פורום הריון ולידה (עמוד 4398)

ווכמה טיפים לכולנו-
א. את הבדיקה של הבוקר קל יותר לזכור. אם יש אפשרות מבחינת כמות ומיקום חדרי השירותים, ו/או כמות וגיל הילדים - להשאיר את חבילת העדים במקום בולט בשרותים. בבוקר הרי תמיד נכנסים.. ואם כבר עשית לפחות אחד ביום אז לא פספסת את הספירה...
ב. תזכורת בפלאפון בשעה היעודה (אני תמיד שמה לצהרים אבל כמובן אפשר גם לבוקר) עם זמן ספייר (כלומר לא בדקה האחרונה אלא נגיד כשעה לפני השקיעה) ולעשות נודניק שוב ושוב ולא לכבות עד שמבצעים את הבדיקה!!!

בשכונה שלנו יש הרבה מסורתיות שלא בדיוק זוכרות מה ואיך ובלנית כל הזמן מתקשרת ממקווה לרב לשאול והרבה פעמים הוא מתיר.

אבל אם לא אז לא

אם כן, יש מקום בהחלט להקל, כדאי שתשאלי... (זה כתוב בספרים..)

גם אם נראה לך שאין מצב..
זה מה שלימדו אותי. וכמה פעמים הופתעתי לגלות שלהלכה יש פתרונות גם אם נראה שלא.
בהצלחה!

ומאז תמיד ליום ראשון ושביעי כמה תזכורות בפלא פון שמה אדחה אותם או לא אראה.

כדי שלא יקרו מקרים שכאלה..

מניסיון אישי וכן מלימודים של קורס הדרכת כלות שם, יכול להיות שימצאו פתח להתיר 

נזכרתי שלא עשיתי בכלל ביום האחרון. איזה מבאס זה היה. מאז אני לא שוכחת אבל יש כמה עצות, תזכורות בפלאפון, בעל שיקח אחריות ויתזכר. לעשות על הבוקר. ולפעמים אם ממש לחוץ בבוקר, אני שמה, סליחה על הפירוט, בתוך התחתון את הבד בדיקה על הבוקר. כמובן מלמעלה שלא יקרה לו כלום. וככה כשאני הולכת להתפנות במהלך היום. נזכרת לעשות.

תודה על התמיכה והעצות.

אני לא עושה מוך דחוק ובודקת פעם אחת בראשון ובשביעי בגלל כתמים ובלאגנים שהיו לי.אז לא יודעת עד כמה יהיה אפשר להתיר לי.אבל שווה לנסות,מחר אברר את זה בעז''ה.

 

הייתי בסערת רגשות ואכזבה גדולה מעצמי.הפורום זה המקום היחיד שהתאים לי לפרוק את זה.

אז תודה רבה רבה.

 

 

אבל לקחתי אספירין בהיריון בגלל שהייתי בסיכון לרעלת היריון והרופא טען שמבחינה מחקרית ראו שמי שלוקחת אספירין מורידה את הסיכון לפתח רעלת היריון.

גם אני כמו אחרות נטלתי מסיבות שונות , אבל אני יכולה לנסות להסביר את ההגיון (השורש אצל כל הנוטלות הוא כנראה זהה...)
הסיבה שחושבים למספר בעיות שונות היא הפרעות בזרימת הדם ואוטמים קטנים בשליה . ההפרעה בזרימת הדם יכולה לגרום בין השאר לחוסר בגדילה מספקת של העובר.
אספירין במינון המקובל משמש כנוגד קרישה שמטרתו למנוע היווצרות האוטמים הללו.
בהצלחה ובשורות טובות!

בהריונות האחרונים

הזרקתי קלקסן במשך 6 שבועות אחרי הלידה

ודרך אגב גם הילד השני נולד במשקל נמוך

אז לא נראה לי שיש קשר.

ואם כבר מדברים..רק לי זה עושה רע? בחילות וצרבות. פשוט מעצבן 😩

אם היא רעבה היא תבקש שוב. המדדים זה טיטולים מלאים, עליה במשקל וילדה רגועה וחיונית. (תזכירו לי אם שכחתי משהו).

אם תוסיפי לה יכול להיות שהיא תתרגל וההנקה תפחת (הרי התפוקה של החלב תלויה בביקוש של הילדה..)

 

הגיוני שבשאיבה יוצא פחות מבהנקה, היניקה של התינוק יותר יעילה מהמשאבות.

 

ולענ"ד להמשיך כמה שאת יכולה להניק. כל יום נוסף זה רווח לילדה.

אל תחשבי עד מתי תצליחי להניק, תסתכלי על כל יום בפני עצמו, היום זה עדיין הולך טוב, יופי.. מחר נראה מה יהיה מחר.

(אני זורמת ככה כבר 12 חוד'..)

 

ממה שכתבת נשמע שבכללי ההנקה זורמת לך אז חבל להפסיק. אפילו אם היא תקבל תמ"ל (ואת יכולה כבר להתחיל עם מוצקים לאט לאט) בבוקר וכשתחזרי תמשיכי להניק זה טוב.

 

בהצלחה!

 

השתדלתי לשאוב בעבודה פעמיים וככה זה הספיק לארוחה וחצי.

והשאר היה מטרנה.

ואומרים שמה שיוצא בשאיבה זה לא אותו כמות שבהנקה ישירה. כי כשהגוף מרגיש את הילד הוא מייצר תוך כדי עוד.

מה שכן עשיתי זה לשאוב תוך כדי שהיא יונקת (אחרי העבודה) כל פעם היא ינקה מצד אחד ובצד השני שאבתי בו זמנית. במצב הזה יכולתי לשאוב גם 120 רק מצד אחד... בזמן שבלי הנקה הצלחתי גג 100 מ2 צדדים יחד!

חוזרת גמורה מההעבודה..וג שם נלחמת על שאיבות כי לא ממש מתאפשר לי..

ואם את רוצה לשאוב ביעילות נסי כך:
לעסות את השד, לשאוב בשני הצדדים בו זמנית כמה דקות, לעסות שוב, ולשאוב שוב יחד.
בהצלחה.

מה זה ? צ'ילדרנס פלייס?

אני לא מרתיחה. כן שוטפת עם סבון.
מכירה הרבה שמרתיחות רק פעם אחת סיום ולא בכל שטיפה. לא זוכרת אם אלו ההוראות.

( משתמשת בידנית שלהם אם זה משנה)

כלומר יש כאן מישהי שמשתמשת /השתמשה באופן יותר אינטנסיבי?
אני מוצאת את עצמי כל היום מנקה את החלקים ומודאגת שלא עשיתי מספיק...

ובאופן דיי אינטנסיבי כי הייתי סטודנטית.

בהתחלה כשהיא הייתה פצפונת, ועוד הייתי בבית, והייתה רק שאיבה - שתיים ביום, הייתי מרתיחה אחרי כל פעם (שמה בקערה ושופכת מעל מים רותחים עד שהכל מכוסה ומשאירה ככה לכמה דק').
כשטיפה גדלה, והשאיבות היו מחוץ לבית, (שלוש פעמים ביום, לפעמים אפילו בשירותים, כי אין מקום אחר), הייתי שוטפת טוב (אפשר להביא סבון מהבית- לא עשיתי את זה), ומאחסנת עד השאיבה הבאה בצידנית יחד עם החלב והקרח, ככה שלחידקים פחות נוח... מכירה עוד שעשו ככה.

ממה שאני זוכרת בהוראות שלהם- צריך לשטוף היטב עם סבון אחרי כל שאיבה, ובסוף כל יום להרתיח.

ועדיין, בעלי היה חצי מתלונן שכל היום הוא שוטף את חלקי המשאבה...

יש לי סרט שנשאר על החלקים של המשאבה סבון...

ובאמת אולי עדיף סבון כלים כי הוא בטוח לא רעיל

אולי אני סתם מדמיין שלחלב יש ריח של סבון?

עד גיל שלושה ארבעה חודשים לדעתי חשוב לשטוף היטב ולהרתיח -
אני הייתי שואבת בערך שמונה פעמים ביום אז הייתי עושה פעם רק עם סבון ופעם גם מים רותחים
(כן, החודשים האלו היו רק סביב השאיבות, סיוט מתמשך..)
אבל בגילאים הגדולים יותר כשהם ממילא מסתובבים על הרצפה ותופסים חיידקים פשר כבר לחפף ואפילו לשטוף רק במים בלי סבון.
זו דעתי

מקפיצה..

מה שכתוב מתחת אלו הטווחים:
פחות מחמש זה לא הריון (ושם את נכנסת)
מעל 25 זה כן.
ביניהם, לא ברור.

אם רצית להיכנס להריון ואת לא, אז חיבוק חזק ומאחלת לך שתיפקדי בחודש הבא עם תינוק מתוק ביותר.

בהצלחה!

שעושה דברים נפלאים ממש, מפגשים בסגנונות שונים ומהווה גם קבוצת תמיכה של זוגות שנמצאים בסירת מאותגרי הפוריות.
ניתן למצוא אותם באינטרנט.
בנוסף יש גם פורומים ייחודיים לנושא.
בשורות טובות בעזרת השם, בקלות ובשמחה!
ישועת ה׳ כהרף עין!

מתאים יותר לנשים. אפשר לבקש מט' להצטרף.
בכל אופן,ממליצה מאוד מאוד מאוד על דר ברקוביץ.
שווה כל שקל.
יש לו ברכה בידיים!! כל כך הרבה זוגות זכו להפקד אחרי טיפולים אצלו.

יש זוגות כאן שעברו טיפולים ולקח להם זמן להיקלט?

וודאי. אתם ממש לא לבד בסירה!
חשוב מאוד לא להתייאש (לפחות לא באמת), להתפלל לה' ולעשות השתדלות.

מאיפה אתם בארץ? מעוניין בהמלצה לרופא מומחה לפוריות? מעוניין לפרט יותר מה הבעיה שנמצאה אצלכם?

בכל מקרה, בשורות טובות בע"ה

אני לא מחפש פתרונות.. מחפש רק לשתף עם אחד/ת שעבר את התהליך

אשמח לשמוע על רופא טוב ובמיוחד רגיש עם סבלנות ויכולת לעודד. תודה

שתפקיד הרופא הוא לעזור לכם להיקלט. מבחינה נפשית הוא לא אמור להיות פסיכולוג...
את התמיכה הנפשית כדאי ורצוי מאוד למצוא במקום אחר... תבדוק בפורום פוריות של כיפה.

הרופא שאני ממליצה עליו הוא מבחינה מקצועית מדהים. ממש שליח ה'! ד"ר ברקוביץ' מגבעת שמואל.

רופא טוב נמדד גם ביחס שלו לפציינטים וכל שכן מדובר באשה ובמקרה רגיש כל כך.. בכל אופן תודה

לא אמרתי שלא. ויכול להיות שהוא לא הרופא המתאים עבורכם.
אני יכולה להמליץ רק מנסיוני...


שיהיה בהצלחה!

אנחנו גם בסירה הזאת.כמעט שבע שנים.

ואני מאוד מבינה את העניין של הרופא והקרירות.
גם אנחנו בראש הזה.

כל הכבוד על הפניה, לפעמים זה מרגיש כבר שטובעים.

ממליצה לכם לקחת חודש הפסקה.

ויש מישהו שקוראים לו אייל פוליטי מצפת שיש לו הרבה סיפורי הצלחה והוא אדם טוב. הוא מטפל בעזרת צמחים וכל מיני דברים כנס לאתר שלו.
וגם משלב טיפול קונבציונאלי.

בהצלחה רבה, אני מאוד מבינה את האין כח להתפלל. זה הנסיון הקשה, להתפלל.

ינחם אותכם שכל האמהות עברו את הקושי הזה? שכבר גדולי עולם צעדו בדרך המפותלת והלא נודעת הזו?
אתם כעת צועדים על עקבות הצדיקים והקדושים הללו.

ובעזרת השם כל הסבל שאתם עוברים יפלס את הדרך לצאצאים המתוקים שיבואו לכם.

מתי זה יקרה? אנחנו לא יודעים אבל בואו תשתדלו להשאיר את החשבונות שמיים להשם יתברך, ותשתדלו לחיות אחד את השניה ולהתעצם, לטייל, להשתגע- לבזבז קצת כסף על גלידות ובתי קפה.

כדאי לכם.

השם יתברך רוצה אותכם שמחים.

שמחים במצב שהוא שם אותכם.

זה קשה.

זה הקושי הכי גדול שקיים.

אבל זה מה שהשם רוצה ואנחנו לא מבינים למה.

בהצלחה רבה בכל אשר תעשו, ובעזרת השם כשזה יבוא תהיו מאושרים גם לפני !!!!!!

בס"ד

נקודה למחשבה:

הרב שלנו אמר לנו

להתחזק בלהגיד תודה להשם על הדברים הקשים.

והביא לנו את המדרש הזה

יהודים נקראים על שם, "יהודה" 

יהודה נקרא על שם, "הפעם אודה את השם"  

רואים שהמהות של יהודי היא "להודות להשם"

וכן רואים שמיהודה יוצא המשיח שיוציא אותנו מהגלות

וכן כל אחד מהגלות הפרטית שלו יכול לצאת ע"י זה בעז"ה

וכותב דוד המלך ע"ה (שהוא מגיע מיהודה)

סוף פרק ג' בתהילים 

להשם הַיְשׁוּעָ֑ה עַֽל-עַמְּךָ֖ בִרְכָתֶ֣ךָ סֶּֽלָה:

ועל זה אומר רש"י

 לה' הישועה וגו'. עליו להושיע את עבדיו ואת עמו

                         ועל עמו מוטל לברך ולהודות לו סלה :

רואים שיש כביכול חלוקת תפקידים

אתה, תגיד תודה להשם על הצרה שיש לך

והקב"ה כבר יושיעך 

 

וכן מה שמחזק אותנו לא להתייאש:

שמה שעד עכשיו זה כך כי השם החליט שיהיה כך 

ואם השם יחליט עכשיו אחרת, אז יהיה אחרת

וכשאדם חושב בצורה זו, אזי הוא מושך על עצמו הנגה זו

של שינוי המציאות העכשוית (שהרי כל רגע הוא מציאות בפני עצמה)

כי הרי עם ישראל בכללות הם מעל המזל ומעל הטבע

שהרי תחילת תולדתם הם מעל המזל והטבע שהרי יצחק נולד מאשה שלא היה לה רחם

והקב"ה אמר לאברהם צא מאצטגינות שלך שאתה מעל המזל

וכותב הספר פוקד עקרים לר' צדוק הכהן מלובלין זצ"ל

שעינן להפקד זה לא צריך שינוי הטבע אלא להחזירו אל הטבע

                                               

                                                           בברכה שנזכה כולנו להפקד כמה שיותר מהר בבנים צדיקים ובקלות

 

בזכות פורים שיש בו ענין של הכנסת אורחים.

 

תזכו בקלות ובדרך הטבע אמן

כדאי לבדוק אם אין לך צירים מוקדמים  שגורמים ללחץ בבטן.מציעה לבדוק בב"יח מתוך נסיון אישי חשוב מאוד לבדוק זאת. בהצלחה.אישתו של איש מרגיש

מה שבטוח ההרגשה נוראית וחיכיתי וציפיתי שיעברו התופעות אבל התבדתי לצערי

זה לחץ שבא והולך? 

בבוקר בגלל שהבטן שטוחה ולא אכלתי אז הכל טוב אבל אחר כך מתחיל הגיהנום

ואעדכן תודה על המענה המהיר

תודה למרות שיש לי בעיה נוספת שהיא כבר מתחילת ההריון והיא לא עוברת
יש לי הרגשה של מחנק חנק או גוש בגרון במהלך כל שעות היממה האם יש מישהי שנתקלה בזה ? יש דרך להקל ?

אבל בשבוע 11.

היה לי ממש מה שאת מתארת- אכלתי וכאב לי, לא אכלתי והרגשתי רע. באמת הייתה לי מין תחושה שאין מקום בבטן לכלום.. בסוף אחרי כמה זמן של סבל היה לי איזה שבוע של שלשולים ואז זה עבר.

אז אולי זה איזה וירוס שבכלל לא קשור להריון.

אין לי כ"כ עצות לתת, אני השתדלתי באמת לאכול מעט ודברים שלא מכבידים על הבטן.

זה באמת תחושה לא נעימה, מקווה שיעבור לך מהר.

לא נראה לי שזה וירוס אבל מתפללת שיעבור מהר כי זה נורא להתעורר בצורה כזאת ולהרגיש ככה כך היום מייאש לחלוטין

יכול להיות שזה זה אם זה כך נסי לשתות תה עם מעט אבקת גינגר זה משפר חומציות בקיבה
לא לשים הרבה מדי
דבר נוף כדאי לקחת פרוביוטיקה ולאכול ירקות וסיבים תזונתיים
ועוד דבר לשתות הרבה לי זה קרה גם בגלל חוסר שתיה

לי יש אחרי בדיקת רופא כאבי מחזור וגם אחרי בדיקות מעמיקות כמו הפסק טהרה והסיבה לאחרונה הבנתי שזה פשוט כאבים שבאים אחרי נגיעה בקצהו של צוואר הרחם וכן גם במחזור יש כאבים בגלל התרחבות מזערית שלצוואר הרחם (כדי שהדם יוכל לצאת)

היום.לא רק אחרי בדיקת טהרה

הרופאה אמרה לי שצוואר הרחם רגיש וזאת אחת הסיבות שאני ממעטת בבדיקות
אולי תנסי יום אחד לא לבדוק וצראי אם יש שיפור (אני בטוחה שרב יתיר בעיקרון המינימום זה הפסק, בדיקה ביום הראשון ובדיקה ביום השביעי.
עוד אופציה לא לבדוק עמוק אלא רק חצי אצבע.
ושוב כדאי להתייעץ עם רב או יועצת רבנית

אילה יוחאי 054-2652292

 

יש לך מושג לגבי מחירים?

איזור השפלה בעיקר אבל גם מגיעה לת"א...

הגיוני שזה מהצינון וחוסר שינה אבל צריך לבדוק שחלילה לא מתפתחת רעלת...

מה זה אומר חלבון בשתן? זה בדיקת דם?

 

אם כן אפשר רק ביום ראשון

 כוס שתן בביקור שגרתי אצל אחות ליווי היריון

ובלחץ דם צריך לשים לב שהעליה היא ביחס לעצמך ככה שאם בד"כ יש לך נמוך גם תקין מצריך מעקב...

וב"ה היה בסדר. אם עשיתי לפני 3 ימים כדאי לעשות שוב?

או אם הם הופכים חזקים יותר או נוספים כאבים בבטן העליונה טשטוש ראיה וסחרחורות...
בנתיים תקפידי לשתות הרבה תשתדלי לישון כמה שיותר ואפשר להעיזר במי מלח ובצל לידך בלילה לצינון...

ב"ה זה מתקדם מצויין גם בלי התפילות. איזה יופי שהזמן טס . תשתדלי לנוח אם את יכולה. אף אחד לא אמר בערוב ימיו במבט לאחור  , חבל שלא ביליתי שעות נוספות בעבודה ... . הנה כבר עשית משהו בשביל הקטן וכתבת הודעה בפורום . הריון תקין ומשעמם וידיים מלאות. 

גם אצלי זה ככה

בהריון הראשון ידעתי כל הזמן באיזה שבוע אני, + כמה ימים

תפילות, כושר, יוגה הריון.. מה לא..

בהריון השני באיזשהו שלב כתבתי לעצמי בלוח שנה ליד כל שבוע את מספר השבוע שאני בו, כדי שאני אזכור- כי אחרת לא היה לי מושג, הייתי מחשבת כל פעם מההתחלה.

ממש אל תרגישי רע, זה הכי טבעי שיש.

אגב, גם ניקיון הבית- אין מה לעשות. עושים מה שחייבים וזהו. כבר מזמן ויתרתי על רעיון הבית דמוי מוזיאון. והאמת שאני שמחה בכך, כי יש ב"ה חיים בבית וזה מה שחשוב

וכשהתוספת החדשה תגיע ב"ה היא כבר תדאג למשוך אליה את תשומת הלב, אז ממש אין לך מה לדאוג לזה. אם כבר כדאי לדאוג ללהכין את הגדול לעניין (אולי ספר בנושא או להראות לו ילדים עם אחים קטנים ולדבר על זה קצת..)

 

תרגישי טוב, הכל בסדר- וזה הכי טבעי שיש

לא יודעת אם ככה זה או שאנחנו חריגות, להיריון השני הייתי מחוברת הרבה פחות. כשנולדה הקטנה הייתי מחוברת אליה ואח"כ כשקצת גדלה אני פחות מחוברת אליה מאשר לאחיה הגדול.
(מקווה שאצלך לא יהיה הבדל בין הילדים אלא רק בין ההיריונות)

אני לא יודעת איך תעשי את זה- אבל לדעתי כדאי לך להשתדל להתחבר. כי אח"כ החוסר חיבור הזה כן יכול לבוא לידי ביטוי בקשר בינך לבין התינוק, ובעוד דברים.

 

-אבל ממש לא בהכרח שחיבור בהריון נדרש לחיבור לתינוק! (מחוויה שלי . אני בהריונות 'לא מעכלת' מה מתפתח בפנים, וקצת 'לא מחוברת', וזה פשוט לא אותו הדבר כשיש תינוק ביד!).

אני הייתי אומרת לפותחת שהעיקר שתרגיש בנח עם הרגשות שלה, ועם הקצב שלה.

ורק לזכור להתפלל על תינוק בריא, לידה קלה וכו'.

לקראת הסוף יותר התפללתי יותר ויותר התרגשתי ...

 

עכשיו אני מצטערת שלא התפללתי יותר..

אלה החיים

אז כמה דברים, למדתי דבר ראשון שזה נורמאלי ומצד שני עוררתם אותי להשתדל קצת יותר. תודה

לגבי החוסר טאקט אם זה אדם קרוב לך כמו אח אני מעמידה במקום כי אחרת לא נוכל להמשיך להיות בקשר אזרי אומץ והעמידי את אחיך במקום שלא מתאים לך, שלא לכולם זה אותו דבר ושיודה לה' שאשתו לא סובלת! ותגידי לו שאת לא מוכנה לשמוע ממנו דברים כאלה יותר! את רוצה להמשיך להיות בקשר ולשמוח ביחד וכו אך כך את לא יכולה.
ולגבי הקשיים היי חזקה.
נתפלל שה' ירחם עליך ויפחית מהקללה " בעצב תלדי בנים" למינימום האפשרי אמן! לכל הבנות הצדיקות שבהריון!
מאחת שסובלת מאוד בהריונות עם מלא אחים ומלא הערות שלא חזרו על עצמם בהריון האחרון! אחים יודעים לפרגן לעזןר ולאהוב ןאפילו להיות אוזן קשבת לצרותי אך לפעמים הם חושבים להצחיק או לצחוק על חשבוני ואת זה אני לא מקבלת

בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל.. ובזכותן עתידין להיגאל

ותמיד זה יוצא שאני וגיסתי ביחד. והיא בלי עין הרע לא מרגישה בכלל. תמיד היא מדגישה בפני שהריון זה לא מחלה (לא ישירות אלי אלא זורקת לחלל האוויר כדי שאקלוט את המסר).
וגם ככה הקשר ביננו לא משהו אז אני פשוט מתעלמת. כי אין לה מושג וזה לא באמת מעניין אותה מה עובר עלי..
לגבי בעלה (אחי היקר) שהוא שמע שאני בהריון הוא התקשר ואמר ששמע שאני חולה וצריך להתפלל עלי..חצי בצחוק (במשפחה כבר יודעים שאני על הפנים=הריון). וממנו אני לא נעלבת..הוא מאד אוהב אותי ודואג לי וזה דרך ההתבטאות שלו. אני יודעת שזה רק ממקום דואג ושקשה לו להגיד מזל טוב אחותי על ההריון אבל כן היה לו חשוב להגיד שהוא יודע ושמח מזה אז אמר שמתפללים עלי שארגיש טוב.
צריך לדעת לסנן (ואני אחת שמאד קשה לה לסנן ולוקחת ללב)

העלה את גיל הטעימות לגיל חצי שנה כי הורים לא הבינו שטעימות זה כפית-שתיים אלא נתנו ארוחות שלמות כבר בגיל ארבעה חודשים...

 

לי אישית בטיפת חלב כן אמרו שאפשר להתחיל בגיל ארבעה חודשים אבל הזהירו אותי לתת רק כפית אחת או שתיים ולא יותר...

מתחילים בירקות: תפוח אדמה, בטטה, גזר, דלעת, קישוא. כל יום כפית אחת של ירק אחד במשך שלושה ימים. אם הכל סבבה- ממשיכים הלאה.

אח"כ עוברים לפירות: בננה, אגס, תפוח עץ. גם נותנים כל יום כפית אחת מהפרי במשך שלושה ימים ורק אז עוברי לפרי הבא (לבדוק שאין רגישות).

 

את האוכל צריך לטחון בבלנדר מוט (אפשר עם קצת מים רתוחים או המים מהבישול של הירקות). המרקם צריך להיות כמו של מרק, שלא צריך שיניים כדי לבלוע....

 

בהצלחה

זה בד"כ קורה סביב גיל חצי שנה ממילא

הכל בסדר,

הדופק יגיע בע"ה עוד שבוע- שבועיים

מצטרפת לקודמתי ^^

איזה כיף על המענה המהיר והתמיכה...(:
אני לא יודעת איך אני אמורה להתנהל עכשיו...מה מותר,מה אסור...אני גם עובדת בקוסמטיקה ומריחה כל היום את החומרים,אני שמה מסכה אבל זה עוזר??
הייתי אצל הרופא נשים אך הוא עדיין לא נתן לי לעשות בדיקות דם וכו׳ אמר לי להגיע בתחילת אפריל שוב. עוד לא צריך לעשות בדיקות וכאלה??

סליחה ששיגעתי אתכן חח אתן בטוח מבינות,זה הריון ראשון

לפעמים זה יכול להסתיים מאוד עצוב.

מלקחיים זה סיכון מאוד גדול לראש התינוק, מכירה משהו שנולד פגוע מוח בגלל זה.

אז יש סיכוי, אבל גם סיכון.

צודקת, באמת היה לנו מזל. הסיכון הייתה מוגברת בגלל שהייתה לידה ראשונה. בגלל זה הייתי ממליצה על מי שכן מחליטה ללדת עכוז לעשות זאת רק בביקור חולים ששם יש הכי הרבה ניסיון ומיומנות בלידות עכוז.

הבעייה העיקרית היום עם לידות עכוז זה בעיניי בעיקר חוסר מיומנות אצל הרופאים כיוון שכבר לא מבצעים הרבה לידות כאלו לכן לרופאים יש פחות ניסיון. היום יש רופאים שמנסים לשנות את זה ומאמינים שכן צריכים לדעת את זה.

גם אני ילדתי עכוז לידה ראשונה בביקור חולים. והיה ב"ה ממש טוב.

לפעמים נשים שומעות שהתינוק הפוך וישר הפרוצדורה היא לקיסרי.

עם סיעתא דישמיא וצוות מיומן יכול להיות אחרת...

צוות מדהים ומיומן. באמת הייתי בידיים טובות והייתי חוששת ללדת עכוז במקום אחר.

התיאור שלך הוא סיוט שנגמר בנס

סיוט של אימא וסיוט של מיילד וסיוט לתינוק

ראש נתקע, מלקחיים. לא נשם. אם חס וחלילה וחס ושלום מלקחיים לא הלך אז הוא היה נשאר עם נזק מוחי

מעוד אפשר לעשות שם בשביל תינוק? מן הסתם לא לשבור עצמות לאימא שהוא יעבור?

ואגב הערכת משקל היא אף פעם לא מדויקת, יכול להיות פער מאוד רציני בין הערכה למציאות  

אני לא באה להמליץ ללדת עכוז או לא, רק סיפרתי את הסיפור כדי שיידעו ויחליטו לבד מה טוב עבורן. בני שקל 2.690 אגב. אני קטנת מימדים ואולי זה השפיע במקרה שלי, אבל בכל זאת לידות עכוז ראשונות יותר מסוכנות.

מצטערת אם אני מפיגה את האופוריה

 

יש לי אחות הסובלת מ-C.P. - שיתוק מוחין שנגרם עקב עיקשות של בלינסון ליילד עכוז בלידה רגילה, הערכת משקל היתה 3.500 כשבפועל היא עשתה חצי דרך החוצה בלידה רגילה, נתקעה, ובסוף הוצאה בניתוח חירום, משקל הלידה האמיתי היה 3.800 (זו סטיה נורמלית מההערכה)

בינתיים לא הגיע חמצן למח, וכיום היא בחורה נכה 

 

פלייייז, לפני שמישהי מכן לוקחת סיכון, נכון - ניתוח הוא לא אידיאלי - לא לאם ולא לעובר, אבל לא במחיר של פגיעה ביילוד!!!

 

אני כותבת מדם ליבי, מהיכרות של ההתמודדות עם אח/ילד נכה יום יום שעה שעה (היום היא בחורה גדולה ובמקום לחתן אותה - ממשיכים לטפל בה כמו בתינוקת בת שנתיים)

לאחרונה רווחת דעה שגויה בקרב נשים - לעשות ההההככככלללל כדי לא להגיע לניתוח

כמובן שיש לעשות הרבה כדי למנוע ניתוח, אבל חשובנה - האם לידה נרתיקית שווה כ"כ הרבה אחוזי סיכון במצב של עובר עכוז וכדו'?

במחשבה שלי: מצד אחד לעשות הרבה בשביל לא להגיע לניתוח, מצד שני, יש מצב שהלידה תעבור בשלום. באמת שאף פעם אין לדעת מה הדבר הנכון לעשות ואנחנו כבני אדם עושים את המומלץ...ומתפללים להקב"ה שעושים את הדבר הנכון.

ואני מדברת מתוך נסיון בענין של עכוז וניתוח חירום.

בתור אחת שעברה קיסרי בגלל מצג עכוז בהריון ראשון, אני חייבת לומר שזה בהחלט היה שווה! הרבה יותר מהסיכוי שמשהו היה קורה לי או לתינוקת אם הייתי מנסה ללדת רגיל...

עשיתי ניסיון היפוך שלא הצליח, וניסיתי גם דברים טבעיים, אבל כשזה לא הצליח, לא היה לי שום ספק שניתוח זו האופציה הכי טובה ובריאה לי ולתינוקת. ניתוח מתוכנן הוא היום דבר פשוט שיוצאים ממנו תוך חצי שעה, ההתאוששות ממנו סבירה ומבחינה נפשית, לי לפחות, היה יותר קל לעבור אותו מאשר את החרדות מה יקרה בלידה רגילה.

ב"ה גם אין שום בעיה היום ללדת רגיל אחריו, ככה שבעייני, (וזו אכן דעתי האישית) אין שום עניין להיכנס לסיכונים של לידת עכוז.  

לידת עכוז על קיסרי.

זה כמובן תלוי במשתנים שונים של מבנה הגוף, תנוחה מדויקת, מס' לידה וכו' - אבל במקרים שבהם זה מתאים, לידת עכוז היא *בטיחותית יותר* מקיסרי, שכמו כל ניתוח יש לו את הסיכונים שלו. תמיד כדאי להתייעץ עם רופא שבקיא בנושא, ולא לקחת סיכון סתם להיכנס לניתוח כשיש נתונים טובים ללידת עכוז. כי כמובן כמו שעלו פה סיכונים כואבים על לידות עכוז, ככה יש סיפורים כואבים על ניתוח, ולמרות שהוא לרוב נגמר טוב, הסיכון קיים.

http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1528847

באמת סיפור כואב ומאחלת למשפחה כולה בריאות. בגלל זה חשוב למי שכן מחליטה לעבור לידת עכוז לבחור בבי"ח עם ניסיון בזה ועם צוות מיומן יש גם אופציה למי שרוצה בלידת עכוז ולמי שיכול להרשות לעצמו, לקחת רופא פרטי בתוך הבי"ח .

 

ביקור חולים טוען שיש להם 74% הצלחה בלידות עכוז (הכוונה אחוז היולדות שלא נאלצו לעבור ניתוח קיסרי).

הוא יהיה שיכור....

ואיך מקיימים ככה את המצווה??

 

 

וגם0 כל המשפחה שלי באה ללהורים שלי לירושלים לחמישי בלילה- שאז מתחיל פורים  ירושלים- וריקודים ושמחה...

בעלי בכל מקרה לא היה בא בגלל השכרות, אבל אני רציתי לנסוע עם הילדים....

וסיכמנו ביננו שבערב ישתה עד דלא ידע וכמובן שזה ישפיע עד אמצע היום שלמחורת... מה לעשות מבעס מבעס אבל תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם
ליל טבילה הוא התדיר, השפיות, המקום הבטוח שלא נעלם יום אחרי שפורים כבר איננו ;)
בהצלחה במה שתחליטו

הגיוני שתעשי הפסק יהיה דימומים שיאלצו אותך לעשות הפסק מחדש.

מה שיקרה או לא באותו לילה זה עניין אחר.
אבל גם אם תהיו מותרים זה יכול מאד לעזור לבעל שיכור
בכ"מ חבל לוותר על הפסק ואח"כ להתבאס אולי.

זו ממש הלכה וחובה לקיים יחסים באותו הליל ?

אבל זה ממש לא פשוט לא להיות ביחד בליל טבילה.

אני לא יכולתי לקחת כדורים במשך חודשיים לאחר הלידה.
אז פשןט טבלתי ורק ךא קיימנו יחסים בתקופה הזו

זה שאלה לרב!

לדעתי שכרות של הבעל זו סיבה מספקת. אבל זו רק דעתי.
כדאי לשאול רב.

אבל זה לא פשוט. כך סתם, יאללה לא נהייה ביחד. קרה לנו שליל טבילה שלי היה בליל ראש השנה, ידענו שזה בסדר, אבל שאלנו את הרב. ואמר כמובן להיות ביחד אבל שבעלי ילך לטבול בבוקר שלמחרת... לא היינו חושבים על זה!

בקיצור, אני חושבת שזו שאלה קלאסית לרב שלכם

בערב הוא כבר מפוקח... שותה במהלך היום אבל ב8/9 בערב הוא מפוקח. עייף, אבל מפוקח...

והגיוני לחכות כמה ימים בלי כתמים לפני שמנסים לעשות הפסק. אחרי לידה לא עושים ביום הראשון שאין דימום.
תחליטו יחד.

רק מציינת את ההבדל בין שני הדברים

כן הייתי מתזמנת את הטבילה לזמן שנוח.

גם ככה הרבה פעמים הטבילה יוצאת בזמנים לא מתאימים, והמצווה הזאת הופכת לסיוט.

למה לא להקל כשאפשר?

זה תלוי כמובן ברצון של שניכם..

 

לנו גם פעם אחת יצא בפורים. בעלי הפסיק לשתות מוקדם מהרגיל והיה שפוי לחלוטין להשגיח על הילד בזמן שהתארגנתי.