פורום הריון ולידה (עמוד 4384)

לא הכול בחיינו הגיוני. הלוואי שהיה כן...

יש מקרים בהם אשך אחד לא יורד. חייבים לטפל בזה. פני לרופא הילדים שלך! אם הוא לא מתייחס - תשקלי להחליף רופא ילדים.

תקבעי תור לרופאת משפחה. אין מה להילחץ.

כנראה שאצלו אין חסימה ממשית והאשך נודד - לפעמים במקום ולפעמים עולה.

יכול להיות שאת סתם לא יודעת איך זה אמור להיראות. 

בכל מקרה אם יש לך חשש לכי לרופא, 

אבל זה לא מקרה חרום

תלת אופן, חרוזים להשחלה, פאזל של שני חלקים, צבעוני לטף, משאית

חול קינטי (מלכלך..), בימבה ג'וק, 

תלת אופן, בימבה ג'וק, לוטו, משאית וכו..

לוח עם לורדים מחיקים

משחקים של סקוצ'י - מפתחים חשיבה ומוטוריקה

מגה בלוקס, לגו וכד'

חיות בכל הגדלים

זה מה שאני רואה כרגע מהזווית שאני יושבת בה

אבל ראיתי גם כחולות, התמידי בחיפושייך.

לפעמים גם עם פרצופים או חיות.

הלוח נשלף מהתיבה ומשמש מצידו האחד כלוח מגנטי + לוח לגירים ומצידו האחר - לוח מחיק לטושים.

הקטן בן שנתיים ורבע ולאחרונה פשוט מאוהב בזה.

זו גם הזדמנות טובה וכיפית בשבילי לתרגל איתו צורות, צבעים ותיאורים (כמה שהוא יודע, כמובן):

הנה עיגול גדול - איפה הקטן?

בוא נעשה שורה של אדומים \ מגדל של רבועים וכו' וכו'

וכמובן - מה האפשרויות שלך.

זה יכול להיות אופניים עם גלגלי עזר, כדור, טושים, מכונית... את מכירה את בנך טוב מאתנו, את זאת שיודעת מה ישמח אותו יותר ומה האפשרויות שלך!

את הרב דעי (או דיעי) - רב בית כנסת בשכונת הדר גנים קוראים לה? השכונה הקרובה אליכם.

אני יודעת שאחותי שואלת אותו הרבה. הוא מומחה ועונה גם לשאלות מסובכות.

תנסי לחפש מס' טלפון.

לפנות אליה גם באישי?

וגם את תפני באישי?

וככה היא תקשר?

זאת אומרת יש לי אפשרות להשיג אותו בקלות

אז אפשר לפנות אלי. 

תכלס אפשר לנסות ב144 הרב יהודה סטופל, רחוב תורה ועבודה פתח תיקווה

ואם זה לא הולך אפשר לפנות אלי באישי 

יש לי שם הכרות עם עוד הרבה

הרב ששון גר ברח' הרב גולד 5 (למיטב ידיעתי, אני כבר לא גרה שם...)

ואפשר לשאול גם את הרב סטופל (אני לא יודעת טלפון או כתובת, מצטערת..)

יכול להיות שזה המס' של הרב ששון, תנסי: 03-9313267

תכנסי ל144 אנשים. תקלידי ששון.

מופיעים כמה וכמה אנשים בשם הזה. תעשי הצלבה עם שם הרחוב. את מכירה את הרחובות שם ואם לא תקישי על אפשרות של מפה ותראי אם זה באשור שלך.

תתקשרי למי שנרשמע לך שזה מתאים, מקסימום יפנו אותך הלאה. ככה אני עושה כשיש לי רק קצה חוט. וה' יעזור ותמצאי.

אחותי כרגע לא עונה.

בהצלחה.

*תקלידי ששון, פתח תקווה.

מקוה שיסתדר.

בעלי ספקן לגבי מורי הוראה שלא מכיר.. מה אני אעשה?

מישהו זרק לו את השם הרב ששון.. אבל הוא לא רוצה להסתמך על מה שאנשים שהוא לא מכיר אומרים.

אז בנתיים הוא נוסע לאיפה שגרנו קודם שהרב שלו המליץ...

אני יכולה להבין אותו אבל זה עושה את כל ההתנהלות ממש בעייתית...

וממש אין לו זמן לזה..

באזור שלכם שהוא היה שולח אליו.

זה שיכון הפועל המזרחי

כפר אברהם זה מעבר לצומת...

הרב ששון זה אחלה רב! אני יכולה להביא לך את כל הפרטים אבל באישי... תבקשי מתחיה שתקשר בנינו...

ולזו שהציע להיכנס ל-144 - ששון זה שמו הפרטי של הרב ולא שם משפחתו... אבל אל תדאגי כולם מתבלבלים עם זה...

נ.ב. לצורך הסדר הטוב-אפילו שזה מאנונימי אומר שאני אמא של הניקית... 

לשתות ולנוח. ממש לשכב לזמן מה.

אם זה לא מפסיק, תגשי להיבדק.

אם זה לא בעוצמה של צירים, עדיף להיכנס למיטה, לשכב ולראות אם נרגע. 

לנשום, ולהרפות את הלחץ.

תראי לאן זה הולך - נחלש ונרגע, או חלילה מתגבר.

כשחיברו אותך לנוזלים, הרגשת יותר טוב.

גם, כשמחוברים לנוזלים, את נחה!

אפשר לעשות משטר בית - לשתות הרבה (התיבשות מעודדת צירים), ולשכב במטה (על צד שמאל, לא על הגב).

לא לרוץ, להתעלם מפסח - אבק זה לא חמץ.

לא להרים דברים כבדים, או דברים בכלל.

פשוט לנוח, לשתות ולהיות רגועים.

בהצלחה!

שמוציאים אותן בעזרת וואקום עם פומפות קטנות, שווה להתייעץ עם יועצת הנקה

זה זירוז טבעי...אם את צריכה...

אני מבינה ששאיבה מומלצת רק קרוב יותר...

אבל אז מה ההבדל אם לחכות בסבלנות ללידה? השאלה שלי, אם עכשיו יש לי דרך למשוך אותן החוצה??

ניסיתי לגלגל (אין לי מילה אחרת שתסביר) אותן החוצה, אבל זה לא נראה מצליח...

אולי למרוח משהו?

זה חצי פיתרון.

הם תמיד בפנים ?יצאו אי פעם?מקור או מריגוש?

כדאי להתיעץ עם יועצת הנקה.

בשאיבה אפשר לעשות חלש ואולי לא יגרום צירים.

לא באחריותי.. מה הבעיה לחכות לתשיעי?

מה בוער לך עכשיו?

תנסי לקרוא על זה...

אחרי הלידה יש שינויים הורמונלים לטובתך והתינוק יעשה את המלאכה, כל הטיפים האלה הם רק במקרה שזה לא עבד בדרך טבעית.

בטח לא לשאוב בביל זה, גם לא נכון להריון וגם סתם סבל

נראה לי שיש במחלקות  בבית חולים יועצות חינם

אפשר לקנות ואפשר לעשות תוצרת בית - 

תחשבי על הבוכנה של זריקה.  תורידי את החלק לתוכו נכנס המחט, כך שהחלק הזה נשאר עגול ופתוח.  הצמידי סביב הפטמה, כך שאת יוצרת וואקום, ומשכי את ה"ידית" החוצה.

אם הסברתי מספיק ברור, הרעיון הוא שהפטמה נשאבת החוצה.

הבעיה היא שיש הידבקויות שמחזיקות את הפטמות בפנים.  "קורעים" את ההידבקויות, כדי שהפטמות יצאו.  ברגע שההידבקויות נקרעות, הפטמות יוכלו לצאת ביתר חופשיות.

רצוי להתיעץ לפני הלידה עם מישהי.

תרצי לדבר \להתכתב איתי כדי לקבל שמות וטלפונים, את מוזמנת לאישי.

בהצלחה!

עלי ממש קלטו בחודש שני..והתבאסתי..אבל עם הפרגונים כאן שזה קורה לרזות שימחתם 

זה טבעי ונפוץ שתהיה בטן קטנה גם בשבועות יחסית מוקדמים.

גם אם זה נובע מגזים, אין עם זה שום בעיה. ואין סיבה לדאוג.

הכל בסדר

http://www.hisunim.org.il/images/documents/Public_Articles/Menta_Pertussis_in_Pregnancy.pdf

עוד לא החלטתי מה אני עושה, כרגע חושבת שאני לא אעשה..

אמרו לי שהכי גרוע כואב היד למשך היום.

לי לא כאב כלום...

ררק לא הבנתי למה להכניס לי חידקים במצב רגיש שכזה..

אבל כשאמרו שהסתובבה מגפה לא רציתי לקחת סיכון.

הרי זהיהיה כבר קיץ ושעלת זאת מחלת חורף לא?

ויש שבועות מסוימים שבהם עושים את החיסון, אם עושים אותו כמובן.

מה אתן אומרות?

אצל חלק זה ב 4 חוד' ואצל חלק זה ב 6 חוד'

הבת שלי יחסית גדולה, והיא אהבה את האמבטיה גם כשהרגליים בקושי נכנסו.

היא היתה שמה אותם על השוליים כאילו היא משתזפת בחוף הים..

וגם היום בטיולון ממשיכה לשים את הרגליים על המוטות שבצדדים..

הטיולון מאד נוח, אבל אל תשכחי שבטיולון זה כל הזמן לחגור ולפתוח את החגורות. הוא עדיין לא זז אז לא ירגיש מדי את החגורות, אבל לך זה טרחה..

אנחנו עברנו בגיל חמישה חודשים בערך, כשכבר התפדחנו מאיך שזה נראה.. כמו בגד קטן מדי..

תחכי אולי שמזג האוויר יתחמם עוד, ואז באמת כדאי לעבור.

האמבטיה נהייתה צפופה והוא היה מרעיד את כל העגלה כשהיה בועט בדפנות

ברגע שהטיולון הוא 180 או כמעט 180 מעלות נאמר לי במפורש שאין צורך. לא מתחרטת!

הבנות שלי גדלות מאוד מהר, והאמבטיות קטנות.

מה שכן- עם הקטנה פשוט השכבנו אותה על כרית בתוך הטיולון והיה לה נעים ורגוע.

יש טיולונים שאפשר להשכיב גם על הבטן, כאלה שמגיעים עד כמעט 180.

וכדאי גם לא לשכוח לקחת פרינטל.

יש ימים שאנחנו עמוסות ולחוצות ובמתח, ואז גם העובר כאילו מתכנס בתוך עצמו ופחות פעיל.

מצב הרוח שלנו משפיע מאוד.

תשתדלי, במיוחד עכשיו עם ההתארגנות לפסח, לא להעמיס על עצמך יותר מדי, לשתות, לאכול, ולא להיות מתוחה. 

לא לשאוף ליותר מדי בתחום הסדר והנקיון.... ראיתי את זה על עצמי ממש, במיוחד לפני פסח.

מה שאת מתארת זה לא נורמלי, אבל נורמלי לחלוטין..

ברוכה הבאה לעולם ההורות

ואחרי הלידה זה רק הולך ונהיה יותר קשה, יותר מפחיד.. (אבל גם הרבה הרבה יותר מתגמל וכיף ומתוק) 

מה עושים?

בוטחים בקב"ה שכמו שנתן לך את ההריון גם יכוון וינתב אותו בדיוק לאיפה שהוא צריך ללכת

ובע"ה יסתיים בידיים מלאות וילד בריא שיביא נחת עד 120

הריון קל

כשמפחדים ולא משתפים זה רק גודל וגודל...

בהצלחה...

לאחות או לרופאה והם יגידו לך אם לעשות שוב.

רובינו  חוסנו פעמיים...

אולי יש כאלה שכן יתנו לך עם השתתפות עצמית?

אם יש מישהו חולה בזה לידך תידעי את הרופאה 

תשאלי מה הסיכונים...

ואמרו לי להתחסן אחרי לידה. ופעם שהייתי עם הבת בטיפת חלב חיסנו אותי שם.. פעמים (לא באותו פעם) צריך בוא במחזור\ בטוח שאת לא בהריון..

ולי אישית זה לא עזר כי אני עדיין לא מחוסנת..(בהריון שני שוב לא היה לי נוגדנים) והרופא אמר שאין מה לעשות ולא מתחסנים שוב.

אבל בגלל שאני בהריון אז אין לזה משמעות כרגע.

אחות ליווי הריון אמרה לי שלא מחסנים יותר מפעמים- את זה בודקים בפנקס חיסונים.

אבל אם חוסנת רק פעם אחת. לא מחסנים בהריון!!

לפני הריון נראלי שכן. גם אחות יכולה לעזור.

בכל מקרה, היא אמרה לי להתרחק ממי שיש לו פריחה אדומה.

בהצלחה.

כווץ שרירים נובע מחוסר מגנזיום ונראה שאצלך החסר חמור!!

אבקת קקאו (דווקא אבקה. עדיף כשיש בה % 22/24 שומן).

טחינה גולמית.

גרעיני דלעת/אבטיח עם הקליפה לא קלוי

שקדים לא קלויים

ובננה לקחת בשבוע שלוש בננות(שלושה שבועות לערך) -  זה מעלה מהר מאד את המגנזיום!!

הבהרה: אני לא רופאה דיאטנית רק על סמך ניסיון כותבת את הדברים!

אינני יודעת אם זה אותו הדבר אבל לנסות לא מזיק. (הדברים בריאים למאכל )

שכך ברא הקב"ה את האישה. שכשהיא גדלה גם החלק הזה בגוף גדל. כדי שאח"כ, כשאמא מתחתנת, וה' מברך את אבא ואמא בתינוק, משם התינוקות יונקים חלב.

להזכיר לה בחיבה שגם היא כשהיתה תינוקת היא ינקה משם.

אין צורך ביותר מזה. אם היא תשאל עוד שאלות, תעני לה לפי מה שמתאים לרמה שלה.

אני לא רוצה שהם יגדלו עם רתיעה מהנושא או עם דימוי גוף לא נכון חלילה.

אחרי שנתתי מענה, אני מחבקת אותם ומסבירה שסתם ככה, כשזה לא תינוק, אז זה פחות נעים לי.

אולי הכי טוב זה למלא מאגרים. לקחת מולטי ויטמין. או לפחות לאכול טוב.

וגם אחר כך, ממליצה לך לקחת ויטמיני B בנפרד - כדורים קטנים, קלים לבליעה, מפחיתים את הבחילה ואת הצרבת.

כדאי B3 לכל הפחות. גם B12, ו B6 אם צריך מעבר לזה.

גם בשביל לאזן הורמונים כדאי את הויטמינים בדיוק האלה.

אל תקחי מולטיויטמין. קחי דחוף B12 על הלשון (לא לבלוע, למצוץ) B3.

תקני של אחת החברות סולגאר/אלטמן וכו'.

ועזרה ראשונה - תכיני לך עכשיו חביתה משתי ביצים. תוך חצי שעה את מרגישה יותר טוב.

תמשיי להקפיד על ביצה ליום לפחות. גם עם הבחילות. תכריחי את עצמך.

בהריון ראשון הייתי איומה מבחינת ההורמונים ומצבי הרוח וב"ה למדתי מה עוזר לי.

אחד הדברים הכי משמעותיים זה חביתה (כמובן שהכי כיף זה מושקעת עם ירקות ועלים...) מ2 ביצים.

כשאני עצבנית, גמורה וחסרת כל אנרגיה- אני מתפנקת בחביתה מושקעת כזאת והכל עובר!

זה פשוט מדהים!

דבר נוסף זה ללמד את הבעל שכשהעולם מסביב (ולפעמים זה בעיקר הוא) מתחיל לחטוף שפכטלים הוא צריך לא לדבר בכלל, לא להיכנס לוויכוח שאת נכנסת אליו ופשוט לתת חיבוק ארוך ולקחת אותך לנוח על הספה כמה דקות. במידה והוא באזור וזה אפשרי זה גם עוזר מאד...

בהצלחה רבה!

כיף לשתף פה אני בהריון ראשון 5 פלוס 5

וממש לחוצה מהבלתי ידוע---

מתי אני אמורה להתחיל להרגיש שונה??

יש כאלה שהבחילות הן 3-4 חודשים ....(בהתחלה ומספיקות בהמשך )

ולעומת זאת יש כאלה שהבחילות כל הזמן (לקראת הסוף -עד הסוף , 8-9 גם ....).

ויש כאלה שכמעט אין להן בחילות /או הרגשה רע אחרת .....

והן "סבבה עם ההריון ", רק קצת מכביד (משקל ) ולפעמים שאת נח אז העובר מחליט להשתולל .

נ.ב

יש לך בחילות ?  איך ההריון שלך ?אולי ישתנה בקרוב .לטובה (מקווה בשבילך ).

בינתיים הכל רגיל ב"ה

לא מרגישה משהו מיוחד--

מתפללת שאצלי זה יראה אחרת---

ב"ה שרק בשמחות---

ואולי את יכולה לדבר עם רופאת הילדים.

גם כשהיה רופא ילדים.

אומרים שילדים מסוגלים לירוק החוצה אוכל עד עשרות (!!!!!!) פעמים דע שהם אוהבים אותו. לי היא עשתה את זה עם בננה, ועשכיו רק תתני לה בננה והיא חברה הכי הכי הכי הכי טובה שלך לנצח. תמשיכי לנסות ותתני לה הכל מהכל- גם מה שאתם אוכלים. אני נתתי לה חמין וארטישוק וברוקולי וכל דבר אחר שעלה בדעתי ומותר לפי הגיל ואלרגיות, למרות שנמנעתי מממתקים (שוקולד, במבה רק ממש מידי פעם) ומעדנים למיניהם כי לא רואה צורך להרגיל לדבר כזה כ"כ מוקדם. זו הייתה קצת התעללות כי אני שונאת לבן ואשל והיא נאלצה לטעום שוב ושוב....

היא הכי נהנתה לאכול בשולחן שבת (טוב, מי לא?) כי היא קיבלה כל מיני דברים נורא מעניינים.

אל תתייאשי- תמשיכי לתת, בשלב כלשהו יהיה לה "קליק" עם כל מיני סוגי אוכל. בשלב הזה זה בכלל טוב כי היא צריכה את המטרנה בכל מקרה, כך שרעבה היא לא תהיה, אז יש לך "זמן של חסד" לניסיונות.

ש-30 פעמים צריכים להביא לילד בכדי לדעת שהוא באמת לא אוהב

הגוף עושה איזה מאמץ יוצא דופן, אז זה מחליש ויוצאות כל מיני מחלות..

אחלה סימן, מה אכפת לך.

רק מבאס שדווקא אז אתם רוצים להיות יחד בכיף ולא מוקפים בטישו ואקמול.

תנסי לקחת כדורים שישפרו את המצב, ואולי מראש ויטמין סיף מרק עוף ולנוח כדי שזה לא יהיה חמור.