פורום הריון ולידה (עמוד 4344)

כאבים נוראיים

אני הייתי בשמירה לפני חצי שנה ב"ה ילדתי תאומים.

*רק רופא נשים מבקש שמירה, אחרי חודש בבית יש ועדה של ביטוח לאומי וחייב שהרופא שם יאשר את בקשת השמירה. (לפי מה שידוע לי בד"כ מאשרים)

רק שתדעי שביטוח לאומי משלם סכום קבוע ליום לי זה יצא 70 אחוז מהמשכורת ולא מקבלים את ההפרשים משום מקום.

המון הצלחה ובריאות וב"ה הריון קל

אלא אם כן השכר שלך גבוה מאד...

אני בדיוק מטפלת בטפסים המשכורת שלי היא של מורה ממוצע באזור 7000 שח ולא קיבלתי את כל הסכום אשמח לדעת אם יש מה לעשות....

מקבלת את כל הסכום!!
מורה, שכר של 6000
ועצמאית שיוצא סביב 4,200
מקבלת הכל

אפילו להרים טלפון לפקידה, לבקש לשאול את דעת הרופאה..

אמרו לי שמירת הריון רק אם מסכן את העובר אבל אני מתה מכאבים בקושי מתפקדת אלך לאונקולוגית ונראה אם היא תמליץ אם כן תהיה לי לפחות סיבה לגשת גם לרופא נשים ולהתחיל תהליך
הבנתי גם שמי שבשמירת הריון עדיין מקבלת מהעבודה משכורת 13 והבראה בלי קשר לביטוח לאומי והם גם נחשבים בדמי לידה

עד שביטוח לאומי עושה וועדה

נגיד שאמרו לך לצאת לשמירה ב1/10
ב1/11 את יכולה להגיש תביעה על כך מה1/10
את בבית.
ברגע שמאשרים לך שמירה הם משלמים מאז שיצאת עד מתי שמאשרים לך.
יכול להיות שיאשרו לך חודשיים, ואז אח"כ אם המצב אותן דבר שולחים שוב מסמכים ואז שוב רופא מאשר (או לא).
אני מקסלת עכשיו שמירה, אז אם יש לך עוד שאלות-בכיף..

אם יצאתי לשמירה, אני יכולה לקבל גם דמי לידה?

וזה אוטומטי..
הם מקבלים דיווח מהבית חולים נראה לי ואז מקבלים..
או כשאת רושמת את הילוד.
אבל ברור שאת זכאית!!
מי שזכאית לשמירה בהכרח זכאית לדמי לידה!!
לי לדוגמא יש 8 חודשיפ בהריון שאני בשמירה, גם בהריון הקודם, וקיבלתי הכל..

לא ענו כי כנראה אין תשובה טובה

 

אני אצל ד"ר דיאנה גורטן. היא יסודית, מקצועית, אפשר לסמוך עליה מאד. לא מחפפת ומסבירה הכל. אבל צנון ממש. רק כשהודעתי לה שאני בהריון אחרי שנתנה לי כדורים הצליחה להוציא איזה רבע חיוך מעוקם מזווית הפה. אז זה רק לחזקות..

 

ד"ר מעין בס לנדאו נורא נחמדה ויש לה גם אולטרסאונד בחדר. בזמנו קיבלה בירמיהו אבל לא יודעת אם חזרה לעבוד שם אחרי חופשת לידה. שעות לחכות בתור.. וגם אין תורים קרובים.

 

זה מה שאני יודעת..

מקבלת בקניון רמות, עניינית ונעימה.

אבל בלידה רגילה, אורזים תיק בשבוע 36. כן נראה לי כדאי לארוז תיק שיתאים גם לאחרים קיסרי.
להתכונן-את מתכוונת לעיסויים, עלי פטל, וכדו'? יש לך עוד קצת זמן, אבל תיקני שיהיה לך כבר את העלים ושמן שקדים

תה פטל משבוע 34

עיסוי פירנאום כנ"ל. 

להאמין שארת עושה את זה ולדמיין-מחשבה יוצרת מציאות.

ללכת לבי"ח תומך. בהצלחה!!!

או משהו בסגנון..

אני שמה במטרנה מים רתוחים אבל לא חמים..

ולא נהיה גושים.

מומלץ מים רתוחים למנוע חיידקים גם אם היא מעל לגיל שנה

והכל מתערבב כמו שצריך

דבר שני להיות רגועה (עם תפילות כמובן). לידה בשבוע כזה בדרך כלל אינה בעייתית. יתכן שהילוד יהיה מספר ימים/שבוע בפגיה לשם השגחה.

קחי איתך ליתר בטחון תיק ללידה. מקסימום חוזרת איתו הביתה

לא יודעת להמליץ על בית חולים...

בהצלחה!!

שמתי לב שכתבת לאכול ולנוח...
אז מוסיפה ש- לשתות ולנוח!! ולשתות ולשתות ולשתות!!!

ככה שאת לא צריכה למהר לשום מקום ורק להתפלל ולהשתדל שהצירים יעברו.

אם תחליטי ללכת לבי"ח- אם את כבר בלידה יכניסו אותך לחדר לידה ואם לא יחזירו אותך הביתה. אז תלכי רק אם את מרגישה חלילה שזהו אי אפשר לעצור את זה.

תנסי לנוח ובעיקר לשתות המון- זה ממש עוזר!

 

וחשוב לזכור שגם אם ה' יחליט שזה הזמן את כברבשבוע מתקדם וזה לא נורא (בד"כ יש בעיות יניקה אבל לא מעבר) בכל מקרה לגבי פגייה זה לא משנה כי זה שבוע מתקדם.

 

(אני התייעצתי עם מכון פועה בשבוע 31 וכבר אז אמרו לי שזה שלב גדול ולכן לא משנה אז קל וחומר בשבוע שלך..)

 

ב"הצלחה רבה ובשורות טובות!

צירים מוקדמים יכולים לקרות. זה נקרא ברקסטון היקס.

אולי זה בגלל שעבדת קשה או לא שתית.

לענ"ד כדאי לנוח ולראות שזה לא סדיר.

אם עובר זמן והכל בסדר-מצוין.

 

אבל אם נשים מנוסות ממני יגידו אחרת אז תקשיבי להן

בקשר לאיזה מקום ללדת אני יודעת מחובש מוסמך שהמקום הכי טוב ללידה מוקדמת זה הדסה הר הצופים.
בעז״ה שלא תצטרכי את זה

ואפילו נשים לא מירושלים באותלשם בגלל שהפגייה שם ממש טובה.

 

אבל בכל מקרה בשבוע הזה זהלא ממש משנה..

אם כן, זה חשוב מאד.
אני הייתי הולכת להיבדק. זה אמנם שבוע יחסית טוב ללידה מוקדמת, אך עדיין זו לידה מוקדמת! וזה מצריך השגחה וטיפול!
אל תזלזלי בזה.

מומלץ שערי צדק והר הצופים.
תרגישי טוב!

לא טיפול ולא השגחה וגם לא נותנים צלסטון.

 

לדעתי עדיף לנוח מאשר להיטרטר לחינם

ואני כן בעד ללכת להיבדק...

 

 

מרגיעה:

זה שבוע טוב וגם אם יצטרכו פגיה זה בטח לא יהיה להרבה זמן

אני ילדתי גם בשבוע כזה ולא היינו צריכים פגיה ב"ה

אי אפשר ללדת בבית או בדרך או משהו כזה...: \

אכלתי, שתיתי ואני במנוחה..
בע"ה שימשיך ככה..
ממש תודה על כל התגובות!

אני תמיד זורמת ונותנת להם להרגיש א ת האוכל זה בשבילה משהו חדש
יש סינרים שהם ממש חולצה (גם שרוולים) ממליצה לך לשים לה אותם

בלי בגדים. זה מקל גם את השטיפה אח"כ.

דרך אגב זה שלב חשוב בהתפתחות להתלכלך ולהתמרח.

אל תנסי להוריד את הכתמים, זה מייאש.

אני פשוט העפתי את הבגדים כשנעשו קטנים.

ככך שגדלים מתלכלכים פחות.

אני זוכרת שגם שאלתי את גיסתי איך לא התלכלכו, וקיבלתי את הרושם שרק הבת שלי מתלכלכת.. והיא פשוט שכחה כנראה את החודשים הראשונים

היום הבת שלי כבר כמעט לא מתלכלכת.

וגם לא מסכימה לאאכול פירות מרוסקים

זה מגיע בג'ריקן גדול, נוזל כחול.

מסיר כתמים מעולה- צריך לשים ממנו קצת על הכתם לפני הכביסה, וגם במקום א. כביסה.

כשאת יודעת שהכתם ירד, יהיה לך פחות אכפת שתתלכלך...

זה ממש לא בריא לעור התינוק.. כמו שיש אבקות כביסה במיוחד לתינוקות, כי העור שלהם רגיש, צריך להיזהר עם כל החומרים הכימיים האלה..
נכון שזה עובר כביסה אבל חלק מזה עדין נשאר.
שמעתי מרופא עור וגם ממטפלים טבעיים שזה משפיע,ולא לטובה..

וגם.....אבקות לתינוקות זה לא חובה...אני משתמשת בחודש-חודשיים ראשונים מקסימום ואז מנסה עם רגילה ורואה מה התגובה ...לרוב אין תגובה שונה ואני מכבסת יחד עם שלנו

זה בריא להתפתחות זה כיף להם ומסקרן אותם להתעסק עם האוכל. וכוללללם ככה מתלכלכים...
את תראי שבהמשך הם כבר לא רוצים בכפית ורוצים הכל להחזיק לבד...ואז בכלל מתלכלכים...
ככה זה...

אני בהתחלה כן מורידה בגדים
אפשר לנסות לשים בגד מיוחד לאוכל או סינר עם שרוולים או אפילו כותונת גדולה ...
ולהרפות...גם אם מתלכלך לא נורא.
קנו סינתבון או אוקסיג'ן ואפשר לשפשף או לרסס לפני כביסה ולייבש בשמש ולרוב הכל יורד ומה שלא....כפרה! ככה זה...

זה לשנות ציפיות...

כשהיא תשב תוכלי לשים אותה על כיסא אוכל ואז השולחן של הכיסא מפריד את כל החלק התחתון (עדיין מתלכלכים אבל פחות). לפחות היא עוד לא חופפת את הראש עם האוכל מייד אחרי שקילחת אותה (כמו שבת השנה שלי נוהגת לעשות)

הם לא יוכלו להתנסות ולהיות עצמאים ולאוכל מסודר ונקי בלי עזרה.

 

ככה זה כל דבר.....

 

הם לא ישר קופצים לאכילה נקיה ומסודרת בלי השלב הזה.......

את יכולה תמיד לקחת ישר מהכסא אוכל לאמבטיה (תרימי אותה מאחורה, יחסוך לך את הבגדים שלך )

יש את הסינרים שהם עם שרוול וממש מומלצים, אבל את יכולה לעשות בגדי אוכל - לקחת חולצה גדולה יותר עם שרוול ארוך ולהלביש לה בזמן האוכל. ככה הלכלוך הוא על בגד מסויים ולא צר לך עליו. את עושה כמה כאלה כשאחד בכביסה ואז את לא נתקעת. זה נעים יותר מסינר , רק צריך לגלגל אותו איכשהו בהורדה כדי שלא תהיה מריחה כללית על כל מה שהיה נקי

ואז לא צריך להוריד מהראש ...

הרעיון של לעשות חולצה לאוכל היה היחיד שעבד על סרבנית הסינרים שלנו ...היה עליה ציור של ילדה וזאת היתה הילדה שתמיד אוכלת איתה יחד...זה עבד לתקופה.

יגיעו לפה בשום מצב (סתם ככה זה גם יהיה לך יותר נוח..)

2. לגבי הידיים , יש סינורים שהם כמו חולצה הפוכה.. ממש עם שרוולים ארוכים ומכסה ממש טוב.

קונים אותם בכל חנות פשוטה של תינוקות /בזארים.. הפתח שלה מאחורה -בגב.

 

3. תרפי , זה ממש לשמור שבכלל לא יתלכלכו.. זה יעבור. תקופת גיל כזו..

הם אוכלים ברמה כזו של לכלוך בגיל הזה?

הרבה פעמים מושיבים אותם בסל קל או בכסא נדנדה ונותנים להם טעימות, זה גם הגיל שבו מותר להם לאכול הרבה יותר דברים וניתן לתת להם לחוש במרקם של האוכל. 

הדבר המדהים שגיליתי היה כמה שרסק של דברים יכולה להכתים בגדים. יש גם ילדים שממש מתחילים לשבת בגיל הזה אז לחלק זה רלוונטי.

בגיל הזה היד נכנסת לפה, הראש בדיוק מופנה לכיוון הלא נכון, הם מנסים לתפוס את הכפית...מתכונים ללכלוך שאיכשהו מצליח להגיע למקומות כמו אזניים, שיער, ברכיים. זה כמו היד של האמה של בת פרעה שמשטה את משה מהמים. איך בת דודה פעם אמרה לי? בגיל הזה הטווח נגיעה שלהם הוא בערך פי 10 מאורך היד.

שלא אכפת לך ללכלך. לי היו 2 בשביל הבן שלי- חולצות שקיבלתי במתנה ולא אהבתי

 

נניח זוג שנח להם יותר ככה.
לא יודעת מה אם הוא לא מוחל.

ובקשר לשאלה האחרונה- אני לא משתפת דברים שביננו.
גם לא מאחורי האנונימי.
ונראה לי שראוי יותר גם לא לשאול. מה שטוב לכם ונכון הלכתית תעשו..
למעשי האחרים לא צריכה להיות השפעה.

חשוב לדבר ולהבין מה כל אחד מרגיש בקשר לזה ומתוך כך להחליט.
זה עוד כלי מאוד חשוב שיכול להוביל לקרבה אבל צריך לראות שהוא לא גורם למחסונים

אצלי בפעמים הראשונות אחרי הלידה נשארתי עם חזיה כי כאבו לי הפטמות נורא.

לא יכולתי ששום דבר יגע בהן.

עם חזיה ורפידות הרגשתי מוגנת.

מכיוון שלא היתה ממש ברירה, וזה גם זמני, אז זה לא עניין.

 

אם זה קבוע, צריך לחשוב טוב מה לעשות כדי לשנות את זה. חבל גם לך, סתם מעיק.

(אם יש חוסר ביטחון בגלל בעיה אסתטית אולי כדאי לטפל בה, גם אם זה יעלה הון).

לעשות מה שטוב לשניכם. 

 

הכל צריך להיות בהסכמה ובאהבה.

אני הייתי מתייעצת באנונימיות עם רב

וגם אם כן יכולים להפנות אותה להלכה בספר מסוים.

שזה דבר חשוב בהריון כדי לראות שיש לך הכל ואין חסרים בדם. סה"כ בדיקות מעקב שיגרתיות וחשובות.
2. חלבון עוברי-העתקתי לך מהאתר של בריאות האשה כדי להיות מדויקת- "תבחין משולש (חלבון עוברי) בדיקת דם בשליש השני להריון בגיל הריון 16-20 שבועות
בדיקת דם פשוטה בה מבוצעת 3 בדיקות : חלבון עוברי (AFP), גונאדוטרופין (HCG) ואסריול (UE3)
מטרת הבדיקה היא איתור רוב העוברים בעלי מומים פתוחים במערכת העצבים המרכזית ואיתור חלק מהעוברים בעלי תסמונת דאון. יש להדגיש כי הבדיקה אינה מגלה מומים אחרים"
לפי מה שאנחנו התייעצנו עם מכון פועה לא חייב לעשות את הבדיקה הזאת לפחות לפי הנתונים של המשפחה הגיל וכו שלנו... זו בדיקה שאישית אני לא עושה מסיבותי האישיות אבל כל אחץ תגיד לך משו אחר. כמו כל דבר בהריון זו החלטה שלך/כם.
שיהיה הריון קל ובריא עם ידיים מלאות ושמחות
(העריכות זה בגלל השגיאות כתיב מהפלא..)

מטרת הבדיקה
סקר ביוכימי בשליש השני מבוצע באמצעות בדיקת דם שמטרתה לאתר עוברים הנמצאים בסיכון גבוה ללקות בתסמונות גנטיות לרבות תסמונת דאון. יתרונה של בדיקת הסקר בכך שאינה פולשנית ואינה מסכנת את האם או את העובר. עם זאת מדובר בבדיקה שתוצאותיה סטטיסטיות בלבד ואינן שוללות באופן מוחלט לידת עובר פגוע.
בדיקת הסקר הבסיסית המבוצעת בשליש השני מכונה התבחין המשולש או 'חלבון עוברי'. התבחין קובע את הסיכון לתסמונת דאון על-ידי שקלול גיל האישה (ככל שגיל האישה עולה, כך גדל הסיכון) ורמתם של שלושה מרכיבים בדם האישה המופרשים בעת הריון:
ההורמון אסטריול (E3).
חלבון עוברי (AFP, alpha feto protein).
הפפטיד hCG.

תזכו למצוות

רואים לאיזה אנטיביוטיקה החיידק רגיש, כלומר למה הוא מגיב.
בדרך כלל יש אנטיביוטיקה שניתן לקבל רגיל אך ייתכן שלך יש חיידק שרגיש רק לאנטיביוטיקות שניתנות דרך הוריד או משהו כזה...

החיידק לא היה רגיש לשום תרופה בפה..
ואשפוז של שבוע..
ואחר כך אנטיביוטמקה עד סוף ההריון (למנוע שוב..(

גם אצלי אלה ההפרשים בין הילדים.

ממה שאני ראיתי באינטרנט, סתם בשביל הדיוק, מאונטיין באגי יותר צרה מהבייבי מונסטר בשני ס"מ. אבל זה לא כזה קריטי לדעתי.

התייעצתי בפורום של יבואן עגלות (הפורום של קובי סופר, תודה לירושלמית מהפורום פה שהמליצה עליו) והוא אמר שהבייבי מונסטר יותר טובה.

 

בקיצור, אחרי כל החפירה, זו אחלה עגלה ממה שהתנסיתי עד כה (מודה שעוד לא יצאנו איתה כזה הרבה...), היא נפתחת ונסגרת מאד בקלות, סל גדול, גגונים ענקיים, שני הילדים נראים מבסוטים, עולה מדרגות (אנחנו קומה ראשונה עם קצת מדרגות בדרך). זה כן קצת כבד במדרגות אבל לא נראה לי שעגלה אחרת תהיה פחות כבדה (אולי חוץ מהטאי טאי אבל הבנתי שהיא לא כל כך חזקה לעלות הרבה מדרגות ככה שזה לא משנה...), גלגלים מאד חזקים, עגלה יציבה, היגוי קל וכיפי, עיצוב מאד יפה. בקיפול העגלה לא מתקפלת ממש קטן (בכ"ז זאת עגלת תאומים) אבל אפשר להעמיד אותה ככה שלא תתפוס הרבה מקום בבית.

 

קיצור- אני מאד מרוצה ממנה. ממליצה.

כאב גב רגיל שעובר פשוט לבטן אחרי זה?

י

כאבי גב ובטן יכולים להיות.

אין בזה איזשהי תאוריה מדויקת, יש נשים שחוות את זה בכל מיני דרכים ובמינונים שונים.

בכל אופן אם את חוששת- בע"ה כשיגיע הזמן, תדעי לזהות. אין מה לדאוג, קשה להתעלם מזה..

לא מחייב בכלל כאב בגב.
לי מעולם לא כאב בגב ועברתי אי אילו לידות.
או שאת מחפשת סימנים ללידה?
שזה גם יציאות מרובות ועוד כמה סימנים.

כאבי גב תחתון שהולכים וחוזרים

קיבלצי זרוז ואחרי שעתיים התחילו לי כאבי רגליים מטורפים ( בירך בעיקר) הדבר היחיד שהרגיע את הכאב היה הליכה.התרוצצתי בכל המחלקה במשך שעה וחצי ולא נחתי לרגע הבנות בחדר חשבו שאני היפר אקטיבית.. עד לבדיקת רופא- שאז גילו שאני עם פתיחה 5 והראש כבר למטה.... הריצו אותי לחדר לידה ותוך פחות משעה הייתי אחרי לידה.
אחר כך חיפשתי על זה וגיליתי שזה קיים צירים ברגליים.

הייתה מאושפזת איתי אישה צעירה שילדה פג בחודש שישי.
היו לה צירים במפשעה והיא לא קלטה שזה צירים.
כשהיא הגיעה להיבדק, היא כבר הייתה בלידה, וילדה בחדר הקבלה.

הרופאים נתנו לתינוק 50% סיכויי הישרדות.
אין לי מושג מה היה בסוף
אני השתחררתי מהאשפוז כמה שעות אחרי שהיא הגיעה....

ההמלצה היא להתחיל עם הוסת, או לחילופין במשך שבועיים להשתמש בעוד אמצעי מניעה.

גלולות וספוגיות - לא מצאתי בשום בית מרקחת
קונדום אסוור
דיאפרגמה איפה קונים אותה?

ואם יש לך עוד 7 נקיים לפניך את יכולה לקחת גלולות והן בטוח ישפיעו אחרי שבוע

מצאתי בבית ספוגית אחת, אחרונה
מצאתי רוקח שהציע להזמין עוד ספוגיות שתגענה כבר ביום ראשון
וקבעתי תור אצל מתאמת דיאפרגמות מעולה

צריך אנטביוטיקה בדרך כלל.

לכן בודקים שגרתי
גשי לקבל אנטיביוטיקה. דרך רופא משפחה.
רפואה שלימה!

במקרה של דימום/ירידת מים/צירים סדירים או תכופים-יש על מה לדבר.

מרגישה קצת פחות תנועות מתמיד אבל כן יש תנועות ששוכבת או אוכלת מתוק. צריך בדיקה?

אבל אם את חוששת ולא רגועה כדאי ללכת.

להיכנס להריון..

לבקש ברכה מסנדק..

תפילה
ועוד תפילה
ושוב תפילה.
בשורות טובות לכולם.

כמו אברהם ושרה

בכל מצב אבל זה לא מבטיח שום דבר...
מכירה מישהי שקוואטר הייתה כבר 5-6 פעמים...ועוד מחכה בעז"ה עוד השנה אבל מה...? הרי זה בדוק לא? אז להתפלל ולעשות השתדלות זה הכי חשוב...

 

האות ה'א חרוטה על כסף (silver(

 

ושהאישה תלך איתה כל הזמן בשרשרת או אם סיכה,

 

אבל שזה יהיה מוסתר ולא יראו את זה

בפה של התינוק יש חיך קשה מקדימה וחיך רך מאחורה. (גם לך, את יכולה לטייל על הלשון בפה שלך מקדימה לאחורה ולהרגיש את החיך הרך והקשה)

כשהתינוק לא פותח פה גדול מספיק אז החיך הרך נמצא על הפטמה שלך ופוצע אותו ולכן כואב לך ונוצרים לך פצעים.
זה לא אמור לכאוב! הנקה נכונה לא אמורה לכאוב!

ממליצה לך בהחלט לפנות ליועצת הנקה.

ובינתיים בכללי - כדי להגיע לתפיסה נכונה של התינוקת בשד תשימי את האף שלה מול הפיטמה שלך, תחכי שתפתח פה גדול ואז תחברי אותה לשד.
הפה שלה אמור לתפוס בתוכו את החלק העליון של הפיטמה ואת ההילה והשד שמתחת לפיטמה.

מקווה שהצלחת להבין, את יכולה לחפש בגוגל או ביוטיוב תמונות או סרטונים על הנקה נכונה וכד' ולראות למה אני מתכוונת.

ומזל טוב!

בפה של התינוק יש חיך קשה מקדימה וחיך רך מאחורה. (גם לך, את יכולה לטייל על הלשון בפה שלך מקדימה לאחורה ולהרגיש את החיך הרך והקשה)

כשהתינוק לא פותח פה גדול מספיק אז החיך הרך נמצא על הפטמה שלך ופוצע אותו ולכן כואב לך ונוצרים לך פצעים.
זה לא אמור לכאוב! הנקה נכונה לא אמורה לכאוב!

ממליצה לך בהחלט לפנות ליועצת הנקה.

ובינתיים בכללי - כדי להגיע לתפיסה נכונה של התינוקת בשד תשימי את האף שלה מול הפיטמה שלך, תחכי שתפתח פה גדול ואז תחברי אותה לשד.
הפה שלה אמור לתפוס בתוכו את החלק העליון של הפיטמה ואת ההילה והשד שמתחת לפיטמה.

מקווה שהצלחת להבין, את יכולה לחפש בגוגל או ביוטיוב תמונות או סרטונים על הנקה נכונה וכד' ולראות למה אני מתכוונת.

ומזל טוב!

בפה של התינוק יש חיך קשה מקדימה וחיך רך מאחורה. (גם לך, את יכולה לטייל על הלשון בפה שלך מקדימה לאחורה ולהרגיש את החיך הרך והקשה)

כשהתינוק לא פותח פה גדול מספיק אז החיך הרך נמצא על הפטמה שלך ופוצע אותו ולכן כואב לך ונוצרים לך פצעים.
זה לא אמור לכאוב! הנקה נכונה לא אמורה לכאוב!

ממליצה לך בהחלט לפנות ליועצת הנקה.

ובינתיים בכללי - כדי להגיע לתפיסה נכונה של התינוקת בשד תשימי את האף שלה מול הפיטמה שלך, תחכי שתפתח פה גדול ואז תחברי אותה לשד.
הפה שלה אמור לתפוס בתוכו את החלק העליון של הפיטמה ואת ההילה והשד שמתחת לפיטמה.

מקווה שהצלחת להבין, את יכולה לחפש בגוגל או ביוטיוב תמונות או סרטונים על הנקה נכונה וכד' ולראות למה אני מתכוונת.

ומזל טוב!

והיי, ילדנו כמעט ביחד!!

בבי"ח שמעתי כמה וכמה יועצות הנקה. ואחת אמרה שלא צריך לכאוב בכלל, ואחרות אמרו שבשבועיים הראשונים בערך זה נורמלי שתהיה אי נעימות קלה, ורק בתחילת הארוחה. אם זה כואב, סימן שהיא תופסת רק את הפיטמה, ולכן את כאובה ונפצעת מזה. מה גם היניקה הזו מניבה פחות חלב לפה של התינוקת...

יועצת הנקה תעבוד איתך על החיבור ואת תידרשי להתאמן עוד ועוד עד שאת והקטנה תצליחו ביחד!

גמני עכשיו נלחמת בהנקה מבחינת החיבור...

אז בכלל לא הצלחתי להניק.. וזה מאוד עזר היועצת.
אבל לא בא לי להוציא שוב מלא כסף.

גם לי בתחילה היה כואב מאוד להניק, הפטמות לא רגילות והבת שלי הייתה פגה כך שגם זה אולי השפיע. היום היא בת שנה שעדיין יונקת, אני בטוחה שזה בזכות זה שהתעקשתי להניק למרות שכאב לי. בבית החולים יועצת אמרה לי להשתמש בפטמות סיליקון שלא עזרו וההנקה איתן מאוד כאבה, אחת האחיות גערה בי שאני לא מניקה טוב והילדה לא אוכלת. אבל אני לא ויתרתי, שמתי לנולין שעזר מאוד, קראתי ספרי הדרכה והנקתי בהתמדה. לקח זמן אבל בסוף הגוף התרגל ואני מניקה בלי כאבים. הנקה מלאה בשילוב מוצקים. אז זה אפשרי.

ולי בהתחלה היו מן שלפוחיות, בימים הראשונים, שכאבו נורא. ואחר כך הן נרפאו והכאב נעלם.

נסי לגגל ולראות, זה יכול לעזור מאוד לתפיסה נכונה.

בהתחלה יכולה להיות רגישות מטבע העובדה שלא הניקו תקופה מסוימת.

מעבר לזה,מספיקה תפיסה קצרה שאינה נכונה בכדי לפצוע-ואז צריך חיבור נכון כדי להפסיק את הפציעה ולתת למקום החלמה. נשמע ממה שאת מתארת שאין תפיסה נכונה,מה שאומר שהכאבים ימשיכו גם כשהמקום יסתגל להנקה. כדאי שיועצת מוסמכת ibclc תראה ותתקן את מה שצריך, פשוט בשביל שלא תתייאשי מהכאבים ותוותרי.

 

יש יועצות שמגיעות עם סיבסוד של הכללית,רלוונטי לגבייך?

 

בהצלחה!

 

לגבי יועצות בבית החולים- חלקן לא מאוד מקצועיות,אני חלילה לא מכלילה (חלילה מכלילה) אלא מדברת ממה שנתקלתי מנסיוני האישי והמקצועי. אחת כזו אמרה לי בבית החולים משהו ובהמשך הלכתי לד"ר ליבוביץ (מומחית הנקה) ששינתה לגמרי את מה שהראשונה אמרה.

יכולה להיות רגישות בהתחלה, אבל יש הבדל בין רגישות לכאב.
לצערי המיתוס הזה שאמור לכאוב בהתחלה גורם להרבה אמהות לסבול סתם במקום לפתור את הבעיה.

לגבי השאלה שלך הפותחת אם שווה לקחת יועצת הנקה, לפתור בעיות בהתחלה יכולות לפתור בעיות גדולות יותר בהמשך! (ולפעמים אם מחמיר יכול אפילו לחסוך הרבה כסף על תמ"ל..)

אם בכל זאת את רוצה לחסוך, נשמע (רק מהתיאור שלך) שהבעיה היא רק בעיה של תפיסה נכונה, ואת זה את יכולה לפתור לבד.
יש המון סרטונים שמראים איך לדאוג לתפיסה נכונה של התינוק לשד.
אם תפקידי על תפיסה נכונה וזאת באמת הבעיה היחידה אז יכול להיות שלא תצטרכי יועצת הנקה.

כמעט התייאשתי מההנקה בגלל שחשבתי שאני לא עושה את זה טוב כי זה כאב בצורה מטורפת.
התייעצתי עם כמה וכמה אחיות וגם עם יועצת הנקה ולא עזר.

פשוט הקשבתי לאמא שאמרה לי, זה כואב! אין מה לעשות לפחות בהתחלה.
ועכשיו, 3 חודשים אחרי לידה בכלל לא כואב לי והמתוקה יונקת יפה מאוד!

שבוע וחצי זה עוד רק ההתחלה, אני חושבת שאחרי 3 שבועות בערך הכאבים פחתו.

הרבה הרבה הצלחה! ומזל טוב!

כשמגיעים לבית החולים מקבלים אנטיביוטיקה לווריד. זה לא לוקח הרבה זמן ואח"כ את חופשיה ללדת כרצונך (אם הלידה מתארכת, נותנים מהה נוספת)
אל תדאגי! זה ממש לא נורא!

ולהציץ במה שכתבו על זה בשרשורים קודמים.

תמיד בלידה פותחים וריד ומשאירים את זה על היד גם אחרי הלידה
אם חיובי פשוט מחברים אותך לאנטיביוטיקה לכמה דקות ואת בכלל לא מרגישה את זה
ילדתי עכשיו טבעי לגמרי והספקתי לקבל מנה אחת של אנטיביוטיקה

מאד מרוצה מהעגלה!

 

יתרונות:

זולה - עלתה לנו 1800, טיולון + אמבטיה

הטיולון דו כיווני

עגלה מאד חזקה, גלגלים איכותיים (חופרים לנו יד הבית והמעבר פה כמו אתר בנייה והעגלה צולחת את מסלול המכשולים הזה...), עולה מדרגות בקלות (יחסית לעגלה)

סל גדול

"מוט היגוי" מתאים גם לאנשים גבוהים

עיצוב יפה לטעמי

 

חסרונות: 

הגגון קצת קצר לטעמי (צריך תוספת של חיתול בד/צלון בימים חמים. מצד שני, לא ראיתי הרבה עגלות עם גגון יותר ארוך...)

קיפול קצת גדול

 

אם תחליטו לקנות אותה, רק ממליצה לא לקנות את הסלקל של ג'ואי. החגורות שלו קצרות ולא נוחות. כדאי לשלם טיפה יותר ולקנות סלקל של סייבקס שיש לו מתאמים לעגלה של הג'ואי.

 

בהצלחה!!

נכון שזה עוד לא "מצב חירום" פיזי אבל זה מצב חירום נפשי. הייתי הולכת ללא ספק.

מקווה שיהיה בסדר יקירתי..3>

זה באמת מצב מלחיץ אבל אין לך יותר מדי מה לעשות בענין, אז תתפללי הרבה- שמה שצריך לקרות יקרה בצורה הכי טובה ונעימה.

ואם את לא יגולה לישון בגלל זה- אז תלכי עכשיו למיון, אין לך מה להפסיד, וזה רק יכול להרגיע אותך או לפחות להבהיר את המציאות.

בשורות טובות!

אולי תהיה לך שלווה נפשית גדולה יותר.. 

ותתפללי שבע"ה דברים יסתדרו הכי נכון שיש.. בשורות טובות!!

העובר כרגע בן שנתיים
אני מניחה שהמתח לא יתן לך לישון הלילה, אז הייתי הולכת למיון..

בשורות טובות!

הלוואי שגם אני יגיד בעתיד שהעובר בן כך וכך.. 

 

היה לך גם גושים? את זוכרת?

בלי גושים, אבל המון המון דם. תחבושת לצורך העניין לא יכלה לספוג את זה.

תעדכני בבשורות טובות!!

עם גושים, בשבוע 12. היום היא בת 8 שבועות.

בע"ה בשורות טובות.

אני לא מרגישה צריבה או משהו כזה..

כמובן שגם בדיקה נרתיקית עם עד בדיקה - אני לא ממליצה לך לעשות את זה - שלא תאסרו סתם 

 

תשתדלי לא להתאמץ ולגשת להיבדק בהקדם

בלי קשר אמרו לי שאם אני יכולה לנשום עד מחר, בסדר. אם לא גם אם זה סתם, אם זה מה שירגיע אותך, תלכי.

מהניסיון שלי אנשים מקבלים את זה ממש בהבנה ואמפטיה.

 

והיום הוא בן כמעט שבעה חודשים.... לא צריך להתעלם . אבל זה יכול לקרות ושגם הכל יהיה תקין...
ךדעתי לכי למיון כי חשוב לבדוק

שלוליות. הייתי בטוחה שהפלתי. הגעתי לבית חולין והכל היה תקין.. למרות הייתי סחוטה מדם וכאבים ברחם. הכל יכול להיות. אל תתייאשי עד שלא תדעי

אז הייתי הבוקר במיון של הקופ"ח (בעלי הרגיע אותי לחכות עד הבוקר..)

ב"ה יש דופק,ומהבחינה הזאת הכל בסדר..תודה לה'!!!

 

אבל,

הרופאה אמרה שהיא רואה עורף עבה,וזה קצת מוקדם לקבוע,אבל היא אמרה לנו לעשות שקיפות עורפית

למרות שלא התכוונו לעשות.

היא אמרה שאם זה נכון אז זה יכול להיות 'רע מאוד' לדבריה.

ה' יעזור..אני מאמינה שהכל יכול להשתנות,וזה מוקדם מידי לקבוע דברים כאלה ואחרים..

מקווה לטוב,בעזרת ה'.. ​

קודם כל נפלא שיש דופק, מרגיע וחשוב לדעת.

 

דבר שני, שלב שלב. תעשו שקיפות, תתקדמו משם. יש אחרכך עוד בדיקות שעושים - לאט לאט.

לנשום עמוק, להתפלל הרבה ולנסות להיות כמה שיותר ברוגע (למרות שזה כמעט בלתי אפשרי, אבל כמה שיותר לנסות).

לעשות את חובת ההשתדלות ולבדוק לפי המלצות הרופאים

אבל, להשתדל לשמור על שפיות בתוך כל הלחץ של הבדיקות והתוצאות

 

מכירה את הסרט הזה של ההלחצות בהריון, הייתי בתוך זה בהריון הראשון, ולצערי בתוך זה עכשיו (כל פעם מסיבה אחרת)

בשבילך ובשביל העובר - חשוב מאד הרוגע והשלווה

תבשרי רק בשורות טובות!!!

 

בע"ה יהיו עוד בשורות טובות בהמשך!

הרבה פעמים רופאים מלחיצים כדי "לכסות את עצמם" מתביעות.. אז לא רק שזה לא מדע מדויק, כשיש סיכוי הכי נמוך למשהו הם ישר מרימים דגל אדום..

 

תהיי רגועה, ובע"ה יהיו בשורות טובות!

באמת!

לעודד מישהי שאתן בכלל לא מכירות,

להשקיע זמן על זה..זה בכלל לא ברור לי מאליו..

 

מקווה לטוב..

ושיהיו בשורות טובות אצל כולן!!

הנושא של החומרים המזרזים שיש בנוזל הזרע - לזה יש פתרון הלכתי. תשאלו רב.

אחת שאת תגיעי לריגוש וזה מפעיל הורמונים שמזרזים לידה.

שתיים זה ההורמונים שיש בזרע של הגבר. שלזה יכול להיות פתרון עם הדרכת רב כמו נשיקת עטרה- תשאלו.

 

קחו בחשבון שאם תקיימו יחסים תצטרכו ללכת לבי"ח ללידה לפני התאריך, לא יודעת תוך כמה זמן זה משפיע.

אני הייתי נזהרת. במיוחד שאת בתנאים שמקדמים לידה- פתיחה+ מחיקה.

שיחכה עוד קצת תעשו בשבוע 37 ואז יש פחות סיכוי לפגות מקסימות תלדי

שאלנו רב - השאלה כללה גם את הסיכון הרפואי - וקיבלנו פתרון הלכתי מסויים.

תשאלי.

תתקשרי אליהם יש להם קו ישיר

ואת יכולה גם לשלוח שאלה באתר הרב אודי רט עונה די מהר לכל השאלות

הפתרון ההלכתי שאנחנו קיבלנו היה תלוי בזה שהצורך בא ממני (מהאישה) בלי שבעלי יהיה מודע.

 

גם אני ממש פחדתי ולבעלי היה ממש לא קל והגיוני.
ההדרכה של מכון פועה עזרה לנו.

מה שכן- חיכינו לשבוע 38+... ושבאמת עשינו עם חדירה. התחילו לי צירים של כמה ימים ובסוף ב"ה ילדתי.

36 זה עוד מוקדפ ושווה לחכות ליחסים מלאים ולקבל פיתרון והדרכה והיתר מסוים מרב שמבין בנושא.

בהצלחה רבה ולידה קלה בזמנה... ב"ה שהגעתם לשבוע מתקדם. תודה לבורא עולם

הגבת לי במקום לפותחת.

צריך להיכנס להודעת הפתיחה שלה וללחוץ שם על "תגובה".

פשוט בשירשורים ארוכים יותר זה יוצר בילבול, ואת כבר לא יודעת מי הגיבה למי ומה הכוונה.

בטח שהיא תראה , והתגובה שלך מחכימה .

ילדתי בשבוע 36+4

התינוק הרגיש מצויין, אבל בגלל שבוע מוקדם היה צריך ניטור מלא 24 שעות ראשונות ומליון בדיקות דם
מבינה מאוד, לנו חודשים היה אסור. הייתי מחכה ארבעה ימים ואז בעצם מותר ללדת ואין בעיה שזה יגרום לצירים ולידה.
בהצלחה!

גם אני הייתי בשמירה משבוע 22, היה קשה העניין והרבה מתח סביב הנושא. 

כמו שכבר אמרו מעלי יש 2 בעיות:

1. נוזל הזרע שיכול לעורר צירים ולידה,

2. ההתרגשות של האישה. 

 

אנחנו חיכינו עד שבוע 37, כי אני מאוד מאוד חששתי ללדת קודם. ואז שחררתי לחלוטין את הפחד. 

בסוף ילדתי בשבוע 39+2. 

 

אנחנו לא דברנו עם מכון פועה. אני קצת הרגשתי שאני כ"כ מפחדת שאולי חלילה לא אסמוך על הפתרון שלהם (שאין לי מושג מהו..), ואז זה רק יגרום ליותר מתח מול בעלי. 

 

בעיקרון כבר שבוע 36 זה כנראה לא כ"כ נורא ללדת, אבל בגלל שהערכת משקל אצלי גם ככה היתה קטנה, חששתי יותר. ובסוף הפצפונת נולדה עוד חצי קילו פחות מהערכה...אז טוב שהיא חיכתה בסבלנות עוד קצת בפנים..  

ואגב משבוע 37 הם מדריכים לנהוג כרגיל?