בס"ד
טבלתי לפני שבוע, אחרי שהיה לי מחזור של שבועיים...אין לי איך לדעת מתי הביוץ שלי כי הוא ממש לא סדיר, אבל ביומיים האחרונים אני מרגישה תחושות מוזרות בבטן ובחילות קלות...יכול להיות שזה בכלל לא היה מחזור? אוף אני לא יודעת מה לחשוב, אני בטיפול אלטרניטיבי כדי לאזן את הגוף שלי להריון...
הייתי משתפת את המטפלת בטיפול.
וגם עושה בדיקת הריון.
ויכול להיות שעכשיו את מבייצת
ואקום הכוונה שקשה להפריד אותו ממך.
אם נפרד בקלות, כדאי לבדוק לשון קשורה.
ולללא, לא הכוונה ללשון קשורה כמו שתסביר לך רופאת משפחה רגילה. כי הם מתייחסים רק למקרים החמורים.
אלא משהו קטן, עדין. לשון קשורה אחורית.
אפשר לראות מידע באתר של ד"ררועי פורר מירושלים.
ד"ר סודי נמיר גם מבין בזה (והוא דרך הקופה ולא פרטי...)
וד"ר מתי ארליכמן
שעובדים עם קופח לאומית. אזור מרכז או ירושלים
מישהי מכירה?
שלום
אני רווקה וצריכה את עזרתכן בנושא קצת אישי ולכן שואלת באנונימי.
פשוט כאשר קר לי - חורף, מזגן וכו' הפטמות שלי מתקשות ובולטות החוצה מהחזייה (רגילה בלי ריפוד כלל) ומהחולצה.
אני מרגישה עם זה לא נעים ולפעמים מנסה אם אפשר להסתיר אך לא יכולה תמיד וזה מפדח נורא.
אשמח לעזרתכן והמלצותכן כיצד לפתור את הבעיה.
תודה רבה מראש.
אני בעבר השתמשתי גם וגם והיום כשאני בעבודה מול כיתה אני מרגישה שאין סיכוי שזה יקרה לי! ולכן אני יום יום עם ריפוד וזה כמעט תמיד עוזר. יום אחד הייתי בלי כי היה נורא חם אבל אז היה מזגן
וזה היה ממש לא נעים.
אין סיבה להתפדח.. לא פוש אפ רק ריפוד פשוט
לי בקודם התחילה לצאת רק באזור שבוע 20.
תהני
למה להיחלץ?
זה משהו אינדווידואלי לחלוטין וגם שונה מהריון להריון.
בהריון הזה (שלישי), היו כאלה שאפילו בסוף חודש חמישי- תחילת שישי לא האמינו שאני בהריון..ובהריון הקודם דווקא יצאה הבטן יחסית מוקדם.
טיפות, תמצית טבעית. יש בכל בית טבע וגם בבתי מרקחת
גם אני לפעמים סובלת מזה בהריון.
שמעתי בשם ימימה אביטל, שהפחדים מגיעים ממקום בנפש שאין לנו יותר מדי התעסקות איתו. ולכן צריך להשתדל מאוד פשוט לא להתעסק עם הפחדים, לא להסתבך במחשבות החרדתיות.
תתפלאי כמה משהו שלנו נראה ממש בסדר, יכול להיות ממש לא בסדר בשלבים שונים בהריון.
המרכז לייעוץ תרופתי - (היחידה לפרמקולוגיה קלינית וטוקסיקולוגיה במרכז הרפואי "אסף הרופא")
היחידה עוסקת בייעוץ ספציפי וממוקד לנשים מיניקות ובהריון
והעיקר לנסות להרגיע.
אם זה ממש מפריע למהלך החיים, כדאי ללכת ליעוץ מקצועי.
והעיקר שיהיה בשעה טובה
אני גם סביבת אותו שבוע וממש מרגישה דאגות וחרדות על הילדים ובכלל זה ממש מבאס לי את היום.
ובדיוק אתמול לפני השינה התחלתי שוב לחפור לבעלי והוא ענה "את דואגת מכל דבר, יאללה פשוט לכי לישון"
נראה לי שעייפתי אותו.. נעלבתי מהתגובה אומנם..אך עכשיו אני מבינה שלא השתגעתי אני פשוט בהריון.
אשמח לשמוע איך היה, ואם יש תובנות..
אם האחיות זרמו עם הרצונות או לא
אני לא רוצה שישקלו לי ישר את הילדה וגם לא אכפת לי שיתנו לה ציונים למיניהם (אפגר). רוצה שכשהיא נולדת בע"ה ישימו אותה עליי בלי בדיקות בלי כלום ואח"כ אם צריך גרילר אז גם כשהיא עליי. לא זזה מילימטר בלעדיי לשום מקום..
בעיקרון דיברתי שם עם האחות האחראית (התקשרתי) והיא אמרה שהם תומכים, אבל אני אשמח לשמוע על זה ממישהי שעברה את זה..
תודה בנות יקרות!!
מישהי ניסתה שם אפס הפרדה?אמא_מאושרתאחרונהבאשפוז כל עוד אין עומס מידי במחלקה.
פוריה - ממש לא.
מביאים אליך צמוד את השמיכה והפוטו.
מאוד מתחשבים ונותנים לך להיות בחדר פנוי שיש להם+ארוחות וכד'
שאינו חדר יולדות רגיל
מכירה מישהי שנשארה שם 10 ימים כי התינוק היה צהוב מאד, ובכל הלידות איפשרו לה להישאר ימים נוספים בשל תינוק צהוב, כל זמן שהיה בפוטו
חמישה חודשים אחרי לידה, בהקה מלאה. עם התקן תוך רחמי (לא הורמונלי).
בשבוע שעבר היה דימום קל , מלווה בתחושות כמו לפני וסת. הייתי בטוחה שזה מחזור - לראשונה מאז הלידה - אך לאחר יום הוא נעלם כלא היה!
האם יכול להיות שזה מחזור אבל נראה כך בגלל ההנקה?
האם זה קשור לכך שהתחלתי לתת ארוחה אחת ביום מבקבוק (ואני שואבת אותה, לא נתתי אף פעם תמ"ל ולא מוצקים)? שאיבה במקום הנקה באמת משפיעה על המצב ההורמונלי עד כדי כך?
האם עלי לחשוש שמשהו לא בסדר - משהו בהתקן, או הריון למרות ההתקן - ולגשת להיבדק?
ועוד נקודה, כשעשיתי בדיקה פנימית הרגשתי בבירור את החוט המוליך של ההתקן, זה הלחיץ אותי קצת, כי חשבתי שהוא אמור להשתלשל רק בצואר הרחם ולא להגיע לנרתיק. טעיתי?
אני יודעת שיש כאן נשים רבות שהיו במצבים שונים אז אשמח ללמוד מנסיונן של אחרות. תודה רבה.
נשמע תקין, אני יודעת שעד חודשיים מהלידה זה הגיוני שזה יקרה למרות כל הבאסה..
או שבדקו ידנית מיד אחרי הלידה?
או באולטרסאונד ואם כן אז מתי?
נשמע בדיוק מתאים...
אפשר לאבחן אצל רופא משפחה ואפשר גם אצל פסיכולוג/פסיכיאטר.
הרבה כוח!
(וזכרי שבמצב כזה אינך אשמה בחוסר הכוח - אלא ההורמונים והדיכאון...)
כדאי קודם כל לבדוק המוגלובין, וויטמינים כמו B12, ברזל ועוד.
אפשר גם פשוט להתחיל לקחת מולטיויטמין ולראות איך זה עוזר.
ומאוד מומלץ בהחלט לברר גם אם יש מרכיב של דכאון לאחר לידה!!
בהחלט ניתן לקבל טיפול תרופתי דרך רופא משפחה.
ואפשר גם לפנות לשיחה דרך טיפת חלב והם יוכלו גם לכוון הלאה.
בהצלחה ותרגישי טוב!!
אןלי את עובדת מחוץ לבית, וזה עול כבד מדי.
אולי את בבית ומתאים לך דווקא לצאת.
אולי את בבית, מתאים לך להיות בבית, אבל את צריכה להסיח את הדעת מקולות שאומרים לך שזה לא מה שאת צריכה לעשות...
אולי עוד לא מצאת את הנישה שמתאימה לך.
אני למשל הגעתי למסקנה שאני מורכבת נפשית (כמה היה יותר קל אם הייתי יותר פשוטה...): מצד אחד מסורה באופן טוטאלי לגידול הילדים ולבית. לא יכולה לחשוב על למסור אותם ולצאת לעבוד, אני גם מאבדת את הקשר עם עצמי אם אני יוצאת לשעות רבות מדי.
מצד שני אני זקוקה להקל מעלי את העומס, החדגוניות וכו' שבבית, ומצד שלישי אני מצפונית וכבדה מדי בשביל להסתובב ולהנות.
שווה לעשות בדיקת דם.
ואם לא- הרפואה האלטרנטיבית יודעת לתת מענה (דיקור סיני, הומיאופתיה..)
ואת יודעת למנות את כל הטוב שבחייך, אז זה כבר סימן טוב!
מקווה שיעבור במהירות..
בלי עין רעה זה באמת נשמע עמוס... אולי בייביסיטר שתשמור עליהם פעמיים בשבוע אחה"צ כדי שיהיו לך כמה שעות של שקט לעצמך? אואוולי בזמן הזה תעשי גם משהו שימלא לך את המצברים כמו חוג שאת אוהבת, יציאה עם חברה לקפה, סתם לקרוא ספר או לצפות בסרט עם עצמך... כל דבר שיטעין אותך.
חיבוק! זה באמת עמוס! לא רק לך לכל אחת שהיתה במצבך....
ההורמון שמופרש בהריון (HCG, בטא) מתחיל להיות מופרש כ12 ימים לאחר ההפריה, אבל הריון יכול בהחלט להיות, אלא שבד"כ לא מרגישים בשלב כזה שום דבר... אבל יש יוצאות מן הכלל, ויש שמרגישות שינוי כבר מההפריה. ההשתרשות קורית רק כ-8 -6 ימים לאחר ההפריה. וההשתרשות היא שלב מאד מאד משמועתי בהריון.
זה הזמן להתפלל...
בשורות טובות בעזרת ה'!
כשזרעון חודר לביצית ומפרה אותה. ואז מתחילה חלוקה של התאים לקראת מה שיהיה העובר בע"ה.
אלא תולים את זה בתינוק גדול מהרגיל. אם את ובעלך גדולים מהממוצע אז יתלו את זה בזה, אם לא, יבדקו אם יש לך סכרת הריון סמויה.
תחשבי על זה יש בזה הגיון, אם שניכם גדולים מהממוצע סביר להניח שגם הילדים שלכם ירשו את הגנים האלה, ויהיו גדולים מהממוצע ולכן זה לא מטריד כשיש עובר גדול בשבוע הזה.
בכל אופן כך היה אצלנו, ב"ה הילדים שלי גדולים מהממוצע וכשראו את זה בסקירה (לרוב פספסו את זה...) אמרו לי שהעובר גם כן גבוה...
א-ב-ל לאחותי שגם גדולה מהממוצע יש עוברים גדולים יותר ואותה דוקא כן שולחים להעמסה כפולה...
כדאי שתשקלי את הרעיון
ולמי שזה מפריע אז כן כן אני יהודיה גזענית!!!
עברתי כבר כמה קיסריים וכולם בעין כרם. הצוות מקסים.
אם הניתוח מתוכנן מראש בעלך יוכל להיות איתך ביחד בניתוח. זה ממש כיף ומאוד מרגיע.
דרך אגב,
מלידה ללידה שמתי לב שכמות הערבים במחלקה פחתה.
אולי במקרה זה יצא לי ככה אבל זה לא ממש נראה לי מקרה.
אחרי קיסרי זה בטח לא קל וכשאין לך ברירה בסורוקה זה מן הסתם מכביד.
מה את חושבת על זה?
אני לא יודעת איך זה בחדר של ביות מלא. אבל במחלקה הרגילה הם מאוד קשובים ורגישיםלמצב שלך, אם את עייפה ורוצה לנוח או שבא להסתובב קצת את יכולה להשאיר את התינוק בתינוקיה והם יטפלו בו.
צוות מקסים ומאוד תומך ורגיש. ממליצה בחום
אני באמת תוהה על עניין הביות אחרי קיסרי,
זה לא סוד שאני מעודדת ביות מלא אבל בלי תמיכה נוספת אחרי קיסרי זה נשמע לי ממש מוגזם, במיוחד שזה לא נתון לבחירתך.
תהני
=(
