של צוות.
לא פחות בגלל שבת.

פעמיים הייתי מאושפזת שבת. פעם ממש אחרי לידה ופעם ממש בלידה. הייתי לבד (בלי בעלי או מישו) והיתה לי את כל העזרה הנחוצה!
כולל מיילדת שווה(!)

לא יודעת לענות לך לגבי מחסור בצוות,מניחה גם שזה משתנה

ולפעמים גם לוקח להם מלא זמן להתרגל... מה לעשות אין כמו אמא

תנסי  שוב ואל תתייאשי. אם לא הולך בסוג פטמה הנוכחי אפשר להחליף פטמה שאולי תאהב יותר.

אולי זה מוקדם עכשיו כי בסך הכל פעם ראשונה שניסית, אבל אני יודעת על תינוקים שעשו "חיים" להורים ולמטפלת ובשום אופן לא רצו בקבוק, וכששמו להם טיפונת סוכר בפנים הם "הואילו" בטובם לאכול. אבל שוב זה רק כשאין ברירה.

החלב שנשאר אפשר להקפיא עד 3 חודשים נראה לי

בהצלחה

החלב שלי יחסית מתוק 🍩
שאלתי לגבי החלב שהיא טעמה.
אין חובה לזרוק? אםשר לשמור?
קראתי פעם על זה שיש לזרוק אחרי שעה. מדובר רק על מטרנה?

שרק מטרנה שהתחילו לשתות ממנה א"א לשמור. ושזה לא כך לגבי חלב אם שאוב.

והצעה להבא ....לא לשים אודם של 24 לפני המקווה

אני משתדלת יום לפני המקווה וביום המקווה עצמו לא להתאפר בכלל

כי אני יודעת שקשה לי קצת להוריד מהעיניים וזה סתם מלחיץ אותי

 

אכן עשיתי עם שמן תינוקות...וכבר טבלתי

כמו קשקוש על היד,שווה לשאול...

וכבר נמאס לי לישון על הצדדים לגמרי.
אבל יש סיבה לאיסור הזה. קודם כל, זה פוגע בזרימת הדם שמגיע לעובר, ואת זה אני בטוחה שאת לא רוצה,
דבר שני, ככל שיתקדם ההריון, כשאת שוכבת על הגב, הרחם לוחצת על מקומות שחשובים לנשימה שלך ולזרימת הדם התקינה שלך.
זה יכול להוביל להתעלפויות וחולשה וכו׳.
לא מומלץ לנסות.

אז מחוסר ברירה, נמשיך לסבול מכאבים ונקווה שנשרוד עד הלידה..

250 שח בערך ואתן בלי זה! היא בטח תיתן גם תרגילים אך למה לסבול??

כל כך הרבה פעמים מציעים כאן בפורום פתרונות יעילים לקשיים שברפואה הרגילה יגידו לך "ככה זה. הפתרון זה ללדת". 

כל כך חבל לא לנצל את היתרונות של ענפים נוספים ברפואה וברפואה האלטרנטיבית.

לא רוצה ללכת בלי שאני שומעת מכלי ראשון על מישהי שזה עזר לה.
לא אכפת לי מהדודה והשכנה.
אני רוצה מכלי ראשון,
כי לא שווה לי את הכסף והסיכון שאולי יש בזה אם זה לא יעזור בצורה משמעותית.

באישיאס וסמפיוליזיס
האוסטאופתית מזיזה עצמות בנקודות לחיצה
ובסוף הטיפול את מרגישה שהעצמות חזרו למקום!
אני המלצתי כאן על פזיוטרפיסטית שהיא גם אוסתאופתית

כדאי לגגל וללמוד איך זה יכול לעזור.

אני גם נעזרתי בהוסטאופתיה כדי להחלים מתזוזה חמורה בעצם הזנב.

ב"ה עזר מאוד.

אם את לא מוצאת, קחי צעיף או מטפחת, כרכי קצת מתחת לאגן ומתחי מעט. תרגישי הקלה..
ולגבי הנפיחות-אולי שרפרף?

לא יודעת אם סימפיזיוליזיס או לא , אבל כאבים איומים במפשעה בעיקר בלילה, מוצאת את עצמי על הגב בכל פעם מחמש הפעמים שמתעוררת בלילה.

במקביל - רגלי פיל חטובות ליד רגלי, אבל לשכב כואב במפשעות ולשבת כואב ברגליים.

מה עושים?

יולדים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ומהר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שבוע 37 זה די והותר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני ב33 נשאר עוד זמןןן

 

בקשר לאוסטואפית אני בחו"ל ומחיפוש שעשיתי טבעתי בים האופציות ואין לי מושג למי עדיף ללכת ולמה אז אני פשוט מחכה ללדת מקווה שללדת זה באמת יעזור לי :/

 

אני כל היום רק מקנאה בבעלי כמה 'אתלטי' הוא,  יכול לשכב איך שבא לו לרוץ לקפוץ ללכת לשבת ופשוט נעים לו בכל צורה שהיא כמה צריך להודות על שגרת חיים טובה ובריאה בעז"ה בקרוב אני גם יהיה שם

תתפללי לה' שיעזור לך לבחור מבין האופציות, ושהבחירה תהיה מוצלחת,

ושהאוסטאופתית היה שליחה נאמנה בעז"ה.

וה' יעזור.

+972533010561 הדר אוסטאופתית ופזיותרפיסטית

יכול להיות שיבושים הורמונליים שקשורים להנקה/הפחתת הנקה
זה יכול להיות הריון
בוודאי לא לסמוך על בדיקה פגה תוקף
וגם שבוע אחרי הדימום זה אולי עוד מוקדם
תחכי עוד שבוע-שבועיים. אם תמשיכי לחשוד להריון אז תבצעי בדיקה חוזרת עם ערכה בתוקף.
ואם בכל זאת יוצא שלילי אפשר לאמת וודאית ע״י בדיקת דם.
בהצלחה!!

בדיוק יומים מתואר כמו שלך(7 חודשי הנקה מלאה בלי מחזור) הרב תלה לי זאת בגילוח שעשיתי ערב לפני כן....

אך חששתי שמא זה מחזור(הרגשה של אשה)  ואכן 28 יום בדיוק אח"כ קבלתי מחזור רגיל שנגמר אחרי 3 ימים וחודש בדיוק לאחריו קבלתי מחזור רציני וכבד.

ככה שאל תיבני על זה הרבה מחזור ראשון אחרי הנקה הוא לרוב קצר ועדין.

 

מקווה שתבשרי לנו בשורות טובות

פעם קודמת היה לי מחזור רגיל אחרי 5 חודשים

קיצר...מפנימה שזה כנראה לא הריון .
ונראה מה יהיה עוד חודש

ב''ה שלפחות לא נאסרנו.
(ראיתי רק בטישיו צבעוני ובתחתון כהה-והכמות לחלוטין לא דומה למחזור)

ובכל זאת.....מאכזה קצת כי רציתי ממש הריון.

ולגבי בדיקה שפג תוקפה כבר לפני שנה- קניתי אותה לפני שבוע בסופר. בדר''כ אין להם ופתאם ראיתי שיש אז קניתי..לא חשבתי לבדוק תאריך כי זה היה מוצר חדש בסופר ...וגם זה לא כמו לקנות חלב...

חושבות שהגיוני ללכת אליהם לבקש פיצוי או שלא?(גיליתי שפג תוקף רק אחרי השימוש)

לנו יש סלקל של פג פרגו,שבא יחד עם העגלה וכו',ולא קנינו גם בסיס,מוכר בחנות הסביר לי איל לחגור את זה נכון,וזה בטיחותי לגמרי ככה!
רק צרך לדעת לחגור אותו נכון,אחרת הוא בקלות עושה סלטה חלילה..
היתרון של בסיס,שלמשל בגלל שלנו לא היה בסיס,אז כשנאצלנו הרבה פעמים להוציא אותו עם הסלקל כי ישן מהנסיעה,אז היה צריך כל פעם מחדש לקשור את הסלקל...במקום רק לחבר בקליק לבסיס..

מה שאני יודעת שבאופן עקרוני אין הכרח לבסיס...זה ענין של נוחות,אבל אולי יש סלקלים שמבחינה בטיחותית כן חייבים ואני לא יודעת על זה,אז קחי בערבון מוגבל מה שכתבתי.

בסיס.

הבסיס זה לנוחות של ההכנסה וההוצאה מהרכב.

מי שמשתמש בסלקל הרבה זה ממש נוח
בלי זה קצת יותר מעצבן

לצערי רובם עולים יותר מחצי סלקל
אבל אין מה להגיד. זה משפר את הנוחות!