פורום הריון ולידה (עמוד 4345)

אבל אני מידה גדולה יחסית. 90c.
באלי משו זול ואיכותי..

בגני גאולה.

 

די קרוב לתחנה מרכזית.

 

לא יודעת אם יש לה אבל זה המס' שלה- 02-5021636

 

וסליחה... עכשיו אני רואה שקוראים לה "אצל נועה" ולא ענת.

 

אני מאוד נהנית אצלה מהשירות ומהפרטיות.

אף פעם לא השוויתי מול חנות אחרת,

אבל היא נקראת זולה, בכ"א אין לה שם של יקרה.

 

תקבעי תור לרופאת נשים, אבל בערך לשבוע 6-8 (כלומר 6-8 שבועות מאז תחילת המחזור האחרון)

כדאי לקבוע מעכשיו לתאריך שאת צריכה כי יש רופאות שהתורים אליהם עמוסים..

 

הריון קל ובידיים מלאות

גיסתי השאירה את הקטן אצל המטפלת מהמעון באמצע הלילה.

תבדקי בכל זאת עם מי יש אפשרות להשאיר.

 

בשעה טובה בעז"ה  בקלות ובידיים מלאות.

אם הוא ממש קטן (עד שנתיים לדעתי..) לא הייתי משאירה אותו לבד במקרה של לידה בלילה נגיד. כי אז יהיה לו יום שלם להיות לבד.. הייתי שוקלת לנסוע לבד.

השבת לא מסתדר להיות אצל מישהו...

או שימו אצל שכנים שאתם סומכים עליהם.
או תזמיני אחות, בת דודה חברה שתישאר איתו במקרה הצורך

איך אפשר בכלל להתארגן על ילד בן שנה ושבע ליום שלם כשאת עם צירים?

מה עם אוכל וטיטולים ומקום לישון צהרים וכו וכו'.

זה ממש לא פשוט.

חשבתי כבר על כל האופציות...

 

אז או שבעלי נשאר או מהשאנחנו בודקים עכשיו זה אם אפשר להתקשרלאמא שלי שתגיע לבי"ח. 

 

השאלה אם הולכים לבד- איך מסתדרים? זה ממש לא מומלץ?

 

אין לנו שכנים שאנחנו מס]פיק בקשר איתם בשביל להעיר ברמצע הלילה למשל...

 

נתפללשלא יהיה בשבת בע"ה!

כדאי לך להעדיף אותו. סתם כי הם יותר אמפטיים וכו' במצבים רגישים כאלה

או אחות גדולה/ חברה/ אחיינית/ בת דודה???

או זוג חברים שיהיה אצלכם בשבת?

אני בדעה שלבית רפואה לא הולכים בלי מלווה. לא משנה אם זו לידה או לא יודעת מה.

הפציינט בד"כ במצב של חולשה וצריך לידו עוד מבוגר אחראי שיהיה בעמדה של תמיכה/ טופסולוגיה/ עמידה על זכויות ועוד.

כשמגיעים לבד- פעמים רבות קשה לדרוש את מה שמגיע, לסדר כל מה שצריך.

זו דעתי.

ללכת לבד לבד זה לא כדאי לדעתי.פיזית ונפשית.

אנשים במצב כזה שמחים לעזור גם לא רק לחברים קרובים.

אם אין שום אופציה לאיזו בייביסיטר או לשים אצל שכנים גם אם הם לא חברים קרובים...

אז מה עם לסוע שבת להורים?
או שיבואו אליכם?
או לנסוע לשבת לאחים או חברים וללדת בבי''ח שקרוב אליהם..?
תנסו לחשוב קצת יצירתי.
ואל תתביישו להעזר.

ולקחת לבי''ח זה לא אופציה.ממש לא.

חייבים מישהו שמכירים טוב.. לא נראה לי שאפשר לשים ילד אצל אנשים במשך יום שלם בלי שהוא ממש מכיר אותם.

 

אז גם אם נמצא שכנים שיסכימו אין לנו שום קשר אליהם וכנ"ל בייביסיטר. 

 

 

לשעה שעתיים.

 

תפגישו את הילד אותם . תהיו איתו אצלם בבית קצת שיכיר קצת. שישחקו איתו לידך.
מסכימה שזה לא האידאל אבל כתבת שאין אופציה אחרת של משפחה או חברים שהוא מכיר

ותערכו מפגש הכרות אחד. ככה שבלית ברירה יהיה לך אופציה שהוא יישאר בבית המוכר שלו עם משהי שלפחות הוא יודע איך קוראים לה והיא היתה איתו ועם אמא וכו'

ממליצה מאד לדבר עם השכנים או מטפלת, גם אם הקשר איתם לא מאד מאד הדוק

תסבירי את המצב ותבקשי אם יוכלו לסייע לך בעת הצורך 

 

להזמין את ההורים/ זוג אחר / בחורה אחראית אלייך זו גם אופציה מעולה

 

אני גרתי בעיר ללא קרובי משפחה והיה לי תחושה חזקה שהלידה תהיה בשבת, תיאמתי עם שכנים לא מדי קרובים אבל כאלו שסמכתי עליהם לגמרי, וכך הייתי רגועה

בסוף, לא ילדתי באותה שבת, אלא בשבת שאחריה (ואז הזמנתי את הורי  אלי, והיה מעולה כשנסעתי לבי"ח עם בעלי ואמא שלי, ואבי ואחי נשארו לשמור על הבכור)

נסענו לבית חולים בשבת דרך ההורים שלי והשארנו אותו שם..

אפשר לשאול את מדא לפני שבת..

יתכן שיאפשרו, כבר שמעתי על כאלה שנסעו בשבת ואספו בדרך את האמא.

אבל זה היה ביישוב, עם אמבולנס מהיישוב וצוות מהיישוב, אז אולי זה אחרת בעיר.

אפשר אפילו לתאם עם ביביסיטר, ואם אין לך משהי שהילד מכיר, תמצאו כזאת ותעשו הכרות כשאתם בבית. ושתדע שיכולים להזעיק אותה גם בשבת או בלילה.

מישהי שהקטן מכיר, או שתעשו לו היכרות איתה כבר מעכשיו.

 

אני בעצמי הייתי פעם בייביסיטר בשבת לארבעה ילדים חמודים שאמא שלהם נסעם ללדת (ובסוף חזרה במוצ"ש כלעומת שבאה - לא ילדה בסוף...)

הזמנתי את הורי אלינו לשבת.. ושבת לפני זה היינו אצלם. אפשר גם לבקש משכנים אם הם חברים טובים.

קודם כל שיהיה בשעה טובה!
בקשר לקטן-עדיף למצוא מישהו שיכול לשמור עליו, אפילו שכנים נחמדים שהוא לא לגמרי מכיר. הם בטח ממש ישמחו לעזור.

בקשר ללידה בשבת- כדאי להכין לפני שבת את הפרטים שלך כתובים, ואת כל התיק מוכן. אם את הולכת לבי"ח דתי, אז יהיו שם כתבניות ערביות בשבת.

זה מאד מיוחד ללדת בשבת.

הרב מלמד אוסר את זה לגמרי.

אני מכירה פסק שמאפשר לעשות סיבוב כדי לקחת ילדים להורים או לבייביסיטר בדרך לבית חולים

מה עדיף?? שכל הלידה היא תהיה בלחץ מה עם הילד הגדול שלה? זה צמש ממש חשוב המצב הנפשי של היולדת. לכן הרבה רבנים מתירים! הוא עוד תינוק.. אםילו לא בן שנתיים

במכון פועה הרבה מתיחסים לזה
שחשוב שתהיי רגועה בלידה ולכן את צריכה להחליט איפה המקום או הדרך שבה תנהגו כדי שיהיה לך ישוב דעת

את מעזה לומר מהיכן את? אם יהיה רלוונטי אולי המנהלות יקשרו בינכן?

אני גיליתי את אחוות הנשים הכללית.

 

מה זה אומר? שנשים רוצות לעזור זו לזו, במיוחד בזמנים כאלה.

 

בהתחלה חשבתי שאני זו שאוהבת לעזור, אך התפדחתי להיעזר.

 

אבל לא! כל כך הרבה נשים יכולות ורוצות לעזור במה שצריך, גם אם לא מכירות באופן אישי.

 

בקיצור, 

 

מוזמנת לפנות אליי באישי.

 

אני מכירה נשות לב-זהב ממש בכל הארץ (עברתי מלא גלגולים ),

 

אוכל למצוא לך מישהי שתוכל לעזור לך.

 

אולי האישה הזו תוכל לעזור לך אחרי הלידה, 

או שאחרי שתפגשי אותה יהיה לך רגוע להשאיר את הקטן אצלה, 

אולי אפילו היא יכולה להתלוות אלייך ולחכות מחוץ לחדר הלידה, להיות איתך כפי שמתאים לך.

 

באהבה.

 

אני אכן נולדתי (וילדתי) בשבת ודודים שלי היו.

אפשר גם שתקחו אותו אתכם ושאמא תבוא ותשמור או שתורידו אותו בדרך אצלה. הדבר מותר הלכתית אם זה לפתור מצוקה של יולדת.

ככה כל הפינות סגורות ויש לך את מלוא האופציות.

לנסוע לבד ממש לא אם אפשר להמנע. זה מסוכן וקשה גם ככה ואת במצב כ"כ רגיש ונחות מול הצוות הרפואי. משיהו שיהיה איתך, למרות שאני מניחה שזה קשור לניסיון אישי. 

בקשר לכתיבה - יש כתבניות ערביות וזה בכל מקרה מצב של פיקוח נפש ורופאים חייבים לדעת מה המצב שלך. אמא שלי חתמה על הכל עם יד שמאל.

 

בירושלים ב''מעיין שטוב"

אני לא זוכרת את שמה אבל אני מניחה שגוגל או פיסבוק יוכלו לעזור

 

או מישהי מכאן שמכירה

שהיא מתנהגת אותו דבר גם בלאומית

היתה מעולה- אנושית, זורמת, קשובה, לא מלחיצה ומבינה בהלכה - היא דתית

 

אני הייתי מאד מרוצה

מאוד נחמדה ומתחשבת!

הייתי אצלה דרך כללית אז אני לא יודעת על התורים במאוחדת.

ניסיתי לקבוע אליה לפני פסח למעקב שהיא ביקשה ולא היו לה תורות לפני אב...

אגב מקבלת גם בהר חומה ובגילה בתדירות פחותה..

הייתה מעולה!! ענתה וקשובה בעלי היה ממש לחוץ ותמיד היא הרגיעה והסבירה הכל... והיא דתיה...
ניתקלתי סעוד כמה רופאות שם בהריון ואין עליה! עדיין מגיעה אליה למעקב אחרי הלידה..
ממש ממש ממליצה!! אבל במסילת ישרים את צריכה לקבוע אליה תור מתי שאת יוצאת ממנה.. מתמלאת מהר אבל הייתרון הוא שבכל מקרה כשהיא נמצאת אם תבואי גם בלי תור בהתחלה או בסוף היא תקבל אותך בד"כ...

לא יודעת אם לפני אבל ב 20 בהחלט נתקלתי...

תרגישי טוב!
תשתי המון המון המון ותנוחי!!
אם לא עובר לכי להבדק

עכשיו בהריון שלישי ב"ה.

הריון ראשון הייתי עם צירים מוקדמים וקיצור צוואר רחם. הריון שני הרגשתי צירים, אך לא הייתה לזה השפעה על הגוף.

אני כבר לא בטוחה מה אני מרגישה...המתח התמידי הזה משגע. גם עכשיו וגם בשני ההריונות הקודמים הצירים כמעט ולא הורגשו, רק התכווצויות קלות - מה שמקשה לדעת איך להתייחס למצב.

הארות בעניין, אם יש למישהי, יתקבלו בברכה....

אם את מרגישה יותר מ4 בשעה לכי להיבדק

מסתמן שנרגע. יכול לחכות למחר, נכון?

וחלילה לידה יכולה להתפתח מאד מהיר בשבוע כזה.

אם יש ציוץ אחד תלכי להיבדק, אוקי? ותשתי מליון מים. 

 

שנזכה לעשות השתדלות לפי רצון ה'...

בהחלט נכנסת במעליות.

 

אני מאוד מרוצה (השתמשנו לאחים, לא לתאומים...), למרות שיש לה כמה חסרונות.

לפי מה שהבנתי, היא נחשבת העגלה החזקה ביותר בשוק, וכעגלת תאומים זה חשוב במיוחד.

יש לה אחריות לכל החיים על השלד של העגלה.

 

לא מכירה עגלת תאומים של בייבי סייף, אבל יש לנו עגלת יחיד שלה, ולמרות שאני אוהבת אותה, היא ממש לא עגלה חזקה. בעיקר נשחקו הצירים (אחרי שימוש אצל ילד אחד!). ושוב, בעגלת תאומים השחיקה של השלד גבוהה הרבה יותר מאשר בעגלת יחיד.

 

לגבי יד שניה,

אני חושבת שבעגלה של בייבי גוגר לא יהיו 'פגמים נסתרים'. כלומר, השלד מחזיק מצוין וגם יש עליו אחריות. מה שיכול להיהרס זה הריפוד, הידיות, אולי התיקתקים (שמחברים את הריפוד של הטיולון לשלד). ואת זה את רואה במבט חיצוני.

עגלה נוחה וחזקה, הרבה פעמים אני מגיעה איתה למקומות שאומרים לי עגלות תאומים לא עוברות כאן ולהפתעתם העגלה עוברת ברווח, ממליצה עליה מאד
היא בנוסף קצת יותר זולה מבייבי ג'וגר
לגבי יד שניה מכירה הרבה שקנו במצב חדש והיו מרוצים, תחפשי ביד שתים יש מציאות

מזל טוב.

 

1. צרה מאוד! עוברת בכל חור .

2. קלה .(לא שוקלת הרבה בכלל!)

3. הצללה ממש מלאה.

4. לכל ילד יש את הגגון שלו . לא קשור לשני.

5. נוסעת ממש טוב. מחליקה ! לא נתקעת בכל מרצפת לא מסודרת ברחוב.

6. ידית אחת משותפת לאורך כל העגלה - כל שיותר קל להסיע אותה..

7. אם את מוותרת על אמבטיות - את יכולה להיות רגועה כי היא נשכבת 180 מעלות. (ולא כל עגלה נשכבת 180.)

8. עגלה מאוד יפה.

 

ועכשיו לחסרונות :

1. הידית שלה מצופה באיזה גומי שיכול להיקרע (וראיתי שלהרבה הוא נקרע) - הפתרון - צריך לקנות לו איזה ציפוי-שקונים באותו מעמד עם העגלה.

2. כשהילדים בגיל שכבר יושבים קצת קשה לכוון את התאים למצב ישיבה- וגם אי אפשר להושיב לגמרי.

3. יש לי ילדה אחת שמנמונת התא שלה נפתח לפעמים ולא תפוס טוב.

4. העגלה לא מתקפלת מאוד , כך שקצת קשה לדחוף אותה לרכב+מזוודות. אבל זה אפשרי.

5. החגורה לקשור את הילדים . לא מידי ארוכים . כשהילדים גודלים קצת יותר קשה לקשור .

6. אם את תשימי מזרוניות - קצת יותר קשה לקשור את הילדים בפנים ..

 

מקוה שעזרתי.

לי יש אותה ואני סהכ מרוצה למרות החסרונות שציינתי . היה חשוב לי גם עגלה יפה...

כתבתי שם על העגלה של דוקטור בייבי.
אני הייתי מאוד מרוצה

עגלה מ-דה-י-מ-ה!

את יכולה לשחק איתה יש לה מלא פונקציות

שלא נדבר על כמה היא נוחה.

מרגישים שזו איכות, קניתי לפני איזה 7 חודשים ואני עדיין מאוהבת בה לגמרי!!

עגלות תאומים - הריון ולידה

אמנם קנינו אותה רק עכשיו אז לא הספקנו עוד לנסות אותה יותר מדי. אני כותבת פה את ההתרשמות שלנו ממנה עד כה.

יש לנו ילד בן שנה ותינוקת שעכשיו נולדה.

קנינו אותה בעקבות המלצה בפורום של קובי סופר (הוא יבואן עגלות שמבין בנושא... שווה להסתכל בפורום שלו).

היא עגלה מאד צרה (רוחב 65 ס"מ), אפשר להחליף לה את אחד הטיולונים/שניהם לאמבטיה (אני לא קניתי אמבטיה)

יש לה גלגלים חזקים (עוברת אצלנו במדרגות ובשטח בנייה שיש ביציאה מהבית)

נוסעת ממש בקלות

מתקפלת ונפתחת ממש בקלות

גגונים ממש גדולים

והבנתי שהיא קלה יחסית (לדעתי אף עגלה לא באמת קלה אבל שיהיה...)

המחיר הרשמי שלה 3190 ש"ח, אנחנו מצאנו בפחות...

 

בהצלחה ומזל טוב

יש בחסדי שמואל (ברחוב עזרת תורה) וברהיטי אור (ברחוב שטראוס) ב-2900 ש"ח...

מקווה שזה בסדר לכתוב את זה פה ושזה לא פרסומת...

תלוי מתי היה הביוץ.. אבל סיכוי קטן.. עדיף לך אם את יכולה לחכות לסופ השבוע הבא ואז לעשות..

אבל אולי עוד לא יראו, 

וגם יכול להיות שיראו הריון צעיר שלא מתכוון להתפתח ואז האכזבה תהיה גדולה כשאם לא היית יודעת היית חושבת שזו ווסת רגילה- לשיקולך

יש בדיקת דם ש בודקת אם היה לי ביוץ? או אם אני לפני ביוץ? יודעת שיש ערכות ביוץ...לא מסודר אצלי

אין מדד מדויק של בדיקת דם כמו בהריון.

 

לגבי שאלתך-שבוע וחצי אחרי המקווה יכול להיות שבכלל לא התרחץ עדיין הביוץ..

שילוב של "התרחש" ו"ביוץ"

ערכי פרוגסטרון בהחלט מראים אם את אחרי ביוץ, או במהלך הביוץ עצמו.

מה שכן- הם לא מראים אם את לקראת ביוץ.

 

ערכי E2 (אסטרדיול)+אולטרה סאונד יכולים לתת תמונה האם את לקראת ביוץ וצפי מתי יהיה הביוץ.

 

ערכי הורמון LH (שבדיקת ביוץ בודקת אותו)- מראים שתהליך הביוץ החל/יחל תוך 24 שעות. אבל זו בדיקה שבד"כ לא נותנים אותה הרופאים סתם ככה. 

 

קודם כל חיבוק גדול!!
זה לא פשוט.

ממה שאני יודעת את לא זכאית בשבוע כזה לחופשת לידה, אלה לחופשת מחלה של 6 ימים.

מקבלים חופשת לידה ומענק לידה רק אם יולדים משבוע 26 והלאה.

חוץ מזה אין מידע נוסף.
תעשי מה שהכי נכון לך
חיבוק

מקור

 

אפשר לראות גם פה

זכויות יולדת שתינוקה נפטר

יולדת שילדה לאחר השבוע ה-22 להיריון ולד מת או שהילד נפטר לאחר הלידה, תהיה זכאית למענק אשפוז,למענק לידה ולדמי לידה על-פי כל הכללים הקבועים בחוק.

קודם כל, תודה רבה לכולן על התגובות.
יש לי עוד כמה שאלות-
אם עבדתי כמורה רק תשעה חודשים לפני הלידה, אני עדיין זכאית לחופשת לידה? כי היה כתוב 10 מתוך 14 או משהו כזה..
שאלה נוספת- אפשר לדחות חופשת לידה? נניח לקבל את החופשה בעוד חודש? אני ממילא אמורה לסיים את השנה עוד מעט, וקשה לי לעזוב את הכיתה שלי לפני הסוף. אבל אם מגיע לי חופשת לידה, אני כן אשמח לנצל אותה. גם מפחדת שיהיה לי קשה להיות עכשיו בבית. החיסרון יותר מורגש.
למי שעברה לידה שקטה, אני ממש אשמח לשמוע מה היה לכן אחרי הלידה. מבחינת התאוששות פיסית ונפשית. כרגע מרגישה שעומדת לפני תקופה מעורפלת מאוד. ילדתי, אבל אין לי תינוק. מה אני אמורה לעשות עכשיו?

אסור למעסיק להעסיק אותך לפני שעברו 6 שבועות מהלידה לא משנה אם את זכאית לחל"ד בכלל.

ובתכלס, עברת לידה, מבחינה גופנית הגוף שלך צריך עכשיו משכב לידה.

מבחינה ריגשית זה באמת מורכב, כי מצד אחד אין תינוק שאת מטופלת בו ומצד שני אני מניחה שבא לך לעבד את החוויה ולא להמשיך כרגיל, מצד שני יש נשים שלהמשיך כרגיל יהיה להן קל יותר כי בבית שקט מידי  

 

לפני שעבדת כמורה עבדת בעוד משהו? 

כי החודשים יכולים להצטרף גם אם זה לא ברצף.

אם לא, את תהיי זכאית רק ל7 שבועות דמי לידה (חצי מהסכום) 

העו"ס אמרה לי בבית חולים אחרי לידה שקטה שחודש וחצי אחרי, אסור לי לחזור לעבודה. כלומר אני חייבת לנצל את החופשה. והשאר זה תלוי בבחירתי. תבררי אם זה נכון בטוח...בביטוח לאומי. לגבי התמודדות...היה כאן שרשור לפני מספר ימים תדפדפי

כולם אומרים לי שאני אמורה להיות במשכב לידה. תכלס לא היו לי תפרים ואין לי הנקה כואבת. חוץ מהדימום מבחינה פיסית אני מרגישה ממש בסדר.
זה לא נורמאלי? מה אני אמורה להרגיש? מה אני אמורה לעשות במשכב לידה? אפשר להמשיך להתנהל רגיל?
ולגבי העבודה- לא עבדתי לפני זה. מה זאת אומרת אסור להעסיק אותי? ואם אני רוצה לחזור לעבודה?

זה ממש משמח שאת מרגישה מעולה,

מבחינה פיזית הגוף עובר טלטלה בכל לידה, איבוד דם, תחלופת הורמונים וצריך גם להתאושש מההריון (אפילו שאצלך זה באמת הגיוני שזה קל יותר כי ההריון לא הספיק להיות ארוך וכבד אז המעמסה על ריצפת האגן היתה פחותה מהריון ארוך) 

הבעיה שלפעמים אישה גם אחרי לידה רגילה מרגישה מעולה בהתחלה ואז אחרי ראפילו כמה חודשים פתאום נהיית ממש מותשת וחלשה. זה בעצם הזמן לאגור כוחות מחדש.

בגדול- המצב האידאלי זה ממש לנוח 6 שבועות, לא לסחוב, לא לעשות עבודות פיזיות, לשכב- לקרוא ספר, לראות סרטים, לדבר בטלפון ולהזמין מבקרים שבא לך עליהם.

 

לגבי העבודה- אז תהיי זכאית לחצי חופשת לידה. 7 שבועות. 
אסור בישראל להעסיק אישה שעוד לא עברו 6 שבועות מהלידה שלה. 

בבלוג של 'בהתהוות' יש לה פוסט על חשיבות המשכב לידה. היא הביאה שם ציטוטים על חשיבות המשכב לידה לבריאות רצפת האגן:

"הנה קטעים נבחרים מדברי הפיזיותרפיסטית יהודית שריג ז"ל, המובאים באתר הישראלי לרצפת האגן:

יש לזכור כי האזור עבר טראומה וכי הוא זקוק למנוחה … לפיכך בתקופה זו אין שרירי רצפת האגן יכולים להגן בצורה יעילה על רקמות החיבור שעברו מתיחה בזמן הלידה ואם לא נזהר יקובעו נזקי הלידה בה.

זמן המנוחה נקבע ע"י הטבע והוא נמשך במשך ששה שבועות, בהן האישה נחשבת מבחינה פיזיולוגית לאישה במשכב לידה. באותה תקופה היא חוזרת בהדרגה לאיזון ההורמונלי התקין שלה, הרקמות שנחבלו עוברות תהליך החלמה, עצמות האגן שהתרחקו זה מזה בזמן הלידה חוזרות מקומן ושרירי הבטן המוארכים חוזרים לאורכם הנורמלי.

בתקופה זו, בה שרירי רצפת האגן והבטן אינם מתפקדים בצורה נורמלית האישה תהיה חשופה לפתח בעיות עמוד שידרה, דליפות שתן (UI) וצואה וצניחת אברי מין אם היא לא תקפיד על התנהגות מתאימה.

למעשה בתרבויות המסורתיות אישה הייתה נמצאת בתנועה עד לרגע הלידה עצמה, בעוד שלאחר הלידה היא הייתה נחה כ- 45 יום. נשות המשפחה דאגו לטפל בילדיה, לכבס, לבשל, לעסותה ולטפל בה. לעומת זאת בתקופה המודרנית שוכבת האישה עד רגע הלידה וחוזרת יומיים שלושה לאחר הלידה לפעילות נורמלית מבלי להתחשב במצב גופה. אין ספק שהעייפות הגדולה של היולדת, הנטייה לדיכאונות, וכאבי הגב האופייניים לתקופה זו שורשם בחוסר כיבוד המהלך התקין של תקופת משכב הלידה.

כדי להקל על היולדת ולהימנע עד כמה שאפשר מקיבוע נזקי הלידה יש להקפיד לנוח הרבה ולבצע את מה שניתן בישיבה במקום בעמידה, ומה שניתן בשכיבה במקום בישיבה."

יקרה,

תמיד קראתי פה בלי להירשם..רק בשבילך פתחתי שם משתמש..

 

אשמח לעזור לך בפרטי.. אין לי מושג איך עושים את זה.

לצערי אני מומחית בעניין

זה משמעותי לי מאוד. הלידה הייתה אתמול בבוקר. הזוי לי שאני כותבת בפורום. אבל הכל הזוי. לא מכירה אנשים שעברו את זה ויש לי מלא תהיות ובלבולים. חשבתי שאם אני אחזור לעבודה ואנסה להמשיך כרגיל זה יעזור לי להתמודד. כי זה באמת מציאות הזויה שהייתח בהריון והיה לי צירים וכאבים וילדתי, ועכשיו כאילו הכל רגיל. אשמח לשמוע תובנות נוספות.
תודה לכולן.

ייתכן שמחר-מחרתיים תהיה לך נפילת הורמונים ויהיה קשה יותר.

ואז כל יום ירגיש לך קצת יותר טוב.

 

תראי איך תרגישי בעוד כמה ימים לפני שאת מקבלת החלטות.

בהריון כל זמן שאת בתנועה העובר מעורסל ולכן ישן הרבה,וברגע שאת נשכבת או מתיישבת הוא מתעורר. העובר שלי (דאז) השתולל כשהייתי עובדת משמרות לילה קבוע בין השעות 1-4 בלילה..למזלנו זה לא העיד על כלום

זה בטח ממש ממש לא קל.. 

ההתחלה היא קשה,ולאט לאט תתרגלי..כמו שמתרגלים לכל דבר..

מאחלת לך שהקב"ה ישלח לך פיצוי ענק ענק!!

חיבוק גדול!! ​ 

אולי אחת העובדות האחרות תוכל לעדכן את ההורים לא בנוכחותך, ותסביר להם שיפסיקו לשאול...

אף אחד לא אוהב לבשר בשורות כאלה ולכן מובן למה ההורים לא יודעים

אבל אני בטוחה שאם תבקשי שיפיצו את זה כדי למנוע ממך אי נעימות יעשו את זה בצורה רגישה.

 

הרבה כוחות

אבל נכון שבהריון החשק גדול הרבה יותר.

חשוב לדעת את זה כדי לא להיות מתוסכלים ולהרשות לעצמך לאכול דברים שלולא ההיריון היית מתגברת ולא אוכלת

(סוגי מאכלים/ תדירות/ התגרות מריח וכד')

כמובן עדיין בגבולות- לשמור על הבריאות.

 

בתיאבון

 

זה לא אומר שאי אפשר או לא נכון לשים גבולות-

אבל הם יהיו שונים יחסית למצב רגיל.

 

וזה לא רק באוכל,
ולא צריכים להתייחס לזה כאל מצב מסוכן.

צריכים לפנק אישה הרה, אפשר וכדאי לעשות את זה יותר מתמיד- אבל אין צורך להשתגע בשביל זה, בדברים הזויים רק כי היא הרה.

נכון שלא חייבים למלא כל חשק מיד, אבל רואים שגם בהלכה יש התיחסות רצינית לחשקים של ההריון

שם מדובר על זה שהיא מרגישה חולשה קיצונית וצורך מיידי ודחוף שמסכן אותה אם לא תיקח.
בד"כ זה לא המקרה.

הבן איש חי בספר "חוקי הנשים" כותב על זה...
ועל ההקאות בהריון...
מומלץ לקרוא שם..
אם את לא משיגה את הספר, כתבי ואנסה לצלם ולהעלות...
אבל זה ממש ממש לא שטויות!!!!

אוהו כמה יצא לי ריר. לא אכלתי וב"ה כמה תינוקות טובים ב"ה יצאו לי..

יש משהו בהלכות של יו"כ אבל כתוב ללחוש ליולדת באוזן.

לא הייתי הולכת ע"פ חשקים

ואם את הולכת ורואה מסעדה לא כשירה. מה תאכלי??!

אבל מן הסתם אין להבין את הדברים כפשוטם.

(לא יודעת איך כן, רק להבין שהבן איש חי לא כתב ספר רפואה אלא ספר הנהגות).

לא יודעת לגבי הכתם,

אבל כן - אם יש חשק לאכול משהו - תאכלי, כמובן אם זה לא משהו שלא ראוי למאכל (אקונומיקה, חול, טרפה וכדו').

אגב, אם אישה נמשכת לדברים לא אכילים זה יכול להיות סימן למחסור חמור בברזל - כדאי לבדוק.

אבל זו דרך נחמדה להניע את הבעל להביא לך מה שאת רוצה  (: 

כתמים על הילדים המהממים שלי ..

 

לא זכור לי שהתחשק לי פלאפל בצורה יוצאת דופן...

זה יכול להשפיע בצורה מאוד משמעותית על יכולת התפקוד שלך!

בבדיקה האחרונה ירד מעט ההמוגלובין אבל לא נראה לי באמת משמעותי (11.3).

יכולים להשתנות מהר.

כמה זמן את כבר מרגישה ככה? עוד לפני הבדיקה האחרונה?

אהממ..אני מרגישה כך כבר די הרבה זמן. לא זוכרת ממתי בדיור

בפירוש לא חייב להעיד על הפלה חלילה.

יכול להיות קצת היפרדות קרומים.

תנוחי.

תקפידי על חומצה פולית - אפילו 800 מק"ג עד שהכתמים נעלמים.

לא ידעתי שזה מה שהיא עושה.
והאם זה באמת קשור למנוחה?
בהריון הקודם זה לא קרה לי ועבדתי ממש קשה.
יש לי גם קצת כאבי בטן.. האם זה גם יכול להעיד על משו?
תודה רבה

יתכן שהגוף נחלש לעומת ההריון הקודם.

כאבי בטן יכולים להיות מכל מיני סיבות.

בעז"ה הכל יכול להיות תקין. 

בנחת. הכי חשוב.

קראתי לאחרונה מחקר מזעזע על מה שגורמת עודף חומצה פולית, אז לא למהר לחלק רצפטים...

במקרים חמורים מעלים את המינון גם ל5 מ"ג.

 

הכי טוב להתייעץ ולבקש בדיקת דם.

משלושה ימים של עודף חומצה פולית לא קורה כלום. ואפשר לבחון אם זה משפיע על הדימום.

אני לא מחלקת רצפטים, כל אחת תעשה מה שהיא רואה לנכון. אישית הייתי בודקת את האופציה הזו בהקדם.

 

ותמיד אפשר (אם לא סובלים מבחילות) לתגבר את חומצה הפולית בתפריט - עוף, שעועית ירוקה, תמרים.

היה לי רק רירית דמית קטנה לפני שעה ומאז הפרשות נקיות. עדיין כדאי לקחת עוד חומצה פולית?

אם כן, תמתיני. תראי לאיזה כיוון זה הולך.

ותשתדלי לנוח.

 

תרגישי טוב.

תודה רבה. עזרת לי

העצבית אצל העובר..לא משהו אצל האם.

 

אשמח לברר מה עומד מאחורי המלצה כזו.

וממילא כשהרמה עולה ונשמרת באופן תקין, הרחם מחזיק את ההריון.

ככה הבנתי.

 

אבדוק את זה (אמי מיילדת). תודה לך!

לענ"ד תמיד כדאי לחזק משורש הענין. חבל להוסיף פרוגסטרון חיצונית אם אפשר לגרום לגוף לייצר אותו.

שחומצה פולית חיונית גם להתפתחות התקינה של השיליה.

 

בכל מקרה - לא רק חומצה פולית. גם ויטמיני B חיוניים והפעולה של כולם משולבת (סינרגטית).

הפרשה קלה בעיקר בניגוב שנעלמת כלעומת שבאה.

 

 

 

הייתי אצל רופא ואמר לנוח שבוע..

אם זה קצת מעבר לניגוב הייתי ממליצה לראות רופא בשביל הרוגע.

בשורות טובות!

אבל לא ברור בכלל שזה קשור בדווקא להריון, וגם אין איך לדעת כרגע, חוץ מבהמשך לעשות בדיקת דם\בדיקה ביתית.

אני לגמריי כמוך. אני כבר שבוע 11 מחר אבל יש לי עוד שבועים עד בשקיפות וזה פשוט סיוט לחכות!!
אני בשבוע 9 הלכתי לרופאה אז היא עשתה לי עוד אולטרסאונד.. אבל זה לא עוזר, עדיין מתגעגעים..

אבל תתעודדי שעוד יגיע הזמן שתקבלי ממנו דרישות שלום מוחשיות בצורת תנועות..

ותתפללי.. זה הזמן להגביר את האמונה והתפילות שבעז"ה הכל יהיה בסדר..

להיות רגועה שהכל בסדר.

בהריון ה"דייר" היקר מקבל את המאגרים לפנייך,כך שהוא לא יחוש בחוסרים ואת כן. ההוכחה המאוד פשוטה לזה היא במאגרי ברזל.

 

חוסר תיאבון הוא בהחלט נחלת השליש הראשון (וקצת מעבר לו),בהמשך זה מתהפך

תשתדלי לאכול כדי שכן תהיה לך אנרגיה זמינה..

היה לך תאבון?

אם כן כנראה שחסרים לך ויטמינים.

זה לא מסוכן לעובר, אבל אם את לא סובלת מבחילות, חבל שתצברי חסרים.

וחבל שתגיעי למצב של בחילות

תתחילי בזה שתאכלי ביצה - מקושקשת הכי טוב. או חביתה. ואפילו עוד אחת היום.

זה יחזיר לך מעט את התאבון.

ועם האוכל בא התאבון .

 

פשוט ניסיתי לאכול דברים קלילים,
סלט מרענן, קרקר עם איזה מטבל, יוגורט עם גרנולה, פרי, חביתה קטנה עם עשבי תיבול ופטריות.. להכניס קצת מכל דבר, פחממות, חלבונים, ויטמינים וסידן

שתהיי חייבת לאהוב את עצמך ואת הגוף שלך.

לזרום איתו.

לחבק אותו. ממש תחבקי את עצמך. 

 

אולי זה הפוך. הגוף שלך מרגיש נבגד ולא מסוגל לעמוד בציפיות שלך ולתפקד?

וכמובן שהגוף הוא מראה לנפש - תאהבי את עצמך יקרה .

חבקי את עצמך ואל תהיי ביקורתית מדי כלפי עצמך. אי אפשר לתפקד יפה במצב של ביקורת ומתח לעמוד בציפיות גבוהות מדי.

 

את יכולה להיעזר בהומאופתיה כדי לקבל תמיכה רגשית ולצאת מהמקום הקשה של ביקורת ומתח ותחושה שאת לא עומדת בציפיות. ממילא זה ירפא גם את הגוף.

לא התנסיתי עד כדי כך, אבל יכולה לתת במשהו שעזר לי בתקופה שציפינו להריון ראשון (נכנסתי להריון שנה ושבעה חודשים מהחתונה, לנו זה הרגיש ארוך...)
זה קטע מאורות התפילה של הרב קוק זצ"ל, שהייתי קוראת המון כשהיה קשה...

"תכלית התפילה- לגדל כוחות הנפש בציורי קדושה ואמת

לעומת תכליתה של התפילה, והשגת המבוקש שבאה על ידה, לגדל כוחות הנפש בציורי קדושה ושלמות ולהוציא שלמותה אל הפועל, דרכי הציורים האלה רבים ורחבים, ומסתעפים לפרטים רבים שאין להם קץ, וצור העולמים לפניו נגלו כל תעלומות, איזה ציור רוחני מיוחד ראוי וחסר לכל נפש פרטית שתשלם בו, שלפי צורך השתלמות זו מקביל בסידור חכמתו העליונה, מצב החסרון המזדמן המצריך את התפילה. ולפעמים תתאחר התקבלות התפילה, כפי מה שלא הספיק אותו הציור הרוחני הדרוש, להשתלם כראוי בכל עמקו בנפש ובכל גווניו, עד שיהיה נשנה ונכפל כמה פעמים. על כן האדם שלא נענה, עליו לחזור ולהתפלל, ולא לאמור נואש, חלילה, כי הקצור קצרה ידו יתברך מפדות, אלא שבחכמתו העליונה הוא חושב מחשבות ליתן לאדם אחרית ותקווה, ושכל הדברים הזמניים יוסיפו לו ערך נצחיות ושלמות חשובה.
והנה כך היא המידה באדם, כשהוא עושה פעולות ואינו בא בהן למטרתו מתחלש לבבו, אבל כשיודע שכל פעולה תקרבהו למטרתו, אלא שלפי רוממות המטרה צריך הוא ריבוי פעולות, לבבו מתאמץ להוסיף בעבודתו. על כן אמר 'קווה אל ה', והתקווה היא בעצמה מידת שלמות, ויסוד התקווה הוא מעלת השלמות הראויה להימשך מכשרון הפעולות הקודמות לה, ולפי ערך היסוד הזה של הנהגת תכלית פעולת התפילה, תדע נאמנה כי בכל ציור של תקווה לה', נתקרבת יותר אל המטרה, אלא שלא הגיעתך עדיין, לפי שלא השלמת עדיין, על כן 'חזק ויאמץ ליבך וקווה אל ה' ".

ממש כואב מה שאת כותבת .

מוכר לי המצב שלך..  כולל כל הדפקות שיכולות להיות בגוף שלנו..

מה שאותי מעודד זה שאני יודעת שברגע שתגיע השעה הנכונה שנכתבה לי מלמעלה אני פשוט יקבל את זה(הריון/כל דבר אחר שציפיתי לו) !

זה יגיע בלי שאני אדאג לזה ובלי שאני אטרח ואתאמץ... פשוט ככה במתנה, בהפתעה ..

 

יש לך כמה ילדים . וזה ברכה !! אין לך שום בעיה!! הפלות? קורה . יש לך ילדים -את מושלמת!! ה' מכין לך את החבילה שלך והיא בדרך אליך .. ואולי את עוד רגע תקבלי אותה. אל ייאוש !!

 

לגבי הסביבה . שימי פסססססססססססס על כולם !!! לפעמים סתם מרגישים שהסביבה מלחיצה ..(כי זה מה שאת מרגישה בפנים ומקרינה החוצה)

 

בהצלחה יקירה.

 

 

אני לא כותבת כאן הרבה, אבל קראתי והרגשתי צורך להגיב לך.
לנו לקח שנתיים בערך להכנס להריון ראשון (היו קודם הריון כימי והריון שנפל מוקדם).
אני מאוד מבינה את התחושת התסכול, הכאב...

קודם כל, אין דבר כזה "הבעיה אצלי". את בסדר גמור, מקסימה ונהדרת ועושה את ההשתדלות שלך.
יש דברים שלא בשליטה שלנו, וזה מאוד קשה וכואב, אבל בשום פנים אסור לנו להרגיש אשמים.
אני יודעת שקשה לקבל את זה, כי הייתי במקום הזה, אבל ה' מנהל את העולם הכי טוב שיש. ואם הוא החליט אז זה מה שטוב.

עצות מעשיות בשבילך-
להקפיד על תזונה נכונה ופעילות גופנית.
לפנק את עצמך!!! בחוגים, חופשה אולי, סרט... מה שעושה לך טוב!
להקפיד על זמן שלכם, לחזק את שניכם, זה קושי זוגי וכדאי לנתב אותו לצמיחה.
כמובן, להתפלל, לצפות לישועה...

בהצלחה רבה, שתרגישו את יד ה' מלטפת אתכם.
רבקה.

כל משפט פשוט מרומם..
באמת אני חושבת שאני צריכה להשתחרר דחוף מהרגשות אשמה, מצפון ואפילו לאהוב את הגוף שלי קצת יותר..אולי שאגיש שאני כבר לא כועסת עליו יתחיל לשתף פעולה איתי
תודה ממש על ההשתתפות הכנה והתמיכה .
אשתדל להמשיך בתפילות וה' הטוב יעזור ויזרז גאולתי!
יומטוב!

משהו שחשבתי שאולי יכול לעזור.

נחשפתי לאתר של רינת גל. אולי לשמוע סרטונים/לקרוא מאמרים יוכל לעזור לך..

היא מדברת על הקשר עם הרחם. שגם הרחם 'מצטערת' כשהיא לא נכנסת להריון ולהיות שותפה בכאב של הרחם ולא להאשים אותה.

http://www.rinatgal.co.il/

חיבוק גדול!

מה יגיד אחד מבני הזוג שהוא אולי קצת פחות יפה או חכם מהשני?

אולי הוא יחשוב שהוא אשם אם הילדים לא מספיק יפים או חכמים..

אנחנו באים ככה בשלמותנו, עם החסרונות ועם המעלות.

אז אין "בעיה" אצל אף אחד.

 

ובקשר לתזמון הגרוע של המחזורים, התזמון שלהם תמיד גרוע.. זה הרי תכל'ס בערך שבועיים שכל מחזור "הורס" עד שנעשים מותרים שוב, וקשה למצוא שבועיים שבהם זה יהיה "נוח" ולא מבאס. זה ממש ככה, זה תמיד תקוע.

 

ובקשר לזה שבאמת את לא בהריון עדיין, אני פחות יודעת להגיב לגבי זה, אבל באמת ב"ה שיש כבר כמה ילדים.

 

אני יודעת שזה ממש לא במקום לתת פה עצות רפואיות, אבל אולי דווקא שווה לקחת גלולות למניעה כמה חודשים. אצלי, לפחות, הן עוזרות לעשות סדר במערכת. וגם יהיו לך איזה חודשיים שלושה שתדעי שאת לא אמורה להיכנס להריון וזה ייתן לך מנוחת נפש, שלא תצטרכי לצפות בכלל. אולי דווקא זה מה שאת צריכה..

 

חזקי ואמצי, והקב"ה ייתן לכם עוד ילד מתוק, שיהיה מתוק במיוחד כפיצוי על הסבל! (כמובן כולם מתוקים  אבל בכ"ז).

 

אולי את מתכוונת לריפוד של הטיולון שבאמת עולה שם סביב ה50...

אם כן, אני פרסתי שם חיתול בד אבל לא טטרה. נעים כזה עם צבעים וציורים, וזה היה מצוין.

אהה הבנתי.. אוקיי נראה לי שזה מה שאני אעשה גם ואם במקרה אראה שזה לא נוח לי אז בהמשך אשקיע במיזרון..

תודה רבה  

שלא יסתבך איתו חלילה.

עד גיל 3 חודשים הם בקושי זזים, אז לא נתקלתי בבעיה שהחיתול התבלגן יותר מדי.
אחרי זה כבר עברנו לטיולון

אבל מהר מאוד זה היה זז והפך ללא נח..

השקענו וקנינו מזרן מתאים ואני לא מתחרטת..
הרבה יותר נוח לילד ושומר על הניקיון..