זה גיל לא קל האמת, הם כאילו נהיים בוגרים כאלה ומצד שני יש להם את הדיעה שלהם, שלי עושה לי הרבה "דווקא" כדי למשוך תשומת לב, לא יודעת איך אצלך, הוא גם כנראה שם לב איכשהו שאת עוברת עכשיו משהו, אולי הורדת ממנו בלי לשים לב תשומת לב ,אז הוא מגזים.
אבל תתפללי על זה ובעיקר תתעקשי כמו שכתבתי קודם ממש רק כל דברים חשובים..
מבינה אותך הריון ללא תמיכה מתמדת הןא לא קל, הריון באופן כללי בגלל כל השינויים שאת עוברת, ההורמונים,גורם לך להיות קצת שונה קצת יותר רגישה יותר עם מצבי רוח.. שלא לדבר על הצד הפיזי-את יותר חלשה, רוצה לנוח וכו'..
אל תקחי ללב מהבעל,לפעמים הם פשוט מרגישים שזה גדול עליהם ולא יודעים איך לתמוך בעוצמה שהיית רוצה..
תדאגי לעצמך,תפנקי את עצמך-באוכל אהוב, תצאי תקני לך משהו שיישמח אותך.
תראי דברים שאת אוהבת, וכמובן תשתפי ואל תשמרי בבטן את יכולה לפרוק פה תמיד את הרגשות שלך, זה עוזר מניסיון לקבל תמיכה, אפילו שהיא וירטואלית.
אם תרצי לשתף מה היה היום אז בכיף.
בכל מקרה אל תשכחי שאת בהריון ושולחת לך הרבה הרבה חיבוקים וכוחות לעבור את זה בקלות ובידיים מלאות, בטוב ובניעימים ובשמחה!
אני יכולה להגיד לך על עצמי שההריון השלישי שלי היה לא קל, בגלל העובדה שיש עוד ילדים, וגם, הבעל לא תמיד ידע להיות שם בשבילי מה שנקרא, ניסיתי למצוא לעצמי כיוונים אחרים לעזרה כמו משפחה חברה שיעזרו לי עם הילדים לפעמים, לצאת עם חברה לקניון, וכו'
היום אני חצי שנה אחרי לידה, המצב שונה והרבה יותר קל ברוך השם. ואני מונעת כרגע כדי להתחזק ודי קשה לי לחשוב על הריון נוסף בגלל הקשיים שאת מתארת.ולכן לקחתי פסק זמן
אני משתפת כי אני אנונימית ,לכן העדפתי גם בהודעה הקודמת להיות אנונימית על מנת שאם צריך אביא לך דוגמאות ממני ...
תמנפי את מה שהיה היום לשינוי, ותתפללי על זה עם הקב"ה
ב"הצלחה
