פורום הריון ולידה (עמוד 4423)

זה מה שמקשה עליו.
לכי לרופא ילדים לאיבחון והוא יוכל להמליץ לך לפי הנתונים שלכם מה לעשות

דבר ראשון, לכי להתפנות, שימי פד נקי על התחתון.

לכי לשכב רבע שעה ואז תקומי ותרגישי האם משהו נזל בזמן שקמת.

 

אם יוצא בדיוק כשקמת סביר להניח שזו דליפת מי שפיר ובשבוע שלך זה דורש בדיקה מיידית.

אם היו דליפות בזמן ששכבת כנראה שיש דליפות שתן וצריך לחזק את ריצפת האגן.

 

 

לא יודעת אם אמין וכמה עולה.. אבל אפשר לבדוק.

את יכולה גם לבקש אולטרסאונד לבדוק שהכל בסדר.
לא חייבים בדיקה פנימית. בעצם, לא בטוחה בכלל שבדיקה פנימית רלוונטית כדי לבדוק נזילה.

תחיה,

ניסיתי לעשות מה שאמרת ולא הרגשתי שנזל משהו שקמתי. אני פשוט מרגישה רטובה אבל לא יודעת להצביע על נזילה כלשהי.

אם לא נזל כשקמת לא הייתי חוששת. אבל תשימי לב

יותר מאד לח כזה. לא מצליחה כ"כ להסביר...

 

מה את אומרת יכול להיות?

 

ממש תודה על העזרה.!

אם אני ילך מחר לאולטרסאונד (סתם כדי להרגיע את עצמי) והמי שפיר יהיו בסדר- זה מעיד שזה בסדר או שאין שום קשר?

 

תודה..

יכול להיות ירידת מים-וכמות מים תקינה.
שווה לך לקפוץ לרופא לבדוק

אלא אם יש ממש הכרח. מדבריה לא כ"כ נשמע.

 

כך לפחות אמרה לי הרופאה שלי.

אולטרסאונד זה מבחוץ, לא משנה לכלום.
בדיקות פנימיות אכן לא מומלץ אם יש חשד לדליפה כי זה אומר שיש חור כלשהו בשק ההריון וזיהומים עלולים לחדור.

לזה נראה לי ממוחשבת התכוונה (כי אמרה שאולטרסאונד לא עוזר)

אם זה ירידת מים-רצוי לדעת כדי להימנע מזיהומים נוספים אם זה לא ירידת מים- אז הבדיקה הפנימית לא מסוכנת.

זה מה שלי ידוע, אבל אני לא רופאה..

אחרי כמה דקות להריח אם יש לזה ריח של זרע זה מי שפיר ( בגלל הפרוסטגלדינים שיש גם במי שפיר וגם בזרע) כך שמעתי ממילדת

איך אני יכולה לדעת אם זה שתן?

מרגישה שצריכה לשירותים כל הזמן.

זה הגיוני בכלל בשבוע 22?

תגגלי "תרגיל קגל"

ושוב מה שהצעתי בהודעה הראשונה שלי עוזר להבחין בין השנים.

אחרי ששוכבים עם פד אפשר להריח-

ריח של שתן זה שתן, אם יש ריח של זרע זה עשוי להיות מי שפיר

הלכתי היום לקופ"ח הרופא שלח אותי לאולטרסאונד, בדקו אורך צוואר ומי שפיר והכל היה בסדר ב"ה. חזרתי לרופא הוא אמר " וואי יש הרבה מים" ואז הוא שאל את רוצה שגם אבדוק אותך , אמרתי לו שאני מעדיפה שלא ואז הוא אמר טוב אז אני רושם שאת לא רצית ואז מיד קרא למישהי הבאה בתור. רציתי לשאול אותו אם זה הכרחי וכו' ולספר לו למה אני מעדיפה שלא אבל הוא לא ממש היה בקטע אז יצאתי.

 

ועכשיו אני לא יודעת אם נהגתי נכון ולא יודעת מה לעשות!

 

א. הרופאה שלי אמרה לי שממש לא מומלץ שאעשה בדיקות מעבר לאולטרסאונד (גם אורך צוואר היא העדיפה לבדוק על הבטן). היא אמרה לי שהרחם שלי רגיש יותר ולא כדאי. בהריון הקודם שעשיתי בדיקה עם הספקטרולום הזה (אם אמרתי נכון) היה לי דימום אח"כ וגם כאבי בטן (שהרופאה טענה שזה צירים).

 

ב. היום אני מרגישה פחות רטובה וגם באופן כללי שמתי לב שהרטיבות היא בעיקר בשעות היום שאני בעבודה ומתרוצצת ממקום למקום. נגיד בלילה אני קמה יבשה לגמרי. אז לכן נראה לי יותר הזעה...

 

ג. ניסיתי להריח. זה נראה לי כמו ריח של הפרשות שיש לי בד"כ.

 

הבעיה שאני לא מצליחה להירגע מזה ועוד יותר בגלל התגובה של הרופא- זה שהוא כאילו נתן לי תחושה שאני עושה שטויות שלא מסכימה לבדוק...

 

מה אתם אומרות? וסליחה שחפרתי יותר מידי... אני פשוט לא מבינה בזה כלום ומבולבלת מכל ההנחיות!

 

הרופאה שלי אמורה להיות רק באמצע שבוע הבא ככה שאין לי דרך לשאול אותה עכשיו.

שימי פס על הרופא.
רופאים בחלקם נוטים לזלזל, במיוחד בנשים דתיות..

המטרה של זה, שהוא אמר שיכתוב שאת לא רוצה זה כדי לכסות את עצמו מבחינה משפטית.
אם זה היה משהו מסוכן-הוא היה מתעקש איתך.

מעכב  - הכל היה בסדר

אם יורד פחות מ5 אז עושים זירוז אבל לי לא ירד עד כדי כך

הרופא נתן לי הוראה לשתות המון

כמה מיעוט? אם הרופאים אומרים שבסדר,תסמכי עליהם.

בדר"כ שיש ירידת מים זה לא מפסיק. יש לזה ריח של זרע

ולא רוצה להתחיל לרחרח כי זה יכול להגעיל אותי....

כי אני לא מצליחה

אבל זה משנה אם יש דליפה קלה קלה?
חשוב לקנות ערכה ולנסות לאבחן?
תודה!!

היה לי מספר פעמים וכשזה מגיע לנמוך ממש ממליצים על מנוחה ושתייה מרובה ואצלי זה עזר..

בלי לחץ, להקפיד על המעקב המומלץ ולהיות בקשר עם תנועות העובר.. אם מדמיינים הפחתה עדיף לבדוק..

רק באמת כדי לעקוב.. כי לי ירד ועלה ובסוף ירד ל50 ועשו לי זירוז... (זירזו גם בגלל שהיה נמוך וגם כי עברתי את התאריך..) הם אמרו שלא מזרזים רק בגלל זה... צריך לעקוב ובעז"ה הכל יהיה בסדר....
בשורות טובות! ולידה קלה בעיתו ובזמנו בבריאות לך ולעובר...

אני אתחרפן, גם ככה המעקב סיוט וביחד עם הלחץ....
למה עדיף טיבעי?!
סליחה על הכפירה...

וזה יכול להשפיע על לידות הבאות.. פשוט עשיתי את המעקב בבית חולים והייתי רגועה יותר... אבל גם היה לי שבוע פחות ממך של מעקב..(רק מ39..)

אגב "זירוז" בשמו הנכון זה "השראת לידה" להתחיל את כל התהליך שאמור להיות טיבעי מ0.. יכול לקחת הרבה מאוד זמן...

עוד לא הספקתי לפרסם פה את הסיפור לידה שלי...

אבל הייתי 3 ימים בזירוז ואחרי זה עוד התלבטו על ניתוח...

ככה שזה לא כזה פשוט כמו שזה נישמע....

מקווה שיתפתח טיבעי ובקלות.. חוץ מזה שלא אני מי שאגיד לך אם לרצות טיבעי או לא....

זה משתנה כל פעם שעושים us תלוי איך העובר שוכב

 

לי אמרו ששתיה עוזרת והיו כאלה שאמרו שאין קשר

 

ההנחיה היא ברגע שיש ירידה של מי שפיר ללכת לבי"ח

מתח סמוי כזה.

וגם פחות אכפתיות מעצמי כשאני עובדת. בעייה.

יש דברים שחשובים לי יותר מעבודה..

וגם עשה לי רגשות אשמה כלפי המעבידים שנכנסתי להריון שבועיים אחרי שהתחלתי עבודה, על אף שלדעתי לא אמור להיות רגשות אשמה כי לא הכל תלוי בנו

העבודה שם בשביל לקיים את המשפחה לא להיפך

הפתיע אותי שקיבלו אותי לעבודה. ומאז אני ממשיכה לא להתחשב

זה הזמן שלי ללדת, אין לי אפשרות לדחות..

וכל מעסיק שמחפש אישה/צעירה/נשואה/דתיה ולא משנה איזה מהקטגוריות נכונות צריך לקחת בחשבון שיש גם לידות

 

בעז"ה בשורות טובות בקרוב.

היו לי סחרחורות בחילה קטנה החזה נורא כואב שהוא אף פעם לא כול הכאבים בבטן הולכים וחוזרים והגב נורא כואב ויש לי מין לחץ למטה

ואין דימום חזק בכלל כמו בדרך כלל שיש לי במחזור

הריון הוא כידוע 40 שבועות. וזה מתחלק על פני 9 חודשים. חודש זה קצת יותר מאארבעה שבועות. אז זה מחולק ככה בל זה לא עקרוני. מה זה משנה אם שבוע 19 זה חודש רביעי או חמישי?  העיקר שזה שבוע 19...

ב. 12+1 נשחב שבוע 12. כמו שכשיש לך יומולדת 21 את אומרת שאת בת 21. ולא שאתה בת 22 כי התחלת את שנתך ה-22.

בע"ה שיהיה בבריאות בקלות ובידים מלאות

שאם יש צריבה רק בסוף מתן שתן- זו כנראה דלקת, אבל אם זה מציק, צורב או מגרד גם בזמנים אחרים ( וגם בסוף מתן שתן)- זו פטריה.
בעיקרון דלקת אפשר לראות בבדיקת שתן פשוטה אז אם זה לא ממש סבל ומעדיפה לאבחן בוודאות- תעשי מחר ותדעי. רפואה שלמה!

גם לי נורא מגרד ובינתיים ל"ט עשיתי ים זה כלום

הולכים לרופא נשים

זה פטריה. תודה רבה!

אם בדקו לך הכל, והכל תקין הייתי ממשיכה לבירור מעמיק יותר אצל רופא המשפחה.

 

לא נשמע לי תקין...

 

רפואה שלמה!

דבר נוסף.

כמו שאת אומרת, התחילו לי דימומים מבולגנים, אני רק לא יודעת אם זה קשור לירידה בהנקות או בגלל שאני לא מצליחה להקפיד על שעה קבועה של לקיחת הגלולה לאחרונה

אני הקפדתי ושנה וחודשיים לא קיבלתי מחזור.כמובן עם הנקה.

אם אוריד קצת בהנקה יכול להיות שיהיה לי דימומים?

לקחתי בשעה קבועה והייתי נקייה כל תקופת ההנקה.

כשהורדתי משמעותית את ההנקה (פעם ביום בערך..) התחילו לי כתמים בעייתיים.

מהתייעצות עם רב נאמר לנו שהמניעה היא אותה מניעה ולא קשורה להנקה אבל עדיין צריך להחליף כדורים בגלל הכתמים. וכך עשיתי.

8 חודשים אחרי הלידה כשהורדתי את מספר ההנקות התחילו לי דימומים מבולגנים (כנראה שחלק מהם גם היו מחזורים? אני לא בטוחה..). בכל מקרה אחרי כמה חודשים כאלו שלא היינו בטוחים הרופא אמר שאני חייבת להפסיק עם הסרזט. תוך יומיים הפסיקו הדימומים. בדיוק חודש אחר כך קיבלתי מחזור. (למרות שאני עדין מניקה פעוט שלוש פעמים ביום).

בעיקר מבחינת כמות.
מה ההשלכות של שינוי גלולה? זה אומר שעוברים בהכרח לסוג שמקבלים איתו מחזור (כזה שיוזמים הפסקה מהגלולה ומקבלים מחזור, בשונה מסרזט)?
תודה רבה!!

כזו שעושים הפסקה ומקבלים מחזור.
אפשר לחבר עד שלוש חפיסות.
אני קיבלתי מינס minesse שנחשבת טובה כי היא חדשה, עם הכי פחות הורמונים מהגלולות המשולבות, אבל בפועל היא גרועה.
לפחות לי, היו תופעות לוואי הרבה יותר מגלולות מיושנות רגילות, וגם דימומים רבים בין המחזורים. אפילו היה ביוץ לפני הזמן ואז בשבוע ההפסקה לא היה מחזור.. בקיצור, אני חושבת שהגלולה הזאת לא שווה כלום.

הרופאה נתנה לי אותה בגלל ההנקה, החלב נפגע אבל כנראה היה נפגע יותר עם גלולה אחרת.

ככל שכמות ההורמונים גבוהה יותר- פחות סיכוי לדימום.

(זה בעצם פרוגסטרון שמדמה בגוף מצב של הריון. ככל שכמותו בגוף רבה יותר- ייגרמו פחות כתמים וכד')

כמובן שיש סיכוי לתופעות לוואי אחרות של הרבה הורמונים, אבל פחות בעיות בטהרה.

נפיחות בבטן, הרגשה מוזרה וכאלה. אקנה.
לכן סיכמתי שזאת גלולה על הפנים..
לפחות בשבילי.
יתלהבו להם הרופאים מהמינון הנמוך בלעדי.

אבל ייתכן שלהנקה זה באמת עדיף, אין לי מושג, אין לי למה להשוות על עצמי.

לשווק..)

ברוך ה'.

 

בערך 3 שבועות אחרי שהייתם יחד

אפשר לעשות בדיקת הריון.

(שבועיים ראשונים העובר עוד לא השתרש ברחם

וההורמונים של ההריון עוד לא מתחילים לעלות)

 

בהצלחה

אבל אז אם תצא תשובה שלילית לא תוכלי להיות בטוחה.
כך שזה תחוי כמה בדיקות את מוכנה לבזבז כדי לדעת כמה ימים קודם..

מזכיר לי את החידה עם המגדל והכדור שנשבר רק אפ זורקים מקומה בגובה מסויים והלאה, וצריך לגלות..

אולי האף שלה סתום וזה מקשה עליה לינוק.. זה מה שהיה עם הבת שלי..
עוד משהו שאמרו לי פעם זה שכדאי להניק במקום שלא יהיו יותר מידי הסחות דעת לתינוקת..
והגי חשוב, לא להתייאש!

אולי באמת אף סתום, אולי אוזן כואבת (למרות שנדיר בגיל הזה), אולי מנסה לעשות קקי.

בפי הטבעת. או צורך להתרוקן.

עצם האכילה מגרה את מערכת העיכול ליציאת מעיים.

צריך לקפל את הרגליים בעדינות וללחוץ את הברכיים בעדינות לכיוון הבטן. אפשר לעשות תנועות סיבוביות של האגן כשהברכיים מקופלות.

 

אולי הוספת משהו לתפריט שמכביד על העיכול?

נזלת או אף סתום זה לא כי הייתי שמה לב(כשהיה לה אף סתום זה היה ברור מאד)

הדבר היחיד זה אולי אוזניים.. אם לא יעבור אלך לרופא לבדוק

אולי התחלת לקחת אנטיביוטיקה לאחרונה?
אנטיביוטיקה משפיעה מאוד על טעם החלב.
במידה וכן, מומלץ מאוד לקחת פרוביוטיקה במקביל. זה נמצא ביוגורט ביו, וכן כתוסף תזונה בחניות טבע.

אמור להיות מענה לשאלה שלך.

 

רפואה שלמה.

זה בדיוק מה שאני עשיתי. שאבתי מראש ואחרי הניתוח שאבתי וזרקתי.

הנקתי כרגיל בבוקר שאחרי הניתוח (הניתוח היה בשעות הצהריים- 3 או 4 נראה לי. הנקתי כבר ב7 בבוקר)

 

בכל אופן כדאי לך לשאול ולהתארגן למצב שאולי הניתוח ידחה בשעתיים או משהו כזה.

בפועל זרקתי את כל מה ששאבתי בביח (עוד לפני הניתוח ואחרי ה24 שעות) בגלל חשש מחיידקים שמסתובבים שם למרות שעשיתי הכל סטרילי כמה שאפשר...

כמובן שתשאבי.
אבל בעקרון מותר להניק ברגע שחומר ההרדמה התפוגג לגמרי ואת כבר ערנית לגמרי.
זה סיפור לא ארוך.
כמובן תלוי בניתוח..
אצלי אחרי שעתיים או פחות כבר היה מותר.
אבל כדאי לשאוב מראש ליותר כי חלשים אחרי.וזה גם אחרי צום.
כדאי לשאוב לפני הניתוח כי אז פחות חלשים ושלא יצטבר גודש.

תחפשי בגוגל יש מלא מידע

כשאני עשיתי ניתוח אמרו לי לזרוק את השאיבה הראשונה אחרי הניתוח, אבל יכול להיות שזה תלוי בחומר הרדמה.

למגנזיום - אגוז ברזיל, חסה.

לסידן - טחינה גולמית מלאה (600מ"ג סידן לפחות) גבינה, חלב, סרדינים.

עזר לגמרי.
בהריון הבא, מיד כשהתחיל חזרתי לקחת...
אבל באמת יותר בריא להוסיף את זה ישירות מהמזון.

כדאי לעשות "פלקס" חזק עם הרגל (ליישר אותה ולמתוח את העקב החוצה והאצבעות למעלה)

כל ההיריון שלי זה ככה..זה קורה לי גם כשאני לא בהיריון, אבל בתקופה הזו זה פעמיים שלוש בשבוע, קראתי באיזה מאמר (לא זוכרת איפה) שזה אחד מהתופעות של ההיריון. יכול להיות שמה שכתוב בתגובות באמת עוזר. לא ניסיתי וגם לא שמעתי על משהו שאפשר לעשות עם זה.

ויעלמו לך ההתכווצויות

אני תוך כדי שכיבה הייתי מסתובבת לקיר ומרימה את הרגליים כך שכפות הרגליים כאילו דוחפות את הקיר.

עזר לי מאד תוך שניות...

בהצלחה

בהריון הרבה פעמים חסר מגנזיום סידן ועוד כל מני ויטמינים שגורמים לזה.
יש את כל זה בכדורי ויטמינים של פרנטל ביחד עם ברזל ודברים נוספים.
אני שמתי לב שכשאני שוכחת לקחת את הכדור פשוט הכלל נתפס לי וכשאני לוקחת-שום דבר.
ממש ממליצה

נדמה לי שאפילו יש לזה ראיות במחקר המדעי.

כשנמצאים במתח, בציפיה דרוכה, בתחושת חוסר ביטחון חלילה, הגוף מפריש רמהגבוהה מדי של ההורמון פרולקטין שמפריע לביוץ.

אין בזה כללים בכלל. מפתח חיה רק ביד הקב"ה!

 

מה שכן, מתח נפשי עלול לגרום לכך שאישה לא תכנס להריון למרות שהכל תקין אצל שני בני הזוג..

 

אני חושבת שהחששות שלך מובנים לאור נסיבות העבר, להילחם במחשבות לא נראה לי יעיל.. תנסי לקבל את עצמך עם הפחד שלך בהבנה ואהבה. במקביל כדאי להתחזק בביטחון בה' שיביא לכם את הילד הבא שלכם בבריאות ובשמחה ובמועד הטוב ביותר עבורכם! 

 

 

 

לנו אמנם לא לקח שנתיים אבל לקח 9 חודשים עד להריון הראשון.
ואח"כ הריון שני מיד אחרי המחזור הראשון בהנקה (זה יצא 5 חודשים אחרי הלידה)...
לפני ההריון הראשון המחזור לא היה כ"כ מסודר.
עכשיו, אחרי הלידה השניה הוא נהיה יחסית מסודר.

יש לי מחשבה כזו שלהריון ראשון יותר קשה להיכנס כי זה משהו שהגוף עדיין לא עשה אף פעם...
אבל אח"כ הגוף לומד שזה אפשרי ואז זה יכול להיות גם יותר בקלות...
כמובן שזו רק מחשבה שלי ולא חקרתי את הנושא...

ובוודאי שלחץ לא עוזר. החיים קלים יותר כשלוקחים אותם באיזי...

בהצלחה! בשורות טובות ומשמחות!

תודה רבה על התגובות.. אפשר להגיד שאני לא ממש לחוצה להיקלט.. אני חושבת שאחרי שיש ילד אז הלחץ יורד משמעותית זה יותר חשש מאשר לחץ.. אני לא משתמשת באמצעי מניעה והמחזור שלי סדיר מהלידה ועד עכשיו לא ניקלטתי.. זה מוזר כי שמעתי שאחרי לידה אפשר להיקלט מאוד מהר..

אין לי ספק שאני צריכה לעבוד על ביטחון בה'.. איך אפשר לעבוד על זה באלו דדרכים.. יש למישהי עצות??

שאלה טובה..
מה שאני עושה:
- לשמוע שיעורים (אפשר גם באינטרנט)
- ללמוד תורה
- להתפלל על זה..

לא בטוחה
חשבתי שהפעם השניה תיקח זמן והיא ממש לא לקחה
בעקרון אצלי גוף לנפש ממש מחוברים, אבל נראה לי שזה שפשוט הייתי נינוחה בקשר לעניין שזה יקח זמן עשה את שלו

הרבה זמן עד שאפקד-וב'ה נפקדנו אחרי 7-8 חודשים-בשני ההריונות.

היו לי דמיונות שיש אנשים שהכל בא להם בקלות ויש אנשים של המתנות.ואני מהסוג השני..

והעולם פועל לפי מה שה' חושב.לא לפי מה שאנחנו.
וטוב שכך!

בהריון הראשון לקח שנה. כבר עשינו בדיקות ושנינ היינו במצב תקין..

חצי שנה אחרי הלידה כבר ממש רציתי עוד הריון אבל עוד לא היתה וסת כי הנקתי, אז הלכתי לעשות דיקור סיני בשביל לקבל וסת ולהיכנס להריון

שלושה שבועות אחרי קיבלתי וסת ובאותו חודש נכנסתי להריון

 

אגב, להורים שלי לקח שנתיים וחצי הריון ראשון (אז לא היו בדיקות וכו'), אחותי נולדה שנה וחצי אחרי אחי הבכור, שנתיים אח"כ עוד אח, ועוד..

 

אני חושבת שזה הרבה עניין של הלחץ יותר מאשר הגישה. ברגע שמשחררים את הלחץ אז לגוף הרבה יותר קל להיקלט

נזכרתי פתאום בעוד סיפור

בשכונה של חברה שלי יש משפחה, אם אני לא טועה עם 6 ילדים- הגדול מאומץ והיתר שלהם.

הם ניסו הרבה זמן להיכנס להריון ולא הצליחו. בסוף התייאשו והחליטו לאמץ. אחרי שהם אימצו הגיעו הריונות ברצף. ויש דיי הרבה סיפורים כאלה- אחרי שיש ילד הלחץ יורד ופתאום יותר קל להיכנס להריון..

 

לדעתי פשוט תרפו, תנו לטבע לעשות את שלו.. ראיתם כבר שאתם מצליחים 

לדעה אחת הבטחון הוא שיקרה לי מה שאני בטוח שיקרה לי 

וזה מה שבעלך אמר לך

ולדעה אחרת הבטחון הוא שה' אוהב אותי ועושה הכל לטובתי,

את לא חייבת לבטוח בה' באותו אופן כמו בעלך...

מה שכן, אני למדתי שמחשבה יוצרת מציאות

אז בהחלט זה טוב לדמיין את עצמך במציאות שהיית רוצה להגיע אליה. 

 

שאלה חשובה אחרת היא, 

למה את חושבת שהכל תקין?

אם נבדקת, האם גם בעלך נבדק? 

50 אחוז מבעיות הפוריות הם אצל הגבר...

אני נבדקתי בעבר לוודא שהכל בסדר וגם בעלי.. בכל אופן שאלנו את הרב והוא אמר שאם הצלחנו להיקלט בעבר הבעיה לא אצל בעלי כי אחרת לא היינו נקלטים מה גם שאנחנו אוכלים בריא ב"ה..

אז זה דבר שאפשר לסמוך עליו.
אם רב אמר שהכל בסדר,
צריך לשאול אותו מניין לו הידע הרפואי,
(וזאת מעבר לכך שמה שאמר לא נשמע לי הגיוני).

ויש בעיות שאכילה בריאה לא פותרת.

אבל שוב, אם נבדקתם אז סבבה.

אם בכל זאת את רואה שזה לא מצליח כדי לפנות לייעוץ רפואי נוסף.
אני יכול לתת המלצות.

בעזרת ה׳ שתיפקדו בקרוב

הרב הוא ממכון פועה והוא טען זאת על גבי הבדיקות ומה שהרופאים אמרו

ואח"כ זה קרה בקלות (סה"כ 4 ילדים ב7 שנים.. ב"ה)

זה קשה מאד מאד. מקוה שיעבור לך מהר!! שלב לא קל. תנסי לראות את הטוב. ולחשוב שד' לא מעמיד בנסיון מה שא"א לעמוד.
גילוי נאות, פעמיים בחיי ניסיתי במשך שנתיים. וכשהוא מגיע התינוק, איזה כיף!!
בשורות טובות!

אמנם יש לי 3 ילדים שיהיו בריאים אבל הקטן כבר גדול....

צרת רבים חצי נחמה....

כמה זמן את מנסה?
מבינה את התסכול.. הרבה כוחות!

ובאים למרפאה, שותים, ואחרי שעה הבדיקה.

 

נראה לי זה משבוע 24 ל28, לא בטוחה שאני זוכרת.

אולי הסלקל לא נוח לו כבר?

היה לנו משהו דומה עם הבכורה - החלפנו סלקל, והכול עבר באורח פלא

מקווה שמשהו מזה יעזור:
מוסיקה, אפילו סתם חדשות בקול, זה לפעמים מרגיע אותם.
לשבת לידו ולדבר ולשחק איתו תוך כדי הנסיעה.
להביא לו משחק או משהו שיכול למשוך את תשומת לבו.
לנסות להניק, אם את יכולה: כשאת יושבת לידו, להתכופף כלפיו.
ליסוע כשהוא עייף, ואפילו להעביר אתו לאוטו כשהרכב דלוק והוא ישן.

ובגיל גדול יותר אנחנו נותנים אוכל, וכשלא עוזר אז בסקויט או ממתק אחר.

ואם חשוב לך, תנסי בכ"ז להרגיל למוצץ. אנחנו בסוף הצלחנו, גם עם המוצצי גומי הפשוטים וגם עם הסרבנים.

בהצלחה!

אני מעדיפה אוטובוסים כי המנוע חזק ומרדים ומרגיע כאבי בטן ולא צריך לעצור בצד להניק ,אפשר להרים מדי פעם..

באוטו-זה תלוי גיל.הכי קשה-זה עד חצי שנה.
אח'כ משחקים,סרטים בפלאפון,סיפורים ושירים עוזרים.
אז תזכרי שזה קושי זמני.
אני שואבת לנסיעה,וגם לתת תמ'ל או תה זה בסדר בעיני אם זה פעם בחודש.
בלי מוצץ אין לי מושג איך מסתדרים בכללי..
לנו עוזרות טיפות של שמנים וצמחים שנקראות 'קוליקו'-מרדימות ומרגיעות את הבטן.
ותפילות.

וזה פשוט הצלה בנסיעות. זה מרגיע אותו כמו קסם..
גילינו את זה במקרה כשזה היה השעון מעורר בפלאפון שלי ומאז זה השיר היחידי שאנחנו שומעים בנסיעות ובמיוחד בפקקים..
ואגב לגבי מוצץ עם הרבה דבקות במטרה בסוף זה עובד וכ"כ מקל שא"א להבין איך אפשר בלי. אחרי ארבעה חודשים הצלחתי להרגיל. ממליצה להשקיע בזה מאמץ.. תנסי סוגים שונים..

ותודה לכולן

לנסות כמה סוגים ולראות איזה הוא נראה יותר שהוא מסכים.
וכשאת מכניסה את המוצץ לפה ללטף את הלחי זה יוצר רפלקס הנקה ואז הוא מוצץ ומגלה לאט לאט שזה נעים לו..
בהצלחה!

אם את מאמינה שתצליחי ויש לך סבלנות לחכות, סביר להניח שתצליחי..

כל פעם שהוא בוכה להציע מוצץ.. ולא הנקה.. רק כשרעב להאכיל אך לא בכל פעם שמצייץ..

אני חסידה של מוצצים (החמישית שלי גם עם מוצץ אחרי הרבה הרבה הרבה עבודה)..

זה עוזר לילדים להיות יותר רגועים, להרגיע את עצמם ולא להזדקק לאחרים בתהליך ההרגעות..

בנוסף זה עוזר לו גם במעבר למטפלת או מסגרת מעון..

הבעיה של הצרחות בנסיעה מוכר.. החמישית צרחה מהיום שנולדה ועד שהצלחנו להרגיל למוצץ בגיל 3 חודשים (למרות שהתחלתי איתה ממחלקת יולדות)..  זה שינה אותה מקצה לקצה.. מילדה לא רגועה שיונקת שעות רצוף לתינוקת מהממת שאוכלת כשהיא רעבה, נרדמת בקלות וכדומה..

ממליצה בחום..

ומניסיון תבחרי אחד קטן ביותר ותתמידי בו.. ההתמדה חשובה..

הסתדר רק כשעברנו לכיסא תינוק עם הפנים קדימה.. כמובן כשגדלה

בס"ד

יש סכוי שהתנוק מקבל בחילות בנסיע. כדאי לנסות לשים בפיו כמה גרגרים של תרופה הומיופתי בשם "קוקולוס 6 סי-אייטש" לפני הנסיע, אום נסיע ארוכה, ושוב מרגיש לא נוח, אפשר לתת שוב. להזמין התרופה/רמדי בצורת "דוז" שזה גרגרים קטנים כעין גודל גרעיני פרג, וכך יותר קל לתנוק לקח בפה ולמצוץ. אל תדאגו זה מתוק, הוא/היא יהב את זה. אגב זה גם טוב לילדים גדולים ומביגרים שסובלים מבחילות ו/או הקאות בנסיעות.

אין תופאות לוואי. תבקש בבית מרקחת שיעטפו הצנצנת ברדיד אלומינום, תשמרו מרחק מטלפונים אל-חוטיים וסלולרים ודברים שמפיקים ריח. החומר פעיל טוב אבל רגיש לדברים הללו.

כל הנסיעות צרחות אימים... ממש סיוט...

והיא גם לא לקחה מוצץ,מה שעזר לי- הייתי מכניסה לה לפה את הזרת שלי ואותה היא דווקא כן הסכימה למצוץ ונרגעה...

 

קצת מטורף אבל עדיך מנסיעה סיוטית...

דרך משווקים. נרות פרמטקס.

איך ניתן להשיג?

ובצרפת בכל בית מרקחת רגיל. אם במקרה יש לך מישהו שטס.