תרגישי טוב!

ממש רוצה להימנע מהמצב הזה,

איך אני יודעת שאני חייבת?

היא תבדוק לך לחץ דם ותראה אם את מיובשת,

אם כן- תעשי אינפוזיה

קצת לא כיף אבל עדיף מח"ו צירים מוקדמים.. קרה לי כבר פעמיים ב-3 שבועות האחרונים

קונים בבית מרקחת ללא מרשם.

יש אורסט של טבע, נדמה לי, ובעלי קנה לי משהו על בסיס אורז של אלטמן פעם.

מערבבים בכוס ושותים.

זה מכיל מלחים וכל מיני דברים חיוניים, וזה מחזיר כוחות ונספג מהר אז יש סיכוי שזה יחזק אותך קצת ותפסיקי להקיא. או לפחות קצת ייכנס לפני שתקיאי.

02-6646001

ואם מרכז העיר ירושלים נגיש לך - את יכולה ללכת למשרדים שלהם. (עשיתי את זה פעם אחת כשלא קיבלתי גיליון - והם נתנו לי שם בלי הרבה בעיה. כשחזרתי הביתה גיליתי שהוא בדיוק הגיע לדואר שלנו...)

(וקחי בחשבון שהרבה פעמים - אם בגללם ואם בגלל הדואר - הגליונות מתעכבים להגיע...)

אבל זה דווקא יכול להיות טוב - כי ככה יש יותר שיכולות להגיב...

ה' גדול ותספיקי בעז"ה!!

וב"ה שזה נגמר בזה ולא גרוע יותר (אני לא אומרת זה לא פשוט הכל אבל ב"ה שרק זה!!)

רפואה מהירה לביתך

נ.ב : אולי פשוט תורידי מעצמך את העול ותזמיני לעצמך/משפחתך ארוח אצל ההורים???

אין ספק שיש זמנים שכיף יותר וזמנים שקצת פחות

תזכרי שאלו 'צרות של עשירים'-

נכון שזה מלא עבודה ובכלל בכלל לא קל, אבל הרי ברור שלא היית מוותרת על שום דבר מזה- ההריון זה ברכה והילדים זה ברכה והחגים הם ברכה

ולפתוח את הסנטר.. נו, זה חלק מהעניין של לגדול..

נשמע שזה מאוד עמוס, אבל כשאני מרגישה ככה אני תמיד מזכירה לעצמי שזה צרות של עשירים!! מעדיפה את העומס הזה על פני בית שקט.

קחי לעצמך ערב חופש לדעתי, ואם יש לך איזה קייטרינג טוב להתפנק בו לקראת שבת או חג אז תרשי לעצמך, ברור שזה לא מצב רגיל..

ותחייכי! זה משחרר כימיקלים טובים למוח

זה נכון! צריך להכניס את הכל לפרופורציה להגיד תודה ולחייך..

תודה על התזכורת ועל היחס

גם שבת+שבועות, גם ילדונת שמסתובבת בין הרגליים, גם ילדה שפתחה את הסנטר...

וכל זה, כשמוסיפים את הפרמטר של היריון - באמת נראה בלתי אפשרי!

אשרייך,גיבורה, שעמדת יפה בזמן הטיפול בבת שלך!

עם כזאת גבורה, למרות ההיריון שמעצים את כל הקשיים, אני מאמינה שתצליחי להכניס את החג בשמחה.

מה שכן - כדאי כמובן לחשוב איך כמה שפחות להשתגע בהכנות, להכין דברים ממש פשוטים, ולנסות להיעזר כמה שאפשר. שיהיה לך הפנאי לטפל בבתך הפצועה, וגם בעצמך, ההרה.

חג שמח!

יצא פס נוסף חלש?

לא יצא פס נוסף בכלל?

למיטב ידיעתי לא כדאי להתאמץ מידי

בשלב הזה, זה בטוח שעדין אפשר לשחות,

אני שוחה כל ההריון ,

יש שאומרים שעדיף שחודש בתשיעי שלא,

מהסיבה שהמקום פתוח ויותר קל לקבל זיהום כמו דלקת בדרכי השתן,

אני שחיתי יומים לפני הלידה איזה 3 שעות ויום אחרי הלידה התברר שיש לי דלקת בדרכי השתן לא יודעת אם קשור.

אלא אם בהמשך יש הוראה מפורשת מהרופא לא להתאמץ ,ושחיה לרחם זה עדין מאמץ שונה מלהרים דברים,

פשוט אל תכנסי ותשחי ברבאק- תמיד בהדרגה יותר טוב בספורט..

ותעשי שוב בדיקת הריון דם/ ביתית סתם כדי לדעת.. 

אני יכולה להעביר לך, רוצה? 

דברי איתי בפרטי

אבל אין בזה כללים. לי חלק היה וחלק לא.

בשורות טובות!

זה מן מעגל קסמים - מצב רגשי מסויים שואב ויטמינים מהגוף, וכשהם חסרים הם מחמירים את המצב הרגשי.

לא חייבים ללכת לייעוץ - אפשר לטפל בקושי בעזרת הומאופתיה. 

זה תלוי באזור בארץ, ואם לא איכפת לך להשקיע ולנסוע, זה יכול מאוד לעזור.

ברמת השרון לדוגמא לוקחים גם 900 ש"ח .

נשים משקיעות סכומי כסף בטיפולי הסרת שיער, בניית ציפורניים, ביגוד וכו' וכו', הכל ענין של סדר עדיפויות.

משחת הממליס- זו משחה טבעית ויעילה ברמות אחרות, היא גם מרגיעה וגם מרפאת. משיגים בחנויות טבע

מעבר לזה לדאוג שיהיו יציאות רכות על ידי שתיה מרובה, אכילה של דברים עם סיבים תזונתיים כמו פירות, ירקות, לחם מלא, אורז מלא וכו'

בשירותים להתנועע קידמה אחורה ולא ללחוץ, להגביה רגליים.
אפשר לשים בקערת פלסטיק עלי רוזמרין לשפוך עליהם מים חמים, לשים באסלה ולשבת מעל כדי שהאדים יגיעו לאיזור.

לשטוף הרבה את האיזור אבל בלי סבון.

תרגישי טוב!

ותחשבי על זה שעדיף לסבול כמה שעות מאיכס ולעלות על בעיה שיכולה להיות חמורה מאשר לא לעשות את הבדיקה...

ואז הלכתי לעבודה

אצלי כל היום סבלתי מנפילות סוכר שניסיתי לפצות עליהן באיזה פרי שבכלל לא היה בא לי בגלל ההעמסה ושניה אחרכ היתה שוב נפילת סוכר.. קיצר המערכת שלי לא הצליחה להתאזן כל היום עד שהגיע הערב והלכתי לישון

ב-50 זה לא השפיע עליי בכלל, בטח לא ברמה הזאת..

אני אומרת את זה כי בדיעבד הייתי אומרת בעבודה שאני לא מרגישה טוב ופשוט חותכת הביתה והולכת לישון, כי כל היום גם לא הצלחתי להתרכז בכלום וגם סבלתי

אז אם את ממשיכה להרגיש רע פשוט לכי לישון..

מקווה שלא תצטרכי את זה ושיעבור לך מהר..

בהתחלה מרגישים בחילה מכל הסוכר הדוחה הזה בבת אחת.

ובסוף, אני לפחות, כמעט התעלפתי כי הסוכר ירד נורא.

כמו שכתבה אמא מאושרת.

האחיות החביבות השכיבו אותי על מיטה פנויה ולעסתי סנדוויץ (כנראה לאנטלתי ידיים) ואז ישנתי קצת.

רק אחר כך הצלחתי לקום.

בהתחלה מרגישים בחילה מכל הסוכר הדוחה הזה בבת אחת.

ובסוף, אני לפחות, כמעט התעלפתי כי הסוכר ירד נורא.

כמו שכתבה אמא מאושרת.

האחיות החביבות השכיבו אותי על מיטה פנויה ולעסתי סנדוויץ (כנראה לאנטלתי ידיים) ואז ישנתי קצת.

רק אחר כך הצלחתי לקום.

זה בד עבה, כמו של חצאית בסיס, נגיד, כפול.

והוא נועד לכסות את החלק התחתון של הבטן אם את הולכת עם חולצה והיא קצרה מדי ומתרוממת.

ובין השאר זה גם עבה ומכסה את הפופיק..

לא יודעת כמה זה עולה כי אני קיבלתי מתנה בקניית בגד או משהו כזה.

זה היה לי שימושי כי אם יש סריג קצר שעלול להיות רווח בינו ובין החצאית כשמתכופפים לדוגמא, זה בדיוק ממלא את החסר. ויושב טוב ולא זז.

רואים את הפופיק עם כל בגד שאני לובשת כולל שרוואל מקושקש ושאל שחור ופשמינה אדומה (טוב נו לא לבשתי אף אחד מהנ"ל אבל הכוונה הובנה)

פשוט אני משתדלת ללכת רחב בהריון,

ואף פעם לא נתקלתי בבעיה כזו..

אז אולי זה עניין של מבנה או משהו.

אני לא מכירה אותך,וזה לא היה אישי,

אבל לפעמים אני רואה נשים שהולכות צמוד בהריון,בצורה מזעזעת,

והפופיק יוצא מהחולצה,

ולדעתי זה לא לעניין..

סליחה אם פגעתי!

הולכת ככה

באוי תתנחמי.

לי יותר גרוע בקטע הפוך.

רואים את הפופיק שלי כאילו זה בור!

הוא נמתח ממש בהריון..

ואז אחרי הלידה  הוא הופך לבור חום.. מגעיל.

 זהו זה לא פחות גרוע.

איזה לחץ גדול זה..

הרבה כוחות ורגיעה!

שהקב"ה ישלח לכם מה שאתם בדיוק צריכים!

אצלי סובלים מגזים כבר אחרי היממה הראשונה, ומצד שני יונקים יפה (עד גיל 3 ב"ה).

אם את יודעת שבדרך כלל יש לך שפע חלב ב"ה, וההנקה זורמת על מי מנוחות, הייתי מנסה.

ככה אני עושה. לא שעוזר לי...בגיל 3 חודשים הם שומטים את המוצץ ולא רוצים לשמוע ממנו יותר  .

ושלחתי את בעלי מהר מהר לקנות.

וב"ה לא היה לי שום בעיה עם ההנקה והיא מצצה מוצץ מהרגע הראשון.

ועד היום היא דבוקה אליו.

היא חיפשה למצוץ, לא מוצץ.

עקרונית היה אפשר "להשתיק" את צורך המציצה הזה פשוט בהנקה...

כמובן, האם יכולה לבחור אם היא רוצה שהתינוק שלה ירגע במציצה של הנקה בלבד, או גם של מוצץ.

אבל רפלקס המציצה נועד בשביל היניקה נטו.

זה היה אחרי הרבה יניקה.

אפילו המיילדת אמרה שהיא אוהבת למצוץ.

עד היום היא כזאת.

אבל רק רציתי לחדד את העובדה שהמוצץ נוצר כפתרון חלופי למציצת השד. הוא לא לכתחילה.

(אני לא נגד מוצץ! ארבעה מילדיי מצצו מוצץ, ועם החמישית הייתי יותר מדי פריקית של הנקה נטו. רק רציתי לומר שהמוצץ הוא לא הדבר הטבעי לתינוק).

שטויות! פוליטיקות

כדאי להרים טלפון לרב.

אבל זה משהוא שזז, לא משהוא שדבוק לגוף

אולי הם הגיעו אחרי שטבלת? או במים של המקווה?

וכך רשום כינים וביצי כינים ,

יש להשתדל בכל יכלתה להסירם עד היכן שידה מגעת ומה שלא הצליחה להסיר אינו חוצץ.

כי בשאר מקומות רשום לנקות היטב וכו..

וגם תמיד הבלנית שואלת סקרת עינת נקית אוזנים וכו ואף פעם לא אמרה בדקת כינים.

אין לי מושג איך זה עובד..

מנפחים בהדרגה ומחדירים לנרתיק. 2/3

לי אישית נראה לי שזה עזר בלידות הראשונות ללא קרעים משקלים של 4 קילו

בגלל שזה מאוד כאב לי (כאב מתיחה של שריר) לא הצלחתי להגיע לגודל הרצוי..

ונקרעתי קרעים בדרגה 2

מקווה שאצלך זה יעזור..

אחרי קיסרי+2 רגילות עם הרבה תפרים

נשמע שאת ממליצה ממש

זה מכשיר שקונים? אין לי שמץ של מושג...

מבאס שמנסים להפחיד כדי להעביר מסרים, 

לאף בית חולים בארץ אין מדיניות מעודדת ניתוחים.

זה נכון שיש בתי חולים שידם קלה יותר על ההדק וכאלה שיותר יעודדו לידה טבעית

אבל מפה ועד להגיד שיש להם אינטרס בניתוח ונזיפה אם זה לא נגמר בניתוח? וי לי. שקר.

הסיכון לשיתוק מאפידורל הוא אחת למאות אלפים (סליחה שאני לא זוכרת במדיוק) וזה צריך להיות טעות מאד חמורה של המרדים כדי שיהיה שיתוק לצמיתות בגלל האפידורל. ממש לא 2%, תחשבי כמה יולדות סביבך לקחו אפידורל וכמה נשים את מכירה עם שיתוק כתוצאה ממנו? 

היא אמיתית?

אנשים שבחרו במקצוע הזה בחרו בו כדי לעזור לנשים בשעה הזו, כדי לתמוך בהן, הם באו מתחושת שליחות עצומה. 

נכון שיש דברים שהיינו רוצות שיראו אחרת, 

נכון שכשיש מערכת גדולה יש דברים שהם פשרה, שהם לא במצב אידאלי. 

אבל התמונה שמצטיירת ממה שאת מספרת היא עיוות מוחלט של המציאות. 

ממש כואב לי לקרוא דברים כאלה. 

בא לי להראות את זה לשאר הבנות בקורס...

כולם שם לפני לידה ראשונה,צעירות , לא ממש מכירות...  ככה שאין להם יותר מידי מקורות אחרים חוץ ממנה..

תודה רבה!

הבית חולים? כן בירושלים. כך לפחות לפי מה שהיא אמרה.

אולי לא הבנתי את השאלה שלך...

שאולי זה נניח בברזיל שרוב הנשים רוצות קיסרי וכל המערכת מכוונת לשם ואז באמת צריך להיות מאד חזקה כדי ללדת אחרת. 

תראי, 

אני בעצמי יש לי הרבה ביקורת על איך שהמערכת מתנהלת,

אני בהחלט חושבת שיש ניתוחים שיכלו לא להגיע לשם עם התנהלות אחרת. 

ועדיין, 

לא מאמינה בהפחדות ונזהרת מאד מלהגיע לשם.

משתי סיבות-

א. הדברים מורכבים, אני בטוחה שכל רופא שתשאלי אותו יגיד לך שעדיף לידה רגילה על קיסרי (ואז יגיד אבל...) לא מאמינה שיש רופא שמכוון במודע לקיסרי, וגם אם יש זה לא הרוח הרווחת במערכת. בטח לא בשנת 2016. 

ב. נשים לקראת לידה מפחדות באופן טבעי "חיל כיולדה", 
אני מאד מאמינה בלידה טבעית ובמינימום התערבויות.

הדרך שלי לעודד את זה היא לחזק את האישה, לתת לה כלים וידע אמין ועדכני.

כדי שדבר ראשון היא תבוא כמה שיותר בטוחה ללידה וזה כבר שלב ראשון ללידה בריאה

ודבר שני היא תוכל לבחור את בחירותיה לפי הרצונות שלה ולפי האמונות שלה ולפי איך שהלידה שלה מתפתחת. 

אבל שאלתי אותה כמה וכמה פעמים על העיניין של האפידורל, האי אישרה לי במפורש את מה שכתבתי. בכוונה שאלתי איזה 5 פעמים כדי לוודא שהבנתי אותה נכון. 

והסיפור על הקיסרי אני לא רואה דרך אחרת להבין אותו. בכל מקרה, לא משנה מה, זאת הייתה האווירה של הקורס ולפי מה שהבנתי מהבנות הן גם הרגישו כמוני.

אולי היא מתכוונת לדברים אחרים למרות שלא רואה איך אבל תכלס זאת ההרגשה שהיא נתנה לנו וזה מאד מפחיד!! 

בקיצור תודה לכם על ההרגעות..

וזה באמת בגלל שלרופאים יש אינטרס-אם קורה משהו הכי קטן הביטוח לא מכסה לידה רגילה.

אז זה מה שקורה כשלרופאים יש אינטרס. שלא יבלבלו אותך-בארץ הרופאים הרבה הרבה יותר זהירים, וממש ***לא*** ממהרים לקיסרי.

כל מה שאת כותבת זה בדיוק מה שהרגשתי כשקראתי אותו.

ודווקא הקורס הכנה ללידה מיתן לי את הכל. כלומר כן נתנו לנו מידע על סיכונים וכו' אבל בלי לנפח ובלי להפחיד. 

אז בואי ונאמר לך את האמת:

אף בית חולים לא דוחף לקיסרי סתם ובשביל כסף וכו'

כולם מנתחים כשהם חושבים שיש סכנה ממשית לעובר או לאם. נכון שיש לפעמים טעויות כי גם הרופאים הם בני אדם, אבל לעולם לא ינתחו מהסיבות שאמרו לך. 

לגבי אפידורל:

הסכנה היחידה באפידורל זה שהוא עלול להאט את הלידה, ואז זה יכול לגרום להתערבויות נוספות כמו ואקום/מתן זריקת זירוז/ניתוח חירום (המצב של ניתוח בגלל שאפידורל האט ליד הוא נדיר נדיר נדיר)

סכנה נוספת שקורת לעיתים רחוקות זה שהחומר של האפידורל עולה למוח וגורם לכאבי ראש קשים (אני מכירה כמה נשים שזה קרה להן. זה מאוד מאוד נדיר אבל זה סיכון יותר ממשי משיתוק)

זה לא מסוכן לתינוק ולא לאמא, רק שזה מאוד קשה ללדת ככה.

בגדול מי שלא לוקחת אפידורל זו *בד"כ* מישהי שמרגישה שהיא מצליחה להתמודד עם הצירים (לפעמים לבד, לפעמים בסיוע של דולה). יש גם הרבה נשים שנמנעות מאפידורל בגלל שעם האפידורל צריך להיות מחוברת לאינפוזיה, הרגליים מורדמות, ואי אפשר ללכת לשירותים. כמעט ואי אפשר לנוע ביחס ללידה בלי אפידורל ויש נשים שלא אוהבות את זה ולכן נמנעות.

ובד"כ מי שכן לוקחת אלו נשים שאומרות שהכאבים ממש הורסים להן את הלידה ואת החוויה של הלידה. האפידורל בד"כ משחרר אותן מהפאניקה של הכאבים, הן מרגישות נוכחות בלידה, ונהנות מהלידה, במקום להיות עסוקות בכאבים הקשים.

אני מדברת בבירור על מצב שבו זה קורה כמה דקות אחרי הזרקת אפידורל. והנשים שאני מכירה עברו לידה עם כאבי ראש מחרידים. שוב, זה ממש נדיר ולא בגלל זה הייתי נמנעת מאפידורל, אבל זה כן סיכון שניתן לדבר עליו (ולא כמו שיתוק שהוא כ"כ נדיר שכבר יותר מסוכן לצאת לרחוב)

בשתי הלידות, וקיבלתי אותו דווקא בשלב מוקדם (פתיחה 2-2.5) בגלל שהייתי עם זירוז. עד שנתננו לי אותו הדברים בקושי זזו. אחרי- תוך שעה- שעה וחצי התינוק כבר היה בחוץ..

מי שמרגישה שהאפידורל משחרר אותה מחרדת הכאב בד"כ זוכה להרבה אוקסיטוצין בזכות האפידורל.

הסיבה שאפידורל מעכב לידה זה בד"כ כי יחד עם האפידורל נותנים הרבה נוזלים, וזה ידוע כפעולה מונעת צירים.

מצד שני אוקסיטוצין מאוד מזרז לידה, ולכן השחרור שחלק מהנשים מקבלות מהאפידורל דווקא גורם לצירים להיות יותר אפקטיביים ועוצמתיים, למרות הנוזלים.

וזה כל הקטע באפידורל, שזה כל כך אינדיבידואלי, ולכן לא שייך לדבר עליו בצורה חותכת.

והיא אמרה לי לפני הלידה, אל תחשבי עלי, אם את צריכה תקחי

הרבה יותר נהרגים בתאונות דרכים...

מילים שלה!!

אפידורל וקיסרי זה לא מילה גסה.

בשעת הצורך להציל חיים זה כלי מופלא.

אי בעד להגיע עם גמישות מחשבתית בלידה ולזרום. לשאול לפני כל התערבות רפואית/זירוז/ משככי כאבים

מה הייתרונות/חסרונות ולבקש לחשוב רגע לבד בשקט ולהתייעץ עם עוד אנשי מקצוע. אף אחד לא רוצה ברעתך. לכולם יש אינטרסט שאת והתינוק תהיו בריאים. זה נכון שלפעמים יש כסתח"ים ויש בתי חולים שיותר ממהרים. אבל בירושלים בגדול ממש לא שולחים מהר לניתוחים.