בעיני זה מסוכן.
למה לך לקחת סיכון?
כמשרגישים לא טוב זה כבר גרוע מאד. מאד מהר יכולים להרגיש זוועה עד כדי התעלפות.
אני גם לא הייתי נכנסת בגלל פטריות וכאלה. גם אם זה לא ציבורי, קשה לנקות טוב ג'קוזי בגלל הצנרת והברזים, ואת לא יודעת מי היה שם לפנייך..
אמנם לי כן עזרו עירויים, אבל אם לך לא עוזר, אפשר לפנות לרפואה משלימה.
הציעו כבר מח אחד.
לי עזר מ א ו ד - כירופרקטיקה וקרניו סקראל.
כמובן, שצריך את השליח\ה הנכון.
אם תרצי המלצות - קרניו סקראל יש לי מישהי להציע לך באיזור בית שמש וירושלים. כירופרקטור אני מכירה רק בירושלים.
באחד ההריונות, קרה שטופלתי גם בכירופרקטיקה וגם בקרניו סקראל באותו שבוע. אני זוכרת את אותו שבוע כשבוע הכי נעים שהיה לי באותה תקופה, מינימום בחילות ואף לא הקאה אחת.
הסוף של ההקאות הוא תינוק בריא ושלם 
ובעז"ה תרגישי הרבה יותר טוב הרבה לפני הלידה.
ותודה על הכתיבה החיננית שלך. חוש הומור מסייע מאוד בהתמודדות עם מצבים פחות נעימים.
בהצלחה
שלום,
ב"ה אני בהריון בשבוע 23. אתמול קרה לי דבר מצער שעוד לא הצלחתי להשתחרר ממנו.
בעלי כוסס ציפורניים לפעמים, ושלשום בערב השאיר את הציפורן הכסוסה שלו על טישו שהניח על שידת הלילה. בבוקר לקח את נייר הטישו וזרק לפח, אך הציפורן נפלה על הרצפה ובבוקר כשסידרתי את המיטה, גיליתי את שארית הציפורן הזו דבוקה לגרב שלי.
אני יודעת שיש סכנה בכך.
מודאגת מאד. נתתי צדקה וקראתי תהילים.
אני יודעת שהכל בידי שמיים, אך בכל זאת עצובה מאד.
יש מה לעשות בעניין?
תודה לכולן,
חג שמח.
ואל תפחדי. פחד גורם לדברים רעים.
את כבר עשית את הכול ע"מ שהכול יהיה בסדר, עכשיו תסמכי על ה' שיגן עליך ועל התינוק שלך.
מה המקור לזה?
בכל מקרה..
אל תדאגי..
כולנו כאן כוססים ציפורניים,
כל ההריון דרכתי על ציפורניים..
לבני הבית שלום.
אמרו לי לרסס k600 אך אני חוששת שאולי זה אסור בהריון... מישהי יודעת משהו לגבי זה?בס''ד
שלום לך יקרה,
עברתי דיכאון מאד קשה וארוך מעט זמן אחרי שהתחתנו. זה אמנם לא היה דיכאון אחרי לידה (עוד לא היו לנו ילדים) אך דיכאון קשה - היה ועוד היה. גם אנחנו הגענו קרוב מאד-מאד לגירושין. ובחסדי ה' הצלחתי להתגבר על המחלה הזאת ומאז עברו עלינו קרוב לחמש שנים ונולדו לנו שני ילדים ב''ה. עדיין קיימות התמודדויות קטנות פה ושם אבל בגדול החיים שלנו מלאים טוב ואושר. דיברתי עם בעלי ושנינו נשמח להפגש איתכם ולשתף אתכם בסיפורנו (יתכן שיהיה יותר קל אם תסכימו לבוא אתם אלינו, אבל זה כבר פרטים טכניים). אין לנו מה לייעץ כי כל מקרה שונה, אבל אם מה שאתם מחפשים זו ''עדות'' של מי שהיה שם ויצא מזה, נשמח מאד לתרום את חלקנו. את יכולה לפנות למנהלות הפורום ולבקש מהן לקשר בינינו.
בהצלחה רבה רבה!!!
ב"ה בשלבי ריפוי.
יכולה לומר לך שכיום ב"ה אני רואה שיש תקוה. היתה תקופה נוראית שהכל היה שחור! ממש. רק רציתי למות.
אני מטופלת בכדורים פסיכיאטרים ובטיפול רגשי-נפשי.
חשוב לי להגיד לך (ולבעלך) שזה זמני! התקופה היא קשה ונראית נצח!!
לא כתבת האם את מטופלת ובמה?
יש את ארגון ניצה שניתן לפנות אליהן.
הלוואי ויהיה לכם רק טוב!
אם אוכל לעזור בשמחה.
ולפני ההריון הסנפתי אותו)) 
שמן פשתןלא חכמה רק ליפות את המציאות אלא להגיד בדיוק מה הבעיות שיכולות להיות
אחותי לפני כחצי שנה ילדה בת עם מום קשה בעקבות הדבקה בוירוס הזה
אז נכון שזה נדיר, אבל-----
הנה, דוקא היא נכנסה לסטיסטיקה של האחוזים הבודדים
וזה נפל עליה כרעם ביום בהיר כי כולם אמרולה כמו פה, "אין סיכוי שיקרה משהו"
אז בבקשה , קחו אחריות על המילים שלכם!
ובנימה אישית לפותחת, אני כן היתי עושה מי שפיר כדי לדעת מה קורה
זה חשוב
הרבה בריאות!
זה יוכל לחסוך לך ים של כאב ראש.
(אני לא יכולתי לעשות מי שפיר והייתי צריכה לחכות עד 5 ימים אחרי הלידה (!) כדי לגלות שהיא לא נדבקה. וזה היה פשוט מורט עצבים)
אם תעשי מי שפיר הכל יהיה ברור יותר ותדעי לאן מועדות פנייך. ממליצה להתייעץ עם מכון פועה.
נאחזת בתהילים, בברכת הרב שלנו ובכן חברות!
לא מדובר ב-CMV
מדובר בPARVO VIRUS שהוא וירוס קליל ביותר (אפילו ללא חום) לכלל האוכלוסיה, אולם הוא מסוכן לנשים הרות כיוון שההשפעה שלו על העובר עלולה להיות אנמיה עוברית
באולטראסאונד ראו מדדים גבוליים לאנמיה אצל העובר, וזה מלחיץ...
היי,
יש לי נובהרינג כבר קרוב לשבועיים. הרופאה נתנה לי מרשם לשלוש טבעות, ובבית המרקחת שבו קניתי את הראשונה, נתנו לי רק אחת.
כשקניתי את שתי הנוספות בסוף שבוע שעבר, התברר שהיה צריך לשים בקירור את הראשונה עד שהכנסתי אותה לגוף (עשיתי עוד קניות בעיר אחרי שקניתי אותה, ועברו בערך יומיים שבהם היא הייתה בבית, עד שאזרתי אומץ להכניס אותה לגוף). בבית המרקחת שבו קניתי אותה לא אמרו את זה 
. מה עושים? יש למי להתקשר לגבי זה? לא מצאתי מספר בחוברת הוראות שהייתה בקופסא.
אשמח לעזרה. תודה רבה.
ואם הרב שלכם מתיר - אז דיאפרגמה.
אם תדממי עם סרזט, ותדממי עם ההתקן, והרב לא מתיר דיאפרגמה אז יש לך 3 אפשרויות:
1. להחליף לנובהרינג ולגמור עם ההנקה (זה מחסל הנקה. אל תאמיני למי שאומר שלא, כי להרבה מאוד נשים זה כן)
2. ללמוד שיטת המודעות לפוריות
3. למנוע עם נרות ואגינאליים (זה רק 70% מניעה)
יש הרבה נשים שסובלות מכאבים.
אני אישית- עם כמה שאני אוהבת להניק וב"ה מניקה הרבה- אחרי כל לידה יש לי כאבי תופת שנעלמים לחלוטין אחרי חודש. וכן, כל החודש הראשון אני רואה כוכבים בתחילת כל הנקה.
זה לאו דווקא מפצעים- יש רגישות וכאב בפטמות שנובעים משינוי הורמונלי, כך הסבירה לי יועצת הנקה.
אז כמובן שאם יש לך פצע- תטפלי בו, לנולין הכי טוב.
אבל אם אין- אז תדעי שזה דבר נורמלי אפילו שהוא קשה מאוד, ובע"ה יעבור מהר ותניקי בשמחה.
תבדקי באתר של ליגת לה לצ'ה
זה ארגון של מדריכות מתנדבות שתומכות בהנקה ועוזרות בהנקה. האתר שלהן ממש יפה ונח, ויש גם רשימת קבוצות בכל הארץ. ניתן להגיע למפגש ולקבל עזרה ותמיכה.
מאוד נכון שהימים הראשונים יכולים להיות ימים כואבים גם אם התפיסה מושלמת (העור בפטמה צריך להתחספס - להתרגל לתפקיד החדש), אבל אם הבעיה היא התפיסה, חבל לסבול ללא צורך.
עם יועצת הנקה מוסמכת (IBCLC). זה תלוי בבעיה הספציפית - יש נשים שזה הציל להן את ההנקה ויש נשים שזה הרס להן את ההנקה.
תכלס מה שהכי כדאי לעשות כרגע הוא להזמין יועצת מוסמכת. נכון שזה יקר, אבל לפעמים (הרבה פעמים!) זה מה שצריך כדי שהנקה תעלה על המסלול. וזה שווה את זה. (אם יש לך ביטוח משלים אז תבררי אם יש לך החזר, אני יודעת שלכללית יש יועצות IBCLC שעובדות איתם).
ובלילה לישון בלי כלום
תשתדלי לא לשים אותם כל היום
כי אני שמתי כל היום
ועכשיו ממש קשה לי להיפרד מהם
כי יוצא אליהם חלב וכשאני מורידה אותם נהייה לי גודש
ואז זה מבאס כי יש בגדים שאני לא יכולה לשים כי רואים את הקונכיות
אנונימי (פותח)היום היום ה5 לווסת. בדכ מצליחה להטהר ביום ה5 אבל הפעם לא נראלי שיקרה. היה לי דימום מאוד חלש ואיטי הפעם.. כל פעם נראה שנגמר ואז פתאום רואה דם. וכך גם עכשיו. מה שאומר שכנראה ההפסק יידחה למחר והטבילה תצא בערב החג.
אנחנו נשואים כבר 3 שנים ואף פעם לא יצא לי לטבול בחג/שבת. תמיד חששתי מזה.
והנה זה הגיע.
אני אחת שמאוד חשוב לה לשים קרם פנים אחרי המקלחת, להסתרק, להתאפר. במיוחד בשבת וחג!
אז בלי לדבר בכלל על הקושי מסביב שאנחנו אצל ההורים של בעלי בחג וכל הסידור לילדה וכו..
איך אפשר להתגבר על זה?? באלי להרגיש חג! להרגיש מטופחת, להראות טוב.
יהיה לי מאוד קשה לוותר על כל אלה..ממש קשה.
מקווה שאתן מבינות לליבי.. אשמח לעצות.
+mp8אני שמעתי פעם שהרב אליהו זצ"ל התיר לאישה לטבןל עם איפור כי זה היה בשבת חתן של אחותה ואם לא הייתה מתאפרת כולם היו מבינים שכנראה טבלה...
מרב אחר (מחמיר) שמעתי שהתיר לדחות את ההפסק (זה יותר קל מלדחות טבילה) כי הטבילה הייתה יוצאת בחג והם התארחו במקום שאין להם שום פרטיות...
בקיצור רב יכול להתיר כל מיני דברים שלא חושבים עליהם.. אם את רוצה יש לי טלפון אישי של רב ממכון פועה שנעים מאוד לדבור איתו ויש לו בד"כ פיתרונות יצירתיים...
פעם קרה לי שאחרי שבועיים שהיינו אסורים,
ביום בו הייתי אמורה לטבול,
בעלי נקרא לצו 8... התחילה מלחמה.
ואז נזכרתי שיום לפני ההפסק היו קצת שאריות, אבל התעצלתי לשטוף ולנסות 5 פעמים לעשות הפסק (חשבתי שכנראה לא אצליח) אז אמרתי לעצמי: "שטויות, נחכה עוד יום ונעשה כמו שצריך".
ובסוף היום הזה עלה לי ביוקר... והחיבור נדחה בעוד כמה ימים... ובהרבה בכי ודמעות.
כואב לשמוע 
.
את מה זה צודקת.
וזריזים מקדימים למצוות.
אני זוכרת שהמדריכת כלות אמרה - לא משנה איפה את ביום של הפסק טהרה - בטיול, על איזה מצוק עם תלמידות או איפה שלא יהיה, את עושה הפסק.
וכנ"ל לגבי טבילה - בכלל הזה השתמשתי מאז - לא משנה מה נקבע ליום הטבילה - חתונה, ביקור משפחתי וכו' - את מבררת מראש איפה, וטובלת.
מחפשת מישהי שתלווה בתקופת ההריון ותשפוך מעט אור על המיחושים, תופעות, שינויים גופנים, מה צריך לעשות ומה כדאי.(לא תומכת לידה)
מישהי מאזור י-ם.
אשמח לקבל המלצות.
*כוכבית*ותהיי חזקה.
נסיון קשה קשה קשה!!!
מצדיעה לך!
שתתאים לך תפריט מתאים כך שלא תעלי יותר מדי ואולי אפילו תרדי (כן, יש כאלה שיורדות, אבל כמובן שלא עושים את זה לבד..)
בנוסף, כדאי לעשות ספורט, בתנאי שעשית גם לפני ההריון.
בהצלחה!
דרך אגב, נשים בתת משקל אמורות לעלות יותר בהריון מנשים במשקל תקין.
הן שרדו את זה, העובר שרד את זה,
והיום הן נראות מצוין
אולי דולה בסטאז'?
ואיסה ביטוח בריאות יש לך- אולי תקבלי החזר?
תחיה דולהותתן מילות עידוד! בלי להיות פעילה בלעשות מסאז'ים וכדומה בזמן צירים.
אם זה מה שיעשה לך טוב...
לידה קלה ובידיים מלאות!
